משרד Kohen Avocats · פריז 16
ירושה בצרפת ליורש ישראלי: דירה בפריז, צוואה, מסים ומועדים (2026)

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

ירושה בצרפת ליורש ישראלי: דירה בפריז, צוואה, מסים ומועדים (2026)

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

אבא התגורר בתל אביב, אבל החזיק דירה בפריז. אמא חיה שנים בין ישראל לצרפת, והשאירה אחריה חשבון בנק בפריז וצוואה שנכתבה בישראל. אתם, הילדים, גרים בישראל, ופתאום אתם צריכים להבין: איזה דין חל על הירושה, הצרפתי או הישראלי. האם הצוואה יכולה להדיר אתכם מהדירה בפריז. כמה מס תשלמו בצרפת, תוך כמה זמן צריך להגיש את ההצהרה, והאם חייבים נוטריון (notaire, עורך הדין הציבורי הצרפתי שמוסמך לערוך מסמכי ירושה רשמיים). המדריך הזה עונה על כל השאלות האלה בסדר הפעולות הנכון: קודם קובעים איזה דין חל, אחר כך בודקים כמה מהעיזבון שמור לילדים בחוק הצרפתי, ורק בסוף מטפלים בניירת, במסים ובמועדים. כל כלל משפטי כאן נשען על טקסט רשמי או על פסק דין שנקרא במלואו במהלך כתיבת המדריך, עם ציטוט מדויק בצרפתית ותרגום לעברית, ועם קישור למקור הרשמי. המדריך מיועד ליורש ישראלי של מי שהחזיק נכסים בצרפת, בין אם המנוח התגורר בישראל ובין אם התגורר בצרפת, והוא כולל גם פרק מעשי למי שמטפל בירושה בפריז ובאיל-דה-פרנס.

I. איזה דין חל על הירושה וכמה מהעיזבון החוק הצרפתי שומר לילדים

A. מקום המגורים הרגיל של המנוח קובע, והצוואה יכולה לבחור את דין האזרחות

השאלה הראשונה אינה כמה מס תשלמו, אלא איזו מדינה מחליטה מי יורש. בתוך האיחוד האירופי התשובה נמצאת בתקנת הירושה האירופית (règlement successions, תקנה מס’ 650/2012 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 4 ביולי 2012, שעניינה סמכות שיפוט, דין חל, הכרה וביצוע של מסמכים רשמיים בענייני ירושה ויצירת תעודת ירושה אירופית). הכלל הבסיסי פשוט, והכלל הוא: הדין החל על הירושה כולה הוא דין המדינה שבה היה למנוח מקום מגורים רגיל בעת מותו, בכפוף לחריגים שהתקנה עצמה קובעת (תקנה מס’ 650/2012 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 4 ביולי 2012). מקום מגורים רגיל (résidence habituelle, המקום שבו אדם חי בפועל ובאופן יציב, להבדיל מכתובת רשמית או מאזרחות) אינו האזרחות ואינו מקום המצאם של הנכסים: אדם ישראלי שגר שנים בפריז ייחשב כמי שמקום מגוריו הרגיל בצרפת, ואדם צרפתי שגר שנים בתל אביב ובא לבקר בדירתו בפריז ייחשב כמי שמקום מגוריו הרגיל בישראל. התקנה מוסיפה חריג צדק: כאשר מכלול נסיבות העניין מראה שבעת מותו היו למנוח קשרים הדוקים בעליל עם מדינה אחרת, יחול דין אותה מדינה אחרת.

התקנה מאפשרת לכל אדם לבחור מראש את הדין שיחול על ירושתו, וזה הכלי החשוב ביותר לתכנון בין ישראל לצרפת. בחירת הדין (professio juris, בחירה מפורשת של הדין החל על הירושה כולה) מוגבלת לדין של מדינת האזרחות של הבוחר, בעת הבחירה או בעת המוות. מי שמחזיק באזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, רשאי לבחור את דין כל אחת ממדינות אזרחותו. הבחירה חייבת להיעשות במפורש בהצהרה בצורת הוראה מחמת מיתה (disposition à cause de mort, צוואה או מסמך שמשפיע לאחר המוות) או לעלות מנוסח הוראה כזאת, ושינוי הבחירה או ביטולה כפוף לאותן דרישות צורה. המסקנה המעשית: הורה ישראלי שרוצה שהדין הישראלי יחול על הדירה בפריז, או הורה צרפתי שרוצה שהדין הצרפתי יחול על הכול, צריך לכתוב זאת במפורש בצוואה, ולא להסתפק בהנחה שהדברים מובנים מאליהם.

בתי המשפט הצרפתיים בודקים את מקום המגורים הרגיל בבדיקה כוללת של עובדות החיים, ולא לפי מסמך אחד. בית המשפט העליון הצרפתי (Cour de cassation, ערכאת הערעור העליונה בעניינים אזרחיים) קבע ב-29 במאי 2019, בערעור מס’ 18-13.383 בעניין ירושה של מנוח שחי בין ניו יורק לפריז, כי «sont compétentes pour statuer sur l’ensemble d’une succession les juridictions de l’État membre dans lequel le défunt avait sa résidence habituelle au moment de son décès» (מוסמכות לדון בירושה כולה ערכאות המדינה החברה שבה היה למנוח מקום מגורים רגיל בעת מותו). באותו פסק דין נקבעה שיטת הבדיקה, כלשונה: «l’autorité chargée de la succession doit procéder à une évaluation d’ensemble des circonstances de la vie du défunt au cours des années précédant son décès et au moment de son décès, prenant en compte tous les éléments de fait pertinents, notamment la durée et la régularité de la présence du défunt dans l’État concerné ainsi que les conditions et les raisons de cette présence» (הרשות המטפלת בירושה חייבת לערוך הערכה כוללת של נסיבות חיי המנוח בשנים שקדמו למותו ובעת מותו, תוך התחשבות בכל העובדות הרלוונטיות, ובפרט במשך ובסדירות נוכחות המנוח במדינה הנדונה ובתנאי הנוכחות ובסיבותיה). פסק הדין המלא מופיע באתר הרשמי של בית המשפט העליון הצרפתי. כאשר הבדיקה מורכבת, למשל כשהמנוח חי לסירוגין בכמה מדינות, האזרחות או מקום המצאם של עיקר הנכסים יכולים לשמש קריטריון מסייע להערכה הכוללת. ליורש ישראלי זה אומר: אספו מהיום הראשון ראיות למקום החיים האמיתי של המנוח, חוזה שכירות או בעלות בפריז, חשבונות, רישומי נסיעות, מקום העבודה ומקום המשפחה הקרובה, כי לשאלה הזאת תהיה השפעה על כל ההמשך.

שימו לב לנקודה שחוזרת בטעויות של יורשים: סמכות השיפוט הולכת בדרך כלל אחרי אותו מבחן. אם מקום המגורים הרגיל של המנוח היה בצרפת, בתי המשפט הצרפתיים מוסמכים לדון בירושה כולה, כולל נכסים מחוץ לצרפת. אם מקום המגורים הרגיל היה בישראל, התביעה לחלוקה תוגש ככלל בישראל, והנכסים בצרפת יטופלו דרך הנוטריון הצרפתי על סמך המסמכים הישראליים. כאשר איכות היורש עצמה תלויה באזרחות הצרפתית של המנוח או של היורש, ורשות צרפתית מסרבת להכיר בה, קראו גם את המדריך על סירוב תעודת אזרחות צרפתית ותביעה להצהרת אזרחות בבית המשפט, כי בלי הוכחת האזרחות לא תוכלו להוכיח את זכות הירושה הנגזרת ממנה.

B. החלק השמור לילדים, סדר היורשים וזכויות בן או בת הזוג

הדין הצרפתי אינו מאפשר להדיר ילדים מהירושה בצוואה. החלק השמור (réserve héréditaire, החלק מהעיזבון שהחוק מבטיח ליורשים מסוימים) מוגדר בחוק האזרחי (Code civil, קודקס הדין האזרחי הצרפתי) כך: «La réserve héréditaire est la part des biens et droits successoraux dont la loi assure la dévolution libre de charges à certains héritiers dits réservataires, s’ils sont appelés à la succession et s’ils l’acceptent» (החלק השמור הוא חלק הנכסים והזכויות בעיזבון שהחוק מבטיח את העברתו נקי מחיובים ליורשים מסוימים הנקראים יורשים שמורים, אם הם נקראים לירושה ואם הם מקבלים אותה). ההגדרה המלאה מופיעה בסעיף 912 לחוק האזרחי באתר לג’יפרנס הרשמי. הילדים הם היורשים השמורים העיקריים. גודל החלק השמור תלוי במספר הילדים: «Les libéralités, soit par actes entre vifs, soit par testament, ne pourront excéder la moitié des biens du disposant, s’il ne laisse à son décès qu’un enfant ; le tiers, s’il laisse deux enfants ; le quart, s’il en laisse trois ou un plus grand nombre» (מתנות, בין במעשה בין-חיים ובין בצוואה, לא יוכלו לעלות על מחצית נכסי המצווה אם השאיר אחריו ילד אחד, על השליש אם השאיר שני ילדים, ועל הרבע אם השאיר שלושה ילדים או יותר). היתרה היא החלק הפנוי (quotité disponible, החלק שהמנוח רשאי לחלק בחופשיות במתנות ובצוואה). הסעיף המלא, כולל החריג הבינלאומי שיוסבר מיד, מופיע בסעיף 913 לחוק האזרחי. דוגמה מספרית: מנוח שהשאיר שני ילדים ודירה בפריז בשווי 600,000 אירו, החלק השמור הכולל הוא שני שלישים, כלומר 400,000 אירו, והצוואה יכולה לחלק בחופשיות רק 200,000 אירו. צוואה שנותנת את כל הדירה לילד אחד או לאדם זר תצומצם (réduction, הקטנת מתנות עודפות) לטובת הילד המקופח.

החוק הצרפתי חשב גם על המקרה שבו הדין החל על הירושה אינו צרפתי ואינו מכיר בחלק שמור כלל. מאז חוק מס’ 2021-1109 מיום 24 באוגוסט 2021, הסעיף 913 כולל פסקה שלישית הקובעת מנגנון פיצוי: «chaque enfant ou ses héritiers ou ses ayants cause peuvent effectuer un prélèvement compensatoire sur les biens existants situés en France au jour du décès, de façon à être rétablis dans les droits réservataires que leur octroie la loi française, dans la limite de ceux-ci» כנוסח הפסקה השלישית של סעיף 913 לחוק האזרחי (כל ילד, או יורשיו או הבאים במקומו, רשאי לבצע נטילה מפצה מהנכסים הקיימים הנמצאים בצרפת ביום המוות, כדי להשיב לעצמו את הזכויות השמורות שהחוק הצרפתי מעניק לו, עד לגבולן). התנאי הכפול מצטבר: המנוח או אחד מילדיו לפחות הוא, בעת המוות, אזרח של מדינה חברה באיחוד האירופי או מתגורר בה בקביעות, והדין הזר החל על הירושה אינו מאפשר שום מנגנון שמור המגן על הילדים. ליורש ישראלי יש כאן מסקנה חדה: אם המנוח היה ישראלי שגר בישראל וכל הילדים גרים בישראל, תנאי האזרחות והמגורים האירופיים אינו מתקיים, והנטילה המפצה אינה עומדת לרשותכם. אם לעומת זאת אחד הילדים מתגורר בצרפת, הדלת נפתחת, וכדאי לבדוק אותה מול הנוטריון. בית הערעור של פריז אישר ב-24 בספטמבר 2025, בתיק מס’ 23/05397, שהמחוקק הצרפתי ראה במנגנון השמור עניין כללי גם בירושות הכפופות לדין זר, ודחה טענה שהסעיפים 912 ו-913 סותרים את מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי.

מעבר לילדים, החוק קובע סדר יורשים (ordres d’héritiers, דרגות קרבה שקובעות מי יורש לפני מי): «En l’absence de conjoint successible, les parents sont appelés à succéder ainsi qu’il suit : 1° Les enfants et leurs descendants ; 2° Les père et mère ; les frères et soeurs et les descendants de ces derniers ; 3° Les ascendants autres que les père et mère ; 4° Les collatéraux autres que les frères et soeurs et les descendants de ces derniers» (בהעדר בן זוג יורש, הקרובים נקראים לרשת כך: ראשונים הילדים וצאצאיהם, אחריהם האב והאם, האחים והאחיות וצאצאיהם, אחריהם עולים אחרים, ולבסוף קרובים צדדיים אחרים). כל דרגה מוציאה את הבאות אחריה. הנוסח המלא מופיע בסעיף 734 לחוק האזרחי. בן או בת הזוג היורשים (conjoint successible, בן הזוג הנותר בחיים שאינו גרוש) מוגדרים בפשטות: «Est conjoint successible le conjoint survivant non divorcé» (בן זוג יורש הוא בן הזוג הנותר בחיים שאינו גרוש)), לפי סעיף 732 לחוק האזרחי, והירושה מועברת בחוק לקרובים ולבן הזוג היורש בתנאים המפורטים בהמשך החוק. כאשר המנוח השאיר ילדים, בן הזוג הנותר בוחר בין זכות שימוש והנאה (usufruit, הזכות להשתמש בנכס וליהנות מפירותיו בלי להיות בעליו) בכל הנכסים הקיימים, לבין בעלות ברבע מהנכסים, כלשון החוק: «Si l’époux prédécédé laisse des enfants ou descendants, le conjoint survivant recueille, à son choix, l’usufruit de la totalité des biens existants ou la propriété du quart des biens lorsque tous les enfants sont issus des deux époux et la propriété du quart en présence d’un ou plusieurs enfants qui ne sont pas issus des deux époux» (אם בן הזוג שנפטר השאיר ילדים או צאצאים, בן הזוג הנותר מקבל, לפי בחירתו, זכות שימוש והנאה בכל הנכסים הקיימים או בעלות ברבע הנכסים כאשר כל הילדים משותפים לשני בני הזוג, ובעלות ברבע גם בנוכחות ילד אחד או יותר שאינם משותפים), כמפורט בסעיף 757 לחוק האזרחי. הוכחת איכות היורש (preuve de la qualité d’héritier) נעשית בכל דרך: «La preuve de la qualité d’héritier s’établit par tous moyens» (הוכחת איכות היורש נעשית בכל האמצעים), לפי סעיף 730 לחוק האזרחי, ובפועל הבנקים והמרשמים בצרפת ידרשו מכם את תעודת היורשות הנוטריונית שתידון בפרק הבא.

II. כסף ופרוצדורה: נוטריון, הצהרה, מסים ומועדים שאסור להחמיץ

A. הנוטריון, הוכחת היורשות והרישום: לאן פונים ובאיזה סדר

בירושה עם נכס בצרפת כמעט תמיד תצטרכו נוטריון, גם אם יש צוואה ברורה וגם אם היורשים מסכימים ביניהם. הכלל המעשי מופיע באתר הרשמי של המינהל הצרפתי, ולפיו פנייה לנוטריון נדרשת בשלושת המצבים הבאים: הירושה כוללת נכס מקרקעין (bien immobilier), ואז יש לערוך תעודת בעלות במקרקעין (attestation de propriété immobilière, מסמך נוטריוני המעיד על מעבר המקרקעין מהמנוח ליורשים, שמרגע פרסומו בשירות פרסום המקרקעין הוא מהווה את תואר הבעלות של היורשים); סכום הירושה שווה ל-5,965 אירו או עולה עליו, ואז יש לערוך תעודת יורשות (acte de notoriété, מסמך נוטריוני המוכיח מיהו יורש); קיימות צוואה או מתנה בין בני זוג. הפירוט המלא מופיע בדף הרשמי על חובת הפנייה לנוטריון, והדף המשלים על הוכחת איכות היורש מופיע כאן. דירה בפריז מפעילה את הכלל הראשון ממילא, כך שהשאלה אינה אם צריך נוטריון אלא איזה נוטריון ובאיזה סדר מגישים לו את המסמכים.

סדר הפעולות הנכון חוסך חודשים. ראשית, תעודת הפטירה ותעודות המצב האישי: תעודת פטירה ישראלית, תעודות לידה ונישואין של המנוח והיורשים, והצוואה אם קיימת. מסמכים ישראליים המוגשים לנוטריון צרפתי מתורגמים ככלל לצרפתית בידי מתרגם מושבע (traducteur assermenté, מתרגם המוסמך בידי בית משפט צרפתי), והנוטריון רשאי לדרוש עליהם חותמת אפוסטיל (apostille, אימות בינלאומי לפי אמנת האג), לכן בררו מראש את דרישותיו המדויקות לפני שאתם מזמינים תרגומים. שנית, הנוטריון עורך את תעודת היורשות ומאתר צוואות במרשם הצוואות המרכזי (Fichier central des dispositions de dernières volontés). שלישית, אם יש מקרקעין, הנוטריון עורך את תעודת הבעלות במקרקעין ומפרסם אותה בשירות פרסום המקרקעין (service de publicité foncière, המרשם הצרפתי שבו נרשמות עסקאות מקרקעין), כי רק הפרסום הופך את היורשים לבעלים הרשומים כלפי כולי עלמא. רביעית, הנוטריון מכין את הצהרת העיזבון למס הכנסה, שתידון בפרק המסים. אם אחד היורשים מתגורר מחוץ לאירופה, בקשו מהנוטריון גם תעודת ירושה אירופית (certificat successoral européen, תעודה אחידה לפי תקנת הירושה המאפשרת להוכיח איכות יורש בכל מדינות האיחוד בלי הליך נוסף), כי היא מקלה על בנקים ומרשמים מחוץ לצרפת.

כמה דגשים למי שמטפל בירושה בפריז ובאיל-דה-פרנס. התביעה לחלוקה שיפוטית (partage judiciaire, חלוקה הנכפית בידי בית משפט כשאין הסכמה) מוגשת לבית המשפט השיפוטי (tribunal judiciaire, בית המשפט האזרחי הכללי) שבאזור שיפוטו נפתחה הירושה, ובפריז מדובר בבית המשפט השיפוטי של פריז, שהוא הגדול והעמוס בצרפת, לכן הקדימו להגיש ואל תחכו לחודש האחרון של המועדים. שירות פרסום המקרקעין של פריז מטפל בנפח עצום של תיקים, והפרסום של תעודת הבעלות לוקח זמן, לכן בקשו מהנוטריון אישור ביניים על הגשת המסמך לפרסום כדי להציגו לבנק. בחרו נוטריון פריזאי המטפל דרך קבע בירושות בינלאומיות ומכיר מסמכים ישראליים, והכינו מראש תיק מסודר: תעודות, תרגומים, פרטי חשבונות, מספרי מס בצרפת ובישראל, ועותק הצוואה. אם היורשים חלוקים ביניהם, זכרו את הכלל: «Nul ne peut être contraint à demeurer dans l’indivision et le partage peut toujours être provoqué, à moins qu’il n’y ait été sursis par jugement ou convention» (איש אינו יכול להיות מוכרח להישאר בשותפות בעיזבון, וחלוקה תמיד ניתן לדרוש, אלא אם עוכבה בפסק דין או בהסכם), לפי סעיף 815 לחוק האזרחי. שותפות בעיזבון (indivision, המצב שבו כמה יורשים מחזיקים יחד בנכסי הירושה לפני החלוקה) אינה כלא: יורש יחיד יכול לכוף חלוקה, ואם אין הסכמה בית המשפט יחלק או יורה על מכירה וחלוקת התמורה.

B. ההצהרה, המסים והמועדים: כמה משלמים ומתי חייבים להגיש

המועד החשוב ביותר ליורש ישראלי הוא מועד הגשת הצהרת העיזבון (déclaration de succession, הדיווח המפורט על נכסי המנוח המוגש למס הכנסה הצרפתי). החוק קובע שני מועדים: «Les délais pour l’enregistrement des déclarations que les héritiers, donataires ou légataires ont à souscrire des biens à eux échus ou transmis par décès sont : De six mois, à compter du jour du décès, lorsque celui dont on recueille la succession est décédé en France métropolitaine; D’une année, dans tous les autres cas» (המועדים לרישום ההצהרות שעל היורשים, מקבלי המתנות והזוכים בצוואה להגיש על הנכסים שעברו אליהם במות המנוח הם: שישה חודשים מיום המוות, כאשר המנוח נפטר בצרפת המטרופולינית, ושנה אחת בכל מקרה אחר), לפי סעיף 641 לקוד המסים הכללי. מנוח שנפטר בישראל מזכה את יורשיו במועד של שנה, אבל השנה הזאת עוברת מהר כשצריך לאסוף מסמכים משתי מדינות, להזמין תרגומים ולתאם נוטריון בפריז. איחור גורר ריבית וקנסות, לכן פתחו את התיק אצל הנוטריון בחודשים הראשונים גם אם חלק מהמסמכים עדיין חסרים.

השאלה השנייה היא אילו נכסים צרפת חייבת במס כאשר המנוח גר בישראל. התשובה נמצאת בכלל הטריטוריאליות: «2° Les biens meubles et immeubles, que ces derniers soient possédés directement ou indirectement, situés en France» (פסקה 2: נכסים מטלטלין ומקרקעין, בין המוחזקים במישרין ובין בעקיפין, הנמצאים בצרפת), לפי פסקה 2 של סעיף 750 ter לקוד המסים. דירה בפריז של תושב ישראל חייבת אפוא במס העברה צרפתי, גם אם המנוח מעולם לא היה תושב מס בצרפת, וגם החזקה עקיפה דרך חברה נכללת. אותו סעיף מוסיף פסקה שלישית החלה על יורש שגר בצרפת ומקבל נכסים מחוץ לצרפת, אם היה בעל מושב מס בצרפת לפחות שש שנים בעשר השנים האחרונות, כלומר ילד שעלה מצרפת לישראל וחזר אליה עלול למצוא את עצמו חייב במס צרפתי גם על נכסים ישראליים. בדקו את מצב המושב של כל יורש בנפרד, כי הכלל אישי.

כמה משלמים בפועל. התעריפים בקו ישיר (ligne directe, הורים וילדים) עולים במדרגות מ-5% עד 45% לפי גודל החלק החייב של כל זכאי, לפי טבלת סעיף 777 לקוד המסים, אבל לפני החלת התעריף מנכים ניכוי (abattement, סכום הפטור ממס לכל יורש): «il est effectué un abattement de 100 000 € sur la part de chacun des ascendants et sur la part de chacun des enfants vivants ou représentés par suite de prédécès ou de renonciation» (מבוצע ניכוי של 100,000 אירו מחלקו של כל אחד מהעולים ומחלקו של כל אחד מהילדים החיים או המיוצגים מחמת פטירה מוקדמת או ויתור), לפי סעיף 779 לקוד המסים. דוגמה: ילד יחיד שיורש דירה בפריז בשווי 400,000 אירו מנכה 100,000 אירו, ומשלם מס מדורג על 300,000 אירו, כלומר עשרות אלפי אירו, לא סכום סמלי. בן או בת הזוג הנותרים פטורים לחלוטין ממס פטירה: «Sont exonérés de droits de mutation par décès le conjoint survivant et le partenaire lié au défunt par un pacte civil de solidarité» (פטורים ממס העברה במות המנוח בן הזוג הנותר ובן הזוג הקשור למנוח בברית אזרחית), לפי סעיף 796-0 bis לקוד המסים. אחים ואחיות, לעומת זאת, משלמים 35% עד 45% אחרי ניכוי קטן בהרבה, כך שהרכב היורשים משנה את התמונה דרמטית.

ומה עם כפל מס בין צרפת לישראל. החוק הצרפתי מאפשר לקזז מס ששולם בחו״ל, אבל רק בשני מצבים: «Dans les cas définis aux 1° et 3° de l’article 750 ter , le montant des droits de mutation à titre gratuit acquitté, le cas échéant, hors de France est imputable sur l’impôt exigible en France» (במקרים המוגדרים בפסקאות 1 ו-3 של סעיף 750 ter, סכום מס ההעברה ללא תמורה ששולם מחוץ לצרפת ניתן לקיזוז מהמס המגיע בצרפת), לפי סעיף 784 A לקוד המסים, והקיזוז מוגבל למס ששולם על נכסים מחוץ לצרפת. שימו לב למה שהסעיף אינו אומר: פסקה 2, שהיא בדיוק מצבו של מנוח תושב ישראל עם דירה בפריז, אינה נכללת במנגנון הקיזוז. לכן יורש ישראלי אינו רשאי להניח שהמס ששולם בישראל יקוזז אוטומטית בצרפת, ועליו לבדוק מראש, עם יועץ מס המכיר את שתי המדינות, אם קיימת אמנה applicable ואיך מצהירים בשתי המדינות כדי לא לשלם פעמיים. הכלל הזה הוא אחד המקומות שבהם טעות עולה עשרות אלפי אירו.

שני מועדים נוספים משלימים את התמונה. הראשון נוגע לבחירה בין קבלת הירושה, קבלתה עד גובה הנכסים נטו או ויתור עליה (option héréditaire, זכות הבחירה של היורש): «La faculté d’option se prescrit par dix ans à compter de l’ouverture de la succession» (זכות הבחירה מתיישנת בעשר שנים מפתיחת הירושה), לפי סעיף 780 לחוק האזרחי, ויורש שלא בחר בתוך המועד נחשב כמי שוויתר. פתיחת הירושה (ouverture de la succession) מתרחשת במוות, במעונו האחרון של המנוח: «Les successions s’ouvrent par la mort, au dernier domicile du défunt» (הירושות נפתחות במוות, במעונו האחרון של המנוח), לפי סעיף 720 לחוק האזרחי. השני נוגע לקבלה עד גובה הנכסים נטו (acceptation à concurrence de l’actif net, מנגנון המגביל את אחריות היורש לחובות המנוח לגובה הנכסים): ההצהרה נמסרת למזכירות בית המשפט השיפוטי או לנוטריון, «L’inventaire est déposé au tribunal dans le délai de deux mois à compter de la déclaration» (המצאי מופקד בבית המשפט בתוך חודשיים מההצהרה), לפי סעיף 790 לחוק האזרחי, ומי שלא הפקיד את המצאי במועד נחשב כמקבל מלא, כלומר אחראי גם לחובות. אם יש חשש שהמנוח השאיר חובות, למשל משכנתה על הדירה בפריז, אל תקבלו את הירושה בקלות דעת: בחרו במסלול המוגבל ועמדו במועד החודשיים.

סיכום

ירושה בצרפת של מנוח הקשור לישראל נפתרת בשלושה צעדים בסדר קבוע. קודם קובעים את הדין החל: מקום המגורים הרגיל בעת המוות, אלא אם הצוואה בחרה במפורש בדין האזרחות, ישראלית או צרפתית. אחר כך בודקים את החלק השמור: ילד אחד שומר מחצית, שני ילדים שני שלישים, שלושה ילדים ומעלה שלושה רבעים, ובן הזוג הנותר בוחר בין זכות שימוש והנאה כוללת לבין בעלות ברבע, ופטור ממס פטירה. לבסוף מטפלים בפרוצדורה: נוטריון חובה כשיש מקרקעין או סכום משמעותי או צוואה, תעודת יורשות ותעודת בעלות עם פרסום במרשם, הצהרת עיזבון בתוך שנה כשהמנוח נפטר מחוץ לצרפת המטרופולינית, ניכוי של 100,000 אירו לכל ילד, וקיזוז מס זר רק במצבים שהחוק מונה במפורש. אספו מסמכים ותרגומים מוקדם, הגישו לנוטריון פריזאי המנוסה בתיקים ישראליים, ועמדו במועדים כי איחור עולה ריבית, קנסות ולעיתים אחריות לחובות. זוהי מפת הדרכים המלאה, והיא מחליפה ניחושים, לא ייעוץ פרטני בתיק שלכם.

📄 חוזר רשמי