בן או בת הזוג נשארו בישראל עם הילדים, ואתם עובדים בצרפת עם תעודת שהייה (titre de séjour, אישור השהייה הרשמי שמנפיקה הפרפקטורה) ורוצים להביא אותם אליכם כדין. ההליך שמיועד בדיוק למצב הזה נקרא איחוד משפחות (regroupement familial, ההליך שבו זר השוהה בצרפת כדין מקבל אישור להביא את בן זוגו וילדיו הקטינים). זה איננו הליך של חסד מינהלי אלא זכות שמעוגנת בחוק, אבל זכות מותנית: ותק שהייה, הכנסה יציבה, דירה מתאימה ועמידה בעקרונות חיי המשפחה בצרפת. כל תנאי שלא מתקיים מסתיים בסירוב של הפרפקט (préfet, נציב המחוז, נציג המדינה שמוסמך לאשר או לסרב), וכל סירוב כזה ניתן לתקיפה בבית המשפט המנהלי (tribunal administratif, בית המשפט שדן בתביעות נגד רשויות המדינה).
המדריך הזה נכתב לישראלים שגרים בצרפת, בפריז ובאיל-דה-פראנס ובכל מחוז אחר, ומבקשים להביא בן זוג או ילדים מישראל. הוא מסביר מי זכאי, איך מחשבים הכנסה מול שכר המינימום הצרפתי, מה נבדק בדירה, איך מתנהל התיק מול המשרד להגירה (OFII, Office français de l’immigration et de l’intégration, המשרד הצרפתי להגירה ולקליטה, שמטפל בבקשות איחוד משפחות), ומה עושים כשהפרפקט מסרב, במפורש או בשתיקה. כל הכללים נשענים על סעיפי חוק ההגירה הצרפתי (CESEDA, Code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, חוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט) ועל שתי החלטות של בתי משפט לערעורים מנהליים מ-2022 ומ-2025, עם ציטוטים מדויקים ותרגום לעברית.
שתי נקודות שחשוב לדעת כבר עכשיו. הראשונה, שתיקת המינהל במשך שישה חודשים כמוה כסירוב, והמועד לערעור לבית המשפט הוא חודשיים בלבד. השנייה, שבתי המשפט מבטלים סירובים שמבוססים על חישובי הכנסה לא מוכחים או על דרישות דירה שהחוק איננו מכיר, כמו דרישה לרהיטים או לניקיון. מי שמכין תיק מסודר ומגיב מהר לסירוב מגדיל משמעותית את סיכוייו.
I. מי זכאי לאיחוד משפחות ומהם שלושת התנאים
A. ותק שהייה, מסמכי שהייה, בן זוג וילדים
הזכות לאיחוד משפחות שמורה למי ששוהה בצרפת כדין לפחות שמונה עשר חודשים עם תעודה בת תוקף של שנה לפחות. סעיף L434-2 לחוק ההגירה קובע: « L’étranger qui séjourne régulièrement en France depuis au moins dix-huit mois, sous couvert d’un des titres d’une durée de validité d’au moins un an prévus par le présent code ou par des conventions internationales, peut demander à bénéficier de son droit à être rejoint, au titre du regroupement familial : 1° Par son conjoint, si ce dernier est âgé d’au moins dix-huit ans ; 2° Et par les enfants du couple mineurs de dix-huit ans » (זר השוהה בצרפת כדין לפחות שמונה עשר חודשים, עם אחד מאישורי השהייה שתוקפם שנה לפחות, רשאי לבקש ליהנות מזכותו שיצטרפו אליו במסגרת איחוד משפחות: בן זוגו, אם מלאו לו שמונה עשרה שנים, וילדי הזוג הקטינים מתחת לשמונה עשרה).
אילו מסמכי שהייה מתאימים? התקנות מפרטות: « L’étranger qui formule une demande de regroupement familial doit justifier de la possession d’un des documents de séjour suivants : 1° Une carte de séjour temporaire, d’une durée de validité d’au moins un an ; 2° Une carte de séjour pluriannuelle ; 3° Une carte de résident, d’une durée de dix ans ou à durée indéterminée ; 4° Le récépissé de demande de renouvellement du titre de séjour mentionné aux 1°, 2° ou 3° » (הזר שמגיש בקשת איחוד משפחות חייב להוכיח שהוא מחזיק באחד ממסמכי השהייה הבאים: תעודת שהייה זמנית בתוקף של שנה לפחות, תעודת שהייה רב-שנתית, תעודת תושב לעשר שנים או ללא הגבלה, או אישור קבלה על בקשת חידוש של אחת מהן). לישראלים עם תעודת שהייה של עובד, של בן זוג צרפתי או של מקצוע מבוקש, התנאי הזה מתקיים בדרך כלל. מי ששוהה עם ויזה קצרה או בלי מסמכים איננו זכאי להליך הזה וצריך מסלול אחר.
את מי אפשר להביא? בן זוג נשוי בן שמונה עשרה לפחות, וילדי הזוג הקטינים. החוק מרחיב גם לילדים שיש להם קשר הורות רק לאחד מבני הזוג: « Le regroupement familial peut également être demandé pour les enfants mineurs de dix-huit ans du demandeur et pour ceux de son conjoint si, au jour de la demande : 1° La filiation n’est établie qu’à l’égard du demandeur ou de son conjoint ; 2° Ou lorsque l’autre parent est décédé ou déchu de ses droits parentaux » (אפשר לבקש איחוד משפחות גם לילדים קטינים של המבקש ושל בן זוגו אם ביום הבקשה הקשר המשפחתי קיים רק כלפי המבקש או בן זוגו, או כשההורה השני נפטר או נשללו ממנו זכויותיו ההוריות). חשוב לישראלים: ידועים בציבור (concubinage) ובני זוג בברית אזרחית שאיננה נישואין אינם נכנסים להליך הזה, שהוא שמור לנשואים. זוגות לא נשואים פונים למסלול של חיים פרטיים ומשפחתיים (vie privée et familiale, עילת שהייה לבני משפחה לא נשואים), שהוא הליך שונה עם תנאים אחרים.
B. הכנסה יציבה ומספקת: החישוב מול שכר המינימום
התנאי הראשון והנפוץ ביותר לסירובים הוא ההכנסה. החוק דורש הכנסה יציבה ומספקת לפרנסת המשפחה, והתקנות קובעות סף מספרי מדויק לפי שכר המינימום הצרפתי (SMIC, salaire minimum de croissance, שכר המינימום החוקי בצרפת). סעיף L434-7 קובע את שלושת התנאים יחד: « L’étranger qui en fait la demande est autorisé à être rejoint au titre du regroupement familial s’il remplit les conditions suivantes : 1° Il justifie de ressources stables et suffisantes pour subvenir aux besoins de sa famille ; 2° Il dispose ou disposera à la date d’arrivée de sa famille en France d’un logement considéré comme normal pour une famille comparable vivant dans la même région géographique ; 3° Il se conforme aux principes essentiels qui, conformément aux lois de la République, régissent la vie familiale en France, pays d’accueil » (הזר שמבקש זאת מורשה שיצטרפו אליו במסגרת איחוד משפחות אם הוא עומד בתנאים הבאים: הכנסה יציבה ומספקת לפרנסת משפחתו, דירה הנחשבת תקינה למשפחה דומה באותו אזור גיאוגרפי במועד הגעת המשפחה, ועמידה בעקרונות היסוד שמסדירים לפי חוקי הרפובליקה את חיי המשפחה בצרפת, מדינת הקליטה).
איך מחשבים? ההכנסה של המבקש ובן זוגו נבחנת על פני שנים עשר חודשים מול הממוצע החודשי של שכר המינימום באותה תקופה: « Pour l’application du 1° de l’article L. 434-7, les ressources du demandeur et de son conjoint qui alimenteront de façon stable le budget de la famille sont appréciées sur une période de douze mois par référence à la moyenne mensuelle du salaire minimum de croissance au cours de cette période. Ces ressources sont considérées comme suffisantes lorsqu’elles atteignent un montant équivalent à : 1° Cette moyenne pour une famille de deux ou trois personnes ; 2° Cette moyenne majorée d’un dixième pour une famille de quatre ou cinq personnes ; 3° Cette moyenne majorée d’un cinquième pour une famille de six personnes ou plus » (לעניין תנאי ההכנסה, הכנסות המבקש ובן זוגו שיזינו בקביעות את תקציב המשפחה נבחנות על פני שנים עשר חודשים מול הממוצע החודשי של שכר המינימום באותה תקופה. ההכנסות נחשבות מספקות כשהן מגיעות לסכום השווה לממוצע הזה למשפחה של שניים או שלושה, לממוצע בתוספת עשירית למשפחה של ארבעה או חמישה, ולממוצע בתוספת חמישית למשפחה של שישה ויותר).
במילים מעשיות: זוג עם ילד אחד צריך הכנסה חודשית ממוצעת של שכר מינימום אחד לאורך שנה, זוג עם שלושה ילדים צריך שכר מינימום בתוספת עשירית. והחוק מדגיש אילו כספים אינם נספרים: « Pour l’appréciation des ressources mentionnées au 1° de l’article L. 434-7 toutes les ressources du demandeur et de son conjoint sont prises en compte, indépendamment des prestations familiales, de l’allocation équivalent retraite et des allocations prévues à l’article L. 262-1 du code de l’action sociale et des familles, à l’article L. 815-1 du code de la sécurité sociale et aux articles L. 5423-1 et L. 5423-2 du code du travail » (בהערכת ההכנסה נלקחות בחשבון כל הכנסות המבקש ובן זוגו, בלי קצבאות משפחה, בלי קצבת שוויון פרישה ובלי הקצבאות הסוציאליות המפורטות בחוקים). קצבאות, דמי אבטלה וקצבת סעד אינם נחשבים, ולכן עובד ישראלי בהייטק בפריז עם משכורת מסודרת עובר את הסף בקלות, בעוד עצמאי עם הכנסה לא סדירה או מקבל קצבאות עלול להיכשל גם אם סך הכסף דומה. הטיפ החשוב: צרפו תלושי שכר של שנים עשר חודשים מלאים, אישורי מעסיק וחוזה עבודה, ואל תסתפקו בהצהרה כללית על הכנסה.
II. הדירה, ההליך והערעור על סירוב הפרפקט
A. דירה תקינה, ביקורת בעירייה וב-OFII, ומועדי ההליך
התנאי השני הוא הדירה. דירה תקינה נמדדת בשני מדדים: שטח מינימלי לפי אזור, ותנאי תברואה וציוד לפי צו הדירה ההולמת מ-2002. בפריז ובאיל-דה-פראנס, שנמצאות באזורים היקרים, הסף לזוג הוא 22 מטרים רבועים ועוד 10 מטרים לכל נפש נוספת: « en zones A bis et A : 22 m² pour un ménage sans enfant ou deux personnes, augmentée de 10 m² par personne jusqu’à huit personnes » (באזורים א ביס וא: 22 מטרים רבועים למשק בית בלי ילדים או לשתי נפשות, בתוספת 10 מטרים לכל נפש עד שמונה נפשות). זוג עם שני ילדים בפריז צריך אם כן 42 מטרים רבועים לפחות. מעבר לשטח, הדירה חייבת לעמוד בתנאי הצו מ-30 בינואר 2002 על סגירות, איטום, חשמל, גז, חימום, מים, מטבח ותברואה. שימו לב למה שאין ברשימה: ניקיון ורהיטים אינם תנאי חוקי, ופסיקה עדכנית מ-2025 ביטלה סירוב שהתבסס עליהם, כפי שנראה בהמשך.
הבקשה מוגשת למשרד ההגירה, והפרפקט מקבל הודעה מיד: « L’étranger fait sa demande auprès des services de l’Office français de l’immigration et de l’intégration. Le préfet territorialement compétent ou, à Paris, le préfet de police en est immédiatement informé » (הזר מגיש את בקשתו לשירותי המשרד הצרפתי להגירה ולקליטה. הפרפקט המוסמך טריטוריאלית, ובפריז פרפקט המשטרה, מקבל הודעה מיד). הבקשה מוגשת בטופס הרשמי וכוללת התחייבות לאפשר כניסת בודקים לדירה: « De permettre à des agents des services de la commune où doit résider la famille, chargés des affaires sociales ou du logement, spécialement habilités à cet effet, ainsi qu’aux agents de l’Office français de l’immigration et de l’intégration, l’entrée dans le logement prévu pour accueillir la famille aux fins de vérification des conditions de logement » (לאפשר לסוכני שירותי העירייה הממונים על עניינים חברתיים או דיור, שהוסמכו לכך במיוחד, וכן לסוכני המשרד להגירה ולקליטה, להיכנס לדירה המיועדת לקליטת המשפחה כדי לבדוק את תנאי הדיור). סרבני ביקור מסתכנים בסירוב, לכן תאמו את הביקור, ודאו שהדירה במצב תקין ביום הביקור, ושמרו עותק מדוח הביקור.
מרגע שהתיק שלם, המשרד מנפיק אישור הגשה שפותח את שעון ששת החודשים: « Au vu du dossier complet de demande de regroupement familial, les services de l’Office français de l’immigration et de l’intégration délivrent sans délai une attestation de dépôt de dossier qui fait courir le délai de six mois dont bénéficie l’autorité administrative pour statuer » (לפי תיק הבקשה השלם, שירותי המשרד להגירה ולקליטה מנפיקים מיד אישור הגשת תיק שפותח את מועד ששת החודשים שעומד לרשות המינהל להחליט). במקביל התיק עובר לראש העירייה (maire, ראש הרשות המקומית, שבודקת הכנסה ודירה בשטח), שחייב לחוות דעה בתוך חודשיים: « Le maire dispose d’un délai de deux mois à compter de la réception du dossier pour vérifier si les conditions de ressources et de logement prévues aux 1° et 2° de l’article L. 434-7 sont remplies » (ראש העירייה מחזיק מועד של חודשיים מיום קבלת התיק כדי לבדוק אם תנאי ההכנסה והדיור מתקיימים). התיק עובר גם לקונסוליה הצרפתית בישראל, שבודקת את מסמכי המרשם: « L’autorité diplomatique ou consulaire dans la circonscription de laquelle habite la famille du demandeur est immédiatement informée du dépôt de la demande de demande de regroupement familial par les services de l’Office français de l’immigration et de l’intégration et procède sans délai, dès le dépôt de la demande de visa de long séjour, aux vérifications d’actes d’état civil étranger qui lui sont demandées » (הרשות הדיפלומטית או הקונסולרית שבאזור שיפוטה גרה משפחת המבקש מקבלת מיד הודעה על הגשת בקשת איחוד המשפחות משירותי המשרד להגירה ולקליטה, ומבצעת מיד, עם הגשת בקשת הוויזה ארוכת הטווח, את בדיקות מסמכי המרשם הזרים שמתבקשות ממנה). לכן בני המשפחה בישראל חייבים להכין תעודות לידה ונישואין ישראליות עם אפוסטיל ותרגום מושבע כבר בתחילת ההליך, כי הקונסוליה בתל אביב תבדוק אותן לעומק, וכל סתירה בשמות או בתאריכים עוצרת את התיק.
ומה אם הפרפקט שותק? שתיקה של שישה חודשים מיום אישור ההגשה כמוה כסירוב משתמע (refus implicite, החלטת סירוב שנובעת משתיקת המינהל), ואפשר לתקוף אותה בערעור. החלטה מפורשת חייבת להיות מנומקת ומסורה בכתב. בכל מקרה, אל תחכו: סמנו את תום ששת החודשים ביומן כבר ביום קבלת אישור ההגשה.
B. סירוב מפורש או משתמע: ערעור מנהלי, ערעור שיפוטי ושתי החלטות שמלמדות איך מנצחים
נגד סירוב, מפורש או משתמע, עומדים שני מסלולים. הראשון, ערעור מנהלי (recours administratif, פנייה לפרפקט או לשר הפנים בבקשה לחזור מהסירוב), שאפשר להגיש במקביל. השני, ערעור שיפוטי לבית המשפט המנהלי (recours pour excès de pouvoir, עתירה לביטול החלטה מנהלית בלתי חוקית) תוך חודשיים מיום מסירת הסירוב. סדר הדין המנהלי קובע: « La juridiction ne peut être saisie que par voie de recours formé contre une décision, et ce, dans les deux mois à partir de la notification ou de la publication de la décision attaquée » (אפשר לפנות לבית המשפט רק בערעור נגד החלטה, וזאת בתוך חודשיים מיום מסירת ההחלטה הנתקפת או פרסומה). איחור של יום סוגר את הדלת, לכן מגישים מיד, עם עורך דין שמכיר דיני הגירה, ומצרפים את כל הראיות החסרות שהיו חסרות בתיק המנהלי, כי השופט בודק את חוקיות ההחלטה לאור הראיות.
שתי החלטות טריות מלמדות בדיוק איפה סירובים נופלים ואיפה ערעורים נופלים. הראשונה, של בית המשפט לערעורים מנהליים במרסיי מ-5 ביוני 2025, בתיק מספר 24MA01686, עוסקת בסירוב בנימוק שהדירה איננה היגיינית. הפרפקט טען שהדירה איננה סניטרית, אבל לא הציג שום דוח משטרה שתומך בכך, וציין רק שפעם היה בה מיטה יחידה ופעם מזרן על הרצפה. בית המשפט קבע כלל שחובה לשנן: « Aucune de ces dispositions n’a trait à la propreté du logement ou à son équipement mobilier » (אף אחת מההוראות האלה איננה עוסקת בניקיון הדירה או בריהוט שלה). לכן: « le préfet ne pouvait, sans méconnaître les dispositions des articles L. 434-7 et R. 434-5 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, refuser le bénéfice du regroupement familial sollicité pour ce motif » (הפרפקט לא היה רשאי, בלי להפר את סעיפים L434-7 ו-R434-5 לחוק ההגירה, לסרב לאיחוד המשפחות המבוקש בנימוק זה). התוצאה: « Le jugement n° 2300265 du 15 mai 2024 du tribunal administratif de Nice et la décision du préfet des Alpes-Maritimes du 11 janvier 2023 sont annulés » (פסק הדין של בית המשפט המנהלי בניס מ-15 במאי 2024 והחלטת פרפקט האלפים הימיים מ-11 בינואר 2023 מבוטלים), ובית המשפט הורה לפרפקט להחליט מחדש בתוך חודש: « Il est enjoint au préfet des Alpes-Maritimes de se prononcer, dans le délai d’un mois suivant la notification du présent arrêt, sur le droit au regroupement familial de l’épouse de M. B… A…. » (מצווים על פרפקט האלפים הימיים להכריע, בתוך חודש מיום מסירת פסק הדין, בזכות לאיחוד משפחות של אשת המבקש). הלקח לישראלים: אם קיבלתם סירוב בנימוקי דירה מוזרים, כמו דירה לא מרוהטת, לא נקייה או צפופה לטענת הבודק, בדקו מול עורך דין אם הנימוק קיים בחוק. דרישות שהחוק איננו מכיר נפסלות בבית המשפט, והשופט יכול להורות לפרפקט (injonction, צו שיפוטי שמורה למינהל לפעול) לבחון מחדש בתוך חודש.
ההחלטה השנייה, של בית המשפט לערעורים בדואה מ-13 בינואר 2022, בתיק מספר 21DA01189, מלמדת את הצד השני של המטבע: איך ערעור של מבקש נכשל. הפרפקט סירב בנימוק הכנסה לא מספקת, בית המשפט המנהלי ביטל את הסירוב בנימוק דיוני, והפרפקט ערער. בית הערעורים קיבל את ערעור הפרפקט, בין השאר כי המבקש תקף את חישובי הפרפקטורה בלי להביא שום ראיה: « il se borne à soutenir sur ce point qu’il ” conteste les calculs de la préfecture concernant le niveau de ses ressources ” et n’apporte, au soutien de ce moyen, aucune précision de nature à permettre à la cour d’en apprécier le bien-fondé » (הוא הסתפק בטענה שהוא חולק על חישובי הפרפקטורה בעניין רמת הכנסותיו, בלי להביא לטענה זו שום פירוט שיאפשר לבית המשפט להעריך אם היא מוצדקת). בית המשפט בחן גם את הזכות לחיי משפחה (article 8 de la Convention européenne des droits de l’homme, סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם, שמגן על הזכות לחיי משפחה) ואת טובת הילדה, וקבע שהסירוב איננו פגיעה בלתי מידתית כי המבקש לא הוכיח קשר ממשי ורציף עם אשתו ובתו. שני לקחים חדים: ראשית, טענה נגד חישובי ההכנסה חייבת להיות מגובה במספרים ובמסמכים, תלושים, דפי בנק וחוות דעת, ולא בהצהרה כללית. שנית, הזכות לחיי משפחה איננה שוברת אוטומטית סירוב: צריך להוכיח קשר חי ומתמשך, מכתבים, שיחות, ביקורים והשתתפות בפרנסת הילדים. משפחה ישראלית שגרה בפיצול, עם ביקורים סדירים בישראל, שיחות מתועדות והעברות כספים, נמצאת במצב טוב בהרבה ממשפחה שלא שמרה תיעוד.
מכאן לרשימת המסמכים המעשית למשפחה ישראלית. המבקש בצרפת מצרף: תעודת שהייה בתוקף, תלושי שכר של שנים עשר חודשים, חוזה עבודה ואישור מעסיק, חוזה שכירות או בעלות על הדירה עם פירוט שטח, חשבונות חשמל ומים, ותעודות מס. בני המשפחה בישראל מכינים: דרכונים, תעודות לידה ישראליות מלאות עם אפוסטיל, תעודת נישואין ישראלית עם אפוסטיל, ותרגומים מושבעים לצרפתית של כל מסמך. אחרי אישור הפרפקט, בני המשפחה מגישים בקשת ויזה ארוכת טווח (visa de long séjour, ויזת שהייה ארוכה לצרפת) בקונסוליה, עוברים בדיקה רפואית של המשרד להגירה, ועם ההגעה לצרפת מקבלים תעודת שהייה ראשונה. כל שלב מותנה בקודם, לכן עיכוב אחד, למשל תעודת לידה בלי אפוסטיל, עוצר את כל השרשרת.
שלושה דגשים לישראלים בפריז ובאיל-דה-פראנס. הראשון, שטח הדירה: פריז באזור היקר ביותר, ולמשפחה עם שני ילדים צריך 42 מטרים רבועים לפחות. דירות סטודיו קטנות נכשלות כמעט תמיד, וכדאי לעבור לדירה גדולה יותר לפני הגשת הבקשה, לא אחרי הסירוב. השני, סמכות: בפריז מחליט פרפקט המשטרה (préfet de police, פרפקט משטרת פריז, שממלא בפריז את תפקיד הפרפקט), והתיק עובר דרך שירותי המשרד להגירה של פריז, עם עומסים ארוכים, לכן הגישו מוקדם ושמרו כל אישור הגשה. השלישי, שמות בעברית ובלועזית: אם שם בן הזוג או הילדים נכתב אחרת בדרכון, בתעודת הלידה ובתעודת הנישואין, צרפו הסבר יזום עם כל הגרסאות, כי הקונסוליה בתל אביב בודקת כל אות, וסתירה לא מוסברת נגמרת בסירוב ויזה גם אחרי שהפרפקט אישר.
ומה אם המשפחה חלקית? החוק מאפשר איחוד חלקי, למשל להביא קודם את בן הזוג ואחר כך ילד גדול, אבל צריך לנמק זאת בטובת הילדים, כמו בריאות או לימודים, ולפרט מראש את מי מביאים. ומה אם הפרפקט מסרב בטענה שהנישואין פיקטיביים או שהמשפחה איננה מקיימת חיי משפחה אמיתיים? כאן נכנסים הראיות שצברתם: תמונות, כרטיסי טיסה, העברות כספים, שיחות וביקורים. המבחן של בתי המשפט הוא קונקרטי: קשר חי או קשר על הנייר. זוג ישראלי שחי בפיצול בגלל עבודה, עם ביקורים כל חודשיים והוצאות משותפות מתועדות, עובר את המבחן. זוג בלי שום תיעוד מתקשה, גם אם הקשר אמיתי.
מקרה מיוחד שכדאי להכיר: בן זוג שכבר נמצא בצרפת. כשבן הזוג הישראלי שוהה בצרפת כדין עם תעודת שהייה זמנית של שנה לפחות או רב-שנתית, והזוג נישא בצרפת, אפשר במקרים מסוימים לקבל את האיחוד בלי הליך הבאה מחוץ לארץ (regroupement sur place, איחוד במקום, כשהמשפחה כבר נמצאת בצרפת). התקנות קובעות: « Sous réserve des dispositions de l’article L. 434-7, le bénéfice du regroupement familial peut être accordé au conjoint et, le cas échéant, aux enfants de moins de dix-huit ans de l’étranger, qui résident en France, sans recours à la procédure d’introduction » (בכפוף לסעיף L434-7, אפשר להעניק את איחוד המשפחות לבן הזוג, ובמידת הצורך לילדים הקטינים מתחת לשמונה עשרה של הזר, שגרים בצרפת, בלי הליך ההבאה). גם כאן חייבים להתקיים תנאי ההכנסה, הדירה ועקרונות חיי המשפחה, אבל נחסך שלב הוויזה בקונסוליה. בדקו זכאות למסלול הזה לפני ששולחים את המשפחה בחזרה לישראל להמתין, כי לפעמים ההמתנה מיותרת.
סיכום
איחוד משפחות בצרפת הוא זכות מותנית בשלושה תנאים מצטברים: שמונה עשר חודשי שהייה כדין עם תעודה מתאימה, הכנסה יציבה בגובה שכר המינימום לפי גודל המשפחה בלי קצבאות, ודירה בשטח ובתקן הנדרשים באזור המגורים. ההליך עובר דרך המשרד להגירה, חוות דעת ראש העירייה בתוך חודשיים, בדיקת הקונסוליה בישראל, והחלטת הפרפקט בתוך שישה חודשים, כששתיקה כמוה כסירוב. נגד כל סירוב עומדים ערעור מנהלי וערעור שיפוטי תוך חודשיים, ושתי ההחלטות מ-2022 ומ-2025 מלמדות את שני הכללים המכריעים: נימוקי סירוב שהחוק איננו מכיר, כמו דרישת רהיטים, מתבטלים בבית המשפט, אבל טענות נגד חישובי ההכנסה בלי מספרים ומסמכים נדחות. התחילו לאסוף תלושי שכר, מדדו את הדירה, הזמינו תרגומים מושבעים, ושמרו תיעוד של חיי המשפחה מהיום הראשון. תיק מסודר ומועדים נשמרים הם ההבדל בין איחוד תוך חודשים לבין שנים של ערכאות.