הורים ישראלים שאחד מהם אזרח צרפת מגיעים לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב עם תעודת הלידה הישראלית של הילד, מבקשים לרשום אותו במרשם האזרחי הצרפתי ולהוציא לו דרכון צרפתי ראשון, ומקבלים תשובה קרה: הבקשה לרישום, transcription, נדחית, והתיק מועבר לבדיקה. בלי רישום אין תעודת לידה צרפתית, ובלי תעודת לידה צרפתית פקיד הדרכונים מסרב להתקדם. המשפחה נשארת עם ילד שהוא צרפתי לפי החוק, אבל בלי שום מסמך צרפתי שמוכיח זאת, ועם תור חדש שנקבע לעוד חודשים ארוכים. המדריך הזה נכתב בדיוק לרגע הזה: הוא מסביר למה הקונסוליה מסרבת לרשום לידות ישראליות, איך קוראים נכון את מכתב הסירוב, מהו סעיף 47 לקוד האזרחי הצרפתי, Code civil, שעליו נשען הסירוב, ואיך בכל זאת מוציאים דרכון צרפתי ראשון לילד דרך שלושה מסלולים מעשיים, בקשה מתוקנת עם ראיות מחוזקות, תעודת אזרחות צרפתית, certificat de nationalité française, וערעור לבית המשפט האזרחי, tribunal judiciaire, בנאנט או בפריז. כל כלל במדריך מלווה במקור רשמי מדויק, בציטוט מילה במילה מהטקסט הצרפתי ובתרגום לעברית, כדי שתדעו מתי הסירוב מוצדק, מתי אפשר להפוך אותו, וכמה זמן כל מסלול לוקח.
I. למה הקונסוליה בתל אביב מסרבת לרשום את הלידה הישראלית ואיך קוראים נכון את מכתב הסירוב
A. סעיף 47 ובדיקת האימות: מתי תעודת לידה ישראלית נחשבת לא מהימנה בעיני החוק הצרפתי
נקודת המוצא היא עקרון היסוד של דיני האזרחות הצרפתית, שלפיו La nationalité française est attribuée, s’acquiert ou se perd selon les dispositions fixées par le présent titre, sous la réserve de l’application des traités et autres engagements internationaux de la France (האזרחות הצרפתית מוענקת, נרכשת או אובדת לפי ההוראות הקבועות בפרק זה, בכפוף לתחולת האמנות וההתחייבויות הבינלאומיות של צרפת). הילד שלכם הוא צרפתי מכוח הלידה להורה צרפתי, כי Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français (צרפתי הוא הילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי). זוהי אזרחות מכוח הורות, filiation, והיא קיימת מיום הלידה עצמו, בלי צורך בטקס, בהצהרה או בהחלטה של רשות. הבעיה אינה בעצם האזרחות אלא בהוכחתה: הקונסוליה אינה חותמת על דרכון לפני שהיא משוכנעת שהמסמכים שהבאתם אמינים, ושהלידה שאתם מתארים אכן התרחשה כפי שתעודת הלידה הישראלית מספרת.
הכלי המשפטי שמפעיל הפקיד הקונסולרי נקרא סעיף 47 לקוד האזרחי, והוא קובע: Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité. Celle-ci est appréciée au regard de la loi française (כל מסמך מרשם אזרחי של צרפתים ושל זרים שנערך במדינה זרה ונכתב בצורות הנהוגות באותה מדינה נאמן על תוכנו, אלא אם מסמכים אחרים או ראיות שבידי הרשות, נתונים חיצוניים או יסודות העולים מהמסמך עצמו מוכיחים, במידת הצורך אחרי כל הבדיקות המועילות, שהמסמך בלתי תקין, מזויף, או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות. המציאות נבחנת לאור החוק הצרפתי). במילים פשוטות, תעודת הלידה הישראלית נהנית מחזקת תקינות, présomption de régularité, אבל החזקה הזאת ניתנת לסתירה: אם בדיקה מעלה סימן שאלה, הרשות רשאית לסרב.
מהי בדיקה כזאת בפועל מול מסמכים ישראליים? הקונסוליה בתל אביב עובדת מול רשות האוכלוסין וההגירה, ולעיתים מבקשת אימות של תעודת הלידה, תמצית רישום, או אישור לידה מבית החולים. סירובים נפוצים נולדים מארבעה מצבים: ראשון, פער בין הגרסאות, למשל שם האב בצרפתית מאוית אחרת בתעודת הלידה, בדרכון ההורה ובתעודת הנישואין. שני, לידה שנרשמה באיחור או תוקנה במרשם הישראלי, עם הערת תיקון שהפקיד הצרפתי אינו מבין. שלישי, הורות מורכבת, פונדקאות, הורות יחידנית או הכרת אבהות מאוחרת, reconnaissance de paternité, שהדין הצרפתי בוחן לאור החוק הצרפתי עצמו, כפי שסיפת סעיף 47 מורה. רביעי, חשד לזיוף או לאי התאמה טכנית, למשל חותמת לא ברורה או מסמך שהונפק מחדש ונראה שונה מהמקור. במקרים כאלה מכתב הסירוב מצטט את סעיף 47 ומודיע שהתיק מועבר לתובע של הרפובליקה, procureur de la République, שליד בית המשפט בנאנט, שהוא הגורם המוסמך לאשר או לדחות רישומים של צרפתים שנולדו בחו״ל. שמרו את המכתב הזה: הוא המסמך שפותח את שעון הערעור שלכם.
חשוב להבין מה הסירוב אינו אומר. הוא אינו קובע שהילד אינו צרפתי, אינו מבטל את האזרחות מכוח ההורות, ואינו סוף פסוק. הוא אומר דבר אחד בלבד: המסמך שהוצג אינו מספיק כדי לרשום את הלידה היום. בית המשפט לערעורים של פריז כבר ניסה בעבר לטעון שרישום שבוצע מטהר את הפגם המקורי, ובית המשפט העליון הצרפתי, Cour de cassation, דחה זאת וקבע: Le juge est tenu de vérifier la régularité, au regard des dispositions de l’article 47 du code civil, des actes de l’état civil étrangers qui ont été produits au soutien de la demande de délivrance d’un certificat de nationalité française. Leur transcription sur les registres de l’état civil français n’a pas pour effet de les purger des vices dont ils sont atteints (השופט חייב לבדוק את תקינותם, לאור הוראות סעיף 47 לקוד האזרחי, של מסמכי המרשם הזרים שהוצגו לתמיכה בבקשה לתעודת אזרחות צרפתית. רישומם במרשמי האזרחי הצרפתיים אינו מטהר אותם מהפגמים שדבקו בהם). המסר למשפחה הישראלית כפול: מצד אחד, אי אפשר לעקוף בדיקה עם רישום חפוז. מצד שני, מי שמביא מסמכים תקינים ומלאים עובר את הבדיקה, כי הנטל להוכיח פגם מוטל על הרשות, לא עליכם.
B. תעתיק מול דרכון: שני מסלולים נפרדים ולמה הדרכון הראשון נעצר כשאין רישום
הטעות הנפוצה ביותר של הורים ישראלים היא לחשוב שהבקשה לדרכון והבקשה לרישום הלידה הן בקשה אחת. בפועל מדובר בשני הליכים נפרדים, בשני משרדים שונים, עם שני תובעים שונים. הרישום, transcription, הוא הליך של מרשם אזרחי, état civil: העתקת תעודת הלידה הישראלית לספרי המרשם הצרפתיים, המנוהלים בשירות המרכזי למרשם אזרחי, Service central d’état civil, בנאנט, באמצעות הקונסוליה. הדרכון הוא מסמך נסיעה, titre de voyage, שהקונסוליה מנפיקה רק אחרי שהזהות והאזרחות הוכחו. כשהרישום נדחה, פקיד הדרכונים נשאר בלי תעודת לידה צרפתית, acte de naissance français, שהיא הראיה הפשוטה ביותר לאזרחות, והוא עוצר את התיק. לכן קורה שהתור לדרכון שקבעתם חודשים מראש מתבזבז: אתם מגיעים, הפקיד רואה שאין רישום, ומבקש מכם לחזור עם תעודת לידה צרפתית או עם תעודת אזרחות.
החוק הקונסולרי מסדיר זאת במפורש. הצו המסדיר את סמכויות הקונסוליות במרשם האזרחי קובע: les agents relevant des autorités diplomatiques et consulaires françaises à l’étranger transcrivent sur les registres de l’état civil consulaire les actes concernant les Français, établis par les autorités locales, lorsqu’ils sont conformes aux dispositions de l’article 47 du code civil et sous réserve qu’ils ne soient pas contraires à l’ordre public (נציגי הרשויות הדיפלומטיות והקונסולריות הצרפתיות בחו״ל רושמים במרשמי האזרחי הקונסולריים את המסמכים הנוגעים לצרפתים, שנערכו בידי הרשויות המקומיות, כשהם תואמים את הוראות סעיף 47 לקוד האזרחי ובכפוף לכך שאינם נוגדים את הסדר הציבורי). ובמישור הכללי יותר: les actes de l’état civil des personnes de nationalité française dressés en pays étranger par les autorités locales sont transcrits d’office ou à la demande des intéressés sur les registres de l’état civil de l’année courante tenus par les autorités diplomatiques ou consulaires territorialement compétentes (מסמכי המרשם של בעלי אזרחות צרפתית שנערכו במדינה זרה בידי הרשויות המקומיות נרשמים ביוזמת הרשות או לבקשת הנוגעים בדבר, במרשמי השנה השוטפת המנוהלים בידי הרשויות הדיפלומטיות או הקונסולריות המוסמכות טריטוריאלית). שתי הפסקאות האלה מסבירות את כל התמונה: הקונסוליה חייבת לרשום כשהמסמך תקין, וחייבת לסרב כשהוא אינו עומד בסעיף 47 או כשהוא נוגד את הסדר הציבורי, ordre public. הסדר הציבורי נכנס לתמונה בעיקר בהורות מורכבת, למשל פונדקאות מסחרית בחו״ל, שהמשפט הצרפתי בוחן בקפדנות מיוחדת.
מה עושים ברגע קבלת הסירוב? שלושה צעדים מיידיים, בסדר הזה. ראשון, מתעדים: מצלמים את מכתב הסירוב, שומרים את מספר התיק, רושמים את שם הפקיד ואת תאריך המסירה. אם הסירוב ניתן בעל פה בדלפק, מבקשים אותו בכתב, כי רק מסמך כתוב מאפשר ערעור. שני, מזהים את עילת הסירוב המדויקת: פער שמות, מסמך חסר, חשד לזיוף, או שאלת סדר ציבורי. בקשו מהקונסוליה רשימה כתובה של המסמכים החסרים או הפגמים שנמצאו, כי תיקון מדויק מהיר פי כמה מהגשת אותו תיק שוב. שלישי, לא מבטלים את תור הדרכון הקיים: מגיעים אליו עם כל מה שיש, כולל מכתב הסירוב, כי לעיתים הפקיד מציע מסלול חלופי, למשל הגשת בקשה לתעודת אזרחות במקביל, או קביעת תור חדש עם רשימת מסמכים מעודכנת. במקביל, פותחים את שעון המסלולים המשפטיים שיפורטו בחלק השני: תיקון והגשה מחדש, תעודת אזרחות, וערעור בנאנט. שלושתם יכולים לרוץ במקביל, והחכם שבהם הוא זה שמביא את המסמך הראשון.
מילה על לוחות הזמנים, כי כאן נשברות משפחות. רישום תקין של לידה ישראלית בקונסוליה לוקח בדרך כלל שבועות עד חודשים ספורים. רישום שנדחה ונשלח לבדיקת התובע בנאנט לוקח חודשים ארוכים, לעיתים שנה ויותר, כי התיק ממתין לבדיקה מול הרשויות הישראליות ולתשובת התובע. ערעור לבית המשפט בנאנט לוקח שנה עד שנתיים. תעודת אזרחות לוקחת חודשים עד שנה. המשמעות המעשית: אם הטיסה המשפחתית בעוד שלושה חודשים, המסלול היחיד שיכול להציל אותה הוא תיקון מהיר של הפגם והגשה מחדש עם תיק שלם, או, כשהילד כבר רשום בדרך אחרת, הוצאת מסמך נסיעה זמני, laissez-passer, למקרי חירום מוכחים. אם אין לחץ של טיסה, המסלול המשפטי המלא עדיף, כי הוא מסיים את הסאגה פעם אחת ולתמיד עם תעודת לידה צרפתית או תעודת אזרחות שאיש לא יערער עליהן שוב. על הוצאת דרכון ראשון במסלול הרגיל, בלי סירוב, הרחבנו במדריך ילד שנולד בישראל, דרכון צרפתי ראשון.
II. איך מוציאים דרכון צרפתי ראשון למרות הסירוב: תעודת אזרחות, ערעור בנאנט ובפריז וקביעת תור חדשה
A. תעודת אזרחות צרפתית כמפתח עוקף: בקשה, סירוב וערעור לבית המשפט
תעודת האזרחות הצרפתית, certificat de nationalité française, היא המסמך החזק ביותר להוכחת אזרחות צרפתית, והיא המפתח העוקף את מחסום הרישום: פקיד הדרכונים חייב לקבל אותה כהוכחת אזרחות גם כשאין תעודת לידה צרפתית. את הבקשה מגישים למנהל שירותי המזכירות המשפטית, directeur des services de greffe judiciaires, של בית המשפט האזרחי, והתעודה מציינת את הסעיף שמכוחו הילד צרפתי ואת המסמכים שעליהם הסתמכה, כי Le certificat de nationalité indique, en se référant aux chapitres II, III, IV et VII du présent titre, la disposition légale en vertu de laquelle l’intéressé a la qualité de Français, ainsi que les documents qui ont permis de l’établir. Il fait foi jusqu’à preuve du contraire. Pour l’établissement d’un certificat de nationalité, le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire pourra présumer, à défaut d’autres éléments, que les actes d’état civil dressés à l’étranger et qui sont produits devant lui emportent les effets que la loi française y aurait attachés (תעודת האזרחות מציינת, בהתייחס לפרקים השני, השלישי, הרביעי והשביעי של פרק זה, את ההוראה החוקית שמכוחה הנוגע בדבר הוא צרפתי, וכן את המסמכים שאפשרו לקבוע זאת. היא נאמנה עד להוכחה לסתור. לצורך הוצאת תעודת אזרחות, מנהל שירותי המזכירות של בית המשפט האזרחי רשאי להניח, בהיעדר יסודות אחרים, כי מסמכי המרשם שנערכו בחו״ל והוצגו לפניו נושאים את התוצאות שהחוק הצרפתי היה מייחס להם). הפסקה האחרונה היא בשורה למשפחות ישראליות: מנהל המזכירות רשאי לקבל את תעודת הלידה הישראלית כמות שהיא, בלי בדיקת אימות קונסולרית מלאה, כשהתיק נראה תקין.
נטל ההוכחה בתיק כזה פועל לטובתכם בשתי שכבות. הכלל הבסיסי קובע: La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק תעודת אזרחות צרפתית שהוצאה לפי סעיפים 31 ואילך). כלומר, עד שיש תעודה, אתם מוכיחים את האזרחות דרך ההורה הצרפתי ושרשרת המסמכים. מרגע שיש תעודה, כל מי שטוען שהילד אינו צרפתי, כולל המדינה עצמה, הוא זה שצריך להוכיח. לכן התעודה שווה זהב גם מול פקיד דרכונים חשדן וגם מול רשויות עתידיות, גיוס, בחירות, או בקשות של הילדים של הילד.
מה מגישים בתיק תעודת האזרחות לילד שנולד בישראל? תעודת הלידה הישראלית המלאה עם אפוסטיל, apostille, ותרגום מושבע לצרפתית, תמצית רישום של ההורה, תעודת הזהות והדרכון של ההורה הצרפתי, תעודת הלידה הצרפתית של ההורה, הוכחת האזרחות של הסב הצרפתי כשנדרש, תעודת הנישואין של ההורים עם תרגום, וכל מסמך שסוגר פערים, למשל תצהיר על איות שמות או אישור בית חולים. כל מסמך ישראלי מוגש עם אפוסטיל ממשרד החוץ בירושלים ותרגום של מתרגם מושבע, traducteur assermenté, כי מסמך בלי תרגום מושבע נחשב כלא הוגש. אם מנהל המזכירות מסרב להוציא את התעודה, החוק פותח דלת לערעור: Lorsque le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire refuse de délivrer un certificat de nationalité, l’intéressé peut saisir le tribunal judiciaire qui décide s’il y a lieu de procéder à cette délivrance (כאשר מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט האזרחי מסרב להוציא תעודת אזרחות, הנוגע בדבר רשאי לפנות לבית המשפט האזרחי, והוא יחליט אם יש להוציא את התעודה). הערעור מוגש בבקשה למזכירות בית המשפט האזרחי, והפסיקה מקפידה על צירוף הטופס והמסמכים: la contestation du refus de délivrance d’un certificat de nationalité française est formée par requête remise ou adressée au greffe du tribunal judiciaire (ההשגה על סירוב להוציא תעודת אזרחות צרפתית מוגשת בבקשה המוגשת או הנשלחת למזכירות בית המשפט האזרחי). שימו לב: אי צירוף הטופס או המסמכים גורם לאי קבילות, irrecevabilité, עוד לפני הדיון לגופו, כפי שקרה בתיקים שבהם התובע טען לחסר והשופט נאלץ לבדוק זאת תחילה. הגישו תיק שלם או אל תגישו כלל.
לוחות הזמנים של המסלול הזה: הגשת הבקשה למזכירות לוקחת שבועות של הכנת מסמכים, תשובת המזכירות לוקחת חודשים, וערעור לבית המשפט לוקח שנה ויותר. היתרון הגדול הוא שהתעודה, פעם שהוצאה, נרשמת בשולי תעודת הלידה, כי Mention sera portée, en marge de l’acte de naissance, des actes administratifs et des déclarations ayant pour effet l’acquisition, la perte de la nationalité française ou la réintégration dans cette nationalité. Il sera fait de même mention de toute première délivrance de certificat de nationalité française et des décisions juridictionnelles ayant trait à cette nationalité (תירשם הערה, בשולי תעודת הלידה, על המסמכים המינהליים ועל ההצהרות שיש בהם כדי לרכוש את האזרחות הצרפתית, לאבד אותה או להשתקם בה. כן תירשם הערה על כל הוצאה ראשונה של תעודת אזרחות צרפתית ועל החלטות שיפוטיות הנוגעות לאזרחות זו). ההערה הזאת הופכת את האזרחות לגלויה לכל רשות צרפתית לעד, ומונעת סירובים חוזרים. על המסלול המלא של התעודה, כולל הערעור השר, הרחבנו במדריך תעודת אזרחות צרפתית, בקשה, סירוב וערעור.
B. הערעור על סירוב התעתיק והתיק המנצח מול התובע של נאנט: מועדים, מסמכים וקביעת תור חדשה
המסלול השלישי תוקף את הסירוב עצמו: בקשה מבית המשפט האזרחי בנאנט, tribunal judiciaire de Nantes, להורות על רישום תעודת הלידה הישראלית בספרי השירות המרכזי למרשם אזרחי. זוהי תביעה נגד התובע של הרפובליקה בנאנט, שאליו הועבר התיק מהקונסוליה, והיא מתנהלת כהליך אזרחי מלא עם כתבי טענות, ראיות ודיון. דוגמה חיה לכך היא פסק דין מהתשעה באוקטובר 2025, שבו אישה שביקשה לרשום לידה זרה נתקלה בסירוב קונסולרי מנומק בסעיף 47, שאושר לאחר מכן בידי התובע בנאנט, והגישה תביעה לרישום: Par lettre recommandée avec accusé de réception du 10 mai 2019, le consulat général de France à Tananarive (Madagascar) a informé Madame [D] [Y] qu’il n’était pas en mesure de transcrire son acte de naissance, en raison du défaut de validité de cet acte, puisqu’il s’avérait, après vérification, qu’il n’était pas conforme à l’article 47 du code civil (במכתב רשום עם אישור מסירה מהעשרה במאי 2019 הודיעה הקונסוליה הכללית של צרפת בתננריב למרש [D] [Y] כי אינה יכולה לרשום את תעודת הלידה שלה, מחמת פגם בתוקף המסמך, שכן לאחר בדיקה התברר שאינו תואם את סעיף 47 לקוד האזרחי). אותו פסק דין מזכיר את הכלל המגן על המבקש: Ce texte institue une présomption de régularité de l’acte civil établi à l’étranger selon les formes usitées dans le pays où il a été dressé, sauf en cas de fraude (הוראה זו קובעת חזקת תקינות למסמך אזרחי שנערך בחו״ל לפי הצורות הנהוגות במדינה שבה נערך, למעט במקרה של מרמה). כלומר, כל עוד לא הוכחה מרמה, המסמך הישראלי נהנה מחזקה, והתובע הוא זה שצריך להביא ראיות קונקרטיות, למשל דוח בדיקה בשטח, vérification in situ, עם תמונות וממצאים מדויקים.
התיק המנצח בנאנט בנוי מארבע שכבות. השכבה הראשונה היא שרשרת ההורות המלאה: תעודת הלידה הישראלית עם אפוסטיל ותרגום מושבע, תעודת הלידה הצרפתית של ההורה, הוכחת אזרחות הסב כשנדרש, ותעודת הנישואין. השכבה השנייה היא סגירת הפער שגרם לסירוב: אם הבעיה היא איות שמות, מצרפים תצהיר עורך דין ישראלי, אישור רשות האוכלוסין על איות אחיד, ודרכונים המראים את השמות. אם הבעיה היא רישום מאוחר או תיקון, מצרפים את המסמך המקורי, את החלטת התיקון ואישור שהתיקון נעשה כדין בישראל. אם הבעיה היא הורות מורכבת, מצרפים את פסק הדין הישראלי שקבע את ההורות עם תרגום מושבע, כי בית המשפט הצרפתי בוחן את העובדות לאור החוק הצרפתי. השכבה השלישית היא ראיות תומכות חיצוניות: אישור לידה מבית החולים, רשומות קופת חולים, תמונות, וכל מסמך בלתי תלוי שמאשר שהלידה התרחשה כפי שנטען. השכבה הרביעית היא חוות דעת משפטית מסודרת שמסבירה לשופט, סעיף אחר סעיף, למה המסמך עומד בסעיף 47 ולמה דוח הבדיקה של הקונסוליה אינו מספיק כדי לסתור את החזקה.
במקביל להליך בנאנט, מטפלים בתור החדש לדרכון בחוכמה. את התור קובעים באתר הקונסוליה מוקדם ככל האפשר, כי התורים בתל אביב מתמלאים שבועות מראש, ובאים אליו עם תיק כפול: התיק המתוקן לרישום, ועותק מלא של ההליך המשפטי, אישור הגשת תביעה או בקשה לתעודת אזרחות. פקיד הדרכונים אינו השופט, אבל תיק רציני משנה את השיחה: לעיתים הוא מקבל את הבקשה ומשהה את ההנפקה עד להשלמת מסמך אחד, במקום לדחות על הסף. המחירים והזמנים מופיעים באתר הקונסוליה: הדרכון המונפק הוא ביומטרי, תקף עשר שנים למבוגר וחמש שנים לקטין, והתשלום במס אלקטרוני, timbre électronique, כמפורט בדף הדרכונים של הקונסוליה, דף הדרכון של הקונסוליה הכללית בתל אביב, עם רשימת המסמכים לפי מצב המבקש בדף השירות הציבורי, דף הדרכון באתר השירות הציבורי service-public.fr. למשפחות המתגוררות בצרפת, ההליכים המקבילים מתנהלים מול בית המשפט האזרחי בפריז, tribunal judiciaire de Paris, לענייני אזרחות, ומול נציבות המחוז, préfecture, של מקום המגורים, והכלל הפריזאי זהה: תיק שלם עם תרגומים מושבעים מתקדם, תיק חלקי נתקע. על עלויות, תורים ומסמכי הדרכון השגרתיים ראו גם את מדריך חידוש דרכון צרפתי וקביעת תור בתל אביב.
סיכום
סירוב הקונסוליה לרשום לידה ישראלית אינו פסק דין על האזרחות של הילד אלא תמרור עצור בדרך למסמך. הילד נשאר צרפתי מכוח ההורה הצרפתי מיום לידתו, אבל הדרכון הראשון מחכה עד שהמסמכים יעברו את מבחן סעיף 47 או עד שבית המשפט יורה על הרישום. חמש נקודות לסיכום מעשי: ראשונה, קראו את מכתב הסירוב עד הסוף וזהו את העילה המדויקת, כי כל עילה מתוקנת אחרת. שנייה, אל תגישו שוב את אותו תיק: סגרו את הפער, איות, תיקון, מסמך חסר, תרגום מושבע או אפוסטיל, ורק אז קבעו תור חדש. שלישית, שקלו תעודת אזרחות צרפתית כמסלול עוקף, כי היא נאמנה עד להוכחה לסתור ומתקבלת אצל פקיד הדרכונים גם בלי תעודת לידה צרפתית. רביעית, אם הסירוב עומד בעינו, תבעו את הרישום בנאנט עם ארבע שכבות הראיות, שרשרת הורות, סגירת הפער, ראיות חיצוניות וחוות דעת משפטית, וזכרו שהחזקה פועלת לטובתכם כל עוד לא הוכחה מרמה. חמישית, נהלו את לוחות הזמנים: תיקון מהיר לטיסה קרובה, הליך משפטי מלא לפתרון סופי, ותור דרכון חדש עם תיק כפול שמונע דחייה על הסף. מי שפועל בסדר הזה הופך סירוב מפחיד לעיכוב מנוהל, ובסופו לילד עם שני מסמכים, תעודת לידה צרפתית ודרכון ביומטרי, שאיש לא יערער עליהם שוב.