ישראלי שנשוי לאזרח צרפתי ורוצה לעבור לגור בצרפת מגלה מהר שהאהבה היא רק ההתחלה: כדי לחיות בצרפת כחוק צריך לעבור שלושה שערים ביורוקרטיים ברורים, וכל שער תלוי בקודם. השער הראשון הוא ההכרה בנישואין שנערכו בישראל: צרפת מכירה בנישואין שנערכו לפי הדין המקומי, אבל דורשת את תמלולם, transcription במרשם האזרחי הצרפתי, כתנאי לכל המשך. השער השני הוא ויזת השהייה הארוכה, visa de long séjour, שהחוק הצרפתי מעניק לבן זוג של צרפתי כזכות, עם שלוש עילות סירוב בלבד. השער השלישי הוא כרטיס השהייה, titre de séjour, עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, vie privée et familiale, שמקבלים אחרי הנחיתה בפרפקטורה, préfecture שהיא הרשות המחוזית של משרד הפנים בצרפת. המדריך הזה מלווה אתכם צעד אחר צעד, מהתור בקונסוליה בתל אביב ועד כרטיס התושב לעשר שנים, עם הסעיפים המדויקים, שתי החלטות של בתי משפט לערעורים שביטלו סירובים, והטעויות הנפוצות שעולות לזוגות בחודשים של המתנה.
I. להתחתן בישראל ולהיות מוכרים בצרפת: תוקף הנישואין, תמלול במרשם ומה לעשות כשהרשויות חוסמות
A. הנישואין בישראל תקפים בצרפת, אבל רק התמלול פותח את הדלת לוויזה ולכרטיס השהייה
הכלל הבסיסי מעודד: סעיף 171-1 לחוק האזרחי קובע: “Le mariage contracté en pays étranger entre Français, ou entre un Français et un étranger, est valable s’il a été célébré dans les formes usitées dans le pays de célébration et pourvu que le ou les Français n’aient point contrevenu aux dispositions contenues au chapitre Ier du présent titre.” (נישואין שנכרתו בארץ זרה בין צרפתים, או בין צרפתי לזר, תקפים אם נחוגו לפי הצורות הנהוגות בארץ החגיגה, ובלבד שהצרפתי או הצרפתים לא הפרו את ההוראות שבפרק הראשון של הכותרת הזאת). במילים פשוטות, נישואין שנערכו בישראל לפי הדין הישראלי, ברבנות או בכל מסגרת מוכרת אחרת, תקפים עקרונית בצרפת, בתנאי ששני בני הזוג היו כשירים להינשא לפי הדין הצרפתי: גיל מינימלי, הסכמה חופשית, היעדר נישואין קודמים בתוקף והיעדר קרבה משפחתית אסורה. זוגות ישראלים שנישאו בקפריסין או במדינה שלישית נהנים מאותו כלל, כל עוד טקס הנישואין היה תקף במקום שבו נערך.
לצד התוקף העקרוני עומד כלל הראיות: סעיף 47 לחוק האזרחי קובע: “Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité. Celle-ci est appréciée au regard de la loi française.” (כל מסמך מרשם אזרחי של צרפתים ושל זרים שנערך בארץ זרה ונכתב לפי הצורות הנהוגות בארץ הזאת נאמן הוא, אלא אם מסמכים אחרים, נתונים חיצוניים או יסודות העולים מהמסמך עצמו מוכיחים, אחרי כל הבדיקות המועילות לפי הצורך, שהמסמך בלתי סדיר, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות. המציאות הזאת נבחנת לאור הדין הצרפתי). תעודת הנישואין הישראלית נהנית אם כן מחזקת אמינות, אבל הקונסוליה רשאית לבדוק אותה, לבקש אימות מול הרשויות בישראל, ולסרב להכיר בה אם מתגלה זיוף או אי התאמה. לכן חשוב להגיש תעודה מקורית עדכנית, עם אפוסטיל, ותרגום מושבע לצרפתית, ולהקפיד שכל הפרטים, שמות, תאריכים ומצב משפחתי קודם, זהים בכל המסמכים.
השלב המעשי נקרא תמלול, transcription, כלומר העתקת פרטי הנישואין הזרים אל ספרי המרשם האזרחי הצרפתי. הבקשה מוגשת לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, והטיפול הסופי נעשה בשירות המרכזי למרשם אזרחי בנאנט, service central d’état civil de Nantes, שהוא הגוף המרכזי שמנהל את כל מסמכי המרשם של צרפתים בחו׳ל. בסיום התהליך מקבלים ספר משפחה, livret de famille, מסמך רשמי שמאגד את כל אירועי המשפחה, ורק אז בן הזוג הישראלי יכול לבקש ויזה כבן זוג של צרפתי. הדרישה הזאת אינה טכנית: סעיף L423-1 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, בקיצור CESEDA שהוא החוק המרכזי המסדיר כניסה ושהייה של זרים בצרפת, קובע: “L’étranger marié avec un ressortissant français, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an lorsque les conditions suivantes sont réunies : 1° La communauté de vie n’a pas cessé depuis le mariage ; 2° Le conjoint a conservé la nationalité française ; 3° Lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, il a été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français.” (זר הנשוי לאזרח צרפתי מקבל כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה אחת, כשהתנאים הבאים מתקיימים: ראשית, חיי השיתוף לא פסקו מאז הנישואין; שנית, בן הזוג שמר על האזרחות הצרפתית; שלישית, כשהנישואין נחוגו בחו׳ל, הם תומללו מראש בספרי המרשם האזרחי הצרפתי). בלי תמלול אין כרטיס, ובלי תמלול הקונסוליה גם לא תנפיק ויזה כבן זוג. כל עיכוב בתמלול דוחה את כל לוח הזמנים של המעבר.
לפני החתונה בישראל כדאי להכיר הליך מקדים שחוסך עוגמת נפש: בקשת תעודת כשירות לנישואין, certificat de capacité à mariage, שמוציאה הקונסוליה אחרי בדיקת המסמכים ופרסום כוונת הנישואין. התעודה הזאת מאותתת לרשויות שהתיק נבדק מראש, והיא מקצרת מאוד את בדיקת התמלול אחרי החתונה. זוגות שמדלגים על השלב הזה מגלים אחרי החתונה שהקונסוליה מבקשת אותם מסמכים בדיוק, אבל הפעם תחת לחץ של לוחות זמנים, כי בן הזוג הישראלי כבר רוצה להגיש בקשת ויזה. ההמלצה המעשית היא להתחיל לאסוף מסמכים חודשים לפני החתונה: תעודות לידה עדכניות של שני בני הזוג, אישור על מצב משפחתי, תעודת זהות של בן הזוג הצרפתי, הוכחת אזרחות צרפתית שלו, ואם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר, פסק הדין הסופי של הגירושין עם אישור חלוט. מידע עדכני על הרשימות והתורים מופיע באתר הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב ובאתר France-Visas, שהוא הפורטל הרשמי של ממשלת צרפת לבקשות ויזה.
B. בדיקת כנות הקשר, שימוע בקונסוליה והתנגדות התובע: איך מתכוננים ומה עושים כשנחסמים
הקונסוליה אינה חותמת גומי: כשהיא חושדת שהנישואין אינם כנים, היא מזמנת כל אחד מבני הזוג בנפרד לשימוע, audition, שבו נשאלים שאלות על היכרות, חיי היומיום, משפחות, תוכניות משותפות ושפה משותפת. אחרי השימוע, אם נותרו סימנים רציניים שהנישואין עלולים להיות בטלים, סעיף 171-4 לחוק האזרחי קובע: “Lorsque des indices sérieux laissent présumer que le mariage envisagé encourt la nullité au titre des articles 144 , 146 , 146-1 , 147 , 161 , 162 , 163 , 180 ou 191 , l’autorité diplomatique ou consulaire saisit sans délai le procureur de la République compétent et en informe les intéressés. Le procureur de la République peut, dans le délai de deux mois à compter de la saisine, faire connaître par une décision motivée, à l’autorité diplomatique ou consulaire du lieu où la célébration du mariage est envisagée et aux intéressés, qu’il s’oppose à cette célébration.” (כשקיימים סימנים רציניים המניחים שהנישואין המתוכננים צפויים להתבטל לפי הסעיפים המנויים, הרשות הדיפלומטית או הקונסולרית פונה מיד לתובע המוסמך של הרפובליקה, שהוא התובע הציבורי בצרפת, ומודיעה על כך למעוניינים. התובע רשאי, בתוך חודשיים מיום הפנייה, להודיע בהחלטה מנומקת לרשות ולמעוניינים שהוא מתנגד לחגיגה). התובע יכול לאשר את המשך ההליך, לדחות את החתונה או להתנגד לה, opposition. ההתנגדות ניתנת לערעור בפני בית המשפט לענייני משפחה, ואסור להתחתן כל עוד היא בתוקף. זוגות ישראלים צריכים לדעת שהפנייה לתובע אינה אישום: זוהי בדיקה, ורוב התיקים שמגיעים אליו מסתיימים באישור כשהמסמכים מסודרים והגרסאות של שני בני הזוג עקביות.
ההכנה לשימוע קובעת את התוצאה. כל אחד מבני הזוג צריך להכיר את סיפור ההיכרות באותם פרטים: איפה נפגשו, מתי עברו לגור יחד, מי מכיר את מי במשפחה, באיזו שפה מדברים בבית, ואיך נראה סדר יום רגיל. פערי גיל גדולים, היעדר שפה משותפת, היכרות קצרה מאוד או תשלום כספי תמורת הנישואין מעוררים חשד, ולכן כדאי להביא מיוזמתכם ראיות לחיים משותפים אמיתיים: תמונות משותפות לאורך זמן, התכתבויות, כרטיסי טיסה של ביקורים הדדיים, חוזה שכירות משותף או חשבונות משותפים, עדויות של חברים ובני משפחה, ותיעוד של אירועים משפחתיים משותפים. כשבן הזוג הצרפתי גר בצרפת ובן הזוג הישראלי גר בישראל, חשוב להראות שהקשר חי למרות המרחק: שיחות יומיות, ביקורים תכופים, תוכניות קונקרטיות למעבר, והיכרות הדדית עם המשפחות. תיק עבה ומסודר משנה את הטון של השימוע מחקירה לשיחה.
כשהתמלול מסורב, ההחלטה חייבת להיות מנומקת בכתב, ופתוחות שתי דרכים משלימות. הדרך הראשונה היא פנייה מנהלית חוזרת, recours gracieux, בפני הקונסוליה או השירות המרכזי בנאנט, עם מסמכים חדשים שמפריכים את הנימוקים. הדרך השנייה והמשמעותית היא תביעה לבית המשפט המשפטי בנאנט, tribunal judiciaire de Nantes, שהוא בית המשפט האזרחי המוסמך הבלעדי לסכסוכי מרשם של צרפתים בחו׳ל, כדי שיורה על התמלול. התביעה הזאת אינה מוגבלת בזמן קצר כמו ערעורי הגירה, אבל כדאי להגיש אותה מהר, כי כל עוד אין תמלול, בקשת הוויזה תקועה. בפועל, עורכי דין מגישים לעיתים את שתי הדרכים במקביל: הבקשה המנהלית מאותתת על רצינות ועשויה לפתור את התיק מהר, והתביעה בנאנט מפעילה לחץ ומונעת מריחה. חשוב לשמור כל מכתב, כל אישור קבלה וכל חותמת תאריך, כי בבית המשפט הניירת היא הראיה.
מקרה מיוחד שפוגש זוגות ישראלים הוא נישואין קודמים שהסתיימו בגירושין בישראל, לרבות גט ברבנות. הדין הצרפתי דורש להוכיח שהנישואין הקודמים הסתיימו סופית לפני הנישואין החדשים, ולכן צריך להגיש את פסק הדין המלא עם אישור חלוט ותרגום מושבע, ולא להסתפק בתעודה קצרה. כשהגירושין ניתנו בחו׳ל, הפקיד הצרפתי בודק שההליך כיבד את זכויות ההגנה של שני הצדדים, ואם המסמך אינו ברור, הוא מבקש השלמות שמעכבות את התיק בחודשים. זוגות שבהם לאחד הצדדים יש ילדים מנישואין קודמים צריכים לצרף גם את תעודות הלידה של הילדים ואת ההסדרים בעניינם, כי הפקיד בודק את התמונה המשפחתית השלמה. הכלל הזה חל גם על נישואין אזרחיים בקפריסין אחרי גירושין בישראל: כל שרשרת המסמכים חייבת להיות רציפה, מתורגמת ומאומתת, בלי חוליה חסרה.
II. ויזת שהייה ארוכה וכרטיס שהייה לבן זוג של צרפתי: תנאים, סירובים וערעורים שמנצחים
A. הוויזה ניתנת כזכות: שלוש עילות הסירוב היחידות, ועדת הערעורים ובית המשפט בנאנט
אחרי שהתמלול הושלם, בן הזוג הישראלי מגיש בקשת ויזת שהייה ארוכה כבן זוג של צרפתי. כאן החוק נדיב במפורש: סעיף L312-3 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט קובע: “Le visa de long séjour est délivré de plein droit au conjoint de ressortissant français. Il ne peut être refusé qu’en cas de fraude, d’annulation du mariage ou de menace à l’ordre public.” (ויזת השהייה הארוכה ניתנת כדין לבן זוג של אזרח צרפתי. ניתן לסרב לה רק במקרה של מרמה, ביטול הנישואין או איום על הסדר הציבורי). שלוש עילות בלבד, רשימה סגורה: הקונסוליה אינה רשאית לסרב בטענה של הכנסה נמוכה, דירה קטנה או חשש שהזוג יתגרש. הביטוי כדין, de plein droit, אומר שהוויזה אינה טובה מנהלית אלא זכות שהרשות חייבת להעניק כשמתקיימים התנאים. סעיף L312-2 מוסיף את המסגרת הכללית של ויזת השהייה הארוכה לשהייה מעל שלושה חודשים, והאתר France-Visas מפרט את רשימת המסמכים העדכנית: דרכון בתוקף, תעודת נישואין או ספר משפחה אחרי תמלול, הוכחת אזרחות צרפתית של בן הזוג, והוכחות לחיי שיתוף. ישראלים פטורים מוויזה לשהייה קצרה של עד 90 יום, אבל שהייה קצרה אינה תחליף: מי שנכנס כתייר ומנסה להסדיר מעמד מבפנים מסתבך, כי הכלל מחייב ויזה ארוכה מראש, כפי שקובע סעיף L412-1 שמתנה את הנפקת כרטיס השהייה הראשון בהצגת ויזת שהייה ארוכה.
כשהקונסוליה מסרבת, הסירוב מגיע בדרך כלל בנימוק לקוני של איום על הסדר הציבורי או חשד למרמה, ולעיתים בלי פירוט. אסור לוותר ואסור להגיש מיד בקשה חדשה זהה, כי בקשה חוזרת בלי שינוי תסורב שוב ותיצור היסטוריה של סירובים. ההליך הנכון הוא ערעור חובה בפני ועדת הערעורים נגד סירובי ויזה, commission de recours contre les refus de visa d’entrée en France, בקיצור CRRV, בתוך חודשיים מקבלת הסירוב, במכתב מנומק עם כל הראיות. הוועדה מחליפה את החלטת הקונסוליה: היא יכולה להורות על מתן הוויזה, ואם היא שותקת חודשיים, השתיקה נחשבת לסירוב שניתן לערער עליו. רק אחרי פנייה לוועדה אפשר לעתור לבית המשפט המנהלי בנאנט, tribunal administratif de Nantes, שהוא היחיד המוסמך לדון בסירובי ויזה, בתוך חודשיים מהחלטת הוועדה. לוח הזמנים הזה קשיח: איחור של יום אחד סוגר את הדלת, ולכן מסמנים את המועדים ביומן מיד עם קבלת כל החלטה.
בית המשפט לערעורים בנאנט כבר ביטל סירוב כזה והורה לתת ויזה, והנימוק שלו הוא נשק לכל זוג במצב דומה. בפסק הדין של בית המשפט המנהלי לערעורים בנאנט מיום 10 בדצמבר 2018, תיק 17NT03962, קבעו השופטים: “Le visa de long séjour ne peut être refusé à un conjoint de Français qu’en cas de fraude, d’annulation du mariage ou de menace à l’ordre public. Le visa de long séjour est délivré de plein droit au conjoint de Français qui remplit les conditions prévues au présent article” (לא ניתן לסרב ויזת שהייה ארוכה לבן זוג של צרפתי אלא במקרה של מרמה, ביטול הנישואין או איום על הסדר הציבורי. ויזת השהייה הארוכה ניתנת כדין לבן זוג של צרפתי שממלא את התנאים הקבועים בסעיף הזה). באותו פסק דין הוסיפו השופטים כלל הוכחה מכריע: “Pour y faire obstacle, il appartient à l’administration, si elle allègue une fraude, d’établir que le mariage a été entaché d’une telle fraude, de nature à justifier légalement le refus de visa.” (כדי לחסום זאת, על המנהל, אם הוא טוען למרמה, להוכיח שהנישואין נגועים במרמה כזאת, שבכוחה להצדיק כדין את סירוב הוויזה). החשוד אינו צריך להוכיח שהוא חף: הרשות היא שצריכה להוכיח מרמה, וצרור של סימנים עמומים אינו מספיק. באותו תיק ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה ופסק: “Il est enjoint au ministre de l’intérieur de délivrer un visa de long séjour en qualité de conjoint de ressortissant français à M.C…, dans un délai de deux mois à compter de la notification du présent arrêt.” (מצווה על שר הפנים לתת ויזת שהייה ארוכה כבן זוג של אזרח צרפתי למר C, בתוך חודשיים ממסירת פסק הדין הזה). המסר לזוגות ישראלים ברור: סירוב מנומק ברשלנות, שמתבסס על השערות ולא על הוכחות, נופל בערעור.
ההכנה לערעור מתחילה ביום הסירוב. אוספים מיד את כל הראיות לחיים משותפים אמיתיים ומסדרים אותן כרונולוגית: תעודת הנישואין והתמלול, תמונות והתכתבויות לאורך כל תקופת הקשר, כרטיסי טיסה וחותמות דרכון של ביקורים, העברות כספיות ותשלומים משותפים, חוזה שכירות או חשבונות על שם שני בני הזוג, עדויות בכתב של בני משפחה וחברים משני הצדדים, וכל מסמך שמראה פרויקט חיים משותף, לימודים, עבודה או מגורים מתוכננים בצרפת. אם נטען איום על הסדר הציבורי, מבקשים לראות את הבסיס העובדתי: הרשעה פלילית ישנה אינה בהכרח איום עכשווי, והרשות חייבת להסביר מדוע האדם מסוכן היום. בערעור לוועדה כותבים טיעון מסודר שעובר נימוק אחר נימוק ומפריך כל אחד, ובמקביל מכינים את העתירה לבית המשפט בנאנט עם בקשה לצו שיורה לתת את הוויזה. זוגות שמגיעים לערעור עם תיק מסודר מנצחים לעיתים כבר בוועדה, בלי להגיע לשופט.
B. אחרי הנחיתה: כרטיס לשנה בפרפקטורה, כרטיס תושב אחרי שלוש שנים, ומה עושים מול סירוב עם צו עזיבה
עם הוויזה הארוכה נוחתים בצרפת, ובתוך החודשים הראשונים מגישים בקשת כרטיס שהייה בפרפקטורה של מקום המגורים, דרך הפלטפורמה הדיגיטלית ANEF שמנהלת את רוב בקשות השהייה. התנאים הם אלה של סעיף L423-1 שכבר הוצג: חיי שיתוף שלא פסקו, בן זוג ששמר על אזרחותו הצרפתית, ותמלול הנישואין שנערכו בחו׳ל. הפרפקטורה בודקת שהזוג גר יחד באמת: חוזה שכירות או בעלות משותפת, חשבונות חשמל וגז על שם שני בני הזוג, דו׳ח מס משותף, avis d’imposition שהוא הודעת השומה השנתית של מס ההכנסה, חשבון בנק משותף וביטוח בריאות. הכרטיס הראשון ניתן לשנה אחת עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, והוא מקנה זכות לעבוד כשכיר או כעצמאי בלי אישור נוסף. בפריז ובאיל דה פראנס, שהוא האזור המטרופוליני של פריז עם שמונה מחוזות, התורים בפרפקטורה ארוכים במיוחד, ולכן מגישים מוקדם, שומרים את אישור ההגשה, récépissé שהוא קבלה זמנית המאשרת שהייה חוקית בזמן הטיפול, ובודקים שהאישור מאפשר עבודה ויציאה מהמדינה. מי שמתכנן לגור בפריז צריך לדעת שהפרפקטורה של פריז בודקת בקפדנות את רציפות המגורים המשותפים, ולכן כל מעבר דירה מחייב עדכון כתובת מיידי ושמירת כל החוזים הישנים.
מסלול מקביל חשוב נוגע לזוגות שנישאו בצרפת עצמה: סעיף L423-2 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט קובע: “L’étranger, entré régulièrement et marié en France avec un ressortissant français avec lequel il justifie d’une vie commune et effective de six mois en France, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an. La condition prévue à l’article L. 412-1 n’est pas opposable.” (זר שנכנס כדין ונישא בצרפת לאזרח צרפתי, שעמו הוא מוכיח חיים משותפים וממשיים של שישה חודשים בצרפת, מקבל כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה אחת. התנאי הקבוע בסעיף L412-1 אינו ניתן להעלאה נגדו). המשמעות מעשית לישראלי שנכנס בלי ויזה, התחתן בעירייה בצרפת וחי חצי שנה עם בן הזוג: הוא פטור מדרישת הוויזה הארוכה מראש ויכול לקבל כרטיס ישירות. בפסק הדין של בית המשפט המנהלי לערעורים בליון מיום 25 במרץ 2025, תיק 24LY01044, ביטלו השופטים סירוב של פרפקטורה שספרה שישה חודשים מיום הבקשה במקום מיום ההחלטה, וקבעו שהראיות, חשבונות חשמל דו חודשיים על שם שני בני הזוג מאפריל 2022 עד אוקטובר 2023 והודעת שומה ממס הכנסה, מוכיחות חיים משותפים רציפים של שישה חודשים לפחות ביום ההחלטה. בית המשפט ביטל את הסירוב ואת צו העזיבה שנלווה אליו, ופסק: “Il est enjoint à la préfète de l’Isère de délivrer à Mme C… un titre de séjour sur le fondement de l’article L. 423-2 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, dans un délai de deux mois à compter de la notification du présent arrêt.” (מצווה על מפקדת המחוז של איזר לתת לגברת C כרטיס שהייה לפי סעיף L423-2 של החוק, בתוך חודשיים ממסירת פסק הדין הזה). הלקח: ממשיכים לאסוף ראיות לחיים משותפים גם אחרי הגשת הבקשה, כי מה שקובע הוא המצב ביום ההחלטה.
אחרי שלוש שנות נישואין ושהייה סדירה מגיע הפרס הגדול: סעיף L423-6 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט קובע: “L’étranger marié depuis au moins trois ans avec un ressortissant français se voit délivrer une carte de résident d’une durée de dix ans à condition qu’il séjourne régulièrement en France depuis trois ans et que la communauté de vie entre les époux n’ait pas cessé depuis le mariage, que le conjoint ait conservé la nationalité française et, lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, qu’il ait été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français.” (זר הנשוי לפחות שלוש שנים לאזרח צרפתי מקבל כרטיס תושב לעשר שנים, בתנאי שהוא שוהה כדין בצרפת זה שלוש שנים, חיי השיתוף בין בני הזוג לא פסקו מאז הנישואין, בן הזוג שמר על אזרחותו הצרפתית, וכשהנישואין נחוגו בחו׳ל, הם תומללו מראש בספרי המרשם האזרחי הצרפתי). כרטיס התושב מעניק יציבות כמעט מלאה: חידוש אוטומטי כמעט, חופש תנועה מלא באירופה, והגנה חזקה מפני הרחקה. בין לבין, החידוש השנתי של הכרטיס הזמני מותנה בהמשך חיי השיתוף: סעיף L423-3 מאפשר למשוך את הכרטיס כשהקשר או החיים המשותפים נפסקו, אבל סעיף L423-4 מגן על אלמן או אלמנה: פטירת בן הזוג אינה עילה לשלילת המעמד. במקרה של אלימות במשפחה, החוק מגן על בן הזוג הקורבן ומאפשר לשמור על הכרטיס למרות הפירוד, ולכן נפגעי אלימות חייבים להתייעץ מיד ולא לחשוש שהתלונה תעלה להם במעמד.
כשפרפקטורה מסרבת לתת או לחדש כרטיס, היא מצרפת לעיתים צו לעזוב את צרפת, obligation de quitter le territoire français, בקיצור OQTF, שניתן לפי סעיף L611-1 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, בדרך כלל עם מועד של שלושים יום. הערעור מוגש לבית המשפט המנהלי, tribunal administratif שהוא בית המשפט שדן בסכסוכים נגד רשויות, בתוך שלושים יום, והוא תוקף את הסירוב ואת הצו יחד: אם הסירוב נופל, הצו נופל איתו, כפי שקרה בתיק ליון שהוצג. קווי ההגנה המרכזיים הם טעות בעובדות, הפרת סעיף L423-1 או L423-2, ופגיעה לא מידתית בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים לפי סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם. במקביל כדאי לבקש עיכוב ביצוע דחוף, référé-suspension שהוא הליך חירום לעצירת החלטה עד פסק הדין, כשהצו עומד להיכנס לתוקף. זוגות שקיבלו סירוב עם צו עזיבה אינם צריכים לארוז מזוודות: הם צריכים עורך דין בתוך ימים, כי כל יום שעובר מקרב את המועד. למי שרוצה להבין את ההקשר הרחב של איחוד משפחות בישראלית ובצרפתית, המדריך המשלים באתר מסביר את המסלולים הנוספים: איחוד משפחות בצרפת לישראלים: המדריך המלא 2026.
סיכום
בן זוג ישראלי של אזרח צרפתי מחזיק בזכות חזקה במיוחד בדין הצרפתי, אבל הזכות הזאת עוברת דרך מסלול מדויק: נישואין תקפים בישראל לפי סעיף 171-1, תעודה נאמנה לפי סעיף 47, תמלול בנאנט כתנאי מוקדם לפי סעיף L423-1, ויזה כדין לפי סעיף L312-3 עם שלוש עילות סירוב בלבד, כרטיס לשנה, ואחרי שלוש שנים כרטיס תושב לעשר שנים לפי סעיף L423-6. שני פסקי הדין שהובאו מראים שהרשויות טועות, והשופטים מתקנים: בנאנט בוטל סירוב ויזה והוצא צו לתת ויזה בתוך חודשיים, ובליון בוטלו סירוב כרטיס וצו עזיבה והוצא צו לתת כרטיס בתוך חודשיים. ההכנה המנצחת זהה בכל שלב: מסמכים מלאים ומתורגמים, ראיות רציפות לחיים משותפים, גרסאות עקביות של שני בני הזוג, ושמירה על כל מועד ערעור. מתחילים מוקדם בקונסוליה בתל אביב, לא מוותרים על תעודת הכשירות לנישואין, עונים על כל דרישת השלמה בתוך ימים, וביום שמגיע סירוב פונים לייעוץ ומערערים במועד. כך הופכים נישואין ישראליים לחיים משותפים יציבים בצרפת, עם ניירת שעומדת בכל בדיקה.