בני זוג ישראלים שחיים בין תל אביב לפריז ומתגרשים בישראל מגלים פעמים רבות שהגירושין אינם מסתיימים ברגע שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה נותן את פסק הדין. כל עוד הגירושין לא נרשמו על מסמכי המצב האזרחי הצרפתיים, האדם ממשיך להופיע בצרפת כאדם נשוי: תעודת הלידה נושאת אזכור נישואין בלבד, תיק הדרכון בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב מציג שם משפחה קודם או מצב משפחתי לא מעודכן, בקשה לתעודת אזרחות צרפתית (certificat de nationalité française, תעודה רשמית שמנפיק בית המשפט ומאשרת שהאדם אזרח צרפתי) עלולה להיתקע, ובן זוג ישראלי שהחזיק תעודת שהייה (titre de séjour, אישור השהייה שמנפיקה ה-préfecture, הנהלת המחוז) מכוח הנישואין עלול לאבד את עילת השהייה שלו. מאמר זה מסביר צעד אחר צעד איך רושמים גירושין ישראלים בצרפת, איזה מסמך ישראלי מתקבל על ידי הרשויות הצרפתיות, איך מעדכנים דרכון צרפתי ותעודת אזרחות, ומה קורה לתעודת השהייה של בן הזוג הישראלי אחרי הגירושין, כולל הדגשים מעשיים לפריז ולאיל-דה-פראנס.
הכלל הבסיסי פשוט: נישואין שנחגגו בישראל ותועתקו למרשם הצרפתי מנוהלים בידי השירות המרכזי למצב אזרחי בנאנט, וגירושין שניתנו מחוץ לאיחוד האירופי נבדקים בידי התובע הכללי של הרפובליקה (procureur de la République, התובע הכללי האחראי על מרשם האזרחים) לפני שמוסיפים את אזכור הגירושין על התעודות. הבדיקה מוודאת שהפסק הישראלי אינו סותר את הסדר הציבורי הצרפתי ושהמסמכים אמינים. ההליך אינו דורש תביעה חדשה לגירושין בצרפת, אבל הוא כן דורש תיק מסודר: פסק הדין הישראלי, תעודות המצב האזרחי, תרגומים, ולעיתים אפוסטיל או אישור קונסולרי. מי שמדלג על שלב הרישום משלם על כך אחר כך בתור לקבלת דרכון, בסירוב לתעודת אזרחות או בסירוב לחידוש תעודת שהייה.
I. איך רושמים גירושין שניתנו בישראל על מסמכי המצב האזרחי הצרפתיים
A. איפה מגישים את הבקשה בנאנט וכמה זמן לוקח לקבל אזכור גירושין
הכתובת הראשונה שצריך להכיר היא השירות המרכזי למצב אזרחי בנאנט (Service central d’état civil de Nantes, המחלקה במשרד החוץ הצרפתי שמחזיקה את תעודות המצב האזרחי של צרפתים שנולדו או התחתנו מחוץ לצרפת). כאשר הנישואין נחגגו בישראל ותועתקו למרשם הצרפתי, השירות בנאנט הוא הגורם המוסמך להוסיף את אזכור הגירושין על תעודת הנישואין ועל תעודות הלידה. ההנחיה הרשמית של service-public.fr בעמוד עדכון מסמכי מצב אזרחי אחרי גירושין שניתנו מחוץ לצרפת קובעת שכאשר הנישואין שנחגגו מחוץ לצרפת תועתקו לצרפת, השירות המרכזי בנאנט מוסמך לרשום גירושין שניתנו מחוץ לצרפת. אם הנישואין נחגגו בצרפת, לעומת זאת, הבקשה מוגשת לפקיד המצב האזרחי של מקום הנישואין. מי ששני בני הזוג שלו זרים והנישואין נחגגו מחוץ לצרפת אינו יכול לבקש רישום כזה בצרפת, ולכן השאלה הראשונה בכל תיק היא תמיד היכן נחגגו הנישואין ומה אזרחות כל אחד מבני הזוג.
הטעות הנפוצה ביותר של ישראלים היא לפנות ישירות לעירייה (mairie, העירייה) בפריז או ל-préfecture (הנהלת המחוז, הרשות שמטפלת בתעודות שהייה) במקום לנאנט. ה-préfecture אינה מוסיפה אזכורי גירושין על תעודות מצב אזרחי, והעירייה מטפלת רק בנישואין שנחגגו בתחומה. תיק שנשלח לכתובת הלא נכונה חוזר אחרי שבועות ארוכים עם מכתב סירוב מנהלי, והזמן הולך לאיבוד. כאשר תעודת הנישואין מוחזקת בנאנט, התובע הכללי של בית המשפט המשפטי (tribunal judiciaire, בית המשפט האזרחי המחוזי) של נאנט הוא הגורם המוסמך להורות על הוספת האזכור, והוא עושה זאת אחרי בדיקת תקינות הגירושין מול כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הצרפתי.
הבדיקה של התובע הכללי אינה בדיקה טכנית של חותמות בלבד. מדובר בבדיקת סדר ציבורי: בית המשפט הצרפתי מוודא שהגירושין אינם תוצאה של הליך חד-צדדי שאינו מכיר בזכויות ההגנה של הצד השני, כגון גירושין בהיעדר ייצוג או הליך דתי כפוי שאינו מאפשר לאישה להתגונן. גירושין ישראלים שניתנו בבית הדין הרבני בהסכמה, או בבית המשפט לענייני משפחה אחרי דיון שבו שני הצדדים נשמעו, עוברים בדרך כלל את הבדיקה הזו. לעומת זאת, מסמך שמציג רק אישור דתי ללא פסק דין, או פסק דין שניתן בהיעדר אחד הצדדים בלי שהוזמן כדין, עלול להיבלם. לכן חשוב לצרף את פסק הדין המלא ולא רק תעודת גירושין מקוצרת, ולוודא שהפסק מציין שהצדדים זומנו ונשמעו או הסכימו.
מבחינת מסמכים, התיק הסטנדרטי כולל את פסק הדין הישראלי המלא עם חותמת בית הדין או בית המשפט, תעודת גירושין ישראלית אם קיימת, תעודת נישואין ישראלית, תעודות לידה של שני בני הזוג, צילומי דרכון, הוכחת אזרחות צרפתית של בן הזוג הצרפתי, ותרגום צרפתי מלא של כל מסמך עברי או ערבי בידי מתרגם מושבע. מסמכים ישראליים ציבוריים נדרשים בדרך כלל באפוסטיל לפי אמנת האג, כי ישראל וצרפת חברות באמנה. בקשה שנשלחת בלי תרגום או בלי אפוסטיל מוחזרת עם דרישת השלמה, וכל סבב כזה מוסיף חודשים. ההמלצה המעשית היא להכין מראש שני עותקים מלאים של התיק, לשמור העתק סרוק של כל מסמך, ולשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה כדי שתהיה הוכחת מועד.
לוחות הזמנים משתנים: תיק שלם ופשוט מקבל אזכור בתוך חודשים אחדים, תיק שדורש בדיקות נוספות מול הקונסוליה או השלמת מסמכים יכול להימשך חצי שנה ויותר. כל עוד האזכור לא הוסף, מומלץ שלא להגיש בקשה לדרכון חדש עם שם משפחה מעודכן, כי הקונסוליה עובדת לפי המרשם. הסדר הנכון הוא: קודם רישום הגירושין בנאנט, אחר כך עדכון הדרכון והמסמכים הנלווים. מי שמגיש בקשות במקביל בסדר הפוך מקבל החלטות סותרות ומכתבי דחייה שקשה לבטל.
B. איזה מסמך גירושין ישראלי מתקבל בצרפת ואיך מוכיחים שהמסמך אמין
בישראל גירושין של יהודים ניתנים בבית הדין הרבני, וגירושין של בני זוג מעורבים או חסרי דת ניתנים בבית המשפט לענייני משפחה. בצרפת שני סוגי הפסקים יכולים להתקבל, בתנאי שהם עומדים בכללי האמינות של סעיף 47 לחוק האזרחי. הסעיף קובע בצרפתית, בנוסח שנבדק מול Légifrance ביום הכנת המאמר: “Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité.” (כל מסמך מצב אזרחי של צרפתים ושל זרים שנערך במדינה זרה ונכתב לפי הצורות הנהוגות באותה מדינה נאמן, אלא אם מסמכים אחרים, נתונים חיצוניים או מרכיבים מתוך המסמך עצמו מוכיחים, אחרי כל הבדיקות הנדרשות, שהמסמך אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות). הקישור הרשמי הוא סעיף 47 לחוק האזרחי באתר Légifrance. המשמעות המעשית: מסמך ישראלי רשמי נהנה מחזקת אמינות, אבל הרשויות הצרפתיות רשאיות לבצע בדיקות מול הקונסוליה, להשוות מספרי תיקים וחותמות, ולדחות מסמך שהפרטים בו אינם עקביים.
בית המשפט העליון הצרפתי (Cour de cassation, ערכאת הערעור העליונה בעניינים אזרחיים) החמיר את הדרישה כאשר מסמך המצב האזרחי נשען על החלטה שיפוטית. בפסק דין של הלשכה האזרחית הראשונה מיום 3 בנובמבר 2021, ערעור מספר 20-50.005, נקבע: “Un acte de naissance dressé en exécution d’une décision de justice est indissociable de celle-ci, dont l’efficacité, même si elle existe de plein droit, reste toujours subordonnée à sa propre régularité internationale.” (מסמך לידה שנערך מכוח החלטה שיפוטית אינו נפרד מאותה החלטה, שתוקפה, גם אם הוא קיים מכוח הדין, תלוי תמיד בתקינות הבינלאומית של ההחלטה עצמה). פסק הדין המלא זמין באתר בית המשפט העליון, החלטה מיום 3 בנובמבר 2021, ערעור 20-50.005. ההיגיון חל באותה מידה על תעודת גירושין שנשענת על פסק דין: מי שמציג תעודה מקוצרת בלי פסק הדין שמכוחו ניתנה מסתכן בדחייה, כי השופט הצרפתי אינו יכול לבדוק את התקינות הבינלאומית של ההחלטה. לכן הכלל המעשי הוא לצרף תמיד את פסק הדין המלא יחד עם כל תעודה מקוצרת.
אותו עיקרון חוזר בפסק דין נוסף של הלשכה האזרחית הראשונה מיום 8 ביולי 2020, ערעור מספר 19-15.088, שעסק בתעודות אזרחות שניתנו מכוח מסמכי מצב אזרחי זרים: “Le juge est tenu de vérifier la régularité, au regard des dispositions de l’article 47 du code civil, des actes de l’état civil étrangers qui ont été produits au soutien de la demande de délivrance d’un certificat de nationalité française. Leur transcription sur les registres de l’état civil français n’a pas pour effet de les purger des vices dont ils sont atteints.” (השופט חייב לבדוק את תקינותם, לאור סעיף 47 לחוק האזרחי, של מסמכי המצב האזרחי הזרים שהוצגו לתמיכה בבקשה לתעודת אזרחות צרפתית. העתקתם למרשמי המצב האזרחי הצרפתיים אינה מטהרת אותם מהפגמים שדבקו בהם). פסק הדין זמין באתר בית המשפט העליון, החלטה מיום 8 ביולי 2020, ערעור 19-15.088. המסר לישראלים כפול: ראשית, רישום קודם במרשם הצרפתי אינו מרפא מסמך ישראלי פגום. שנית, מי שתעודותיו אינן עקביות, למשל תאריכי לידה שונים במסמכים שונים או מספרי תיק שאינם תואמים את פנקסי בית הדין, יפסיד גם בבקשת האזרחות. בדיקה עצמית מוקדמת של עקביות המסמכים חוסכת שנים של התדיינות.
לגבי סוג הגירושין עצמו, החוק האזרחי הצרפתי מכיר כמה מסלולים: הסכמה הדדית בשטר פרטי המאומת בידי עורכי דין ונשמר אצל נוטריון, קבלת עיקרון פירוק הנישואין, שינוי בלתי הפיך של הקשר הזוגי, ואשם. הנוסח הרשמי של סעיף 229 לחוק האזרחי באתר Légifrance קובע: “Les époux peuvent consentir mutuellement à leur divorce par acte sous signature privée contresigné par avocats, déposé au rang des minutes d’un notaire.” (בני הזוג רשאים להסכים יחד לגירושין בשטר פרטי החתום גם בידי עורכי דין ומופקד אצל נוטריון). גירושין ישראלים בהסכמה, שבהם שני הצדדים חתמו והסכימו לחלוקת הרכוש והמשמורת, מתקבלים בדרך כלל ללא קושי. גירושין שניתנו במעמד צד אחד מחייבים הוכחה שהצד השני זומן כדין וקיבל הזדמנות להתגונן. תעודת גירושין דתית בלבד, בלי פסק דין של בית הדין או של בית המשפט, אינה מספיקה: צרפת דורשת החלטה שיפוטית או מסמך ציבורי שקול, לא אישור טקסי.
שאלת הביצוע של פסקי דין זרים מוסדרת בסעיף 509 לחוק סדר הדין האזרחי, הקובע: “Les jugements rendus par les tribunaux étrangers et les actes reçus par les officiers étrangers sont exécutoires sur le territoire de la République de la manière et dans les cas prévus par la loi.” (פסקי דין של בתי משפט זרים ומסמכים של בעלי תפקידים זרים ניתנים לביצוע על שטח הרפובליקה באופן ובמקרים הקבועים בחוק). הקישור הרשמי הוא סעיף 509 לחוק סדר הדין האזרחי באתר Légifrance. בענייני מצב אזרחי, גירושין זרים שאינם סותרים את הסדר הציבורי מייצרים השפעה בצרפת בלי תביעת הכרה נפרדת, והרישום בנאנט הוא שנותן להם ביטוי במרשם. כאשר קיים ספק רציני, התובע הכללי מפנה את התיק לבית המשפט, ואז נדרש ליווי משפטי מלא. בכל מקרה, אין להגיש תביעת גירושין חדשה בצרפת במקביל לבקשת הרישום: כפילות הליכים יוצרת החלטות סותרות ופוגעת באמינות התיק.
II. איך מעדכנים דרכון, אזרחות ושהייה אחרי שהגירושין נרשמו
A. חידוש דרכון צרפתי וקבלת תעודת אזרחות אחרי גירושין של ישראלים
אחרי שאזכור הגירושין הוסף במרשם, השלב הבא הוא עדכון הדרכון הצרפתי. הבקשה מוגשת בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב בתור אישי, עם תעודות מצב אזרחי מעודכנות הכוללות את אזכור הגירושין. המידע הרשמי על הדרכון מרוכז בעמוד הדרכון של הקונסוליה הכללית של צרפת בישראל. מי שמגיש בקשה לדרכון לפני שהאזכור נרשם מקבל דרכון עם מצב משפחתי ישן, ואז נאלץ לשלם אגרה נוספת ולהמתין לתור חדש כדי לתקן. הסדר הנכון, שוב: קודם נאנט, אחר כך הקונסוליה. שינוי שם משפחה אחרי גירושין, למשל חזרה לשם נעורים, דורש גם הוא שהמרשם ישקף את הגירושין, ולעיתים החלטה נוספת על השם עצמו. לא מומלץ להזמין כרטיסי טיסה על שם חדש לפני שהדרכון החדש התקבל.
תעודת האזרחות הצרפתית מונפקת בידי מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט המשפטי, והוא היחיד שמוסמך לתת אותה. סעיף 31 לחוק האזרחי באתר Légifrance קובע: “Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité.” (למנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט המשפטי הסמכות הבלעדית לתת תעודת אזרחות צרפתית לכל אדם המוכיח שיש לו אזרחות זו). ההליך והמסמכים מפורטים בעמוד תעודת האזרחות הצרפתית באתר service-public.fr. אחרי גירושין, בקשת תעודת אזרחות נתקלת בשתי שאלות: האם המצב האזרחי שהוצג אמין, ומכוח איזה סעיף האדם צרפתי. תעודות לא מעודכנות או סותרות מעוררות חשד ומובילות לסירוב.
נטל ההוכחה מוסדר בסעיף 30 לחוק האזרחי באתר Légifrance: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants .” (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. אולם נטל זה מוטל על מי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק תעודת אזרחות צרפתית שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך). כלומר, מי שכבר מחזיק תעודה תקפה נהנה מחזקה, אבל מי שמבקש תעודה ראשונה או חידוש אחרי שינוי מצב משפחתי נושא בנטל להציג תיק שלם ועקבי. תעודת האזרחות עצמה מציינת את הסעיף שמכוחו האדם צרפתי ואת המסמכים שעליהם התבססה. סעיף 31-2 לחוק האזרחי באתר Légifrance קובע: “Le certificat de nationalité indique, en se référant aux chapitres II, III, IV et VII du présent titre, la disposition légale en vertu de laquelle l’intéressé a la qualité de Français, ainsi que les documents qui ont permis de l’établir. Il fait foi jusqu’à preuve du contraire. Pour l’établissement d’un certificat de nationalité, le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire pourra présumer, à défaut d’autres éléments, que les actes d’état civil dressés à l’étranger et qui sont produits devant lui emportent les effets que la loi française y aurait attachés.” (תעודת האזרחות מציינת, בהתייחסות לפרקים השונים, את ההוראה החוקית שמכוחה האדם צרפתי ואת המסמכים שאפשרו לקבוע זאת. היא נאמנה עד הוכחה לסתור. לצורך מתן תעודת אזרחות, מנהל המזכירות של בית המשפט המשפטי רשאי להניח, בהיעדר מרכיבים אחרים, שמסמכי מצב אזרחי שנערכו מחוץ לצרפת והוצגו לפניו נושאים את התוצאות שהדין הצרפתי היה מייחס להם). אחרי גירושין, המסמכים הישראליים החדשים חייבים להיות חלק מהתיק, אחרת התעודה תיתקע או תינתן על בסיס חלקי שיקרוס בבדיקה הבאה.
לילדים ההשפעה ישירה: סעיף 18 לחוק האזרחי באתר Légifrance קובע: “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא הילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי). גירושין אינם שוללים אזרחות מילדים, אבל הם משנים את המסמכים שמוכיחים את הקשר המשפחתי: תעודות לידה עם אזכורים מעודכנים, פסקי משמורת, ולעיתים החלטות על שם המשפחה. הורה ישראלי שמבקש דרכון ראשון לילד אחרי גירושין חייב להציג את פסק הדין הישראלי המלא שמראה מי מחזיק במשמורת ובסמכות ההורית, כי הקונסוליה אינה מנפיקה דרכון לקטין בלי הסכמת שני ההורים או החלטה שיפוטית. סכסוך משמורת פתוח בישראל מקפיא את תיק הדרכון עד להחלטה חלוטה.
נקודה רגישה נוספת היא הצהרת האזרחות מכוח נישואין (déclaration de nationalité, הצהרה שמגיש בן זוג זר של צרפתי כדי לרכוש אזרחות). סעיף 21-2 לחוק האזרחי באתר Légifrance קובע: “L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité.” (זר או חסר אזרחות שנישא לבן זוג צרפתי רשאי, אחרי ארבע שנים מהנישואין, לרכוש אזרחות צרפתית בהצהרה, בתנאי שבמועד ההצהרה חיי הקהילה הרגשיים והחומריים לא פסקו בין בני הזוג מאז הנישואין ושבן הזוג הצרפתי שמר על אזרחותו). גירושין מפסיקים את חיי הקהילה ולכן חוסמים הצהרה עתידית מכוח אותם נישואין. מי שהצהרתו כבר נרשמה לפני הגירושין שומר בדרך כלל על אזרחותו, אבל מי שהצהרתו עודה תלויה ועומדת ומתגרש באמצע ההליך יקבל סירוב רישום. במקרה כזה יש לבחון מסלולים אחרים, כגון התאזרחות בצו, במקום להתעקש על הצהרה שאבדה.
B. מה קורה לויזה ולתעודת השהייה של בן הזוג הישראלי אחרי הגירושין בפריז ובאיל-דה-פראנס
בן זוג ישראלי שקיבל תעודת שהייה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים מכוח נישואין לצרפתי מאבד אחרי הגירושין את עילת השהייה המקורית. סעיף L423-1 לחוק הכניסה והשהייה של זרים באתר Légifrance קובע: “L’étranger marié avec un ressortissant français, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an lorsque les conditions suivantes sont réunies : 1° La communauté de vie n’a pas cessé depuis le mariage ; 2° Le conjoint a conservé la nationalité française ; 3° Lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, il a été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français.” (זר הנשוי לאזרח צרפתי מקבל תעודת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לשנה כאשר מתקיימים התנאים: חיי הקהילה לא פסקו מאז הנישואין, בן הזוג שמר על אזרחותו הצרפתית, וכאשר הנישואין נחגגו מחוץ לצרפת הם תועתקו קודם למרשם הצרפתי). גירושין מפסיקים את חיי הקהילה, ולכן חידוש אוטומטי באותה עילה אינו אפשרי. ה-préfecture של פריז ושל מחוזות איל-דה-פראנס בודקת את מצב המשפחה העדכני דרך המרשם, ומי שמגיש בקשת חידוש בלי לדווח על הגירושין מסתכן בהחלטת סירוב ובהוראת עזיבה.
האפשרויות העומדות בפני בן הזוג הישראלי תלויות במצבו האישי. הורה לילד צרפתי קטין שמתגורר בצרפת ומשתתף בגידולו יכול לבקש תעודת שהייה כהורה לילד צרפתי, בכפוף להוכחת קשר הורי ממשי ותרומה לגידול. מי שעובד בצרפת עם חוזה יציב יכול לבקש תעודת שהייה כעובד, בכפוף לתנאי העבודה והשכר. מי שאינו עומד בתנאים אלה יכול לבחון אשרת שהייה ארוכה מסוג מבקר או מסלולים אחרים, אבל כל בקשה כזו דורשת הגשה מסודרת לפני פקיעת התעודה הקיימת. הכלל של סעיף L312-2 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance קובע: “Tout étranger souhaitant entrer en France en vue d’y séjourner pour une durée supérieure à trois mois doit solliciter auprès des autorités diplomatiques et consulaires françaises un visa de long séjour dont la durée de validité ne peut être supérieure à un an.” (כל זר המבקש להיכנס לצרפת כדי לשהות בה יותר משלושה חודשים חייב לבקש מהרשויות הדיפלומטיות והקונסולריות הצרפתיות אשרת שהייה ארוכה שתוקפה עד שנה). מי שעזב את צרפת אחרי הגירושין ומבקש לחזור יידרש לעבור דרך אתר France-Visas הרשמי ולהציג עילה עצמאית חדשה. הכלל המשלים של סעיף L411-1 לחוק הכניסה והשהייה באתר Légifrance מזכיר שכל שהייה מעל שלושה חודשים מחייבת מסמך שהייה תקף, ולכן אסור להישאר בצרפת עם תעודה שפקעה מתוך תקווה שהגירושין לא יתגלו.
בפריז ובאיל-דה-פראנס יש כמה דגשים מעשיים. ראשית, בקשות החידוש מוגשות באופן מקוון וה-préfecture דורשת תעודות מצב אזרחי עדכניות עם אזכור הגירושין, פסק דין מלא מתורגם, הוכחות מגורים בפריז או באזור, והוכחות תעסוקה או קשר הורי. תיק חלקי מקבל דרישת השלמה עם מועד קצר, ואי עמידה במועד מובילה לסירוב. שנית, הסמכות השיפוטית לערעורים מנהליים באזור היא בית המשפט המנהלי של פריז, ומועדי הערעור קצרים: חודשיים נגד סירוב רגיל, ומועדים קצרים בהרבה כאשר הסירוב מלווה בהוראת עזיבה. שלישית, מי שילדיו לומדים בפריז צריך לצרף אישורי רישום לבית הספר והוכחות נוכחות הורית, כי אלה מחזקים בקשה כהורה לילד צרפתי. רביעית, מומלץ לשמור כל אישור הגשה וכל זימון, כי רצף השהייה החוקית נספר לצורך בקשות עתידיות לתושבות ארוכה.
טעות נפוצה היא להסתיר את הגירושין מה-préfecture מתוך מחשבה שהמרשם הישראלי אינו מקושר למרשם הצרפתי. ההפך הוא הנכון: ברגע שאזכור הגירושין נרשם בנאנט, המידע זמין לרשויות, וסתירה בין ההצהרות בטופס החידוש לבין המרשם פוגעת באמינות המבקש ומקשה על כל בקשה עתידית, כולל התאזרחות. הדרך הנכונה היא לדווח ביושר, לצרף את פסק הדין ואת האזכור, ולהציג מיד עילה חלופית: הורות לילד צרפתי, עבודה, לימודים או חיים פרטיים מבוססים. תיק כזה, המוגש מוקדם ובשקיפות, מקבל יחס שונה מתיק שמתגלה בבדיקה מאוחרת. כאשר מתקבל סירוב, יש לפנות לייעוץ משפטי מיד, לפני שהמועד לערעור חולף, ולהכין ערעור מנומק עם כל ההוכחות החדשות.
סיכום
רישום גירושין ישראלים בצרפת הוא הליך אחד עם שלוש תוצאות: אזכור מעודכן במרשם בנאנט, דרכון ותעודת אזרחות שתואמים את המציאות, ותעודת שהייה עם עילה נכונה לבן הזוג הישראלי. הסדר הנכון הוא להגיש קודם את בקשת הרישום עם פסק הדין המלא, התרגומים והאפוסטיל, להמתין לאזכור, ורק אחר כך לעדכן את הדרכון בקונסוליה ואת התיק ב-préfecture. מסמך ישראלי רשמי נהנה מחזקת אמינות לפי סעיף 47, אבל תעודה מקוצרת בלי פסק הדין, סתירות בין מסמכים או רישום קודם פגום אינם נרפאים מעצמם, כפי שהבהיר בית המשפט העליון. ילדים של הורה צרפתי שומרים על אזרחותם מכוח סעיף 18, אבל גם התיק שלהם דורש פסק משמורת ברור. בן זוג שהצהרת האזרחות שלו עוד תלויה מאבד את העילה עם הגירושין, ובן זוג שהחזיק תעודת שהייה מכוח הנישואין חייב להציג עילה עצמאית חדשה. מי שמכין תיק מלא, מדווח ביושר ושומר על המועדים חוסך לעצמו סירובים, תורים חוזרים בקונסוליה והליכי ערעור יקרים. כאשר התיק מורכב, למשל פסק שניתן בהיעדר צד, סתירות במסמכים או סירוב קודם, ליווי משפטי מוקדם הוא ההבדל בין רישום חלק לבין שנים של התדיינות.