אתם אזרחים צרפתים שגרים בישראל. הדרכון הצרפתי שלכם מופקד בימים אלה בקונסוליה זרה לצורך הוצאת ויזת עבודה, ובעוד שלושה שבועות אתם חייבים לטוס לפריז לפגישה שאי אפשר לדחות. או מצב שני, הפוך אבל מלחיץ לא פחות: בדרכון שלכם יש ויזות וחותמות כניסה ממדינות שונות, ואתם יודעים שמדינת היעד הבאה שלכם עלולה לעשות בעיות בגללן. בשני המצבים עולה אותה שאלה: האם צרפת מאפשרת לאזרח שלה להחזיק שני דרכונים צרפתיים תקפים בו זמנית, ואם כן, איך מקבלים את השני. התשובה הקצרה היא שכן, אבל רק בשני מצבים מוגדרים, ורק כשהתיק שלכם משכנע. הכלל העקרוני, כפי שמסביר הדף הרשמי על שני דרכונים באתר service-public.fr, הוא שככלל אין להחזיק כמה דרכונים צרפתיים, אבל דרכון שני יכול להינתן באופן חריג באחד משני מצבים: נסיעה מקצועית כשהדרכון משותק, או יעדים שאינם תואמים זה לזה. המדריך הזה מפרק את החריג הזה עד הסוף, בשפה שלכם. החלק הראשון מסביר את שני המצבים שבהם המינהל הצרפתי מסכים להנפיק דרכון שני: נסיעות עבודה תכופות כשהדרכון הראשון תקוע, ויעדים שאינם תואמים זה לזה. החלק השני עובר למעשה: אילו מסמכים מגישים, איפה מגישים כשרשומים בקונסוליה בתל אביב ואיפה כשרשומים בצרפת, כמה משלמים וכמה זמן מחכים, ומה עושים אם התשובה שלילית. בסוף תמצאו גם את הכללים שבית המשפט העליון לעניינים מינהליים בצרפת, הConseil d’État (מועצת המדינה, הערכאה הגבוהה ביותר במשפט המינהלי הצרפתי), כפה על המינהל בסוגיית הוכחת האזרחות, מתוך פסק דין מ-17 בדצמבר 2024 שעוסק בדיוק בסירוב להנפיק דרכון. כל ציטוט צרפתי במרכאות מובא כאן מילה במילה מהמקור הרשמי שאליו הוא מקושר, עם תרגום לעברית בסוגריים.
I. מתי צרפת מנפיקה דרכון צרפתי שני: שני המצבים היחידים שהמינהל מכיר
A. הדרכון הראשון תקוע בגלל ויזה, ואתם חייבים לטוס לעבודה
המצב הראשון הוא המעשי ביותר, והוא נוגע במיוחד לישראלים שעובדים בין מדינות. לפי הדף הרשמי על שני דרכונים, דרכון שני נשקל כשאדם נוסע מטעמים מקצועיים והדרכון שלו משותק בתקופה שבה הוא צריך לנסוע. הדוגמה שהמינהל עצמו נותן ממחישה בדיוק את הבעיה: הדרכון נשמר בקונסוליה לצורך בקשת ויזה בשעה שהמבקש זקוק לו כדי לנסוע. מי שעובד עם מדינות שדורשות ויזה מראש מכיר את התסריט: הדרכון נשלח או מופקד, הטיפול נמשך שבועות, ובינתיים מגיעה נסיעה דחופה ללקוח בפריז, לכנס בלונדון או לביקור משפחתי שאי אפשר להזיז. כאן נולד הצורך בדרכון שני. כדי לשכנע את המינהל, לא מספיק להצהיר שאתם עסוקים. האתר הרשמי דורש מסמכים המעידים על המצב, ובמפורש אישור מהמעסיק וכרטיסי טיסה. בפועל, התיק החזק כולל שלושה רבדים. ראשית, הוכחה שהדרכון הראשון אכן משותק: אישור הפקדה, קבלה על הגשת בקשת ויזה, או כל מסמך שמראה איפה הדרכון נמצא ועד מתי. שנית, הוכחה שהנסיעה הקרובה אמיתית וקרובה: כרטיסי טיסה שהוזמנו, הזמנה לפגישה, מכתב מהמעסיק או מהלקוח עם תאריכים. אישור המעסיק, attestation de l’employeur, מופיע במפורש ברשימה הרשמית, ולכן מכתב על נייר מכתבים של החברה, עם שם העובד, תפקידו, תאריכי הנסיעות הצפויות והסבר מדוע נדרש דרכון שני, הוא מסמך הליבה של הבקשה. שלישית, המסמכים הרגילים של כל בקשת דרכון: אותם מסמכים הנדרשים לכל חידוש דרכון, כלומר תמונת פספורט עדכנית לפי התקן, הוכחת אזרחות והוכחת מגורים, בתוספת המסמכים המיוחדים למצבכם. נקודה שחשוב להבין כבר כאן: גם כשהתנאים מתקיימים, ההנפקה אינה אוטומטית. האתר הרשמי מזהיר שהנפקת דרכון שני אינה זכות אלא סמכות שבשיקול דעת, faculté, ושהמינהל הוא שקובע את קריטריוני ההענקה. אתם לא תובעים דרכון שני, אתם מבקשים אותו, והתיק שלכם צריך לגרום לפקיד לרצות לומר כן. לכן כל מסמך שמראה תכיפות, תאריכים ומקצועיות מחזק את הבקשה, וכל חור בתיק מחליש אותה. אם אתם גרים בצרפת עצמה, למשל בפריז או בפרבריה, שימו לב להנחיה המעשית הבאה מהאתר הרשמי: כדי לבדוק אם בקשת הדרכון השני קבילה, recevable, כלומר כזו שניתן לבחון לגופה, יש לעיין באתר האינטרנט של הpréfecture, הנציבות המחוזית, שבה תרצו להגיש את הבקשה. בהתאם למחוז, מגישים בpréfecture או בתת-הנציבות, הsous-préfecture, או בעירייה המצוידת, mairie équipée, כלומר עירייה שיש לה עמדה ביומטרית להנפקת דרכונים. והזהרה שחוסכת עוגמת נפש: עיריות רבות דורשות שהגשת התיק תיעשה אך ורק בתור שנקבע מראש, rendez-vous. אל תגיעו בלי תור. אם אתם רשומים בקונסוליה מחוץ לצרפת, ובפרט בקונסוליה הכללית בתל אביב, המסלול שונה: יש לגשת לשגרירות או לקונסוליה של צרפת במדינה שבה אתם מתגוררים (איתור שגרירות או קונסוליה). על העלויות, התורים וזמני ההמתנה בתל אביב נרחיב בחלק השני.
B. חותמות ויזות קודמות שחוסמות את הנסיעה הבאה
המצב השני נשמע חריג, אבל הוא מציאות יומיומית למי שמטייל הרבה. לפי הדף הרשמי, דרכון שני נשקל כשהדרכון עלול להציג יעדים שאינם תואמים, משום שמדינות מסוימות אינן מקבלות כניסה לשטחן של אנשים שנסעו למדינות אחרות. ההיגיון פשוט: הימצאותה של ויזה קודמת בדרכון העלולה למנוע נסיעה חדשה מצדיקה במקרה כזה דרכון שני. לישראלים שמחזיקים גם דרכון צרפתי יש כאן רגישות מיוחדת. אתם נוסעים עם שני דרכונים, אוספים חותמות וויזות משנים של נסיעות עבודה ומשפחה, ויום אחד מגלים שחותמת ישנה עלולה לסבך כניסה עתידית למדינה שמקפידה על כך. הדרכון השני מאפשר הפרדה: דרכון אחד למסלולים מסוימים, דרכון שני למסלולים אחרים, בלי לשקר לאף רשות ובלי להסתיר דבר. גם כאן נדרשים מסמכים המעידים על המצב, ובמפורש הדרכון הכולל את הוויזה המקורית וכרטיסי טיסה. שימו לב לפרט החשוב: אתם מתבקשים להציג את הדרכון הראשון עצמו, עם הוויזה המקורית שבו, כדי להוכיח שהבעיה אמיתית ולא תיאורטית. מי שמגיש בקשה מהסוג הזה צריך להראות את המסלול: לאן נסע, לאן הוא צריך לנסוע עכשיו, ומדוע החותמת הקיימת יוצרת מכשול. כרטיסי טיסה שהוזמנו, אישור הזמנה, או מכתב מהמארגנים, כולם מחזקים את התמונה. וגם כאן חוזר אותו עיקרון: ההנפקה אינה זכות אלא שיקול דעת של המינהל, והוא קובע את הקריטריונים. לפני שמגישים בקשה מהסוג הזה, כדאי להכיר פתרון חלקי שהאתר הרשמי מציע במסלול החידוש הרגיל, והוא רלוונטי במיוחד למי שהוויזה שלו עדיין בתוקף: את הדרכון הישן יש להחזיר, אבל אם הייתה בו ויזה ניתן לשמור אותו למשך תקופת תוקפה של ויזה זו. במילים אחרות, גם בלי דרכון שני, אינכם מאבדים ויזה תקפה כשמחדשים דרכון: מותר להחזיק בדרכון הישן כל עוד הוויזה שבו בתוקף, ולהציג את שני המסמכים יחד בגבול. אבל שימו לב לגבול של הפתרון הזה: הוא שומר על ויזה קיימת, הוא אינו פותר בעיית חותמות לא תואמות, והוא אינו נותן דרכון נוסף לנסיעות מקבילות. כשהבעיה היא חותמת שחוסמת כניסה, או דרכון שתקוע חודש בקונסוליה זרה, רק דרכון שני אמיתי נותן מענה. שאלה שחוזרת אצל ישראלים: האם מותר פשוט להיכנס למדינה הבעייתית עם הדרכון הישראלי במקום הצרפתי, ולוותר על כל הסיפור. לפעמים התשובה חיובית, ולפעמים לא, כי יש מסלולים שבהם דווקא הדרכון הצרפתי הוא הנכון: נסיעה מטעם מעסיק צרפתי, כניסה לצרפת כאזרח, או מצב שבו כבר נכנסתם למדינה מסוימת עם הדרכון הצרפתי וצריך לצאת ממנה איתו. ההחלטה עם איזה דרכון לנסוע בכל מסלול היא החלטה מעשית שצריך לקבל מראש, והדרכון השני קיים בדיוק כדי שלא תיתקעו בלי תשובה טובה. עוד נקודה מעשית: כשיש לכם שני דרכונים צרפתיים, עקבו אחרי תוקף כל אחד מהם בנפרד. תוקף הדרכון מופיע על המסמך עצמו, ותכנון נסיעות עם שני מסמכים דורש משמעת: לדעת איזה דרכון הוגש לאיזו ויזה, איזה דרכון הוצג בכניסה לאיזו מדינה, ולא לבלבל ביניהם בגבול. טעות כזו אינה עבירה, אבל היא יוצרת עיכובים ושאלות מיותרות. מי שמתלבט בין חידוש רגיל לבין בקשת דרכון שני, ימצא סדר מלא של הליך החידוש הרגיל, עלויותיו וזמניו, במדריך חידוש דרכון צרפתי מישראל: תור בתל אביב, מסמכים וזמני המתנה, וההשוואה בין שני המסלולים תעזור להחליט איזו בקשה להגיש.
II. איך מגישים את הבקשה ומה עושים אם התשובה שלילית
A. התיק, התור, העלות וזמני ההמתנה: תל אביב מול צרפת
נתחיל מהמסלול של רוב הקוראים: הגשה בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, כשהמבקש רשום במרשם הצרפתים המתגוררים מחוץ לצרפת. דף הדרכונים הרשמי של צרפת בישראל, המתעדכן באופן שוטף, קובע כלל שחשוב להפנים: הדרכון אינו מיוצר במקום ולכן אינו יכול להימסר מיד, זמן הייצור והמשלוח תלוי במקום ובתקופת הבקשה, ויש להביא בחשבון מספר שבועות. לכן אסור לחכות לרגע האחרון: מי שיודע שיצטרך דרכון שני בעוד חודשיים, מגיש היום. ההגשה נעשית בתור שנקבע מראש, rendez-vous, בקונסוליה, והתשלום במטבע אירו באמצעות בול דיגיטלי, timbre électronique, המיועד לצרפתים בחו״ל ונרכש באינטרנט. העלות הרשמית המעודכנת היא 96 אירו לבגיר, 52 אירו לקטין מעל גיל 15, ו-27 אירו לקטין מתחת לגיל 15. שימו לב שהסכומים האלה הם של הנפקה בחו״ל: בצרפת עצמה בול המס, timbre fiscal, לדרכון בגיר עומד על 86 אירו, כפי שמפרטת פישת החידוש הרשמית. ההבדל בין הסכומים אינו טעות: זה ההבדל בין הגשה בצרפת להגשה בקונסוליה, והוא חל גם על דרכון שני, שכן המסמכים הנדרשים הם אותם מסמכי חידוש בתוספת הוכחת המצב המיוחד. מעבר לעלות ולזמן, לב התיק הוא הוכחת האזרחות הצרפתית שלכם, וכאן ישראלים רבים נתקלים בקושי אמיתי. רבים מכם לא נולדו בצרפת: קיבלתם אזרחות מהורה, מסב, מנישואין או מהתאזרחות, ולפעמים המסמכים מפוזרים בין ערים ומדינות. החוק הצרפתי מטיל את הנטל עליכם. סעיף 30 לחוק האזרחי, הCode civil (הקוד האזרחי, קוד החוקים המרכזי של צרפת), קובע (הנוסח המלא באתר Légifrance): «La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants» (נטל ההוכחה, בענייני אזרחות צרפתית, מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. אלא שהנטל הזה מוטל על מי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק תעודת אזרחות צרפתית, certificat de nationalité française, שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך). במילים פשוטות: תעודת אזרחות תקפה מעבירה את הנטל אל המדינה, ובלעדיה אתם אלה שצריכים להוכיח. הבסיס הנפוץ ביותר אצל קוראי המדריך הוא אזרחות מכוח הורה. סעיף 18 לחוק האזרחי קובע במשפט אחד (הנוסח המלא באתר Légifrance): «Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français» (צרפתי הוא הילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי). אבל בין המשפט היפה לבין הדרכון עומדת שאלת ההוכחה: תמצית רישום לידה, extrait d’acte de naissance (תמצית תעודת לידה רשמית), בת פחות משלושה חודשים הכוללת את שמות ההורים, ואם הלידה או הנישואין היו בישראל, הרישום שלהם במרשם הצרפתי, transcription (העתקת המעשה הזר למרשמי צרפת), באמצעות השירות המרכזי בנאנט או הקונסוליה. סעיף 47 לחוק האזרחי נותן כוח למסמכים ישראליים תקינים (הנוסח המלא באתר Légifrance): «Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité» (כל מעשה מרשם אוכלוסין, état civil, של צרפתים ושל זרים שנעשה במדינה זרה ונערך בצורות הנהוגות בה, נאמן, אלא אם מעשים או מסמכים אחרים, נתונים חיצוניים או יסודות העולים מהמעשה עצמו מוכיחים, במידת הצורך לאחר כל הבדיקות המועילות, שהמעשה חריג, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות). לכן תעודת לידה ישראלית רשמית, מתורגמת כנדרש ומאומתת, היא מסמך לגיטימי לחלוטין, והקונסוליה אינה רשאית לפסול אותה רק משום שהיא זרה. כשהמסמכים מסודרים, ההגשה בצרפת עצמה דומה במבנה: בודקים באתר הpréfecture איזה דלפק מוסמך, קובעים תור, מגיעים עם התיק המלא, ומשלמים את הבול. ההבדל המרכזי הוא הלוגיסטיקה: בצרפת אפשר לבחור עירייה מצוידת קרובה, ובתל אביב מגישים רק בקונסוליה. בשני המסלולים, צרפו לתיק מכתב קצר וברור שמסביר באיזה משני המצבים אתם נמצאים ומצביע על המסמכים התומכים. דוגמה לפתיחה טובה: בקשה לדרכון שני כי הדרכון הראשון מוחזק בקונסוליה זרה לצורך ויזה, נסיעה בתאריך מסוים, כרטיסים ומכתב מעסיק מצורפים. פקיד שקורא פתיחה כזו מבין מיד מה רוצים ממנו, ותיק שמתחיל בבלבול מקבל טיפול של בלבול.
B. סירוב, הוכחה וערעור: הכללים שבית המשפט כפה על המינהל
גם תיק טוב יכול להיתקל בסירוב, וכאן צריך להבין את המסגרת המשפטית המדויקת. נקודת המוצא כפולה: מצד אחד, דרכון שני הוא שיקול דעת ולא זכות, כפי שראינו. מצד שני, סירוב להנפיק דרכון בכלל, או דחיית הוכחת האזרחות שלכם, כפוף לביקורת מלאה של בית המשפט המינהלי, juge de l’excès de pouvoir (שופט החריגה מסמכות, השופט שבודק אם החלטת המינהל חוקית). פסק הדין המרכזי בנושא ניתן בConseil d’État ב-17 בדצמבר 2024, עתירה מספר 479074 (פסק הדין המלא באתר Légifrance), והוא עוסק במבקשים כמוכם יותר משנדמה: אדם שנולד מחוץ לצרפת, ביקש דרכון ראשון בקונסוליה, ונדחה בטענה שלא הוכיח אזרחות. המועצה ביטלה את הסירוב וחייבה את הקונסול להנפיק את הדרכון. מאותו פסק דין מצוטט כאן הכלל היסודי של ההנפקה, מתוך סעיף 2 לצו הדרכונים של 2005 כפי שהביאה אותו המועצה (סעיף 2 בפסק הדין באתר Légifrance): «le passeport est délivré, sans condition d’âge, à tout Français qui en fait la demande» (הדרכון מונפק, ללא תנאי גיל, לכל צרפתי המבקש זאת). הכלל הגדול של פסק הדין מופיע בסעיף 3 (סעיף 3 בפסק הדין באתר Légifrance): «il appartient aux autorités administratives de s’assurer, sous le contrôle du juge de l’excès de pouvoir, que les pièces produites à l’appui d’une demande de passeport sont de nature à établir l’identité et la nationalité du demandeur. Seul un doute suffisant sur l’identité ou la nationalité de l’intéressé peut justifier le refus de délivrance ou de renouvellement de passeport» (על הרשויות המינהליות לוודא, תחת ביקורת שופט החריגה מסמכות, שהמסמכים שצורפו לבקשת הדרכון אכן מסוגלים לבסס את זהותו ואזרחותו של המבקש. רק ספק מספיק, doute suffisant, בדבר זהותו או אזרחותו של הנוגע בדבר יכול להצדיק סירוב להנפיק או לחדש דרכון). שימו לב לעוצמה של המילה המסיימת את המשפט הראשון ופותחת את השני: לא כל ספק, לא תחושה כללית, לא העובדה שנולדתם בחו״ל, רק ספק ממשי ומבוסס. באותו תיק, הקונסול טען שהמבקש ושני הוריו נולדו מחוץ לצרפת ושהוא אינו מציג תעודת אזרחות, והמועצה קבעה שזו החלה מוטעית של התקנות, כי תמצית הלידה של המבקש נשאה הערת רישום, transcription, במרשם הקונסולרי, ודי בכך. הכלל שנקבע בסעיף 7 שווה זהב לישראלים שהלידה או הנישואין שלהם נרשמו בנאנט או בקונסוליה (סעיף 7 בפסק הדין באתר Légifrance): «un extrait d’acte de naissance transcrit sur les registres de l’état civil consulaire doit être regardé comme faisant ressortir la nationalité française du demandeur» (תמצית לידה שהועתקה למרשמי המרשם הקונסולרי חייבת להיחשב ככזו שמצביעה על אזרחותו הצרפתית של המבקש). אם יש לכם תמצית כזו, נקודת הפתיחה שלכם חזקה, ועל המינהל להצביע על ספק קונקרטי כדי לסרב. ומה קורה כשהתיק באמת חלש. פסק דין שני, של בית המשפט המינהלי לערעורים בפריז מ-17 בנובמבר 2022, עתירה 21PA01880 (פסק הדין המלא באתר Légifrance), מראה את הצד השני של המטבע. מבקש שהציג רק תעודת אזרחות ישנה, בלי לתקן את מרשם האוכלוסין שלו ובלי להביא ראיה נוספת, נדחה, ובית המשפט אישר (נימוקי הדחייה באתר Légifrance): «il ne peut utilement soutenir qu’il est fils d’un français et a par conséquent la nationalité française en vertu de l’article 18 du code civil» (אינו יכול לטעון באופן מועיל שהוא בנו של צרפתי ולפיכך בעל אזרחות צרפתית מכוח סעיף 18 לחוק האזרחי). יתרה מזו, בית המשפט קבע שהקונסול «se trouvait en situation de compétence liée pour refuser» (היה במצב של סמכות כבולה, compétence liée, לסרב) (הקביעה על סמכות כבולה באתר Légifrance), כלומר לא היה לו שיקול דעת כלל: מול תיק שאינו מוכיח אזרחות, הסירוב הוא חובה. שני פסקי הדין יחד נותנים את המפה המלאה. תיק אזרחות מסודר עם תמצית מרשם מתועתקת: הנטל עובר למינהל, וסירוב דורש ספק ממשי. תיק ריק עם מסמך יחיד וישן וללא תיקון מרשם: הסירוב כמעט אוטומטי, ושום טענה כללית על בן של צרפתי לא תציל אותו. המסקנה המעשית לבקשת דרכון שני: צרפו את הוכחת האזרחות החזקה ביותר שיש לכם כבר בשלב ההגשה, אל תחכו לסירוב כדי להתחיל לאסוף מסמכים. אם קיבלתם סירוב, דרשו החלטה מנומקת בכתב, notification (הודעה רשמית), ושמרו את מועדה: הערעור לבית המשפט המינהלי, tribunal administratif, מוגש בתוך חודשיים ממסירת ההחלטה הנתקפת או מפרסומה, כפי שקובע (סעיף R421-1 לחוק המשפט המינהלי באתר Légifrance): «La juridiction ne peut être saisie que par voie de recours formé contre une décision, et ce, dans les deux mois à partir de la notification ou de la publication de la décision attaquée» (לא ניתן לפנות לערכאה אלא בערעור נגד החלטה, וזאת בתוך חודשיים ממסירת ההחלטה הנתקפת או מפרסומה). החמצת המועד סוגרת את הדלת, ולכן סמנו את התאריך ביומן ביום קבלת המכתב. סירוב של קונסוליה, כמו בתיקי דקר שהוזכרו, נתקף בפני בית המשפט המינהלי בפריז, והערעור יכול לכלול בקשה לצו מחייב, injonction (צו שיפוטי המורה למינהל לעשות מעשה מסוים). החוק מסמיך את השופט (סעיף L911-1 באתר Légifrance): «Lorsque sa décision implique nécessairement qu’une personne morale de droit public ou un organisme de droit privé chargé de la gestion d’un service public prenne une mesure d’exécution dans un sens déterminé, la juridiction, saisie de conclusions en ce sens, prescrit, par la même décision, cette mesure assortie, le cas échéant, d’un délai d’exécution» (כשהחלטתו מחייבת בהכרח שתאגיד ציבורי או גוף פרטי המופקד על שירות ציבורי ינקוט אמצעי ביצוע בכיוון מסוים, הערכאה, שהתבקשה זאת, מורה, באותה החלטה, על אמצעי זה, בצירוף, לפי העניין, מועד לביצוע). בתיק דקר, המועצה אכן חייבה (צו ההנפקה בפסק הדין באתר Légifrance): «Il est enjoint au consul général de France à Dakar de délivrer à M. A… un passeport dans le délai de deux mois à compter de la notification de la présente décision» (מצווה על הקונסול הכללי של צרפת בדקר להנפיק למר א. דרכון בתוך חודשיים ממסירת החלטה זו). בית המשפט אינו מסתפק בביטול הסירוב, הוא קוצב למינהל זמן לביצוע. ואם התיק מגיע עד למועצת המדינה, היא רשאית (סעיף L821-2 באתר Légifrance): «soit régler l’affaire au fond si l’intérêt d’une bonne administration de la justice le justifie» (להכריע בתיק לגופו אם טובת עשיית המשפט התקינה מצדיקה זאת), כלומר לסיים את הסיפור בעצמה במקום להחזיר אותו למטה. למי שמתקשה לממן הליך, פסק הדין מזכיר שהסיוע המשפטי, aide juridictionnelle (מימון המדינה לשכר טרחת עורך הדין למי שזכאי), חל גם בהליכים אלה. שלוש טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן: ראשית, הגשת בקשת דרכון שני בלי להוכיח את אחד משני המצבים, בתקווה שיסתדר, כשהמינהל רשאי פשוט לומר לא. שנית, הגשת הוכחת אזרחות חלקית, למשל תעודת לידה ישראלית בלי תרגום ובלי רישום, ואז הפתעה מהסירוב. שלישית, שתיקה מול סירוב עד שהמועד של החודשיים חולף. כל אחת מהשלוש ניתנת למניעה, וכל אחת מהן עולה בזמן ובכסף כשהיא קורית.
סיכום
דרכון צרפתי שני אינו פריבילגיה ואינו תרמית, אלא כלי עבודה שהמשפט הצרפתי מכיר בשני מצבים מוגדרים: דרכון ראשון המשותק בגלל ויזה בשעה שנסיעת עבודה דחופה מחכה, וחותמות קודמות החוסמות כניסה עתידית. ההנפקה נתונה לשיקול דעת המינהל, ולכן התיק מדבר: הוכחת השיתוק או החסימה, הוכחת הנסיעה הקרובה עם תאריכים, והוכחת האזרחות החזקה ביותר שיש לכם, מהתמצית המתועתקת ועד תעודת האזרחות. ההגשה בתור שנקבע מראש, בקונסוליה בתל אביב או בדלפק המוסמך בצרפת, בתשלום הבול המתאים ובהבאת זמן המתנה של שבועות בחשבון. ואם מסרבים, הזכרו את הכלל של מועצת המדינה: רק ספק ממשי מצדיק סירוב, והחלטה מנומקת ניתנת לתקיפה בתוך חודשיים, עם אפשרות לבקש צו המורה על ההנפקה. בדקו הערב איפה הדרכון הראשון שלכם, מה תוקפו, ואיזו נסיעה מחכה לכם בחודשיים הקרובים. אם התשובות מראות שאתם באחד משני המצבים, התחילו לאסוף את המסמכים כבר מחר בבוקר. צלמו כל מסמך ושמרו עותק דיגיטלי מסודר, כי תיק מגובה היטב מתקדם מהר יותר מול כל דלפק, בתל אביב או בפריז, ומונע בקשות השלמה שמעכבות את ההנפקה בשבועות נוספים.