משרד Kohen Avocats · פריז 16
PACS עם בן זוג צרפתי לישראלים: תעודת שהייה, סירוב וערעור — ולמה אין אזרחות (מדריך 2026)

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

PACS עם בן זוג צרפתי לישראלים: תעודת שהייה, סירוב וערעור — ולמה אין אזרחות (מדריך 2026)

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

ישראלים רבים שחיים בזוגיות עם אזרח או אזרחית צרפת מתלבטים בין שתי דרכים: נישואין או חתימה על ברית אזרחית הנקראת בצרפתית pacte civil de solidarité, בקיצור PACS. הבחירה הזאת קובעת הכול: הזכות להישאר בצרפת, המסמכים שצריך להגיש בפרפקטורה (préfecture, הרשות המחוזית שמטפלת בתעודות שהייה), הסיכוי לקבל תעודת שהייה, והתשובה לשאלה שהכי מטעה ישראלים — האם PACS מקנה אזרחות צרפתית. התשובה הקצרה: PACS פותח דלת לתעודת שהייה מסוג חיים פרטיים ומשפחתיים, אבל לא מקנה אזרחות, וגם תעודת השהייה אינה אוטומטית. הפרפקטורה בוחנת כל תיק לגופו, וכשהיא מסרבת היא מצרפת לרוב גם צו לעזוב את צרפת, והדרך היחידה להציל את התיק היא ערעור מנומק לבית המשפט המינהלי עם הוכחות של חיים משותפים אמיתיים ויציבים. המאמר הזה מסביר, שלב אחרי שלב, איך חותמים PACS מול עירייה בצרפת או מול קונסוליה כשגרים בישראל, אילו מסמכים ישראליים צריך להכין כולל אפוסטיל ותרגום, איך מגישים בקשה לתעודת שהייה אחרי ה-PACS, מה בודק בית המשפט כשהוא דן בסירוב, ושלוש החלטות אמיתיות של בתי משפט מינהליים לערעורים משנת 2023 עד 2026 שמראות בדיוק מתי הערעור מתקבל ומתי הוא נדחה. כל הכללים מצוטטים כאן מהמקור הצרפתי המדויק, עם תרגום לעברית בסוגריים, כדי שתוכלו להגיע לפגישה בפרפקטורה או לעורך הדין עם תיק מסודר.

I. חתמנו PACS עם בן זוג צרפתי, מה זה נותן ומה זה לא נותן?

A. איך חותמים PACS ומה ההבדל מנישואין?

ברית אזרחית, בצרפתית pacte civil de solidarité (הסכם סולידריות אזרחית, חוזה בין שני בגירים לארגון חייהם המשותפים), מוגדרת בחוק הצרפתי במילים הבאות: “Un pacte civil de solidarité est un contrat conclu par deux personnes physiques majeures, de sexe différent ou de même sexe, pour organiser leur vie commune.” (ברית אזרחית היא חוזה הנכרת בין שני אנשים בגירים, ממין שונה או מאותו מין, כדי לארגן את חייהם המשותפים). ההגדרה הזאת חשובה כי היא מבהירה שמדובר בחוזה ולא במעמד משפחתי כמו נישואין: אין טקס, אין חובת נאמנות כמו בנישואין, והפירוק פשוט בהרבה. החתימה נעשית בהצהרה משותפת בפני פקיד מרשם האוכלוסין בעירייה, בצרפתית officier de l’état civil (פקיד הלשכה למרשם אזרחי), לפי הכלל: “Les personnes qui concluent un pacte civil de solidarité en font la déclaration conjointe devant l’officier de l’état civil de la commune dans laquelle elles fixent leur résidence commune” (האנשים הכורתים ברית אזרחית מוסרים הצהרה משותפת בפני פקיד המרשם של העירייה שבה הם קובעים את מגוריהם המשותפים). מי שגר בישראל ורוצה לחתום PACS עם בן זוג צרפתי חותם מול השגרירות או הקונסוליה הצרפתית, לפי ההנחיות הרשמיות של מינהל המידע הצרפתי שקובע שההצהרה נמסרת בעירייה או, למי שגר בחו״ל, בשגרירות או בקונסוליה. בפועל, רוב הישראלים חותמים אחרי המעבר לצרפת, בעיריית המגורים המשותפים, עם תעודות זהות, הוכחת מגורים משותפים או הצהרת מגורים משותפים עתידיים, והסכם PACS כתוב, שאפשר לערוך אצל נוטריון או בכתב פרטי.

המסמכים הישראליים דורשים הכנה מוקדמת, וכאן ישראלים רבים מאבדים חודשים. תעודת לידה ישראלית, תמצית רישום או אישור על מצב משפחתי המעיד שאינכם נשואים, צריכים לשאת אפוסטיל של משרד החוץ ותרגום מושבע לצרפתית (traduction assermentée, תרגום של מתרגם מושבע המוכר בידי בתי המשפט בצרפת). פקיד העירייה בודק שאינכם נשואים ושאין מניעה משפטית, רושם את הברית, ומוסר אישור רישום. שימו לב: הרישום בעירייה הוא בחינם, ואין צורך בעורך דין כדי לחתום. ההבדל מנישואין מתבטא בשלוש נקודות מעשיות. ראשית, נישואין של ישראלי עם צרפתי שנערכו בישראל צריכים להירשם אחר כך במרשם הצרפתי בעיר נאנט (Nantes, הלשכה המרכזית למרשם של צרפתים בחו״ל), ואילו PACS שנחתם בקונסוליה או בעירייה נרשם ישירות ונמסר מיד אישור. שנית, פירוק PACS נעשה בהצהרה חד-צדדית או בהסכמה, והחוק קובע: “Le pacte civil de solidarité se dissout par la mort de l’un des partenaires ou par le mariage des partenaires ou de l’un d’eux.” (הברית האזרחית מתפרקת במות אחד השותפים או בנישואי השותפים או אחד מהם). כלומר, אם אחר כך תתחתנו, ה-PACS מתפרק אוטומטית ביום הנישואין. שלישית, וזה העיקר למאמר הזה: נישואין פותחים אחרי ארבע שנים מסלול לאזרחות בהצהרה, ואילו PACS לא פותח שום מסלול לאזרחות, לעולם. מי שחולם על דרכון צרפתי דרך PACS צריך לדעת זאת לפני החתימה, ולשקול נישואין כשהקשר מבשיל.

היבט הרכוש שווה הבהרה קצרה כי הוא משפיע על תיק השהייה. ברירת המחדל בחוק היא הפרדה רכושית: “chacun des partenaires conserve l’administration, la jouissance et la libre disposition de ses biens personnels” (כל אחד מהשותפים שומר על הניהול, ההנאה והשימוש החופשי בנכסיו האישיים), כפי שקובע סעיף 515-5 לחוק האזרחי. בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם משטר של שיתוף בנכסים שנרכשו יחד, ומומלץ לכתוב זאת במפורש כי חשבונות משותפים, חוזה שכירות משותף וחשבונות חשמל משותפים הם בדיוק ההוכחות שהפרפקטורה ובית המשפט מחפשים אחר כך בתיק השהייה. הסכם PACS מסודר, עם סעיף על המגורים המשותפים וחלוקת ההוצאות, משרת אפוא שתי מטרות: סדר רכושי היום, והוכחת יציבות הקשר מחר.

ישראלים שואלים לעיתים האם PACS שנחתם בישראל מוכר בצרפת. התשובה מורכבת: ישראל אינה מכירה PACS ככזה, ורישום זוגיות שאינו נישואין לא יירשם אוטומטית במרשם הצרפתי. הדרך הבטוחה היא לחתום את הברית מול הרשות הצרפתית המוסמכת, עירייה בצרפת או נציגות צרפתית בישראל, ולקבל אישור רישום צרפתי. אישור ישראלי על חיים משותפים או ידועים בציבור יכול לשמש ראיה תומכת לקיומה של זוגיות, אבל הוא אינו תחליף לרישום הצרפתי, והפרפקטורה תבקש לראות את האישור הצרפתי עצמו. לכן, אם אתם עדיין בישראל, פנו לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, בדקו את רשימת המסמכים העדכנית, הכינו תעודות עם אפוסטיל ותרגום, וקבעו תור מראש כי התורים ארוכים.

B. למה PACS לא מקנה אזרחות צרפתית, ומה כן מקנה?

זאת הטעות הנפוצה ביותר בקרב ישראלים: לחשוב שמגורים משותפים של כמה שנים עם בן זוג צרפתי, ועוד עם חותמת רשמית של PACS, שווים לאזרחות. החוק הצרפתי אומר אחרת, באופן חד וברור. המסלול של אזרחות דרך זוגיות שמור לנשואים בלבד, לפי סעיף 21-2 לחוק האזרחי (article 21-2 du Code civil, הסעיף שמסדיר רכישת אזרחות בהצהרה בעקבות נישואין), שקובע: “L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration” (זר או חסר אזרחות שנישא לבן זוג בעל אזרחות צרפתית יכול, לאחר ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש את האזרחות הצרפתית בהצהרה). שימו לב למילה נישואין (mariage): הסעיף מדבר על נישואין בלבד, בתנאי שהחיים המשותפים נמשכים ביום ההצהרה ובתקופת הביניים, ובתנאי של שליטה מספקת בשפה הצרפתית. שותף ב-PACS, גם אחרי עשר שנות חיים משותפים וגם עם שלושה ילדים משותפים, אינו יכול להגיש הצהרת אזרחות לפי הסעיף הזה. אין חריג, אין פרשנות מקלה, ואין החלטה שיפוטית ששינתה זאת. מי שמבטיח לכם אזרחות דרך PACS מטעה אתכם.

מה PACS כן נותן? שני דברים עיקריים. הראשון הוא מעמד מינהלי מוכר: אתם רשומים כבני זוג במסמכים רשמיים, וזה פותח את הדלת לבקש תעודת שהייה מטעם קשרים אישיים ומשפחתיים, בצרפתית carte de séjour temporaire portant la mention vie privée et familiale (תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים), לפי סעיף L423-23 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, בצרפתית Code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile (הקוד שמסדיר כניסה, שהייה ומקלט, בקיצור CESEDA). השני הוא הגנה עקיפה מפני הרחקה: ככל שהקשר עמוק, יציב וממושך יותר, כך קשה יותר למדינה לטעון שהרחקתכם אינה פוגעת בחיים הפרטיים והמשפחתיים שלכם. אבל שימו לב למלכודת הלשון: הפרפקטורה וגם בתי המשפט חוזרים ואומרים ש-PACS לבדו אינו מזכה בתעודת שהייה. הניסוח שחוזר בהחלטות הוא: “un tel pacte constitue un élément d’appréciation mais n’emporte pas, à lui seul, la délivrance d’un titre de séjour” (ברית כזאת מהווה שיקול בהערכה, אבל כשלעצמה אינה מחייבת מתן תעודת שהייה). כלומר, הברית היא נקודת זכות בתיק, לא כרטיס כניסה אוטומטי. התיק כולו, משך החיים המשותפים, ההשתלבות בצרפת, העבודה, השפה, הילדים, והקשרים שנותרו בישראל, הוא מה שמכריע.

השוואה קצרה לנישואין תעזור לקבל החלטה מושכלת. נישואין עם צרפתי פותחים שני מסלולים: מסלול שהייה מועדף כבן זוג של צרפתי, עם תנאים ברורים ופסיקה ענפה, ומסלול אזרחות אחרי ארבע שנים בהצהרה, בכפוף להמשך החיים המשותפים ולרמת שפה. PACS פותח רק מסלול שהייה אחד, כללי יותר, שבו נטל ההוכחה כבד יותר ושבו הפרפקטורה נהנית משיקול דעת רחב. מצד שני, PACS מהיר ופשוט לחתימה ולפירוק, אינו דורש תעודת כושר לנישואין (certificat de capacité matrimoniale, אישור שהקונסוליה מנפיקה לפני נישואין בחו״ל) ואינו מעורר בדיקות של תום הנישואין כמו בנישואין פיקטיביים. זוגות רבים בוחרים אפוא ב-PACS כצעד ראשון, חיים יחד, בונים תיק שהייה, ומתחתנים אחר כך כשהם מוכנים, בידיעה שהנישואין יפרקו אוטומטית את הברית. זאת אסטרטגיה לגיטימית, ובלבד שמבינים את מחירה: כל עוד לא התחתנתם, אין אזרחות על הפרק, וכל בקשת שהייה תיבחן במסלול הכללי הקשה יותר.

נקודה אחרונה בחלק זה, והיא קריטית לישראלים: אזרחות כפולה. ישראל מתירה לאזרחיה להחזיק אזרחות נוספת, וצרפת מתירה זאת בעקבות נישואין, כך שנישואין אינם מחייבים לוותר על הדרכון הישראלי. אבל כל עוד אתם רק שותפים ב-PACS, השאלה אינה מתעוררת כלל כי אין אזרחות. אל תוותרו על שום זכות ישראלית ואל תצהירו על שום ויתור במסגרת ה-PACS: הברית אינה משנה את אזרחותכם, אינה משנה את שמכם, ואינה משנה את מעמדכם בישראל. היא משנה רק את היכולת שלכם לבקש להישאר בצרפת, וגם זאת בתנאים שיפורטו כעת.

II. אחרי החתימה: איך מקבלים תעודת שהייה ומה עושים כשהפרפקטורה מסרבת?

A. הבקשה לתעודת שהייה אחרי PACS: ויזה, מסמכים והוכחת חיים משותפים

הבקשה הרלוונטית לשותף ב-PACS היא בקשה לתעודת שהייה זמנית מטעם חיים פרטיים ומשפחתיים, בצרפתית carte de séjour temporaire vie privée et familiale (כרטיס שהייה זמני לחיים פרטיים ומשפחתיים, תקף לשנה ומתחדש), לפי סעיף L423-23 לקוד הזרים. לשון החוק: « L’étranger qui n’entre pas dans les catégories prévues aux articles L. 423-1, L. 423-7, L. 423-14, L. 423-15, L. 423-21 et L. 423-22 ou dans celles qui ouvrent droit au regroupement familial, et qui dispose de liens personnels et familiaux en France tels que le refus d’autoriser son séjour porterait à son droit au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée au regard des motifs du refus, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an, sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1. » (זר שאינו נופל בקטגוריות המפורטות בסעיפים L423-1, L423-7, L423-14, L423-15, L423-21 ו-L423-22 או באלה שפותחות זכות לאיחוד משפחות, ושיש לו קשרים אישיים ומשפחתיים בצרפת עד כדי כך שסירוב לאשר את שהייתו יפגע באופן בלתי מידתי בזכותו לחיים פרטיים ומשפחתיים, מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה, בלי שאפשר להעלות נגדו את התנאי שבסעיף L412-1). והחוק מוסיף את מבחן ההערכה: « Les liens mentionnés au premier alinéa sont appréciés notamment au regard de leur intensité, de leur ancienneté et de leur stabilité, des conditions d’existence de l’étranger, de son insertion dans la société française ainsi que de la nature de ses liens avec sa famille restée dans son pays d’origine. » (הקשרים האמורים מוערכים לפי עוצמתם, ותקם ויציבותם, תנאי חייו של הזר, השתלבותו בחברה הצרפתית, וטיב קשריו עם משפחתו שנותרה בארץ מוצאו). כל מילה במשפט הזה היא רשימת מטלות: עוצמה, ותק, יציבות, תנאי חיים, השתלבות, וקשרים בישראל. תיק טוב מוכיח את כולן, תיק חלש מוכיח רק את ה-PACS.

המכשול הראשון הוא הוויזה. הכלל הבסיסי קובע: “la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour” (ההנפקה הראשונה של תעודת שהייה זמנית או רב-שנתית מותנית בהצגת ויזת שהייה ארוכה בידי הזר), לפי סעיף L412-1 לקוד הזרים. ישראלי שנכנס לצרפת כתייר, בלי ויזה, וחתם PACS אחרי הכניסה, עלול להיתקל בדרישת ויזה ארוכה. החדשות הטובות: המסלול של L423-23 פוטר במפורש מדרישה זאת, שכן החוק מסיים במילים “sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1” (בלי שאפשר להעלות נגדו את התנאי שבסעיף L412-1). כלומר, גם מי שנכנס בלי ויזה ארוכה יכול להגיש בקשה במסלול הזה. אבל זהירות: הפטור חל רק על המסלול הזה, והפרפקטורה בודקת בקפידה את נסיבות הכניסה והרציפות. מי שנכנס עם ויזת תייר ומיד הגיש בקשה, בלי חיים משותפים מוכחים, יסורב. המסלול המשלים הוא קליטה חריגה לשהייה מטעמים הומניטריים או חריגים (admission exceptionnelle au séjour, הליך שבו הפרפקט יכול להסדיר שהייה של מי שאינו עומד בתנאים הרגילים), לפי סעיף L435-1: “L’étranger dont l’admission au séjour répond à des considérations humanitaires ou se justifie au regard des motifs exceptionnels qu’il fait valoir peut se voir délivrer une carte de séjour temporaire” (זר שקליטתו לשהייה עונה על שיקולים הומניטריים או מוצדקת לאור הנימוקים החריגים שהוא מעלה, יכול לקבל תעודת שהייה זמנית). גם כאן אין צורך בוויזה ארוכה. עורך דין מנוסה יבחר בין שני הסעיפים לפי חוזק התיק, ולעיתים יבקש את שניהם לחלופין.

רשימת המסמכים המעשית, כפי שהפרפקטורות דורשות וכפי שבתי המשפט בודקים, כוללת: דרכון ישראלי בתוקף, אישור רישום ה-PACS, הוכחת מגורים משותפים רצופים (חוזה שכירות על שם שני בני הזוג או אישור דיור, חשבונות חשמל וגז משותפים, ביטוח דירה משותף), דפי חשבון בנק משותף או העברות קבועות, דוחות מס משותפים או אישורי מס, תלושי שכר או הוכחת פעילות מקצועית של המבקש, אישורי קופת חולים וביטוח רפואי, תעודות על לימודי צרפתית או תעודת שפה, עדויות של משפחה וחברים משני הצדדים, תמונות משותפות לאורך זמן, וכל מסמך המעיד על השתלבות (membre d’association, התנדבות, חוגים, קורסים). מינהל המידע הצרפתי מסכם את הקריטריונים כתק, עוצמה ויציבות של הקשרים האישיים והמשפחתיים בצרפת, ובכלל זה ותק הנוכחות וחיי הזוגיות בצרפת וילדים שנולדו מהאיחוד, ומבהיר שהברית האזרחית מהווה שיקול בהערכת הקשרים האישיים בצרפת. כלומר, הרשות עצמה אומרת: PACS הוא שיקול, לא החלטה. התיק צריך לספר סיפור של חיים משותפים אמיתיים, לא של חתימה על נייר.

בפריז ובאיל-דה-פראנס יש כללים מעשיים שחשוב להכיר. בפריז הבקשה מוגשת למפקד המשטרה, בצרפתית préfet de police (מפקד משטרת פריז, המשמש כפרפקטורה לענייני זרים בבירה), ובמחוזות מסביב לפרפקטורה של מקום המגורים, והכול דרך הפלטפורמה הדיגיטלית ANEF (Administration numérique pour les étrangers en France, המינהל הדיגיטלי לזרים בצרפת). שמרו כל אישור הגשה וכל מספר תיק, הגיעו לתור הביומטרי עם המקור של כל מסמך, וודאו שקיבלתם אישור הגשה (récépissé, קבלה זמנית המעידה שהבקשה נרשמה). אם האישור מתעכב, שלחו מכתב רשום עם אישור מסירה ופנו לעזרה משפטית לפני שהשהייה הופכת לבלתי חוקית. נקודה ישראלית ייחודית: מסמכים בעברית אינם מתקבלים כמות שהם, כל מסמך ישראלי חייב תרגום מושבע, ומסמכי מצב משפחתי חייבים אפוסטיל. תיק עם מסמכים לא מתורגמים נדחה לעיתים על הסף, בלי דיון במהות, וחבל.

טעות נפוצה נוספת: לחשוב שתעודת השהייה הראשונה מבטיחה חידוש אוטומטי. החידוש נבחן מחדש: האם החיים המשותפים נמשכו, האם המגורים המשותפים נשמרו, האם המבקש עובד או משתלב, והאם לא נולדה עילה של סכנה לסדר הציבורי (menace pour l’ordre public, עילה שבגינה אפשר לסרב תעודה לפי סעיף L432-1: “peut, par une décision motivée, être refusée à tout étranger dont la présence en France constitue une menace pour l’ordre public”, אפשר לסרב בהחלטה מנומקת לכל זר שנוכחותו בצרפת מהווה סכנה לסדר הציבורי). הרשעה פלילית, אלימות במשפחה או הונאת מסמכים עלולות לחסום חידוש גם אחרי שנים של שהייה חוקית. לכן, מהיום הראשון: שמרו כל חשבון משותף, הגישו דוחות מס בזמן, למדו צרפתית עד לרמה שמאפשרת שיחה עצמאית בפרפקטורה, ותעדו את חיי היומיום המשותפים. התיק של השנה הבאה נבנה השנה.

B. סירוב, צו עזיבה וערעור: שלוש פסיקות שמסבירות מתי בית המשפט מבטל

כשהפרפקטורה מסרבת לתת תעודת שהייה, היא מוסיפה בדרך כלל שתי החלטות נלוות: חיוב לעזוב את צרפת בתוך שלושים יום, בצרפתית obligation de quitter le territoire français (חובה לעזוב את שטח צרפת, בקיצור OQTF), וקביעת מדינת היעד. שלוש ההחלטות יחד נקראות צו משולש (arrêté portant refus de titre de séjour, obligation de quitter le territoire et fixation du pays de destination), וניתן לתקוף את כולן בערעור אחד לבית המשפט המינהלי, בצרפתית tribunal administratif (ערכאת השיפוט המינהלי שדנה בהחלטות הפרפקטורה), בתוך המועד הקצר שמצוין בצו. הערעור אינו דיון חוזר בעלמא: בית המשפט בודק האם ההחלטה מנומקת, האם נערכה בחינה רצינית של המצב האישי, והאם הסירוב פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים לפי סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם, בצרפתית article 8 de la convention européenne de sauvegarde des droits de l’Homme (הסעיף המגן על הזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים), שקובע: “Toute personne a droit au respect de sa vie privée et familiale, de son domicile et de sa correspondance.” (לכל אדם הזכות לכבוד חייו הפרטיים והמשפחתיים, ביתו והתכתבותו). שלוש החלטות אמיתיות של בתי משפט מינהליים לערעורים ממחישות את הכללים טוב יותר מכל הסבר תיאורטי.

ההחלטה הראשונה היא דחיית ערעור, והיא החשובה ביותר כי היא מראה את הרף. בפרשת בית המשפט המינהלי לערעורים בפריז מיום 22 במאי 2026, תיק מספר 25PA06411, דובר במבקש שנכנס לצרפת בשנת 2017 וחתם PACS עם אזרחית צרפתית באוקטובר 2022, כשנתיים לפני החלטת הסירוב מדצמבר 2024. בית המשפט קבע שהצו מזכיר את הברית ואת כל פרטיה, ואז מסביר: הברית היא שיקול אבל אינה מזכה לבדה בתעודה. הנימוק המצוטט מילה במילה: “cet arrêté mentionne l’existence et la date du pacte civil de solidarité conclu par le requérant avec une ressortissante française dont il énonce tous les éléments d’état civil, avant d’indiquer qu’un tel pacte constitue un élément d’appréciation mais n’emporte pas, à lui seul, la délivrance d’un titre de séjour” (הצו מזכיר את קיומה ואת מועדה של הברית האזרחית שכרת המבקש עם אזרחית צרפתית, שכל פרטי מרשמה מצוינים בו, לפני שהוא מציין שברית כזאת מהווה שיקול בהערכה אבל כשלעצמה אינה מחייבת מתן תעודת שהייה). בית המשפט הוסיף שהמבקש גר עד 2022 באזור בורדו, הרחק מבת זוגו הפריזאית, לא עבד, לא השתכר, לא הוכיח השתלבות מיוחדת, וביקש תעודה רק שנים אחרי הגעתו. המסקנה: “cette seule circonstance ne suffit pas à établir que le refus de titre litigieux aurait été pris en méconnaissance des dispositions précitées de l’article L. 423-23” (נסיבה יחידה זאת אינה מספיקה כדי לקבוע שהסירוב ניתן תוך הפרת הוראות סעיף L423-23 האמורות). הערעור נדחה, וחובת העזיבה נשארה. הלקח לישראלים חד וברור: PACS טרי, מגורים נפרדים בעבר, אבטלה והיעדר השתלבות מובילים לדחייה, גם כשבן הזוג צרפתי. מי שמגיש בקשה מוקדם מדי, עם תיק דל, מפסיד ומקבל OQTF שמכתימה את התיק הבא.

ההחלטה השנייה היא ביטול סירוב, והיא מראה מה כן עובד. בפרשת בית המשפט המינהלי לערעורים בננסי מיום 20 ביוני 2024, תיק מספר 23NC00540, דובר במבקשת ששהתה בצרפת מאז 2012 וחתמה PACS בינואר 2021. בית המשפט בחן את משך השהייה הארוך, את הברית, ואת הראיות לחיים משותפים לפני הברית, ובכלל זה אישור ביטוח אחריות אזרחית מספטמבר 2020 המזכיר את שני בני הזוג. הוא קבע שהסירוב פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים, ביטל את הסירוב ואת חובת העזיבה, והורה לפרפקטורה להנפיק תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים בתוך חודשיים, עם אישור שהייה זמני המתיר לעבוד עד להנפקה. לשון הצו: « Il est enjoint à la préfète du Bas-Rhin de délivrer à Mme A… une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” dans le délai de deux mois à compter de la notification du présent arrêt » (מורים לפרפקטית של הריין התחתון להנפיק לגברת תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים בתוך חודשיים מיום המצאת פסק הדין). ההבדל מהפרשה הקודמת בולט: שהייה של עשור, חיים משותפים מוכחים לפני הברית ולא רק אחריה, וראיות אובייקטיביות כמו ביטוח ומסמכי קופת חולים. ישראלי שחי בצרפת שנים, עובד, משלם מסים ומנהל חיים משותפים מתועדים, נמצא במצב שונה לחלוטין ממי שהגיע אתמול וחתם שלשום.

ההחלטה השלישית מחדדת את משקל ההשתלבות. בפרשת בית המשפט המינהלי לערעורים בבורדו, תיק מספר 23BX00333, דובר במבקש שחתם PACS באוגוסט 2018 וחי עם בת זוגו, בעלת תושבות קבע, לכל המאוחר מדצמבר 2017. הוא הוכיח השתתפות בחינוך ילדה, צעדים משותפים של טיפולי פוריות החל מנובמבר 2020, הצעת עבודה כעוזר חשמלאי, והשתתפות פעילה מאז מרץ 2018 בסדנאות של עמותה חברתית-תרבותית, ובכלל זה קורסי צרפתית. בית המשפט ציטט את סעיף L423-23 במלואו, קבע שההחלטה הפרה אותו, ביטל את הסירוב והורה להנפיק תעודה בתוך חודשיים. הנימוק המרכזי: “eu égard à ses conditions de séjour en France, notamment à l’ancienneté et à la stabilité de ses liens avec sa compagne, dont le centre des intérêts est en France, ainsi qu’à ses efforts d’intégration dans la société française” (לאור תנאי שהייתו בצרפת, ובמיוחד ותק ויציבות קשריו עם בת זוגו, שמרכז ענייניה בצרפת, ומאמצי השתלבותו בחברה הצרפתית). שימו לב לרכיבים: ותק, יציבות, מרכז עניינים בצרפת, מאמצי השתלבות מוכחים. קורסי צרפתית בעמותה מקומית, הצעת עבודה קונקרטית, וטיפולי פוריות משותפים שכנעו את השופטים יותר מכל הצהרה על אהבה. לישראלים המסר מעשי: הירשמו לקורס צרפתית מהחודש הראשון, שמרו אישורי השתתפות, חפשו עבודה והחזיקו הצעות בכתב, והשתלבו בעמותה או בפעילות קהילתית. שופטים אוהבים ניירות, לא הבטחות.

שלוש הפרשות יחד נותנות נוסחה ברורה. סיכויי הערעור עולים ככל שהחיים המשותפים ותיקים יותר, רצופים יותר ומתועדים יותר, וככל שההשתלבות עמוקה יותר: עבודה, שפה, מסים, ביטוחים, חשבונות משותפים, וקשרים קהילתיים. סיכויי הערעור יורדים ככל שהברית טרייה, המגורים המשותפים קצרים או מפוקפקים, אין עבודה ואין שפה, והקשרים בישראל חזקים לא פחות מהקשרים בצרפת. בית המשפט בודק גם את האפשרות לחזור לישראל ולבקש ויזה כדי לשוב באופן חוקי: בפרשת פריז צוין שהמבקש יכול, אחרי שובו לארצו, לבקש שם ויזה כדי להצטרף לבת זוגו באופן חוקי. לכן, ערעור טוב אינו מסתפק בטענה שהפרידה כואבת, אלא מוכיח שהחיים המשותפים אמיתיים, שהמרכז בצרפת, ושהסירוב אינו מידתי. צרפו לערעור כל מסמך חדש שנולד אחרי הסירוב: חוזה עבודה, תעודת שפה, דוח מס חדש, חשבון משותף חדש. בית המשפט לערעורים רשאי לקבל מסמכים חדשים, ובפרשת בורדו חלק מהראיות הוגשו לראשונה בערעור.

עניין אחרון בפרק הסירוב: המועדים. ערעור על סירוב עם OQTF מוגש בתוך מועד קצר, לעיתים שלושים יום ולעיתים ארבעים ושמונה שעות כשהצו מלווה במעצר או בהרחקה מיידית, והמועד המדויק כתוב בצו עצמו. אל תחכו לייעוץ מושלם: הגישו ערעור שומר מועד עם הנימוקים העיקריים, והשלימו מסמכים אחר כך באישור בית המשפט. בקשו סיוע משפטי (aide juridictionnelle, סיוע במימון עורך דין לבעלי הכנסה נמוכה) מיד עם קבלת הסירוב, ובקשו אישור שהייה זמני המתיר לעבוד עד להכרעה. עיכוב של שבוע עלול להפוך שוהה חוקי לשוהה בלתי חוקי, וכל יום של שהייה בלתי חוקית מחליש את התיק הבא. מי שקיבל סירוב צריך לפעול באותו שבוע, לא באותו רבעון.

סיכום: PACS הוא צעד ראשון ולא קיצור דרך, והתיק המנצח נבנה מסמך אחר מסמך

ברית אזרחית עם בן זוג צרפתי היא צעד זוגי יפה ומסמך מינהלי שימושי, אבל היא אינה קיצור דרך לאזרחות ואינה ערובה לתעודת שהייה. הכלל שצריך לזכור: PACS נחתם מול פקיד המרשם בעירייה או מול הקונסוליה, נרשם מיד, מתפרק בקלות, ושומר על הפרדה רכושית כברירת מחדל. אזרחות צרפתית דרך זוגיות שמורה לנשואים בלבד, אחרי ארבע שנים של חיים משותפים, לפי סעיף 21-2 לחוק האזרחי. תעודת שהייה אחרי PACS נבחנת במסלול הקשרים האישיים והמשפחתיים לפי סעיף L423-23, שבו הברית היא שיקול אחד מני רבים, ולצידו נבחנים ותק, עוצמה, יציבות, תנאי חיים, השתלבות וקשרים בישראל. הפרקטיקה של בתי המשפט עקבית: חיים משותפים ממושכים ומתועדים עם השתלבות אמיתית מובילים לביטול הסירוב ולהוראה להנפיק תעודה, כמו בפרשות ננסי ובורדו, ואילו ברית טרייה בלי עבודה, בלי שפה ובלי רציפות מובילה לדחייה, כמו בפרשת פריז משנת 2026. ישראלים בפריז ובאיל-דה-פראנס מגישים דרך הפלטפורמה הדיגיטלית, נשמרים כל אישור וכל מספר תיק, מכינים תעודות ישראליות עם אפוסטיל ותרגום מושבע, לומדים צרפתית מהחודש הראשון, שומרים כל חשבון משותף, ואחרי סירוב מגישים ערעור מיד עם בקשה לאישור עבודה זמני. הדרך מברית אזרחית לשהייה יציבה אינה קצרה, אבל היא פתוחה למי שבונה אותה נכון, מסמך אחר מסמך, מהחתימה בעירייה ועד לחידוש השנתי.

📄 חוזר רשמי