ישראלי שהוא אב או אם לילד צרפתי קטין שגר בצרפת זכאי, בתנאים מדויקים שקובע החוק, קודם לכרטיס שהייה זמני של שנה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, carte de séjour temporaire mention vie privée et familiale, ואחרי שלוש שנים לכרטיס תושב לעשר שנים, carte de résident. שתי נקודות מכריעות את התיק: הוכחת תרומה אפקטיבית למזונות ולחינוך של הילד, והתמדה בתנאים לאורך השנים. הפרפקטורה, préfecture, שהיא הרשות המחוזית של משרד הפנים, דוחה בקשות רבות בטענה שהתרומה לא הוכחה או שההורה השני אינו תורם, ובתי המשפט המנהליים לערעורים, cours administratives d’appel, מבטלים דחיות כאלה, כולל בשתי החלטות עדכניות מ-2024 ומ-2026 שיובאו כאן במלואן. המדריך מפרט את התנאים, את המסמכים, את המעבר לכרטיס התושב, את החידוש אחרי שהילד מתבגר, את הערעורים ואת הכללים המיוחדים לפריז ולאיל־דה־פראנס, עם ציטוטים מדויקים מהחוק ומפסקי דין שנבדקו במלואם.
I. הדרך מכרטיס זמני לכרטיס תושב: התנאים שהחוק דורש מהורה ישראלי לילד צרפתי
A. תרומה אפקטיבית מוכחת מיום הלידה או במשך שנתיים: מה הפרפקטורה בודקת ומה בית המשפט פסק ב-2026
הבסיס לכל התיק נמצא בסעיף L. 423-7 לחוק הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, Code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, המכונה CESEDA. הסעיף מעניק זכות, לא טובה מנהלית, להורה של ילד צרפתי קטין שגר בצרפת: « L’étranger qui est père ou mère d’un enfant français mineur résidant en France et qui établit contribuer effectivement à l’entretien et à l’éducation de l’enfant dans les conditions prévues par l’article 371-2 du code civil, depuis la naissance de celui-ci ou depuis au moins deux ans, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an, sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1. » (תרגום לעברית: זר שהוא אב או אם לילד צרפתי קטין המתגורר בצרפת, המוכיח כי הוא תורם בפועל למזונות ולחינוך של הילד בתנאים הקבועים בסעיף 371-2 לחוק האזרחי, מיום לידתו או במשך שנתיים לפחות, מקבל כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה, בלי שאפשר להעלות נגדו את התנאי הקבוע בסעיף L. 412-1.) המשפט האחרון חשוב במיוחד לישראלים שנכנסו לצרפת בוויזת תייר או בלי ויזת שהייה ארוכה, visa de long séjour: במסלול הזה לא דורשים מהם להציג ויזה כזו, כי סעיף L. 412-1 אינו חל. הכלל הכללי, שלפיו « la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour » (תרגום לעברית: המסירה הראשונה של כרטיס שהייה זמני או רב־שנתי מותנית בהצגת ויזת שהייה ארוכה), נעצר כאן במפורש.
התרומה עצמה נמדדת לפי סעיף 371-2 לחוק האזרחי הצרפתי, Code civil, הקובע: « Chacun des parents contribue à l’entretien et à l’éducation des enfants à proportion de ses ressources, de celles de l’autre parent, ainsi que des besoins de l’enfant. Cette obligation ne cesse de plein droit ni lorsque l’autorité parentale ou son exercice est retiré, ni lorsque l’enfant est majeur. » (תרגום לעברית: כל אחד מההורים תורם למזונות ולחינוך של הילדים לפי משאביו, לפי משאבי ההורה השני ולפי צורכי הילד. החובה אינה פוקעת מאליה לא כשהסמכות ההורית או מימושה נשללים ולא כשהילד מגיע לבגרות.) המסקנה המעשית: גם הורה שהכנסתו צנועה תורם לפי יכולתו, וגם הורה שהסמכות ההורית, autorité parentale, נשללה ממנו או צומצמה, עדיין נמדד לפי התרומה הכספית והחינוכית. הפרפקטורה בודקת ראיות קונקרטיות: העברות כספים, קבלות על מזון, ביגוד, צעצועים וחוגים, השתתפות בלימודים, אירוח סדיר, נוכחות רגשית ועדויות. דף השירות הרשמי service-public.fr מפרט כי נדרשים מסמכים המוכיחים תשלום מזונות, רכישות לילד, אירוח סדיר, עניין בלימודים ונוכחות רגשית אמיתית, לפי רשימת המסמכים הרשמית להורה לילד צרפתי.
כאן מסתתר המוקש שמפיל תיקים רבים של ישראלים: כשהילד נולד בישראל או בצרפת לאב צרפתי שהכיר בו בהכרה, reconnaissance, לפי סעיף 316 לחוק האזרחי, החוק דורש תרומה כפולה. סעיף 316 קובע כי « elle peut l’être par une reconnaissance de paternité ou de maternité, faite avant ou après la naissance. La reconnaissance n’établit la filiation qu’à l’égard de son auteur. » (תרגום לעברית: ההורות יכולה להיקבע בהכרת אבהות או אמהות, לפני הלידה או אחריה. ההכרה קובעת את ההורות רק כלפי עושה ההכרה.) וסעיף L. 423-8 מוסיף: « Pour la délivrance de la carte de séjour prévue à l’article L. 423-7, lorsque la filiation est établie à l’égard d’un parent en application de l’article 316 du code civil, le demandeur, s’il n’est pas l’auteur de la reconnaissance de paternité ou de maternité, doit justifier que celui-ci contribue effectivement à l’entretien et à l’éducation de l’enfant, dans les conditions prévues à l’article 371-2 du code civil, ou produire une décision de justice relative à la contribution à l’éducation et à l’entretien de l’enfant. Lorsque le lien de filiation est établi mais que la preuve de la contribution n’est pas rapportée ou qu’aucune décision de justice n’est intervenue, le droit au séjour du demandeur s’apprécie au regard du respect de sa vie privée et familiale et au regard de l’intérêt supérieur de l’enfant. » (תרגום לעברית: לצורך מסירת הכרטיס לפי סעיף L. 423-7, כשההורות כלפי הורה נקבעה לפי סעיף 316, המבקש, אם אינו עושה ההכרה, חייב להוכיח שההורה שהכיר תורם בפועל למזונות ולחינוך, או להציג החלטה שיפוטית על התרומה. כשהקשר נקבע אך התרומה לא הוכחה, זכות השהייה נבחנת לאור הזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים ולאור טובת הילד העליונה.) כלומר, אם האב הצרפתי הכיר בילד אך אינו משלם ואינו מעורב, האם הישראלית חייבת להציג החלטה של שופט לענייני משפחה, juge aux affaires familiales, שמחייבת אותו בתרומה, או להיבנות על טובת הילד ועל החיים המשפחתיים.
בדיוק בנקודה הזו נתן בית המשפט המנהלי לערעורים של בורדו החלטה תקדימית ב-18 ביוני 2026, CAA de Bordeaux, n° 25BX02380, שחובה להכיר. אם גינאית, אם לשלושה, שבנה הוכר לפני הלידה על ידי אזרח צרפתי, ושופט לענייני משפחה הטיל על האב תרומה של 110 אירו לחודש, קיבלה סירוב מהפרפקטורה. בית המשפט קבע: « Il résulte de ces dispositions que l’étranger qui sollicite la délivrance d’une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” au motif qu’il est parent d’un enfant français doit justifier, outre de sa contribution effective à l’entretien et à l’éducation de l’enfant, de celle de l’autre parent, de nationalité française, lorsque la filiation à l’égard de celui-ci a été établie par reconnaissance en application de l’article 316 du code civil. » (תרגום לעברית: מהוראות אלה עולה כי זר המבקש כרטיס שהייה זמני כהורה לילד צרפתי חייב להוכיח, נוסף על תרומתו שלו, גם את תרומת ההורה השני בעל האזרחות הצרפתית, כשההורות שלו נקבעה בהכרה לפי סעיף 316.) אבל מיד הוסיף את ההלכה המגנה על ההורה המבקש: « il appartient seulement au demandeur de produire la décision de justice intervenue, quelles que soient les mentions de celle-ci, peu important notamment qu’elles constatent l’impécuniosité ou la défaillance du parent français auteur de la reconnaissance. La circonstance que cette décision de justice ne serait pas exécutée est également sans incidence. » (תרגום לעברית: על המבקש רק להציג את ההחלטה השיפוטית שניתנה, יהא תוכנה אשר יהא, ואין חשיבות לכך שהיא קובעת שההורה הצרפתי חסר אמצעים או אינו מקיים את חובתו. גם אי־ביצוע ההחלטה אינו משנה.) ועוד קבע בית המשפט כי חשד להכרה פיקטיבית, שהפרפקטורה הפנתה לתובע, procureur de la République, בלי שההליך הסתיים בקביעת מרמה, אינו חוסם את הזכות. התוצאה: ביטול הסירוב וצו למסור כרטיס תושב בתוך חודשיים. המסר לישראלים: אם האב הצרפתי אינו משלם, פונים לשופט לענייני משפחה לקבלת החלטה על מזונות, juge aux affaires familiales du tribunal judiciaire, ומציגים אותה, גם אם אינה מבוצעת. רישום הלידה והמסמכים הישראליים, כולל אפוסטיל ותרגום מושבע, מפורטים במדריך תעודת הלידה והפנקס המשפחתי.
B. שלוש שנות כרטיס זמני ואינטגרציה רפובליקנית: המעבר לכרטיס תושב ל-10 שנים
אחרי שההורה הישראלי מחזיק בכרטיס הזמני, נפתח המסלול לכרטיס התושב לעשר שנים. סעיף L. 423-10 קובע: « L’étranger qui est père ou mère d’un enfant français résidant en France et titulaire depuis au moins trois années de la carte de séjour temporaire prévue à l’article L. 423-7 ou d’une carte de séjour pluriannuelle délivrée aux étrangers mentionnés aux articles L. 423-1, L. 423-7 et L. 423-23, sous réserve qu’il continue de remplir les conditions prévues pour l’obtention de cette carte de séjour, se voit délivrer une carte de résident d’une durée de dix ans. La délivrance de cette carte de résident est subordonnée au respect des conditions d’intégration républicaine prévues à l’article L. 413-7. L’enfant visé au premier alinéa s’entend de l’enfant ayant une filiation légalement établie, y compris l’enfant adopté, en vertu d’une décision d’adoption, sous réserve de la vérification par le ministère public de la régularité de cette décision lorsqu’elle a été prononcée à l’étranger. » (תרגום לעברית: זר שהוא אב או אם לילד צרפתי הגר בצרפת, המחזיק לפחות שלוש שנים בכרטיס הזמני לפי סעיף L. 423-7 או בכרטיס רב־שנתי מהסוגים המנויים, ובלבד שהוא ממשיך למלא את תנאי הכרטיס, מקבל כרטיס תושב לעשר שנים. המסירה מותנית בתנאי האינטגרציה הרפובליקנית לפי סעיף L. 413-7. הילד כולל ילד מאומץ, בכפוף לבדיקת התביעה הציבורית את תקינות האימוץ שנעשה בחו״ל.) שלושה דגשים מעשיים: ראשית, שלוש השנים נספרות בהחזקה רצופה של הכרטיס הזמני, ולכן אסור להפקיר חידוש או להגיש באיחור. שנית, התרומה לילד חייבת להימשך לאורך כל התקופה, כי החוק דורש המשך מילוי התנאים. שלישית, גם אימוץ של ילד ישראלי על ידי בן זוג צרפתי, כשהאימוץ נבדק על ידי התביעה, procureur, נכנס למסלול.
תנאי האינטגרציה הרפובליקנית, intégration républicaine, נבדק לפי סעיף L. 413-7: « La première délivrance de la carte de résident prévue aux articles L. 423-6, L. 423-10 ou L. 423-16, de la carte de résident portant la mention ” résident de longue durée-UE ” prévue aux articles L. 421-12, L. 421-25, L. 424-5, L. 424-14 ou L. 426-19, ainsi que de la carte de résident permanent prévue à l’article L. 426-4 est subordonnée à l’intégration républicaine de l’étranger dans la société française, appréciée en particulier au regard du résultat obtenu à l’examen mentionné au sixième alinéa de l’article L. 413-3, qui doit être supérieur à un seuil fixé par décret, et de sa connaissance de la langue française de nature à lui permettre au moins de comprendre des conversations suffisamment claires, de produire un discours simple et cohérent sur des sujets courants et d’exposer succinctement une idée. » (תרגום לעברית: המסירה הראשונה של כרטיס התושב לפי הסעיפים המנויים, כולל סעיף L. 423-10, מותנית באינטגרציה רפובליקנית, הנבחנת בעיקר לפי תוצאת הבחינה האזרחית, examen civique, מעל סף שקובע צו, ולפי ידיעת צרפתית המאפשרת להבין שיחות, לדבר בפשטות על נושאים יומיומיים ולהציג רעיון בקצרה.) אותו סעיף מוסיף שתי הקלות שחשוב להכיר: « Cet avis est réputé favorable à l’expiration d’un délai de deux mois à compter de la saisine du maire par l’autorité administrative. Les étrangers âgés de plus de soixante-cinq ans ne sont pas soumis à la condition relative à la connaissance de la langue française. » (תרגום לעברית: חוות הדעת של ראש העיר, maire, שעמו מתייעצת הרשות, נחשבת חיובית בתום חודשיים. זרים מעל גיל 65 פטורים מתנאי השפה.) הורה ישראלי מבוגר, סב או סבתא לילד צרפתי, אינו נדרש לרמת השפה. דף השירות הרשמי מוסיף כי נדרשת רמת צרפתית B1 ובחינה אזרחית עם הכיתוב כרטיס תושב, לפי דף כרטיס התושב לעשר שנים, וכי הבקשה מוגשת באינטרנט במערכת ANEF, שהיא הפלטפורמה המקוונת לתארי שהייה, לכל המאוחר חודשיים לפני תום התוקף ולכל המוקדם ארבעה חודשים לפניו. העלות: 350 אירו, 50 אגרת חותמת ו-300 מס, בתווי מס, timbres fiscaux, בתוספת 300 אירו דמי אשרת הסדרה למי שנכנס בלי ויזת שהייה ארוכה, ו-180 אירו למגיש באיחור, לפי אותו דף רשמי.
II. חידוש, סירוב וערעור: ההגנות שהחוק נותן להורים – ובפריז בפרט
A. הילד הגיע לגיל 18? החידוש מוגן – ושלילת כרטיס תושב מוגבלת לעילות סגורות
הורים ישראלים רבים חוששים שהזכות תיעלם כשהילד מתבגר. החוק קובע אחרת: « L’accès de l’enfant français à la majorité ne fait pas obstacle au renouvellement de la carte de séjour prévue à l’article L. 423-7. » (תרגום לעברית: הגעת הילד הצרפתי לבגרות אינה מונעת את חידוש הכרטיס לפי סעיף L. 423-7.) כלומר, הורה שהחזיק בכרטיס כהורה לילד קטין ממשיך לחדש אותו גם אחרי גיל 18, וממשיך לצבור את שלוש השנים הדרושות לכרטיס התושב, ובלבד שהתרומה לילד נמשכת. גם כאן נמדדת התרומה לפי סעיף 371-2, הכולל במפורש ילד בגיר. בפועל, הפרפקטורה תבקש הוכחות עדכניות: תשלומים שוטפים, השתתפות בלימודים גבוהים או בהכשרה, קשר רצוף. הורה שהתרומה שלו פסקה מסתכן בסירוב חידוש, ולכן התיעוד השוטף הוא לב התיק. כשהנישואין או החיים המשותפים עם ההורה הצרפתי מסתיימים בגירושין, רישום הגירושין הישראליים בצרפת והסדרי המשמורת משפיעים על התיק, כמפורט במדריך רישום הגירושין והשם בדרכון, והחלטת שופט לענייני משפחה על מזונות הופכת למסמך המגן המרכזי, כפי שלימד פסק הדין מבורדו.
ההגנה החזקה ביותר נוגעת לחידוש כרטיס התושב עצמו, אחרי שהושג. בית המשפט המנהלי לערעורים של בורדו קבע ב-27 בספטמבר 2022, CAA de Bordeaux, n° 22BX00439, כי סירוב לחדש כרטיס תושב אינו כמו סירוב למסור כרטיס ראשון: « contrairement à la délivrance d’une première carte de résident, le refus de renouvellement de cette carte ne peut être fondé sur la menace pour l’ordre public que constitue la présence en France de l’intéressé, mais uniquement sur l’un des motifs énoncés aux articles L. 314-5 et L. 314-7 précités. » (תרגום לעברית: בניגוד למסירת כרטיס תושב ראשון, סירוב לחדש אינו יכול להתבסס על טענה כללית שהנוכחות מסכנת את הסדר הציבורי, אלא רק על אחת העילות המנויות בסעיפים L. 314-5 ו-L. 314-7.) באותו תיק דחתה הפרפקטורה את החידוש בטענת סכנה לסדר הציבורי, ובית המשפט ביטל: « la préfète de la Gironde ne pouvait légalement se fonder sur le motif tiré de ce que son comportement constitue une menace pour l’ordre public pour refuser de renouveler sa carte de résident. » (תרגום לעברית: הפרפקטורה לא יכלה כדין להתבסס על טענת ההתנהגות המסכנת את הסדר הציבורי כדי לסרב לחדש את כרטיס התושב.) העילות הסגורות הן פוליגמיה, polygamie, הרשעה בעבירה חמורה על קטין, או היעדרות של שלוש שנים רצופות מצרפת. הורה ישראלי שגר בצרפת, משלם מזונות ואינו בעל עבר פלילי כבד, מוגן למעשה מפני שלילת החידוש. בית המשפט אף ציווה למסור את הכרטיס: « l’exécution du présent arrêt implique nécessairement la délivrance, au profit de M. A…, d’une carte de résident. Dès lors, il y a lieu d’enjoindre à la préfète de la Gironde de délivrer un tel titre de séjour à l’intéressé dans un délai de deux mois à compter de la notification du présent arrêt » (תרגום לעברית: ביצוע פסק הדין מחייב מסירת כרטיס תושב, ויש לצוות על הפרפקטורה למסור אותו בתוך חודשיים מהודעת פסק הדין.)
בסוף המסלול ממתין כרטיס התושב הקבוע, carte de résident permanent, שאינו מוגבל בזמן. סעיף L. 426-4 קובע: « La délivrance de la carte de résident permanent est de droit dès le deuxième renouvellement d’une carte de résident, sous réserve des mêmes conditions que celles prévues au premier alinéa. » (תרגום לעברית: מסירת כרטיס התושב הקבוע היא זכות החל מהחידוש השני של כרטיס התושב, בכפוף לאותם תנאים.) ולהורים מבוגרים יש הקלה נוספת: « L’étranger âgé de plus de soixante ans titulaire d’une carte de résident dont il sollicite le renouvellement, et qui remplit les conditions définies au premier alinéa, se voit délivrer la carte de résident permanent même s’il n’en fait pas la demande » (תרגום לעברית: זר מעל גיל 60 המחזיק כרטיס תושב ומבקש לחדשו, ועומד בתנאים, מקבל את הכרטיס הקבוע גם בלי לבקשו.) סב או סבתא ישראלים שהם הורים לילד צרפתי ומחזיקים כרטיס תושב, עוברים אוטומטית למעמד הקבוע בחידוש שלאחר גיל 60, בלי בחינות נוספות מעבר לתנאי הסדר הציבורי והאינטגרציה.
B. סירבו או שתקו: לוחות הזמנים, הערעורים וצו בית המשפט בתוך חודשיים
סירוב מנומק של הפרפקטורה אינו סוף הדרך, וגם שתיקה אינה סוף הדרך. הדף הרשמי קובע כי אם הפרפקטורה לא ענתה בתוך ארבעה חודשים, מדובר בסירוב משתמע, refus implicite, וניתן להגיש בתוך חודשיים ערעור מנהלי לפרפקט, recours gracieux, או לשר הפנים, recours hiérarchique devant le ministre de l’intérieur, או עתירה לבית הדין המנהלי, recours contentieux devant le tribunal administratif. העתירה מוגשת לבית הדין של מקום המגורים, ובאיל־דה־פראנס אלה בתי הדין של פריז, מונטריי, סרז׳י־פונטואז או ורסאי, לפי מפת בתי הדין המנהליים הרשמית. כשהסירוב מתלווה בצו לעזוב את צרפת, OQTF, שהוא צו המחייב יציאה מהטריטוריה, לוחות הזמנים קצרים בהרבה: 48 שעות, 15 ימים או 30 ימים לפי סוג הצו, ולכן הורה שקיבל צו כזה פונה לייעוץ ולערעור מיד, בלי להמתין. הכלל המעשי: כל החלטה נספרת מיום קבלתה, וכל איחור עלול לסגור את דלת הערעור.
בפריז ההליך עובר דרך מפקד משטרת פריז, préfet de police, שהוא הסמכות לתארי שהייה בבירה, לפי אתר מפקד המשטרה, והבקשות מוגשות באינטרנט במערכת ANEF לכל המאוחר חודשיים לפני תום התוקף. הניסיון המצטבר מלמד שהתיקים הנדחים ביותר בפריז הם אלה שבהם התרומה לילד מתועדת רק בהצהרות, בלי העברות בנקאיות, בלי החלטת שופט לענייני משפחה ובלי הוכחת תרומת ההורה הצרפתי. התיקון מתחיל באיסוף שיטתי: דפי חשבון עם העברות קבועות, קבלות, אישורי בית ספר, הוכחות אירוח, והחלטת מזונות עדכנית. מסמכים ישראליים, כמו תעודת לידה או פסק דין ישראלי, מצורפים עם אפוסטיל, apostille, שהיא אימות בינלאומי של מסמך ציבורי, ועם תרגום מושבע לצרפתית, ומוגשים עם טופס הבקשה, צילום דרכון, הוכחת מגורים בפריז או בפרברים, ותווי המס. מי שהגיש באיחור, שלא מחמת כוח עליון, force majeure, משלם תוספת של 180 אירו, לפי הדף הרשמי.
כשהערעור מגיע לבית המשפט, הסעד המבוקש הוא לא רק ביטול אלא צו עשה, injonction, המורה לפרפקטורה למסור את הכרטיס. שני פסקי הדין שהובאו כאן נותנים את התבנית: בבורדו 2026 ציווה בית המשפט למסור כרטיס תושב לפי סעיף L. 423-10 בתוך חודשיים מהודעת פסק הדין, « de lui délivrer ce titre de séjour dans un délai de deux mois à compter de la notification du présent arrêt » (תרגום לעברית: למסור לו את תואר השהייה בתוך חודשיים מהודעת פסק הדין), על יסוד סעיף L. 911-1 לחוק בתי הדין המנהליים, code de justice administrative. בבורדו 2022 ניתנה הוראה זהה לחידוש כרטיס תושב בתוך חודשיים. בשני התיקים חייב בית המשפט את המדינה בהוצאות של 1,200 אירו. הורה ישראלי שמגיש עתירה מבקש אפוא שלושה דברים: ביטול הסירוב, צו מסירה בתוך חודשיים, והוצאות. התנאי להצלחה הוא תיק מסמכים שלם כבר בשלב הפרפקטורה, כי בית המשפט שופט לפי המצב ביום ההחלטה, והשלמות מאוחרות מתקבלות במשורה.
סיכום
הורה ישראלי לילד צרפתי מחזיק במסלול מדורג ומוגן: כרטיס זמני לשנה לפי סעיף L. 423-7 בהוכחת תרומה מיום הלידה או במשך שנתיים, כרטיס תושב לעשר שנים לפי סעיף L. 423-10 אחרי שלוש שנים ובתנאי אינטגרציה לפי סעיף L. 413-7, חידוש שאינו נפגע מבגרות הילד לפי סעיף L. 423-9, הגנה מפני שלילת חידוש שלא בעילות הסגורות, ולבסוף כרטיס קבוע לפי סעיף L. 426-4. המפתח המעשי הוא כפול: תיעוד שוטף של התרומה, כולל החלטת שופט לענייני משפחה כשההורה הצרפתי אינו תורם, ועמידה בלוחות הזמנים של ההגשה והערעור. פסקי הדין של בורדו מ-2022 ומ-2026 מראים שבית המשפט מבטל סירובים שנשענים על טענות כלליות ומורה למסור את הכרטיס בתוך חודשיים. מי שמכין את התיק לפי הכללים האלה מגיע לפרפקטורה, ובפריז למפקד המשטרה, עם עמדה חזקה, ולבית הדין המנהלי עם בקשת סעד מדויקת.