ישראלים רבים שחיים בזוגיות עם אזרח או אזרחית צרפתית שומעים מחברים על שני מסלולים: נישואין בעירייה או PACS, שהיא ברית אזרחית צרפתית (pacte civil de solidarité, הסכם רשמי בין שני בגירים לארגון חיים משותפים). בני זוג ישראלים שמתגוררים בפריז, שעברו לצרפת אחרי לימודים או עבודה, או שמנהלים זוגיות בין תל אביב לפריז, שואלים את אותן שאלות: האם PACS נותן אזרחות צרפתית, האם הוא נותן תעודת שהייה (titre de séjour, אישור השהייה הרשמי בצרפת), כמה זמן צריך לחיות יחד לפני שמגישים בקשה לפרפקטורה (préfecture, נציגות המדינה במחוז שמטפלת בתיקי שהייה של זרים), ומה עושים אם הפרפקטורה מסרבת ומצרפת לבקשה חובת עזיבה של צרפת. התשובה הקצרה: PACS איננו נישואין, הוא איננו פותח דרך לאזרחות צרפתית, אבל הוא כן יכול לפתוח דרך לתעודת שהייה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, בתנאים מדויקים שהפרפקטורה ובתי המשפט המנהליים בודקים בקפדנות. מאמר זה מסביר צעד אחר צעד, בשפה פשוטה, איך עושים PACS, אילו מסמכים ישראליים צריך להכין, איך מגישים בקשת שהייה, ואיך תוקפים סירוב, כולל שני פסקי דין אמיתיים של בתי משפט מנהליים לערעורים בצרפת שבהם בני זוג ב-PACS קיבלו צו שמורה לפרפקטורה לתת להם תעודת שהייה. הקריאה מתאימה לישראלים שחיים בצרפת, לישראלים שחיים בישראל ובן או בת הזוג שלהם צרפתים, ולבני זוג מאותו מין, שכן החוק הצרפתי פתוח לזוגות מכל המינים.
I. איך עושים PACS עם אזרח צרפתי: תנאים, מסמכים ורישום בעירייה או בקונסוליה
A. מי רשאי לחתום על PACS ואילו מסמכים ישראלים צריך להכין מראש
החוק הצרפתי מגדיר את הברית האזרחית בצורה פשוטה: “Un pacte civil de solidarité est un contrat conclu par deux personnes physiques majeures, de sexe différent ou de même sexe, pour organiser leur vie commune.” (ברית אזרחית היא חוזה בין שני אנשים בגירים, ממינים שונים או מאותו מין, כדי לארגן את חייהם המשותפים). ההגדרה הזו לקוחה מסעיף 515-1 לחוק האזרחי הצרפתי (Code civil, החוק המרכזי שמסדיר בצרפת ענייני משפחה, אזרחות וירושה), סעיף 515-1 לחוק האזרחי באתר Légifrance. המשמעות המעשית לישראלים: אין דרישת אזרחות, אין דרישת מגדר, אין דרישת דת. שני בגירים, פנויים, שאינם קרובי משפחה מדרגה אסורה, יכולים לחתום. הפסילה כתובה במפורש בחוק: “A peine de nullité, il ne peut y avoir de pacte civil de solidarité” (דין הבטלות חל על ברית אזרחית שנכרתת בניגוד לאיסורים), ואחריה רשימת האיסורים, סעיף 515-2 לחוק האזרחי באתר Légifrance. האיסורים הם: קרבה משפחתית ישירה או צדדית עד דרגה שלישית, אדם נשוי, ואדם שכבר קשור בברית אזרחית אחרת. ישראלי נשוי בישראל לפי הדין הישראלי, שעדיין לא התגרש, איננו יכול לחתום על PACS בצרפת. ישראלי שכבר חתם על PACS עם אדם אחר חייב לבטל את הברית הקודמת לפני החדשה. מי שנשוי בנישואין אזרחיים בחו״ל חייב להציג גירושין סופיים לפני כל צעד.
הצד הישראלי נדרש להכין תיק מסמכים לפני ההגעה לעירייה (mairie, בית העירייה שבו יושב פקיד מרשם האוכלוסין). המסמכים הסטנדרטיים הם: דרכון בתוקף, תעודת לידה ישראלית מקורית עם אפוסטיל (apostille, חותמת בינלאומית שמאשרת מסמך ציבורי לפי אמנת האג) ותרגום מושבע לצרפתית, אישור על מצב משפחתי (תמצית רישום ממשרד הפנים או תעודת רווקות) עם אפוסטיל ותרגום, אישור מגורים משותפים או אישור מגורים של כל אחד מבני הזוג, והסכם ה-PACS עצמו, כלומר הטיוטה החתומה של החוזה בין בני הזוג. ההסכם יכול להיערך בכתב פרטי בין בני הזוג או אצל נוטריון (notaire, עורך דין ציבורי צרפתי שמוסמך לערוך מסמכים רשמיים). זוגות שיש להם רכוש, דירה, עסק משותף או ילדים, מעדיפים לעבור אצל נוטריון כדי להסדיר משטר רכושי, כי ברירת המחדל בברית אזרחית היא הפרדת רכוש, וכל שינוי צריך להיכתב. תעודות ישראליות חייבות אפוסטיל ממשרד החוץ בירושלים ואחריו תרגום של מתרגם מושבע הרשום בבית משפט לערעורים בצרפת. תעודה בלי אפוסטיל נדחית כמעט תמיד. תרגום שנעשה בישראל אצל נוטריון ישראלי איננו מספיק אם המתרגם איננו מושבע בצרפת, והעירייה רשאית לדרוש תרגום חדש. כדאי להזמין שתי עותקים מכל תעודה: עותק אחד נשאר בתיק העירייה, ועותק שני ישמש אחר כך לתיק הפרפקטורה ולתיק בית המשפט אם יהיה סירוב. תעודת לידה שהונפקה לפני שנים רבות מתקבלת כל עוד היא מקורית ומאומתת, אבל חלק מהעיריות מבקשות תעודה שהונפקה בשלושת החודשים האחרונים, ולכן מומלץ להוציא תעודות חדשות לפני הטיסה או הביקור בארץ. מי שנולד מחוץ לישראל או שינה שם צריך לצרף גם את המסמך שמסביר את השינוי, עם אפוסטיל ותרגום, כדי למנוע אי התאמה בין השם בדרכון לשם בתעודת הלידה, שהיא עילה שכיחה לעיכוב.
נקודה שישראלים מפספסים לעיתים קרובות: ה-PACS איננו נישואין, והוא איננו נרשם במרשם הנישואין. הוא נרשם אצל פקיד מרשם האוכלוסין (officier de l’état civil, הפקיד בעירייה שמוסמך לרשום לידות, נישואין ובריתות אזרחיות) או אצל נוטריון, והרישום מתפרסם במרשם. המשמעות היא שבן הזוג הישראלי איננו הופך לבן זוג של אזרח צרפתי לצורך אזרחות. הצהרת אזרחות מכוח נישואין (déclaration de nationalité, ההליך שבו בן זוג זר של צרפתי מבקש אזרחות אחרי ארבע או חמש שנות נישואין וחיים משותפים) איננה קיימת לבני זוג ב-PACS. מי שמטרתו אזרחות צרפתית צריך לתכנן נישואין, לא PACS. לעומת זאת, מי שמטרתו המיידית היא לגור ולעבוד בצרפת באופן חוקי לצד בן או בת הזוג, ה-PACS הוא צעד ראשון מהיר יחסית, זול, ולא דתי, שמתאים גם לזוגות שאינם רוצים או אינם יכולים להתחתן כעת. זוגות חד מיניים מישראל, שבהם אחד מבני הזוג צרפתי, משתמשים במסלול הזה לעיתים קרובות, כי הוא שוויוני לחלוטין בחוק הצרפתי. ההסכם עצמו צריך לכלול את שמות הצדדים, תאריך הלידה, מקום הלידה, כתובת המגורים המשותפת או המתוכננת, והצהרה על ארגון החיים המשותפים. אין חובה לכלול סעיפי רכוש מפורטים, אבל מומלץ לכתוב במפורש מי נושא בהוצאות הדירה, מה קורה עם חשבון הבנק המשותף, ומה קורה עם הרכוש אם נפרדים. ההסכם נחתם על ידי שני בני הזוג, וכל שינוי מאוחר יותר צריך להירשם באותו מקום שבו נרשמה הברית המקורית.
B. איפה נרשמים בפועל: עירייה בצרפת, נוטריון או קונסוליה, ומה קורה ביום הרישום
החוק קובע את מקום הרישום בצורה ברורה. בני הזוג מצהירים יחד לפני פקיד מרשם האוכלוסין של העירייה שבה קבעו את מגוריהם המשותפים, ואם יש מניעה חמורה לקבוע מגורים משותפים, לפני פקיד העירייה של מקום המגורים של אחד מהם. המקור הצרפתי קובע: מוגשת הצהרה משותפת, מצורף ההסכם בין הצדדים, הפקיד מאשר אותו ומחזיר אותו לידיהם, רושם את ההצהרה ודואג לפרסום. הנוסח המלא מופיע בסעיף 515-3 לחוק האזרחי, סעיף 515-3 לחוק האזרחי באתר Légifrance. כאשר ההסכם נערך אצל נוטריון, הנוטריון מקבל את ההצהרה המשותפת, רושם את הברית ודואג לפרסום. מחוץ לצרפת, כאשר לפחות אחד מבני הזוג צרפתי, הרישום נעשה אצל נציגים דיפלומטיים וקונסולריים צרפתיים. המשמעות לישראלים: זוג שחי יחד בפריז נרשם בעיריית הרובע או העירייה של עיר המגורים. זוג שבו בן הזוג הצרפתי גר בפריז ובן הזוג הישראלי עדיין בתל אביב יכול להירשם, בתנאי שאחד מהם גר בתחום העירייה, אבל אז מתעוררת שאלת המגורים המשותפים שתיבדק אחר כך בפרפקטורה. זוג ששניהם חיים בישראל, ואחד מהם צרפתי, יכול להירשם בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, לפי תור ולפי רשימת המסמכים של הקונסוליה. הרישום בקונסוליה שימושי לזוגות שמתכננים מעבר עתידי לצרפת, אבל הוא איננו נותן כשלעצמו זכות שהייה בצרפת לישראלי, והבקשה לוויזה ולתעודת שהייה תיבחן בנפרד.
ביום הרישום מגיעים שני בני הזוג יחד עם התיק המלא. הפקיד בודק זהות, מצב משפחתי, תוקף המסמכים וההסכם, רושם את הברית, מחתים, ומוסר אישור רישום (récépissé d’enregistrement, אישור שמאשר שהברית נרשמה). האישור הזה הוא המסמך שבני הזוג יציגו אחר כך בפרפקטורה, בביטוח הבריאות, בבנק ובכל מוסד. חשוב לשמור את האישור ואת ההסכם המאושר במקום בטוח ולצלם אותם. אם ההסכם נערך אצל נוטריון, הנוטריון שומר עותק, אבל גם אז כדאי לשמור עותק פרטי. אחרי הרישום, הברית ניתנת לביטול בכל עת: במוות של אחד מבני הזוג, בנישואין של בני הזוג או של אחד מהם, בהצהרה משותפת או בהחלטה חד צדדית של אחד הצדדים. החוק קובע: “Le pacte civil de solidarité se dissout par la mort de l’un des partenaires ou par le mariage des partenaires ou de l’un d’eux.” (הברית האזרחית מתבטלת במות אחד מבני הזוג או בנישואי בני הזוג או אחד מהם), סעיף 515-7 לחוק האזרחי באתר Légifrance. ביטול בהסכמה נעשה בהצהרה משותפת אצל אותו פקיד או נוטריון. ביטול חד צדדי נעשה במסירה רשמית לצד השני ואז ברישום הביטול. הביטול נכנס לתוקף בין בני הזוג ביום הרישום, וכלפי צדדים שלישיים ביום הפרסום. המשמעות המעשית: פרידה בלי ביטול רשמי משאירה את הברית בתוקף, וזה עלול להשפיע על תיק שהייה, על חובות ועל מסמכים. זוג שנפרד חייב לבטל את הרישום באופן מסודר, ולעדכן את הפרפקטורה אם יש תיק שהייה פתוח, כי המשך החזקת תעודת שהייה אחרי סיום החיים המשותפים עלול להיחשב כהצהרה לא נכונה.
שאלה שחוזרת אצל ישראלים: האם צריך לחיות יחד שנה לפני ה-PACS. התשובה: לא. אפשר לחתום על PACS גם בתחילת החיים המשותפים. דרישת השנה, או התקופה הממושכת, שייכת לשלב הבא, של תעודת השהייה, לא לשלב הרישום. העירייה איננה בודקת ותק של זוגיות, היא בודקת כשירות ומסמכים. הפרפקטורה, לעומת זאת, תבדוק ותק, יציבות ועומק של החיים המשותפים, ושם מתחיל המבחן האמיתי. לכן כדאי כבר מיום הרישום להתחיל לבנות תיק הוכחות מסודר: חוזה שכירות על שם שני בני הזוג, חשבונות חשמל וגז ואינטרנט על שני השמות, חשבון בנק משותף עם תנועות אמיתיות, דוחות מס משותפים או נפרדים באותה כתובת, ביטוח דירה על שני השמות, תמונות ועדויות של קרובים, אישורים של בעל הדירה, קבלות של קניות משותפות, כרטיסי טיסה משותפים, וכל מסמך שמראה חיים משותפים אמיתיים ולא כתובת משותפת על הנייר בלבד. זוגות שגרים אצל הורים או בחדר שכור צריכים לאסוף אישורים של המארחים, העברות כספים, וכל ראיה שמראה מגורים משותפים בפועל. ההכנה הזו, שמתחילה ביום ה-PACS, היא זו שמכריעה שנה אחר כך בפרפקטורה ובבית המשפט.
II. איך מקבלים תעודת שהייה אחרי PACS ומה עושים אם הפרפקטורה מסרבת
A. הבקשה בפרפקטורה: ויזה ארוכת טווח, שנת חיים משותפים והוכחות שמשכנעות פקידים ושופטים
אחרי רישום הברית האזרחית מגיע השלב שקובע אם הישראלי יוכל לגור ולעבוד בצרפת: בקשת תעודת שהייה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים (carte de séjour vie privée et familiale, תעודת שהייה לשנה שניתנת לזרים שיש להם קשרים משפחתיים או פרטיים חזקים בצרפת). בן זוג ב-PACS של אזרח צרפתי איננו מקבל תעודת שהייה באופן אוטומטי כמו בן זוג נשוי. המסלול שלו הוא סעיף L.423-23 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט (CESEDA, החוק המרכזי שמסדיר בצרפת ויזות, תעודות שהייה, עבודה של זרים וגירוש), סעיף L.423-23 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance. הסעיף קובע שזר שאיננו נכנס לקטגוריות האוטומטיות, ושיש לו קשרים אישיים ומשפחתיים בצרפת באופן שסירוב לאשר את שהייתו יפגע בצורה לא מידתית בזכותו לחיים פרטיים ומשפחתיים, מקבל תעודה לשנה. הנוסח המדויק של התוצאה הוא: “se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an” (מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לתקופה של שנה). הקשרים נבחנים לפי עוצמה, ותק ויציבות, תנאי הקיום של הזר, השתלבותו בחברה הצרפתית, וטיב הקשרים עם המשפחה שנשארה בארץ המוצא. זהו מבחן שלם, לא טופס אחד. הפרפקטורה בודקת את התמונה הכוללת, ובית המשפט המנהלי, אם מגיעים אליו, בודק אותה מחדש.
שלושה תנאי סף מעשיים חוזרים כמעט בכל תיק. הראשון הוא ויזה ארוכת טווח (visa de long séjour, ויזה לשהייה של יותר משלושה חודשים שמונפקת בקונסוליה לפני הכניסה). הכלל כתוב בסעיף L.412-1 לחוק הכניסה והשהייה: “la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour” (ההנפקה הראשונה של תעודת שהייה זמנית או רב שנתית מותנית בהצגת ויזה ארוכת טווח על ידי הזר), סעיף L.412-1 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance. ישראלי שנכנס לצרפת כתייר ללא ויזה, כי ישראלים פטורים מוויזה קצרה, ואחר כך חתם על PACS וביקש תעודת שהייה, עלול להיתקל בטענה שאין לו ויזה ארוכת טווח. החוק מכיר חריגים, והסעיף שלנו, L.423-23, קובע במפורש שהתנאי הזה איננו חל עליו, אבל בפועל חלק מהפרפקטורות מעלות את הטענה, ולכן חשוב להכיר את החריג ולטעון אותו בכתב. מי שיכול, עדיף שיגיש בקשת ויזה ארוכת טווח מסוג חיים פרטיים ומשפחתיים בקונסוליה לפני המעבר, או לפחות יתעד מדוע נכנס כתייר ומתי החלה הזוגיות. התנאי השני הוא ותק ויציבות של החיים המשותפים. הפרקטיקה של הפרפקטורות דורשת בדרך כלל שנה של חיים משותפים לפחות, ולעיתים יותר. התנאי השלישי הוא היעדר איום על הסדר הציבורי (ordre public, שלום הציבור וביטחונו). החוק מאפשר לסרב לתת תעודה לזר שנוכחותו מסכנת את הסדר הציבורי, סעיף L.432-1 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance. עבר פלילי, הרשעות, או חשד לזיוף מסמכים עלולים להכשיל תיק גם כשהזוגיות אמיתית. מי שיש לו עבר כזה צריך להכין הסברים, אישורי שיקום, וכל מסמך שמראה שהסיכון איננו קיים כיום.
תיק הבקשה מוגש כיום בדרך כלל באופן מקוון דרך המערכת הממוחשבת של משרד הפנים (ANEF, המערכת המקוונת להגשת בקשות שהייה), או בדלפק הפרפקטורה לפי המחוז, למשל פריז, או-דה-סן או סן-דני. התיק כולל: דרכון, תעודת לידה עם אפוסטיל ותרגום, אישור רישום ה-PACS, הוכחות מגורים משותפים, הוכחות הכנסה של שני בני הזוג או של בן הזוג הצרפתי, תעודת זהות צרפתית של בן הזוג, הוכחות השתלבות כמו חוזה עבודה, תלושי שכר, לימודי צרפתית או פעילות קהילתית, ומכתב אישי שמספר את סיפור הזוגיות בצורה כנה ומדויקת. המכתב האישי חשוב יותר ממה שנדמה: פקיד שקורא עשרות תיקים ביום זוכר סיפור אמיתי עם תאריכים, מקומות ושמות, ולא הצהרה כללית. כדאי לכתוב מתי ואיפה נפגשתם, מתי עברתם לגור יחד, איך נראה היומיום, מה התוכניות, ולצרף תמונות ועדויות. אחרי ההגשה מקבלים אישור הגשה או אישור שהייה זמני (récépissé, אישור זמני שמאפשר להישאר בצרפת ולעיתים לעבוד עד להחלטה). אם האישור מתעכב, שומרים כל הוכחת הגשה, מספר תיק וצילום מסך, כי עיכוב של חודשים איננו נדיר, ועורך דין יכול לפנות לפרפקטורה או לבית המשפט כדי לדרוש אישור. במהלך ההמתנה אסור לעזוב את צרפת לתקופה ארוכה בלי לבדוק את תנאי האישור הזמני, כי יציאה עלולה להיחשב כניתוק מגורים. אם הפרפקטורה מזמנת לראיון או לבדיקת מגורים, מגיעים עם כל המקורות, עונים בכנות, ומציגים את אותם מסמכים שהוגשו, כי סתירה בין הראיון לתיק היא עילה שכיחה לסירוב.
מקרה קצה שחשוב להכיר: ישראלי שהגיע לצרפת עם ויזת סטודנט או ויזת עבודה, ואחר כך חתם על PACS, יכול לבקש שינוי מעמד לתעודת חיים פרטיים ומשפחתיים. הבקשה תיבחן לפי אותם קריטריונים, והוותק של החיים המשותפים ייספר מהיום שבו התחילו לגור יחד בפועל, לא מיום חתימת הברית. מקרה קצה נוסף: ישראלי שחי בישראל ובן זוגו צרפתי שגר בצרפת. במצב כזה אין מגורים משותפים בצרפת, ולכן בקשת שהייה תידחה בדרך כלל. הפתרון הוא לבנות תחילה מגורים משותפים: בן הזוג הצרפתי עובר לישראל לתקופה או הישראלי עובר לצרפת עם ויזה מתאימה, חותמים על PACS, גרים יחד, אוספים הוכחות, ורק אז מגישים. זוגות שמנסים לקצר את הדרך מגלים שהפרפקטורה בודקת חשבונות, ביקורים וחותמות דרכון, ושהצהרה על חיים משותפים בלי מגורים משותפים אמיתיים נדחית. המסלול החריג של קבלה לשהייה מטעמים הומניטריים או חריגים קיים בסעיף L.435-1, שקובע: “L’étranger dont l’admission au séjour répond à des considérations humanitaires ou se justifie au regard des motifs exceptionnels qu’il fait valoir” (זר שקבלתו לשהייה עונה על שיקולים הומניטריים או מוצדקת לאור הנימוקים החריגים שהוא מעלה), סעיף L.435-1 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance. זהו מסלול חריג שדורש נימוקים מיוחדים, והוא איננו תחליף לתיק PACS מסודר, אבל הוא יכול לשמש כטענה נוספת כאשר יש נסיבות מיוחדות כמו מחלה, הריון, ילד משותף או סכנה בארץ המוצא. ההסבר הרשמי של המינהל על התעודה הזו מופיע בדף השירות הציבורי, תעודת חיים פרטיים ומשפחתיים באתר service-public.fr, וההסבר על הברית האזרחית עצמה מופיע בדף הייעודי, להתחתן ב-PACS באתר service-public.fr.
B. סירוב, חובת עזיבה וערעור לבית המשפט המנהלי: מה לומדים משני פסקי דין שבהם בני זוג ב-PACS ניצחו
כאשר הפרפקטורה מסרבת, היא מצרפת לסירוב בדרך כלל גם חובת עזיבה של שטח צרפת תוך שלושים יום (obligation de quitter le territoire français, החלטה מנהלית שמורה לזר לעזוב את צרפת) וקביעת ארץ היעד. המעטפה הזו ניתנת לערעור לפני בית המשפט המנהלי (tribunal administratif, בית המשפט שדן בתביעות נגד החלטות מנהליות כמו פרפקטורה) בתוך שלושים יום, והערעור מעכב את הגירוש. הערעור חייב להיות מנומק, מצורף לו כל התיק, והוא צריך להראות שהסירוב פוגע בצורה לא מידתית בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים לפי סעיף L.423-23 ולפי סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם. שני פסקי דין שניתנו בשנת 2024 ממחישים בדיוק איך בתי המשפט בודקים תיקי PACS, ושניהם הסתיימו בצו שמורה לפרפקטורה לתת תעודת שהייה. הראשון הוא פסק דין של בית המשפט המנהלי לערעורים בבורדו מיום 18 באפריל 2024, תיק מספר 23BX02501, פסק דין 23BX02501 של בית המשפט בבורדו באתר Légifrance. המדובר באזרחית אמריקאית שחיה בזוגיות עם אזרח צרפתי, שהכירה בסן מרטן, עברה איתו לצרפת היבשתית, וחתמה איתו על PACS. בית המשפט קבע: “Ils se sont installés ensemble sur le territoire métropolitain le 26 août 2021 et ont conclu un PACS le 1er février 2022.” (הם עברו לגור יחד בצרפת היבשתית ב-26 באוגוסט 2021 וחתמו על ברית אזרחית ב-1 בפברואר 2022). ביום ההחלטה של הפרפקטורה החיים המשותפים נמשכו יותר משלושה עשר חודשים. בני הזוג פתחו יחד מאפייה בעיר מגוריהם, הציגו חוזה שכירות על שני השמות, אישור של בעל הדירה, דפי חשבון בנק משותף, דוח מס, חשבון אנרגיה, ועדויות של קרובים על אמיתות החיים המשותפים ועל רצונה של האישה להשתלב, כולל שיעורי אנגלית שהעבירה בזמן שהמתינה לאישור עבודה. בית המשפט קבע שהקשרים הפרטיים הגיעו לעוצמה כזו שהסירוב פוגע בצורה לא מידתית בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים, ביטל את הסירוב ואת חובת העזיבה, והורה: “Il est enjoint à la préfète des Deux-Sèvres de délivrer à Mme A… une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” dans un délai de trois mois à compter de la notification du présent arrêt.” (מורה לנציגת המדינה במחוז דה-סוור לתת לגברת תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים בתוך שלושה חודשים מיום מסירת פסק הדין). המסר לישראלים: שנה ויותר של חיים משותפים מוכחים, עסק או עבודה משותפת, חשבונות משותפים ועדויות, מנצחים גם כאשר לזר נשארו קשרים בארץ המוצא, כמו הורים או כתובת בדרכון.
השני הוא פסק דין של בית המשפט המנהלי לערעורים בנאנט מיום 13 במאי 2024, תיק מספר 23NT03312, פסק דין 23NT03312 של בית המשפט בנאנט באתר Légifrance. המדובר באזרח צ׳אד שהגיע לצרפת בשנת 2010 עם ויזת סטודנט, חי בצרפת שנים ארוכות, וחתם על PACS עם אזרחית צרפתית. בית המשפט ציין: “qui a conclu un pacte civil de solidarité, enregistré le 15 janvier 2021 avec date d’effet à l’égard des tiers le 16 septembre 2021, avec une ressortissante française” (שחתם על ברית אזרחית, שנרשמה ב-15 בינואר 2021 עם תוקף כלפי צדדים שלישיים ב-16 בספטמבר 2021, עם אזרחית צרפתית). הזוגיות הייתה אמיתית ויציבה מאז אוגוסט 2020 לפחות, כלומר יותר משנתיים וארבעה חודשים ביום החלטת הפרפקטורה. בית המשפט קבע שהפרפקט פגע בצורה לא מידתית בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים, אף שהאיש שהה בצרפת אחרי לימודים בלי כוונה מקורית להישאר, אף שהוטלה עליו בעבר חובת עזיבה שלא קוימה, ואף שהוריו חיים בצ׳אד. גם כאן בוטלו הסירוב וחובת העזיבה, והפרפקט חויב לתת תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה בתוך חודשיים. שני פסקי הדין מלמדים שלושה לקחים מעשיים לישראלים. הראשון: אין קסם במסמך אחד, יש משקל למכלול. חוזה שכירות, חשבון משותף, מס, אנרגיה, עבודה ועדויות יחד מנצחים טענה של חוסר יציבות. השני: עבר מנהלי לא מושלם, כמו שהייה ארוכה אחרי ויזה או חובת עזיבה ישנה, איננו גזר דין מוות לתיק, אם הזוגיות הנוכחית אמיתית ומוכחת. השלישי: הפרפקטורה חייבת לבחון את המצב לאשורו ביום ההחלטה, ובית המשפט בודק את התיק מחדש, ולכן כל חודש נוסף של חיים משותפים מוכחים אחרי הסירוב מחזק את הערעור, וצירוף מסמכים חדשים בערעור הוא קריטי. מי שקיבל סירוב צריך לפעול מהר: לספור שלושים יום מיום קבלת ההחלטה, להגיש ערעור מנומק עם כל ההוכחות, לבקש סיוע משפטי אם צריך, ולבקש צו שיורה לפרפקטורה לתת תעודה או לבחון מחדש. הערעור מוגש לבית המשפט המנהלי שבתחומו נמצאת הפרפקטורה, למשל בית המשפט המנהלי בפריז למי שגר בפריז או בית המשפט במונטריי למי שגר בסן-דני. הדיון מתנהל בכתב, ולעיתים עם דיון בעל פה, וההחלטה ניתנת תוך חודשים. אם בית המשפט דוחה, ניתן לערער לבית המשפט המנהלי לערעורים, כמו בורדו או נאנט בדוגמאות שלנו, בתוך חודש מיום מסירת פסק הדין. בכל שלב אסור להישאר בלי אישור: מבקשים אישור זמני, שומרים עותקים, ומתעדים כל פנייה לפרפקטורה.
ישראלים שמתכננים את המסלול מישראל צריכים להכיר גם את צד הוויזה. בקשת ויזה ארוכת טווח מוגשת בקונסוליה הצרפתית לפני הכניסה, דרך המערכת France-Visas, בקשת ויזה לצרפת באתר France-Visas, והמסמכים כוללים דרכון, תמונות, הוכחת מגורים בצרפת, הוכחת הכנסה, ביטוח רפואי, ולפי המקרה אישור ה-PACS או הוכחת הזוגיות. סירוב ויזה ניתן לערעור לפני ועדת הערעורים לוויזות ואחר כך לפני בית המשפט המנהלי בנאנט, שהוא המוסמך לערעורי ויזות. הזוגות שכבר חיים בצרפת צריכים להכיר את אתר הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, שגרירות צרפת בישראל באתר הרשמי, שמפרסם תורים, רשימות מסמכים ועדכונים על שירותי מרשם. מי שגר בפריז ובאיל-דה-פראנס צריך לדעת שהפרפקטורות של פריז והמחוזות השכנים עמוסות, שהתורים נקבעים חודשים מראש, ושהגשה מקוונת מלאה ומדויקת חוסכת חודשי המתנה. בתיקי פריז כדאי לצרף גם הוכחות מקומיות: אישור עירייה על מגורים, חוזה עבודה בפריז, רישום לקופת חולים, רישום ילדים לבית ספר, וכל מסמך שמראה השתלבות אמיתית באזור. שגיאה נפוצה היא להגיש תיק דל ואז להשלים מסמכים באיחור: עדיף להגיש תיק מלא מהיום הראשון, כי כל בקשת השלמה עוצרת את השעון. שגיאה שנייה היא להסתיר מידע, כמו נישואין קודמים, ילדים, סירוב קודם או חובת עזיבה ישנה: הפרפקטורה מגלה הכול במאגרים, והסתרה הופכת תיק טוב לתיק של חוסר אמינות. שגיאה שלישית היא להפסיק לאסוף הוכחות אחרי ההגשה: ממשיכים לאסוף חשבונות, קבלות ועדויות עד להחלטה, כי התיק החי מנצח.
סיכום
ברית אזרחית עם אזרח צרפתי היא צעד משפטי רציני שיכול לשנות את החיים של ישראלים שחיים בזוגיות עם צרפתים, אבל רק למי שמבין בדיוק מה היא נותנת ומה היא איננה נותנת. היא איננה נישואין, איננה דרך לאזרחות, ואיננה תעודת שהייה אוטומטית. היא חוזה בין שני בגירים לארגון חיים משותפים, שנרשם בעירייה, אצל נוטריון או בקונסוליה, ומהווה בסיס לבקשת תעודת שהייה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לפי סעיף L.423-23, כאשר החיים המשותפים אמיתיים, יציבים ומוכחים. שני פסקי הדין מבורדו ומנאנט מראים שבתי המשפט נותנים משקל מכריע למכלול ההוכחות: מגורים משותפים, חשבונות, מס, עבודה, עדויות והשתלבות, ושהם מוכנים לבטל סירוב של פרפקטורה ולהורות על מתן תעודה כאשר הפגיעה בחיים הפרטיים איננה מידתית. הדרך הנכונה מתחילה בהכנת מסמכים ישראליים עם אפוסטיל ותרגום מושבע, ממשיכה ברישום מסודר ובבניית תיק הוכחות מיום הרישום, עוברת דרך בקשה מלאה בפרפקטורה או בקשת ויזה בקונסוליה, ובמקרה של סירוב ממשיכה בערעור מהיר ומנומק לבית המשפט המנהלי בתוך שלושים יום. זוגות שמתכננים קדימה, אוספים כל מסמך, מספרים את סיפורם בכנות, ונעזרים בעורך דין שמכיר את הפרקטיקה של הפרפקטורה בפריז ובאיל-דה-פראנס, מגדילים בצורה משמעותית את הסיכוי לקבל תעודה כבר בניסיון הראשון, ולנצח בערעור אם הוגש סירוב. מי שחושב קדימה גם לעתיד צריך לזכור: אם הזוגיות תוביל לנישואין, הברית האזרחית תתבטל אוטומטית, ותיפתח דרך חדשה, של תעודת בן זוג של צרפתי ואחר כך של הצהרת אזרחות, עם תנאים ומועדים משלה.