משרד Kohen Avocats · פריז 16
יורש ישראלי שמוכר דירה שהתקבלה בירושה בצרפת: חלוקה, מס ומכירה מרחוק – מדריך 2026

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

יורש ישראלי שמוכר דירה שהתקבלה בירושה בצרפת: חלוקה, מס ומכירה מרחוק – מדריך 2026

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

אזרח ישראלי ירש דירה בפריז מדוד שנפטר, ושלושה אחים המתגוררים בישראל צריכים להחליט מה עושים איתה. האם כל אחד מהם יכול למכור את חלקו לבד, האם חייבים לטוס לצרפת כדי לחתום, כמה מס ישלמו על הירושה ועל המכירה, ומה קורה אם אחד האחים מסרב למכור. מדריך זה עונה על השאלות האלה לפי הסדר שבו הנוטריון (notaire, עורך דין ציבורי צרפתי שמנהל תיקי ירושה ומקרקעין) מטפל בתיק: קודם הוכחת מעמד היורש, אחר כך יציאה מהבעלות המשותפת או מכירה משותפת, ולבסוף תשלום המסים ורישום הזכויות על שם הקונה. המדריך מיועד ליורש ישראלי של נכס מקרקעין בצרפת, בין אם הנפטר התגורר בצרפת ובין אם התגורר בישראל והחזיק דירה בצרפת. הכללים נכונים לאוקטובר 2026 ומבוססים על נוסח החוקים באתר החקיקה הרשמי Légifrance ועל החלטות של בית המשפט העליון האזרחי Cour de cassation. למסגרת הכללית של פתיחת ירושה בצרפת, צוואה ונוטריון, ראו את המדריך הכללי לירושה בצרפת ליורשים ישראלים, ולשחרור כספים מחשבון צרפתי חסום אחרי פטירה ראו את המדריך לשחרור חשבון בנק צרפתי חסום. שימו לב: ליורש עומדים עשר שנים לבחור אם לקבל את הירושה או לוותר עליה, אבל הצהרת מס הירושה מוגשת בתוך מועד קצר בהרבה, וטעות בהגשת המסמכים עלולה לעכב את המכירה בחודשים ארוכים.

I. איך יורש ישראלי מוכר דירה שהתקבלה בירושה בצרפת ומי מוסמך לחתום

A. מי היורשים ואיך מוכיחים את הזכות למכור את הדירה

הכלל הראשון קובע היכן נפתחת הירושה: סעיף 720 לחוק האזרחי קובע “Les successions s’ouvrent par la mort, au dernier domicile du défunt” (הירושות נפתחות עם המוות, במקום המגורים האחרון של הנפטר). אם הנפטר התגורר בפריז, התיק נפתח אצל נוטריון בפריז גם כאשר כל היורשים גרים בישראל. אם הנפטר התגורר בישראל והחזיק דירת נופש בניס, הטיפול בנכס הצרפתי נעשה בצרפת מול נוטריון צרפתי, והיורשים פועלים מרחוק באמצעות ייפוי כוח. כאשר הירושה חוצה גבולות בין צרפת לישראל, הנוטריון או בית המשפט בצרפת קובעים את המדינה המוסמכת ואת הדין החל לפי התקנה האירופית לירושות, תקנה 650/2012 של האיחוד האירופי (règlement successions, התקנה האירופית המסדירה סמכות, דין חל ותעודת ירושה אירופית), שחלה בצרפת גם כאשר חלק מהמעורבים אינם אירופים, כפי שקובע הנוסח הרשמי של התקנה האירופית. מרגע הפטירה היורשים החוקיים נכנסים בנעלי הנפטר באופן אוטומטי: סעיף 724 לחוק האזרחי קובע “Les héritiers désignés par la loi sont saisis de plein droit des biens, droits et actions du défunt” (היורשים שקבועים בחוק נכנסים מכוח הדין עצמו לנכסים, לזכויות ולתביעות של הנפטר). המשמעות המעשית היא שאין צורך בצו ירושה של בית משפט כדי להפוך לבעלים, אבל הבנק, הקונה ומרשם המקרקעין ידרשו מסמך שמוכיח את המעמד: תעודת הנוטריון acte de notoriété (תעודת הנוטריון המפרטת את זהות היורשים ואת חלקיהם) או, בירושה חוצת גבולות בתוך אירופה, תעודת הירושה האירופית certificat successoral européen (תעודה אחידה המוכיחה מעמד של יורש בכל מדינות האיחוד). דרך ההוכחה עצמה גמישה: סעיף 730 לחוק האזרחי קובע “La preuve de la qualité d’héritier s’établit par tous moyens. Il n’est pas dérogé aux dispositions ni aux usages concernant la délivrance de certificats de propriété ou d’hérédité par des autorités judiciaires ou administratives” (ההוכחה של מעמד היורש נעשית בכל האמצעים. אין בכך כדי לגרוע מההוראות או מהנוהגים הנוגעים למתן תעודות בעלות או תעודות ירושה על ידי רשויות שיפוטיות או מינהליות). בפועל הנוטריון הצרפתי יבקש תעודת פטירה ישראלית עם חותמת אפוסטיל (apostille, חותמת אימות בינלאומית למסמכים ציבוריים) ותרגום מושבע (traduction assermentée, תרגום של מתרגם מוסמך הרשום בבית משפט צרפתי), תעודות לידה של היורשים, צוואה אם קיימת, וצו ירושה או צו קיום צוואה ישראלי כאשר הוא רלוונטי להוכחת הזכויות.

כאשר קיימת צוואה שנערכה בישראל, היא אינה ניתנת לביצוע על נכסים בצרפת לפני רישום אצל רשויות המס הצרפתיות: סעיף 1000 לחוק האזרחי קובע “Les testaments faits en pays étranger ne pourront être exécutés sur les biens situés en France qu’après avoir été enregistrés au bureau du domicile du testateur, s’il en a conservé un, sinon au bureau de son dernier domicile connu en France” (צוואות שנערכו במדינה זרה לא יהיו ניתנות לביצוע על נכסים הנמצאים בצרפת אלא לאחר שנרשמו בלשכת מקום המגורים של המצווה, אם שמר מקום מגורים כזה, ואם לא, בלשכת מקום המגורים האחרון הידוע שלו בצרפת). בית המשפט העליון אישר שהדרישה הזו נותרת בעינה גם כאשר היורש מציג תעודת ירושה אירופית: בהחלטה מיום 13 באפריל 2022, תיק מספר 20-23.530, קבע בית המשפט כי “le certificat successoral européen avait une efficacité probatoire mais ne constituait pas un titre exécutoire, de sorte que, s’il attestait de la qualité et des droits d’héritier, il n’épuisait pas nécessairement les formalités à mettre en oeuvre pour obtenir l’exécution de ces droits” (לתעודת הירושה האירופית יש תוקף ראייתי אבל היא אינה מהווה כותרת לביצוע, כך שגם אם היא מעידה על מעמד היורש ועל זכויותיו, היא אינה ממצה בהכרח את הפורמליות שיש להשלים כדי לקבל את ביצוע הזכויות האלה). באותה החלטה הוסיף בית המשפט כי “les dispositions des articles 1000 du code civil et 655 du code général des impôts prévoyant l’enregistrement des testaments faits en pays étrangers, constituaient une formalité fiscale” (ההוראות של סעיף 1000 לחוק האזרחי וסעיף 655 לחוק המסים הכללי, המחייבות רישום של צוואות שנערכו במדינות זרות, מהוות פורמליות מיסויית), ולכן הבנק רשאי היה לדרוש את הרישום לפני שחרור הכספים. המסר ליורש הישראלי ברור: גם עם מסמכים ישראליים תקפים וגם עם תעודה אירופית, יש להשלים את הרישום המיסויי בצרפת לפני שהקונה והבנק ישחררו כספים. במקביל, לכל יורש נתונה זכות הבחירה (option successorale, הזכות לקבל את הירושה, לקבלה עד גובה הנכסים או לוותר עליה): סעיף 780 לחוק האזרחי קובע “La faculté d’option se prescrit par dix ans à compter de l’ouverture de la succession. L’héritier qui n’a pas pris parti dans ce délai est réputé renonçant” (זכות הבחירה מתיישנת בעשר שנים ממועד פתיחת הירושה. יורש שלא הביע עמדה בתוך המועד הזה נחשב כמי שוויתר). עשר השנים האלה אינן פוטרות מהגשת הצהרת מס הירושה במועד הקצר הקבוע בחוק המס, ולכן יורש ששוקל לוותר חייב להחליט מהר: ויתור מאוחר אינו מבטל קנסות על איחור בהצהרה. אזהרה נוספת נוגעת להסתרת נכסים או יורשים: סעיף 778 לחוק האזרחי קובע “Sans préjudice de dommages et intérêts, l’héritier qui a recelé des biens ou des droits d’une succession ou dissimulé l’existence d’un cohéritier est réputé accepter purement et simplement la succession, nonobstant toute renonciation ou acceptation à concurrence de l’actif net, sans pouvoir prétendre à aucune part dans les biens ou les droits détournés ou recelés” (מבלי לגרוע מפיצויים, יורש שהעלים נכסים או זכויות של ירושה או שהסתיר את קיומו של יורש שותף נחשב כמי שקיבל את הירושה באופן מלא ומוחלט, חרף כל ויתור או קבלה עד גובה הנכסים נטו, בלי שיוכל לטעון לחלק כלשהו בנכסים או בזכויות שהוסטו או שהועלמו). בית המשפט העליון הוסיף גבול דיוני לכלל הזה: בהחלטה מיום 2 בספטמבר 2020, תיק מספר 19-15.955, נקבע כי “Les demandes en rapport d’une donation déguisée dont aurait bénéficié un héritier et en application de la sanction du recel successoral ne peuvent être formées qu’à l’occasion d’une instance en partage successoral” (תביעות להשבת מתנה מוסווית שיורש היה נהנה ממנה ותביעות להחלת הסנקציה של העלמת ירושה אינן ניתנות להגשה אלא במסגרת הליך של חלוקת ירושה). במילים אחרות, מי שחושד שאח קיבל מהנפטר כספים שהוסתרו צריך לתבוע זאת במסגרת תביעת החלוקה עצמה, ולא בתביעה נפרדת.

B. בעלות משותפת בין יורשים: למכור יחד או לפנות לבית המשפט

כל עוד הדירה לא חולקה, האחים הם בעלים משותפים בחלקים בלתי מסוימים (indivision, בעלות משותפת שבה כל שותף מחזיק בחלק יחסי בכל הנכס ולא בחדר מסוים). הכלל היסודי הוא שאיש אינו כבול לשותפות הזו: סעיף 815 לחוק האזרחי קובע “Nul ne peut être contraint à demeurer dans l’indivision et le partage peut toujours être provoqué, à moins qu’il n’y ait été sursis par jugement ou convention” (איש אינו יכול להיות מוכרח להישאר בבעלות משותפת, וחלוקה תמיד ניתנת לדרישה, אלא אם נדחתה בפסק דין או בהסכם). הדרך הפשוטה והזולה ביותר היא הסכמה: כל היורשים חותמים יחד על מכירת הדירה, והנוטריון מחלק את התמורה לפי החלקים. גם שותף שגר בישראל חותם בלי לטוס, באמצעות ייפוי כוח נוטריוני שנערך אצל נוטריון ישראלי, מאומת באפוסטיל ומתורגם בתרגום מושבע. החוק מאפשר לשותפים גם להסדיר את הניהול בהסכם: סעיף 815-1 לחוק האזרחי קובע “Les indivisaires peuvent passer des conventions relatives à l’exercice de leurs droits indivis, conformément aux articles 1873-1 à 1873-18” (השותפים בבעלות המשותפת רשאים לערוך הסכמים הנוגעים למימוש זכויותיהם המשותפות, בהתאם לסעיפים 1873-1 עד 1873-18). הסכם כזה שימושי כאשר האחים רוצים להשכיר את הדירה עד למכירה, לקבוע מי משלם את דמי הניהול של הבניין (charges de copropriété, תשלומי ועד הבית בבניין משותף) ואת מס המגורים המקומי, או לתת לאחד מהם מנדט לנהל את המכירה. כאשר אחד היורשים מסרב למכור או דורש מחיר דמיוני, הפתרון הוא תביעת חלוקה (partage judiciaire, חלוקת הירושה בפיקוח בית המשפט) בפני בית המשפט האזרחי tribunal judiciaire (בית המשפט האזרחי המוסמך, היושב במקום פתיחת הירושה) של מקום פתיחת הירושה. בית המשפט ממנה נוטריון לביצוע החלוקה ושופט לפיקוח על הפעולות, ואם החלוקה בעין אינה אפשרית הוא מורה על מכירת הנכס וחלוקת התמורה, בהליך שנקרא licitation (מכירת נכס משותף וחלוקת תמורתו בין השותפים). הסברי השירות הציבורי על הבעלות המשותפת בין יורשים ועל חלוקת נכסי הירושה מפרטים את הצעדים האלה בשפה פשוטה. יורש שמבקש עוד זמן, למשל כדי לאפשר לשוכר לפנות את הדירה או כדי למכור בתנאי שוק טובים יותר, יכול לבקש דחייה: סעיף 820 לחוק האזרחי קובע “A la demande d’un indivisaire, le tribunal peut surseoir au partage pour deux années au plus si sa réalisation immédiate risque de porter atteinte à la valeur des biens indivis” (לבקשת אחד השותפים, בית המשפט רשאי לדחות את החלוקה עד שנתיים לכל היותר אם ביצועה המיידי עלול לפגוע בערך הנכסים המשותפים). הדחייה הזו מוגבלת לשנתיים והשופט מעניק אותה רק כאשר מוכח שהמכירה המיידית תפגע בערך, ולכן היא אינה תחליף לסירוב עקרוני למכור. ההליך המשפטי עצמו כפוף לכללי סדר דין מיוחדים: סעיף 840 לחוק האזרחי קובע “La présente sous-section est applicable aux demandes tendant à la liquidation, au partage et au règlement des indivisions ou des intérêts patrimoniaux des époux, des personnes liées par un pacte civil de solidarité et des concubins” (תת-הסעיף הזה חל על תביעות שמטרתן חיסול, חלוקה והסדרה של בעלויות משותפות או של אינטרסים רכושיים של בני זוג, של אנשים הקשורים בהסכם סולידריות אזרחית ושל ידועים בציבור), כלומר התביעה מוגשת בערכאה המתאימה, עם ייצוג של עורך דין (avocat, חובה בייצוג בפני בית המשפט האזרחי), ומומלץ לצרף כבר בכתב התביעה הערכת שמאי עדכנית של הדירה כדי למנוע ויכוח על המחיר. למשפחה ישראלית המשמעות היא שתביעת חלוקה אורכת חודשים ולעיתים יותר משנה, ולכן כדאי למצות קודם משא ומתן בכתב, עם הצעת מחיר מבוססת שמאות ומועד חתימה, לפני שפונים לערכאות.

II. כמה מס משלם יורש ישראלי ואיך סוגרים את המכירה מישראל

A. מס ירושה, חלק שמור ומס שבח במכירה של תושב חוץ

שני מסים שונים מוטלים על יורש ישראלי שמוכר דירה בצרפת, וחשוב לא לבלבל ביניהם: מס הירושה (droits de succession, מס המוטל על כל יורש לפי חלקו וקרבתו לנפטר) ומס השבח במכירה (plus-value immobilière, מס על הרווח שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה). מס הירושה מחושב לכל יורש בנפרד, אחרי הפחתה אישית: סעיף 779 לחוק המסים הכללי קובע “il est effectué un abattement de 100 000 € sur la part de chacun des ascendants et sur la part de chacun des enfants vivants ou représentés par suite de prédécès ou de renonciation” (תינתן הפחתה של 100,000 אירו על חלקו של כל הורה ועל חלקו של כל ילד חי או מיוצג מחמת פטירה מוקדמת או ויתור). ילד שיורש דירה בשווי 350,000 אירו ישלם אפוא מס רק על 250,000 אירו, לפי מדרגות המס הפרוגרסיביות. אחיינים, אחים או קרובים רחוקים נהנים מהפחתות קטנות בהרבה ומשיעורים גבוהים יותר, כפי שמפרט דף השירות הציבורי על זכויות הירושה לפי הקרבה, ואת החישוב המלא מסביר דף הערכת הירושה וחישוב הזכויות עם סימולטור רשמי להערכת מס הירושה. על ההצהרה לכלול את מלוא התמונה: סעיף 784 לחוק המסים הכללי קובע “Les parties sont tenues de faire connaître, dans tout acte constatant une transmission entre vifs à titre gratuit et dans toute déclaration de succession, s’il existe ou non des donations antérieures” (הצדדים חייבים להודיע, בכל מסמך המעיד על העברה בחיים ללא תמורה ובכל הצהרת ירושה, אם קיימות או לא קיימות מתנות קודמות). מתנה שהנפטר נתן בחייו לילד, למשל סכום לרכישת דירה בתל אביב, משפיעה על חישוב המס והחלוקה, והסתרתה חושפת את היורש לסנקציית ההעלמה שבסעיף 778. מגבלה נוספת נוגעת לצוואה עצמה: החוק הצרפתי שומר לילדים חלק מוגן שאי אפשר לשלול בצוואה: סעיף 912 לחוק האזרחי קובע “La réserve héréditaire est la part des biens et droits successoraux dont la loi assure la dévolution libre de charges à certains héritiers dits réservataires, s’ils sont appelés à la succession et s’ils l’acceptent. La quotité disponible est la part des biens et droits successoraux qui n’est pas réservée par la loi et dont le défunt a pu disposer librement par des libéralités” (השמורה היא החלק בנכסי הירושה ובזכויותיה שהחוק מבטיח את העברתו נקי מחיובים ליורשים מסוימים הנקראים יורשים שמורים, אם הם נקראים לירושה ואם הם מקבלים אותה. החלק הפנוי הוא החלק בנכסי הירושה ובזכויותיה שאינו שמור בחוק ושהנפטר יכול היה להעניק בחופשיות במתנות). הגודל המדויק נקבע לפי מספר הילדים: סעיף 913 לחוק האזרחי קובע “Les libéralités, soit par actes entre vifs, soit par testament, ne pourront excéder la moitié des biens du disposant, s’il ne laisse à son décès qu’un enfant” (המתנות, בין במעשים בין החיים ובין בצוואה, לא יעלו על מחצית נכסי הנותן, אם לא הותיר במותו אלא ילד אחד), שליש לשני ילדים ורבע לשלושה ילדים או יותר. צוואה ישראלית שמדירה ילד מדירה בצרפת תיתקל אפוא בשמורה הזו על הנכס הצרפתי. בית המשפט העליון אישר את העיקרון הזה עוד לפני הרפורמה האחרונה: בהחלטה מיום 4 ביולי 2018, תיקים מספר 17-16.515 ו-17-16.522, נקבע כי “la dévolution successorale desdits immeubles devait tenir compte des règles de la réserve héréditaire, laquelle, d’ordre public interne, ne pouvait être écartée par des dispositions testamentaires établies selon la loi du domicile du défunt et régissant son statut personnel” (העברת הנכסים האמורים בירושה הייתה חייבת להתחשב בכללי השמורה, שמטעמי סדר ציבורי פנימי לא ניתן היה לסלקם בהוראות צוואה שנערכו לפי דין מקום המגורים של הנפטר המסדיר את מעמדו האישי). מאז 2021 הוסיף המחוקק מנגנון השלמה לטובת ילדים שהדין הזר שולל מהם כל הגנה, המופיע בהמשך סעיף 913. המס השני, מס השבח במכירה, מחושב על ההפרש בין שווי הדירה ביום הפטירה, כפי שהוצהר בהצהרת הירושה, לבין מחיר המכירה, בניכוי הוצאות מוכרות ואחרי הפחתות לפי משך ההחזקה. מוכר תושב חוץ, ובכלל זה יורש הגר בישראל, חייב ככלל למנות נציג מס (représentant fiscal, גורם מוסמך בצרפת האחראי לתשלום מס השבח), אלא בשלושה מקרי פטור: מחיר מכירה עד 150,000 אירו לכל מוכר, מוכר המתגורר באיחוד האירופי או במרחב הכלכלי האירופי, או פטור מלא ממס השבח מחמת משך ההחזקה. כך עולה מדף המסים הרשמי על מכירת נכס בצרפת על ידי תושב חוץ, שעודכן בינואר 2026, וכך מאשר גם דף רשות המסים על נכס או מוכר מחוץ לצרפת. יורש ישראלי המתגורר בישראל אינו נהנה מפטור האיחוד האירופי, ולכן אם חלקו בתמורה עולה על 150,000 אירו והמכירה אינה פטורה מחמת ותק ההחזקה, הנוטריון ידרוש מינוי נציג מס לפני החתימה. את הסכום גובה הנוטריון במועד המכירה ומעביר לרשויות, ולכן חשוב לתקצב אותו מראש ולא לגלות אותו ביום החתימה.

B. חתימה מרחוק, נוטריון ורישום הזכויות על שם הקונה

יורש הגר בישראל אינו חייב לטוס לצרפת כדי למכור: החתימה נעשית באמצעות ייפוי כוח נוטריוני (procuration notariée, הסמכה חתומה בפני נוטריון המאפשרת לאדם אחר לחתום בשמכם על מכירת הנכס). ייפוי הכוח נערך אצל נוטריון ישראלי בעברית, מאומת בחותמת אפוסטיל של משרד החוץ או של בתי המשפט בישראל, ומתורגם בתרגום מושבע לצרפתית. הנוסח חייב לזהות במדויק את הנכס, את מחיר המינימום, את התנאים המתלים (conditions suspensives, תנאים כמו קבלת משכנתה על ידי הקונה שבלעדיהם העסקה מתבטלת) ואת הסמכות לקבל את התמורה ולשלם את המסים, כי נוטריון צרפתי ידחה ייפוי כוח כללי ומעורפל. לפני החתימה המוכר מספק את בדיקות החובה (diagnostics immobiliers, בדיקות טכניות חובה על עופרת, אסבסט, חשמל, גז, ביצועים אנרגטיים וסיכונים טבעיים) באמצעות מאבחן מוסמך, והנוטריון בודק את מצב המשכנתאות והעיקולים הרובצים על הדירה. ביום החתימה הקונה מעביר את הכסף לחשבון הנאמנות של הנוטריון (séquestre, חשבון נאמנות שבו מוחזקים כספי העסקה עד להשלמת הרישום), הנוטריון מנכה את מס השבח, את מס הירושה אם טרם שולם ואת שכרו, והיתרה מועברת לחשבון הבנק של היורש בישראל בהעברה בינלאומית. לאחר מכן הנוטריון מפרסם את שטר המכירה בשירות רישום המקרקעין (publicité foncière, רישום העסקה במרשם המקרקעין הצרפתי שמקנה לה תוקף כלפי כולם), ורק הרישום הזה הופך את הקונה לבעלים כלפי צדדים שלישיים. בפריז ובאיל-דה-פרנס (Île-de-France, מחוז פריז הכולל את פריז ושבעה מחוזות סביבה) יש כמה נקודות מעשיות: התיק מתנהל אצל נוטריון בפריז כאשר הנפטר התגורר בה, תביעת חלוקה מוגשת לבית המשפט האזרחי של פריז (tribunal judiciaire de Paris, היושב באחוזת בטיניול ומוסמך לתיקי ירושה שנפתחו בפריז), והרישום נעשה בשירות המקרקעין של המחוז שבו נמצאת הדירה. מחירי הדירות בפריז גבוהים, ולכן סכום מס השבח וסכום נציג המס משמעותיים במיוחד, וכדאי לבקש מהנוטריון הערכת מס בכתב עוד לפני חתימת הבטחת המכירה (compromis de vente, ההסכם המקדים שבו הצדדים מתחייבים על העסקה לפני השטר הסופי). לוח הזמנים האופייני: קבלת המסמכים הישראליים עם אפוסטיל ותרגום אורכת שבועות, עריכת תעודת הנוטריון והצהרת מס הירושה אורכת חודש עד שלושה חודשים, ומציאת קונה וחתימה אורכות חודשים נוספים. טעות נפוצה היא לחתום על הבטחת מכירה לפני שהוכח מעמד היורש ולפני שהוסדר מס הירושה: אם אחד היורשים מתחרט או אם רשויות המס חוסמות את התיק, המוכר משלם קנסות לקונה. טעות שנייה היא להצהיר בהצהרת הירושה שווי נמוך כדי לחסוך במס הירושה: השווי הזה הופך לבסיס לחישוב מס השבח, וכל אירו שנחסך במס הירושה מתווסף לרווח החייב במכירה. טעות שלישית היא להעביר את כספי המכירה לישראל לפני שהנוטריון שילם את המסים: החוב נשאר רשום על הנכס ועלול לחזור אל היורש עם קנסות.

סיכום

מכירת דירה שהתקבלה בירושה בצרפת על ידי יורש ישראלי מצליחה כאשר פועלים בסדר הנכון: פותחים את התיק אצל הנוטריון במקום המגורים האחרון של הנפטר, מוכיחים את מעמד היורש בתעודת פטירה עם אפוסטיל ובתרגום מושבע, רושמים צוואה ישראלית אצל רשויות המס לפני כל ביצוע, מחליטים יחד על מכירה או פונים לבית המשפט לחלוקה כאשר אין הסכמה, מגישים את הצהרת מס הירושה במועד, ממנים נציג מס כאשר התמורה מחייבת זאת, וחותמים מרחוק בייפוי כוח מדויק. הכללים המצוטטים במדריך זה, מפתיחת הירושה במקום המגורים האחרון ועד השמורה לילדים, הפטור האישי של 100,000 אירו והחובה לרשום צוואה זרה, הם נקודות הבדיקה שהנוטריון ובית המשפט יבחנו בכל תיק. אספו את המסמכים מוקדם, בקשו מהנוטריון הערכת מס בכתב לפני הבטחת המכירה, ואל תצהירו שווי שאינכם מוכנים להגן עליו גם במכירה. כך הדירה בפריז או בניס הופכת מנטל ביורוקרטי חוצה גבולות לכסף בחשבון, בלי עיכובים ובלי קנסות שניתן היה למנוע.

עצה מעשית אחרונה: פתחו תיקייה מסודרת עם כל המסמכים, המקוריים והמתורגמים, ושמרו כל התכתבות עם הנוטריון בכתב. כאשר שלושה אחים פועלים משלוש ערים שונות בישראל מול משרד אחד בפריז, מסמך חסר אחד, תאריך שגוי בתעודה או ייפוי כוח לא מדויק עלולים לעכב את התשלום בחודש נוסף. תיק מסודר, הערכת מס בכתב לפני ההתחייבות, וחתימה רק אחרי שהזכויות, המסים והרישום ברורים, הם ההבדל בין עסקה רגועה לבין סכסוך משפחתי יקר.

📄 חוזר רשמי