ישראלי שחי בצרפת עם תעודת שהייה תקפה, עובד, משלם מסים ושוכר דירה, מגלה בשלב מסוים שהמרחק מישראל הפך לבעיה משפטית ולא רק לגעגוע. אשתו והילדים נשארו בישראל, או שהוא התחתן בביקור בארץ וכעת הוא רוצה להביא את המשפחה לחיות איתו בפריז, בליון או במרסיי. הדרך החוקית לעשות זאת נקראת איחוד משפחות, regroupement familial, והיא אינה בקשה לויזת תייר ואינה הזמנה פשוטה לקונסוליה. מדובר בהליך מנהלי מלא, שמתחיל בנציבות המחוז הצרפתית, préfecture, עובר דרך המשרד הצרפתי להגירה ושילוב, OFII, עובר בדיקת דיור של ראש העיר, maire, ומסתיים רק כשבני המשפחה מקבלים בקונסוליה בתל אביב ויזה ארוכת טווח, visa de long séjour, ונוחתים בצרפת עם אשרת כניסה כדין. כל שלב מותנה בתנאים מצטברים של הכנסה ודיור, וכל סירוב חייב להיות מנומק וניתן לתקיפה בבית המשפט המנהלי, tribunal administratif. המדריך הזה מסביר לישראלים תושבי צרפת את כל השרשרת, מהחודש השמונה עשר לשהייה החוקית ועד כרטיס השהייה הראשון של בני המשפחה, עם הסעיפים המדויקים של קוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, CESEDA, ועם שני פסקי דין של בתי משפט מנהליים לערעורים, cours administratives d’appel, שביטלו או אישרו סירובים של נציבי מחוזות. הקריאה מתאימה למי שמחזיק תעודת שהייה לשנה לפחות ורוצה להביא את בן או בת הזוג ואת הילדים המשותפים הקטינים מישראל לצרפת, וגם למי שכבר קיבל סירוב ומחפש להבין אם יש טעם לערער.
I. מי רשאי לבקש איחוד משפחות מישראל ומהם תנאי הסף
A. שמונה עשר חודשי שהייה חוקית ומי מבני המשפחה יכול להצטרף
התנאי הראשון נוגע למבקש עצמו, כלומר לישראלי שחי בצרפת. החוק דורש שהייה חוקית רצופה של שמונה עשר חודשים לפחות, עם תעודה שתוקפה שנה לפחות. הנוסח הרשמי קובע: “L’étranger qui séjourne régulièrement en France depuis au moins dix-huit mois, sous couvert d’un des titres d’une durée de validité d’au moins un an prévus par le présent code ou par des conventions internationales, peut demander à bénéficier de son droit à être rejoint, au titre du regroupement familial : 1° Par son conjoint, si ce dernier est âgé d’au moins dix-huit ans ; 2° Et par les enfants du couple mineurs de dix-huit ans.”
(זר השוהה בצרפת כדין לפחות שמונה עשר חודשים, עם תעודה שתוקפה שנה לפחות, רשאי לבקש שיצטרפו אליו במסגרת איחוד משפחות: בן או בת הזוג אם מלאו להם שמונה עשרה שנים, וילדי הזוג הקטינים שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנים). הסעיף הזה הוא סעיף L434-2 של קוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, והוא שער הכניסה של כל תיק. מי שמחזיק תעודת שהייה זמנית קצרה, אישור שהייה זמני או ויזה קצרה בלבד אינו עומד בתנאי, ומי שהשלים שמונה עשר חודשים עם כרטיס עובד שכיר, carte de séjour salarié, או כרטיס חיי משפחה, או כרטיס תושב, carte de résident, עומד בו. התקופה נספרת מיום תחילת השהייה החוקית, לא מיום הגשת הבקשה, ולכן כדאי לספור חודשים לאחור לפני שמגישים, כי הגשה מוקדמת מדי נדחית על הסף. בני המשפחה שיכולים להצטרף הם בן או בת הזוג הנשואים, מגיל שמונה עשרה ומעלה, וילדי הזוג הקטינים. ידועים בציבור, concubins, ובני זוג מאותו מין שאינם נשואים אינם נכנסים למסלול הזה, וגם הורים מבוגרים, ascendants, אינם נכנסים אליו. ההליך נועד להביא את כל המשפחה הגרעינית יחד, והחוק מדגיש: “Le regroupement familial est sollicité pour l’ensemble des personnes désignées aux articles L. 434-2 à L. 434-4. Un regroupement partiel peut toutefois être autorisé pour des motifs tenant à l’intérêt des enfants.”
(איחוד המשפחות מתבקש עבור כל האנשים המנויים בסעיפים L434-2 עד L434-4. איחוד חלקי יכול להיות מאושר מטעמים הנוגעים לטובת הילדים). זהו סעיף L434-1 של אותו קוד. בפועל, אב שרוצה להביא תחילה רק את אשתו ולהשאיר ילד בוגר בישראל עד סיום התיכון צריך לנמק את הבקשה החלקית בטובת הילד, למשל לימודים או בריאות, ולצרף אישורים. המשפחה חייבת להתגורר מחוץ לצרפת בעת הגשת הבקשה. בני משפחה שכבר נמצאים בצרפת בלי אשרה אינם עוברים במסלול הרגיל, והם נדונים במסלול החריג של איחוד במקום, regroupement sur place, שכפוף לתנאים צרים. לכן, אם האישה והילדים מבקרים בצרפת בויזת תייר, הביקור אינו הופך לבקשת איחוד, והמשפחה צריכה לחזור לישראל ולהמתין לויזה הארוכה דרך הקונסוליה.
B. כמה צריך להרוויח ואיזו דירה צריך להחזיק בפריז או באיל דה פראנס
שני התנאים המהותיים הם הכנסה ודיור, והם נבחנים במצטבר. החוק מונה שלושה תנאים יחד: “L’étranger qui en fait la demande est autorisé à être rejoint au titre du regroupement familial s’il remplit les conditions suivantes : 1° Il justifie de ressources stables et suffisantes pour subvenir aux besoins de sa famille ; 2° Il dispose ou disposera à la date d’arrivée de sa famille en France d’un logement considéré comme normal pour une famille comparable vivant dans la même région géographique ; 3° Il se conforme aux principes essentiels qui, conformément aux lois de la République, régissent la vie familiale en France, pays d’accueil.”
(זר המבקש זאת מורשה שיצטרפו אליו במסגרת איחוד משפחות אם הוא ממלא את התנאים הבאים: ראשית, הוא מוכיח משאבים יציבים ומספיקים לפרנסת משפחתו; שנית, יש לו או יהיה לו במועד הגעת משפחתו דיור הנחשב תקין למשפחה דומה באותו אזור גיאוגרפי; שלישית, הוא מציית לעקרונות היסודיים שמסדירים לפי חוקי הרפובליקה את חיי המשפחה בצרפת, ארץ הקליטה). זהו סעיף L434-7 של הקוד, והוא הסעיף שעליו נופלים רוב התיקים. משאבים יציבים ומספיקים אינם סיסמה אלא חישוב. נלקחות בחשבון כל ההכנסות של המבקש ושל בן או בת הזוג, לרבות שכר, הכנסה מעבודה עצמאית, הכנסה מנכסים ופנסיות, ובתנאי שההכנסות של בן הזוג ימשיכו להתקבל גם אחרי שיעזוב את ארצו. הנוסח המדויק קובע: “Pour l’appréciation des ressources mentionnées au 1° de l’article L. 434-7 toutes les ressources du demandeur et de son conjoint sont prises en compte, indépendamment des prestations familiales, de l’allocation équivalent retraite et des allocations prévues à l’article L. 262-1 du code de l’action sociale et des familles, à l’article L. 815-1 du code de la sécurité sociale et aux articles L. 5423-1 et L. 5423-2 du code du travail.”
(לצורך הערכת המשאבים הנזכרים בסעיף L434-7 נלקחות בחשבון כל משאבי המבקש ובן זוגו, למעט קצבאות משפחה, קצבת שווי פרישה והקצבאות המנויות בקוד הסיוע הסוציאלי והמשפחות ובקוד הביטוח הלאומי ובקוד העבודה). זהו סעיף L434-8 של הקוד. קצבאות סוציאליות כמו הכנסת סולידריות, RSA, קצבת סולידריות לקשישים ודמי אבטלה אינן נחשבות, ולכן עובד במשרה חלקית שמשלים הכנסה מקצבאות עלול ליפול מתחת לרף. הסכום הנדרש נקבע בצו וקשור לגודל המשפחה, בין שכר המינימום החודשי, SMIC, לבין שכר המינימום בתוספת חמישית. לשם המחשה, משפחה של ארבע נפשות בפריז נבחנת ברף גבוה יותר מזוג ללא ילדים בפריפריה, וההכנסה צריכה להיות יציבה לאורך חודשים, לא מענק חד פעמי או הלוואה מההורים. תלושי שכר של שנים עשר החודשים האחרונים, חוזה עבודה, דפי בנק ואישורי מס הם לב התיק, ועובד עצמאי, auto-entrepreneur, צריך להראות מחזור יציב ורווח נקי לאורך זמן. החריג היחיד המשמעותי נוגע למקבלי קצבת נכות למבוגרים, AAH, ולמקרים צרים של קשישים ותיקים, שפטורים מתנאי המשאבים. הדיור נבחן לפי שטח, בטיחות וציוד. הדירה צריכה להתאים למשפחה דומה באותו אזור, עם שטח מגורים מזערי שעולה ככל שמספר הנפשות גדל, ועם תנאי תברואה וציוד בסיסיים. חוזה שכירות, bail, או שטר בעלות, אישור מגורים אחרון, חשבונות חשמל ודו״ח שטח הם המסמכים המקובלים. בפריז ובאיל דה פראנס, שבהן הדירות קטנות והמחירים גבוהים, דירת חדר לזוג עם שני ילדים תידחה כמעט תמיד, ודירת שלושה חדרים עם חלוקה הגיונית תעבור. הבדיקה נעשית בידי שירותי העירייה לאחר שהנציבות מעבירה את התיק, וראש העיר יכול לערוך ביקור בדירה. התנאי השלישי, ציות לעקרונות היסוד של חיי המשפחה ברפובליקה, נוגע בעיקר למקרי פוליגמיה או נישואי כפייה, והוא נדיר בתיקים ישראליים, אך הוא קיים בחוק ויש להכירו. ישראלי שחי בפריז צריך לשים לב לפרט מעשי אחד: הנציבות של פריז, préfecture de police de Paris, והנציבויות של מחוזות איל דה פראנס דורשות תיק מסודר בצרפתית, עם תרגומים מאושרים של תעודות הנישואין ותעודות הלידה הישראליות ואפוסטיל, apostille. תעודה בלי אפוסטיל או תרגום חובבני מעכבת את התיק חודשים, ולעיתים גוררת חוות דעת שלילית על שלמות התיק עוד לפני בדיקת ההכנסה.
II. איך מגישים את התיק מישראל לצרפת ומה עושים מול סירוב
A. הגשה בנציבות, בדיקת ראש העיר, אישור כניסה, ויזה בתל אביב וכרטיס שהייה ראשון
ההליך מתנהל בשלבים, וכל שלב יושב על סעיף אחר. המבקש מגיש את הבקשה בנציבות של מקום מגוריו בצרפת, עם טופס הבקשה, צילומי תעודות השהייה, הוכחות הכנסה ודיור, תעודת נישואין ותעודות לידה של הילדים, והעתקי דרכונים של בני המשפחה בישראל. מאותו רגע מתחיל שעון מנהלי. הנציבות בודקת את שלמות התיק ומעבירה את תנאי הדיור וההכנסה לבדיקת ראש העיר של עיר המגורים, או של העיר שבה המבקש מתכוון להשתקע. החוק קובע: “L’autorisation d’entrer en France dans le cadre de la procédure du regroupement familial est donnée par l’autorité administrative compétente après vérification des conditions de logement et de ressources par le maire de la commune de résidence de l’étranger ou le maire de la commune où il envisage de s’établir.”
(ההרשאה להיכנס לצרפת במסגרת הליך איחוד המשפחות ניתנת בידי הרשות המנהלית המוסמכת לאחר בדיקת תנאי הדיור והמשאבים בידי ראש עיריית מגוריו של הזר או ראש העירייה שבה הוא מתכוון להשתקע). זהו סעיף L434-10 של הקוד. ראש העיר בודק את הדירה, ולעיתים מזמן את המבקש לשיחה, ומעביר חוות דעת. חוות דעת שלילית אינה סוף הדרך, אך היא מכבידה, ולכן כדאי לצרף כבר בהגשה תמונות, תשריט דירה, diagnostic de surface, וחוזה שכירות בתוקף לשנה קדימה. במקביל, המשרד להגירה ושילוב, OFII, מלווה את התיק ומארגן את הבדיקות הרפואיות של בני המשפחה לפני ההגעה. כשהנציב מאשר, בני המשפחה מקבלים החלטת אישור, attestation, ופונים לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב לקבלת ויזה ארוכת טווח. הויזה אינה ויזת תייר קצרה, visa de court séjour, אלא ויזה שמקנה זכות כניסה לצורך התיישבות, והיא מוטבעת בדרכון הישראלי של כל בן משפחה. הכלל הכללי של כניסת זרים לשהייה ארוכה קובע: “Sous réserve des engagements internationaux de la France ou du livre II, tout étranger âgé de plus de dix-huit ans qui souhaite séjourner en France pour une durée supérieure à trois mois doit être titulaire de l’un des documents de séjour suivants : 1° Un visa de long séjour ;”
(בכפוף להתחייבויות הבינלאומיות של צרפת, כל זר מעל גיל שמונה עשרה שרוצה לשהות בצרפת מעל שלושה חודשים חייב להחזיק באחד ממסמכי השהייה: ויזה ארוכת טווח, ויזה ארוכה המקנה זכויות של כרטיס זמני, כרטיס זמני, כרטיס רב שנתי, כרטיס תושב ועוד). זהו סעיף L411-1 של הקוד. עם הנחיתה, בני המשפחה מתייצבים בנציבות ומקבלים כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, vie privée et familiale, לשנה. החוק קובע: “L’étranger qui a été autorisé à séjourner en France au titre du regroupement familial dans les conditions prévues au chapitre IV du titre III, entré en France régulièrement et dont le conjoint est titulaire d’une carte de séjour temporaire, d’une carte de séjour pluriannuelle ou d’une carte de résident, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an.”
(זר שהורשה לשהות בצרפת במסגרת איחוד משפחות, נכנס כדין ובן זוגו מחזיק כרטיס זמני או רב שנתי או כרטיס תושב, מקבל כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה). זהו סעיף L423-14 של הקוד. הכלל המשלים דורש ויזה ארוכה לפני הכרטיס הראשון: “Sous réserve des engagements internationaux de la France et des exceptions prévues aux articles L. 412-2 et L. 412-3, la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour mentionné aux 1° ou 2° de l’article L. 411-1.”
(בכפוף להתחייבויות הבינלאומיות ולחריגים, ההנפקה הראשונה של כרטיס זמני או רב שנתי מותנית בהצגת הויזה הארוכה הנזכרת בסעיף L411-1). זהו סעיף L412-1 של הקוד. לכן, כניסה לתייר והגשת בקשה לכרטיס במקום אינן תחליף לויזה הארוכה, ובני משפחה שנכנסו בלי הויזה הנכונה מסתכנים בסירוב לחידוש ובצו עזיבה. הקוראים שרוצים להבין את ההקשר הרחב של הבאת בן זוג וילדים מוזמנים לעיין במדריך המקיף על הבאת בן זוג וילדים במסגרת איחוד משפחות והמסלול עד הכרטיס הראשון, שמרכז את השלבים הכלליים לפני שצוללים לפרטים הישראליים. מרגע קבלת הכרטיס הראשון, בני המשפחה עוברים בדיקת קליטה רפואית של OFII, חותמים על חוזה שילוב רפובליקני, contrat d’intégration républicaine, ומתחילים ללמוד צרפתית. בתום השנה הראשונה מגישים חידוש, ובתנאים של חיים משותפים רצופים ניתן לעבור לכרטיס רב שנתי. ילדים שהגיעו במסגרת האיחוד וגדלו בצרפת יכולים בבגרותם לקבל כרטיס עצמאי, וההורה שהביא אותם אינו מאבד את זכויותיו כל עוד הוא שומר על תנאי השהייה שלו. שתיקה של הנציבות במשך חודשים אינה אישור. אם חלפו שישה חודשים בלי תשובה, נוצרת החלטת סירוב משתמעת, décision implicite de rejet, שניתן לתקוף בבית המשפט המנהלי. לכן חשוב לשמור כל אישור הגשה, récépissé, כל מכתב השלמת מסמכים וכל חותמת דואר, כי מועדי הערעור נספרים בקפדנות.
B. קיבלתם סירוב מהנציבות: איך תוקפים, מה בודק השופט ושתי דוגמאות מהפסיקה
סירוב איחוד משפחות חייב להיות מנומק בכתב, עם העובדות והסעיפים שעליהם הוא נשען. הסירובים השכיחים בתיקים ישראליים הם הכנסה לא יציבה, למשל עובד שכיר עם חוזה זמני קצר, CDD, או עצמאי עם מחזור תנודתי, ודיור קטן מדי בפריז. סירוב כזה אינו סוף הדרך. ניתן להגיש ערר חינני לנציב, recours gracieux, או ערר היררכי לשר הפנים, recours hiérarchique, ובמקביל או אחר כך עתירה לבית המשפט המנהלי, tribunal administratif, בתוך חודשיים מיום קבלת ההחלטה. העתירה מבקשת ביטול מחמת חריגה מסמכות, excès de pouvoir, ולעיתים גם צו להורות לנציב לבחון מחדש, injonction de réexamen. השופט המנהלי בודק שלוש שאלות: האם העובדות נכונות, האם החוק יושם נכון, והאם ההחלטה אינה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות לחיי משפחה לפי סעיף 8 של האמנה האירופית לזכויות אדם. דוגמה ראשונה מגיעה מבית המשפט המנהלי לערעורים בדואה, cour administrative d’appel de Douai, ב־13 בינואר 2022, תיק 21DA01189. אדם שהגיש בקשה לאשתו ולבתו קיבל סירוב של נציב סן־מריטים מ־18 באוקטובר 2018, ובית המשפט בראשון ערכה ברואן ביטל את הסירוב והורה על בחינה מחדש. הנציב ערער, ובית הערעורים דן בשאלת המשאבים. פסק הדין מתאר: “M. B… A… a demandé au tribunal administratif de Rouen, d’une part, d’annuler, pour excès de pouvoir, la décision du 18 octobre 2018 par laquelle le préfet de la Seine-Maritime a refusé de faire droit à la demande de regroupement familial qu’il avait formée au profit de son épouse et de leur fille”
(מר א׳ ביקש מבית המשפט המנהלי ברואן לבטל מחמת חריגה מסמכות את החלטת נציב סן־מריטים מ־18 באוקטובר 2018 שסירבה לבקשת איחוד המשפחות שהגיש לטובת אשתו ובתו). בית המשפט הזכיר את הכלל הישן, היום בסעיפים L434-7 ו־L434-8: “En vertu de l’article L. 411-5, alors en vigueur, du même code, le regroupement familial peut être refusé, notamment, lorsque le demandeur ne justifie pas de ressources stables et suffisantes pour subvenir aux besoins de sa famille.”
(לפי סעיף L411-5 שהיה בתוקף אז, ניתן לסרב לאיחוד משפחות כאשר המבקש אינו מוכיח משאבים יציבים ומספיקים לפרנסת משפחתו). המסר לישראלים ברור: השופט אינו מסתפק בהצהרת הנציב על הכנסה נמוכה, אלא בודק תלושים, חוזים, רציפות תעסוקתית והוצאות בפועל, ואם החישוב שגוי או חלקי, הסירוב מתבטל. ניתן לקרוא את ההחלטה המלאה באתר הרשמי: CAA Douai, 13 janvier 2022, n°21DA01189. דוגמה שנייה מגיעה מבית המשפט המנהלי לערעורים במרסיי, cour administrative d’appel de Marseille, ב־17 בנובמבר 2022, תיק 22MA01234. אדם ביקש להביא את אשתו, נציב שוש־דו־רון סירב ב־19 ביוני 2020, ובית המשפט במרסיי דחה את עתירתו ב־22 בפברואר 2022. המערער טען שההחלטה אינה מנומקת כנדרש ושנפלה בה טעות בהערכת המשאבים ובפרשנות הזכות לחיי משפחה. פסק הדין מתאר: “M. F… A… a demandé au tribunal administratif de Marseille, d’une part, d’annuler la décision du 19 juin 2020 par laquelle le préfet des Bouches-du-Rhône a refusé de faire droit à sa demande de regroupement familial introduite au profit de son épouse, Mme B… C…”
(מר א׳ ביקש מבית המשפט המנהלי במרסיי לבטל את החלטת נציב שוש־דו־רון מ־19 ביוני 2020 שסירבה לבקשת איחוד המשפחות שהגיש לטובת אשתו). הטקסט המלא זמין כאן: CAA Marseille, 17 novembre 2022, n°22MA01234. שני התיקים יחד מלמדים שהתוצאה תלויה בראיות, לא בסיסמאות. תיק עם תלושי שכר רצופים, חוזה ללא הגבלת זמן, CDI, דירה מתאימה וחוות דעת עירייה חיובית מחזיק גם מול נציב קשוח, ותיק עם הכנסה גבולית ודירה צפופה נופל גם כשהטיעון המשפחתי מרגש. לכן, אחרי סירוב, הצעד הראשון אינו מכתב כועס אלא קריאה מדויקת של הנימוקים: איזה חודש הכנסה נפסל ולמה, איזה מסמך דיור חסר, והאם חוות דעת ראש העיר התבססה על ביקור עדכני או על תיק ישן. משם בונים עתירה עם מסמכים חדשים: חוזה עבודה חדש, תלושים עדכניים, חוזה שכירות חדש או מעבר דירה, אישור מעסיק על המשך העסקה, ודפי בנק שמראים יציבות. ניתן לבקש מהשופט סעד זמני, référé-suspension, אם הסירוב מלווה בצו עזיבה לבני משפחה שכבר נמצאים בצרפת, אך במסלול הקלאסי שבו המשפחה ממתינה בישראל, הבקשה העיקרית היא ביטול וחיוב בבחינה מחדש, ולעיתים פיצוי הוצאות לפי סעיף L761-1 של קוד הצדק המנהלי. מועד ההגשה קריטי: חודשיים מיום קבלת הסירוב המפורש, או חודשיים מיום היווצרות הסירוב המשתמע אחרי שתיקת הנציבות. איחור של ימים ספורים מסיים את התיק ללא דיון לגופו. ישראלים בפריז מגישים לבית המשפט המנהלי בפריז, tribunal administratif de Paris, או לבית המשפט של מקום המגורים באיל דה פראנס, למשל מונטreuil עבור סן־סן־דני או סרז׳י־פונטואז עבור ואל־דואז, וערעור מוגש לבית הערעורים בוורסאי. כל כתב מוגש בצרפתית, עם תרגום מאושר, traduction assermentée, של כל מסמך עברי, ועם ייפוי כוח לעורך הדין אם יש ייצוג. במהלך ההליך המשפחה ממשיכה להמתין בישראל, ולכן חשוב לעדכן את הנציבות על כל שינוי: לידת ילד נוסף, מעבר דירה, שינוי מעסיק או שינוי שכר. שינוי כזה יכול להצדיק בקשה חדשה גם בזמן שהעתירה תלויה, ולעיתים בקשה חדשה ומבוססת מהירה יותר מעתירה ארוכה. אם הנציב מאשר אחרי פסק דין, חוזרים למסלול הרגיל: אישור, ויזה בתל אביב, כניסה, כרטיס לשנה, ואחר כך חידושים עד לכרטיס רב שנתי, carte de séjour pluriannuelle, או כרטיס תושב לעשר שנים, carte de résident. ילד שהגיע קטין והתבגר בצרפת מקבל מעמד עצמאי לפי הוראות הקוד, והוריו אינם צריכים להגיש עבורו בקשה חדשה בכל שנה מעבר לחידוש הרגיל.
סיכום
איחוד משפחות של ישראלי תושב צרפת אינו טופס אחד אלא פרויקט משפטי של חודשים: שמונה עשר חודשי שהייה חוקית עם תעודה של שנה לפחות, הכנסה יציבה מעל רף שכר המינימום לפי גודל המשפחה, דירה שמתאימה למשפחה דומה באזור המגורים, תיק מסמכים מתורגם עם אפוסטיל, בדיקת ראש עיר, ליווי OFII, ויזה ארוכה בקונסוליה בתל אביב וכרטיס חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה עם הנחיתה. שני הסעיפים שקובעים הכול הם סעיף L434-2, שפותח את הזכות אחרי שמונה עשר חודשים, וסעיף L434-7, שדורש משאבים ודיור וציות לעקרונות הרפובליקה, עם מנגנון החישוב של סעיף L434-8 ובדיקת ראש העיר של סעיף L434-10. שני פסקי הדין מדואה וממרסיי מראים שהשופט המנהלי בודק מספרים ומסמכים, לא הבטחות, ומבטל סירוב שהחישוב בו שגוי, ומאשר סירוב שהראיות בו חלשות. מי שמכין תלושים רצופים, חוזה יציב, דירה מתאימה וחוות דעת עירייה עדכנית מגדיל את סיכוייו, ומי שקיבל סירוב צריך לקרוא את הנימוק שורה אחר שורה, להשלים את החסר, ולעמוד במועד החודשיים לעתירה. ההליך מפורט באתר השירות הציבורי הרשמי, service-public.fr, בדף איחוד המשפחות, וכל סעיף מצוטט כאן ניתן לבדיקה ישירה בקישורי Légifrance. התחילו בספירת החודשים, המשיכו בחישוב ההכנסה והדיור, ורק אחר כך הגישו: סדר נכון חוסך שנה של המתנה.