המכתב מהנוטריון הפריזאי מגיע בדרך כלל בלי התראה מוקדמת. ההורה שנפטר בפריז, הדירה ברובע המזרחי של העיר, חשבון הבנק הצרפתי שנחסם – ומכתב בצרפתית שמבקש תעודות, אישורים וחתימות בלוח זמנים צפוף. יורש ישראלי שמוצא את עצמו בסיטואציה הזאת שואל מיד את אותן שאלות: איזה דין חל על הירושה, הדין הצרפתי או הדין הישראלי? אילו מסמכים צריך לשלוח לנוטריון? כמה מס ירושה ישלם בן שחי בתל אביב על דירה בפריז? האם אב יכול לנשל ילד מצוואתו? ומה עושים כשהנוטריון מסרב לשחרר את הכספים או כשהצוואה שהוצגה נראית מזויפת? המדריך הזה עונה על כל השאלות האלה בסדר הפעולות הנכון, בשפה פשוטה, עם הסבר לכל מונח צרפתי בהופעתו הראשונה ועם המקורות הרשמיים המדויקים: סעיפי החוק הצרפתי, תקנת הירושה האירופית וחמש החלטות של בית המשפט העליון הצרפתי, כולל החלטה טרייה מספטמבר 2026 שפורסמה בבולטין הרשמי. בסוף המדריך תמצאו רשימת צעדים מעשית ודרך לקבל ייעוץ טלפוני מהיר מהמשרד.
שלושה מונחי יסוד שחוזרים לאורך כל המדריך. המונח הראשון הוא נוטריון, notaire – עורך דין ציבורי בצרפת שממונה על ידי המדינה, מנהל את תיק הירושה, עורך את תעודת היורשים, מחשב את המס ומשחרר את הכספים. בלי נוטריון אי אפשר לסיים ירושה בצרפת כשיש נכס מקרקעין או חשבון בנק. המונח השני הוא שמורת הירושה, réserve héréditaire – החלק מהעיזבון שהחוק הצרפתי שומר לילדי המנוח, שאי אפשר לשלול אותו בצוואה. המונח השלישי הוא מס ירושה, droits de succession – המס שמוטל בצרפת על כל יורש לפי חלקו, בשיעורים שעולים עם גודל החלק. כל אחד מהנושאים האלה מתואר להלן עם הסעיף המדויק, הציטוט המקורי בצרפתית והתרגום לעברית.
I. ירושה בצרפת של ישראלי: איזה דין חל ואיך פותחים תיק אצל נוטריון
A. מקום המגורים האחרון קובע: הדין הצרפתי, הדין הישראלי ובחירת הדין בצוואה
הכלל הראשון נמצא בסעיף 720 לחוק האזרחי הצרפתי, Code civil, שקובע: “Les successions s’ouvrent par la mort, au dernier domicile du défunt.” (הירושות נפתחות במוות, במקום המגורים האחרון של המנוח). המשמעות המעשית: מקום המגורים האחרון קובע היכן נפתחת הירושה ואיזו מערכת דנים תחול עליה. מאז 17 באוגוסט 2015 חל בצרפת כלל אחיד שמקורו בתקנת הירושה האירופית 650/2012: הדין החל על הירושה כולה הוא דין המדינה שבה היה למנוח מקום המגורים הרגיל, résidence habituelle, במועד מותו. שימו לב למילה כולה: מאז 2015 דין אחד חל על כל העיזבון, הדירה בפריז והחשבון בתל אביב גם יחד. אם ההורה התגורר דרך קבע בפריז, הדין הצרפתי יחול על הירושה כולה, גם אם היורשים חיים בישראל. אם ההורה התגורר דרך קבע בישראל והחזיק דירת נופש בצרפת, הדין הישראלי יחול ככלל, אבל הנכס הצרפתי עדיין יעבור דרך נוטריון צרפתי ויחויב במס צרפתי, כפי שיוסבר בפרק המס. מקור: סעיף 720 לחוק האזרחי
המנוח יכול לבחור מראש את הדין שיחול על ירושתו. סעיף 22 לתקנה מאפשר לאדם לבחור כדין שיסדיר את ירושתו כולה את דין מדינת אזרחותו, במועד הבחירה או במועד מותו. הבחירה, professio juris, נעשית בצוואה עצמה, במפורש או משתמע מנוסחה. ישראלי בעל אזרחות צרפתית כפולה יכול לבחור בין הדין הצרפתי לדין הישראלי. ישראלי ללא אזרחות צרפתית יכול לבחור בדין הישראלי בלבד, ולא בדין של מדינה שלישית. הבחירה תקפה רק אם נערכה בצורה הנדרשת לצוואה, ולכן מומלץ לנסח אותה אצל נוטריון ולא להסתפק במשפט מעורפל.
מקום המגורים הרגיל אינו תמיד מובן מאליו, במיוחד אצל ישראלים שחיים בין שתי מדינות. בית המשפט העליון הצרפתי, Cour de cassation, קבע ב-29 במאי 2019, תיק מספר 18-13.383, כי קביעת מקום המגורים הרגיל נעשית בהערכה כוללת של נסיבות החיים: “sont compétentes pour statuer sur l’ensemble d’une succession les juridictions de l’État membre dans lequel le défunt avait sa résidence habituelle au moment de son décès” (מוסמכות לדון בירושה כולה ערכאות המדינה החברה שבה היה למנוח מקום המגורים הרגיל במועד מותו), וכי “afin de déterminer la résidence habituelle, l’autorité chargée de la succession doit procéder à une évaluation d’ensemble des circonstances de la vie du défunt” (כדי לקבוע את מקום המגורים הרגיל, הרשות המטפלת בירושה חייבת לבצע הערכה כוללת של נסיבות חיי המנוח). באותו תיק נדחתה טענתה של בת שהמנוח התגורר בפריז, כי מכלול הנסיבות הצביע על ניו יורק. המסקנה ליורש הישראלי: אספו ראיות למקום החיים האמיתי – חוזה שכירות או בעלות, חשבונות, רישום לקופת חולים, מקום העבודה, מקום הילדים בבית הספר – כי הנוטריון ובית המשפט יבחנו את התמונה כולה ולא מסמך אחד. מקור: פסק דין 18-13.383
לפטירות לפני 17 באוגוסט 2015 חל המשטר הישן: פיצול בין נכסי מקרקעין, שעליהם חל דין מקום הנכס, לבין נכסים אחרים, שעליהם חל דין מקום המגורים האחרון. בית המשפט העליון אישר זאת ב-14 באפריל 2021, תיק מספר 19-24.773, בקובעו: “la désignation des héritiers réservataires – et le montant de leur réserve- est déterminée par la loi successorale” (קביעת היורשים השמורים – וסכום שמורתם – נקבעת על ידי הדין העוסק בירושה). אם המנוח נפטר לפני המועד הזה, בדקו כל נכס בנפרד. מקור: פסק דין 19-24.773
שני סעיפי יסוד נוספים שכדאי להכיר כבר בשלב הפתיחה. סעיף 724 לחוק האזרחי קובע: “Les héritiers désignés par la loi sont saisis de plein droit des biens, droits et actions du défunt.” (היורשים שקובע החוק נכנסים מכוח הדין עצמו לנכסי המנוח, לזכויותיו ולתביעותיו). כלומר היורש החוקי הופך לבעלים מרגע המוות, עוד לפני כל מסמך. וסעיף 731 קובע: “La succession est dévolue par la loi aux parents et au conjoint successibles du défunt dans les conditions définies ci-après.” (הירושה עוברת לפי החוק לקרוביו ולבן הזוג היורשים של המנוח, בתנאים המפורטים להלן). הקישורים הרשמיים המלאים: סעיף 720 לחוק האזרחי, סעיף 724 לחוק האזרחי, סעיף 731 לחוק האזרחי, פסק דין 18-13.383 מיום 29 במאי 2019.
B. פתיחת תיק אצל נוטריון: המסמכים, תעודת היורש האירופית ומה עושים כשהנוטריון מסרב
הצעד הראשון המעשי הוא לבחור נוטריון ולפתוח תיק ירושה, dossier de succession. כל נוטריון בצרפת מוסמך לטפל בירושה, וניתן לבחור נוטריון בפריז גם אם המנוח התגורר בעיר אחרת. הנוטריון עורך תחילה את תעודת היורשים, acte de notoriété – מסמך ציבורי שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. אחר כך הוא אוסף את הנכסים והחובות, מאתר צוואות במרשם הצוואות המרכזי, fichier central des dispositions de dernières volontés, מחשב את המס ומכין את חלוקת העיזבון, partage. יורש ישראלי אינו חייב להגיע פיזית לצרפת: ניתן לחתום באמצעות ייפוי כוח, procuration, שנערך אצל נוטריון בישראל עם אפוסטיל, apostille – חותמת האימות הבינלאומית שמאשרת מסמך ציבורי ישראלי לשימוש בצרפת.
רשימת המסמכים שהנוטריון יבקש בדרך כלל: תעודת פטירה עם אפוסטיל ותרגום מושבע לצרפתית, traduction assermentée; תעודות לידה של היורשים; תעודת נישואין או הסכם ממון אם קיים; ספר המשפחה הצרפתי, livret de famille, אם הוצא; העתקי צוואות; שטרי בעלות על נכסים בצרפת, titres de propriété; אישורי יתרות בנקים וחברות ביטוח; דפי חשבון של שלוש השנים האחרונות לאיתור מתנות קודמות; ומסמכי זהות של כל יורש. מסמך ישראלי – למשל צו ירושה או צו קיום צוואה מבית משפט ישראלי – אינו תקף אוטומטית בצרפת. כדי לאכוף החלטה שיפוטית זרה בצרפת נדרש הליך של הכרה ואכיפה, exequatur, בפני בית המשפט האזרחי. בית המשפט העליון דן בסוגיה דומה ב-4 ביולי 2018, תיק מספר 17-16.515, שבו צוואה מרוקאית קיבלה תוקף בצרפת דרך פסק אכיפה של בית המשפט הגבוה בפריז, וההכרעה קבעה כי חלוקת דירות בפריז חייבת בכל זאת לכבד את שמורת הירושה הצרפתית: “la dévolution successorale desdits immeubles devait tenir compte des règles de la réserve héréditaire, laquelle, d’ordre public interne, ne pouvait être écartée par des dispositions testamentaires établies selon la loi du domicile du défunt et régissant son statut personnel” (חלוקת הדירות האמורות הייתה חייבת להתחשב בכללי שמורת הירושה, שהיא מסדר הציבורי הפנימי, ולא ניתן היה לסלקה באמצעות הוראות צוואה שנערכו לפי דין מקום מגורי המנוח המסדיר את מעמדו האישי). הלקח: גם צוואה זרה שקיבלה תוקף אינה גוברת על שמורת הילדים בנכסים בצרפת. מקור: פסק דין 17-16.515
כלי שימושי במיוחד ליורש שחי בישראל הוא תעודת הירושה האירופית, certificat successoral européen – תעודה אחידה שמנפיקה הרשות המטפלת בירושה באחת ממדינות האיחוד האירופי, ומאפשרת להוכיח את מעמד היורש בבנקים ובמרשמים של מדינה חברה אחרת בלי הליך נוסף. אם התיק נפתח בצרפת, בקשו מהנוטריון תעודה כזאת כשהעיזבון כולל נכסים או חשבונות במדינה אירופית נוספת. שימו לב: התעודה האירופית אינה מחליפה את הצורך בנוטריון צרפתי לנכס בצרפת, ואינה פוטרת ממס צרפתי.
מה קורה כשהנוטריון מסרב להתקדם? הסיבות הנפוצות: מחלוקת בין יורשים על תקפות צוואה, ספק בזהות יורש, חשד למתנות מוסתרות, או סירוב של בנק לשחרר כספים. נוטריון אינו שופט: כשהמחלוקת משפטית, התיק עובר לבית המשפט האזרחי, tribunal judiciaire – בית המשפט האזרחי הכללי של צרפת – של מקום פתיחת הירושה. בפריז ובאיל-דה-פראנס מדובר בבית המשפט האזרחי של פריז, שדן בתביעות לחלוקת עיזבון, partage judiciaire, בביטול צוואה ובמינוי מנהל עיזבון זמני או בדיקה מקצועית מטעם בית המשפט. ניתן גם לבקש סעד זמני דחוף, référé, כשהכספים מתעכבים או שנכס עומד להימכר. כל פנייה לבית המשפט דורשת עורך דין הרשום בלשכת עורכי הדין, avocat au barreau, ולכן כדאי לערב עורך דין כבר בשלב הסירוב הראשון ולא אחרי חודשים של מכתבים. הקישור הרשמי: פסק דין 17-16.515 מיום 4 ביולי 2018.
II. מס ירושה בצרפת וחישובו, שמורת הילדים וביטול צוואה פסולה
A. כמה מס משלמים על ירושה בצרפת: חישוב לדוגמה, הפטור לילד ומועדי הדיווח
מס הירושה הצרפתי מוטל על כל יורש בנפרד, לפי החלק שהוא מקבל ולפי הקרבה המשפחתית. סעיף 750 ter לחוק המס הכללי, Code général des impôts, קובע את תחולת המס הבינלאומית: “Sont soumis aux droits de mutation à titre gratuit” (חייבים במס העברה ללא תמורה), ומפרט שלושה מצבים. המצב הראשון: “lorsque le donateur ou le défunt a son domicile fiscal en France au sens de l’article 4 B” (כאשר לתורם או למנוח יש מגורים פיסקליים בצרפת כמשמעותם בסעיף 4 B) – אז כל העיזבון העולמי חייב במס צרפתי, כולל חשבון בישראל. המצב השני: מנוח ללא מגורים פיסקליים בצרפת – אז רק הנכסים בצרפת חייבים. המצב השלישי נוגע ליורש עצמו: “Toutefois, cette disposition ne s’applique que lorsque l’héritier, le donataire ou le bénéficiaire d’un trust a eu son domicile fiscal en France pendant au moins six années au cours des dix dernières années précédant celle au cours de laquelle il reçoit les biens.” (אולם הוראה זו חלה רק כאשר ליורש היו מגורים פיסקליים בצרפת במשך שש שנים לפחות במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו לשנה שבה קיבל את הנכסים). יורש ישראלי שגר שנים רבות בפריז וחזר לישראל עלול להיכלל במצב השלישי גם על נכסים מחוץ לצרפת – בדקו את היסטוריית המגורים לפני שמניחים שהמס חל רק על הדירה. מקור: סעיף 750 ter לחוק המס
החדשות הטובות לילדים: סעיף 779 לחוק המס מעניק לכל ילד פטור, abattement – סכום שמנוכה מהחלק החייב לפני חישוב המס: “Pour la perception des droits de mutation à titre gratuit, il est effectué un abattement de 100 000 € sur la part de chacun des ascendants et sur la part de chacun des enfants vivants ou représentés par suite de prédécès ou de renonciation.” (לצורך גביית מס העברה ללא תמורה, יבוצע פטור בסך 100,000 אירו על חלקו של כל הורה ועל חלקו של כל ילד חי או מיוצג מחמת פטירה מוקדמת או ויתור). רק היתרה מעל 100,000 אירו מחויבת, לפי הסולם של סעיף 777, שחל “pour la part nette revenant à chaque ayant droit” (על החלק הנקי המגיע לכל זכאי), בטבלת הקו הישיר, “Tableau I Tarif des droits applicables en ligne directe”: עד 8,072 אירו – 5 אחוזים; 8,072 עד 12,109 – 10 אחוזים; 12,109 עד 15,932 – 15 אחוזים; 15,932 עד 552,324 – 20 אחוזים; 552,324 עד 902,838 – 30 אחוזים; 902,838 עד 1,805,677 – 40 אחוזים; מעל 1,805,677 – 45 אחוזים. מקור: סעיף 779 לחוק המס מקור: סעיף 777 לחוק המס
דוגמת חישוב לילד יחיד שיורש דירה בפריז בשווי 300,000 אירו, ללא צוואה וללא מתנות קודמות. החלק הנקי: 300,000. פחות הפטור: 300,000 פחות 100,000 שווה 200,000 אירו חייבים. החישוב לפי מדרגות: 8,072 כפול 5 אחוזים שווה 403.60; 4,037 כפול 10 אחוזים שווה 403.70; 3,823 כפול 15 אחוזים שווה 573.45; 184,068 כפול 20 אחוזים שווה 36,813.60. סך המס: כ-38,194 אירו. אם היו שני ילדים, כל אחד היה מקבל 150,000, מנכה 100,000, ומשלם מס על 50,000 בלבד – כ-7,194 אירו לכל ילד. החישוב ממחיש שני דברים: הפטור לילד משמעותי, והמדרגות עולות בחדות בסכומים גבוהים. כל חישוב חייב להתחשב במתנות קודמות מהמנוח, כי סעיף 784 מחייב: “Les parties sont tenues de faire connaître, dans tout acte constatant une transmission entre vifs à titre gratuit et dans toute déclaration de succession, s’il existe ou non des donations antérieures consenties à un titre et sous une forme quelconque par le donateur ou le défunt” (הצדדים חייבים להודיע, בכל מסמך המעיד על העברה בחיים ללא תמורה ובכל הצהרת ירושה, אם קיימות או לא מתנות קודמות שניתנו בכל תואר ובכל צורה על ידי התורם או המנוח). הסתרת מתנה קודמת היא עבירת מס עם קנסות וריבית. מקור: סעיף 784 לחוק המס
לוח הזמנים קשיח. סעיף 641 לחוק המס קובע: “Les délais pour l’enregistrement des déclarations que les héritiers, donataires ou légataires ont à souscrire des biens à eux échus ou transmis par décès sont : De six mois, à compter du jour du décès, lorsque celui dont on recueille la succession est décédé en France métropolitaine; D’une année, dans tous les autres cas.” (המועדים לרישום ההצהרות שהיורשים, המקבלים והלגטרים חייבים להגיש על הנכסים שעברו אליהם במוות הם: שישה חודשים מיום המוות, כאשר מי שירושתו מתקבלת נפטר בצרפת המטרופוליטנית; שנה אחת, בכל מקרה אחר). מנוח שנפטר בישראל – שנה להגשת הצהרת הירושה, déclaration de succession. איחור גורר ריבית וקנסות, והנוטריון אינו רשאי לחלק את הכספים לפני תשלום המס או קבלת אישור ממס הכנסה. התחילו לאסוף מסמכים בחודש הראשון. הקישורים הרשמיים: סעיף 750 ter לחוק המס, סעיף 779 לחוק המס, סעיף 777 לחוק המס, סעיף 641 לחוק המס, סעיף 784 לחוק המס.
B. שמורת הירושה של הילדים, צוואה בכתב יד וערעור לבית המשפט
אב אינו יכול לנשל את ילדיו בצרפת. סעיף 912 לחוק האזרחי מגדיר: “La réserve héréditaire est la part des biens et droits successoraux dont la loi assure la dévolution libre de charges à certains héritiers dits réservataires, s’ils sont appelés à la succession et s’ils l’acceptent.” (שמורת הירושה היא החלק מנכסי העיזבון וזכויותיו שהחוק מבטיח את העברתו נקי מחיובים ליורשים מסוימים הנקראים שומרים, אם הם נקראים לירושה ואם הם מקבלים אותה). סעיף 913 קובע את השיעורים: ילד יחיד – מחצית העיזבון שמורה; שני ילדים – שני שלישים; שלושה ילדים ומעלה – שלושה רבעים. היתרה, quotité disponible – החלק הפנוי, היא החלק היחיד שהמנוח רשאי לחלק כרצונו בצוואה או במתנות. מתנה או צוואה שפוגעת בשמורה ניתנת לקיצוץ, réduction, בתביעה של היורש השמור. סעיף 921 מגביל את הזכות לתבוע: “La réduction des dispositions entre vifs ne pourra être demandée que par ceux au profit desquels la loi fait la réserve, par leurs héritiers ou ayants cause” (את קיצוץ ההענקות שבין חיים רשאים לבקש רק אלה שלטובתם קובע החוק את השמורה, יורשיהם או באי כוחם). נושה של המנוח או לגטר אינם רשאים לתבוע קיצוץ. מקור: סעיף 912 לחוק האזרחי מקור: סעיף 921 לחוק האזרחי
ומה כאשר הדין הזר החל על הירושה אינו מכיר שמורה כלל? מאז חוק 2021-1109 מיום 24 באוגוסט 2021 קיים מנגנון השלמה, prélèvement compensatoire – נטילה מפצה. סעיף 913 פסקה שלישית קובע: “Lorsque le défunt ou au moins l’un de ses enfants est, au moment du décès, ressortissant d’un Etat membre de l’Union européenne ou y réside habituellement et lorsque la loi étrangère applicable à la succession ne permet aucun mécanisme réservataire protecteur des enfants, chaque enfant ou ses héritiers ou ses ayants cause peuvent effectuer un prélèvement compensatoire sur les biens existants situés en France au jour du décès, de façon à être rétablis dans les droits réservataires que leur octroie la loi française, dans la limite de ceux-ci.” (כאשר המנוח או לפחות אחד מילדיו הוא, במועד המוות, אזרח של מדינה חברה באיחוד האירופי או מתגורר בה דרך קבע, וכאשר הדין הזר החל על הירושה אינו מאפשר שום מנגנון שמור המגן על הילדים, כל ילד או יורשיו או באי כוחו רשאים לבצע נטילה מפצה מהנכסים הקיימים הנמצאים בצרפת ביום המוות, כדי להשיב להם את זכויות השמורה שהדין הצרפתי מעניק להם, בגבול זכויות אלה). התנאים מצטברים: קשר אירופי של המנוח או של ילד, דין זר ללא שמורה, ונכסים בצרפת שעליהם מבוצעת הנטילה. ילד ישראלי שאביו הצרפתי בחר בדין הישראלי בצוואתו ואין בו הגנת שמורה – זכאי לדרוש השלמה מהדירה בפריז עד גובה שמורתו הצרפתית. הקישורים: סעיף 912 לחוק האזרחי, סעיף 913 לחוק האזרחי, סעיף 921 לחוק האזרחי.
הצוואה הנפוצה ביותר בצרפת היא הצוואה ההולוגרפית, testament olographe – צוואה שכותב המנוח בעצמו, בכתב ידו, ללא עדים וללא נוטריון. סעיף 970 קובע את התנאי היחיד: “Le testament olographe ne sera point valable s’il n’est écrit en entier, daté et signé de la main du testateur : il n’est assujetti à aucune autre forme.” (צוואה הולוגרפית לא תהיה תקפה אם לא נכתבה כולה, תוארכה ונחתמה ביד המצווה: היא אינה כפופה לשום צורה אחרת). הפשטות מטעה, ובתי המשפט מבטלים צוואות כאלה לעיתים קרובות. ב-26 במרץ 2025, תיק מספר 23-14.430, ביטל בית המשפט העליון צוואה שבה נוסף לגט מתחת לחתימה: “Pour être la marque de l’approbation personnelle et définitive du contenu de l’acte, la signature doit nécessairement être apposée à sa suite.” (כדי להוות סימן לאישור האישי והסופי של תוכן המסמך, החתימה חייבת להיחתם בהכרח אחריו). כל שורה שנכתבה מתחת לחתימה אינה חלק מהצוואה. וב-9 בספטמבר 2026, תיק מספר 24-18.920, שפורסם בבולטין הרשמי, קבע בית המשפט כי “Il en résulte que l’action en nullité d’un testament olographe qui n’a pas été écrit en entier de la main du testateur peut être exercée par toute personne qui y a intérêt.” (מכך נובע כי תביעת ביטול של צוואה הולוגרפית שלא נכתבה כולה ביד המצווה רשאי להגיש כל אדם שיש לו עניין בכך). אפילו יורש שהצוואה מנשלת אותו לחלוטין רשאי לתקוף אותה – ובאותו תיק בוטל פסק דין שדחה תביעה כזאת מחוסר עניין. יורש ישראלי שחושד שהצוואה שהוצגה לו מזויפת, לא נכתבה ביד המנוח, או נחתמה בנסיבות חשודות – רשאי לדרוש בדיקת כתב יד של המקור ולתבוע ביטול, גם אם אינו יורש שמור. על ביטול צוואה בצרפתית בהרחבה ראו ביטול צוואה הולוגרפית בצרפת: זיוף, פגם בצורה והשבת החלק. מקור: סעיף 970 לחוק האזרחי מקור: פסק דין 23-14.430 מקור: פסק דין 24-18.920
הערעור המעשי מתנהל בשלושה מסלולים. המסלול הראשון הוא תביעה לבית המשפט האזרחי לביטול הצוואה או לקיצוץ ההענקה הפוגעת בשמורה, עם בקשה לבדיקת כתב יד או לחוות דעת חשבונאית מטעם בית המשפט. המסלול השני הוא בקשת חלוקה שיפוטית כשהיורשים אינם מסכימים, ובמסגרתה בית המשפט מכריע בכל המחלוקות יחד. המסלול השלישי הוא סעד זמני דחוף לעצירת מכירת נכס או לשחרור כספים דחופים למחיה. בכל מסלול, המועדים קצרים והנזק של המתנה – התיישנות, מכירת הנכס לצד שלישי תם לב, או חלוקת הכספים – בלתי הפיך. אספו מיד את המקור של הצוואה, את כל התכתובות עם הנוטריון ואת דפי הבנק, ופנו לייעוץ לפני שחותמים על ויתור או על הסכם חלוקה. הקישורים הרשמיים: סעיף 970 לחוק האזרחי, פסק דין 23-14.430 מיום 26 במרץ 2025, פסק דין 24-18.920 מיום 9 בספטמבר 2026, פסק דין 19-24.773 מיום 14 באפריל 2021.
סיכום: רשימת הצעדים של היורש הישראלי בירושה צרפתית
ירושה בצרפת של יורש ישראלי מצליחה כשהסדר הפעולות נכון. ראשית, קבעו את הדין החל: מקום המגורים הרגיל של המנוח, ובדקו אם הצוואה כוללת בחירת דין מפורשת. שנית, פתחו תיק אצל נוטריון עם תעודות מאומתות באפוסטיל ותרגום מושבע, ובקשו תעודת ירושה אירופית אם יש נכסים במדינה אירופית נוספת. שלישית, חשבו את המס: הפטור של 100,000 אירו לילד, המדרגות, המתנות הקודמות שחובה להצהיר עליהן, והמועד – שישה חודשים לפטירה בצרפת, שנה לפטירה בישראל. רביעית, בדקו את שמורת הילדים: שום צוואה אינה יכולה לשלול אותה, ואם הדין הזר אינו מגן על הילדים, דרשו נטילה מפצה מהנכסים בצרפת. חמישית, בחנו כל צוואה הולוגרפית בזכוכית מגדלת: כתב היד כולו של המנוח, תאריך, וחתימה אחרי השורה האחרונה – כל חריגה היא עילת ביטול שכל בעל עניין רשאי להעלות, כפי שקבע בית המשפט העליון בספטמבר 2026. שישית, אל תחתמו על ויתור או על חלוקה לפני ייעוץ, כי חתימה כזאת סוגרת דלתות שקשה לפתוח.
הערה מיוחדת לתושבי פריז ואיל-דה-פראנס: רוב תיקי הירושה של ישראלים מתרכזים בפריז, אצל נוטריונים פריזאים ובבית המשפט האזרחי של פריז. הקרבה הגיאוגרפית מאפשרת טיפול מהיר – קביעת פגישה אצל הנוטריון, הגשת תביעה דחופה או מינוי בדיקה מקצועית – בלי לאבד שבועות על נסיעות. המשרד מלווה יורשים ישראלים מול נוטריונים ובתי משפט בפריז ובאיל-דה-פראנס, בעברית, מהפגישה הראשונה ועד שחרור הכספים.