הטיסה לפריז מוזמנת לעוד עשרה ימים, המזוודה כבר מוכנה, ואז מתברר שהדרכון הצרפתי לא נמצא בשום מגירה. הוא אבד במעבר דירה, נגנב יחד עם התיק בחוף בתל אביב, או שפג תוקפו לפני חודשיים ואף אחד לא שם לב. עבור ישראלים בעלי אזרחות צרפתית מדובר בתסריט שכיח, והוא מלחיץ במיוחד כשמדובר בילדים: כל נוסע, בכל גיל, חייב במסמך נסיעה תקף משלו, והקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב עובדת רק עם תורים שנקבעו מראש. מאמר זה מסביר בסדר הפעולות הנכון מה עושים מהרגע שבו מתגלה הבעיה: איך מדווחים על אובדן או גניבה, אילו מסמכים חלופיים מאפשרים להוכיח אזרחות צרפתית כשהדרכון הישן איננו, מתי אפשר לקבל דרכון זמני לחירום שתוקפו שנה, כמה משלמים, כמה זמן לוקח חידוש רגיל, ומה עושים כשהבקשה נדחית. ההסברים מיועדים לקוראים ישראלים שאינם מכירים את המשפט הצרפתי: כל מונח צרפתי מוסבר בהופעתו הראשונה, והטענות המשפטיות המרכזיות נשענות על סעיפי חוק מצוטטים ועל החלטות של בית המשפט העליון הצרפתי שנבדקו במהלך כתיבת המאמר. שימו לב שהמאמר עוסק בדרכון שאבד, נגנב או פג תוקפו למי שכבר אזרח צרפתי. הוצאת דרכון ראשון לילד שנולד בישראל להורה צרפתי, כולל רישום הלידה והוכחת האזרחות הראשונית, מתוארת בהרחבה במאמר נפרד באתר, וחידוש שגרתי של דרכון שתוקפו מתקרב לסיום מתואר במאמר נוסף על קביעת תור ומסמכים. כאן נתמקד במצבי הלחץ: אובדן, גניבה, תוקף שפג, וטיסה קרובה.
I. הדרכון הצרפתי אבד או נגנב בישראל: מה עושים עכשיו ואיך מוכיחים אזרחות
A. הצהרת אובדן או גניבה, מסמכים חלופיים והוכחת האזרחות מול הפקיד
הצעד הראשון אחרי אובדן או גניבה הוא דיווח מסודר. בצרפת מדווחים על אובדן בתחנת משטרה או ז’נדרמריה באמצעות הצהרת אובדן, déclaration de perte, ובישראל מדווחים במשטרת ישראל; אם האובדן או הגניבה התרחשו בחו”ל פונים למשטרה המקומית וגם לשגרירות או לקונסוליה של צרפת. הדיווח חשוב משתי סיבות: הוא מגן עליכם מפני שימוש לרעה במסמך שאבד, והוא מהווה אסמכתה בתיק הבקשה לדרכון חדש. בגניבה מומלץ להגיש תלונה מסודרת ולשמור את אישור התלונה, כי פקיד הקונסוליה עלול לבקש לראות אותו. לאחר הדיווח אפשר להתחיל בהכנת הבקשה לדרכון חדש. הבסיס המשפטי פשוט: האזרחות הצרפתית נרכשת, מוענקת או אבדה לפי הוראות הקוד האזרחי (סעיף 17), תחת כפיפות לאמנות ולהתחייבויות הבינלאומיות של צרפת. המקור הצרפתי קובע: « La nationalité française est attribuée, s’acquiert ou se perd selon les dispositions fixées par le présent titre, sous la réserve de l’application des traités et autres engagements internationaux de la France. » (האזרחות הצרפתית מוענקת, נרכשת או אבדה לפי ההוראות הקבועות בכותרת זו, בכפוף להחלת האמנות וההתחייבויות הבינלאומיות האחרות של צרפת). הכלל המעשי החשוב ביותר עבור ילדים של הורים צרפתים קבוע בסעיף קצר וחד: « Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français. » (סעיף 18) (צרפתי הוא הילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי). משמעות הדבר היא שהאזרחות קיימת מיום הלידה ואינה תלויה בקיומו הפיזי של הדרכון הישן. הדרכון שאבד היה רק ראייה לאזרחות, לא האזרחות עצמה, ולכן אובדן המסמך אינו שולל את הזכות לקבל מסמך חדש. הקושי היחיד הוא ראייתי: צריך לשכנע את הפקיד שהמבקש אכן אזרח צרפתי באמצעות מסמכים אחרים.
המסמכים החלופיים שמקלים על ההוכחה הם תעודת זהות צרפתית תקפה, תעודת לידה צרפתית מלאה, ספר משפחה, livret de famille, שבו רשומים הנישואין והילדים, תעודת אזרחות צרפתית, certificat de nationalité française, אם הוצאה בעבר, או צו התאזרחות, décret de naturalisation, למי שהתאזרח. חוק האזרחות מטיל את נטל ההוכחה על מי שטוען לאזרחות: « La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. » (סעיף 30) (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שהאזרחות שלו עומדת על הפרק). אותו סעיף מוסיף הקלה חשובה: מי שמחזיק בתעודת אזרחות שהוצאה כדין מעביר את הנטל לצד שחולק על אזרחותו. לכן מי שכבר הוציא בעבר תעודת אזרחות נמצא במצב חזק במיוחד מול פקיד שמפקפק. תעודת האזרחות עצמה נחשבת לראייה עד להוכחה לסתור: « Il fait foi jusqu’à preuve du contraire. » (סעיף 31-2) (היא מהווה ראייה עד להוכחה לסתור). תעודת האזרחות מציינת את הסעיף החוקי שמכוחו המבקש צרפתי ואת המסמכים שעל בסיסם נקבעה האזרחות, והיא מונפקת על ידי מנהל מזכירות בית המשפט, directeur des services de greffe judiciaires, של בית המשפט האזרחי המחוזי, tribunal judiciaire. במקביל, החוק מחייב לרשום בשולי תעודת הלידה כל מעשה מינהלי או הצהרה שיש בהם רכישה, אובדן או החזרה של האזרחות הצרפתית: סעיף 28 לקוד האזרחי קובע: « Mention sera portée, en marge de l’acte de naissance, des actes administratifs et des déclarations ayant pour effet l’acquisition, la perte de la nationalité française ou la réintégration dans cette nationalité. » (תירשם הערה בשולי תעודת הלידה על המעשים המינהליים ועל ההצהרות שיש בהם תוצאה של רכישה, אובדן של האזרחות הצרפתית או החזרה לאזרחות זו). ההערה השולית הזו היא הסיבה לכך שרישום לידה מסודר במרשם הצרפתי, בעיר נאנט שבה מרוכזות תעודות הלידה של צרפתים שנולדו בחו”ל, מקצר את הטיפול בקונסוליה: הפקיד מוצא את השרשרת האזרחית בלי לנחש.
במישור המעשי, בקשה לחידוש דרכון אחרי אובדן מוגשת כיום אחרי בקשה מקוונת מוקדמת, pré-demande, באתר הסוכנות הארצית למסמכים מאובטחים, ANTS, Agence nationale des titres sécurisés. הבקשה המוקדמת אינה חובה אבל היא חוסכת זמן ניכר בעת הגשת התיק, כי הפרטים כבר מוזנים והפקיד רק מאמת אותם. בישראל מגישים את התיק בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, כאשר תור אחד שווה לאדם אחד, וכל מבקש, בכל גיל, חייב להתייצב אישית. קטין מגיש בקשה רק בנוכחות הורה או אפוטרופוס חוקי, וההורה מציג מסמך זהות צרפתי תקף או דרכון ישראלי אם אינו צרפתי. העלות של חידוש אחרי אובדן בישראל עומדת על בול מס, timbre fiscal, בסך 96 אירו, לעומת 86 אירו בהגשה בתוך צרפת. את הבול קונים בסיום הבקשה המוקדמת באינטרנט, והוא מהווה את אגרת הדרכון. מי שמגיש בתוך צרפת, למשל ישראלי המתגורר בפריז או באיל דה פראנס, מגיש בעירייה עם עמדה ביומטרית, mairie équipée, אחרי איתור תור פנוי במנוע החיפוש של הסוכנות הארצית. הנציבות המחוזית, préfecture, היא רשות המחוז שמטפלת בחלק מהבקשות ובבדיקות, אבל את הבקשה עצמה מגישים בעירייה המצוידת או בקונסוליה, לא בנציבות. כדאי להכין מראש צילום של הדרכון הישן אם נשמר בטלפון או במייל, כי מספר המסמך הישן מאיץ את איתור התיק, ולצרף כל מסמך שמוכיח את שרשרת האזרחות: תעודת הלידה של ההורה הצרפתי, תעודת הנישואין, ספר המשפחה ותעודת האזרחות אם קיימת. ככל שהתיק עבה ומסודר יותר, כך קטן הסיכוי שהפקיד ידרוש השלמות שידחו את ההנפקה מעבר לטיסה.
B. הקונסוליה מפקפקת באזרחות: תעודת אזרחות, החזקת מעמד וערעור על סירוב
לעיתים הפקיד בקונסוליה אינו מסתפק במסמכים ודורש הוכחה חזקה יותר, ולעיתים הוא מסרב לקבל את הבקשה כי שרשרת האזרחות אינה ברורה לו. מצב כזה שכיח במשפחות שבהן האזרחות עברה מסב לנכד, כשתעודות הלידה הישראליות לא תורגמו מעולם, או כשההורה הצרפתי עצמו מעולם לא הוציא מסמך צרפתי. במקרה כזה הכלי החזק ביותר הוא תעודת האזרחות הצרפתית, certificat de nationalité française. את הבקשה לתעודה מגישים למנהל מזכירות בית המשפט האזרחי המחוזי, והוא בודק את המסמכים מול סעיפי הקוד האזרחי ומציין בתעודה את הסעיף שמכוחו המבקש צרפתי. סירוב להוציא תעודת אזרחות אינו סוף הדרך: ניתן לפנות לבית המשפט האזרחי המחוזי בתביעה להצהרה על אזרחות, action déclaratoire de nationalité, שבה שופט בוחן את התיק לגופו. דוגמה עדכנית לכך היא פסק דין של החדר האזרחי הראשון של בית המשפט העליון הצרפתי מ-11 בפברואר 2026 בערעור מספר 22-17.273, שבו הורים פנו כנציגים החוקיים של בתם הקטינה בתביעה להצהרה על אזרחות אחרי שפסק דין של בית משפט מחוזי קיבל את התביעה ובית המשפט לערעורים של פריז ביטל אותו וקבע שהילדה אינה צרפתית. ההחלטה מופיעה במרשם הרשמי תחת הסימון pourvoi n° 22-17.273, arrêt du 11 février 2026. המסר המעשי להורים ישראלים הוא שהליך ההצהרה על אזרחות קיים, פעיל ומגיע עד לערכאה העליונה, אבל הוא דורש תיק מסמכים מלא וייצוג משפטי רציני, ולכן עדיף להכין אותו מוקדם ולא לחכות לשבוע שלפני הטיסה. פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים לענייני אזרחות, כמו אלו של פריז, מרסיי, ליון ואנז’ה מהשנים האחרונות, מראים שהשופטים בודקים בקפדנות כל חוליה בשרשרת: לידה, הורות, נישואין, רישום ותרגומים.
נתיב נוסף וחשוב במיוחד למשפחות שחיו כצרפתים שנים ארוכות הוא החזקת מעמד של צרפתי, possession d’état de Français, וההצהרה לפי סעיף 21-13 לקוד האזרחי. בית המשפט העליון הצרפתי הבהיר זאת בפסק דין מ-11 בפברואר 2026 בערעור מספר 24-21.514, הרשום תחת pourvoi n° 24-21.514, arrêt du 11 février 2026. לשון החוק המצוטטת בפסק הדין קובעת: « Peuvent réclamer la nationalité française par déclaration souscrite conformément aux articles 26 et suivants, les personnes qui ont joui, d’une façon constante, de la possession d’état de Français, pendant les dix années précédant leur déclaration. » (רשאים לתבוע את האזרחות הצרפתית בהצהרה החתומה לפי סעיפים 26 ואילך, מי שנהנו באופן קבוע מהחזקת מעמד של צרפתים במשך עשר השנים שקדמו להצהרתם). בית המשפט הוסיף הגדרה מעשית שההורים צריכים להכיר: « La possession d’état de Français consistant dans le fait pour une personne de se comporter comme Française et d’avoir été traitée comme telle par les autorités françaises, même si, en droit, elle n’a pas cette qualité » (החזקת מעמד של צרפתי היא העובדה שאדם נהג כצרפתי ושהרשויות הצרפתיות התייחסו אליו ככזה, גם אם בדין לא הייתה לו איכות זו). מאותה הגדרה נגזרו שתי הקלות משמעותיות: ההחזקה אינה מותנית בהצגת מעמד אזרחי ודאי לפי דרישות הרישום הרגילות, והיא נרכשת כל עוד לא הייתה דו משמעית או נגועה במרמה וההצהרה הוגשה בתוך זמן סביר מרגע שהמצהיר למד על ניכורו האזרחי. עבור משפחה ישראלית שילדיה למדו בבית ספר צרפתי, החזיקו דרכונים צרפתיים וחודשו כצרפתים מול כל רשות, מדובר בנתיב הצלה של ממש כשהמסמכים הישנים אבדו והרישום המקורי חסר. נדגיש שהצהרת אזרחות, déclaration de nationalité, שונה מהתאזרחות בצו: ההצהרה מתקבלת ונרשמת על ידי מנהל המזכירות, וסירוב לרשום אותה ניתן לערעור לפני בית המשפט, בעוד התאזרחות היא החלטה מינהלית של הממשלה.
שתי הוראות נוספות משלימות את התמונה ומרגיעות חששות נפוצים. הראשונה נוגעת לילדים שנולדו בצרפת להורים זרים, מצב שכיח אצל זוגות ישראלים המתגוררים בפריז: סעיף 21-7 לקוד האזרחי קובע: « Tout enfant né en France de parents étrangers acquiert la nationalité française à sa majorité si, à cette date, il a en France sa résidence et s’il a eu sa résidence habituelle en France pendant une période continue ou discontinue d’au moins cinq ans, depuis l’âge de onze ans. » (כל ילד שנולד בצרפת להורים זרים רוכש את האזרחות הצרפתית בהגיעו לבגרות אם במועד זה יש לו מגורים בצרפת ואם היו לו מגורים רגילים בצרפת במשך תקופה רצופה או לא רצופה של חמש שנים לפחות, מגיל אחת עשרה). הכלל הזה, המכונה זכות הקרקע המאוחרת, מסביר מדוע ילדים שנולדו בצרפת וגדלו בה זכאים לדרכון צרפתי בבגרותם גם אם הוריהם ישראלים בלבד. השנייה נוגעת לחשש מאובדן אוטומטי של האזרחות אחרי שנים בחו”ל: החוק מאפשר לקבוע בפסק דין אובדן אזרחות רק בתנאים מצטברים נוקשים של היעדר החזקת מעמד והיעדר מגורים בצרפת במשך דורות: סעיף 23-6 לקוד האזרחי קובע: « La perte de la nationalité française peut être constatée par jugement lorsque l’intéressé, français d’origine par filiation, n’en a point la possession d’état et n’a jamais eu sa résidence habituelle en France, si les ascendants, dont il tenait la nationalité française, n’ont eux-mêmes ni possession d’état de Français, ni résidence en France depuis un demi-siècle. » (אובדן האזרחות הצרפתית יכול להיקבע בפסק דין כאשר הנוגע בדבר, צרפתי מלידה מכוח הורות, אין לו החזקת מעמד ולא היו לו מעולם מגורים רגילים בצרפת, אם האבות שמהם קיבל את האזרחות הצרפתית לא החזיקו בעצמם לא בהחזקת מעמד של צרפתים ולא במגורים בצרפת במשך חצי מאה). משפחה שמחזיקה דרכונים, מצביעה, לומדת או עובדת מול צרפת אינה עומדת בתנאים האלה, ולכן מגורים ממושכים בישראל כשלעצמם אינם מוחקים אזרחות צרפתית. גם החשש משלילת אזרחות, déchéance de nationalité, בצו ממשלתי טעון הבהרה: סעיף 25 לקוד האזרחי קובע: « L’individu qui a acquis la qualité de Français peut, par décret pris après avis conforme du Conseil d’Etat, être déchu de la nationalité française, sauf si la déchéance a pour résultat de le rendre apatride » (מי שרכש את איכות הצרפתי יכול, בצו שהוצא אחרי חוות דעת תואמת של מועצת המדינה, Conseil d’État, להיות משולל האזרחות הצרפתית, אלא אם השלילה תהפוך אותו לחסר אזרחות). מדובר בהליך חריג וממוקד בעבירות חמורות נגד האינטרסים הבסיסיים של האומה ובמעשי טרור, אחרי הרשעה פלילית, ולא בהליך מינהלי שגרתי נגד אזרחים שדרכונם אבד. אזרח צרפתי מלידה שאיבד את דרכונו אינו מועמד לשלילה כזו, והדיון היחיד הרלוונטי עבורו הוא הוכחת האזרחות הקיימת.
II. איך טסים בכל זאת: דרכון חירום, חידוש רגיל ואישור מעבר
A. דרכון זמני לחירום בתוך ימים: עילות, מחיר, תוקף וגבולות
כשהטיסה קרובה והחידוש הרגיל לא יספיק, הפתרון הוא הדרכון הזמני לחירום, passeport temporaire. מדובר בדרכון אמיתי אבל חריג: הוא מונפק באופן יוצא דופן, אינו אוטומטי, ותוקפו שנה אחת בלבד. העילות המוכרות הן נסיעה דחופה מסיבות רפואיות או הומניטריות, כמו מחלה קשה או פטירה של בן משפחה, או סיבות מקצועיות של יציאה בלתי צפויה שאינה סובלת דיחוי. ההגדרה הרשמית מדגישה: דרכון זמני יכול להינתן במצב חירום רפואי, הומניטרי או מקצועי, וההענקה החריגה אינה אוטומטית. לכן הבקשה חייבת לכלול הוכחה לנסיבות: תעודת פטירה, אישור אשפוז, מכתב מעסיק על נסיעה שלא ניתנת לדחייה, כרטיס טיסה שהוזמן. מי שמגיש בקשה לחירום בלי שום מסמך שתומך בדחיפות צפוי לסירוב, והסירוב הזה אינו פוגע בזכות להגיש בקשה רגילה. עלות הדרכון הזמני לבגיר עומדת על בול מס בסך 30 אירו, והדרכון הישן, אם נמצא מאוחר יותר, חייב להיות מוחזר; אם הוא הכיל אשרה בתוקף ניתן לשמור אותו עד תום תוקף האשרה. הבסיס החוקי למסמך הזה מצוי בצו הדרכונים מ-30 בדצמבר 2005, Décret n°2005-1726 du 30 décembre 2005 relatif aux passeports, בסעיף המוקדש לדרכון הזמני, article 17-1, ובסעיפים המסדירים את המסמכים הנדרשים לבקשה ראשונה ואת החזרת הדרכון הישן. והסעיף על הדרכון הזמני בצו מופיע תחת article 17-1. את ההנחיות המעשיות העדכניות, כולל רשימת המסמכים לפי מצב משפחתי ומקום הגשה, מפרסם אתר השירות הציבורי בדף Passeport en urgence : passeport temporaire pour un majeur, ולילדים בדף Passeport en urgence : passeport temporaire pour un mineur. ההבחנה בין בגיר לקטין חשובה: בקשה של קטין מוגשת תמיד בנוכחות הורה או נציג חוקי, וההורה מציג את מסמך הזהות שלו, ולכן משפחה שטסה עם ילדים צריכה לקבוע תור לכל ילד בנפרד ולהתייצב עם כל הילדים.
לדרכון הזמני יש גבולות שחובה להכיר לפני שסומכים עליו. ראשית, תוקפו שנה אחת, ולכן אחרי החזרה מהנסיעה הדחופה צריך להגיש בקשה לדרכון ביומטרי רגיל שתוקפו עשר שנים לבגיר וחמש שנים לקטין. שנית, לא כל מדינות העולם מקבלות דרכון זמני ללא שבב ביומטרי באותם תנאים, ובפרט יש מדינות שדורשות דרכון ביומטרי לצורך פטור מאשרה; לפני טיסה ליעד שאינו צרפת כדאי לבדוק את דרישות הכניסה של מדינת היעד. שלישית, הדרכון הזמני אינו פותר בעיית אזרחות: אם הקונסוליה סבורה שהמבקש אינו אזרח צרפתי, היא לא תנפיק לא דרכון זמני ולא דרכון רגיל, והמחלוקת תעבור למסלול הוכחת האזרחות שתואר בחלק הראשון. אפשרות נוספת שבודקים מול הקונסוליה במקרים המתאימים היא אישור מעבר, laissez-passer, מסמך נסיעה לשעת חירום שהקונסוליה מנפיקה כדי לאפשר חזרה. מדובר בפתרון נקודתי ולא בתחליף לדרכון, והתנאים נבחנים פרטנית מול הקונסוליה לפי הנסיבות והמסמכים. הכלל המעשי הוא פשוט: ככל שהטיסה קרובה יותר, כך כדאי לפנות מוקדם יותר לקונסוליה, להציג את כרטיס הטיסה ואת הראיות לדחיפות, ולשאול במפורש איזה מסלול, זמני או רגיל, רלוונטי למקרה. פנייה טלפונית או בדלפק בלי מסמכים מסתיימת בדרך כלל בתשובה כללית, בעוד תיק עם הוכחות מקבל החלטה.
B. חידוש רגיל בתל אביב, קטינים, מציאת הדרכון האבוד וערעור על סירוב
המסלול הרגיל אחרי אובדן מתחיל בקביעת תור בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב דרך מערכת התורים המקוונת, כאשר תור אחד שווה לאדם אחד. ניתן להגיש במסגרת אותו תור בקשה משולבת לדרכון ולתעודת זהות לאומית לאותו אדם, מה שחוסך תור שני. כל מבקש, בכל גיל, חייב להתייצב אישית בשעת התור, ומטעמי ביטחון רק בעל התור מורשה להיכנס לקונסוליה, למעט קטין או אדם עם מוגבלות. בכניסה נדרש מסמך מזהה, ויש רשימת חפצים אסורים שמתפרסמת באתר הקונסוליה, ולכן כדאי להגיע בלי תיקים גדולים. ההנחיות המלאות, כולל קישור לקביעת תור, מופיעות בדף הרשמי Passeport | La France en Israël של הקונסוליה. לפני התור מומלץ למלא בקשה מקוונת מוקדמת באתר הסוכנות הארצית, לצלם או לסרוק כל מסמך, ולהכין תרגומים לצרפתית של תעודות ישראליות כשהמקור אינו דו לשוני. תעודת לידה ישראלית, תעודת נישואין ישראלית ואישור משטרה על גניבה מוגשים בצירוף תרגום, כי הפקיד אינו חייב לקרוא עברית. אחרי הגשת התיק ניתן לעקוב אחר התקדמות הבקשה בשירות המעקב המקוון של אתר השירות הציבורי, ולאחר קבלת הדרכון החדש יש להצהיר על קבלתו במערכת הייעודית. אם הדרכון הישן נמצא אחרי שהונפק החדש, חובה להחזיר את הישן או לדווח על מציאתו, כי החזקת שני דרכונים תקפים עלולה ליצור תקלה במרשם. הדף הרשמי Passeport d’un majeur : renouvellement en cas de perte מפרט את השלבים אחרי אובדן, והדף Passeport d’un majeur : renouvellement en cas de vol מפרט את השלבים אחרי גניבה, כולל הדיווח למשטרה ולקונסוליה כשהגניבה התרחשה בחו”ל.
ישראלים המתגוררים בצרפת, למשל בפריז ובאיל דה פראנס, מגישים את הבקשה אחרי אובדן בעירייה עם עמדה ביומטרית אחרי איתור תור פנוי, והעלות עומדת על 86 אירו בבול מס. באזור פריז הביקוש לתורים גבוה, ולכן כדאי לחפש תורים בכמה עיריות במקביל ולא להינעל על העירייה הקרובה לבית. אשרת השהייה, titre de séjour, אינה תחליף לדרכון: היא מסדירה שהייה בצרפת אבל אינה מסמך נסיעה ולא מוכיחה אזרחות צרפתית, ולכן אזרח צרפתי שאיבד את דרכונו אינו יכול להסתפק בה. אם הבקשה לדרכון נדחתה, יש לדרוש החלטה מנומקת בכתב ולבדוק את הנימוק: חוסר במסמך, ספק באזרחות, או בעיית רישום. על החלטה מינהלית של סירוב ניתן להגיש ערעור חינני, recours gracieux, לאותה רשות, וערעור היררכי, recours hiérarchique, לרשות הממונה, ובמקביל או לאחר מכן עתירה לבית הדין המינהלי, tribunal administratif. אם המחלוקת היא על עצם האזרחות, המסלול הוא תעודת אזרחות ואחריה תביעה להצהרה על אזרחות לפני בית המשפט האזרחי המחוזי, כפי שתואר בחלק הראשון. שימו לב להבחנה בין שני בתי המשפט: בית הדין המינהלי דן בהחלטות המינהל, ובית המשפט האזרחי המחוזי דן בשאלת האזרחות עצמה. בשני המסלולים כדאי לצרף מהיום הראשון את כל המסמכים שתוארו כאן, כי תיק חלקי הוא הסיבה השכיחה ביותר לדחיות ולסירובים. מי שכבר קרא את המאמר על חידוש שגרתי, חידוש דרכון צרפתי לישראלים: תור ומסמכים, ימצא שם את רשימת המסמכים המלאה, ומי שמוציא דרכון לילד לראשונה ימצא את מסלול רישום הלידה במאמר דרכון צרפתי ראשון לילד שנולד בישראל, ואת מסלול תעודת האזרחות במאמר תעודת אזרחות צרפתית: סירוב וערעור.
סיכום
אובדן, גניבה או פקיעת תוקף של הדרכון הצרפתי אינם שוללים את האזרחות הצרפתית, אבל הם מעבירים את הנטל אליכם: להוכיח מיהו המבקש, להציג שרשרת אזרחית מסודרת, לבחור בין דרכון זמני לחירום לבין חידוש רגיל, ולהגיע לקונסוליה בתל אביב עם תיק מלא. הסדר הנכון הוא דיווח מיידי על האובדן או הגניבה, איסוף מסמכים חלופיים והכנת בקשה מקוונת מוקדמת, קביעת תור לכל נוסע בנפרד, ובמקביל הכנת הוכחות לדחיפות אם הטיסה קרובה. כשהאזרחות עצמה שנויה במחלוקת, תעודת האזרחות והתביעה להצהרה על אזרחות לפני בית המשפט האזרחי המחוזי הן הכלים החזקים, והפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון מראה שהחזקת מעמד קבועה של צרפתי, גם בלי מסמכים מושלמים, יכולה להכריע את הכף. דרכון זמני שתוקפו שנה פותר את הטיסה הקרובה בעלות של 30 אירו, והחידוש הרגיל אחריו מחזיר את השגרה לעשר שנים. מי שמכין את שני המסלולים מראש אינו תלוי בחסדי התור הפנוי, ומי שמגיע עם תיק מסודר מקבל החלטה מהירה יותר. שמרו צילום של כל מסמך צרפתי בענן, בדקו את תוקף הדרכונים של כל בני המשפחה חצי שנה לפני כל קיץ, וטפלו ברישום הלידות והנישואין במרשם הצרפתי בלי דיחוי: שלוש הפעולות הפשוטות האלה חוסכות את רוב משברי הדרכון הבאים.