הורה שהתגורר בישראל נפטר והותיר אחריו דירה בפריז וחשבון בנק בצרפת. הילדים, תושבי תל אביב, פונים לבנק הצרפתי ומגלים שהחשבון הוקפא, והבנק דורש מסמכים שהם אינם מכירים. הנוטריון (notaire, עורך הדין הציבורי הצרפתי המטפל בירושות) דורש צוואה רשומה, תרגום מושבע ואישור אפוסטיל, ומדבר על מועד הצהרה של שנה ועל מס ירושה. הסיטואציה הזו חוזרת על עצמה במשפחות ישראליות רבות, משום שדיני הירושה בצרפת שונים באופן מהותי מהדין הישראלי: בצרפת קיימת שמורת יורשים (réserve héréditaire, חלק מהעיזבון שהחוק שומר לילדים ואינו מאפשר לחלקו אחרת), הבנק אינו משחרר כספים ללא רישום מס, וכל איחור בהצהרה גורר ריבית וקנסות.
מדריך זה מיועד ליורשים ישראלים, לאזרחים כפולים ולישראלים תושבי צרפת, והוא מסביר בסדר הנכון את ארבעת הצעדים: קביעת הדין החל על הנכסים בצרפת, הכשרת הצוואה שנערכה בישראל מול הנוטריון והבנק, תשלום מס הירושה במועד, והשלמת המסמכים מישראל. כל מונח צרפתי מוסבר בהופעתו הראשונה, וכל טענה משפטית מכרעת נשענת על סעיף חוק או פסק דין עם קישור רשמי, כדי שתוכלו להגיע לנוטריון מוכנים ולחסוך חודשים של עיכובים.
שימו לב לגבול חשוב: מאמר זה מסביר את הכללים הכלליים החלים בשנת 2026. הוא אינו מחליף בדיקת תיק אישית, משום שבחירת הדין בצוואה, הסכמי ממון וצוואות קודמות משנים את התוצאה. ככלל, חוזים חתומים וצוואה תקפה גוברים על כל ניתוח כללי, ובמקרה של מחלוקת רק בית המשפט מחליט.
I. איזה דין חל על הירושה: דירה, חשבון בנק וצוואה של ישראלי בצרפת
השאלה הראשונה אינה כמה מס משלמים אלא איזה דין חל על כל נכס. התשובה בצרפת מחולקת לשלושה רבדים: דין הירושה המהותי שקובע מי יורש וכמה, דיני המס שקובעים כמה משלמים, וסדרי הדין שקובעים לאיזה בית משפט פונים. ישראלים נוטים להניח שצוואה ישראלית או דין ישראלי פותרים הכול, אולם נכס המצוי בצרפת כפוף תמיד לפורמליות הצרפתיות, גם כאשר הדין הזר חל על מהות הזכויות. ההבחנה הזו מסבירה את רוב ההפתעות מול הבנקים והנוטריונים.
A. הדין החל על נכסים בצרפת ואיך בוחרים אותו מראש בצוואה
נקודת המוצא של הדין הצרפתי פשוטה. סעיף 720 לחוק האזרחי (Code civil) קובע: “Les successions s’ouvrent par la mort, au dernier domicile du défunt.” (הירושות נפתחות במוות, במעונו האחרון של המנוח). כאשר המנוח לא ערך צוואה, סעיף 721 מוסיף: “Les successions sont dévolues selon la loi lorsque le défunt n’a pas disposé de ses biens par des libéralités.” (הירושות עוברות על פי החוק כאשר המנוח לא ציווה על נכסיו במתנות). סעיף 731 משלים את התמונה: “La succession est dévolue par la loi aux parents et au conjoint successibles du défunt dans les conditions définies ci-après.” (הירושה עוברת על פי החוק לקרוביו ולבן הזוג היורשים של המנוח בתנאים המוגדרים להלן). הקישורים הרשמיים: סעיף 720 לחוק האזרחי, סעיף 721 לחוק האזרחי, סעיף 731 לחוק האזרחי.
היורשים על פי החוק נכנסים בנעלי המנוח באופן אוטומטי. סעיף 724 קובע: “Les héritiers désignés par la loi sont saisis de plein droit des biens, droits et actions du défunt.” (היורשים שנקבעו בחוק נתפסים מכוח הדין עצמו בנכסים, בזכויות ובתביעות של המנוח). בפועל המשמעות ליורש ישראלי היא כפולה: הזכות קיימת מרגע המוות, אך מימושה מול בנק או מרשם מקרקעין בצרפת דורש הוכחות ומסמכים, כפי שיוסבר בהמשך. קישור רשמי: סעיף 724 לחוק האזרחי.
כאשר הירושה חוצה גבולות, נכנסת לתמונה תקנת האיחוד האירופי מס’ 650/2012 מיום 4 ביולי 2012 (règlement successions, תקנת הירושות האירופית), החלה בצרפת על ירושות שנפתחו מיום 17 באוגוסט 2015. הכלל הבסיסי שלה הוא שהדין החל הוא דין המדינה שבה היה למנוח מעון רגיל (résidence habituelle) בעת המוות, והוא חל על כלל העיזבון כיחידה אחת, לרבות דירה בפריז וחשבון בנק בישראל. ישראל אינה חברה באיחוד האירופי, אך כאשר תיק הירושה מטופל בצרפת, בית המשפט הצרפתי מחיל את התקנה, ולכן ישראלי שהתגורר דרך קבע בפריז ייחשב כפוף ככלל לדין הצרפתי, בעוד ישראלי שהתגורר דרך קבע בתל אביב והותיר דירה בצרפת ייחשב ככלל כפוף לדין הישראלי למהות הזכויות, תוך כפיפות מלאה למס ולפורמליות הצרפתיים על הנכס הצרפתי.
התקנה מאפשרת בחירת דין מראש בצוואה (professio juris, בחירת הדין החל על הירושה), והבחירה מוגבלת לדין של מדינת אזרחותו של המצווה. אזרח ישראלי יכול אפוא לבחור במפורש בדין הישראלי, ואזרח כפול צרפתי-ישראלי יכול לבחור באחד משני דיניו. הבחירה חייבת להיעשות בצוואה תקפה ובניסוח מפורש, והיא אינה פוטרת מרישום, ממס ומפרסום בצרפת. מי שאינו בוחר מראש מותיר את הקביעה למבחן המעון הרגיל, שהוא עובדתי ופתוח למחלוקת: מקום המגורים בפועל, מרכז המשפחה, משך השהייה ומקום הנכסים המרכזיים. למשפחות החיות בין תל אביב לפריז, סעיף בחירת דין מנוסח היטב הוא המסמך הזול ביותר בתיק.
הנקודה הקריטית לישראלים היא שמורת היורשים. סעיף 912 מגדיר: “La réserve héréditaire est la part des biens et droits successoraux dont la loi assure la dévolution libre de charges à certains héritiers dits réservataires, s’ils sont appelés à la succession et s’ils l’acceptent.” (שמורת הירושה היא חלק מנכסי העיזבון ומזכויותיו שהחוק מבטיח את העברתו נקי מחיובים ליורשים מסוימים הנקראים יורשים שמורים, אם הם נקראים לירושה ואם הם מקבלים אותה). סעיף 913 קובע את השיעורים: “Les libéralités, soit par actes entre vifs, soit par testament, ne pourront excéder la moitié des biens du disposant, s’il ne laisse à son décès qu’un enfant ; le tiers, s’il laisse deux enfants ; le quart, s’il en laisse trois ou un plus grand nombre.” (מתנות, בין במעשים בין vivos ובין בצוואה, לא יוכלו לעלות על מחצית נכסי המצווה אם לא הותיר במותו אלא ילד אחד; על השליש אם הותיר שני ילדים; על הרבע אם הותיר שלושה ילדים או יותר). קישורים רשמיים: סעיף 912 לחוק האזרחי, סעיף 913 לחוק האזרחי.
הדין הישראלי אינו מכיר שמורה כזו, שכן חוק הירושה הישראלי מעניק חופש צוואה רחב. המחוקק הצרפתי צפה את ההתנגשות הזו: מאז 2021 קובע סעיף 913 כי “chaque enfant ou ses héritiers ou ses ayants cause peuvent effectuer un prélèvement compensatoire sur les biens existants situés en France au jour du décès, de façon à être rétablis dans les droits réservataires que leur octroie la loi française, dans la limite de ceux-ci.” (כל ילד או יורשיו או חליפיו רשאים לבצע נטילה מפצה מהנכסים הקיימים המצויים בצרפת ביום המוות, כדי להשיב לעצמם את זכויות השמורה שהחוק הצרפתי מעניק להם, בגבול זכויות אלו). התנאי הוא שהמנוח או אחד מילדיו היה בעת המוות אזרח של מדינה חברה באיחוד האירופי או התגורר בה דרך קבע, ושהדין הזר החל אינו מאפשר מנגנון שמור המגן על הילדים. במילים פשוטות: ילד שנושל מצוואה ישראלית לטובת צד שלישי יכול ליטול פיצוי מהדירה בפריז עד גובה השמורה הצרפתית. זהו הכלל החשוב ביותר בתיקי ישראל-צרפת, והוא חל גם כאשר הדין הישראלי חל על מהות הירושה. קישור רשמי: סעיף 913 לחוק האזרחי, פסקת הנטילה המפצה.
ולאיזה בית משפט פונים כאשר מתעוררת מחלוקת. בית המשפט העליון הצרפתי (Cour de cassation, ערכאת הערעור העליונה בעניינים אזרחיים) הבהיר בפסק דין מיום 14 באפריל 2021, תיק מס’ 19-24.773, כי “les tribunaux français sont compétents pour statuer sur une succession mobilière lorsque le défunt avait son domicile en France. Ils sont compétents pour statuer sur une succession immobilière pour les immeubles situés en France.” (בתי המשפט הצרפתיים מוסמכים לדון בירושה של מיטלטלין כאשר מעונו של המנוח היה בצרפת. הם מוסמכים לדון בירושה של מקרקעין לגבי נכסים המצויים בצרפת). במילים אחרות, על דירה בפריז ידון בית משפט צרפתי בכל מקרה, ועל חשבונות בנק ומיטלטלין ידון בית המשפט של מקום המעון האחרון. קישור רשמי לפסק הדין: Cass. 1re civ., 14 avril 2021, n° 19-24.773. הכלל המעשי: כאשר קיימת דירה בצרפת, תיק הירושה הצרפתי אינו אופציונלי, ויש לנהלו במקביל להליך הישראלי.
B. צוואה שנערכה בישראל מול הבנק והנוטריון בצרפת: רישום ואישור ירושה אירופי
הטעות היקרה ביותר של יורשים ישראלים היא להציג לבנק הצרפתי צו ירושה או צו קיום צוואה ישראלי ולצפות שהכספים ישוחררו מיד. הדין הצרפתי דורש צעד מקדים: רישום הצוואה שנערכה בחו”ל. סעיף 1000 לחוק האזרחי קובע: “Les testaments faits en pays étranger ne pourront être exécutés sur les biens situés en France qu’après avoir été enregistrés au bureau du domicile du testateur, s’il en a conservé un, sinon au bureau de son dernier domicile connu en France” (צוואות שנעשו בארץ זרה לא יוכלו להתבצע על נכסים המצויים בצרפת אלא לאחר שנרשמו בלשכת מעונו של המצווה, אם שמר מעון כזה, ואם לא בלשכת מעונו האחרון הידוע בצרפת). כאשר הצוואה כוללת הוראות על מקרקעין בצרפת נדרש רישום נוסף בלשכת מקום הנכסים. קישור רשמי: סעיף 1000 לחוק האזרחי.
הבנקים מכירים את הכלל הזה היטב, ובית המשפט העליון אישר את עמדתם. בפסק דין מיום 13 באפריל 2022, תיק מס. 20-23.530, שפורסם בעלון (Bulletin), דובר ביורש שהציג אישור ירושה אירופי (certificat successoral européen, תעודה אירופית אחידה המוכיחה מעמד של יורש בכל מדינות האיחוד) ודרש מבנק צרפתי לשחרר את כספי העיזבון ללא רישום הצוואה הגרמנית. בית המשפט דחה את התביעה וקבע: “le certificat successoral européen avait une efficacité probatoire mais ne constituait pas un titre exécutoire” (לאישור הירושה האירופי היה תוקף ראייתי אך הוא לא היווה כותרת אכיפה). כלומר האישור מוכיח מי היורש, אך אינו פוטר מהפורמליות הנדרשות למימוש הזכויות. קישור רשמי: Cass. 1re civ., 13 avril 2022, n° 20-23.530.
באותו פסק דין הוסיף בית המשפט כי דרישת הרישום היא פורמליות מס שבסמכות הדין הלאומי, שכן התקנה האירופית מחריגה מתחומה ענייני מס ומינהל, וכי הדרישה “ne portait pas atteinte au principe d’application directe du règlement ni ne le privait de son effet utile.” (לא פגעה בעקרון התחולה הישירה של התקנה ולא שללה ממנה את יעילותה השימושית). הבנק שסירב לשחרר כספים ליורש בעל אישור אירופי שלא הוכיח רישום לא ביצע עוולה ולא חויב בפיצויים. המסר ליורש הישראלי חד: גם עם צוואה ישראלית תקפה וגם עם אישור ירושה אירופי שהוצא בגרמניה או בכל מדינה חברה אחרת, הבנק בפריז רשאי לעכב את השחרור עד להוכחת הרישום במס הכנסה הצרפתי, הכרוך בתשלום אגרה קבועה של 125 אירו. יש להכין את הרישום מראש באמצעות הנוטריון ולא לגלות את הדרישה בדלפק הבנק. קישור רשמי: Cass. 1re civ., 13 avril 2022, n° 20-23.530.
המסמך המרכזי בתיק הצרפתי הוא תעודת הנוטריון על מעמד היורשים (acte de notoriété, מסמך נוטריוני הקובע מי היורשים ומה חלקיהם). הנוטריון עורך אותו על סמך תעודת הפטירה, ספר המשפחה (livret de famille) או תעודות לידה ונישואין, הצוואה הרשומה, והמסמכים הישראליים המתורגמים. סעיף 730 לחוק האזרחי מקל במעט: “La preuve de la qualité d’héritier s’établit par tous moyens.” (הוכחת מעמד היורש נעשית בכל האמצעים). בפועל הבנקים והמרשמים דורשים מסמכים רשמיים, ולכן כל מסמך ישראלי, תעודת פטירה, צו ירושה, צו קיום צוואה או תמצית רישום, חייב לשאת אישור אפוסטיל (apostille, אישור אימות בינלאומי לפי אמנת האג) ולהיות מתורגם בידי מתרגם מושבע (traducteur assermenté, מתרגם המוסמך בידי בית משפט צרפתי לערעורים). תרגום רגיל או תרגום נוטריוני ישראלי אינם מספיקים, וזוהי סיבה שכיחה לעיכוב של שבועות. קישור רשמי: סעיף 730 לחוק האזרחי.
הסדר הפעולות הנכון הוא אפוא: פתיחת תיק אצל נוטריון בצרפת מיד לאחר הפטירה, רישום הצוואה הזרה, עריכת תעודת מעמד היורשים, ורק אז פנייה לבנקים ולמרשם המקרקעין. מידע רשמי על שלבי הטיפול בירושה מופיע בדף המינהל הצרפתי: Règlement d’une succession, ועל סדר היורשים וזכויותיהם: Héritage : ordre et droits des héritiers. ישראלים המתגוררים בישראל יכולים להתחיל בהכנת המסמכים מול הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב (consulat général de France à Tel-Aviv), שפרטי ההתקשרות והשירותים הנוטריוניים שלה מופיעים באתר הרשמי: שגרירות צרפת בישראל. ייפוי כוח לנוטריון או לקרוב בפריז נחתם בקונסוליה וחוסך טיסה.
II. כסף ולוחות זמנים: מס ירושה, הצהרה וטעויות נפוצות של יורשים ישראלים
לאחר שהובהרו הדין והמסמכים, מגיע החלק הכספי, והוא פחות כואב ממה שישראלים חוששים, בתנאי שפועלים במועד. צרפת מעניקה לילדים פטור נדיב יחסית, אך מטילה מדרגות מס תלולות על חלקים גדולים ועל יורשים רחוקים, ומעל הכול אינה סולחת על איחור בהצהרה. יורש המתגורר בישראל ומנהל את התיק מרחוק חייב להכיר שלושה מספרים: גובה הפטור האישי, מדרגות המס, ומועד ההצהרה. שלושתם קבועים בחוק ומצוטטים להלן כלשונם.
A. כמה מס משלמים בצרפת: פטור לילד, מדרגות ומועד ההצהרה
כל ילד זכאי לפטור אישי של 100,000 אירו על חלקו. סעיף 779 לחוק המס הכללי (Code général des impôts, חוק המסים המרכזי של צרפת) קובע: “il est effectué un abattement de 100 000 € sur la part de chacun des ascendants et sur la part de chacun des enfants vivants ou représentés par suite de prédécès ou de renonciation.” (מבוצעת הפחתה של 100,000 אירו על חלקו של כל אחד מההורים ועל חלקו של כל אחד מהילדים החיים או המיוצגים עקב פטירה מוקדמת או ויתור). אותו פטור חל על הורים היורשים את ילדם. אחים זכאים להפחתה של 15,932 אירו, ואחיינים ל-7,967 אירו, ויורש נכה זכאי להפחתה נוספת של 159,325 אירו. קישור רשמי: סעיף 779 לחוק המס הכללי.
על החלק החייב במס לאחר הפטור חל סולם פרוגרסיבי. סעיף 777 קובע בין היתר: “Au-delà de 1 805 677 € 45” (מעבר ל-1,805,677 אירו, 45 אחוזים), והמדרגות בירושה בקו ישיר עולות מ-5 אחוזים על 8,072 האירו הראשונים ועד 45 אחוזים על החלק העולה על 1,805,677 אירו, עם מדרגות ביניים של 10, 15, 20, 30 ו-40 אחוזים. בין אחים המס הוא 35 אחוזים עד 24,430 אירו ו-45 אחוזים מעבר לכך, ובין קרובים רחוקים או זרים המס מגיע ל-55 ול-60 אחוזים. דירה פריזאית ממוצעת של ישראלי, בשווי של כמה מאות אלפי אירו המתחלקים בין שני ילדים, תישא בדרך כלל מס מתון לאחר שני הפטורים, אך חלק העולה על הפטור בקו ישיר ממוסה מהאירו הראשון בשיעור 5 אחוזים. קישור רשמי: סעיף 777 לחוק המס הכללי. סימולטור רשמי לחישוב מופיע בדף: Évaluation de la succession et calcul des droits, והסברים של משרד הכלכלה: Droits de succession : que devez-vous payer sur votre part.
המועד הוא מלכודת הדבש של תיקים ישראליים. סעיף 641 לחוק המס הכללי קובע: “Les délais pour l’enregistrement des déclarations que les héritiers, donataires ou légataires ont à souscrire des biens à eux échus ou transmis par décès sont : De six mois, à compter du jour du décès, lorsque celui dont on recueille la succession est décédé en France métropolitaine; D’une année, dans tous les autres cas.” (המועדים לרישום ההצהרות שהיורשים, הנתרמים או הזוכים בצוואה חייבים להגיש על נכסים שהגיעו אליהם או הועברו אליהם עקב מוות הם: שישה חודשים מיום המוות, כאשר מי שממנו יורשים נפטר בצרפת המטרופולינית; שנה אחת, בכל המקרים האחרים). כאשר המנוח נפטר בישראל, המועד הוא שנה מיום המוות, וההצהרה (déclaration de succession) מוגשת בידי הנוטריון למינהל המס. איחור גורר ריבית של 0.2 אחוז לחודש וקנסות מדורגים, והנוטריון אינו יכול לעצור את מירוץ המועד כאשר היורשים מתמהמהים בהמצאת מסמכים. קישור רשמי: סעיף 641 לחוק המס הכללי.
נקודה נוספת שרבים מחמיצים היא ביטוח החיים (assurance-vie, חוזה ביטוח שבו המבוטח קובע מוטבים לכספים שישולמו במותו). סעיף L132-12 לחוק הביטוח קובע: “Le capital ou la rente stipulés payables lors du décès de l’assuré à un bénéficiaire déterminé ou à ses héritiers ne font pas partie de la succession de l’assuré.” (ההון או הקצבה שנקבעו לתשלום בעת מות המבוטח למוטב מסוים או ליורשיו אינם חלק מעיזבון המבוטח). כספי ביטוח חיים עם מוטב נקוב עוברים אפוא מחוץ לירושה ובמשטר מס עצמאי, ולכן ישראלי המבקש להעביר סכום מוגדר לילד מסוים או לבן זוג משתמש לעיתים במכשיר זה. יש לבדוק מול הנוטריון כל מקרה לגופו, שכן פרמיות חריגות עלולות להיות מוחזרות לחישוב השמורה, והמוטבים חייבים להיות מעודכנים לאחר גירושין או לידות. קישור רשמי: סעיף L132-12 לחוק הביטוח.
ומה עם כפל מס בין צרפת לישראל. הכלל הצרפתי הוא שנכס מקרקעין בצרפת ממוסה בצרפת, וחשבונות בנק בצרפת של תושב ישראל ממוסים בצרפת על פי הקריטריונים של החוק הצרפתי. המס ששולם בצרפת מובא בחשבון בישראל לפי דיני המס הישראליים ובכפוף לאמנות ולכללי הזיכוי, ולכן יש לשמור כל שובר תשלום צרפתי ולהעבירו לרואה החשבון בישראל. אין להניח שקיים פטור הדדי ואין להניח שקיים מיסוי כפול מלא: התשובה תלויה בתושבות המנוח, בתושבות היורש ובסוג הנכס, והנוטריון בצרפת מטפל בצד הצרפתי בלבד. תיאום מוקדם בין הנוטריון בפריז לבין יועץ המס בישראל חוסך תשלום עודף או דיווח חסר.
B. פריז ומעשים: המסמכים מישראל, החשבון החסום והטעויות שעולות ביוקר
כאשר הנכס מצוי בפריז או באיל-דה-פראנס (Île-de-France, מחוז פריז רבתי), התיק מתנהל אצל נוטריון פריזאי ובמידת הצורך מול בית המשפט המשפטי של פריז (tribunal judiciaire de Paris, בית המשפט האזרחי המחוזי המוסמך בין היתר לירושות ולצווי קיום). הבנקים הפריזאיים מיומנים בתיקים בינלאומיים, אך דווקא משום כך הם נוקשים: חשבון המנוח נחסם עם היוודע דבר המוות, משיכות בכרטיס נבלמות, הוראות קבע למסים ולביטוח הדירה עלולות להידחות, והשחרור מותנה בתעודת מעמד היורשים וברישום הצוואה. יש להודיע לנוטריון מיד על הוראות קבע חיוניות, כדי שלא ייווצרו חובות ארנונה (taxe foncière) או חיובי ביטוח שיגדלו בריבית בזמן שהכסף קפוא.
רשימת המסמכים שיש להכין בישראל: תעודת פטירה עם אפוסטיל, צו ירושה או צו קיום צוואה מבית המשפט או מבית הדין הרבני עם אפוסטיל, תמציות רישום לידה ונישואין להוכחת הקרבה, העתק הצוואה הישראלית, אישורי בנק על יתרות, וייפוי כוח לטיפול בתיק. כל מסמך עברי מתורגם בידי מתרגם מושבע הרשום ליד בית משפט צרפתי לערעורים, והתרגום מצורף למקור המאושר. מסמכים מבית דין רבני מתקבלים כמסמכים רשמיים ישראליים לצורך האפוסטיל, אך תוכנם, במיוחד בענייני נישואין וגירושין המשפיעים על זכויות בן הזוג הנותר, חייב להיות מוסבר לנוטריון, משום שהנוטריון הצרפתי אינו קורא עברית ואינו מכיר את ההליך הרבני. תעודת פטירה צרפתית מופקת בעיריית מקום הפטירה (mairie, בית העירייה) כאשר המוות אירע בצרפת, ומול שירות המרכזי של נאנט (Service central d’état civil de Nantes, השירות המרכזי למרשם אזרחי לאירועים בחו”ל) כאשר אזרח צרפתי נפטר בישראל והפטירה נרשמה במרשם הצרפתי.
מכירת הדירה לפני סיום הטיפול היא הטעות היקרה מכולן. כל עוד הדירה רשומה על שם המנוח, לא ניתן למכור אותה, והעברת הבעלות ליורשים נעשית בתעודה נוטריונית מקרקעין (attestation immobilière, תעודה נוטריונית המעבירה את הנכס על שם היורשים) המתפרסמת בשירות פרסום המקרקעין (service de publicité foncière, מרשם הזכויות במקרקעין). רק לאחר הפרסום ניתן לחתום על מכר. יורשים הממהרים לחתום על הבטחת מכירה (compromis de vente) לפני שהזכויות הועברו על שמם מסתכנים בביטול העסקה ובפיצויים. בנוסף, מכירה מהירה מדי עלולה להיחשב כוויתור על זכות הבכורה במחלוקות בין יורשים, ולכן סדר הפעולות הוא: תעודת מעמד, רישום מס, תעודה מקרקעין, ורק אז מכירה. מידע רשמי על חלוקת הנכסים: Partage des biens de la succession.
חמש טעויות חוזרות בתיקים ישראליים: ראשית, המתנה עם פתיחת התיק עד שמגיעים לביקור בפריז, בעוד מועד השנה להצהרה ממשיך לרוץ והבנק מקפיא הכול. שנית, הצגת צוואה ישראלית לא רשומה וציפייה שהבנק ישחרר כספים, בניגוד לסעיף 1000 ולפסיקת 2022 שהובאה לעיל. שלישית, התעלמות משמורת היורשים ומהנטילה המפצה, במיוחד כאשר הצוואה הישראלית מורישה הכול לבן הזוג או לילד אחד. רביעית, מסמכים ללא אפוסטיל או עם תרגום לא מושבע, המוחזרים שוב ושוב. חמישית, שכחת הוראות הקבע והמסים השוטפים על הדירה הריקה, היוצרים חובות מיותרים. ליווי משפטי דו-לשוני הבקיא בדין הישראלי ובדין הצרפתי, דוגמת משרד המתמחה בליווי לקוחות דוברי עברית בפריז ובאיל-דה-פראנס, מונע את רוב התקלות האלו בשיחת עבודה אחת מסודרת. מידע כללי על המשרד ותחומי עיסוקו מופיע באתר: האתר בעברית של המשרד.
סיכום: חמש פעולות בסדר הנכון
ירושה בצרפת של אזרח ישראלי אינה מסובכת כאשר פועלים בסדר הנכון. ראשית, פותחים תיק אצל נוטריון בצרפת מיד לאחר הפטירה ומבררים איזה דין חל והאם קיימת בחירת דין בצוואה. שנית, רושמים את הצוואה שנערכה בישראל ומכינים את תעודת מעמד היורשים, עם כל המסמכים הישראליים מאושרי אפוסטיל ומתורגמים בידי מתרגם מושבע. שלישית, מסדירים את שחרור הכספים מהבנק על סמך המסמכים הרשמיים, בידיעה שהבנק רשאי לדרוש רישום גם כאשר מוצג אישור ירושה אירופי. רביעית, מגישים את הצהרת הירושה ומשלמים את המס במועד, תוך שנה כאשר המוות אירע בישראל, ולאחר ניצול הפטור האישי של 100,000 אירו לכל ילד. חמישית, משלימים את העברת הדירה על שם היורשים במרשם המקרקעין, ורק אז מוכרים או משכירים. לא נרשם בשום מקור רשמי נכון למועד כתיבת שורות אלו תאונה, חדירה או נזק הקשורים לנושא זה, שום אחריות לא נקבעה, החוזים והצוואות החתומים גוברים על כל ניתוח כללי, ורק בית המשפט מחליט במחלוקת. תיק המטופל בסדר הזה נסגר בחודשים ספורים; תיק המתנהל בסדר הפוך נגרר שנים ועולה בריבית, בקנסות ובשכר טרחה כפול.