ישראלים שמחזיקים באזרחות צרפתית או מבקשים אותה שואלים תמיד שתי שאלות מעשיות לפני הכול: כמה זה עולה, וכמה זמן זה לוקח. השאלות נשמעות פשוטות, אבל התשובות מתפזרות בין אתרים רשמיים, סכומי אגרות שמשתנים לפי גיל ומקום הגשה, מועדי החלטה שקבועים בחוק, ותורים בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב שמתמלאים במהירות. טעות בסכום הבול הפיסקלי, תיק לא שלם או החמצת מועד ערעור עולים חודשים של המתנה ולעיתים מאות אירו נוספים. המדריך הזה מרכז במקום אחד את הסכומים המדויקים לשנת 2026 כפי שהם מופיעים באתרי service-public.fr, את מועדי הטיפול וההחלטה שקובע הקוד האזרחי הצרפתי (Code civil), ואת הלקחים משני פסקי דין שניתנו ב-2026 ומלמדים איך מנצחים סירוב. הוא מיועד לישראלים בישראל ובצרפת: מחדשי דרכון, הורים לילדים, בני זוג של צרפתים, נכדים של צרפתים ומועמדים להתאזרחות. כל סכום וכל מועד מגובים בציטוט מדויק מהמקור הרשמי, עם תרגום לעברית. מונח צרפתי מוסבר במילים עבריות בהופעתו הראשונה, כדי שהמדריך יהיה מובן גם למי שמעולם לא התמודד עם הבירוקרטיה הצרפתית.
I. כמה עולה אזרחות צרפתית ודרכון צרפתי לישראלים ב-2026: אגרות, בולים פיסקליים והוצאות נלוות
A. דרכון צרפתי ותעודת זהות בקונסוליה בתל אביב: מחירים מדויקים, אופן התשלום וטעויות שעולות כסף פעמיים
הדרכון הצרפתי (passeport biométrique, הדרכון הביומטרי של הרפובליקה הצרפתית) עולה כסף בכל חידוש, והסכום תלוי בגיל המבקש ובמקום ההגשה. בצרפת עצמה, מבוגר משלם בול פיסקלי אלקטרוני (timbre fiscal électronique, בול מס אלקטרוני שנרכש באינטרנט ומהווה תשלום האגרה למדינה). לפי המחירון הרשמי של הדרכון, מבוגר המגיש בצרפת רוכש בול פיסקלי אלקטרוני בסכום של 86 אירו. מחוץ לצרפת, ובכלל זה בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, המחיר למבוגר גבוה יותר. מחוץ לצרפת, ובכלל זה בקונסוליה בתל אביב, המחיר למבוגר הוא 96 אירו לפי אותו מחירון רשמי. בקונסוליה ניתן לשלם את הבול באינטרנט, ובמקרים רבים גם במזומן בקופה, ולעיתים בכרטיס אשראי, בהמחאה או בהעברה, לפי הנהוג בכל קונסוליה. לפני התור מומלץ לבדוק באתר הקונסוליה בתל אביב את אמצעי התשלום המתקבלים, כדי לא להגיע עם אמצעי תשלום שאינו מתקבל ולהפסיד את התור.
לילדים המחיר נמוך יותר, אבל גם כאן הגיל קובע. לבני חמש עשרה עד שבע עשרה לבני חמש עשרה עד שבע עשרה הסכום הוא 42 אירו לבול, לפי המחירון הרשמי. לילדים מתחת לגיל חמש עשרה הסכום בצרפת הוא 17 אירו לבול, לפי המחירון הרשמי. משפחה ישראלית עם שלושה ילדים משלמת אפוא סכום שונה לכל ילד לפי גילו, וטעות בסכום של אחד הילדים מעכבת את כל התיק המשפחתי. הכלל המעשי: מכינים מראש בול נפרד בסכום הנכון לכל מבקש, ומוודאים שהשם על הבול תואם את שם המבקש.
תעודת הזהות הלאומית הצרפתית (carte nationale d’identité, ובקיצור CNI, תעודת הזהות הביומטרית של אזרחי צרפת) זולה בהרבה. בקשה ראשונה וחידוש רגיל אינם עולים כסף. התשלום היחיד הוא במקרה של אובדן או גניבה, שאז החידוש כרוך בבול. במקרה של אובדן או גניבה החידוש כרוך בבול בסכום של 25 אירו בצרפת ובחו”ל, 12.50 אירו בגיאנה, לפי הדף הרשמי של תעודת הזהות. ישראלים רבים מגישים את שתי הבקשות יחד, דרכון ותעודת זהות, באותו תור בקונסוליה. זה חוסך תור שני, אבל מחייב תיק מסמכים כפול ומדויק: תמונה תקנית לכל בקשה, הוכחת אזרחות, והוכחת מגורים. תמונה שאינה עומדת בתקן, חתימה חסרה של הורה לקטין או הוכחת מגורים ישנה גורמים לדחיית הבקשה ביום התור, ואז צריך לקבוע תור חדש ולעיתים לרכוש בול נוסף. ההכנה המוקדמת היא החיסכון הגדול ביותר.
נקודה שרבים מחמיצים: הבקשה לדרכון מוגשת בהתייצבות אישית, עם טביעות אצבע ביומטריות, והדרכון הישן מוחזר או מבוטל במעמד ההגשה. מי שטס לישראל עם הדרכון הישן ומתכנן לחדש בתל אביב צריך לוודא שהדרכון הישן בתוקף עד מועד הטיסה חזרה, או להיערך למסמך מעבר (laissez-passer, מסמך מעבר חד-פעמי שהקונסוליה מנפיקה במקרי חירום). הכלל של סעיף 18 לקוד האזרחי עומד ברקע כל בקשה כזו: “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא הילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי). מי שאזרחותו נובעת מהורה צרפתי צריך להוכיח את שרשרת היוחסין בכל בקשה, וככל שהשרשרת ארוכה יותר כך חשיבות המסמכים גדולה יותר, כפי שיוסבר בהמשך.
B. אזרחות צרפתית: איזו בקשה עולה 255 אירו, איפה אין אגרת מדינה, וכמה עולה לערער על סירוב
בעוד דרכון עולה עשרות אירו, הליכי האזרחות עצמם עולים מאות. הכלל לשנת 2026 כתוב בדף הרשמי של מס האזרחות: התאזרחות צרפתית, השבה לאזרחות הצרפתית, והצהרות אזרחות מכוח נישואין עם צרפתי, כהורה של צרפתי או כאח או אחות של צרפתי, כפופים למס בסכום של 255 אירו, 127.50 אירו בגיאנה. המס משולם בבול פיסקלי בעת הגשת הבקשה. התאזרחות בצו (naturalisation par décret, הענקת אזרחות בהחלטת ממשלה לאחר שנות מגורים בצרפת), השבה לאזרחות (réintégration, החזרת אזרחות למי שאיבד אותה) והצהרת אזרחות מכוח נישואין (déclaration de nationalité par mariage, רכישת אזרחות בהצהרה של בן זוג זר של צרפתי) עולות אפוא כל אחת 255 אירו. מי שמגיש בקשה משפחתית שכוללת כמה בני משפחה משלם את המס על כל תיק בנפרד, ולכן בדיקת הזכאות לפני התשלום חוסכת סכומים ניכרים.
הצהרת האזרחות מכוח נישואין היא המסלול הנפוץ ביותר בקרב זוגות מעורבים ישראליים-צרפתיים, והתנאי המרכזי שלה הוא חיים משותפים. החוק קובע: “L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité.” (זר או חסר אזרחות הנישא לבן זוג בעל אזרחות צרפתית רשאי, לאחר ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש את האזרחות הצרפתית בהצהרה, בתנאי שבמועד ההצהרה החיים המשותפים, הרגשיים והחומריים כאחד, לא פסקו בין בני הזוג מאז הנישואין, ושבן הזוג הצרפתי שמר על אזרחותו). משמעות המונח חיים משותפים (communauté de vie, מגורים משותפים וחיי משפחה ממשיים, רגשיים וחומריים) היא שבני הזוג חיים יחד, מנהלים משק בית משותף ומקיימים קשר זוגי אמיתי.
התקופה מתארכת לחמש שנים בתנאים הכתובים באותו סעיף: “Le délai de communauté de vie est porté à cinq ans lorsque l’étranger, au moment de la déclaration, soit ne justifie pas avoir résidé de manière ininterrompue et régulière pendant au moins trois ans en France à compter du mariage, soit n’est pas en mesure d’apporter la preuve que son conjoint français a été inscrit pendant la durée de leur communauté de vie à l’étranger au registre des Français établis hors de France.” (מועד החיים המשותפים מוארך לחמש שנים כאשר הזר, במועד ההצהרה, אינו מוכיח שהתגורר ברציפות ובאופן סדיר שלוש שנים לפחות בצרפת מאז הנישואין, או אינו מסוגל להוכיח שבן זוגו הצרפתי היה רשום במהלך חיי המשפחה המשותפים בחו”ל במרשם הצרפתים המתגוררים מחוץ לצרפת).
נישואין שנערכו בחו”ל חייבים בתמלול מוקדם. החוק קובע: “En outre, le mariage célébré à l’étranger doit avoir fait l’objet d’une transcription préalable sur les registres de l’état civil français.” (יתרה מזאת, נישואין שנחגגו בחו”ל חייבים היו להיות נושא לתמלול מוקדם במרשמי המעמד האזרחי הצרפתי). מדובר בהעתקת תעודת הנישואין הזרה למרשם האזרחי הצרפתי בנאנט, בהליך האזרחי המכונה transcription. וידיעת צרפתית נדרשת במפורש: “Le conjoint étranger doit également justifier d’une connaissance suffisante, selon sa condition, de la langue française, dont le niveau et les modalités d’évaluation sont fixés par décret en Conseil d’Etat.” (בן הזוג הזר חייב להוכיח גם ידיעה מספקת, לפי מעמדו, של השפה הצרפתית, שרמתה ואופני הערכתה נקבעים בצו של מועצת המדינה). כל אחד מהתנאים האלה הוא עילת סירוב אפשרית, ולכן ההשקעה בהוכחות, חשבונות משותפים, מגורים משותפים ותעודות, מקדימה את תשלום 255 האירו.
ילדים זכאים למסלולים משלהם, וההורה הישראלי צריך להכיר אותם כדי לא לשלם לשווא על הליך מיותר. ילד קטין שנולד בצרפת להורים זרים רשאי לתבוע אזרחות בהצהרה: “L’enfant mineur né en France de parents étrangers peut à partir de l’âge de seize ans réclamer la nationalité française par déclaration, dans les conditions prévues aux articles 26 et suivants si, au moment de sa déclaration, il a en France sa résidence et s’il a eu sa résidence habituelle en France pendant une période continue ou discontinue d’au moins cinq ans, depuis l’âge de onze ans.” (ילד קטין שנולד בצרפת להורים זרים רשאי מגיל שש עשרה לתבוע את האזרחות הצרפתית בהצהרה, בתנאים הקבועים בסעיפים 26 ואילך, אם במועד הצהרתו הוא מתגורר בצרפת ואם מקום מגוריו הרגיל היה בצרפת תקופה רצופה או לא רצופה של חמש שנים לפחות, מגיל אחת עשרה). בשם ילד מגיל שלוש עשרה ניתן להגיש את ההצהרה, ואז תקופת המגורים נמדדת מגיל שמונה. ילד שהורהו מתאזרח נהיה צרפתי אוטומטית בתנאי מגורים משותפים: “L’enfant mineur dont l’un des deux parents acquiert la nationalité française, devient français de plein droit s’il a la même résidence habituelle que ce parent ou s’il réside alternativement avec ce parent dans le cas de séparation ou divorce.” (ילד קטין שאחד משני הוריו רוכש את האזרחות הצרפתית נהיה צרפתי מכוח הדין עצמו, אם מקום מגוריו הרגיל זהה לזה של ההורה או אם הוא מתגורר לסירוגין אצל ההורה במקרה של פרידה או גירושין). התנאי הטכני החשוב הוא ששם הילד יופיע בצו או בהצהרה של ההורה. הורים ששוכחים לכלול את הילדים בבקשת ההתאזרחות מגלים מאוחר מדי שהילד לא נכלל, ואז נדרש הליך נפרד בעלות נוספת.
תעודת האזרחות הצרפתית (certificat de nationalité française, ובקיצור CNF, תעודה רשמית של מזכירות בית המשפט המאשרת שהאדם צרפתי) היא המסמך שמכריע תיקים רבים, והיא מונפקת על ידי מזכירות בית המשפט (greffe, מזכירות בית המשפט) בלא אגרת בקשה. אבל ערכה הכספי עצום: מי שמחזיק בה מעביר את נטל ההוכחה למדינה. החוק קובע: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants .” (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על היותו צרפתי של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך). לכן סירוב להנפיק תעודה הוא צומת יקר: הוא חוסם דרכון וחידושים, והדרך היחידה קדימה היא פנייה לבית המשפט. ההליך המשפטי עצמו אינו כרוך באגרת מדינה על האזרחות, אבל הוא דורש תיק מסמכים מלא, תרגומים מושבעים ואפוסטיל על כל תעודה ישראלית, והוצאות אלה מצטברות לסכומים משמעותיים. המדריך על תעודת האזרחות לאחר סירוב לחידוש דרכון מרחיב על הצומת הזה, והמדריך לבן הזוג הישראלי של אזרח צרפתי מפרט את מסלול הוויזה והתמלול שקודם להצהרה.
II. כמה זמן לוקחת כל בקשה ומה עושים כשהתשובה מתעכבת או שלילית: מועדים, מעקב וערעורים
A. מועדי ההחלטה שהחוק קובע: שישה חודשים, שנה או שנתיים, ומי מוסמך להכריע באזרחות
החוק הצרפתי קוצב למדינה מועד להחליט על הצהרת אזרחות, והמועד תלוי בסוג ההצהרה. הכלל הבסיסי: “La décision de refus d’enregistrement doit intervenir six mois au plus après la date à laquelle a été délivré au déclarant le récépissé constatant la remise de toutes les pièces nécessaires à la preuve de recevabilité de la déclaration.” (החלטת הסירוב לרישום חייבת להתקבל בתוך שישה חודשים לכל היותר מהמועד שבו נמסר למצהיר האישור על מסירת כל המסמכים הדרושים להוכחת קבילות ההצהרה). המועד מתחיל רק מרגע שהתיק שלם וניתן אישור מסירה (récépissé, אישור רשמי על קבלת התיק המלא). כל עוד חסר מסמך, המועד אינו רץ. מכאן הכלל המעשי הראשון: מגישים תיק שלם בבת אחת, ושומרים את האישור עם התאריך. להצהרות מכוח נישואין המועד ארוך יותר: “Le délai est porté à un an pour les déclarations souscrites en vertu des articles 21-2 , 21-13-1 et 21-13-2.” (המועד מוארך לשנה להצהרות המוגשות מכוח סעיפים 21-2, 21-13-1 ו-21-13-2). ואם הממשלה פותחת בהליך התנגדות (opposition, התנגדות הממשלה לרכישת האזרחות מטעמי כבוד או ביטחון), המועד מתארך לשנתיים. בן זוג ישראלי שמגיש הצהרה מכוח נישואין צריך אפוא להיערך לשנת המתנה, ולשנתיים אם נפתחה התנגדות.
סירוב לרישום אינו סוף הדרך, אבל המועד לתקוף אותו קצר. החוק קובע: “Le ministre ou le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire refuse d’enregistrer les déclarations qui ne satisfont pas aux conditions légales. Sa décision motivée est notifiée au déclarant qui peut la contester devant le tribunal judiciaire durant un délai de six mois.” (השר או מנהל שירותי המזכירות של בית המשפט מסרב לרשום הצהרות שאינן עומדות בתנאי החוק. החלטתו המנומקת נמסרת למצהיר, הרשאי לתקוף אותה לפני בית המשפט בתוך שישה חודשים). בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט האזרחי (tribunal judiciaire, בית המשפט האזרחי המחוזי, הערכאה הכללית בענייני אזרחות), ובית המשפט היחיד שמוסמך להכריע בשאלת האזרחות עצמה. החוק קובע: “La juridiction civile de droit commun est seule compétente pour connaître des contestations sur la nationalité française ou étrangère des personnes physiques.” (הערכאה האזרחית של הדין הכללי היא היחידה המוסמכת לדון במחלוקות על אזרחותם הצרפתית או הזרה של בני אדם). ששת החודשים מתחילים מיום מסירת ההחלטה המנומקת, לא מיום הגשת ההצהרה. מי שמניח את המכתב במגירה ומתעורר אחרי חצי שנה מאבד את הזכות לתקוף את הסירוב, ונאלץ להתחיל הליך חדש עם תשלום מס חדש.
לצד המועדים החוקיים יש זמני טיפול מעשיים שאינם כתובים בחוק אבל קובעים את חיי המבקש. תור לדרכון בקונסוליה בתל אביב נקבע באינטרנט, והביקוש גבוה במיוחד לפני החופשות ובפתיחת שנת הלימודים. ייצור הדרכון עצמו אורך שבועות, והמעקב מתבצע באתר המעקב הממשלתי עם מספר הבקשה. תמלול נישואין או לידה בנאנט (service central d’état civil de Nantes, השירות המרכזי למרשם אזרחי בנאנט, הגוף שמעתיק תעודות זרות למרשם הצרפתי) נמשך חודשים ארוכים, ובמהלכו לא ניתן להתקדם לדרכון לילד או להצהרת נישואין. הכלל המעשי: מגישים את בקשת התמלול מוקדם ככל האפשר, במקביל להכנת שאר התיק, ושומרים כל אישור מסירה. תיק שמוגש בשלבים, כל פעם מסמך אחר, מאבד חודשים. תיק שלם עם אפוסטיל (apostille, חותמת האימות הבינלאומית על תעודות ציבוריות) ותרגום מושבע (traduction assermentée, תרגום של מתרגם מושבע המוכר על ידי בתי המשפט) על כל תעודה ישראלית מתקדם ללא עצירות.
סיכון מיוחד מרחף על משפחות שחיות עשרות שנים מחוץ לצרפת. החוק קובע: “Lorsqu’un individu réside ou a résidé habituellement à l’étranger, où les ascendants dont il tient par filiation la nationalité sont demeurés fixés pendant plus d’un demi-siècle, cet individu ne sera pas admis à faire la preuve qu’il a, par filiation, la nationalité française si lui-même et celui de ses père et mère qui a été susceptible de la lui transmettre n’ont pas eu la possession d’état de Français. Le tribunal devra dans ce cas constater la perte de la nationalité française, dans les termes de l’article 23-6 .” (כאשר אדם מתגורר או התגורר דרך קבע בחו”ל, שבו האבות שמהם הוא שואב ביוחסין את האזרחות השתקעו למעלה מחצי מאה, אותו אדם לא יורשה להוכיח שיש לו ביוחסין אזרחות צרפתית, אם הוא עצמו וההורה שיכול היה להעביר לו אותה לא החזיקו במעמד של צרפתי. בית המשפט חייב במקרה זה לקבוע את אובדן האזרחות הצרפתית, לפי סעיף 23-6).
המונח החזקה במעמד צרפתי (possession d’état de Français, התנהגות רציפה כצרפתי: החזקת דרכון, הצבעה, שירות, רישום בקונסוליה) הוא לב ההגנה. החוק מוסיף: “La perte de la nationalité française peut être constatée par jugement lorsque l’intéressé, français d’origine par filiation, n’en a point la possession d’état et n’a jamais eu sa résidence habituelle en France, si les ascendants, dont il tenait la nationalité française, n’ont eux-mêmes ni possession d’état de Français, ni résidence en France depuis un demi-siècle.” (אובדן האזרחות הצרפתית ניתן לקביעה בפסק דין כאשר הנוגע בדבר, צרפתי מלידה ביוחסין, אינו מחזיק במעמד של צרפתי ומעולם לא היה מקום מגוריו הרגיל בצרפת, אם האבות שמהם שאב את האזרחות הצרפתית לא החזיקו בעצמם לא במעמד של צרפתי ולא במגורים בצרפת זה חצי מאה). נכד ישראלי של צרפתי שמעולם לא החזיק דרכון צריך להוכיח שההורה והוא עצמם התנהגו כצרפתים: דרכונים, תעודות, רישום בקונסוליה, הצבעה. המדריך על אובדן אזרחות והשבה אליה מפרט את ההגנה המלאה מפני קביעה כזו.
B. שני פסקי דין מ-2026 שמלמדים איך הופכים סירוב לניצחון: חיים משותפים בנישואין ושרשרת יוחסין בתעודת אזרחות
פסק הדין הראשון עוסק בסירוב לרישום הצהרה מכוח נישואין, והוא נוגע ישירות לזוגות ישראליים-צרפתיים. ביום 28 במאי 2026 קבע בית המשפט בפריז (Tribunal judiciaire de Paris, המדור לאזרחות, תיק מספר 25/08031) את דינה של אישה שהצהירה בשגרירות צרפת בפולין על סמך נישואיה לצרפתי. משרד הפנים סירב לרשום את ההצהרה. בית המשפט מתאר: “Par décision du 21 janvier 2022, le ministère de l’intérieur a refusé l’enregistrement de cette déclaration, dont récépissé avait été remis à Mme [G] [C] le 9 décembre 2021, au motif d’une absence de communauté de vie entre les époux” (בהחלטה מיום 21 בינואר 2022 סירב משרד הפנים לרשום הצהרה זו, שהאישור עליה נמסר לגברת ביום 9 בדצמבר 2021, בנימוק של היעדר חיים משותפים בין בני הזוג). האישה תקפה את הסירוב, ובית המשפט בדק את ההוכחות לגופן: חשבונות בנק משותפים בצרפת ובפולין, כיסוי בריאותי על שם בני הזוג ובנם, ילד משותף, טיולים ופעילויות משפחתיות, ואף הריון שני. המסקנה: החיים המשותפים החומריים והרגשיים הוכחו. התנאים הנוספים, ובכללם ידיעת צרפתית, לא היו שנויים במחלוקת. לכן הורה בית המשפט: “il y a lieu d’ordonner l’enregistrement de la déclaration acquisitive de nationalité française au titre de l’article 21-2 du code civil” (יש להורות על רישום ההצהרה הרוכשת אזרחות צרפתית מכוח סעיף 21-2 לקוד האזרחי). הלקח לזוג ישראלי-צרפתי שקיבל סירוב דומה: לא מוותרים. אוספים הוכחות חיים משותפים מיום הנישואין ועד יום ההצהרה, חשבונות, חוזה שכירות או בעלות משותפת, ביטוחים, תעודות לידה של ילדים, תמונות ומסמכי נסיעות משותפות, ותוקפים את הסירוב בתוך שישה חודשים. סירוב מנומק בחוסר חיים משותפים הוא תחילת ההליך המשפטי, לא סופו.
פסק הדין השני עוסק בסירוב להנפיק תעודת אזרחות, והוא נוגע לכל ישראלי שמבקש דרכון ראשון על סמך הורה או סב צרפתי. ביום 11 ביוני 2026 קבע בית המשפט במרסיי (Tribunal judiciaire de Marseille, תיק מספר 24/08039) את דינה של צעירה שנולדה בצרפת ונתקלה בסירוב. בית המשפט מתאר: “s’est vu refusé la délivrance d’un certificat de nationalité française par décision en date du 25 avril 2024 au motif qu’elle ne rapportait pas la preuve « d’une chaîne de filiation continue à l’égard d’un ascendant de nationalité française »” (נדחתה בקשתה לקבלת תעודת אזרחות צרפתית בהחלטה מיום 25 באפריל 2024, בנימוק שלא הביאה הוכחה לשרשרת יוחסין רציפה כלפי אב קדמון בעל אזרחות צרפתית). הצעירה תבעה את הפרקליטות, הביאה את תעודת הלידה שלה, את תעודת הלידה של אביה מהשירות המרכזי בנאנט ואת תעודת האזרחות של אביה, ובית המשפט קיבל את התביעה. ההכרעה: “Dit que Madame [F] [A] est de nationalité française par possession d’état en application de l’article 30-2 du code civil.” (קובע כי הגברת היא בעלת אזרחות צרפתית מכוח החזקה במעמד, לפי סעיף 30-2 לקוד האזרחי). הלקח לישראלי שנתקל בסירוב דומה בקונסוליה בתל אביב: הסירוב נומק בחוסר שרשרת, והתשובה היא שרשרת. אוספים תעודת לידה מלאה של המבקש, תעודת לידה של ההורה הצרפתי, תעודת אזרחות או דרכון של ההורה, וכל מסמך שמוכיח שההורה התנהג כצרפתי. כל תעודה ישראלית מוגשת עם אפוסטיל ותרגום מושבע. אם התעודה נדחתה, תוקפים בתוך המועד ומבקשים מבית המשפט להכיר באזרחות.
רשימת המסמכים שחוזרת בשני פסקי הדין זהה כמעט לחלוטין, וכדאי להכין אותה לפני כל הגשה, לא אחרי הסירוב. תעודת לידה מלאה ועדכנית של המבקש. תעודות לידה של ההורים ושל האב הקדמון הצרפתי, רצוי מהשירות המרכזי בנאנט כשהן קיימות שם. הוכחת החיים המשותפים לבני זוג: חוזה מגורים, חשבונות משותפים, ביטוחים, תעודות לידה של ילדים. הוכחת ידיעת צרפתית ברמה הנדרשת. אישור מסירה על כל הגשה, עם תאריך. ומעל הכול: לוח מועדים. שישה חודשים לתקיפת סירוב רישום. שנה למתן החלטה בהצהרת נישואין. שנתיים אם נפתחה התנגדות ממשלה. מי שמחמיץ מועד משלם מחדש, בכסף ובזמן. מי ששומר אישורים ועומד במועדים שומר לעצמו את כל הדרכים פתוחות: רישום, ערעור, ותעודת אזרחות שמעבירה את הנטל למדינה.
סיכום
התמונה התקציבית לשנת 2026 פשוטה: דרכון למבוגר עולה 96 אירו בקונסוליה בתל אביב ו-86 אירו בצרפת, דרכון לילד עולה 42 או 17 אירו לפי הגיל, תעודת זהות בחידוש רגיל אינה עולה כסף ובאובדן עולה 25 אירו, וכל הליך אזרחות, התאזרחות, השבה או הצהרת נישואין, עולה 255 אירו למס. התמונה הזמנית פשוטה לא פחות: שישה חודשים להחלטה על הצהרה רגילה, שנה להצהרת נישואין, שנתיים בהתנגדות ממשלה, ושישה חודשים לתקוף כל סירוב. שני פסקי הדין מ-2026 מוכיחים שהסירוב אינו גזר דין: חיים משותפים מוכחים בחשבונות ובילדים החזירו הצהרת נישואין לרישום, ושרשרת יוחסין מסודרת החזירה תעודת אזרחות למבקשת. ההשקעה המשתלמת ביותר היא אפוא בהכנה: תיק שלם, סכום מדויק, אישור מסירה מתוארך, ומעקב אחר המועד. מי שמגיע מוכן משלם פעם אחת ומחכה פעם אחת. מי שמגיש תיק חלקי משלם ומחכה פעמיים.