משרד Kohen Avocats · פריז 16
בן זוג ישראלי של אזרח צרפתי: ויזה, תעודת שהייה והצהרת אזרחות מכוח נישואין

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

בן זוג ישראלי של אזרח צרפתי: ויזה, תעודת שהייה והצהרת אזרחות מכוח נישואין

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

נישואין בין אזרח ישראלי לבין אזרח צרפתי פותחים בצרפת מסלול משפטי בן שלושה שלבים: ויזת שהייה ארוכה (visa de long séjour, אשרת כניסה לשהייה העולה על שלושה חודשים) המוגשת בקונסוליה הצרפתית בישראל, תעודת שהייה (titre de séjour, מסמך רשמי המתיר שהייה ועבודה בצרפת) מסוג חיי משפחה ופרטיים המונפקת בפרפקטורה (préfecture, הרשות המינהלית המחוזית המטפלת בזרים), ולבסוף הצהרת אזרחות מכוח נישואין (déclaration de nationalité, הליך שבו בן הזוג הזר מצהיר על רצונו לרכוש אזרחות צרפתית) לפי סעיף 21-2 לקוד האזרחי הצרפתי. כל שלב נשלט בידי טקסט אחר, כל טעות במסמכים עולה חודשים של המתנה, וכל סירוב מחייב תגובה מהירה בערוץ הנכון: ועדת הערר על סירובי ויזה, בית המשפט המינהלי בנאנט, הטריבונל המשפטי (tribunal judiciaire, בית המשפט האזרחי המוסמך בענייני אזרחות) או מועצת המדינה (Conseil d’État, בית המשפט המינהלי העליון). מאמר זה מלווה זוגות ישראליים-צרפתיים מהגשת הוויזה בישראל ועד קבלת האזרחות, עם התנאים המדויקים, רשימות המסמכים, המועדים, הסירובים השכיחים ודרכי הערעור, בהתבסס על הטקסטים שבתוקף ביום הפרסום ועל פסיקה עדכנית של מועצת המדינה, בתי המשפט המינהליים לערעורים ובית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation).

I. ויזה ארוכת שהייה לבן זוג ישראלי של אזרח צרפתי: תנאים, רישום נישואין וסירוב

A. איך מגישים בקשת ויזה ארוכת שהייה כבן זוג של צרפתי ומה צריך לצרף

הכלל הבסיסי קבוע בסעיף L411-1 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט (CESEDA, הקוד המסדיר כניסה ושהייה של זרים בצרפת): כל זר מעל גיל שמונה עשרה המבקש לשהות בצרפת יותר משלושה חודשים חייב להחזיק באחד ממסמכי השהייה המנויים בחוק, ובראשם ויזת שהייה ארוכה. הנוסח הרשמי קובע: סעיף L411-1 לקוד הזרים. בן זוג ישראלי של אזרח צרפתי אינו פטור מחובה זו: הוא מגיש בקשת ויזת שהייה ארוכה מטעם בן זוג של צרפתי בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, דרך המערכת המקוונת France-Visas, ואחר כך מתייצב לראיון עם תיק מסמכים מלא. הבקשה נשענת על קיומם של נישואין תקפים ועל כנות הקשר, והקונסוליה בודקת את מהימנות המסמכים, את היעדר סיכון לסדר הציבורי ואת רצינות כוונת ההתיישבות המשותפת בצרפת. מסמכי היסוד הם דרכון ישראלי בתוקף, תעודת נישואין ישראלית רשמית, הוכחת אזרחותו הצרפתית של בן הזוג (דרכון צרפתי, תעודת זהות או תעודת אזרחות צרפתית, certificat de nationalité française, המסמך המוכיח אזרחות צרפתית), הוכחות לחיים משותפים (חוזה שכירות משותף, חשבונות משותפים, תמונות וטיסות הדדיות), ולפי הצורך תעודות לידה. כל מסמך בעברית או באנגלית שאינו רב לשוני מלווה בתרגום לצרפתית בידי מתרגם מושבע, והמקור מוצג לעיון. נקודה שרבים מחמיצים: נישואין שנערכו בישראל חייבים להירשם בספרי המעמד האישי הצרפתיים (transcription, העתקת תעודת הנישואין הזרה למרשם הצרפתי) לפני המשך המסלול. סעיף 21-2 לקוד האזרחי קובע במפורש כי נישואין שנחגגו בחוץ לארץ טעונים העתקה מוקדמת למרשם הצרפתי, והדרישה חוזרת גם בתנאי תעודת השהייה. בפועל, בני זוג שנישאו ברבנות בישראל או בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ פונים לשירות המעמד האזרחי של נאנט (Service central d’état civil de Nantes, המרשם המרכזי המטפל באירועי מעמד של צרפתים בחוץ לארץ) באמצעות הקונסוליה, מצרפים תעודת נישואין מלאה, תעודות לידה, הוכחת אזרחות והצהרות, וממתינים חודשים אחדים לאישור ההעתקה ולספר המשפחה (livret de famille, פנקס המשפחה הצרפתי). כל עוד ההעתקה לא הושלמה, תיק הוויזה פגיע: פקיד הקונסוליה רשאי לדרוש השלמות, והמשך המסלול מול הפרפקטורה ומול רשויות האזרחות נחסם. לכן ההמלצה המעשית היא לפתוח בהליך ההעתקה מיד לאחר הנישואין, עוד לפני קביעת מועד המעבר, ולשמור כל אישור מסירה וכל מספר מעקב. הכלל המשלים מצוי בסעיף 21-1 לקוד האזרחי, הקובע כי עצם הנישואין אינם משנים מאליהם את האזרחות: סעיף 21-1 לקוד האזרחי קובע: “Le mariage n’exerce de plein droit aucun effet sur la nationalité” (הנישואין אינם משפיעים מאליהם על האזרחות). מכאן שכל שלב דורש בקשה נפרדת, תיק נפרד והוכחות נפרדות, ואין קיצור דרך מנישואין ישירות לאזרחות. בני זוג המתגוררים כבר בצרפת כשהזר נכנס כדין ונישא בצרפת נהנים ממסלול מקל: סעיף L423-2 לקוד הזרים מעניק תעודת שהייה לשנה לזר שנכנס כדין ונישא בצרפת לאזרח צרפתי ומוכיח חיים משותפים וממשיים של שישה חודשים בצרפת, בלא שניתן להעלות נגדו את דרישת הוויזה הארוכה: סעיף L423-2 לקוד הזרים. זהו חריג צר: הוא מועיל לישראלי שנכנס עם ויזה קצרה או פטור ויזה, נישא בעירייה (mairie, בית העירייה שבו נערכים נישואין אזרחיים) בצרפת וחי חצי שנה חיים משותפים מוכחים, אך אינו פוטר מהוכחת כנות הנישואין ומהיעדר איום על הסדר הציבורי.

B. סירוב ויזה לבן זוג של צרפתי: איך מערערים לוועדת הערר ומתי פונים לבית המשפט

סירוב ויזה לבן זוג של אזרח צרפתי אינו סוף הדרך, אך התגובה חייבת לעבור בערוץ חובה אחד: ועדת הערר על החלטות סירוב ויזת כניסה לצרפת (commission de recours contre les décisions de refus de visa d’entrée en France, המכונה CRRV, ועדה היושבת בנאנט ובוחנת מחדש סירובי קונסוליות). הפנייה לוועדה היא תנאי קבילות מקדים לערעור שיפוטי, והחמצתה חוסמת את בית המשפט. בית המשפט המינהלי לערעורים בנאנט ניסח זאת כך: “Une commission placée auprès du ministre des affaires étrangères et du ministre chargé de l’immigration est chargée d’examiner les recours contre les décisions de refus de visa d’entrée en France prises par les autorités diplomatiques ou consulaires. La saisine de cette commission est un préalable obligatoire à l’exercice d’un recours contentieux, à peine d’irrecevabilité de ce dernier” (ועדה המוצבת אצל שר החוץ והשר הממונה על ההגירה מופקדת על בחינת העררים על החלטות סירוב ויזת כניסה לצרפת שהתקבלו בידי הרשויות הדיפלומטיות או הקונסולריות. הפנייה לוועדה היא תנאי מקדים חובה להגשת ערעור שיפוטי, שאם לא יקוים הערעור יידחה מחוסר קבילות). הציטוט לקוח מפסק הדין של בית המשפט המינהלי לערעורים בנאנט מיום 28 במאי 2021 בתיק 20NT02384, הזמין בכתובת הרשמית: CAA Nantes, 28/05/2021, 20NT02384. אותו פסק דין מזכיר את כלל היסוד שחל על בני זוג של צרפתים בנוסח שהיה בתוקף אז: “Le visa de long séjour ne peut être refusé à un conjoint de Français qu’en cas de fraude, d’annulation du mariage ou de menace à l’ordre public. Le visa de long séjour est délivré de plein droit au conjoint de Français qui remplit les conditions prévues au présent article” (ויזת שהייה ארוכה מסורבת לבן זוג של צרפתי רק במקרה של מרמה, ביטול הנישואין או איום על הסדר הציבורי. ויזת השהייה הארוכה ניתנת כדין לבן זוג של צרפתי הממלא את התנאים הקבועים בסעיף זה). מכאן נגזרת אסטרטגיית הערר: להראות שהנישואין תקפים ורשומים, שהקשר כן ומתמשך, ושאין יסוד עובדתי לטענת המרמה או הסיכון. עילות הסירוב השכיחות מול זוגות ישראליים הן חשד לנישואין פיקטיביים לנוכח היכרות קצרה או מגורים נפרדים, תיק דל בהוכחות חיים משותפים, סתירות בין הצהרות בני הזוג בראיונות, מסמכים חסרים או לא מתורגמים, ולעיתים רחוקות טענת סדר ציבורי הנסמכת על רישום פלילי. על כל עילה יש להשיב במסמך: לוח זמנים מסודר של ההיכרות, כרטיסי טיסה וחותמות דרכון, חוזה שכירות משותף או התכתבות על מגורים משותפים, חשבונות משותפים או העברות כספים הדדיות, תמונות משפחתיות עם תאריכים, תצהירים של קרובים, ותרגומים מושבעים מלאים. כאשר הסירוב מנומק בנימוק סתמי כגון איום על הסדר הציבורי בלא פירוט עובדתי, הדין לצד המבקש: באותו תיק 20NT02384 ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה משום שהסתפקה באמירה כי לאחר בחינה מעמיקה של המצב האישי נוכחות המבקשת בצרפת מהווה איום על הסדר הציבורי, בלא ציון השיקולים העובדתיים שעליהם התבססה, בניגוד לחובת ההנמקה. כלל ההנמקה חשוב במיוחד משום שהחלטה הדוחה ערר מינהלי חובה טעונה הנמקה לפי קוד היחסים בין הציבור למינהל. לוח הזמנים המעשי: הערר לוועדה מוגש בכתב בתוך חודשיים מיום קבלת הסירוב הקונסולרי, בצירוף מכתב נימוקים, צילום הסירוב וכל המסמך החדש המחזק את התיק. הוועדה מחליטה בתוך חודשיים, ושתיקתה כמוה כדחייה. לאחר החלטת הוועדה, מפורשת או משתמעת, ניתן לעתור לבית המשפט המינהלי בנאנט, המוסמך הבלעדי בענייני ויזה, בתוך חודשיים. העתירה מבקשת ביטול ולפי הצורך צו המורה למינהל לבחון מחדש את הבקשה בתוך חודש, כפי שעשה בית המשפט באותו תיק כשהורה לשר הפנים לבחון מחדש את בקשת הוויזה בתוך חודש מיום המצאת פסק הדין. עתירה חזקה מצרפת את החלטת הוועדה, את הסירוב המקורי, את הוכחות הקשר המעודכנות ואת טענות ההגנה מפני טענת המרמה או הסדר הציבורי, ומדגישה כל פגם הנמקה. במקביל, אין טעם להגיש בקשת ויזה חדשה זהה בלא שינוי: קונסוליה שתראה תיק ללא חידוש תסרב שוב מאותם נימוקים, והדחיות המצטברות מכבידות על התיק. הדרך הנכונה היא ערר מנומק אחד, מלא ומתועד, ואם נדחה, עתירה מנוסחת היטב עם בקשת סעד מתאימה.

II. תעודת שהייה והצהרת אזרחות צרפתית מכוח נישואין: קהילת חיים, שפה וערעורים

A. תעודת שהייה חיי משפחה ופרטיים לבן זוג של צרפתי: תנאים, עבודה וחידוש בפריז

לאחר הכניסה לצרפת עם ויזת השהייה הארוכה, בן הזוג הישראלי מבקש בפרפקטורה של מקום מגוריו תעודת שהייה זמנית בת שנה הנושאת את הכיתוב חיי משפחה ופרטיים (carte de séjour temporaire mention vie privée et familiale, תעודת השהייה השכיחה לבני זוג של צרפתים). התנאים קבועים בסעיף L423-1 לקוד הזרים: קהילת החיים לא פסקה מאז הנישואין, בן הזוג שמר על אזרחותו הצרפתית, ואם הנישואין נערכו בחוץ לארץ הם הועתקו קודם לכן למרשם הצרפתי: סעיף L423-1 לקוד הזרים. עיקרון המסגרת מופיע בסעיף L412-1, שלפיו מתן תעודת שהייה זמנית או רב שנתית ראשונה מותנה בהצגת ויזת שהייה ארוכה: סעיף L412-1 לקוד הזרים. מכאן החשיבות המכרעת של הוויזה הנכונה כבר בשלב הקונסוליה: כניסה בוויזת תייר קצרה ואז בקשת תעודת שהייה כבן זוג מסבכת את התיק, למעט החריג הצר של נישואין בצרפת עם שישה חודשי חיים משותפים. קהילת החיים (communauté de vie, החיים המשותפים הממשיים והרצופים של בני הזוג, רגשיים וחומריים כאחד) היא לב הבחינה: הפרפקטורה דורשת הוכחות מגורים משותפים, חשבונות משותפים, דואר על שם שני בני הזוג לאותה כתובת, ולפי הצורך עדויות שכנים. בן זוג צרפתי שאיבד את אזרחותו או שבני הזוג נפרדו בפועל מאבד את הזכאות, והפרפקטורה רשאית לסרב לחדש או אף לבטל. החדשות הטובות: תעודת חיי משפחה ופרטיים מתירה עבודה שכירה ועצמאית בלא צורך באישור עבודה נפרד, פותחת זכויות סוציאליות ומאפשרת חיי יומיום תקינים. בפריז ובאיל-דה-פראנס (Île-de-France, מחוז פריז רבתי) הבקשות מוגשות באופן מקוון דרך אתר הפרפקטורה או פרפקטורת המשטרה של פריז (préfecture de police de Paris, רשות הזרים של העיר פריז), התורים נחטפים תוך דקות והטיפול נמשך חודשים. הכללים המעשיים: להגיש את הבקשה או החידוש חודשיים עד ארבעה חודשים לפני פקיעת המסמך, לשמור את אישור ההגשה (récépissé, אישור זמני המאריך את השהייה החוקית בזמן הטיפול) המאפשר שהייה ועבודה עד החלטה, לעקוב אחר דרישות השלמה בתיבת הדואר המקוונת, ולהתייצב עם מקורות ותרגומים. אישור ההגשה הראשון מונפק לאחר הגשת תיק שלם, והארכותיו נשמרות כל עוד התיק בטיפול. סירוב פרפקטורה חייב להיות מנומק ובכתב, וניתן לערער עליו בשלושה ערוצים: ערר מנהלי לפרפקט עצמו, ערר היררכי לשר הפנים, ועתירה לבית המשפט המינהלי של פריז (tribunal administratif de Paris, בית המשפט המינהלי המוסמך לתושבי פריז) בתוך חודשיים, עם אפשרות לבקש סעד דחוף של השהיית ביצוע כאשר הסירוב מלווה בחובת עזיבה או פוגע בחיי המשפחה. עתירה טובה תוקפת כל עילה לגופה: אם נטען פסק חיים משותפים, מצרפים חוזה שכירות מעודכן, חשבונות חשמל וטלפון, דפי בנק משותפים ואישורי ביטוח בריאות משותפים; אם נטענה אי העתקת נישואין, מצרפים את אישור ההעתקה מנאנט או הוכחת הגשה; אם נטענה בעיית דרכון או ויזה, מסבירים את החריג החל. בתקופת ההמתנה יש לשמור על רצף השהייה החוקית: כל יציאה מישראל לצרפת וחזרה נעשית עם המסמך התקף, וכל שינוי כתובת מדווח לפרפקטורה בתוך ימים. לאחר שנה ראשונה ולאחר חידושים שנתיים, בן הזוג הזכאי יכול לבקש תעודת שהייה רב שנתית ואחר כך תעודת תושב, בכפוף לרצף מגורים, ליציבות הקשר ולהיעדר איומים, אך המאמר מתמקד בשלב הקריטי הראשון שבו נופלים רוב התיקים: המעבר מוויזה לתעודה ראשונה ומהתעודה הראשונה לחידוש. טעות נפוצה של זוגות ישראליים היא להסתפק בוויזה או בתעודה פגת תוקף מתוך מחשבה שהנישואין עצמם מגנים: סעיף 21-1 שהובא לעיל שולל הגנה כזו, ושהייה בלא מסמך בתוקף חושפת לצו עזיבה, למעצר מינהלי ולחסימת הגישה העתידית לאזרחות. לכן לוח הבקרה המשפחתי כולל שלושה תאריכים בכספת: תוקף הוויזה, תוקף התעודה, ומועד הזכאות להצהרת האזרחות.

B. הצהרת אזרחות אחרי ארבע או חמש שנות נישואין: שפה, רישום, סירוב והתנגדות הממשלה

שלב האזרחות נפתח רק לאחר תקופת נישואין ממושכת והוא הצהרתי באופיו: בן הזוג הישראלי מצהיר על רצונו לרכוש אזרחות צרפתית, והמינהל רושם את ההצהרה אם התנאים מתקיימים. סעיף 21-2 לקוד האזרחי קובע: סעיף 21-2 לקוד האזרחי: “L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité” (זר או חסר אזרחות הנישא לבן זוג בעל אזרחות צרפתית רשאי, לאחר ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש אזרחות צרפתית בהצהרה, בתנאי שביום ההצהרה קהילת החיים הרגשית והחומרית לא פסקה בין בני הזוג מאז הנישואין ושהבן הזוג הצרפתי שמר על אזרחותו). תקופת קהילת החיים עולה לחמש שנים כאשר הזר אינו מוכיח מגורים רצופים וסדירים של שלוש שנים לפחות בצרפת מאז הנישואין, או אינו מוכיח שבן הזוג הצרפתי נרשם במרשם הצרפתים המתגוררים בחוץ לארץ (registre des Français établis hors de France, מרשם הקונסוליות של צרפתים בתפוצה) במשך תקופת קהילת החיים בחוץ לארץ. לזוג ישראלי המתגורר בתל אביב משמעות הדבר מעשית: רישום בן הזוג הצרפתי בקונסוליה בתל אביב לאורך כל שנות הנישואין שומר על מסלול ארבע השנים, והיעדר רישום דוחף לחמש. בנוסף, נישואין שנערכו בישראל טעונים העתקה מוקדמת למרשם הצרפתי, ובן הזוג הזר חייב להוכיח ידיעת צרפתית מספקת לפי מצבו, ברמה ובתנאי הערכה הקבועים בצו של מועצת המדינה. בפועל, דף השירות הציבורי הרשמי Nationalité française par mariage (service-public.fr) מפרט את המסמכים: תעודות מעמד מלאות, הוכחת מגורים רצופים וסדירים בצרפת בשלוש השנים (תעודות שהייה, אישורי הגשה, חוזי עבודה, תלושי שכר, חשבונות), או אישור רישום הקונסולי, תעודת ההעתקה של הנישואין, ותעודת שפה או דיפלומה מוכרת. ההצהרה מתקבלת בידי הרשות המינהלית, לפי סעיף 26 לקוד האזרחי, הקובע כי הצהרות מכוח נישואין מתקבלות בידי הרשות המינהלית ונמסר אישור הגשה לאחר מסירת המסמכים הדרושים להוכחת קבילותן: סעיף 26 לקוד האזרחי. מכאן מתחיל מונה הזמנים הקריטי: לפי סעיף 26-3, החלטת סירוב הרישום המנומקת מודעת למצהיר, והוא רשאי לערער עליה לפני הטריבונל המשפטי בתוך שישה חודשים; ההחלטה חייבת להתקבל בתוך שישה חודשים לכל היותר מיום מסירת אישור השלמת התיק, והמועד עולה לשנה להצהרות מכוח נישואין: סעיף 26-3 לקוד האזרחי. תושב פריז מערער לפני הטריבונל המשפטי של פריז, המצויד במחלקת אזרחות ייעודית, וקטין מגיל שש עשרה רשאי לפעול בעצמו. עילות הסירוב השכיחות: קהילת חיים שנפסקה או לא הוכחה, נישואין לא מועתקים, מגורים לא סדירים בשלוש השנים, רמה לשונית לא מספקת, או ספק בכנות הקשר. התשובה לכל עילה היא תיק הוכחות מסודר לפי שנים: לכל שנת נישואין הוכחת מגורים, לכל טענת שפה תעודה חדשה או מבחן חוזר, ולכל טענת פסק חיים משותפים ראיות חותכות של בית משותף וחשבונות משותפים. גם לאחר רישום ההצהרה הסכנה לא חלפה: סעיף 26-4 מאפשר לתביעה הציבורית לערער על הרישום בתוך שנתיים אם התנאים החוקיים לא התקיימו, ובמקרה של שקר או מרמה בתוך שנתיים מגילוים, כאשר הפסקת קהילת החיים בתוך שנים עשר החודשים שלאחר הרישום מהווה חזקת מרמה: סעיף 26-4 לקוד האזרחי. בית המשפט העליון לערעורים החמיר עוד: בתיק 19-50.027 מיום 4 בנובמבר 2020 ביטל את פסק הדין שהכשיר רישום חרף ביגמיה של הבעל הצרפתי, בקובעו כי קהילת החיים הנדרשת לרכישת אזרחות מכוח נישואין, שאליה מתחייבים בני הזוג, היא חלק מהתפיסה הצרפתית המונוגמית של הנישואין, וכי ביגמיה אינה מתיישבת עם קיומה של קהילת חיים כמשמעותה בסעיף 21-2: Cass. civ. 1, 04/11/2020, 19-50.027. המסר לזוגות ישראליים חד משמעי: כל קשר נישואין מקבילי, כל הסתרת נישואין קודמים וכל מצג שווא בתיק ההצהרה מסכנים את הרישום שנים קדימה. הסיכון האחרון הוא התנגדות הממשלה: סעיף 21-4 מאפשר לממשלה להתנגד בצו של מועצת המדינה, מטעמי אי כבוד או היעדר התבוללות, בתוך שנתיים מיום אישור ההגשה: “Le Gouvernement peut s’opposer par décret en Conseil d’Etat, pour indignité ou défaut d’assimilation, à l’acquisition de la nationalité française par le conjoint étranger” (הממשלה רשאית להתנגד בצו של מועצת המדינה, מטעמי אי כבוד או היעדר התבוללות, לרכישת האזרחות הצרפתית בידי בן הזוג הזר): סעיף 21-4 לקוד האזרחי. מועצת המדינה דחתה עתירות נגד צווי התנגדות כאלה כאשר ההנמקה הייתה מספקת: בתיק 488658 מיום 28 בדצמבר 2023 קבעה כי הצו המפרט את שיקולי הדין והעובדות שעליהם התבסס מנומק דיו: “le décret attaqué énonce les considérations de droit et de fait sur lesquelles il se fonde et est, dès lors, suffisamment motivé” (הצו המותקף מפרט את שיקולי הדין והעובדות שעליהם הוא מתבסס, ומשום כך הוא מנומק דיו): CE, 28/12/2023, 488658. באותו קו, בתיק 438538 מיום 2 במרס 2021 דחתה מועצת המדינה עתירה נגד צו התנגדות מטעמי אי כבוד, תוך חזרה על נוסח סעיפי 21-2 ו-21-4 כלשונם: CE, 02/03/2021, 438538. עתירה נגד צו התנגדות מוגשת למועצת המדינה בתוך חודשיים, ותוקפת את מהות ההתנגדות: היעדר עובדות, טעות בהערכת ההתבוללות, או פגמים בהליך. לבסוף, זוגות שבהם האזרחות הצרפתית עצמה שברירית, למשל צאצאי מהגרים שלא החזיקו במעמד של צרפתים דורות, נתקלים בסעיף 30-3, השולל הוכחת אזרחות מכוח הורות למי שמשפחתו השתקעה בחוץ לארץ מעל חמישים שנה בלא החזקת מעמד צרפתי: סעיף 30-3 לקוד האזרחי. במצב כזה יש להקדים תעודת אזרחות צרפתית לבן הזוג הצרפתי עצמו לפני כל הצהרת נישואין.

סיכום

המסלול של בן זוג ישראלי של אזרח צרפתי מצליח כאשר כל שלב נבנה כסולם לשלב הבא: העתקת הנישואין הישראליים למרשם הצרפתי נפתחת מיד לאחר החתונה, בקשת הוויזה הארוכה מוגשת עם תיק הוכחות מלא ומתורגם, הכניסה לצרפת נעשית עם הוויזה הנכונה, תעודת השהייה מתבקשת ומחודשת בלא שיהוי, והצהרת האזרחות מוגשת רק כאשר כל התנאים, כולל רצף המגורים או הרישום הקונסולי והרמה הלשונית, מוכחים מראש. שלוש הטעויות היקרות ביותר הן הגשת תיק דל בתקווה שהקונסול ישלים, החמצת מועד הערר לוועדת הוויזה או מועד העתירה לבית המשפט, והגשת הצהרת אזרחות מוקדמת מדי לפני השלמת ארבע או חמש שנות קהילת החיים. מול כל סירוב יש לבחור מיד את הערוץ הנכון: ועדת הערר ואחריה בית המשפט המינהלי בנאנט לסירובי ויזה, הפרפקט או בית המשפט המינהלי של מקום המגורים לסירובי תעודת שהייה, הטריבונל המשפטי לסירוב רישום הצהרה בתוך שישה חודשים, ומועצת המדינה לצו התנגדות בתוך חודשיים. תושבי פריז ואיל-דה-פראנס נהנים מקרבה לטריבונל המשפטי של פריז ולבית המשפט המינהלי של פריז, אך משלמים זאת בעומס תורים כבד, ולכן הגשה מקוונת מוקדמת ושמירת כל אישור הגשה הן חובה. רשימת הבקרה המשפחתית כוללת אישור העתקת נישואין, אישור רישום קונסולי עדכני לבן הזוג הצרפתי, תעודות שהייה ואישורי הגשה לכל השנים, הוכחות מגורים משותפים לכל שנה, תעודת שפה תקפה, ותרגומים מושבעים של כל מסמך עברי. תיק מסודר כזה עובר את הוויזה, את הפרפקטורה ואת רשויות האזרחות, ועומד גם במבחן הערעור אם יידרש. דף השירות הציבורי על תעודת חיי משפחה ופרטיים Carte de séjour vie privée et familiale (service-public.fr) ודף ההצהרה מכוח נישואין משלימים את התמונה המעשית ומתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לבדוק אותם סמוך לכל הגשה. זוג שכבר החל את המסלול ונתקל בדרישת השלמה או בסירוב ראשון מרוויח מייעוץ מוקדם: תיקון מהיר של ההוכחות חוסך חודשי המתנה, מונע דחיות מצטברות ומשאיר את כל הערוצים, המינהליים והשיפוטיים, פתוחים במועד.

📄 חוזר רשמי