התחתנתם עם צרפתי או צרפתית, עברתם לגור בצרפת, והגשתם בקשה לתעודת שהייה בפרפקטורה (préfecture, הרשות המחוזית שמטפלת בזרים ובאישורי שהייה בצרפת). ואז מגיעה התשובה שמפילה את הלב: סירוב, כי נכנסתם לצרפת בלי ויזה ארוכת טווח, ולצידו צו עזיבה (OQTF, obligation de quitter le territoire français, החלטה מינהלית שמורה לזר לעזוב את צרפת בתוך מועד קצוב). לישראלים זה תסריט נפוץ: נכנסים עם דרכון ישראלי בלי ויזה או עם ויזה קצרה, מתחתנים בישראל או בצרפת, בונים חיים משותפים, ומגלים שהפרפקטורה דורשת מסמך שלא היה להם ביום הכניסה. המאמר הזה מסביר את המשפט המדויק שחל על בני זוג של צרפתים, את שני המסלולים לקבלת תעודת שהייה משפחתית, את הטעות שפקידים עושים שוב ושוב, ואת הדרך לבטל סירוב וצו עזיבה בבית המשפט המינהלי (tribunal administratif, בית המשפט שדן בעתירות נגד החלטות המינהל בצרפת). שלושה פסקי דין עדכניים של בתי משפט מינהליים לערעורים, מהשנים 2018, 2025 ו-2026, מראים מתי סירוב כזה מתבטל, מתי בית המשפט מורה לפרפקטורה לתת תעודה בתוך חודש, ומתי טענה שנשמעת מבטיחה נדחית כי החוק שעליו הסתמכו כבר בוטל. כל הציטוטים הצרפתיים מובאים כלשונם עם תרגום לעברית, וההוראות נבדקו מול המאגר הרשמי ביום הכתיבה.
הנקודה שחשוב להפנים כבר עכשיו: נישואין לצרפתי אינם מעניקים אוטומטית זכות שהייה, אבל הם פותחים שתי דרכים ברורות לתעודה, והפרפקטורה אינה רשאית לדרוש מכם ויזה ארוכה כשהחוק פוטר אתכם ממנה. הדרך הראשונה מיועדת למי שנכנס כדין ומנהל חיים משותפים, גם בלי ויזה ארוכה. הדרך השנייה מיועדת למי שהתחתן בצרפת וחי בה חצי שנה עם בן הזוג, ובה הפטור מדרישת הוויזה כתוב במפורש בחוק. בשתי הדרכים, סירוב שאינו מנומק כדין מתבטל בבית המשפט, וצו העזיבה שנלווה אליו נופל יחד איתו. אבל יש גם מלכודת הפוכה: טענה ישנה, שלפיה עצם הגשת הבקשה בפרפקטורה שקולה לבקשת ויזה, כבר אינה נכונה כי ההוראה שעליה נשענה בוטלה בשנת 2021. מי שמבין את שתי הדרכים ואת המלכודת הזאת, מגיש תיק נכון, עומד במועדים, ומגדיל בצורה דרמטית את הסיכוי להישאר בצרפת עם תעודה ביד.
I. בן זוג של צרפתי לישראלים: באילו תנאים מקבלים תעודת שהייה משפחתית
החלק הראשון ממפה את הזכאות: מי מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים (carte de séjour vie privée et familiale, תעודת השהייה המשפחתית שניתנת לבני זוג של צרפתים ולבעלי קשרים משפחתיים הדוקים בצרפת), באילו תנאים, ואילו מסמכים מגישים. הכלל הבסיסי קובע שלושה תנאים מצטברים: L’étranger marié avec un ressortissant français, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an lorsque les conditions suivantes sont réunies : 1° La communauté de vie n’a pas cessé depuis le mariage ; 2° Le conjoint a conservé la nationalité française ; 3° Lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, il a été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français (זר הנשוי לאזרח צרפתי מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה, כשהתנאים הבאים מתקיימים: החיים המשותפים לא פסקו מאז הנישואין; בן הזוג שמר על האזרחות הצרפתית; כשהנישואין נערכו בחוץ לארץ, הם נרשמו קודם במרשם האזרחי הצרפתי). זוהי הוראת סעיף L423-1 לקוד הכניסה והשהייה של זרים, והיא חלה גם על ישראלים שנישאו בישראל, בתנאי שהנישואין תומללו, כלומר נרשמו, במרשם הצרפתי לפני הגשת הבקשה.
A. נכנסתם בלי ויזה ארוכת טווח: שני המסלולים לקבלת התעודה
המכשול הראשון הוא דרישת הוויזה. כעיקרון, מסירה ראשונה של תעודת שהייה מותנית בהצגת ויזה ארוכת טווח: Sous réserve des engagements internationaux de la France et des exceptions prévues aux articles L. 412-2 et L. 412-3, la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour mentionné aux 1° ou 2° de l’article L. 411-1 (בכפוף להתחייבויות הבינלאומיות של צרפת ולחריגים שבסעיפים האמורים, מסירה ראשונה של תעודת שהייה זמנית או רב שנתית מותנית בהצגת ויזה ארוכת טווח מהסוג האמור בסעיף L411-1). ויזה ארוכת טווח (visa de long séjour, אשרת כניסה לשהייה העולה על שלושה חודשים) היא הכלל, כי שהייה מעל שלושה חודשים דורשת מסמך שהייה: tout étranger âgé de plus de dix-huit ans qui souhaite séjourner en France pour une durée supérieure à trois mois doit être titulaire de l’un des documents de séjour suivants : 1° Un visa de long séjour (כל זר מעל גיל שמונה עשרה שרוצה לשהות בצרפת מעל שלושה חודשים חייב להחזיק באחד ממסמכי השהייה הבאים: ויזה ארוכת טווח). ישראלים רבים אינם מחזיקים ויזה כזאת ביום הגשת הבקשה, כי נכנסו בלי ויזה או עם ויזה קצרה, וכאן מתחילים שני המסלולים.
המסלול הראשון הוא סעיף L423-1 עצמו, כפי שפירשו אותו בתי המשפט: כניסה כדין, ולו עם ויזה קצרה, מספיקה, גם אם הוויזה פגה אחר כך. בית המשפט המינהלי לערעורים במרסיי קבע ביוני 2026: Un étranger régulièrement entré sur le territoire français sous un visa de court séjour, peut se prévaloir de cette entrée régulière pour obtenir le titre de séjour prévu par les dispositions précitées de l’article L. 423-1 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, alors même qu’il a fait l’objet, au-delà de la durée de validité du visa, d’une obligation de quitter le territoire français (זר שנכנס כדין לשטח צרפת עם ויזה קצרה רשאי להסתמך על כניסה כדין זו כדי לקבל את תעודת השהייה שבהוראות סעיף L423-1 האמורות, אפילו הוצא נגדו, אחרי פקיעת הוויזה, צו לעזוב את צרפת). במילים פשוטות, כניסה כדין ביום הכניסה אינה נמחקת בגלל שהייה בלתי סדירה מאוחרת, והיא פותחת את הדלת לתעודה מכוח הנישואין. לישראלי שנכנס עם דרכון ישראלי כתייר, התחתן, וחי עם בן הזוג, זוהי ההלכה החשובה ביותר: שמרו את חותמת הכניסה ואת כל הוכחת הכניסה, כי היא הבסיס למסלול הזה.
המסלול השני הוא סעיף L423-2, שמיועד למי שהתחתן בצרפת וחי בה עם בן הזוג: L’étranger, entré régulièrement et marié en France avec un ressortissant français avec lequel il justifie d’une vie commune et effective de six mois en France, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an. La condition prévue à l’article L. 412-1 n’est pas opposable (זר שנכנס כדין והתחתן בצרפת עם אזרח צרפתי, שעמו הוא מוכיח חיים משותפים וממשיים של שישה חודשים בצרפת, מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה. התנאי שבסעיף L412-1 אינו ניתן להעלות נגדו). המשפט האחרון הוא הפטור המפורש: במסלול הזה הפרפקטורה אינה רשאית לדרוש ויזה ארוכה. התנאי הוא חיים משותפים וממשיים של חצי שנה בצרפת, וההוכחה היא במסמכים יומיומיים: חוזה שכירות משותף, חשבונות משותפים, דואר על שם שני בני הזוג, תמונות ועדויות, ולעיתים ביקור בית של שירותי ההגירה. בית המשפט במרסיי הוסיף הבהרה מעשית: la condition tenant à la justification d’une vie commune et effective de six mois en France doit, en l’absence de dispositions contraires, être remplie à la date de la décision préfectorale statuant sur sa demande (תנאי הוכחת החיים המשותפים והממשיים של שישה חודשים בצרפת חייב להתקיים, בהעדר הוראה סותרת, במועד החלטת הפרפקטורה המכריעה בבקשה). כלומר, גם אם בעת ההגשה עוד לא מלאו שישה חודשים, די שהם מלאו ביום ההחלטה, והפרפקטורה אינה רשאית לדחות בטענה שהבקשה הוגשה מוקדם מדי.
הבחירה בין המסלולים אינה התעמלות תיאורטית. מי שהתחתן בישראל מגיש במסלול הראשון, אחרי תמלול הנישואין, ומסתמך על כניסה כדין. מי שהתחתן בעירייה בצרפת (mairie, בית העירייה שבו נערכים נישואין אזרחיים בצרפת) וחי חצי שנה עם בן הזוג מגיש במסלול השני, עם פטור מפורש מדרישת הוויזה. בשני המקרים חובה להוכיח שהחיים המשותפים לא פסקו ושבן הזוג עדיין צרפתי, בדרכון צרפתי בתוקף או בתעודת אזרחות. תיק טוב כולל את שני היסודות מהיום הראשון: הוכחת כניסה כדין והוכחת חיים משותפים, כי הפרפקטורה בודקת את שניהם, ובית המשפט יבטל סירוב שמתעלם מאחד מהם.
B. נישואין בישראל, תמלול בנאנט והוכחת חיים משותפים: המסמכים שקובעים
נישואין שנערכו בישראל אינם מוכרים בצרפת בלי תמלול (transcription, רישום מעשה מרשם זר במרשם האזרחי הצרפתי). התמלול נעשה דרך השירות המרכזי למרשם אזרחי בנאנט (service central d’état civil de Nantes, השירות המרכזי שמרכז את רישומי האזרחות של צרפתים בחוץ לארץ), באמצעות הקונסוליה או בדואר ישיר, והוא תנאי מוקדם לתעודה לפי סעיף L423-1 כשהנישואין נערכו בחוץ לארץ. התיק כולל תעודת נישואין ישראלית עם אפוסטיל ותרגום מושבע, תעודות לידה של שני בני הזוג, הוכחת אזרחות צרפתית של בן הזוג, ולעיתים ראיון או השלמות. בלי אישור תמלול, הבקשה לתעודה נדחית, לא כי הנישואין אינם אמיתיים, אלא כי הם אינם רשומים. לכן הסדר הנכון הוא: קודם תמלול, אחר כך בקשת תעודה בפרפקטורה. מידע מעשי על הטפסים והרשימות מתפרסם באתר service-public.fr בדף תעודת החיים הפרטיים והמשפחתיים, ובפורטל France-Visas לענייני אשרות, וכדאי לבדוק אותם סמוך להגשה כי הרשימות מתעדכנות.
הוכחת החיים המשותפים (communauté de vie, החיים המשותפים הממשיים של בני הזוג תחת קורת גג אחת) היא לב התיק, והיא נבחנת במסמכים, לא בהצהרות. הפרפקטורה מחפשת רציפות: מגורים משותפים מאז הנישואין, חשבונות וחוזים משותפים, התכתבויות, ולעיתים חקירת נישואין או ביקור. סתירה אחת לא הורסת תיק, אבל שתיקה מול דרישת השלמה כן. הכלל המעשי: להגיש תיק מסודר כרונולוגית, עם תוכן עניינים, שבו כל חודש של חיים משותפים מגובה במסמך. זוגות שחיים אצל הורי בן הזוג או בדירה שכורה בלי חוזה כתוב צריכים להשקיע יותר: אישורים, תצהירים, דואר רשמי, וכל מסמך שמקשר את שני השמות לאותה כתובת. בית המשפט במרסיי קבע שהפרפקטורה שלא מביאה ראיות נגד ממשות החיים המשותפים אינה יכולה לדחות על הסף, והנטל המעשי עובר אליה כשהתיק מלא.
ישראלים שגרים בפריז ובאיל דה פראנס מגישים בפרפקטורה של מקום המגורים או בפרפקטורת המשטרה בפריז, לפי הכתובת, ורצוי לקבוע תור מוקדם כי התורים ארוכים. מי שגר בישראל ונשוי לצרפתי ומבקש להצטרף לבן הזוג בצרפת עובר דרך הקונסוליה: בקשת ויזה ארוכה לבן זוג של צרפתי, ואחרי הכניסה בקשת תעודה. סירוב ויזה בקונסוליה אינו סוף הדרך: ניתן לערער לוועדת הערר לוויזות (CRRV, commission de recours contre les décisions de refus de visa, ועדת הערר שדנה בעררים על סירובי ויזה) ואחריה לבית המשפט המינהלי בנאנט, וכפי שיראה פסק הדין מליון, ביטול סירוב הוויזה מחייב את הפרפקטורה למסור תעודה. בכל מקרה, כל מסמך בעברית חייב תרגום מושבע, וכל מסמך ישראלי חייב אפוסטיל: תיק בלי אימות נדחה על הסף, גם כשהנישואין אמיתיים והחיים משותפים.
II. קיבלתם סירוב וצו עזיבה: איך תוקפים אותם בבית המשפט ומבטלים אותם
החלק השני עוסק ברגע הקשה: הפרפקטורה מסרבת לתת תעודה ומצרפת צו לעזוב את צרפת בתוך שלושים יום, ולעיתים גם איסור חזרה (interdiction de retour, החלטה שאוסרת על הזר לשוב לצרפת לתקופה קצובה אחרי צו עזיבה). זהו רגע משפטי עם מועדים קצרים, שבו כל יום קובע. העיקרון המנחה: סירוב בלתי חוקי גורר איתו את נפילת צו העזיבה, ובית המשפט רשאי לא רק לבטל אלא גם להורות לפרפקטורה לתת תעודה בתוך חודש ולמסור בינתיים אישור שהייה זמני עם היתר עבודה. שלושת פסקי הדין שיובאו כאן מראים בדיוק מתי זה קורה, ואיזו טעות אסור לעשות בדרך.
A. ערעור על סירוב וצו גירוש: מועדים, עתירה ובקשת עיכוב ביצוע
צו העזיבה ניתן בין היתר כשנדחתה בקשת תעודה. החוק קובע: L’étranger s’est vu refuser la délivrance d’un titre de séjour, le renouvellement du titre de séjour, du document provisoire délivré à l’occasion d’une demande de titre de séjour ou de l’autorisation provisoire de séjour qui lui avait été délivré ou s’est vu retirer un de ces documents (לזר סורבה מסירת תעודת שהייה, חידושה, חידוש המסמך הזמני שנמסר לרגל בקשת תעודה או אישור השהייה הזמני שנמסר לו, או נשלל ממנו אחד המסמכים האלה). זוהי עילת הגירוש השכיחה ביותר לבני זוג: קודם סירוב, מיד אחריו צו. לכן המאבק המשפטי מתמקד בסירוב: ביטול הסירוב מפיל אוטומטית את הצו שנשען עליו, כפי שפסקו בתי המשפט שוב ושוב.
הערעור מוגש לבית המשפט המינהלי של מקום הפרפקטורה. החוק קובע: La décision portant obligation de quitter le territoire français ainsi que la décision relative au séjour, la décision relative au délai de départ volontaire et l’interdiction de retour sur le territoire français qui l’accompagnent, le cas échéant, peuvent être contestées devant le tribunal administratif selon la procédure prévue à l’article L. 911-1 (ההחלטה המחייבת לעזוב את צרפת, ההחלטה בעניין השהייה, ההחלטה בעניין מועד העזיבה מרצון ואיסור החזרה הנלווה אליהן ניתנים לתקיפה לפני בית המשפט המינהלי לפי ההליך שבסעיף L911-1). המועדים קצרים ותלויים בסוג הצו: בצו עם מועד עזיבה מרצון המועד ארוך יותר, בצו בלי מועד או עם מעצר המועדים קצרים ביותר, לעיתים ימים ספורים. לכן עם קבלת הסירוב והצו סופרים מיד את המועד שכתוב בהחלטה עצמה ופונים לעורך דין באותו יום. איחור של יום אחד עלול לסגור את הדלת, ואז נשארת רק בקשה חדשה או הליך חריג.
לצד העתירה לביטול ניתן לבקש עיכוב ביצוע דחוף (référé suspension, הליך חירום שבו מבקשים מבית המשפט להקפיא החלטת גירוש עד ההכרעה בעתירה), כשהצו עומד להיות מבוצע. הבקשה דורשת להראות דחיפות וטענה רצינית, למשל פגיעה בחיי המשפחה או סירוב המבוסס על עילה שגויה. עורך הדין מגיש את שתי הבקשות במקביל: עתירה לביטול ועיכוב ביצוע, כדי שהלקוח לא יגורש לפני פסק הדין. במהלך ההליך כדאי לבקש אישור שהייה זמני (autorisation provisoire de séjour, אישור זמני שמאפשר להישאר בצרפת בזמן בדיקת התיק, לעיתים עם היתר עבודה), כדי לשמור על עבודה ועל ביטוח בריאות. אישור כזה אינו תעודה, אבל הוא מגן מפני מעצר ומפני פיטורים, ובתי המשפט מורים לא פעם למסור אותו עד ההכרעה.
איסור החזרה, כשהוטל, ניתן לתקיפה בנפרד. החוק קובע: L’interdiction de retour sur le territoire français édictée en application de l’article L. 612-7 après la décision portant obligation de quitter le territoire français peut être contestée devant le tribunal administratif selon la procédure prévue à l’article L. 921-1 ou, lorsque l’étranger est placé en rétention administrative, selon la procédure prévue à l’article L. 921-2 (איסור החזרה לשטח צרפת שהוטל לפי סעיף L612-7 אחרי החלטת החובה לעזוב ניתן לתקיפה לפני בית המשפט המינהלי לפי ההליך שבסעיף L921-1, או כשהזר נתון במעצר מינהלי לפי ההליך שבסעיף L921-2). לישראלי שקיבל חבילה של סירוב, צו ואיסור חזרה, המשמעות מעשית: תוקפים את הכול ביחד, בכתב אחד, בלי להשמיט את איסור החזרה, כי איסור שנשאר בתוקף חוסם כניסה עתידית גם אחרי ביטול הצו.
B. שלושה פסקי דין שמבטלים סירובים: מה ללמוד מהם לתיק שלכם
פסק הדין הראשון, של בית המשפט לערעורים בליון משנת 2018, הוא הגשר לסירובי ויזה. המבקש קיבל סירוב תעודה כי לא הציג ויזה ארוכה, אבל בערעור הגיש פסק דין של בית המשפט בנאנט שביטל את סירוב הוויזה והורה לשר הפנים לתת לו ויזה ארוכה כבן זוג של צרפתי. בית המשפט קבע: En appel, M. C… a produit un jugement du 15 mai 2018 devenu définitif, par lequel le tribunal administratif de Nantes a annulé le refus de visa qui lui avait été opposé et a enjoint au ministre de l’intérieur de lui délivrer un visa de long séjour en qualité de conjoint de ressortissant français. Il suit de là que M. C… est fondé à soutenir que le préfet n’était pas fondé à lui opposer l’absence de production d’un visa de long séjour pour lui refuser la délivrance du titre sollicité (בערעור הגיש המבקש פסק דין חלוט מיום 15 במאי 2018, שבו בית המשפט המינהלי בנאנט ביטל את סירוב הוויזה והורה לשר הפנים לתת לו ויזה ארוכה כבן זוג של אזרח צרפתי. מכאן שהמבקש צודק בטענתו כי הפרפקט לא היה רשאי להעלות נגדו את העדר הוויזה הארוכה כדי לסרב למסירת התעודה המבוקשת). התוצאה הייתה מלאה: l’exécution du présent arrêt implique nécessairement, la délivrance à l’intéressé d’une carte de séjour portant la mention ” vie privée et familiale “. Il y a lieu d’enjoindre au préfet de l’Ain de délivrer à M. C… ce titre de séjour dans un délai d’un mois à compter de la notification du présent arrêt et, dans l’attente, de lui délivrer une autorisation provisoire de séjour avec autorisation de travailler (ביצוע פסק הדין מחייב בהכרח מסירת תעודת שהייה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים. יש להורות לפרפקט למסור את התעודה בתוך חודש מהודעת פסק הדין, ובינתיים למסור אישור שהייה זמני עם היתר עבודה). הלקח לישראלים שקיבלו סירוב ויזה בקונסוליה: מערערים לוועדת הוויזות ואחריה לנאנט, וכשהסירוב מתבטל, הפרפקטורה חייבת לתת תעודה, והצו נופל יחד עם הסירוב.
פסק הדין השני, של בית המשפט בטולוז מנובמבר 2025, הוא אזהרה מפני טענה מיושנת. המבקשת טענה שעצם הגשת בקשת התעודה בפרפקטורה שקולה לבקשת ויזה ארוכה, ולכן אסור היה לדחותה על העדר ויזה. בית המשפט השיב: la règle, invoquée par Mme B…, selon laquelle le dépôt en préfecture d’une demande de titre de séjour en qualité de conjoint de français vaut implicitement demande de visa de long séjour, découle des dispositions du quatrième alinéa de l’article L. 211-2-1 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile. Or ces dispositions n’étaient plus en vigueur au 21 décembre 2023, date de l’arrêté préfectoral contesté, dès lors qu’elles avaient été abrogées au 1er mai 2021 par l’ordonnance du 16 décembre 2020, portant partie législative du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, ce qui rendait inopérant le moyen soulevé (הכלל שעליו הסתמכה המבקשת, שלפיו הפקדת בקשת תעודת שהייה בפרפקטורה כבן זוג של צרפתי שקולה במשתמע לבקשת ויזה ארוכה, נובע מהוראות הפסקה הרביעית של סעיף L211-2-1. אלא שהוראות אלה כבר לא היו בתוקף ביום החלטת הפרפקטורה, כי בוטלו ביום 1 במאי 2021 בצו המחוקק, מה שהפך את הטענה לבלתי יעילה). הערעור נדחה. הלקח חד: לא לבנות תיק על הלכות ישנות בלי לבדוק שהסעיף עדיין בתוקף. עורך דין מעודכן בודק כל הוראה מול הנוסח התקף ביום ההחלטה, כי טענה אחת מיושנת עלולה להפיל עתירה שלמה.
פסק הדין השלישי, של בית המשפט במרסיי מיוני 2026, מחזק את שני המסלולים גם יחד. הוא קובע שכניסה כדין עם ויזה קצרה מספיקה למסלול הראשון אפילו הוצא צו אחרי פקיעת הוויזה, ושהוכחת חצי שנת החיים המשותפים נבחנת ביום החלטת הפרפקטורה, לא ביום ההגשה. שני הכללים האלה מצילים תיקים שהפרפקטורה דוחה כמעט אוטומטית: תיק של זוג שהגיש מוקדם מדי, ותיק של מבקש ששהה בלי תעודה אחרי פקיעת הוויזה. המסר לישראלים: להגיש גם כשהתזמון אינו מושלם, להמשיך לצבור ראיות חיים משותפים עד יום ההחלטה, ולתקוף סירוב שמתעלם מהכללים האלה, כי בית המשפט מכיר אותם ומיישם אותם.
שלוש טעויות חוזרות ראויות לסיכום מעשי. הראשונה, המתנה: אי הגשת ערעור במועד סוגרת את הדלת, וצו עזיבה שאינו מותקף הופך לביצועי. השנייה, תיק דל: בקשה בלי הוכחת כניסה כדין ובלי הוכחת חיים משותפים נדחית, וערעור בלי ראיות חדשות נכשל. השלישית, טענה מיושנת: הסתמכות על כלל הוויזה המשתמעת שבוטל בשנת 2021 מובילה לדחייה, כפי שקרה בטולוז. תיק טוב הוא תיק שלם ומעודכן: תמלול הנישואין, הוכחת כניסה, הוכחת חיים משותפים עד יום ההחלטה, טענות לפי הנוסח התקף, וערעור במועד עם בקשת עיכוב ביצוע. תיק כזה מקבל תעודה; תיק חלקי מקבל סירוב וצו, ואחריהם הליך שהיה אפשר למנוע.
סיכום
בן זוג ישראלי של צרפתי אינו חסר אונים מול סירוב הפרפקטורה, גם כשנכנס בלי ויזה ארוכה. החוק פותח שני מסלולים: תעודה מכוח נישואין וחיים משותפים למי שנכנס כדין, אפילו עם ויזה קצרה, ופטור מפורש מדרישת הוויזה למי שהתחתן בצרפת וחי בה חצי שנה עם בן הזוג. התנאי המקדים לנישואין מישראל הוא תמלול במרשם הצרפתי, והתנאי המתמשך הוא הוכחת חיים משותפים עד יום ההחלטה. סירוב וצו עזיבה ניתנים לתקיפה בבית המשפט המינהלי במועדים קצרים, עם בקשת עיכוב ביצוע, וביטול הסירוב מפיל את הצו. הפסיקה העדכנית מלמדת שביטול סירוב ויזה בנאנט מחייב מסירת תעודה, שטענות מיושנות נדחות, ושכניסה כדין עם ויזה קצרה מספיקה. מי שמגיש תיק מלא, מעודכן ובמועד, נשאר בצרפת עם תעודה. מי שמחכה, מגיש חלקית או מסתמך על חוק שבוטל, מוצא את עצמו עם צו עזיבה. לכן הכלל האחרון הוא גם הראשון: להשקיע בבקשה הראשונה כאילו היא ההליך המשפטי עצמו, כי במקרים רבים היא באמת כזאת.