משרד Kohen Avocats · פריז 16
התגרשתי בישראל – איך לרשום גירושין ישראלים במרשם הצרפתי ולעדכן דרכון (נאנט 2026)

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
Maître Hassan KOHEN, avocat au Barreau de Paris
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

התגרשתי בישראל – איך לרשום גירושין ישראלים במרשם הצרפתי ולעדכן דרכון (נאנט 2026)

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

התגרשתם בישראל ואתם אזרחי צרפת או בני זוג של אזרחי צרפת, ומגלים שהמדינה הצרפתית עדיין רואה אתכם כנשואים. הדרכון הצרפתי עדיין נושא את שם המשפחה של הנישואין, תמצית הלידה הצרפתית אינה מזכירה גירושין, הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב מסרבת להנפיק דרכון חדש במעמד גרוש, ועורך הנישואין בעירייה בצרפת אומר שאינכם יכולים להינשא מחדש. זהו מצב שכיח מאוד אצל ישראלים שחיים בין שתי המדינות: הגירושין תקפים לחלוטין בישראל, אך בצרפת דבר לא השתנה כל עוד לא בוצע תעתוק (transcription, רישום של אירוע זר במרשם הצרפתי) והערת שוליים (mention marginale, הערה שנרשמת בשולי תעודת הלידה ותעודת הנישואין) של פסק הגירושין הזר. המאמר הזה מסביר, צעד אחר צעד, איך רושמים פסק גירושין ישראלי, מבית דין רבני (tribunal rabbinique, בית הדין הדתי היהודי בישראל שמוסמך לדון בגירושין של יהודים) או מבית המשפט לענייני משפחה, במרשם הצרפתי, אילו מסמכים לצרף, לאן לשלוח אותם, כמה זמן זה לוקח, מה עושים כשהפרקורר (procureur de la République, התובע הכללי, הנציג של המדינה שאחראי על תקינות המרשם) מסרב, ואיך חוסמים טעויות שמעכבות נישואין חדשים, דרכון, תעודת שהייה (titre de séjour, אישור השהייה של זר בצרפת שמונפק על ידי הפרפקטורה, préfecture, הנציגות המקומית של המדינה) או ירושה. הכתוב מתאים למי שנישאו בישראל, למי שנישאו בצרפת ונרשמו בנאנט, ולמי שמחזיקים תעודת לידה צרפתית או תיק נישואין בקונסוליה.

הכלל הראשון להבנה הוא פשוט: ישראל וצרפת הן שתי מערכות מרשם נפרדות. פסק גירושין ישראלי, כולל גט (guet, הגט היהודי, המסמך הדתי שמתיר את האישה) ותעודת גירושין של משרד הפנים, אינו עובר אוטומטית למרשם הצרפתי. כל עוד השירות המרכזי למדינת האזרחות בנאנט (service central d’état civil de Nantes, בקיצור SCEC, השירות המרכזי במשרד החוץ שמחזיק את תעודות הלידה והנישואין של צרפתים שנולדו או נישאו בחוץ לארץ) לא קיבל הוראה לרשום הערת גירושין, אתם נשארים רשומים כנשואים בצרפת. המשמעות המעשית מיידית: אי אפשר לקבל תעודת נישואין מעודכנת, אי אפשר לרשום נישואין חדשים, הדרכון והקונסוליה מציגים מעמד משפחתי ישן, ובמקרה של מוות או ירושה היורשים עלולים למצוא בן זוג לשעבר רשום כיורש. לכן הטיפול בתעתוק אינו פורמליות אלא תנאי לכל צעד הבא מול המינהל הצרפתי.

החדשות הטובות הן שהמסלול ידוע ומתועד באתר הרשמי של המינהל הצרפתי. גירושין שניתנו מחוץ לאיחוד האירופי, ובכלל זה בישראל, עוברים בדיקת התנגדות (vérification d’opposabilité, בדיקה שהפרקורר עורך כדי לוודא שההחלטה הזרה ניתנה על ידי שופט מוסמך, שהצדדים זומנו כדין, ושהתוכן אינו סותר את הסדר הציבורי הצרפתי) אצל הפרקורר של נאנט, ורק לאחר אישורו נרשמת ההערה בשוליים. המסלול הזה אינו בקשה לחידוש משפט ואינו הליך גירושין שני. זהו הליך של הכרה ורישום. כאשר התיק מסודר, עם תרגום, אפוסטיל (apostille, חותמת בינלאומית שמאמתת מסמך ציבורי לפי אמנת האג) והוכחת חלוטות (force de chose jugée, מצב שבו ההחלטה סופית ואינה ניתנת עוד לערעור רגיל), רוב התיקים עוברים. כאשר חסר מסמך או כאשר יש ספק לגבי סמכות בית הדין, התיק נעצר, ואז צריך לדעת להגיב מהר ובכתב.

I. התגרשתי בישראל, איך רושמים את הגירושין במרשם הצרפתי ומעדכנים דרכון

A. לאן שולחים את הבקשה בנאנט ואיך בודקים שהתיק שייך לפרקורר הנכון

השאלה הראשונה היא מי מטפל בתיק שלכם. בצרפת, עדכון מדינת האזרחות אחרי גירושין שניתן בחוץ לארץ מחוץ לאיחוד האירופי עובר דרך הפרקורר, והסמכות נקבעת לפי מקום החזקת תעודת הנישואין. אם הנישואין נחגגו בישראל ותועתקו כבר למרשם הצרפתי, התעודה מוחזקת בשירות המרכזי בנאנט, והפרקורר המוסמך הוא הפרקורר שליד בית המשפט המחוזי של נאנט (tribunal judiciaire de Nantes, בית המשפט המחוזי, הערכאה האזרחית הכללית שדנה בין היתר במרשם ובמעמד אישי), בכתובת 19 Quai François Mitterrand, 44921 Nantes cedex 9. אם הנישואין נחגגו בצרפת, למשל בפריז, הבקשה נשלחת לפרקורר שליד בית המשפט של מקום הנישואין, והוא שנותן את ההוראה לפקיד המרשם בעירייה (officier de l’état civil, פקיד העירייה שמחזיק את ספרי הלידה והנישואין) לרשום את ההערה. אם אין תעודת נישואין צרפתית כלל, למשל כששני בני הזוג ישראלים והנישואין מעולם לא תועתקו, ההערה נרשמת בשולי תעודת הלידה של כל בן זוג צרפתי, ואם אין תעודת לידה צרפתית, העתק ההחלטה נשמר במאגר המרכזי לפי הנוהל. הכלל הזה מופיע בדף הרשמי של service-public.fr על עדכון מדינת האזרחות אחרי גירושין בחוץ לארץ, ומומלץ לקרוא אותו לפני המשלוח כדי לוודא את הכתובת העדכנית ואת רשימת המסמכים, בקישור עדכון מדינת האזרחות אחרי גירושין בחוץ לארץ, service-public.fr.

הטעות הנפוצה הראשונה היא לשלוח את התיק לקונסוליה בתל אביב במקום לפרקורר. הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב (consulat général de France à Tel-Aviv, הנציגות הדיפלומטית שמנפיקה דרכונים ורושמת אירועי מדינה אזרחית של צרפתים בישראל) אינה מאשרת בעצמה גירושין מחוץ לאיחוד האירופי. היא יכולה להנחות, למסור טפסים ולעדכן דרכון אחרי שההערה נרשמה, אך ההחלטה על ההערה שייכת לפרקורר. לכן מי ששולח רק לקונסוליה וממתין חודשים מגלה שהתיק לא זז. המסלול הנכון הוא דואר לפרקורר, עם העתק מסודר, ובמקביל מעקב מול השירות המרכזי בנאנט. מידע מעשי על פנייה לשירות המרכזי ולשאלות נפוצות מופיע באתר משרד החוץ בקישור שירות מדינת האזרחות, משרד החוץ, שאלות נפוצות, ושם מוסבר במפורש שעבור גירושין מחוץ לאיחוד האירופי יש לשלוח בקשת בדיקת התנגדות לפרקורר של נאנט.

הטעות השנייה היא לבלבל בין שני מסלולים שונים לחלוטין: בדיקת התנגדות של הפרקורר לבין מתן תוקף לפסק זר (exequatur, החלטה של בית משפט צרפתי שנותנת תוקף ביצועי להחלטה זרה על אדמת צרפת). הכלל של סדר הדין האזרחי קובע כי סעיף 509 לסדר הדין האזרחי, Légifrance קובע: “Les jugements rendus par les tribunaux étrangers et les actes reçus par les officiers étrangers sont exécutoires sur le territoire de la République de la manière et dans les cas prévus par la loi.” (בתרגום לעברית: פסקי דין של בתי משפט זרים ומסמכים של בעלי תפקידים זרים ניתנים לביצוע על אדמת הרפובליקה בדרך ובמקרים הקבועים בחוק.) עבור הערת גירושין בשולי תעודה, החוק אינו דורש פסק מתן תוקף מלא, אלא בדיקת התנגדות של הפרקורר. מתן תוקף נדרש רק כאשר מבקשים לבצע בצרפת חיוב כספי, משמורת או חלוקת רכוש מתוך פסק זר, או כאשר הפרקורר דחה והתיק עובר לבית המשפט. הבחנה זו חוסכת זמן וכסף: אין להגיש תביעת מתן תוקף יקרה כאשר בקשה מנהלית לפרקורר מספיקה, ואין להסתפק במכתב פשוט כאשר הפרקורר דורש הוכחות של סמכות וזימון.

המסקנה המעשית של פרק זה היא לבדוק תחילה היכן מוחזקת תעודת הנישואין שלכם. בקשו תמצית עדכנית של תעודת הנישואין או הלידה מהשירות המרכזי בנאנט או מהעירייה שבה נישאתם, וראו אם הנישואין הישראליים תועתקו. אם התשובה חיובית, שלחו לנאנט. אם הנישואין נחגגו בצרפת, שלחו לפרקורר של מקום הנישואין. אם מעולם לא תועתקו הנישואין, תצטרכו לעתים לתעתק תחילה את הנישואין ואז לבקש את הערת הגירושין, לפי הכלל שתעודת הנישואין היא הבסיס להערה. צרפו מכתב קצר שמסביר את המסלול: תאריך נישואין, מקום נישואין, תאריך גירושין, ערכאה שנתנה את הגירושין, ורשימת המסמכים. מכתב ברור מקצר את זמן הטיפול יותר מכל טיעון משפטי ארוך.

B. אילו מסמכים ישראלים לצרף, תרגום ואפוסטיל, כדי שהפרקורר יאשר בלי עיכוב

תיק שנדחה כמעט תמיד נדחה בגלל מסמך חסר או תרגום לקוי, לא בגלל שהגירושין אינם תקפים. הפרקורר בודק ארבעה דברים: שהמסמך אותנטי, שהערכאה הישראלית הייתה מוסמכת, ששני הצדדים זומנו ויכלו להשמיע את טענותיהם, ושתוכן ההחלטה אינו סותר את הסדר הציבורי הצרפתי, למשל גירושין חד צדדיים ללא הגנה על האישה. לכן רשימת המסמכים אינה המלצה אלא תנאי. עבור גירושין מבית דין רבני צרפו את פסק הדין של בית הדין הרבני, אישור על סידור הגט, תעודת הגירושין של משרד הפנים, תמצית רישום אוכלוסין שמראה מעמד גרוש, ועותק של ההסכם שאושר אם היה הסכם. עבור גירושין מבית המשפט לענייני משפחה צרפו את פסק הדין המלא עם חותמת בית המשפט, אישור חלוטות שההחלטה סופית ואינה תלויה בערעור, והוכחת המצאה וזימון של הצד השני. בכל מקרה צרפו צילום דרכון צרפתי, תעודת לידה צרפתית, ואם יש, תעודת הנישואין הצרפתית עם מספר התעתוק. כל מסמך בעברית עובר תרגום מלא לצרפתית אצל מתרגם מושבע (traducteur assermenté, מתרגם שרשום בבית המשפט וחותמתו מאשרת שהתרגום נאמן למקור), והמסמכים הציבוריים הישראליים נושאים אפוסטיל של משרד החוץ או בתי המשפט בישראל. מסמך ללא אפוסטיל או תרגום חלקי הוא הסיבה השכיחה ביותר לבקשת השלמה שמעכבת את התיק בחודשים.

הבסיס החוקי לדרישת האותנטיות נמצא בדין האזרחי הצרפתי. סעיף 47 לחוק האזרחי, Légifrance קובע: “Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité.” (בתרגום לעברית: כל מסמך מדינת אזרחות של צרפתים ושל זרים שנערך בחוץ לארץ ונכתב לפי הצורות הנהוגות באותה מדינה נאמן, אלא אם מסמכים אחרים, נתונים חיצוניים או פרטים מתוך המסמך עצמו מוכיחים, אחרי כל בדיקה מועילה, שהמסמך אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות.) בית המשפט העליון הצרפתי (Cour de cassation, בית המשפט העליון שבודק את נכונות יישום החוק) החמיר והבהיר שהכלל הזה כולל בדיקת ההחלטה שמאחורי המסמך. בפסק דין מרכזי מיום 3 בנובמבר 2021, תיק מספר 20-50.005, קבעה הלשכה האזרחית הראשונה, כפי שמופיע בקישור פסק הדין של 3 בנובמבר 2021, מספר 20-50.005, Cour de cassation: “Un acte de naissance dressé en exécution d’une décision de justice est indissociable de celle-ci, dont l’efficacité, même si elle existe de plein droit, reste toujours subordonnée à sa propre régularité internationale.” (בתרגום לעברית: תעודת לידה שנערכה מכוח החלטה שיפוטית אינה ניתנת להפרדה מאותה החלטה, ויעילותה, גם אם היא קיימת מכוח הדין, תלויה תמיד בתקינות הבינלאומית של ההחלטה עצמה.) אותו היגיון חל על תעודת גירושין ישראלית שנשענת על פסק של בית דין רבני או של בית משפט: הפרקורר רשאי לדרוש את פסק הדין עצמו ולבדוק את תקינותו הבינלאומית, ואינו מסתפק בתעודה תמציתית של משרד הפנים.

לגבי תעודות שנערכו בקונסוליה, סעיף 48 לחוק האזרחי, Légifrance קובע: “Tout acte de l’état civil des Français en pays étranger sera valable s’il a été reçu, conformément aux lois françaises, par les agents diplomatiques ou consulaires.” (בתרגום לעברית: כל מסמך מדינת אזרחות של צרפתים בחוץ לארץ תקף אם התקבל לפי החוקים הצרפתיים על ידי הנציגים הדיפלומטיים או הקונסולריים.) המשמעות עבור ישראלים ברורה: נישואין שנרשמו בקונסוליה בתל אביב לפי הדין הצרפתי הם בסיס יציב לתעתוק הגירושין, בעוד נישואין דתיים בישראל שמעולם לא נרשמו בקונסוליה ידרשו תחילה הוכחה ותעתוק של הנישואין עצמם. לכן מי שנישאו ברבנות בירושלים, בחיפה או בתל אביב ולא פנו לקונסוליה אחרי הנישואין, צריכים להכין שני שלבים: הוכחת הנישואין ואז הוכחת הגירושין. דילוג על השלב הראשון מוביל למכתב מהפרקורר שמבקש את תעודת הנישואין הזרה, תרגומה והוכחת תוקפה לפי סעיף 47.

שלושה כללי זהירות חוסכים חודשים. ראשית, שלחו תמיד עותקים מלאים של פסק הדין, לא רק את העמוד האחרון עם ההחלטה. הפרקורר בודק את הנימוקים, את הזימונים ואת חתימות השופטים או הדיינים. שנית, ודאו שהתרגום כולל כל חותמת, כל הערה בכתב יד וכל נספח. מתרגם שמדלג על חותמת האפוסטיל יוצר ספק מלאכותי באותנטיות. שלישית, צרפו אישור חלוטות עדכני. פסק גירושין שעדיין פתוח לערעור בישראל אינו עובר בדיקת התנגדות, והפרקורר ישהה את התיק עד לסופיות. מי שמגיש מיד אחרי מתן הגט, לפני קבלת תעודת הגירושין הסופית של משרד הפנים, כמעט תמיד מקבל בקשת השלמה. המתנה של שבועות אחדים לקבלת התעודה הסופית קצרה בהרבה מהמתנה של חודשים אחרי בקשת השלמה.

נקודה ישראלית ייחודית היא הגט מול פסק הדין. בצרפת, הגט לבדו אינו פסק דין. הפרקורר מחפש החלטה של ערכאה מוסמכת, כלומר פסק של בית הדין הרבני שמאשר את הגירושין או פסק של בית המשפט לענייני משפחה, ולא רק תעודה דתית על סידור גט. לכן זוגות שהתגרשו בגט לחומרא או שקיבלו אישור רבני פרטי ללא פסק של בית הדין חייבים להסדיר את הפסק הפורמלי בישראל לפני הפנייה לנאנט. באותו אופן, הסכם גירושין שאושר בבית המשפט הוא חלק בלתי נפרד מהתיק: יש לצרף את ההסכם המלא ואת החלטת האישור. תיק שמכיל רק תעודת גירושין תמציתית של משרד הפנים, בלי פסק הדין שמאחוריה, ייעצר לפי ההלכה של 20-50.005 שהובאה לעיל.

II. הפרקורר סירב או התיק תקוע, איך מתקדמים לתביעה ולעדכון מלא

A. למה הפרקורר מסרב ואיך מגיבים נכון על סירוב או על בקשת השלמה

סירוב של הפרקורר אינו סוף הדרך אלא החלטה מנומקת שניתן לתקוף. הדף הרשמי של service-public.fr מסביר שהבקשה יכולה להתקבל או להידחות, וכי דחייה ניתנת לתקיפה בהזמנה לדין (assignation, כתב הזמנה שמוסר על ידי קצין משפטי ופותח הליך מול בית המשפט) לפני בית המשפט המחוזי. בפועל, הסיבות השכיחות לדחייה אצל ישראלים הן ארבע: מסמך חסר או תרגום חלקי, ספק בסמכות הערכאה, ספק בזימון הצד השני, או חשש לסתירה לסדר הציבורי, למשל כאשר אחד הצדדים טוען שלא הסכים לגירושין או שלא קיבל זימון. מכתב הדחייה מפרט בדרך כלל את הנימוק המדויק. הכלל הראשון הוא לקרוא את הנימוק מילה במילה ולא לשלוח שוב את אותו התיק ללא שינוי. הגשה חוזרת זהה נדחית שוב ויוצרת חותמת של סירוב שני שמקשה על ההמשך. התגובה הנכונה היא מכתב השלמה ממוקד שמצרף בדיוק את מה שהתבקש, עם סימון עמודים והפניה לסעיף.

כאשר הנימוק הוא סמכות הערכאה, צריך להוכיח שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה היה מוסמך לפי הדין הישראלי וששני הצדדים היו כפופים לסמכותו. צרפו את חוק שיפוט בתי דין רבניים או את עילת הסמכות של בית המשפט, את כתובת המגורים המשותפת בישראל, ואת אישור הזימונים. כאשר הנימוק הוא זימון, צרפו אישורי המצאה, פרוטוקול דיון שמראה שהצד השני הופיע או זומן כדין, ואישור שההחלטה הפכה חלוטה. כאשר הנימוק הוא סדר ציבורי, למשל טענה לגירושין כפויים או להסכם לא הוגן, צרפו את פרוטוקול ההסכמה, את אישור הייצוג על ידי עורך דין, ואת ההוכחה שהצד השני קיבל את הגט מרצון או שההסכם אושר אחרי בדיקת בית המשפט. תשובה כללית בנוסח אנחנו גרושים בישראל אינה עונה לנימוק ואינה מקדמת. תשובה שמצטטת את הנימוק ומצרפת מסמך לכל משפט בו מקדמת.

הפסיקה הצרפתית מסבירה מדוע הפרקורר רשאי להיות קפדן, וגם היכן עובר הגבול. בפסק דין מיום 17 בנובמבר 2021, תיק מספר 20-20.746, שעסק בבקשת מתן תוקף להחלטת גירושין מרוקנית, קבעה הלשכה האזרחית הראשונה, בקישור פסק הדין של 17 בנובמבר 2021, מספר 20-20.746, Cour de cassation: “La caducité de l’ordonnance de non-conciliation, qui résulte de l’article 1113 du code de procédure civile, dans sa rédaction issue du décret n° 2004-1158 du 29 octobre 2004, affecte les mesures provisoires fixées par cette ordonnance, ainsi que l’autorisation d’introduire l’instance, mais ne s’étend pas aux dispositions sur la compétence internationale du juge français, lesquelles, édictées préalablement à la tentative de conciliation, présentent un caractère autonome et sont revêtues de l’autorité de la chose jugée.” (בתרגום לעברית: פקיעת צו אי הפיוס, לפי סעיף 1113 לסדר הדין האזרחי בנוסח צו 2004-1158 מיום 29 באוקטובר 2004, פוגעת באמצעים הזמניים שנקבעו בצו ובהרשאה לפתוח בהליך, אך אינה מתפשטת להוראות על הסמכות הבינלאומית של השופט הצרפתי, שנקבעו לפני ניסיון הפיוס, שהן בעלות אופי עצמאי ונתונות לסמכות השיפוט החרוצה.) המסר לישראלים כפול: מצד אחד, החלטה זרה שניתנה תוך התעלמות מהחלטה צרפתית חלוטה על סמכות עלולה להידחות. מצד שני, פקיעת הליך פיוס צרפתי ישן אינה מוחקת אוטומטית את כל ההיסטוריה. לכן מי שניהל בעבר הליך גירושין בצרפת ובמקביל התגרש בישראל חייב להסביר את הכרונולוגיה ולצרף את ההחלטות הצרפתיות, ולא להסתיר אותן. הסתרה מתגלה בבדיקת המרשם ומובילה לחשד להונאה.

פסק דין עדכני מיום 25 במרס 2026, תיק מספר 24-13.011, מחדד את מבחן התקינות הבינלאומית. הלשכה האזרחית הראשונה קבעה, בקישור פסק הדין של 25 במרס 2026, מספר 24-13.011, Cour de cassation: “l’autorité de la chose jugée de la décision de divorce prononcée par un juge marocain doit être reconnue en France dès lors que cette décision remplit les conditions de régularité internationale prévues à l’article 16 de la Convention du 5 octobre 1957,” (בתרגום לעברית: יש להכיר בצרפת בסמכות השיפוט החרוצה של החלטת גירושין שנתן שופט מרוקני כאשר ההחלטה ממלאת את תנאי התקינות הבינלאומית הקבועים בסעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957.) אף שהפסק עוסק באמנה עם מרוקו, העיקרון כללי ומוחל בהיקש על החלטות ישראליות: שופט מוסמך לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, זימון כדין, החלטה חלוטה וניתנת לביצוע במדינת המוצא, ותוכן שאינו סותר את הסדר הציבורי הצרפתי ואינו סותר החלטה צרפתית חלוטה. תיק ישראלי שעונה על ארבעת התנאים האלה עובר. תיק שנכשל באחד מהם נעצר. לכן בדקו לפני המשלוח: האם בית הדין היה מוסמך, האם יש אישור זימון, האם ההחלטה חלוטה, והאם אין החלטה צרפתית סותרת.

לוח הזמנים המעשי חשוב לתכנון. בקשת התנגדות מסודרת לנאנט נענית בדרך כלל בתוך חודשים אחדים, אך בקשת השלמה מאפסת את התור. לכן עדיף לעכב את המשלוח בשבועיים כדי להשלים תרגום ואפוסטיל מאשר לקבל בקשת השלמה שמעכבת בחצי שנה. שמרו את אישור המשלוח בדואר רשום, צלמו את כל התיק לפני המשלוח, ונהלו טבלת מעקב עם תאריכים. אם לא התקבלה תשובה בתוך ארבעה חודשים, שלחו מכתב מעקב קצר עם מספר התיק, צילום אישור המשלוח ורשימת המסמכים. מעקב מנומס ומתועד יעיל יותר מטלפונים חוזרים שאינם מתועדים. אם התקבלה בקשת השלמה, ענו בתוך המועד שנקבע, בבת אחת, עם כל המסמכים, ולא בטפטוף.

B. תביעה בבית המשפט אחרי סירוב, עדכון דרכון ונישואין חדשים בלי להיתקע

כאשר הפרקורר מסרב סופית או אינו עונה, הדרך היא הזמנה לדין נגד הפרקורר ונגד פקיד המרשם לפני בית המשפט המחוזי המוסמך, כלומר נאנט כאשר התעודה מוחזקת בשירות המרכזי, או בית המשפט של מקום הנישואין כאשר הנישואין נחגגו בצרפת. זהו הליך אזרחי רגיל שבו השופט בודק מחדש את התקינות הבינלאומית ומורה, אם התנאים מתמלאים, לרשום את ההערה. כתב התביעה מצרף את מכתב הסירוב, את כל התיק שנשלח לפרקורר, ואת ההשלמות, ומסביר מדוע כל תנאי מתמלא. כאן נכנס הכלל של רישום ההערה עצמה. סעיף 1082 לסדר הדין האזרחי, Légifrance קובע: “Mention du divorce ou de la séparation de corps est portée en marge de l’acte de mariage ainsi que de l’acte de naissance de chacun des époux, au vu d’un extrait de la décision ne comportant que son dispositif et accompagné de la justification de son caractère exécutoire conformément à l’article 506 .” (בתרגום לעברית: הערת הגירושין או הפירוד הגופני נרשמת בשולי תעודת הנישואין ובשולי תעודת הלידה של כל אחד מבני הזוג, על סמך תמצית ההחלטה שכוללת רק את החלק האופרטיבי, בצירוף הוכחת תוקפה הביצועי לפי סעיף 506.) וכן סעיף 506 לסדר הדין האזרחי, Légifrance קובע: “Les mainlevées, radiations de sûretés, mentions, transcriptions ou publications qui doivent être faites en vertu d’un jugement sont valablement faites au vu de la production, par tout intéressé, d’une expédition ou d’une copie certifiée conforme du jugement ou d’un extrait de celui-ci et s’il n’est pas exécutoire à titre provisoire, de la justification de son caractère exécutoire.” (בתרגום לעברית: הסרות, מחיקות בטוחות, הערות, תעתוקים או פרסומים שיש לבצע מכוח פסק דין מבוצעים כדין על סמך הגשת עותק רשמי או עותק מאושר של פסק הדין או תמצית ממנו, ואם אינו בר ביצוע זמני, הוכחת תוקפו הביצועי.) לכן לבית המשפט יש להביא תמצית עם החלק האופרטיבי בלבד, בתרגום מלא, בצירוף אישור חלוטות. תביעה שמצרפת רק מכתב סירוב בלי תיק מלא נדחית. תביעה מסודרת עם תמצית, חלוטות, זימונים ותרגום מושבע מאפשרת לשופט להורות על הרישום.

שלוש טעויות נפוצות בתביעה עולות ביוקר. הראשונה היא לתבוע רק את בן הזוג לשעבר במקום את הפרקורר ואת פקיד המרשם. תביעת גירושין שנייה נגד בן הזוג אינה הדרך לרשום הערה, והיא עלולה להידחות מחוסר עילה. הנתבעים הנכונים בהליך הערה הם המדינה דרך הפרקורר ופקיד המרשם, ולעתים יש לצרף את בן הזוג כצד להליך כדי לאפשר לו להשמיע טענות. השנייה היא להגיש תביעה בפריז כאשר התעודה בנאנט. בדקו את כלל הסמכות לפני ההגשה, כי הגשה לערכאה הלא נכונה מבזבזת אגרה ומועדים. השלישית היא לבקש בו זמנית מתן תוקף לחיובים כספיים בלי להכין חוות דעת על הדין החל. אם פסק הגירושין הישראלי כולל מזונות, משמורת או חלוקת דירה בפריז, חלקים אלה אינם נרשמים אוטומטית בהערה, ודורשים הליך נפרד של מתן תוקף או הכרה לפי הדין האירופי והבינלאומי. ערבוב של בקשת הערה עם בקשת ביצוע כספי באותו כתב, בלי הפרדה ברורה, מסבך את הדיון. הפרידו: תחילה הערה, אחר כך ביצוע.

אחרי שההערה נרשמה, נשאר לעדכן את כל המסמכים הנגזרים, וכאן ישראלים רבים נעצרים מטר לפני הסוף. בקשו תמצית לידה עדכנית עם הערת הגירושין, בדקו שהשמות, התאריכים ומספרי התעודות נכונים, ורק אז פנו לקונסוליה בתל אביב לעדכון הדרכון ותעודת הזהות הצרפתית (carte nationale d’identité, תעודת הזהות הלאומית הצרפתית שמונפקת לאזרחים). הביאו את התמצית החדשה, את הדרכון הישן, תמונות עדכניות והוכחת מגורים. מי שמבקש דרכון חדש לפני שההערה נרשמה מקבל סירוב או דרכון עם מעמד ישן, ואז צריך לשלם שוב ולחזור. באותו אופן, מי שמתכנן נישואין חדשים בעירייה בצרפת או ברבנות בישראל עם רישום צרפתי חייב להציג תעודת לידה עדכנית עם הערת הגירושין. עירייה בצרפת אינה מחתנת אדם שרשום כנשוי, גם אם הוא מציג פסק גירושין ישראלי ביד. התמצית עם ההערה היא המסמך היחיד שפותח את הדלת לנישואין חדשים. עדכנו גם את קופת החולים, את הבנק ואת תיק המס אם שם המשפחה משתנה בחזרה, כדי למנוע אי התאמות בין מרשמים.

היבט נוסף שנוגע לישראלים הוא תעודת האזרחות הצרפתית (certificat de nationalité française, תעודה שמנפיק בית המשפט או הפקיד הממונה ומאשרת שהאדם אזרח צרפתי) והצהרת האזרחות (déclaration de nationalité, הליך שבו אדם מצהיר על אזרחות צרפתית מכוח נישואין, לידה או אפוטרופסות ונרשם במרשם). גירושין כשלעצמם אינם שוללים אזרחות שנרכשה כדין, אך הם משנים את המשך המסלול: בן זוג זר שהתאזרח מכוח נישואין לפני הגירושין שומר בדרך כלל על אזרחותו אם ההתאזרחות הושלמה, בעוד בקשת אזרחות מכוח נישואין שעדיין תלויה ועומדת עלולה להיבדק מחדש אחרי הגירושין. לכן מי שהגיש הצהרת אזרחות מכוח נישואין (déclaration de nationalité à raison du mariage, הצהרה של בן זוג זר של צרפתי אחרי ארבע או חמש שנות נישואין וחיים משותפים) ואז התגרש בישראל חייב לעדכן את הפרקורר המטפל בהצהרה ולבדוק את ההשפעה, ולא להסתיר את הגירושין. הסתרה מתגלה בהצלבה בין מרשמים ומובילה לחשד להצהרה כוזבת. גילוי מוקדם עם מסמכים מאפשר לטפל בהשלכות, למשל מעבר למסלול של תעודת שהייה פרטית ומשפחתית או בקשת התאזרחות עצמאית, במקום להיתפס בהפתעה.

סיכום

רישום גירושין ישראלים בצרפת אינו עניין של מכתב אחד אלא שרשרת מסודרת: בדיקת מקום החזקת התעודה, משלוח לנאנט או לפרקורר של מקום הנישואין, תיק מלא עם פסק דין, חלוטות, זימונים, תרגום מושבע ואפוסטיל, מעקב מתועד, תגובה ממוקדת לבקשת השלמה, ואם נדרש, הזמנה לדין לפני בית המשפט המחוזי עם תמצית וחלוטות לפי סעיפים 1082 ו-506. הפסיקה שהובאה כאן, 20-50.005 על אי הפרדת המסמך מההחלטה, 20-20.746 על סמכות חלוטה, ו-24-13.011 על תנאי התקינות הבינלאומית, מסבירה מדוע הפרקורר דורש את פסק הדין המלא ולא רק תעודה תמציתית. מי שמכין את התיק לפי ארבעת המבחנים, שופט מוסמך, זימון כדין, החלטה חלוטה, ותוכן שאינו סותר את הסדר הציבורי, מקצר את הדרך להערה בשוליים, לדרכון מעודכן ולנישואין חדשים בלי עיכוב. מי שמדלג על שלב או שולח תיק חלקי משלם בזמן. התחילו בבקשת תמצית עדכנית, המשיכו בתרגום מלא, ושמרו כל אישור משלוח. התיק המסודר מנצח.

📄 חוזר רשמי