התגרשתם בישראל, קיבלתם פסק דין מבית הדין הרבני או מבית המשפט לענייני משפחה, ואז גיליתם שבצרפת אתם עדיין רשומים כנשואים. הבנק מבקש תעודת מצב משפחתי מעודכנת, הקונסוליה מסרבת להנפיק דרכון חדש עם שם המשפחה הקודם, ובמשרד הפנים הצרפתי, ה-préfecture, רישום הנישואין שלכם מופיע כאילו דבר לא השתנה. הפער הזה אינו טעות מחשב. צרפת אינה מעדכנת את מרשם האוכלוסין שלה, ה-état civil, באופן אוטומטי בעקבות גירושין שנערכו בישראל. כל עוד פסק הגירושין הישראלי לא עבר תעתיק, transcription, אל המרשם המרכזי בנאנט, ה-SCEC, הוא אינו מופיע בתעודות הלידה הצרפתיות ולא בספר המשפחה, ה-livret de famille. המאמר הזה מסביר, שלב אחר שלב, כיצד גירושין ישראלים מקבלים תוקף בצרפת, אילו מסמכים חובה להגיש, מה עושים כאשר הפקיד בנאנט או הפרקליט, ה-procureur, מסרבים לרשום, וכיצד מערערים לבית המשפט, ה-tribunal judiciaire, בתוך המועדים. ההסברים מתייחסים ליהודים שהתגרשו בגט בבית הדין הרבני, לבני זוג שהתגרשו בבית המשפט לענייני משפחה, וגם לזוגות מעורבים שבהם צד אחד אזרח צרפתי. בסוף המאמר מופיעות ההשלכות המעשיות: שם משפחה לאחר הגירושין, נישואין חדשים, תעודת שהייה, titre de séjour, של בן זוג זר, וירושה. הקריאה מתאימה לישראלים המתגוררים בצרפת, לעולים חדשים מצרפת, ולבני התפוצה הישראלית בפריז ובאיל-דה-פראנס.
I. הגירושין בישראל והתוקף שלהם בצרפת: גט, בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה
A. היכן התגרשתם בישראל ואיזה מסמך מוכיח את הגירושין
בישראל לא קיים מסלול גירושין אחד. יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, מתגרשים בבית הדין הרבני באמצעות גט, שטר הגירושין הדתי, והליך הגירושין מסתיים בתעודת גירושין, תעודת גירושין מטעם הרבנות. בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית, בני זוג חסרי עדה דתית, ובני זוג מעורבים רבים מתגרשים בבית המשפט לענייני משפחה, בית משפט אזרחי לענייני משפחה, שנותן פסק דין לגירושין. יש גם זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ, בקפריסין למשל, והתגרשו בישראל בערכאה האזרחית. ההבחנה הזאת קובעת איזה מסמך תגישו בצרפת. מי שהתגרש בבית הדין הרבני מגיש את תעודת הגירושין ואת פסק הדין של בית הדין הרבני המאשר את סידור הגט. מי שהתגרש בבית המשפט לענייני משפחה מגיש את פסק הדין המנומק בצירוף אישור שהפסק הפך סופי וחלוט, כלומר שאין עוד ערעור תלוי ושפסק הדין ניתן לביצוע. בנוסף, כמעט תמיד תתבקשו לצרף תמצית רישום ממשרד הפנים הישראלי, תמצית המעידה על המצב האישי העדכני, המראה שאתם רשומים כגרושים. המסמכים הישראליים חייבים להיות מקוריים או נאמנים למקור, מאומתים באפוסטיל, apostille, שהיא חותמת האימות הבינלאומית שישראל מעניקה כצד לאמנת האג, ומתורגמים לצרפתית בידי מתרגם מושבע, traducteur assermenté, הרשום בבית משפט צרפתי לערעורים. תרגום פרטי, תרגום של קרוב משפחה או תרגום שבוצע בישראל ללא שבועת המתרגם בצרפת נדחה שוב ושוב. הכלל הצרפתי הבסיסי קובע כי מסמך זר של מצב אישי נהנה מאמון, אבל האמון הזה מותנה. החוק הצרפתי קובע במפורש: Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité (כל מסמך של מצב אישי של צרפתים ושל זרים שנערך במדינה זרה ונכתב בצורות הנהוגות באותה מדינה נהנה מאמון, אלא אם מסמכים אחרים, נתונים חיצוניים או פרטים העולים מן המסמך עצמו מוכיחים, לאחר כל הבדיקות הנדרשות, שהמסמך אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות). המשמעות המעשית חדה. תעודת גירושין ישראלית תקינה, מאומתת ומתורגמת כהלכה נהנית מאמון, אבל הפקיד בנאנט רשאי לבדוק. אם התאריכים אינם עקביים, אם שם המשפחה שונה בין המסמכים, אם חסר האפוסטיל או אם התרגום אינו של מתרגם מושבע, הבדיקה מסתיימת בסירוב. בית המשפט העליון הצרפתי, ה-Cour de cassation, אישר שוב ושוב שהרשות רשאית לדרוש בדיקות כאשר עולה ספק. בפסק דין מ-8 ביולי 2020, ערעור מספר 19-15.088, נדחה ערעור של מבקשת תעודת אזרחות שהסתמכה על מסמכי מצב אישי זרים, וההחלטה ממחישה שהמסמכים הזרים נבחנים לגופם ואינם מתקבלים באופן עיוור: Cour de cassation, première chambre civile, 8 juillet 2020, pourvoi n° 19-15.088. בפסק דין מ-29 בנובמבר 2017, ערעור מספר 17-50.004, בוטל פסק ערעור שקיבל מסמך זר בלי לבדוק את תקינותו לפי דין המקום, והעליון חזר על הכלל המלא: Cour de cassation, première chambre civile, 29 novembre 2017, pourvoi n° 17-50.004. לכן הכלל הראשון של התיק שלכם פשוט. אוספים את המסמך הנכון לפי הערכאה שבה התגרשתם, מאמתים באפוסטיל, מתרגמים אצל מתרגם מושבע בצרפת, ומוודאים שכל השמות, התאריכים ומספרי הזהות זהים בכל המסמכים. תיק מסודר עובר. תיק מרושל נעצר כבר בשלב הראשון.
B. מתי פסק גירושין ישראלי מחייב בצרפת בלי תביעה חדשה
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שצריך להתגרש פעמיים, פעם בישראל ופעם בצרפת. הדין הצרפתי אינו דורש זאת. פסק גירושין זר תקף, לרבות פסק של בית דין רבני ופסק של בית משפט ישראלי לענייני משפחה, מייצר את התרת הנישואין גם בצרפת, ובלבד שהוא עומד בארבעה תנאי קבילות שהפסיקה הצרפתית בודקת: סמכות עקיפה של הערכאה הזרה, החלת הדין הנכון לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, כיבוד הסדר הציבורי הבינלאומי, ordre public international, והיעדר מרמה, fraude, או פגיעה בזכויות ההגנה. אין צורך בתביעת הכרה נפרדת, exequatur, כדי שהגירושין עצמם יהיו קיימים. ההכרה נדרשת רק כאשר מבקשים לבצע בצרפת צעדים כפויים מכוח הפסק הזר, למשל עיקול או הוצאה לפועל, שכן החוק קובע: Les jugements rendus par les tribunaux étrangers et les actes reçus par les officiers étrangers sont exécutoires sur le territoire de la République de la manière et dans les cas prévus par la loi (פסקי דין שניתנו בידי בתי משפט זרים ומסמכים שנערכו בידי פקידים זרים ניתנים לביצוע על שטח הרפובליקה בדרך ובמקרים הקבועים בחוק). אבל תעתיק למרשם, transcription, אינו הוצאה לפועל. הוא רישום הצהרתי של מצב משפחתי קיים. לכן המסלול הנכון הוא בקשת תעתיק בנאנט, לא תביעת גירושין חדשה בצרפת ולא בקשת הכרה פורמלית. בית המשפט העליון הצרפתי נתן לכך גב חזק בפסק דין עקרוני מ-2 בדצמבר 2020, ערעור מספר 18-20.691, שבו נדחה ערעור נגד פסק ערעור מפריז שהכיר בזכויות שנרכשו בחוץ לארץ. העליון אישר שהסדר הציבורי מתערב בזכויות שנרכשו בחוץ לארץ רק בהשפעה מרוככת: l’ordre public n’intervient que par son effet atténué et que seul un degré élevé de contrariété aux conceptions françaises peut justifier une intervention de l’ordre public (הסדר הציבורי מתערב רק בהשפעתו המרוככת, ורק מידה גבוהה של סתירה לתפיסות הצרפתיות מצדיקה התערבות של הסדר הציבורי). אותו פסק דין חזר על תנאי הקבילות המלאים: סמכות, דין applicable, הסדר ציבורי מהותי ודיוני, והיעדר מרמה. ההשלכה למתגרשים בישראל ברורה. גט שניתן כדין בבית הדין הרבני המוסמך, מרצון חופשי של שני הצדדים, ללא כפייה וללא מרמה, עובר את מבחן הסדר הציבורי המרוכך. גם פסק גירושין של בית המשפט לענייני משפחה שניתן לאחר דיון שבו שני הצדדים נשמעו עובר את המבחן. הקשיים האמיתיים אינם עקרוניים אלא ראייתיים. גט שניתן בלחץ, סרבנות גט שנפתרה בתשלום כפוי הנחזה כסחיטה, או פסק שניתן בהיעדר צד שלא זומן כדין מעוררים שאלות של הגנה דיונית ושל סדר ציבורי, והפקיד בנאנט או הפרקליט מעבירים תיקים כאלה לבדיקה מעמיקה. מקרה גבול מוכר הוא גירושין שבהם צד אחד טוען שהגט נכפה עליו. הדין הדתי מכיר בגט מעושה, גט כפוי, בתנאים צרים, אבל בית משפט צרפתי הבוחן את התיק דרך משקפי ההגינות הדיונית עלול לראות כפייה חמורה כפגיעה בזכויות ההגנה. לכן מי שהגירושין שלו מלווים במחלוקת על נסיבות הגט חייב לצרף מראש את פרוטוקול הדיון הרבני, את פסק הדין המנומק ואת אישור סופיות ההליך, ולא להסתפק בתעודת הגירושין לבדה. נקודה שנייה שחובה להבין היא ההבדל בין גירושין בהסכמה בצרפת לבין הגט. מאז 2017 בני זוג בצרפת יכולים להתגרש בהסכמה בלי שופט, בחוזה חתום בידי שני עורכי דין המופקד אצל נוטריון, notaire. החוק קובע: Les époux peuvent consentir mutuellement à leur divorce par acte sous signature privée contresigné par avocats, déposé au rang des minutes d’un notaire (בני הזוג יכולים להסכים הדדית לגירושיהם במסמך פרטי החתום גם בידי עורכי דין, המופקד במשמרת מסמכיו של נוטריון). הגט הישראלי אינו עובר במסלול הזה ואינו צריך לעבור בו. הוא פסק דתי-משפטי של ערכאה מוסמכת, והוא נבחן כפסק זר, לא כהסכם צרפתי. מי שמציג את הגט כהסכם פרטי ומבקש להפקידו אצל נוטריון טועה בכתובת ומבזבז חודשים. הכתובת הנכונה היא נאנט, והמסלול הנכון הוא תעתיק.
II. רישום הגירושין בנאנט ועדכון ספר המשפחה: מסמכים, סירובים וערעורים
A. בקשת התעתיק לשירות המרכזי למצב אישי בנאנט, שלב אחר שלב
הרישום מתבצע בשירות המרכזי למצב אישי של משרד החוץ הצרפתי בנאנט, ה-SCEC, המחזיק את תעודות הלידה, הנישואין והפטירה של צרפתים שנולדו או התחתנו בחוץ לארץ. הבקשה מוגשת בכתב, בצירוף טופס הבקשה של השירות, צילום תעודת זהות או דרכון צרפתי, תעודת הלידה הצרפתית אם קיימת, תעודת הנישואין או ספר המשפחה הקיים, וכמובן פסק הגירושין הישראלי על נספחיו. חובה להקפיד על סדר הגיוני של התיק. כאשר הנישואין נערכו בישראל וטרם נרשמו בצרפת, חובה לבקש תחילה את תעתיק הנישואין ורק אחריו את רישום הגירושין, שכן לא ניתן לרשום הערת גירושין בשוליים של תעודה שאינה קיימת במרשם הצרפתי. הכלל הזה כתוב בחוק סדר הדין האזרחי: Mention du divorce ou de la séparation de corps est portée en marge de l’acte de mariage ainsi que de l’acte de naissance de chacun des époux, au vu d’un extrait de la décision ne comportant que son dispositif et accompagné de la justification de son caractère exécutoire conformément à l’article 506 (ציון הגירושין או הפירוד מובא בשולי תעודת הנישואין וכן בשולי תעודת הלידה של כל אחד מבני הזוג, על סמך תמצית ההחלטה הכוללת את חלקה האופרטיבי בלבד, בצירוף הוכחת מעמדה כבת ביצוע לפי סעיף 506). המשמעות כפולה. ראשית, די בתמצית החלק האופרטיבי של פסק הדין, ה-dispositif, ולא בכל הנימוקים, אבל התמצית חייבת להיות מדויקת ולשקף את הגירושין עצמם. שנית, חובה להוכיח שההחלטה סופית ובת ביצוע. ההוכחה הזאת נשענת על כלל נוסף: Les mainlevées, radiations de sûretés, mentions, transcriptions ou publications qui doivent être faites en vertu d’un jugement sont valablement faites au vu de la production, par tout intéressé, d’une expédition ou d’une copie certifiée conforme du jugement ou d’un extrait de celui-ci et s’il n’est pas exécutoire à titre provisoire, de la justification de son caractère exécutoire (שחרורים, מחיקות בטוחות, ציונים, תעתיקים או פרסומים שיש לבצע מכוח פסק דין מבוצעים כדין על סמך המצאת העתק רשמי או העתק נאמן למקור של פסק הדין או תמצית ממנו, ואם אינו בר ביצוע זמני, על סמך הוכחת מעמדו כבר ביצוע). בפועל, עבור גירושין ישראליים, ההוכחה היא אישור סופיות מבית הדין הרבני או מבית המשפט לענייני משפחה, או תמצית רישום עדכנית שבה אתם כבר רשומים כגרושים. תיק חסר אישור סופיות הוא סיבת הסירוב השכיחה ביותר. הפקיד אינו חוקר בעצמו בישראל. הוא מחזיר את התיק ומבקש השלמה, והזמן עובר. סיבת סירוב שנייה היא אי התאמה בזהויות. שם נעורים, nom de naissance, מול שם שימוש, nom d’usage, לאחר הנישואין יוצרים בלבול קבוע. אישה שנולדה כהן, נישאה והשתמשה בשם לוי, והתגרשה וחזרה לשם כהן, חייבת להראות את שרשרת השמות המלאה בכל המסמכים, שאם לא כן הפקיד אינו יודע איזו תעודת לידה לעדכן. סיבת סירוב שלישית היא תרגום פסול או אפוסטיל חסר, כפי שהוסבר בחלק הראשון. לאחר שהבקשה מתקבלת, השירות מעדכן את תעודת הנישואין ואת תעודות הלידה, מנפיק ספר משפחה מעודכן, livret de famille mis à jour, שבו מופיעים הנישואין והגירושין, ושולח העתקים. משך הטיפול הרגיל נע בין חודשים אחדים לשנה, בהתאם לעומס ולצורך בהשלמות. כאשר התיק מורכב, למשל גירושין במחלוקת, מסמכים סותרים או חשד לזיוף, התיק מועבר לפרקליט, והפרקליט רשאי להתנגד לתעתיק, opposition, או לדרוש בדיקות נוספות. התנגדות כזאת אינה סוף הדרך, אבל היא מעבירה את התיק למסלול שיפוטי. נקודה שחובה להכיר מראש נוגעת לנישואין שנערכו בקונסוליה. החוק קובע: Tout acte de l’état civil des Français en pays étranger sera valable s’il a été reçu, conformément aux lois françaises, par les agents diplomatiques ou consulaires (כל מסמך מצב אישי של צרפתים במדינה זרה יהיה תקף אם נערך, לפי החוקים הצרפתיים, בידי הנציגים הדיפלומטיים או הקונסולריים). נישואין שנערכו בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב כבר רשומים במרשם הצרפתי, ולכן בקשת התעתיק של הגירושין פשוטה יותר. נישואין שנערכו ברבנות או בעירייה בישראל וטרם תועתקו דורשים שני תעתיקים עוקבים. מי שמדלג על תעתיק הנישואין ומבקש רק את רישום הגירושין מקבל סירוב אוטומטי כמעט.
B. סירוב התעתיק, הערעור לבית המשפט וההשלכות על שהייה, שם ונישואין חדשים
כאשר השירות בנאנט או הפרקליט מסרבים לרשום, ההחלטה חייבת להיות מנומקת. קראו את הנימוקים מילה במילה, שכן כל נימוק דורש תשובה אחרת. סירוב מחמת מסמך חסר נפתר בהשלמה: אישור סופיות, אפוסטיל, תרגום מושבע, תמצית רישום עדכנית או תעתיק הנישואין המקדים. סירוב מחמת ספק בתקינות המסמך דורש ראיות נוספות מישראל: פרוטוקולים, אישור מבית הדין הרבני על סידור הגט כדין, אישור על זימון שני הצדדים, או תעודה חדשה ומעודכנת. סירוב עקרוני, למשל טענה שהפסק הזר סותר את הסדר הציבורי או הושג במרמה, דורש ערעור שיפוטי. הערעור מוגש לבית המשפט לעניינים אזרחיים, ה-tribunal judiciaire, היושב כבית משפט לענייני מרשם, והתובע מבקש צו המורה על התעתיק או על רישום ההערה בשוליים. ההליך מתנהל נגד הפרקליט, והשופט בודק מחדש את ארבעת תנאי הקבילות: סמכות הערכאה הישראלית, הדין שהוחל, הסדר הציבורי והיעדר מרמה, וכן את תקינות המסמכים לפי סעיף 47 לחוק האזרחי. הפסיקה העדכנית מחזקת את סיכויי המערער הרציני. פסק הדין של העליון מ-2 בדצמבר 2020 קבע את רף ההתערבות הגבוה של הסדר הציבורי המרוכך, ופסק דין נוסף של העליון מ-21 במאי 2025, ערעור מספר 23-17.532, דחה ערעור בסכסוך גירושין שבו הועלו טענות דיוניות, תוך אישור הבדיקה השיטתית של הערכאות על ההליך והסמכות: Cour de cassation, première chambre civile, 21 mai 2025, pourvoi n° 23-17.532. המסר למתדיין ברור. בית המשפט בודק את התיק לגופו, אבל מי שמגיע עם תיק מסמכים שלם, עם הוכחת סופיות ועם תרגומים תקינים, נמצא בעמדה חזקה. למתגוררים בפריז ובאיל-דה-פראנס יש מסלול מעשי ברור. בקשת התעתיק עצמה נשלחת לנאנט ללא קשר למקום המגורים, אבל הערעור על סירוב, בקשות הבהרה דחופות, והליכי הלוואי, למשל עדכון תעודת זהות, דרכון ושם שימוש, מתנהלים בפריז: בית המשפט לעניינים אזרחיים של פריז, ה-préfecture de police de Paris לענייני מסמכי זהות, ועיריית המגורים, ה-mairie, לעדכון ספר המשפחה המקומי. הכינו מראש שני עותקים מלאים של כל מסמך, שמרו את אישורי המשלוח בדואר רשום, accusé de réception, ותעדו כל שיחה עם השירות. בתי המשפט בפריז עמוסים, ומועדי הדיון נקבעים חודשים קדימה, לכן הגשת ערעור מוקדם ומלא חוסכת חצי שנה. ההשלכות של הגירושין חורגות מהמרשם. ראשית, שם המשפחה. בן זוג שהשתמש בשם המשפחה של האחר מכוח הנישואין מאבד עקרונית את הזכות הזאת עם הגירושין, אלא בהסכמה או באישור שיפוטי, ועדכון הדרכון והתעודות מותנה ברישום הגירושין. שנית, נישואין חדשים. קצין המרשם בצרפת אינו משיא אדם הרשום כנשוי, ולכן רישום הגירושין הוא תנאי מוקדם לנישואין חדשים בצרפת או לתעתיק נישואין חדשים שנערכו בישראל. שלישית, תעודת השהייה. בן זוג זר שקיבל תעודת שהייה מכוח הנישואין, titre de séjour vie privée et familiale, עלול לאבד את עילת השהייה עם פקיעת חיי המשותפים. החוק הכללי דורש מכל זר המבקש לשהות בצרפת יותר משלושה חודשים להחזיק במסמך שהייה: tout étranger âgé de plus de dix-huit ans qui souhaite séjourner en France pour une durée supérieure à trois mois doit être titulaire de l’un des documents de séjour (כל זר מעל גיל שמונה עשרה המבקש לשהות בצרפת יותר משלושה חודשים חייב להחזיק באחד ממסמכי השהייה), כמפורט בסעיף L411-1 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, ה-CESEDA. עם זאת, החוק מגן על בן זוג שהחיים המשותפים פקעו בגלל אלימות במשפחה: La rupture de la vie commune n’est pas opposable lorsqu’elle est imputable à des violences familiales ou conjugales (פקיעת החיים המשותפים אינה נטענת כאשר היא נובעת מאלימות משפחתית או זוגית). בסעיף L423-5 לאותו קוד. לכן בן זוג ישראלי שהתגרש אחרי אלימות חייב לאסוף מיד תלונה במשטרה, plainte, חוות דעת רפואית, certificat médical, וצו הגנה, ordonnance de protection, ולבקש את חידוש תעודת השהייה בעילה העצמאית. רביעית, ירושה ורכוש. כל עוד הגירושין אינם רשומים, בן הזוג לשעבר עלול להיחשב יורש או בעל זכויות בנכס, ולכן עדכון המרשם מגן גם על העיזבון. חמישית, אזרחות הילדים אינה נפגעת מהגירושין עצמם, אבל תעודות הלידה המעודכנות של ההורים נדרשות לכל בקשה עתידית של תעודת אזרחות, certificat de nationalité française, עבור הילדים. לסיכום החלק המעשי, בנו את התיק בסדר הזה: תעתיק נישואין אם חסר, תעודת גירושין או פסק דין עם אישור סופיות, אפוסטיל, תרגום מושבע, תמצית רישום ישראלית עדכנית, בקשה מנומקת לנאנט בדואר רשום, ואם מסרבים, ערעור מנומק לבית המשפט עם כל הראיות המשלימות. מידע רשמי נוסף מופיע באתר משרד החוץ הצרפתי על מצב אישי ואזרחות, diplomatie.gouv.fr, état civil et nationalité française, באתר השירות הציבורי על גירושין, service-public.fr, divorce, ובפורטל הוויזות והשהייה, france-visas.gouv.fr, וכן באתר הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב למסמכים הנדרשים.
רשימת המסמכים המלאה שכדאי להכין לפני השליחה לנאנט חוסכת את רוב הסירובים. צרפו תמיד את המסמכים הבאים, בסדר הזה, עם חוצצים ממוספרים. ראשית, צילום דרכון צרפתי או תעודת זהות בתוקף של המבקש. שנית, תעודת הלידה הצרפתית המלאה, acte de naissance, אם קיימת, או ציון מספרה. שלישית, תעודת הנישואין הצרפתית או ספר המשפחה הקיים, ואם הנישואין טרם תועתקו, בקשה נפרדת לתעתיק הנישואין עם תעודת הנישואין הישראלית המאומתת. רביעית, פסק הגירושין הישראלי המלא, תעודת הגירושין של הרבנות או פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, עם אפוסטיל ועם תרגום מושבע. חמישית, אישור סופיות וביצועיות ההחלטה, או תמצית רישום ישראלית עדכנית שבה המצב האישי הוא גרוש. שישית, הוכחת שינויי השמות, למשל תעודות קודמות ותצהיר עקיבות, כאשר השמות שונים בין המסמכים. שביעית, מכתב נלווה קצר בצרפתית המסביר מה מבוקש, איזה מסמך מצורף לכל טענה, וכתובת להשבה. שמינית, מעטפה עם אישור מסירה או משלוח בדואר רשום עם אישור קבלה. תיק הבנוי כך מאפשר לפקיד לאמת כל פרט בלי לחזור אליכם, ומקצר את הטיפול בחודשים.
מועדים ועלויות שכדאי להכיר מראש מונעים הפתעות. בקשת התעתיק עצמה אינה כרוכה באגרה קונסולרית, אבל התרגום המושבע עולה בדרך כלל כמה עשרות אירו לעמוד, האפוסטיל בישראל כרוך בתשלום, ומשלוחים בינלאומיים מאובטחים מוסיפים עלות. משך הטיפול בנאנט משתנה, ובתיקים פשוטים התשובה מגיעה בתוך חודשים אחדים, בעוד תיקים המועברים לפרקליט מתארכים לשנה ויותר. ערעור לבית המשפט כפוף למועדי התיישנות ולהוצאות אגרה ושכר טרחת עורך דין, ולכן כדאי להגיש ערעור מלא ומנומק אחת ולתמיד, עם כל הראיות, במקום סבבים חוזרים של השלמות. שמרו כל מסמך בשלושה עותקים, סרקו הכול לקובץ אחד מסודר, ורשמו יומן תאריכים של כל משלוח ותשובה. תיק מתועד היטב הוא הנשק החזק ביותר מול סירוב שרירותי, והוא גם הבסיס לכל פנייה לעורך דין בפריז או לערכאת הערעור.
סיכום
גירושין שנערכו בישראל אינם דורשים גירושין שניים בצרפת, אבל הם דורשים עבודת רישום מדויקת. המסלול הנכון עובר באיסוף המסמך המתאים לערכאה שבה התגרשתם, באימות באפוסטיל ובתרגום מושבע, בהוכחת סופיות ההחלטה, בתעתיק הנישואין המקדים כאשר הוא חסר, ובבקשה מנומקת לשירות המרכזי בנאנט. פסק הגירושין הזר נבחן לפי סמכות, דין applicable, סדר ציבורי מרוכך והיעדר מרמה, ותיק שלם עובר את הבחינה. סירוב אינו סוף הדרך. הוא הזמנה להשלים מסמכים או לערער לבית המשפט, ושם הבדיקה נעשית לגופה. מי שמסדיר את הרישום מגן במקביל על שם המשפחה, על האפשרות להינשא מחדש, על תעודת השהייה ועל הירושה. התחילו היום באיסוף המסמכים מישראל, שכן כל חודש של דחייה הוא חודש שבו אתם רשומים בצרפת במצב משפחתי שאינו שלכם.