משרד Kohen Avocats · פריז 16
קיבלתם צו התאזרחות צרפתי: פרסום ברשומות, טקס, תעודות ושם צרפתי

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

קיבלתם צו התאזרחות צרפתי: פרסום ברשומות, טקס, תעודות ושם צרפתי

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

המכתב או המייל הגיע: בקשת ההתאזרחות שלכם התקבלה, וצו (décret, החלטה של רשות השלטון) חתום על שמכם. אחרי שנים של מגורים בצרפת, טפסים, ראיון במחוז (préfecture, הנציגות המקומית של המדינה) ובדיקת השתלבות, אתם אזרחים צרפתים. אלא שברגע החתימה מתחילות שאלות חדשות, מעשיות לא פחות: ממתי בדיוק אתם צרפתים, היכן מתפרסם הצו, מי מודיע לכם, האם הילדים הקטינים מקבלים אזרחות יחד אתכם, מתי מזמינים אתכם לטקס קבלת האזרחות (cérémonie d’accueil dans la citoyenneté française, טקס קבלת הפנים לאזרחות), אילו מסמכים צריך להוציא קודם, והאם אפשר לבקש שם שנשמע צרפתי (francisation, התאמת השם לצרפתית). המדריך הזה עונה על כל השאלות האלה לפי הסדר שבו תפגשו אותן, עם הציטוטים המדויקים מהחוק, מהצווים ומפסקי הדין, כדי שתדעו מה מגיע לכם, מה לבדוק ומה לעשות אם משהו משתבש בדרך.

I. הצו נחתם: פרסום ברשומות, תוקף והודעה אישית

A. מתי ההתאזרחות נכנסת לתוקף ואיך מודיעים לכם

הכלל הבסיסי כתוב בסעיף 21-15 לחוק האזרחי הצרפתי (Code civil, הקודקס האזרחי). הסעיף קובע: « Hors le cas prévu à l’article 21-14-1 , l’acquisition de la nationalité française par décision de l’autorité publique résulte d’une naturalisation accordée par décret à la demande de l’étranger. » (מחוץ למקרה שבסעיף 21-14-1, רכישת האזרחות הצרפתית בהחלטת רשות ציבורית נעשית בהתאזרחות הניתנת בצו לבקשת הזר.) הקישור הרשמי לסעיף: סעיף 21-15 לחוק האזרחי. המשמעות פשוטה: לא האישור העקרוני ולא ההודעה מהמחוז עושים אתכם צרפתים, אלא הצו החתום עצמו.

הצו מתפרסם ברשומות הצרפתיות (Journal officiel de la République française, העיתון הרשמי שבו מתפרסמים חוקים וצווים). סעיף 51 לצו מס’ 93-1362 מיום 30 בדצמבר 1993 (Décret n°93-1362, הצו המסדיר את הליכי ההתאזרחות) קובע: « Les décrets portant naturalisation ou réintégration dans la nationalité française sont publiées au Journal officiel de la République française. Ils prennent effet à la date de leur signature sans toutefois qu’il soit porté atteinte à la validité des actes passés par l’intéressé ni aux droits acquis par des tiers antérieurement à la publication du décret sur le fondement de l’extranéité de l’intéressé. » (צווי ההתאזרחות או ההשבה לאזרחות הצרפתית מתפרסמים ברשומות של הרפובליקה הצרפתית. הם נכנסים לתוקף ביום חתימתם, בלי לפגוע בתוקפם של מעשים שעשה המעוניין ובזכויות שרכשו צדדים שלישיים לפני פרסום הצו על יסוד זרותו של המעוניין.) הקישור הרשמי: סעיף 51 לצו 93-1362. שימו לב לשתי קביעות חשובות באותו משפט: התוקף הוא מיום החתימה, לא מיום הפרסום ולא מיום שקיבלתם הודעה; ומעשים שעשיתם כזרים לפני הפרסום, וזכויות שאחרים רכשו על יסוד זרותכם, נשמרים.

אותו סעיף 51 מסדיר גם את ההודעה האישית: « Dès la publication prévue au premier alinéa, la mesure de naturalisation est notifiée au demandeur ou, pour l’enfant mineur, à son représentant légal par le préfet du département où ils ont établi leur résidence, ou, à Paris, par le préfet de police, ou, si la résidence se trouve à l’étranger, par l’autorité diplomatique ou consulaire. » (מיד לאחר הפרסום האמור בפסקה הראשונה, מודיעים למעוניין על ההתאזרחות, או לקטין באמצעות נציגו החוקי, באמצעות הממונה על המחוז (préfet, נציג המדינה במחוז) שבו קבעו את מגוריהם, או בפריז באמצעות ממונה המשטרה, או, אם המגורים בחו”ל, באמצעות הרשות הדיפלומטית או הקונסולרית.) (סעיף 51 לצו 93-1362.) אם אתם גרים בישראל, הגורם שיודיע לכם הוא הקונסוליה, וההודעה יכולה להישלח גם דרך השירות המקוון אם הגשתם בו את הבקשה. בפועל כדאי לעקוב בעצמכם אחרי הפרסומים ברשומות ולא לחכות רק למכתב, כי בין החתימה לפרסום ולהודעה חולפים שבועות.

מה כתוב בצו עצמו? סעיף 50 לאותו צו קובע: « Le décret portant naturalisation ou réintégration dans la nationalité française comporte les nom, prénoms, date et lieu de naissance de l’intéressé et, éventuellement, de celui ou de ceux de ses enfants susceptibles de bénéficier de l’acquisition de plein droit de la nationalité française prévue à l’article 22-1 du code civil. » (הצו כולל את שם המשפחה, השמות הפרטיים, תאריך ומקום הלידה של המעוניין, ובמידת הצורך של ילדו או ילדיו שעשויים ליהנות מרכישה אוטומטית של האזרחות הצרפתית לפי סעיף 22-1 לחוק האזרחי.) הקישור הרשמי: סעיף 50 לצו 93-1362. בדקו שהפרטים שלכם מדויקים עד האות האחרונה, כי כל מסמך שתוציאו אחר כך יישען על הצו; טעות כתיב בשם או בתאריך לידה מחייבת תיקון ומעכבת דרכון ותעודות.

כמה זמן לוקח להגיע לחתימה? סעיף 46 לצו קובע שהממונה המיוחד מעביר את התיק עם הצעתו לשר הממונה על ההתאזרחויות « dans les six mois suivant la délivrance du récépissé prévu par l’article 21-25-1 du code civil » (בתוך שישה חודשים ממסירת האישור על קבלת הבקשה לפי סעיף 21-25-1 לחוק האזרחי), בצירוף המסמכים, תדפיס פלילי מס’ 2 ותוצאות החקירה. הקישור הרשמי: סעיף 46 לצו 93-1362. לבקשות שהוגשו בקונסוליה בחו”ל חל כלל דומה של שישה חודשים להעברת התיק בצירוף חוות דעת מנומקת, לפי סעיף 47 לצו. אלה לוחות זמנים להעברת התיק, לא התחייבות לחתימה בתוך חצי שנה, אבל הם נותנים לכם נקודת ייחוס כשאתם עוקבים אחרי התיק.

ומי שקיבל תשובה שלילית במקום צו? השר הממונה יכול להכריז על הבקשה כבלתי קבילה, לדחותה או לדחות את ההכרעה בה (ajournement, דחיית מועד ההכרעה תוך קביעת מועד או תנאים). סעיף 48 לצו קובע: « Si le ministre chargé des naturalisations estime qu’il n’y a pas lieu d’accorder la naturalisation ou la réintégration sollicitée, il prononce le rejet de la demande. Il peut également en prononcer l’ajournement en imposant un délai ou des conditions. Ce délai une fois expiré ou ces conditions réalisées, il appartient à l’intéressé, s’il le juge opportun, de déposer une nouvelle demande. » (אם השר סבור שאין מקום לתת את ההתאזרחות המבוקשת, הוא דוחה את הבקשה. הוא רשאי גם לדחות את מועד ההכרעה תוך קביעת מועד או תנאים. משחלף המועד או התקיימו התנאים, רשאי המעוניין, אם ימצא לנכון, להגיש בקשה חדשה.) הקישור הרשמי: סעיף 48 לצו 93-1362. החלטה כזו חייבת להיות מנומקת, לפי סעיף 49 לצו. אם זה מצבכם, קראו את המדריך שלנו על דחיית התאזרחות וערעור חינני בנאנט, ואל תבלבלו בין דחייה לבין הצו שמדריך זה עוסק בו.

B. הילדים הקטינים: אזרחות אוטומטית רק אם השם נרשם בצו

אחד הנושאים שגורמים להכי הרבה אכזבות הוא הילדים. הורים רבים מניחים שכשהם מתאזרחים, כל ילדיהם הקטינים הופכים אוטומטית לצרפתים. הדין עדין יותר, והוא כתוב בסעיף 22-1 לחוק האזרחי, שכותרתו המקצועית היא האפקט הקולקטיבי (effet collectif, ההשפעה הקיבוצית של ההתאזרחות על הילדים). הסעיף קובע: « L’enfant mineur dont l’un des deux parents acquiert la nationalité française, devient français de plein droit s’il a la même résidence habituelle que ce parent ou s’il réside alternativement avec ce parent dans le cas de séparation ou divorce. Les dispositions du présent article ne sont applicables à l’enfant d’une personne qui acquiert la nationalité française par décision de l’autorité publique ou par déclaration de nationalité que si son nom est mentionné dans le décret ou dans la déclaration. » (ילד קטין שאחד משני הוריו רוכש את האזרחות הצרפתית, נעשה צרפתי אוטומטית אם מגוריו הרגילים עם אותו הורה, או אם הוא גר לסירוגין עם אותו הורה במקרה של פרידה או גירושין. הוראות סעיף זה חלות על ילדו של מי שרוכש אזרחות בהחלטת רשות ציבורית או בהצהרה רק אם שמו נזכר בצו או בהצהרה.) הקישור הרשמי: סעיף 22-1 לחוק האזרחי. שני תנאים מצטברים אפוא: מגורים משותפים או לסירוגין עם ההורה המתאזרח, ורישום מפורש של שם הילד בגוף הצו.

הפסיקה מיישמת את התנאי השני בקפדנות. ביום 2 ביולי 2025 דחה בית המשפט העירוני של פריז (Tribunal judiciaire de Paris, בית המשפט האזרחי המחוזי), בתיק שמספרו ברשימה 22/03911, תביעה של הורים שביקשו להכיר בבנם הקטין כצרפתי מכוח האפקט הקולקטיבי של התאזרחות האב בצו מיום 29 במאי 2019. בית המשפט קבע שהאב אכן צרפתי מכוח הצו, ושאיש אינו חולק על כך, אבל שם הילד לא נזכר בצו כפי שדורש סעיף 22-1, וההורים לא הוכיחו שהעבירו את תעודת הלידה למחוז במהלך ההליך: הם הציגו רק עמוד ראשון של תצהיר כבוד בצילום פשוט, בלי ערובה לאותנטיות ולכן בלי כוח הוכחה. בית המשפט הזכיר שנטל ההוכחה מוטל על הטוען לאזרחות, דחה את התביעה, קבע שהילד אינו צרפתי, והורה על רישום הערה לפי סעיף 28 לחוק האזרחי בשולי תעודת הלידה, תוך חיוב ההורים בהוצאות. המסקנה המעשית חדה: אם הילד נולד לפני הצו ולא נרשם בו, ההתאזרחות שלכם לא הופכת אותו לצרפתי, וטענה כללית שמסרתם מסמכים לא תספיק בלי הוכחה.

נטל ההוכחה הזה כתוב בסעיף 30 לחוק האזרחי: « La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants . » (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, הנטל עובר למי שחולק על צרפתיותו של מי שמחזיק בתעודת אזרחות צרפתית (certificat de nationalité française, מסמך רשמי המאשר צרפתיות) שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך.) הקישור הרשמי: סעיף 30 לחוק האזרחי. לכן שמרו כל אישור, כל קבלה וכל התכתבות עם המחוז או הקונסוליה: ביום שתצטרכו להוכיח שהילד נרשם או שהמסמכים נמסרו, הנטל עליכם.

ומה קורה לילד שנולד אחרי הצו? כאן הדין פשוט יותר: סעיף 18 לחוק האזרחי קובע « Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français. » (צרפתי הוא ילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי.) הקישור הרשמי: סעיף 18 לחוק האזרחי. ילד שנולד אחרי שהפכתם לצרפתים הוא צרפתי מלידה מכוח הדם, בלי קשר לצו. אבל גם כאן יש עבודה מעשית: צריך לרשום את הלידה במרשם הצרפתי דרך הקונסוליה, כדי שיונפקו לו תעודת לידה צרפתית ובהמשך דרכון.

לסיכום ביניים, בדקו שלושה דברים מיד עם קבלת הצו: ראשית, האם שמות כל הילדים הקטינים שגרים אתכם מופיעים בגוף הצו; שנית, האם פרטי הלידה של כל אחד מדויקים; שלישית, אם ילד נשמט מהצו, אל תניחו שהדבר יתוקן מעצמו, אלא בדקו עם הקונסוליה או עם המחוז איזה הליך מתאים למצבכם, כי כל חודש שעובר בלי רישום הוא חודש שבו לילד אין הוכחת אזרחות.

II. להיות צרפתי בפועל: טקס, תעודות ושם

A. טקס קבלת האזרחות והמסמכים הראשונים

הצו עושה אתכם צרפתים, אבל הרפובליקה רוצה גם לקבל אתכם באופן רשמי. סעיף 21-28 לחוק האזרחי מטיל על נציג המדינה במחוז, ובפריז על ממונה המשטרה, « organise, dans un délai de six mois à compter de l’acquisition de la nationalité française, une cérémonie d’accueil dans la citoyenneté française » (לארגן, בתוך שישה חודשים מרכישת האזרחות הצרפתית, טקס קבלת פנים לאזרחות הצרפתית) למתאזרחים הגרים במחוז, ובאותו סעיף נקבע: « Au cours de la cérémonie d’accueil, la charte des droits et devoirs du citoyen français mentionnée à l’article 21-24 est remise aux personnes ayant acquis la nationalité française » (במהלך הטקס מוסרים לרוכשי האזרחות את מגילת זכויות וחובות האזרח הצרפתי (charte des droits et devoirs du citoyen français, מסמך המפרט את עקרונות הרפובליקה) האמורה בסעיף 21-24). הקישור הרשמי: סעיף 21-28 לחוק האזרחי. שישה החודשים נספרים מרכישת האזרחות, כלומר מיום חתימת הצו, וההסבר המעשי של דף השירות הציבורי על הטקס נמצא כאן: טקס קבלת הפנים לאזרחות. אם אתם גרים בישראל, ההזמנה לטקס במחוז בצרפת לא תמיד מגיעה אליכם בפועל; מה שחשוב הוא שהיעדרות מהטקס אינה מבטלת את האזרחות, והמגילה עצמה כבר נחתמה על ידכם במהלך הבירור.

את המגילה אכן פגשתם עוד לפני הצו. סעיף 21-24 לחוק האזרחי, הדורש הוכחת השתלבות בקהילה הצרפתית (assimilation, מידת ההיטמעות בשפה, בהיסטוריה, בתרבות ובחברה), מסתיים בקביעה: « A l’issue du contrôle de son assimilation, l’intéressé signe la charte des droits et devoirs du citoyen français. » (בתום בדיקת השתלבותו, חותם המעוניין על מגילת זכויות וחובות האזרח הצרפתי.) הקישור הרשמי: סעיף 21-24 לחוק האזרחי. החתימה ההיא הייתה חלק מתנאי ההתאזרחות; המסירה בטקס היא הצד החגיגי של אותה התחייבות.

אחרי החגיגה מגיעים המסמכים, וכאן הסדר חשוב. ההוכחה הראשונה והמהירה ביותר היא העתק רשמי של הצו (ampliation, עותק מאושר של ההחלטה) או הנספחים לו. סעיף 52 לצו 93-1362 קובע: « La preuve d’un décret de naturalisation ou de réintégration dans la nationalité française résulte de la production de l’ampliation de ce décret ou de la production de la copie intégrale de l’acte de naissance de l’intéressé ou de l’extrait de celui-ci avec indication de la filiation, délivrés par les autorités françaises, sur lesquels figure la mention du décret de naturalisation ou de réintégration dans la nationalité française en application de l’article 28 du code civil ou, à défaut, par la production d’une attestation constatant l’existence du décret, délivrée par le ministre chargé des naturalisations à la demande de l’intéressé, de son représentant légal ou des administrations publiques françaises. » (ההוכחה לצו התאזרחות או השבה לאזרחות נעשית בהצגת העתקו הרשמי, או בהצגת תעודת הלידה המלאה או תמציתה עם ציון ההורות, שהונפקו בידי הרשויות הצרפתיות, ובהן מופיעה הערת צו ההתאזרחות לפי סעיף 28 לחוק האזרחי, או בהיעדרן בהצגת אישור על קיום הצו, הניתן בידי השר הממונה על ההתאזרחויות לבקשת המעוניין, נציגו החוקי או רשויות ציבוריות צרפתיות.) הקישור הרשמי: סעיף 52 לצו 93-1362. במילים אחרות, יש שלוש דרכי הוכחה: העתק הצו, תעודת לידה עם הערה, או אישור מהשר. בקשו את ההעתק או את האישור מיד, כי בלעדיהם תתקשו להוציא כל מסמך אחר.

ההערה בשולי תעודת הלידה היא מנגנון קבוע. סעיף 28 לחוק האזרחי קובע: « Mention sera portée, en marge de l’acte de naissance, des actes administratifs et des déclarations ayant pour effet l’acquisition, la perte de la nationalité française ou la réintégration dans cette nationalité. Il sera fait de même mention de toute première délivrance de certificat de nationalité française et des décisions juridictionnelles ayant trait à cette nationalité. » (תירשם הערה, בשולי תעודת הלידה, על המעשים המנהליים וההצהרות שיש בהם כדי לרכוש את האזרחות הצרפתית, לאבדה או להשיב אליה. כן תירשם הערה על כל מתן ראשון של תעודת אזרחות צרפתית ועל החלטות שיפוטיות הנוגעות לאזרחות זו.) הקישור הרשמי: סעיף 28 לחוק האזרחי. לכן אחרי הצו בקשו שהקונסוליה או המחוז יוודאו שההערה נרשמה בתעודת הלידה הצרפתית שלכם (זו המוחזקת בנאנט למי שנולד בחו”ל): כל פקיד שיראה אחר כך את התעודה יבין מיד שאתם צרפתים מכוח צו.

המסמך החזק ביותר לטווח הארוך הוא תעודת האזרחות הצרפתית. סעיף 31 לחוק האזרחי קובע: « Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité. » (רק מנהל שירותי המזכירות של בית המשפט העירוני מוסמך לתת תעודת אזרחות צרפתית לכל מי שמוכיח שהוא בעל אזרחות זו.) הקישור הרשמי: סעיף 31 לחוק האזרחי. אם יש לכם שאלות על התעודה, על סירוב לתיתה או על ערעור לבית המשפט, קראו את המדריך שלנו על תעודת אזרחות צרפתית, סירוב וערעור. וזכרו את סעיף 30 שכבר צוטט: מי שמחזיק בתעודה כזו מעביר את נטל ההוכחה לצד שחולק על צרפתיותו.

ורק אחרי שההוכחה ביד, מגישים בקשה לדרכון ולתעודת זהות. הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב היא הכתובת של ישראלים הגרים בישראל: קובעים תור, מגיעים עם הצו או האישור, עם תעודת הלידה המעודכנת ועם תמונות ביומטריות, ומקבלים דרכון ביומטרי. הדף הכללי של השירות הציבורי על התאזרחות בצו, עם רשימת המסמכים והשלבים, נמצא כאן: התאזרחות צרפתית בצו. אל תזמינו כרטיסי טיסה על סמך הדרכון הישראלי בלבד אם אתם מתכוונים להיכנס לצרפת כצרפתים: צרפתי חייב להציג מסמך צרפתי בכניסה וביציאה, ולכן סיימו קודם את הוצאת הדרכון הצרפתי.

B. שם צרפתי: בקשת התאמת השם וגבולותיה

ישראלים רבים שואלים אם אפשר, עם ההתאזרחות, לקבל גם שם שנשמע צרפתי: לתרגם את שם המשפחה, לרכך הגייה זרה, או להוסיף שם פרטי צרפתי לצד השם הישראלי. התשובה חיובית, אבל בתנאים מדויקים ובמועדים שאסור להחמיץ. המוסד נקרא francisation, התאמת השם והשמות הפרטיים לצרפתית, והוא מעוגן בחוק מיום 25 באוקטובר 1972 (loi n°72-964, החוק על התאמת שמות הרוכשים אזרחות צרפתית). סעיף 1 לחוק קובע: « Toute personne qui acquiert ou recouvre la nationalité française peut demander la francisation de son nom seul, de son nom et de ses prénoms ou de l’un d’eux, lorsque leur apparence, leur consonance ou leur caractère étranger peut gêner son intégration dans la communauté française » (כל מי שרוכש או משיב לעצמו את האזרחות הצרפתית רשאי לבקש התאמת שמו בלבד, שמו ושמותיו הפרטיים או אחד מהם, כאשר מראם, צלילם או אופיים הזר עלולים להפריע להשתלבותו בקהילה הצרפתית). (מועצת המדינה 24/7/2019 מס’ 424645.) שני פסקי דין עדכניים שקראנו במלואם מסבירים איך המדינה מיישמת את הכלל הזה, וכדאי ללמוד מהם לפני שמגישים בקשה.

ראשית, איך ואיפה מבקשים. סעיף 42 לצו 93-1362 קובע: « Le demandeur peut solliciter du ministre chargé des naturalisations, par l’intermédiaire de l’autorité auprès de laquelle il a déposé sa demande de naturalisation, la francisation, soit de son seul nom, soit de ses prénoms ou de l’un d’eux, soit de son nom et de ses prénoms ou de l’un d’eux. Il peut, selon les mêmes modalités, solliciter la francisation des prénoms ou de l’un des prénoms de ses enfants mineurs susceptibles de bénéficier de l’acquisition de plein droit prévue à l’article 22-1 du code civil. » (המבקש רשאי לבקש מהשר הממונה על ההתאזרחויות, באמצעות הרשות שבה הגיש את בקשת ההתאזרחות, התאמה של שם משפחתו בלבד, של שמותיו הפרטיים או אחד מהם, או של שמו ושמותיו הפרטיים או אחד מהם. באותה דרך הוא רשאי לבקש התאמת שמותיהם הפרטיים או אחד מהם של ילדיו הקטינים שעשויים ליהנות מרכישה אוטומטית לפי סעיף 22-1 לחוק האזרחי.) הקישור הרשמי: סעיף 42 לצו 93-1362. שימו לב: הבקשה מוגשת דרך אותה רשות שבה הגשתם את ההתאזרחות, כלומר המחוז או הקונסוליה, והיא יכולה לכלול גם את שמותיהם הפרטיים של הילדים הקטינים שייכללו בצו. אם הגשתם את הבקשה בשירות המקוון, גם בקשת ההתאמה מוגשת בו.

שנית, המועד האחרון. בית המשפט המנהלי לערעורים של נאנט (Cour administrative d’appel de Nantes, ערכאת הערעורים המנהלית), בפסק דין מיום 8 במרס 2022 בתיק מס’ 21NT00462, מזכיר את סעיף 8 לחוק מ-1972, שלפיו « la demande de francisation de nom peut être présentée lors de la demande de naturalisation ou de réintégration ou lors de la déclaration d’acquisition de la nationalité française ou de réintégration et qu’elle peut l’être également dans le délai d’un an suivant l’acquisition de la nationalité française ou la réintégration dans cette nationalité » (בקשת התאמת השם יכולה להיות מוגשת עם בקשת ההתאזרחות או ההשבה, או עם ההצהרה על רכישת האזרחות או ההשבה, והיא יכולה להיות מוגשת גם בתוך שנה מרכישת האזרחות הצרפתית או ההשבה אליה). הקישור הרשמי לפסק הדין: ערעור מנהלי נאנט 8/3/2022 מס’ 21NT00462. המשמעות: גם אם לא ביקשתם התאמה עם הגשת התיק, יש לכם שנה אחת מיום רכישת האזרחות, כלומר מיום חתימת הצו, להגיש בקשה מאוחרת. שנה חולפת מהר בין טקס, תעודות ודרכון, ולכן סמנו את המועד ביומן כבר ביום קבלת הצו.

שלישית, מה מותר לבקש ומה יידחה. אותו פסק דין של נאנט מצטט את סעיף 2 לחוק: « La francisation d’un nom consiste soit dans la traduction en langue française de son nom, soit dans la modification nécessaire pour faire perdre à ce nom son apparence, sa consonance ou son caractère étranger. » (התאמת שם היא תרגום השם לצרפתית או השינוי ההכרחי כדי להסיר ממנו את מראו, צלילו או אופיו הזר.) (ערעור מנהלי נאנט 8/3/2022 מס’ 21NT00462.) באותו תיק ביקש מתאזרח להחליף את שם משפחתו בשם רחוק לחלוטין, בטענה שזה שם סבו הביולוגי. בית המשפט דחה את הערעור: המבקש לא הוכיח את הקשר המשפחתי הנטען, וגם אם השם החדש מסיר את האופי הזר, ההחלפה אינה « modification nécessaire » (שינוי הכרחי) במובן החוק, נוכח המרחק בין שני השמות. גם טענה לפגיעה בחיים הפרטיים והמשפחתיים לפי סעיף 8 לאמנה האירופית נדחתה, כי לא הוכחו השלכות בלתי מידתיות. הלקח: בקשו תרגום או קירוב הגיוני לשם הקיים, או חזרה לשם של אב קדמון צרפתי שאתם יכולים להוכיח, ולא שם חדש לחלוטין שקשה להצדיק.

רביעית, אי אפשר להתחרט בלי הגבלה אחרי שהצו ניתן. מועצת המדינה (Conseil d’Etat, בית המשפט המנהלי העליון), בהחלטה מיום 24 ביולי 2019 בתיק מס’ 424645, דחתה עתירה של מתאזרח שביקש, שלוש שנים אחרי הצו, להוסיף בחזרה את שמו הפרטי המקורי לצד שני שמותיו הצרפתיים. המועצה קבעה: « En premier lieu, le refus opposé par le ministre de faire droit à la demande de modification du décret n’entre dans aucune des catégories d’actes administratifs individuels dont la motivation est exigée par l’article L. 211-1 du code des relations entre le public et l’administration. » (בראש ובראשונה, סירוב השר להיענות לבקשת תיקון הצו אינו נמנה עם סוגי המעשים המנהליים האישיים שהנמקתם נדרשת לפי סעיף L.211-1 של קוד היחסים בין הציבור למנהל.) הקישור הרשמי להחלטה: מועצת המדינה 24/7/2019 מס’ 424645. באותו תיק נקבע שהמבקש אישר בכתב את נוסח תעודת הלידה שהוצע לו, מעולם לא ביקש לשמור את שמו המקורי לפני השמות הצרפתיים, ולא הצביע על נסיבה שפוגמת ברצוניות בחירתו, ולכן הסירוב לא היה מוטעה ולא בלתי סביר באופן גלוי. המסר למתאזרחים ישראלים ברור: החליטו מראש אם אתם רוצים לשמור את השם העברי לצד השם הצרפתי, כי אחרי החתימה קשה מאוד לחזור בכם, והשר אינו חייב אפילו לנמק סירוב לתיקון.

חמישית, אם אתם רוצים לשנות שם שנים אחרי ההתאזרחות, המסלול שונה לחלוטין. סעיף 61 לחוק האזרחי קובע: « Toute personne qui justifie d’un intérêt légitime peut demander à changer de nom. La demande de changement de nom peut avoir pour objet d’éviter l’extinction du nom porté par un ascendant ou un collatéral du demandeur jusqu’au quatrième degré. Le changement de nom est autorisé par décret. » (כל מי שמוכיח עניין לגיטימי רשאי לבקש לשנות את שמו. בקשת שינוי השם יכולה למנוע הכחדת שם של אב קדמון או קרוב עד דרגה רביעית. שינוי השם מאושר בצו.) הקישור הרשמי: סעיף 61 לחוק האזרחי. זה הליך כללי של שינוי שם בצו, פתוח לכל צרפתי, עם פרסום, אפשרות התנגדות של צדדים שלישיים ובחינה שונה לחלוטין מבקשת ההתאמה של המתאזרח הטרי. אל תשתמשו בו כקיצור דרך אם פספסתם את שנת ההתאמה: הוא דורש עניין לגיטימי מוכח והוא ארוך ויקר יותר.

ושישית, אם בקשת ההתאמה נדחתה, יש ערעור. ההחלטה המסרבת היא החלטה מנהלית, וניתן לתקוף אותה בבית המשפט המנהלי. הכלל הכללי לערעורים מנהליים כתוב בסעיף R421-1 לקוד המשפט המנהלי (Code de justice administrative, קודקס הדין המנהלי): « La juridiction ne peut être saisie que par voie de recours formé contre une décision, et ce, dans les deux mois à partir de la notification ou de la publication de la décision attaquée. » (אפשר לפנות לערכאה רק בערעור על החלטה, וזאת בתוך חודשיים ממסירת ההחלטה הנתקפת או פרסומה.) הקישור הרשמי: סעיף R421-1 לקוד המשפט המנהלי. חודשיים ממסירת הסירוב הם המועד שבו עליכם לפעול: אספו את נימוקי הסירוב, בדקו אם ההחלטה מסבירה מדוע השם המבוקש אינו תרגום או שינוי הכרחי, ואם יש טעות בהערכה, הגישו ערעור מנומק בצירוף הוכחות, למשל תעודות על שם האב הקדמון או חוות דעת לשונית.

סיכום

צו ההתאזרחות הוא נקודת זינוק, לא קו סיום. מיום החתימה אתם צרפתים, הצו מתפרסם ברשומות והקונסוליה מודיעה לכם; הילדים הקטינים מצטרפים רק אם שמם נרשם בצו, וילד שנשמט צריך הליך משלו; בתוך חצי שנה מאורגן טקס קבלת הפנים שבו מוסרים לכם את מגילת האזרח; ההוכחה היומיומית היא העתק הצו, תעודת הלידה עם ההערה או אישור השר, ומעל כולם תעודת האזרחות; ובתוך שנה מהחתימה תוכלו לבקש שם צרפתי, בתרגום או בשינוי הכרחי, אבל לא להמציא שם חדש ולא להתחרט אחר כך בלי קושי. עברו על הצו שורה שורה כבר היום, סמנו את שני המועדים, של חצי השנה ושל השנה, ובדקו את רישום הילדים: שלוש פעולות פשוטות שיחסכו לכם שנים של תיקונים.

📄 חוזר רשמי