כותבים עלינו
צפו בסרטונים וקראו את התמליליםסרטונים
משרד Kohen Avocats, עורך דין לזכויות אדם בפריז
עורך דין לזכויות אדם בפריז: פנייה לבית הדין האירופי
הפסד בהליך פלילי או אזרחי בצרפת, מעצר, פגיעה בפרטיות או בחופש הביטוי, סכנת הסגרה קרובה: המשרד בוחן את קבילותה של עתירה לבית הדין האירופי לזכויות אדם (CEDH), מסייע בהכנתה ובגיבוש הטענות שיש להעלות כבר בהליך בצרפת, ובהמשך מטפל בהשלכות פסק דין נגד צרפת: פיצויים, ביצוע ובחינה מחודשת.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. ניתן לפנות לבית הדין רק בתוך ארבעה חודשים ממועד ההחלטה הסופית בהליך הלאומי (סעיף 35 § 1 לאמנה האירופית לזכויות אדם (Convention européenne des droits de l'homme)). נקודת המוצא תלויה במועד שבו נודע לעותר או לנציגו על ההחלטה במידה מספקת, או במועד המצאתה כאשר נדרשת המצאה. מניין התקופה מתחיל למחרת, בחודשים קלנדריים, ואינו מתארך אם היום האחרון חל ביום ראשון או בחג (המדריך לקבילות (Guide pratique sur la recevabilité), §§ 186, 188, 197 ו-199). כשקיים סיכון קרוב לפגיעה בלתי הפיכה, יש לבקש סעד זמני בהקדם האפשרי, לאחר מיצוי הסעדים הלאומיים המעכבים את הביצוע בענייני הרחקה (סעיף 39 לתקנון בית הדין (règlement de la Cour)).
4,9/5
הדירוג הממוצע בביקורות Google270 ביקורות
קיבלתי ליווי איכותי מאוד מעורך הדין הפלילי הזה. ראוי לציין את המקצועיות שלו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, והייעוץ היה מדויק ומותאם למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה קפדנית ויעילה בתחום הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מעבודתו וממליצה עליו ללא היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהקושי בעקבות בקשה לצו הגנה (ordonnance de protection) שהוגשה נגדי לרעה על ידי האקס שלי
מרוצה מאוד מהפתרון שנמצא להגנה שלי בבית המשפט. בהצלחה בהמשך
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. הוא יודע להקשיב היטב, מגלה אמפתיה רבה ורגישות אנושית עמוקה. הוא זמין, מגיב במהירות ושולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשבה קשובה ולהבנה מלאה של מצבי. הוא עורך דין שמעניק ייעוץ טוב, אכפתי וזמין, ויודע לכוון את לקוחותיו בכיוון הנכון. אני ממליץ עליו ללא היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו היטב וליווה אותנו. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרי חירום 24/7
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז (Barreau de Paris). עתירות לבית הדין האירופי לזכויות אדם, טענות שיש להעלות לפני השופט בצרפת, והצעדים לאחר פסק דין הקובע הפרה.
פרופיל רשמי במדריך עורכי הדין בצרפת (CNB) · 4,9/5 ב-Google (270 ביקורות)
העמוד עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה תמציתית
כל אדם, ארגון לא ממשלתי או קבוצת אנשים הטוענים כי נפגעו מהפרת האמנה בידי צרפת רשאים לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם (סעיף 34), וגם אישיות משפטית יכולה להגיש עתירה (סעיף 47 § 1 לתקנון בית הדין). העתירה קבילה רק לאחר מיצוי הסעדים הלאומיים, ובכלל זה ככלל ערעור לבית המשפט העליון לערעורים (pourvoi en cassation), ובתוך ארבעה חודשים מההחלטה הסופית בהליך הלאומי, ובלבד שהטענה הועלתה לפני השופט בצרפת לפחות במהותה (סעיף 35 § 1; CEDH, Civet c. France, 28 septembre 1999). העתירה מוגשת בטופס בית הדין, כשהוא מלא ונשלח בדואר (סעיף 47 לתקנון). אין חובה להיעזר בעורך דין להגשת העתירה, אך ככלל הייצוג נעשה חובה לאחר המצאתה למדינה (סעיף 36 לתקנון). בית הדין אינו דן בתיק מחדש ואינו מבטל את פסק הדין הצרפתי: הוא קובע שהייתה הפרה, רשאי לפסוק פיצוי הוגן (סעיף 41), ועל המדינה לקיים את פסק הדין בפיקוח ועדת השרים (Comité des Ministres) (סעיף 46). בצרפת, פסק דין הקובע הפרה מאפשר לבקש בחינה מחודשת של הרשעה פלילית או של החלטה אזרחית בענייני מעמד אישי, בתוך שנה ובכפוף לתנאים (סעיף 622-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי (Code de procédure pénale), סעיף L. 452-1 לקוד הארגון השיפוטי הצרפתי (Code de l’organisation judiciaire)). משרד Kohen Avocats, ברובע ה-16 של פריז, בוחן את תיקכם ומסייע בשלבים אלה. ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.
החלטה סופית בצרפת, מועד שהולך ואוזל, סיכון קרוב?
הבנת המצב שלכם
הפנייה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, הסבר
ניתן לפנות לבית הדין רק לאחר מיצוי הסעדים הלאומיים (סעיף 35 לאמנה). תנאי הקבילות, העתירה, הזכויות שעליהן מסתמכים, ההכנה כבר בשלב ההליך בצרפת והצעדים לאחר פסק הדין.
קבילות
שישה תנאים שיש לבדוק לפני הפנייה לבית הדין
בית הדין רשאי לדחות עתירה בלתי קבילה בכל שלב של ההליך. לכן תנאים אלה מכריעים את גורל התיק עוד לפני בחינת העניין לגופו.
מעמד של נפגע: בית הדין רשאי לדון בעתירתו של ״כל אדם, כל ארגון לא ממשלתי או כל קבוצת אנשים הטוענים כי נפגעו מהפרה״ (תרגום שלנו) (סעיף 34 לאמנה). מושג זה ״אינו מחייב קיומו של נזק״ (תרגום שלנו) (מדריך הקבילות של בית הדין, § 25), והעותר נותר נפגע כל עוד הרשויות לא הכירו בהפרה הנטענת, במפורש או במהות (אותו מדריך, § 55).
מיצוי הסעדים הלאומיים (סעיף 35 § 1 לאמנה). בנוגע לצרפת, ״ערעור לבית המשפט העליון לערעורים נמנה עם הסעדים שיש ככלל למצות כדי לעמוד בדרישות סעיף 35״ (תרגום שלנו) (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95). עתירה של עותר מצרפת שפנה לבית הדין לפני ההכרעה בערעורו לבית המשפט העליון לערעורים נדחתה בשל הגשתה בטרם עת (CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17).
העלאת הטענה לפני השופט בצרפת: ״הטענה שבכוונת העותר להביא לפני בית הדין צריכה לעלות תחילה, לפחות במהותה, בצורה ובמועדים שנקבעו בדין הלאומי, לפני בתי המשפט הלאומיים המתאימים״ (תרגום שלנו) (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95). הליך שננקט על בסיס שונה לחלוטין אינו מספיק אפוא כדי לפתוח את הדרך לשטרסבורג.
עמידה במועד: ניתן לפנות לבית הדין ״בתוך ארבעה חודשים ממועד ההחלטה הסופית בהליך הלאומי״ (תרגום שלנו) (סעיף 35 § 1). מועד זה נקבע בפרוטוקול מס׳ 15 (Protocole n° 15), שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2021, והוא חל מאז 1 בפברואר 2022 (מדריך הקבילות של בית הדין, § 176). מניין התקופה מתחיל למחרת היום שבו הוכרזה ההחלטה בפומבי או שבו נודע עליה לעותר או לנציגו, ומסתיים כעבור ארבעה חודשים קלנדריים (§ 197).
נזק משמעותי: העתירה אינה קבילה אם ״לא נגרם לעותר נזק משמעותי, אלא אם כיבוד זכויות האדם המובטחות באמנה ובפרוטוקולים שלה מחייב בחינה של העתירה לגופה״ (תרגום שלנו) (סעיף 35 § 3 b)). פרוטוקול מס׳ 15 ביטל את הסייג השני, שעסק בעניינים שלא נבחנו כראוי בידי בית משפט לאומי.
הגשת עתירה תקינה ורצינית: העתירה אינה יכולה להיות אנונימית או זהה בעיקרה, ללא עובדות חדשות, לעתירה שכבר נבחנה בידי בית הדין או הובאה לפני גוף בינלאומי אחר לחקירה או ליישוב סכסוכים. עליה להתיישב עם האמנה ולא להיות ״חסרת יסוד באופן מובהק או שימוש לרעה בזכות העתירה״ (תרגום שלנו) (סעיף 35 §§ 2 ו-3 a)).
נזק משמעותי הוא התנאי הפחות מוכר. לפי בית הדין, ״הפרת זכות צריכה להגיע לרמת חומרה מינימלית כדי להצדיק בחינה בידי ערכאה בינלאומית״ (תרגום שלנו). זהו סף יחסי המביא בחשבון ״הן את תפיסתו הסובייקטיבית של העותר והן את חשיבות הסכסוך במישור האובייקטיבי״ (תרגום שלנו). כך הוכרזה כבלתי קבילה עתירתו של נהג מצרפת שנידון לקנס של 150 אירו, להוצאות של 22 אירו ולגריעת נקודה מרישיונו, תוך ציון כי הנזק הנטען היה מצומצם במיוחד (CEDH, déc., Rinck c. France, 19 octobre 2010, n° 18774/09). החלטה זו, שפעלה לרעת העותר, מזכירה כי פגם בהליך אינו תמיד מספיק כשלעצמו.
בית הדין גם אינו ערכאת קסציה (cassation) או ערכאה לבחינה מחודשת (révision) על בתי המשפט הלאומיים. מדריך הקבילות (§ 364) מסווג כטענות חסרות יסוד באופן מובהק את הטענות המכונות ״ערכאה רביעית״, הנובעות מ״תפיסה שגויה של העותרים באשר לתפקיד בית הדין״. עתירה מועילה אינה מסתפקת בטענה שהשופט בצרפת שגה: היא מראה איזו זכות המעוגנת באמנה נפגעה וכיצד.
אי-קבילות היא סיבת הכישלון הראשונה שיש לבחון: ״בית הדין ידחה כל עתירה שהוא סבור כי אינה קבילה לפי סעיף זה. הוא רשאי לעשות כן בכל שלב של ההליך.״ (תרגום שלנו) (סעיף 35 § 4). בעניין CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95 קבע בית הדין, ברוב של שנים-עשר קולות מול חמישה, כי ״בהיעדר מיצוי של הסעדים הלאומיים, אין הוא יכול לדון בעניין לגופו״ (תרגום שלנו). המשרד בוחן את ששת התנאים, מסמך אחר מסמך, לפני הגשת כל עתירה. ראו גם את המאמר על פנייה לבית הדין לאחר הפסד בהליך בצרפת.
ההליך
מהטופס לפסק הדין: עתירה, עורך דין, סעדים זמניים והרכבי השיפוט
זהו הליך המתנהל בעיקר בכתב, שבו עתירה לא מלאה אינה נבחנת. טופס העתירה לבית הדין האירופי לזכויות אדם הוא הדרישה הראשונה.
טופס
העתירה מוגשת בטופס שמספקת מזכירות בית הדין. עליה לכלול הצגה תמציתית וקריאה של העובדות, ההפרות הנטענות והעמידה בתנאי הקבילות, באופן המאפשר לבית הדין לקבוע את מהות העתירה ואת נושאה בלי לעיין במסמכים נוספים. ניתן לצרף מסמך משלים שאורכו עד עשרים עמודים (סעיף 47 §§ 1 ו-2 לתקנון בית הדין).
מסמכים
לטופס מצרפים את ההחלטות שעליהן משיגים ואת המסמכים המראים את מיצוי הסעדים והעמידה במועד, מסודרים לפי סדר כרונולוגי וממוספרים. אחרת, ״העתירה לא תיבחן בידי בית הדין״ (תרגום שלנו), אלא אם ניתן הסבר מספק, התבקשה החלטה על סעד זמני או שבית הדין החליט אחרת (סעיף 47 §§ 3 ו-5).
משלוח
העתירה נשלחת בדואר למזכירת בית הדין בשטרסבורג (העמוד הרשמי להגשת עתירה). מועד הגשתה הוא מועד משלוח טופס העומד בדרישות, ״כאשר חותמת הדואר משמשת ראיה לכך״ (תרגום שלנו) (סעיף 47 § 6). משלוח בפקס אינו עוצר את מניין ארבעת החודשים (הנחיה מעשית לפתיחת הליך).
עורך דין
העותר רשאי להגיש את העתירה הראשונית בעצמו או באמצעות נציג. לאחר המצאת העתירה למדינה המשיבה, העותר חייב להיות מיוצג, אלא אם נשיא המותב החליט אחרת (סעיף 36 §§ 1 ו-2 לתקנון). לאחר שהמדינה הגישה את הערותיה בעניין הקבילות, או לאחר שחלף המועד לכך, נשיא המותב רשאי להעניק סיוע משפטי אם הדבר נחוץ לניהול התקין של התיק ואם אמצעי העותר אינם מספיקים (סעיפים 105 ו-106).
דן יחיד
דן יחיד רשאי להכריז על העתירה כבלתי קבילה או למחוק אותה מרשימת התיקים, כשניתן להחליט כך ללא בחינה נוספת, והחלטתו סופית (סעיף 27 לאמנה). ההחלטה מנומקת בתמצית (סעיף 52A לתקנון).
ועדה
ועדה של שלושה שופטים (סעיף 26 לאמנה) רשאית, פה אחד, להכריז על עתירה כבלתי קבילה, או להכריז עליה כקבילה ולתת פסק דין לגופה כשהשאלה כבר מוסדרת ב״פסיקה מבוססת היטב של בית הדין״ (סעיף 28). החלטות ופסקי דין אלה סופיים.
מותב
אחרת, מותב מכריע בקבילות ובעניין לגופו (סעיף 29). הוא רשאי להמציא את העתירה למדינה ולבקש את הערותיה (סעיף 54 לתקנון), ולהחליט לקיים דיון אם יראה בכך צורך (סעיף 59). לאחר שהעתירה נמצאה קבילה, המזכיר פונה לצדדים במטרה להגיע להסדר מוסכם (סעיף 62).
המותב הגדול
בתוך שלושה חודשים מפסק דין של מותב, כל צד רשאי, במקרים חריגים, לבקש להעביר את העניין למותב הגדול. הרכב של חמישה שופטים מקבל את הבקשה אם מתעוררת שאלה כבדת משקל (סעיף 43). מותב יכול גם להעביר אליו את סמכות הדיון (סעיף 30). פסק דין של מותב נעשה סופי כעבור שלושה חודשים ממועדו אם לא התבקשה העברה, או כשהרכב השופטים דוחה את בקשת ההעברה (סעיף 44).
דיון בעל פה הוא נדיר. לפי מדריך בית הדין לעורכי דין, ״דיון בעל פה הוא חריג. אכן, במרבית המקרים לא מתקיים דיון, שכן ההליך לפני בית הדין מתנהל בעיקר בכתב.״ (תרגום שלנו). לכן איכות העתירה והטיעונים בכתב חשובה כבר מן המשלוח הראשון.
סעדים זמניים נותנים מענה לדחיפות. בית הדין רשאי להורות עליהם ״בנסיבות חריגות״ (תרגום שלנו), כאשר קיים ״סיכון קרוב לפגיעה בלתי הפיכה בזכות המוגנת באמנה״ (תרגום שלנו), שמטבעה אי אפשר לתקנה, להשיב את המצב לקדמותו או לפצות בגינה כראוי (סעיף 39 לתקנון בית הדין). ברוב המקרים העותר חשוף לסיכון ממשי לשלמות גופו או לחייו, וקשיים בלבד אינם מספיקים (ההנחיה המעשית בעניין סעדים זמניים, §§ 6 ו-7). אותה הנחיה מבהירה כי ״הסעדים הזמניים הם אפוא מחייבים.״ (תרגום שלנו) בית הדין קבע שמדינה שאינה מקיימת אותם מפרה את סעיף 34: בעניין הסגרה לאוזבקיסטן נקבע כי הם ״בעלי חשיבות יסודית למניעת מצבים בלתי הפיכים״ (תרגום שלנו), וכי טורקיה הפרה את חובותיה (CEDH, gr. ch., Mamatkoulov et Askarov c. Turquie, 4 février 2005, n° 46827/99 et 46951/99).
בקשה לסעד זמני כפופה לכללים משלה. ניתן להגישה באתר הייעודי של בית הדין, בפקס או בדואר, אך לעולם לא בדואר אלקטרוני. עליה לתאר את המצב העדכני ואת הסיכון ולכלול את ההחלטות והמסמכים. בענייני הרחקה או הסגרה, ייתכן שבית הדין לא יוכל לטפל בבקשה שהתקבלה פחות מיום עבודה לפני המועד המתוכנן, ויש למצות תחילה את הסעדים הלאומיים המעכבים את הביצוע (ההנחיה המעשית, §§ 32 עד 40). ראו את המאמר על סעד זמני לפני הסגרה.
הזכויות
זכויות האדם המועלות לעיתים קרובות, לצד פסקי דין נגד צרפת
המדינות מבטיחות זכויות אלה ל״כל אדם הנתון לסמכות שיפוטן״ (סעיף 1). שבע זכויות מועלות לעיתים קרובות, והן מודגמות כאן בפסקי דין נגד צרפת.
משפט הוגן (סעיף 6). לכל אדם זכות לבית משפט עצמאי ונטול משוא פנים, שיכריע במחלוקות בדבר זכויותיו וחובותיו האזרחיות או באישום פלילי נגדו. בתיק שבו שופט בבית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) הביע, בעניין אחר, תמיכה בשופטת שנגדה כוונו דברי העותר, קבע המותב הגדול כי ״ניתן לראות בחששות העותר חששות מוצדקים מבחינה אובייקטיבית״ (תרגום שלנו), ומצא הפרה של סעיף 6 § 1 (CEDH, gr. ch., Morice c. France, 23 avril 2015, n° 29369/10).
חיים פרטיים וחיי משפחה (סעיף 8). לפי בית הדין, ״כיבוד החיים הפרטיים מחייב שכל אדם יוכל לברר את פרטי זהותו כאדם, לרבות ייחוסו ההורי״ (תרגום שלנו). נקבע שצרפת הפרה את זכויותיהם של ילדים שנולדו בפונדקאות בחו״ל במישור חייהם הפרטיים, אך לא במישור חיי המשפחה, שבו בית הדין לא מצא הפרה (CEDH, Mennesson c. France, 26 juin 2014, n° 65192/11).
חופש הביטוי (סעיף 10). עורך דין שהורשע בסיוע להוצאת לשון הרע השיג קביעה של הפרה: דבריו היו חלק מדיון בעניין ציבורי, ״דבר המחייב רמה גבוהה של הגנה על חופש הביטוי, לצד מרחב שיקול דעת מצומצם במיוחד לרשויות״ (תרגום שלנו) (CEDH, gr. ch., Morice c. France, 23 avril 2015, n° 29369/10).
חירות וביטחון אישי (סעיף 5). שלילת חירות חייבת להיכלל באחד המקרים המנויים ב-§ 1, וכל עצור רשאי לפנות לבית משפט לבחינת חוקיותה (§ 4). מי שנעצר או מוחזק כדי להביאו לפני הרשות השיפוטית המוסמכת (§ 1 c) חייב גם להיות מובא בהקדם לפני שופט או גורם אחר המוסמך להפעיל סמכות שיפוטית (§ 3). בעניינה של עורכת דין שהובאה לפני סגן תובע, קבע בית הדין כי ״חברי התביעה הכללית בצרפת אינם עומדים בדרישת העצמאות מן הרשות המבצעת״ (תרגום שלנו), ומצא הפרה של סעיף 5 § 3 (CEDH, Moulin c. France, 23 novembre 2010, n° 37104/06).
יחס פסול ומעצר (סעיף 3). ״אין להעמיד אדם לעינויים או לעונש או ליחס בלתי אנושיים או משפילים.״ (תרגום שלנו). ב-32 עתירות שעסקו בבתי כלא בצרפת, מצא בית הדין, לגבי העותרים שטענתם הייתה קבילה, הפרה של סעיף זה בשל תנאי כליאתם והפרה של סעיף 13 בהיעדר סעד מניעתי אפקטיבי (CEDH, J.M.B. et autres c. France, 30 janvier 2020, n° 9671/15 et 31 autres). ראו את המאמר על תנאי כליאה הפוגעים בכבוד האדם.
קניין ואיסור הפליה (סעיף 1 לפרוטוקול מס׳ 1 וסעיף 14). ״לכל אדם או אישיות משפטית זכות לכיבוד רכושם.״ (תרגום שלנו). בשילוב עם הוראה זו, סעיף 14 הוביל לקביעה נגד צרפת בעניין ירושה שבו ילד שנולד מחוץ לנישואין קיבל יחס פחות טוב, משום ש״רק טעמים כבדי משקל במיוחד יכולים להצדיק ראיית הבחנה המבוססת על לידה מחוץ לנישואין כהבחנה התואמת את האמנה״ (CEDH, gr. ch., Fabris c. France, 7 février 2013, n° 16574/08).
אין להסתמך על סעיף 14 לבדו: הוא מבטיח הנאה מהזכויות והחירויות המוכרות באמנה ללא הפליה (סעיף 14). לכן משלבים אותו עם זכות אחרת, כפי שעשה המותב הגדול עם זכות הקניין בעניין Fabris. הזכות לסעד אפקטיבי לפני רשות לאומית, הקבועה בסעיף 13, אינה מחייבת קביעה מוקדמת של הפרת הזכות הנטענת: בעניין J.M.B. היא חלה משום שלעותרים ״הייתה טענה הראויה לבירור״ (תרגום שלנו), לרבות בעתירות שבהן הטענה מכוח סעיף 3 הוכרזה בלתי קבילה (CEDH, J.M.B. et autres c. France, 30 janvier 2020, n° 9671/15 et 31 autres).
פסק דין נגד צרפת אינו חל בהכרח על כל מצב דומה. כל אחד מהתיקים מבוסס על עובדות שהוכחו ועל טענה שהועלתה במועד. פסק הדין Mennesson מראה שאותה עתירה עשויה להצליח ביחס לזכות אחת ולהידחות ביחס לאחרת. לכן הבחינה מתמקדת בזכות שנפגעה, בעובדות המבססות זאת ובסעדים שננקטו.
הנקודות שהמשרד בוחן בכל תיק:
ההליך בצרפת
הכנת העתירה כבר בשלב ההליך בצרפת
גורלן של עתירות רבות נקבע עוד לפני שטרסבורג: בכתבי הטענות, במסמך השאלה המקדמית בדבר חוקתיות (QPC) ובערעור לבית המשפט העליון לערעורים.
האמנה חלה ישירות לפני השופט בצרפת. לאמנות שאושררו כדין יש, מרגע פרסומן, ״מעמד הגובר על זה של חוקים״ (תרגום שלנו) (סעיף 55 לחוקה הצרפתית (Constitution)). הלשכה הפלילית קובעת כי ״על השופט הלאומי, המופקד על החלת האמנה, להתחשב בהחלטה האמורה בלי להמתין לשינוי אפשרי בהוראות החוק או התקנות״ (תרגום שלנו), בהתייחס לפסק הדין J.M.B. (Cass. crim., 8 juillet 2020, n° 20-81.739). באותה החלטה היא קובעת כי ״על בית המשפט מוטלת חובה להבטיח לאדם המוחזק בתנאי כליאה הפוגעים בכבודו סעד מניעתי ואפקטיבי שיאפשר למנוע את המשך הפרתו של סעיף 3 לאמנה״ (תרגום שלנו). לצד זאת היא דחתה את הערעור שהגיש אותו אדם לבית המשפט העליון לערעורים ודרשה תיאור ״אמין, מדויק ועדכני במידה מספקת״ (תרגום שלנו) של תנאי כליאתו.
המשפט עדיין מתנהל
- העלו בכתבי הטענות את הטענה מכוח האמנה, סעיף אחר סעיף, עם העובדות והמסמכים המבססים אותה.
- אם מדובר בחוק, הוסיפו שאלה מקדמית בדבר חוקתיות במסמך נפרד ומנומק.
- הגישו ערעור (appel) וערעור לבית המשפט העליון לערעורים (pourvoi) במועדים, ושובו והעלו בהם את אותה טענה.
ההחלטה סופית
- קבעו את מועד ההחלטה הסופית בהליך הלאומי ואת היום שבו נודע עליה לכם או לעורך דינכם.
- ודאו שהטענה הועלתה, לפחות במהותה, בכל ערכאה רלוונטית.
- אספו את ההחלטות וכתבי הטענות המוכיחים זאת, ואז מלאו את הטופס לפני תום ארבעת החודשים.
טענה המועלית באיחור מאבדת מכוחה. הלשכה האזרחית השנייה קובעת כך: ״משהטענה בדבר הפרת סעיף 6, § 1, לאמנה להגנת זכויות האדם וחירויות היסוד מועלית לראשונה, בית המשפט העליון לערעורים יכול להעריך את מידתיות הסנקציה שהטיל בית המשפט לערעורים רק לפי ההוראות החלות על הסכסוך והנתונים שאותו בית משפט קבע״ (תרגום שלנו). הערעור לבית המשפט העליון לערעורים נדחה (Cass. 2e civ., 9 janvier 2020, n° 18-24.513). לכן יש להעלות את הטיעון לפני הערכאות המבררות את העובדות שעליהן הוא נסמך. בעניינים אזרחיים, ובהיעדר הוראה אחרת, ערעור לבית המשפט העליון לערעורים מחייב גם מינוי עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה (Conseil d’État) ובבית המשפט העליון לערעורים (avocat au Conseil d’État et à la Cour de cassation) (סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי (Code de procédure civile)).
השאלה המקדמית בדבר חוקתיות אינה מחליפה טענה מכוח האמנה. היא עוסקת בהוראת חוק הנטענת כפוגעת בזכויות ובחירויות שהחוקה מבטיחה (סעיף 61-1 לחוקה). הטענה מוגשת במסמך נפרד ומנומק, וניתן להעלותה לראשונה בערעור (סעיף 23-1 לאורדוננס מס׳ 58-1067 מיום 7 בנובמבר 1958 (ordonnance n° 58-1067 du 7 novembre 1958)), ואף בערעור לבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 23-5). כששתי הטענות מועלות, על הערכאה ״להכריע תחילה בהעברת שאלת החוקתיות״ (תרגום שלנו) (סעיף 23-2). אלה שני סוגי ביקורת נפרדים. לפי מדריך הקבילות (§ 125), העובדה שההוראות השנויות במחלוקת הוכרזו כתואמות לחוקה ״אינה פוטרת בהכרח את העותר מהחובה להשתמש במנגנון האחרון״ (תרגום שלנו).
עניין CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17 ממחיש זאת במקרה של עותר מצרפת. המועצה החוקתית (Conseil constitutionnel) קבעה כי החוק בדבר גישה לארכיונים תואם לחוקה, אך בית הדין סירב להסיק מכך שסעד המבוסס על האמנה נידון לכישלון. מאחר שהערעור היה תלוי ועומד במועצת המדינה, העותר ״אינו יכול להסתמך על החלטה לאומית סופית״ (תרגום שלנו), ועתירתו נקבעה כמוקדמת מדי. לשאלת החוקתיות עצמה, ראו את העמוד עורך דין למשפט חוקתי.
לאחר פסק הדין
פיצויים, ביצוע ובחינה מחודשת בצרפת, ועמודים קשורים
קביעה שהייתה הפרה אינה מבטלת את ההחלטה הצרפתית. היא פותחת שלושה מסלולי המשך נפרדים, שלכל אחד מהם תנאים משלו.
סעיף 41
אם הדין הלאומי מאפשר לתקן רק באופן חלקי את תוצאות ההפרה, בית הדין מעניק לנפגע, ״במידת הצורך, פיצוי הוגן״ (תרגום שלנו) (סעיף 41 לאמנה). הבקשה חייבת להיות מפורטת ולהיות מוגשת במועד שנקבע, שאם לא כן רשאי המותב לדחות את כולה או את חלקה (סעיף 60 לתקנון). יש לכמת ולהוכיח נזק ממוני והוצאות. לעומת זאת, בקשה לפיצוי בגין נזק לא ממוני ״אינה צריכה אפוא להיות מכומתת או מבוססת בראיות״ (תרגום שלנו), וקיימים פטורים בעניינים חוזרים (ההנחיה המעשית, §§ 11, 21 ו-23).
על מה ניתן לקבל פיצוי
הסכום עשוי לכלול נזק ממוני, נזק לא ממוני והוצאות משפט. בגין נזק ממוני יש להוכיח קשר סיבתי ישיר להפרה. בית הדין רשאי לקבוע כי עצם הקביעה שהייתה הפרה היא פיצוי מספק בפני עצמו (ההנחיה המעשית בעניין פיצוי הוגן).
סעיף 46
המדינות שהן צד לאמנה ״מתחייבות לקיים את פסקי הדין הסופיים של בית הדין בסכסוכים שהן צד להם״ (תרגום שלנו), וועדת השרים מפקחת על הביצוע (סעיף 46). על המדינה לשלם את הסכומים שנפסקו ו״לבחור, בפיקוח ועדת השרים, את הצעדים הכלליים ו/או, לפי הצורך, הפרטניים שיש לנקוט במסגרת הדין הלאומי, כדי לשים קץ להפרה שקבע בית הדין ולמחוק ככל האפשר את תוצאותיה״ (CEDH, J.M.B. et autres c. France, 30 janvier 2020, n° 9671/15 et 31 autres).
פלילי
ניתן לבקש בחינה מחודשת של החלטה פלילית סופית כאשר פסק דין של בית הדין קובע הפרה שמטבעה ומחומרתה נובעות לנידון תוצאות מזיקות שפיצוי הוגן לא יוכל להפסיקן. המועד הוא שנה מהחלטת בית הדין (סעיף 622-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). הבקשה מוגשת לבית המשפט למשפט חוזר ולבחינה מחודשת (cour de révision et de réexamen) (סעיף 623).
מעמד אישי
קוד הארגון השיפוטי הצרפתי מאפשר בחינה מחודשת של החלטה אזרחית סופית בענייני מעמד אישי, באותם תנאי חומרה ובאותו מועד של שנה (סעיף L. 452-1). אם הבקשה נמצאת מבוססת, בית המשפט לבחינה מחודשת מבטל את ההחלטה ומחזיר את התיק לערכאה מאותו סוג ובאותה דרגה. כשהוא מקבל בקשה לבחינה מחודשת של הערעור לבית המשפט העליון לערעורים, וערעור זה עשוי לתקן את ההפרה, הוא מעביר את העניין למליאת בית המשפט ללא ביטול ההחלטה (סעיף L. 452-6).
מנהלי
מועצת המדינה קובעת כי ״ביצוע מלא של פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם הקובע הפרה מצד מדינה שהיא צד לאמנה מחייב, ככלל, שהמדינה תנקוט את כל הצעדים הנדרשים, מצד אחד לתיקון תוצאות הפרת האמנה עבור העותר ומצד שני להסרת מקור ההפרה״ (תרגום שלנו) (CE, 3 octobre 2018, n° 406222).
בית המשפט למשפט חוזר ולבחינה מחודשת קיבל בקשה בעקבות פסק הדין Morice, מאחר שהבקשה ״הוגשה בתוך שנה מהחלטת בית הדין האירופי לזכויות אדם״ (תרגום שלנו) וההפרות גרמו ״לתוצאות מזיקות שהפיצוי ההוגן שפסק בית הדין האירופי לזכויות אדם לא הביא להפסקתן״ (תרגום שלנו). הערעור לבית המשפט העליון לערעורים הועבר למליאת בית המשפט (Cour de révision et de réexamen, 14 avril 2016, n° 15 REV 135). הנידון רשאי גם לבקש עיכוב של ביצוע גזר הדין (סעיף 625 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). לפי Légifrance, סעיפים אלה בחוק סדר הדין הפלילי, התקפים כעת, יבוטלו החל מ-1 בינואר 2029 מכוח אורדוננס מס׳ 2025-1091 מיום 19 בנובמבר 2025, העורך את החוק מחדש. לכן בקשה עתידית תיבחן לפי הנוסח החל במועד הגשתה.
קביעה לרעת העותר: סעיף 46 § 1 ״אינו יוצר זכויות שאדם פרטי רשאי להסתמך עליהן״ (תרגום שלנו). הלשכה הפלילית דחתה ערעור לבית המשפט העליון לערעורים של נידון שבית הדין מצא כי עונשו היה כבד מדי, וציינה שבית הדין קבע הפרה של סעיף 10 ״בלי לשלול עם זאת את עצם האפשרות להטיל על הנוגע בדבר מאסר בפועל״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 2 décembre 2025, n° 24-80.893). פסק דין לטובת העותר אינו מקנה כשלעצמו זכות לתוצאה מסוימת לפני השופט בצרפת. ראו את המאמר על בחינה מחודשת בעקבות פסק דין של בית הדין.
עמודי המשרד מרחיבים בנושאים אלה.
כאשר החוק עצמו עומד לבחינה, ראו את העמוד עורך דין למשפט חוקתי, העוסק בשאלה המקדמית בדבר חוקתיות.
לעניין הסגרה, צו מעצר או הליך פלילי חוצה גבולות, ראו את העמוד עורך דין למשפט פלילי בינלאומי בפריז.
להעלאת הטענה בערעור בהליך אזרחי, ראו את העמוד עורך דין בבית משפט לערעורים.
לגבי פסק דין פלילי שעדיין ניתן לערער עליו, ראו את העמוד ערעור פלילי.
הליכים מנהליים מוצגים בעמוד עורך דין למשפט ציבורי.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הדין התקף ועל החלטות שנבדקו.
מה עושה עורך דין בתחום בית הדין האירופי לזכויות אדם ולמי הוא מסייע?
תחילה הוא בודק אם ניתן לפנות לבית הדין, ולאחר מכן מציג את הטענה בצורה הנדרשת. כל אדם, ארגון לא ממשלתי או קבוצת אנשים הטוענים כי נפגעו מהפרה בידי אחת המדינות שהן צד לאמנה רשאים לפנות לבית הדין (סעיף 34 לאמנה), וגם אישיות משפטית יכולה להגיש עתירה (סעיף 47 § 1 a) לתקנון בית הדין).
לפני הגשת העתירה נבחן ההליך הצרפתי: איזו זכות נפגעה, האם הטענה הועלתה, האם מוצו הסעדים ומתי החל מניין התקופה. שלב זה מונע טעויות רבות, שכן עתירה בלתי קבילה עשויה להסתיים ללא בחינה נוספת בהחלטה סופית של דן יחיד (סעיף 27).
במהלך ההליך עורך הדין מייצג את העותר לאחר המצאת העתירה למדינה, משיב להערות הממשלה ומגיש את הבקשה לפיצוי הוגן. לאחר פסק הדין הוא יכול לסייע בבחינה מחודשת בצרפת (סעיף 622-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). בית הדין מזכיר כי תחילה יש להעלות את הטענה ״לפחות במהותה״ (תרגום שלנו) לפני השופט הלאומי (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95). לכן סיוע משפטי מועיל מתחיל לעיתים קרובות עוד לפני סיום ההליך בצרפת. המשרד מייצג אנשים פרטיים וחברות, ובוחן כל תיק על פי המסמכים.
מהו המועד להגשת עתירה לבית הדין האירופי לזכויות אדם?
ארבעה חודשים ממועד ההחלטה הסופית בהליך הלאומי (סעיף 35 § 1 לאמנה). פרוטוקול מס׳ 15, שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2021, קיצר תקופה זו משישה לארבעה חודשים, והמועד החדש חל מאז 1 בפברואר 2022 (מדריך הקבילות, § 176).
יש לקבוע את נקודת המוצא בזהירות. התקופה מתחילה במועד שבו העותר או נציגו מודעים להחלטה במידה מספקת (§ 186). אם העותר זכאי להמצאה אוטומטית של עותק, התקופה נמנית ממועד ההמצאה (§ 188). די בכך שעורך הדין ידע על ההחלטה, גם אם הלקוח נודע עליה מאוחר יותר (§ 189).
החישוב נעשה לפי כללי בית הדין: ״מניין התקופה מתחיל למחרת היום שבו הוכרזה ההחלטה הסופית בפומבי או שבו נודע עליה לעותר או לנציגו, ומסתיים כעבור ארבעה חודשים קלנדריים״ (תרגום שלנו) (§ 197). הוא אינו כפוף לכללים הלאומיים (§ 198), ואין שינוי במועד אם היום האחרון חל בשבת, ביום ראשון או בחג (§ 199).
העתירה נחשבת כמוגשת במועד משלוח טופס העומד בדרישות, לפי חותמת הדואר (סעיף 47 § 6 לתקנון). טופס לא מלא אינו עוצר אפוא את מניין התקופה. גם פנייה מוקדמת מדי עלולה להידחות, כפי שקרה בעתירה שהוגשה לפני ההכרעה בערעור לבית המשפט העליון לערעורים (CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17). המשרד בוחן מועדים אלה מיד עם קבלת ההחלטה.
האם צריך להגיע עד לערעור לבית המשפט העליון לערעורים (cassation) לפני פנייה לבית הדין האירופי?
ככלל, כן. ניתן לפנות לבית הדין רק לאחר מיצוי הסעדים הלאומיים (סעיף 35 § 1 לאמנה), ובנוגע לצרפת ״ערעור לבית המשפט העליון לערעורים נמנה עם הסעדים שיש ככלל למצות כדי לעמוד בדרישות סעיף 35״ (תרגום שלנו) (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95).
עניין Civet הוכרע לרעת העותר. הוא הוחזק במעצר זמני (détention provisoire) והתלונן על משכו. הוא הגיש שני ערעורים לבית המשפט העליון לערעורים: האחד פקע בשל אי-הגשת מסמך טענות במועד, והאחר כוון נגד ההחלטה להעמידו לדין. לכן הוא ״מעולם לא העלה בערעור לבית המשפט העליון לערעורים את הטענה מכוח סעיף 5 § 3 לאמנה״ (תרגום שלנו). הוא טען שבית המשפט העליון לערעורים, הכבול לממצאים העובדתיים, לא יכול היה להעניק לו סעד. המותב הגדול קבע כי ״בהיעדר מיצוי של הסעדים הלאומיים, אין הוא יכול לדון בעניין לגופו״ (תרגום שלנו).
לכלל יש גבולות. סעיף 35 מחייב מיצוי רק של סעדים הנוגעים להפרות הנטענות, הזמינים והמתאימים להן, ועל המדינה להוכיח שתנאים אלה מתקיימים (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95). לעומת זאת, סעיף 35 § 1 אינו מחייב ככלל בקשה למשפט חוזר (pourvoi en révision) או סעד חריג דומה, שאינם דוחים את מועד ארבעת החודשים (מדריך הקבילות, § 182).
עם זאת, יש להמתין להכרעה בסעד שננקט. בעניין CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17 נקבע שעתירתו של עותר שערעורו היה תלוי ועומד במועצת המדינה הוגשה בטרם עת. כאשר מתעורר סיכון קרוב, סעד זמני כפוף להיגיון נפרד (סעיף 39 לתקנון). המשרד בוחן איזה סעד עדיין פתוח ומה יש לטעון בו, בתיאום עם עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות כאשר הערעור מחייב זאת (סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי).
האם צריך עורך דין להגשת עתירה לבית הדין האירופי, והאם קיים סיוע משפטי?
לא לצורך הגשת העתירה. מי שנכלל בסעיף 34 רשאי בתחילה להגיש עתירה בעצמו או באמצעות נציג (סעיף 36 § 1 לתקנון בית הדין). עותר הבוחר נציג חותם יחד עמו על החלק בטופס המיועד לייפוי הכוח (סעיף 47 § 1 c)).
בהמשך המצב משתנה. לאחר המצאת העתירה למדינה המשיבה, העותר חייב להיות מיוצג, אלא אם נשיא המותב החליט אחרת (סעיף 36 § 2). חובת הייצוג חלה גם בכל דיון בעל פה, אלא אם ניתן היתר חריג (סעיף 36 § 3).
לבית הדין מערכת סיוע משפטי משלו. נשיא המותב רשאי להעניק סיוע לבקשת העותר או מיוזמתו, לאחר שהמדינה הגישה את הערותיה בעניין הקבילות או שחלף המועד לכך (סעיף 105). התנאים הם שהסיוע נחוץ לניהול התקין של התיק ושלעותר אין אמצעים כספיים מספיקים (סעיף 106). לכן הסיוע אינו זמין בשלב הגשת העתירה הראשונית.
אפשר לפעול באופן עצמאי, אך דרישות סעיף 47 חלות על כולם: ״העתירה לא תיבחן בידי בית הדין״ (תרגום שלנו) אם חסרים הפרטים או המסמכים הנדרשים (סעיף 47 § 5). על עותר מצרפת להוכיח גם שטענתו הועלתה לפני השופט הלאומי (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95). המשרד בוחן על פי המסמכים את התועלת שבמעורבותו בכל אחד מהשלבים.
כיצד ממלאים את טופס העתירה לבית הדין האירופי ולאן שולחים אותו?
את הטופס הרשמי מורידים מאתר בית הדין, ממלאים, מדפיסים ושולחים בדואר עם המסמכים הרלוונטיים. בית הדין מבהיר שאין להשתמש בטופס אחר, ושאם חסר ולו פרט או מסמך אחד מהנדרשים, הטענות לא ייבחנו. יש למלא את כל השדות.
התוכן נקבע בסעיף 47 לתקנון בית הדין. יש לציין את זהות העותר ונציגו, את המדינה המשיבה, ולהציג בתמצית ובאופן קריא את העובדות, ההפרות הנטענות והעמידה בתנאי הקבילות. פרטים אלה צריכים להופיע בטופס עצמו ולהספיק לבית הדין ללא מסמך נוסף. ניתן להשלימם במסמך מצורף שאורכו עד עשרים עמודים.
יש לצרף עותקים של ההחלטות שעליהן משיגים ושל ההחלטות המראות שמוצו הסעדים ונשמר המועד, ברשימה כרונולוגית וממוספרת. על התיק להראות שהטענה הועלתה בצרפת, שכן זה מה שבית הדין בודק (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95).
יש לשלוח בדואר למזכירת בית הדין האירופי לזכויות אדם, Conseil de l'Europe, 1 avenue de l'Europe, 67075 Strasbourg Cedex. משלוח בפקס אינו עוצר את מניין התקופה: יש לשלוח את המקור החתום בדואר לפני סיומה (ההנחיה המעשית לפתיחת הליך). עותר המבקש שזהותו לא תיחשף חייב לציין זאת ולנמק (סעיף 47 § 4). המשרד בוחן את הטופס ונספחיו לפני המשלוח.
האם אפשר לבקש מבית הדין האירופי לעצור הרחקה או הסגרה?
כן, באמצעות בקשה לסעד זמני ובתנאים מחמירים. בית הדין רשאי, ״בנסיבות חריגות״ (תרגום שלנו), להורות לצדדים על כל אמצעי שהוא סבור שיש לנקוט, כשקיים ״סיכון קרוב לפגיעה בלתי הפיכה בזכות המוגנת באמנה״ (תרגום שלנו) (סעיף 39 לתקנון בית הדין, בנוסחו המתוקן מיום 23 בפברואר 2024).
הרף גבוה. בית הדין מורה על סעדים אלה כשיש ראיות ראשוניות לסיכון כזה, ולא כאשר היעדרם יגרום לקשיים בלבד. ברוב המקרים הראיות מצביעות על סיכון ממשי לשלמות הגוף או לחיים (ההנחיה המעשית, §§ 6 ו-7).
הבקשה חייבת להיות מלאה ומוגשת מוקדם, באתר הייעודי של בית הדין, בפקס או בדואר, ולא בדואר אלקטרוני. עליה לתאר את הסיכון, את המדינה ואת מועד ההרחקה, את ההליכים הלאומיים ולצרף את ההחלטות. יש לשלוח אותה בהקדם האפשרי, שכן ייתכן שבית הדין לא יוכל לטפל בבקשה שהתקבלה פחות מיום עבודה לפני המועד המתוכנן. תחילה יש לנקוט סעדים לאומיים העשויים לעכב את ההרחקה: כל עוד סעד כזה נותר פתוח, ״בית הדין אינו מחיל את סעיף 39 לתקנון כדי למנוע את ביצוע ההרחקה״ (תרגום שלנו). אם ההחלטה הסופית צפויה בקרוב וביצועה מיידי, יש לשלוח את הבקשה בלי להמתין לה, לציין את מועדה ולהתנות את הבקשה בתוצאה שלילית (אותן הנחיות, §§ 32 עד 40).
סעד שבית הדין הורה עליו מחייב את המדינה. בעניין CEDH, gr. ch., Mamatkoulov et Askarov c. Turquie, 4 février 2005, n° 46827/99 et 46951/99, שעסק בהסגרה לאוזבקיסטן, קבע בית הדין כי ״יש לראות באי-קיום סעדים זמניים בידי מדינה שהיא צד לאמנה משום מניעת בחינה יעילה של טענת העותר בידי בית הדין, ופגיעה במימוש האפקטיבי של זכותו, ולפיכך הפרה של סעיף 34.״ (תרגום שלנו). המשרד מטפל בבקשות אלה. ראו את המאמר על סעד זמני לפני מסירה במסגרת הסגרה.
מה ההבדל בין בית הדין האירופי לזכויות אדם לבית הדין של האיחוד האירופי?
אלה שתי ערכאות נפרדות, ובית הדין האירופי לזכויות אדם אינו ערכאה של האיחוד האירופי. הוא יושב בשטרסבורג ומשתייך למועצת אירופה (Conseil de l’Europe), ומפקח על כיבוד הזכויות והחירויות שבאמנה. לעומתו, בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJUE) ״מבטיח את כיבוד הדין בפרשנות האמנות ובהחלתן״ (תרגום שלנו) (סעיף 19 לאמנה בדבר האיחוד האירופי (traité sur l’Union européenne)). לפי התיאור הרשמי של האיחוד, הוא כולל שתי ערכאות: בית הדין לצדק ובית המשפט הכללי.
דרך הפנייה שונה. לבית הדין האירופי לזכויות אדם פונה האדם עצמו, לאחר מיצוי הסעדים הלאומיים ובתוך ארבעה חודשים (סעיף 35 § 1 לאמנה). בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי ההפניה להכרעה מקדמית נעשית בידי השופט הלאומי: כשעולה שאלת פרשנות של דין האיחוד, הערכאה ״רשאית, אם היא סבורה שהכרעה בנקודה זו נחוצה למתן פסק דינה, לבקש מבית הדין להכריע בשאלה״ (תרגום שלנו). ערכאה שאין סעד לאומי נגד החלטותיה חייבת לעשות זאת (סעיף 267 לאמנה בדבר תפקוד האיחוד האירופי (traité sur le fonctionnement de l’Union européenne)). חובה זו אינה חלה רק כאשר השאלה אינה רלוונטית, ההוראה כבר פורשה בידי בית הדין או שהפרשנות הנכונה אינה מותירה ספק סביר (CJUE, gr. ch., 6 octobre 2021, Consorzio Italian Management, C-561/19). לפי Service-Public.fr, בית המשפט הכללי של האיחוד מכריע בעיקר בסכסוכים בין אנשים פרטיים, חברות ומוסדות האיחוד.
גם תחום הסמכות שונה. בית הדין האירופי לזכויות אדם בוחן כל טענה מכוח האמנה, גם מחוץ לתחום דין האיחוד. בית הדין לצדק של האיחוד האירופי פוסק בדין האיחוד, שהזכויות המובטחות באמנה הן חלק מעקרונותיו הכלליים (סעיף 6 § 3 לאמנה בדבר האיחוד האירופי).
תיק עשוי לגעת בשתי המסגרות. המשרד בוחן אז אם יש לבקש מהשופט בצרפת להפנות שאלה להכרעה מקדמית, ואם הטענה מכוח האמנה אכן הועלתה (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95).
האם שאלה מקדמית בדבר חוקתיות מועילה לפני פנייה לבית הדין האירופי?
היא עשויה להועיל, אך אינה מחליפה את הטענה מכוח האמנה. השאלה המקדמית בדבר חוקתיות עוסקת בהוראת חוק הנטענת כפוגעת בזכויות ובחירויות המוגנות בחוקה (סעיף 61-1 לחוקה). הטענה מכוח האמנה יכולה לעסוק גם בהחלה קונקרטית של הוראה. אלה שני סוגי ביקורת שונים.
את השאלה המקדמית בדבר חוקתיות יש להגיש לבית המשפט במסמך נפרד ומנומק, שאם לא כן לא תהיה קבילה (סעיף 23-1 לאורדוננס מס׳ 58-1067 מיום 7 בנובמבר 1958). היא מועברת אם ההוראה חלה על הסכסוך, אם טרם הוכרזה כתואמת לחוקה אלא אם חל שינוי נסיבות, ואם השאלה אינה חסרת משקל. כשמועלות שתי הטענות, על הערכאה ״להכריע תחילה בהעברת שאלת החוקתיות״ (תרגום שלנו) (סעיף 23-2).
החלטה שהחוק תואם לחוקה אינה סוגרת את המסלול מכוח האמנה ואינה פוטרת מהמשך ההליך. בעניין CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17, שהוכרע לרעת העותר, המועצה החוקתית אישרה את החוק בדבר גישה לארכיונים הנשיאותיים. בית הדין סירב להסיק מכך שסעד המבוסס על האמנה נידון לכישלון, וקבע כי העתירה הוגשה בטרם עת, שכן העותר, שערעורו עדיין היה תלוי ועומד, ״אינו יכול להסתמך על החלטה לאומית סופית״ (תרגום שלנו).
בפועל מעלים את שתי הטענות יחד, במסמכים נפרדים, וחוזרים על הטענה מכוח האמנה בכל ערכאה. המשרד בוחן את השילוב הזה כבר בכתבי הטענות הראשונים. ראו את העמוד עורך דין למשפט חוקתי.
האם בית הדין האירופי יכול לבטל פסק דין צרפתי או לדון בתיק שלי מחדש?
לא. בית הדין אינו ערכאת קסציה (cassation) או ערכאה לבחינה מחודשת (révision) על בתי המשפט הלאומיים. מדריך הקבילות (§ 364) מסביר כי הטענות המכונות ״ערכאה רביעית״ נובעות מ״תפיסה שגויה של העותרים באשר לתפקיד בית הדין״. לכן לא די בטענה שהשופט בצרפת העריך את הראיות באופן שגוי.
בית הדין בוחן אם הופרה זכות מוגנת. אם כן, הוא נותן פסק דין המחייב את המדינה, אך אינו מבטל את ההחלטה הלאומית. מועצת המדינה מזכירה: ״בהתחשב באופיים ההצהרתי בעיקרו של פסקי הדין של בית הדין, על המדינה שנקבעה נגדה הפרה לקבוע כיצד תמלא את החובה המוטלת עליה מכוחם.״ (תרגום שלנו) (CE, 3 octobre 2018, n° 406222). לפי האמנה, המדינה מתחייבת לקיים את פסק הדין בפיקוח ועדת השרים (סעיף 46 לאמנה).
עם זאת, לקביעה יש השלכות מעשיות. בהחלטת מועצת המדינה, פסק דין שקבע כי החזרה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תפר את סעיף 3 ״מהווה נסיבה חדשה המצדיקה בחינה מחודשת של מצבו של אותו אדם בידי OFPRA״ (תרגום שלנו), הרשות הצרפתית להגנת פליטים וחסרי אזרחות (Office français de protection des réfugiés et apatrides). החלטת בית הדין הלאומי לענייני מקלט (Cour nationale du droit d’asile) בוטלה. בעניינים פליליים ובענייני מעמד אישי הבחינה המחודשת מוסדרת בחוק (סעיף 622-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי, סעיף L. 452-1 לקוד הארגון השיפוטי הצרפתי).
לכן המשרד בוחן מראש מה הלקוח מבקש להשיג מההליך: קביעה של הפרה, פיצוי או בחינה חדשה בצרפת.
אילו פיצויים אפשר לקבל מבית הדין האירופי לזכויות אדם?
פיצוי אינו אוטומטי. אם בית הדין קובע שהייתה הפרה והדין הלאומי מאפשר לתקן רק חלקית את תוצאותיה, הוא מעניק לנפגע, ״במידת הצורך, פיצוי הוגן״ (תרגום שלנו) (סעיף 41 לאמנה). הסכום נקבע בכל מקרה לגופו, ובעניינים חוזרים בית הדין רשאי להסתמך על סכומים שפסק בפסקי דין מנחים או עקרוניים (ההנחיה המעשית, § 6).
הבקשה חייבת להיות מפורטת. העותר מגיש את דרישותיו, ככלל בסכומים מוגדרים ובחלוקה לראשי נזק, עם האסמכתאות הרלוונטיות, במועד שנקבע להגשת הערותיו לגוף העניין. אחרת רשאי המותב לדחות את הדרישות כולן או חלקן (סעיף 60 לתקנון בית הדין). בעניינים חוזרים המטופלים בהליך מפושט, העותר עשוי להיות פטור מהגשת בקשה נפרדת (ההנחיה המעשית, § 23).
ההנחיה המעשית בעניין פיצוי הוגן עוסקת בשלושה ראשי נזק. נזק ממוני מחייב קשר סיבתי ישיר להפרה והוכחת סכומו. נזק לא ממוני מכיר בסבל, בלי לצפות מהעותרים להוכיח אותו בראיות נוספות: הבקשה ״אינה צריכה אפוא להיות מכומתת או מבוססת בראיות״ (תרגום שלנו), וניתן להשאיר את קביעת הסכום לשיקול דעת בית הדין. הוצאות משפט מכסות את ההוצאות שנדרשו, בהליך הלאומי ולאחר מכן בבית הדין, כדי למנוע את ההפרה או לתקנה. בית הדין רשאי גם לקבוע כי עצם הקביעה שהייתה הפרה היא פיצוי מספק בפני עצמו.
ניתן לדון בשאלה בנפרד. בעניין CEDH, gr. ch., Fabris c. France, 7 février 2013, n° 16574/08 קבע המותב הגדול כי במועד פסק הדין טרם הייתה שאלת החלת סעיף 41 בשלה להכרעה. לכן יש להכין את הבקשה כבר מתחילת הדרך ולשמור חשבוניות ואסמכתאות מההליך בצרפת. המשרד בוחן רכיבים אלה לפני כימותם.
מה קורה אם צרפת אינה מקיימת את פסק הדין?
הביצוע נתון לפיקוח ועדת השרים. אם היא סבורה שמדינה מסרבת לקיים פסק דין סופי, היא רשאית, לאחר התראה וברוב של שני שלישים, להביא את השאלה לפני בית הדין (סעיף 46 §§ 2 ו-4 לאמנה).
המדינה שומרת על חופש הבחירה באמצעים, בכפוף לפיקוח זה. עליה לשלם את הסכומים שנפסקו ולבחור בצעדים הכלליים או הפרטניים שיביאו להפסקת ההפרה. בפסק הדין CEDH, J.M.B. et autres c. France, 30 janvier 2020, n° 9671/15 et 31 autres, ״בית הדין ממליץ למדינה המשיבה לשקול נקיטת צעדים כלליים״ (תרגום שלנו), ובהם סעד מניעתי לכלואים.
השופט בצרפת יכול להסיק מכך מסקנות בלי להמתין לחקיקה. הלשכה הפלילית קבעה כי ״על השופט הלאומי, המופקד על החלת האמנה, להתחשב בהחלטה האמורה בלי להמתין לשינוי אפשרי בהוראות החוק או התקנות״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 8 juillet 2020, n° 20-81.739). מועצת המדינה קובעת מצדה שעל המדינה לנקוט את הצעדים הנדרשים להפסקת ההפרה שנקבעה (CE, 3 octobre 2018, n° 406222).
עם זאת, אדם פרטי אינו יכול לדרוש ביצוע על בסיס סעיף 46 בלבד. לפי הלשכה הפלילית, הוראה זו ״אינה יוצרת זכויות שאדם פרטי רשאי להסתמך עליהן״ (תרגום שלנו). היא דחתה ערעור לבית המשפט העליון לערעורים של נידון שהסתמך עליה נגד העונש שהוטל לאחר פסק דין של בית הדין (Cass. crim., 2 décembre 2025, n° 24-80.893). לכן האסטרטגיה נשענת על הוראות האמנה עצמן, על בחינה מחודשת כשזו אפשרית ועל הליך הביצוע שבפיקוח הוועדה. המשרד בוחן מסלולים אלה לאחר מתן פסק הדין.
האם אפשר להביא לדיון חדש בתיק לאחר פסק דין נגד צרפת?
לעיתים כן, ויש לפעול במהירות. בתחום הפלילי ניתן לבקש בחינה מחודשת לטובת כל מי שהורשע, כאשר פסק דין של בית הדין מראה שההרשעה ניתנה תוך הפרת האמנה, אם ההפרה, מטבעה ומחומרתה, גורמת לתוצאות מזיקות שפיצוי הוגן אינו יכול להפסיקן. המועד הוא שנה מהחלטת בית הדין (סעיף 622-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי).
הבקשה יכולה להיות מוגשת בידי הנידון או נציגו החוקי, ולאחר מותו או הכרזה על היעדרותו בידי הקרובים והזוכים בצוואה המנויים בחוק, וכן בידי שר המשפטים או התובע הכללי בבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 622-2). ועדת חקירה מכריעה בקבילות (סעיף 624). לאחר מכן, אם הרכב השיפוט מוצא שהבקשה מבוססת, הוא מבטל את ההרשעה ומעביר את התיק לערכאה אחרת, או מעביר את הבחינה המחודשת של הערעור למליאת בית המשפט (סעיף 624-7). ניתן לעכב את הביצוע (סעיף 625), ופיצוי אפשרי בתנאי סעיף 626-1. בעקבות פסק הדין Morice העביר בית המשפט את הערעור למליאת בית המשפט העליון לערעורים (Cour de révision et de réexamen, 14 avril 2016, n° 15 REV 135).
בתחום האזרחי, קוד הארגון השיפוטי עוסק במעמד אישי, עם אותו מועד של שנה (סעיף L. 452-1 לקוד הארגון השיפוטי הצרפתי), לפני בית המשפט לבחינה מחודשת (סעיף L. 452-3), לבקשת הצד או נציגו החוקי. הקרובים המנויים בחוק רשאים לפעול רק לאחר מותו או הכרזה על היעדרותו (סעיף L. 452-2). לגבי החלטות אחרות, יש לבחון את המצב על בסיס סעיף 46 (CE, 3 octobre 2018, n° 406222).
סעיפים אלה בחוק סדר הדין הפלילי יבוטלו החל מ-1 בינואר 2029 מכוח אורדוננס מס׳ 2025-1091. יש לבחון את הבקשה לפי הנוסח החל במועדה. המשרד בוחן את הקבילות מיד לאחר מתן פסק הדין.
עורך דין בפריז או בשטרסבורג להגשת עתירה לבית הדין האירופי?
תקנון בית הדין אינו מחייב מקום עיסוק בשטרסבורג. לאחר המצאת העתירה, הנציג חייב להיות ״עורך דין המוסמך לעסוק במקצוע באחת המדינות שהן צד לאמנה ומתגורר בשטחה של אחת מהן״ (תרגום שלנו), או אדם אחר שאישר נשיא המותב (סעיף 36 § 4 a) לתקנון בית הדין). לכן עורך דין הרשום בפריז יכול לייצג את העותר אם הוא מתגורר בשטח מדינה שהיא צד לאמנה, בדומה לעורך דין הרשום בשטרסבורג או במדינה אחרת שהיא צד לאמנה.
אופי ההליך מסביר גמישות זו. לפי מדריך בית הדין לעורכי דין, ההליך מתנהל בעיקר בכתב ודיון בעל פה הוא חריג. העתירה נשלחת בדואר (העמוד הרשמי להגשת עתירה), בלי תלות במיקום המשרד.
לכן הבחירה תלויה בשיקולים אחרים, כולם לגיטימיים: היכרות עם ההליך הצרפתי הנוגע לעניין, זמינות לפני חלוף המועד, תיאום עם עורך הדין בהליך, ובערעור לבית המשפט העליון לערעורים (pourvoi) גם עם עורך דין המוסמך לייצג בה (סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי). הבחירה תלויה גם ביכולת לטעון בתיק אם ייקבע דיון (סעיף 59 § 3). משרד בשטרסבורג או בפריז יכול לענות על צרכים אלה. השאלה המעשית היא מי יקרא את התיק שלכם ומתי.
מאחר שיש להעלות את הטענה לפני השופט בצרפת (CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95), עשויה להיות חשיבות לקרבה להליך המתנהל. המשרד פועל מפריז ובוחן את תיקכם על פי המסמכים, בלי לקבוע מראש איזו בחירה תעשו.
מהו שכר הטרחה של עורך דין בתחום בית הדין האירופי?
שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971. כך אתם יודעים מראש, לפני ההתקשרות, מה כוללת המשימה ומה עלותה.
המשרד מעדיף שכר טרחה קבוע לכל שלב: ניתוח הקבילות, עתירה לבית הדין, בקשה לסעד זמני, תשובה להערות הממשלה, בקשה לפיצוי הוגן ובקשה לבחינה מחודשת בצרפת. עלויות תרגום והעתקת מסמכים מתווספות לשכר הטרחה. כל משימה חדשה מוסדרת בתוספת להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי. השכר הקבוע נקבע לאחר קריאת המסמכים, בהתאם למורכבות התיק ולעבודה הצפויה.
בסיום ההליך בית הדין רשאי להורות על החזר הוצאות משפט שהוצאו בהכרח, לרבות שכר טרחת עורך דין, אם הן מבוססות באסמכתאות (ההנחיה המעשית בעניין פיצוי הוגן). נשיא המותב רשאי להעניק סיוע משפטי לאחר שהמדינה הגישה את הערותיה בעניין הקבילות או לאחר שחלף המועד לכך (סעיף 105 לתקנון בית הדין). בעניין CEDH, déc., Rinck c. France, 19 octobre 2010, n° 18774/09 הובילה חשיבותו המצומצמת של הסכסוך לאי-קבילות. לכן יש לשקול את העלות גם ביחס למשמעות המעשית של התיק.
לקבלת חוות דעת ראשונית על פי המסמכים, בחינה מקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס בעמוד זה, כוללת ניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. לשיחה ראשונית: +33 6 89 11 34 45.
מקורות
מקורות רשמיים ועמודים קשורים
מקורות העמוד, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי העיסוק הקשורים של המשרד.
מקורות רשמיים
- האמנה האירופית לזכויות אדם, כפי שתוקנה בפרוטוקול מס׳ 15: זכויות (סעיפים 1, 3, 5, 6, 8, 10, 13, 14; סעיף 1 לפרוטוקול מס׳ 1), הרכבי שיפוט (סעיפים 26 עד 30, 43 ו-44), עתירה וקבילות (סעיפים 34 ו-35), פיצוי הוגן וביצוע (סעיפים 41 ו-46)
- פרוטוקול מס׳ 15 (STCE מס׳ 213): כניסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2021, מועד של ארבעה חודשים
- תקנון בית הדין, מהדורת 15 בספטמבר 2025: ייצוג (סעיף 36), סעדים זמניים (סעיף 39), תוכן העתירה (סעיף 47), הליך (סעיפים 52A, 53, 54, 59, 62), פיצוי הוגן (סעיף 60), סיוע משפטי (סעיפים 105 ו-106)
- המדריך המעשי לקבילות, הנחיה מעשית לפתיחת הליך, הנחיה בעניין סעדים זמניים, הנחיה בעניין פיצוי הוגן, שאלות ותשובות לעורכי דין ועמוד הפנייה לבית הדין
- סעיפים 622-1, 622-2, 623, 624, 624-7, 625 ו626-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי: בחינה מחודשת של החלטה פלילית, בתוקף, ביטול דחוי ל-1 בינואר 2029 (אורדוננס מס׳ 2025-1091 מיום 19 בנובמבר 2025)
- סעיפים L. 452-1, L. 452-2, L. 452-3 וL. 452-6 לקוד הארגון השיפוטי הצרפתי: בחינה מחודשת בענייני מעמד אישי
- סעיפים 55 ו61-1 לחוקה, סעיפים 23-1, 23-2 ו23-5 לאורדוננס מס׳ 58-1067 מיום 7 בנובמבר 1958: מעמד האמנות, שאלה מקדמית בדבר חוקתיות
- סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי: מינוי עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות
- סעיף 19 וסעיף 6 לאמנה בדבר האיחוד האירופי, סעיף 267 לאמנה בדבר תפקוד האיחוד האירופי, דף מידע F341 של Service-Public.fr, הצגת בית הדין לצדק בידי האיחוד האירופי: ערכאות האיחוד ובית הדין האירופי לזכויות אדם
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות שנזכרו
- CEDH, gr. ch., Civet c. France, 28 septembre 1999, n° 29340/95: מיצוי סעדים, העלאת הטענה במהותה, ערעור לבית המשפט העליון לערעורים (אי-קבילות)
- CEDH, déc., Rinck c. France, 19 octobre 2010, n° 18774/09: היעדר נזק משמעותי (אי-קבילות)
- CEDH, déc., Graner c. France, 5 mai 2020, n° 84536/17: שאלה מקדמית בדבר חוקתיות ומיצוי סעדים, עתירה בטרם עת (אי-קבילות)
- CEDH, gr. ch., Mamatkoulov et Askarov c. Turquie, 4 février 2005, n° 46827/99 et 46951/99: סעדים זמניים וסעיף 34
- CEDH, gr. ch., Morice c. France, 23 avril 2015, n° 29369/10: היעדר משוא פנים וחופש הביטוי של עורך הדין
- CEDH, Moulin c. France, 23 novembre 2010, n° 37104/06: סעיף 5 § 3, התביעה הכללית
- CEDH, Mennesson c. France, 26 juin 2014, n° 65192/11: סעיף 8, ייחוס הורי וחיים פרטיים
- CEDH, J.M.B. et autres c. France, 30 janvier 2020, n° 9671/15 et 31 autres: תנאי כליאה, סעד מניעתי, סעיף 46
- CEDH, gr. ch., Fabris c. France, 7 février 2013, n° 16574/08: סעיף 14 וקניין, ירושה
- Cass. 2e civ., 9 janvier 2020, n° 18-24.513: העלאת סעיף 6 לראשונה בערעור לבית המשפט העליון לערעורים
- Cass. crim., 8 juillet 2020, n° 20-81.739: השופט הלאומי ופסק הדין J.M.B., סעד מניעתי
- Cass. crim., 2 décembre 2025, n° 24-80.893: סעיף 46 § 1 אינו מקנה זכות לאדם פרטי
- Cour de révision et de réexamen, 14 avril 2016, n° 15 REV 135: בחינה מחודשת של הערעור לבית המשפט העליון לערעורים בעקבות פסק הדין Morice
- CE, 3 octobre 2018, n° 406222: השלכות פסק דין של בית הדין לפני השופט המנהלי
- CJUE, gr. ch., 6 octobre 2021, Consorzio Italian Management, C-561/19: חובת ערכאת המוצא האחרון להפנות שאלה להכרעה מקדמית והחריגים לה
החלטה סופית בצרפת וטענה שיש להביא לפני בית הדין האירופי?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את ההחלטה ואת מועד המצאתה, פסקי דין קודמים וכתבי טענות: עו״ד חסן כהן בוחן את הטענה, את הסעדים שמוצו ואת מועד ארבעת החודשים, ואז מציין את המסלול המתאים: עתירה, סעד זמני, סעד שנותר פתוח בצרפת או בחינה מחודשת.