התינוק שלכם נולד בישראל, ואחד מכם אזרח צרפת. לפי החוק הצרפתי הילד צרפתי מלידתו, אבל בלי נייר צרפתי שום פקיד לא יכיר בכך: לא הקונסוליה בתל אביב, לא משרד הפנים הצרפתי, לא חברת התעופה כשתרצו לטוס. הדרך מהלידה בבית החולים בישראל ועד הדרכון הצרפתי הראשון של התינוק עוברת בשלוש תחנות חובה: תעתיק (transcription) של תעודת הלידה הישראלית למרשם האזרחים הצרפתי, רישום בספר המשפחה (livret de famille), ובקשת דרכון ראשונה לקטין. כל תחנה נשענת על כללים אחרים של הקוד האזרחי הצרפתי (Code civil), וטעות באחת מהן מעכבת את כולן. המדריך הזה מסביר, צעד אחר צעד, איך מוכיחים את האזרחות מלידה, איך מגישים את התעתיק בלי להידחות, ואיך מוציאים לתינוק דרכון צרפתי ראשון, עם המקורות הרשמיים המדויקים לכל טענה.
המדריך הזה נכתב למשפחות מעורבות החיות בישראל: זוגות שבהם הורה אחד צרפתי והשני ישראלי, עולים מצרפת שהתחתנו בישראל, ומשפחות שבהן הסב או הסבתא היו צרפתים וההורה קיבל אזרחות מכוחם. הוא אינו עוסק בהתאזרחות מבוגרים, לא בוויזות ולא בתעודות שהייה, אלא רק בשרשרת אחת: הוכחת אזרחות התינוק מלידה, תעתיק הלידה, ספר המשפחה והדרכון הראשון. כל כלל משפטי מובא עם המקור הרשמי המדויק, בציטוט מקורי בצרפתית ובתרגום לעברית, כדי שתוכלו להראות את המקור לפקיד הקונסוליה או לצרף אותו לתיק.
I. האם התינוק שנולד בישראל הוא אזרח צרפת מלידה ואיך מוכיחים זאת
A. ילד של הורה צרפתי הוא צרפתי מלידה, גם כשנולד מחוץ לצרפת
הכלל הבסיסי פשוט וכתוב במפורש בסעיף 18 לקוד האזרחי הצרפתי (Code civil, article 18): “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (תרגום לעברית: צרפתי הוא הילד שאחד מהוריו לפחות הוא צרפתי). די בכך שהורה אחד, אב או אם, היה אזרח צרפת ביום הלידה, והילד שנולד בישראל, בתל אביב, בחיפה או בכל מקום אחר בעולם, הוא צרפתי. אין צורך שההורה הצרפתי יתגורר בצרפת, אין צורך שהילד ייוולד על אדמת צרפת, ואין צורך בשום בקשת התאזרחות: האזרחות מוענקת אוטומטית מכוח ההשתייכות המשפחתית (filiation), כלומר הקשר המשפטי בין ההורה לילד.
החוק מוסיף שהאזרחות הזו קיימת כבר מיום הלידה, גם אם ההוכחה מגיעה מאוחר יותר. סעיף 20 לקוד האזרחי קובע: “L’enfant qui est français en vertu des dispositions du présent chapitre est réputé avoir été français dès sa naissance, même si l’existence des conditions requises par la loi pour l’attribution de la nationalité française n’est établie que postérieurement.” (תרגום לעברית: ילד שהוא צרפתי מכוח הוראות פרק זה נחשב כמי שהיה צרפתי מלידתו, גם אם קיום התנאים הנדרשים בחוק להענקת האזרחות הצרפתית הוכח רק לאחר מכן). המשמעות המעשית: תינוק שנולד בינואר, ותעודת הלידה שלו תועתקה למרשם הצרפתי רק בדצמבר, נחשב צרפתי כבר מינואר. שום פעולה מינהלית מאוחרת לא “יוצרת” את האזרחות, היא רק מאשרת אותה.
אבל כאן מתחילה הדרישה הישראלית-צרפתית הייחודית: מי שטוען לאזרחות צריך להוכיח את כל התנאים. סעיף 30-1 לקוד האזרחי קובע: “Lorsque la nationalité française est attribuée ou acquise autrement que par déclaration, décret d’acquisition ou de naturalisation, réintégration ou annexion de territoires, la preuve ne peut être faite qu’en établissant l’existence de toutes les conditions requises par la loi.” (תרגום לעברית: כאשר האזרחות הצרפתית מוענקת או נרכשת שלא בדרך של הצהרה, צו רכישה או התאזרחות, שילוב מחדש או סיפוח שטחים, לא ניתן להוכיחה אלא בהוכחת קיומם של כל התנאים הנדרשים בחוק). עבור תינוק של הורה צרפתי התנאים הם שניים: ההורה היה צרפתי ביום הלידה, וההשתייכות המשפחתית בינו לבין הילד מוכחת. ההוכחה הראשונה נעשית באמצעות תעודת הזהות הצרפתית, הדרכון הצרפתי או תעודת האזרחות של ההורה. ההוכחה השנייה נעשית באמצעות תעודת הלידה של הילד, ומכאן חשיבותו המכרעת של התעתיק.
המסמך החזק ביותר להוכחת האזרחות הוא תעודת האזרחות הצרפתית (certificat de nationalité française), שמונפקת על ידי פקיד בית המשפט. סעיף 31 לקוד האזרחי קובע: “Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité.” (תרגום לעברית: מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט המחוזי (tribunal judiciaire) הוא היחיד המוסמך למסור תעודת אזרחות צרפתית לכל אדם המוכיח שהוא בעל אזרחות זו). ומי שמחזיק תעודה כזו נהנה מחזקה משפטית: סעיף 30 לקוד האזרחי קובע: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants .” (תרגום לעברית: נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על היותו צרפתי של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שנמסרה בהתאם לסעיפים 31 ואילך). במילים אחרות, אחרי שיש תעודת אזרחות, מי שרוצה לטעון שהילד אינו צרפתי הוא זה שצריך להוכיח. לכן, במשפחות שבהן ההורה הצרפתי קיבל אזרחות בעצמו מכוח סב או סבתא, או שהמסמכים הישנים אבדו, בקשת תעודת אזרחות לילד היא לעתים הצעד החכם ביותר, לפני בקשת הדרכון.
הרישום עצמו מותיר עקבות במרשם: סעיף 28 לקוד האזרחי קובע כי “Mention sera portée, en marge de l’acte de naissance, des actes administratifs et des déclarations ayant pour effet l’acquisition, la perte de la nationalité française ou la réintégration dans cette nationalité.” (תרגום לעברית: בגיליון תעודת הלידה תירשם הערה בדבר המעשים המינהליים וההצהרות שיש בהם כדי לרכוש את האזרחות הצרפתית, לאבדה או להשתלב בה מחדש). ההערה השולית הזו (mention marginale) היא הסיבה לכך שהתעתיק חשוב כל כך: הוא יוצר את תעודת הלידה הצרפתית שעליה יירשמו בעתיד הנישואין, הילדים וכל שינוי במעמד האזרחות.
שאלה שחוזרת אצל הורים רבים: מה קורה כשההורה הצרפתי קיבל את אזרחותו רק שנים אחרי לידתו, למשל מכוח הצהרה או צו? התשובה נמצאת באותו סעיף 20: הילד נחשב צרפתי מלידתו שלו, לא מלידת ההורה, ובלבד שההורה כבר היה צרפתי ביום שבו הילד נולד. אם ההורה התאזרח אחרי לידת הילד, הילד אינו נהיה צרפתי אוטומטית, ויש לבדוק מסלולים אחרים כמו ההשפעה הקולקטיבית של ההתאזרחות על ילדים קטינים או הצהרה עצמאית כשהילד יגדל. לכן השאלה הראשונה בכל תיק היא תאריכית: מתי בדיוק הפך ההורה לצרפתי, ומתי בדיוק נולד הילד. צרפו לתיק את המסמך שמוכיח את מועד רכישת האזרחות של ההורה, צו ההתאזרחות או תעודת האזרחות שלו, לצד תעודת הלידה של הילד, כדי שהרצף התאריכי יהיה ברור לפקיד בלי שאלות משלימות.
B. תעודת הלידה הישראלית: מתי היא מוכיחה את ההשתייכות ומתי היא נפסלת
הקונסוליה הצרפתית בתל אביב והשירות המרכזי למרשם אזרחים בנאנט (service central d’état civil de Nantes) אינם מכירים אוטומטית כל מסמך זר. הכלל שקובע אילו תעודות לידה זרות תקפות בצרפת נמצא בסעיף 47 לקוד האזרחי: “Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité.” (תרגום לעברית: כל מעשה מרשם אזרחים של צרפתים ושל זרים שנעשה בארץ זרה ונערך בצורות הנהוגות באותה ארץ נאמן, אלא אם כן מעשים או מסמכים אחרים המוחזקים, נתונים חיצוניים או יסודות הנובעים מהמעשה עצמו מוכיחים, במידת הצורך לאחר כל הבדיקות המועילות, שהמעשה אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות). תעודת לידה ישראלית רשמית, שהונפקה על ידי משרד הפנים הישראלי (משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה), נערכה בצורות הנהוגות בישראל ולכן היא נאמנה ככלל. הבעיה מתחילה כשהפרטים בה אינם עקביים, כשהשמות מתועתקים בצורה שונה במסמכים שונים, או כשתאריך רישום הלידה מאוחר בהרבה מתאריך הלידה עצמו בלי הסבר.
בית המשפט העליון הצרפתי (Cour de cassation) הבהיר שהתעתיק למרשם הצרפתי אינו “מכשיר” תעודה פגומה. בפסק דין מ-8 ביולי 2020 (ערעור מספר 19-15.088) קבעה הלשכה האזרחית הראשונה: “Le juge est tenu de vérifier la régularité, au regard des dispositions de l’article 47 du code civil, des actes de l’état civil étrangers qui ont été produits au soutien de la demande de délivrance d’un certificat de nationalité française. Leur transcription sur les registres de l’état civil français n’a pas pour effet de les purger des vices dont ils sont atteints.” (תרגום לעברית: השופט חייב לבדוק את תקינותם, לאור הוראות סעיף 47 לקוד האזרחי, של מעשי מרשם האזרחים הזרים שהוגשו לתמיכה בבקשה למסירת תעודת אזרחות צרפתית. תעתיקם למרשמי מרשם האזרחים הצרפתי אין בו כדי לטהרם מהפגמים שדבקו בהם). באותו תיק נדחתה בקשתה של אישה שהציגה שתי גרסאות סותרות של תעודת לידה מאותו מספר רישום, והבדיקות הקונסולריות הראו שהמרשם המקומי מכיל רישום אחר באותו מספר. המסר להורים ישראלים: לפני הגשת התעתיק, יש לוודא ששם התינוק, שמות ההורים ותאריכי הלידה זהים בכל המסמכים, בתעודת הלידה הישראלית, בדרכונים ובתעודות הנישואין. סתירה אחת קטנה בתעתיק שם (למשל יוסף מול Joseph מול Yosef) מספיקה לעיכוב של חודשים.
לעומת זאת, כשהתעודה הזרה תקינה, הרשות הצרפתית אינה רשאית לסרב לתעתיק בטענות עקרוניות. בפסק דין מ-18 במרס 2020 (ערעור מספר 18-15.368) קבעה הלשכה האזרחית הראשונה, בעניין תעתיק תעודת לידה בריטית של ילד: “Il se déduit de ces textes qu’en présence d’une action aux fins de transcription de l’acte de naissance étranger d’un enfant, qui n’est pas une action en reconnaissance ou en établissement de la filiation, ni la circonstance que l’enfant soit né d’une assistance médicale à la procréation ni celle que cet acte désigne la mère ayant accouché et une autre femme en qualité de mère ou de parent ne constituent un obstacle à sa transcription sur les registres français de l’état civil, lorsque l’acte est probant au sens de l’article 47 du code civil.” (תרגום לעברית: נובע מטקסטים אלה כי כאשר מוגשת תביעה לתעתיק תעודת הלידה הזרה של ילד, שאינה תביעה להכרה בהשתייכות או לקביעתה, לא הנסיבה שהילד נולד בסיוע רפואי להולדה ולא העובדה שהמעשה מציין את האם שילדה ואישה נוספת כאם או כהורה מהוות מכשול לתעתיקו למרשמי מרשם האזרחים הצרפתי, כשהמעשה נאמן במובן סעיף 47 לקוד האזרחי). הכלל החשוב כאן כפול: בקשת תעתיק אינה בקשה לקביעת השתייכות (filiation), והקונסוליה בודקת רק את נאמנות המסמך, לא את אופן ההתעברות או הרכב המשפחה. להורים ישראלים שילדם נולד בפונדקאות בחו”ל או בהליך רפואי מורכב, פסק הדין הזה הוא המקור המרכזי: אם תעודת הלידה הזרה תקינה לפי סעיף 47, התעתיק חייב להיעשות.
השלכה מעשית נוספת: אין להגיש תעתיק המבוסס על מסמך זמני, על אישור בית חולים או על תרגום לא מאומת. הקונסוליה דורשת את תעודת הלידה הרשמית הישראלית (תעודת לידה, teoudat leida), ואם היא אינה בצרפתית יש לצרף תרגום של מתרגם מושבע (traducteur assermenté). הורים שמגישים תיק עם תעודה מקורית, תרגום מושבע, הוכחת אזרחות ההורה הצרפתי ותעודת נישואין מתועתקת, מקבלים החלטה מהירה בהרבה מהורים שמגישים תיק חלקי ומשלימים מסמכים תוך כדי תנועה.
מעבר לבדיקת המסמכים, כדאי להבין איך הקונסוליה עובדת בפועל: כשהפקיד חושד באי תקינות, הוא מפעיל בדיקות מול הרשויות המקומיות, מול המרשם הישראלי ומול הארכיונים, בהתאם למנגנון הבדיקות שסעיף 47 מתיר. בדיקות כאלה אינן עונש ואינן האשמה, אבל הן מאריכות את הטיפול בחודשים, ובמהלכן התיק עומד. הדרך היחידה לקצר היא מניעה: הגישו מההתחלה תעודת לידה מלאה ועדכנית שהונפקה לאחרונה, לא תעודה בת עשרים שנה שהצהיבה, וודאו שכל אות בשמות זהה בכל המסמכים. אם שיניתם שם בישראל, צרפו את צו שינוי השם עם תרגום מושבע. אם התינוק נולד מחוץ לנישואין, צרפו את מסמך ההכרה באבהות או באימהות (reconnaissance), כי ההשתייכות המשפחתית חייבת להיות מוכחת לגבי ההורה הצרפתי דווקא.
II. מהתעתיק ועד הדרכון: הצעדים המעשיים לתינוק שנולד בישראל
A. איך מגישים תעתיק לידה ומקבלים ספר משפחה צרפתי
התעתיק (transcription) הוא העתקת תעודת הלידה הזרה למרשם האזרחים הצרפתי על ידי פקיד מרשם קונסולרי (officier d’état civil consulaire). עבור משפחה המתגוררת בישראל, הבקשה מוגשת לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, והיא מועברת לשירות המרכזי בנאנט, שם נערך הרישום הסופי. יש שתי דרכים להביא ילד למרשם הצרפתי: הצהרת לידה בקונסוליה בסמוך ללידה (déclaration de naissance), או תעתיק מאוחר של תעודת הלידה הישראלית. עבור תינוק שכבר נולד ויש לו תעודת לידה ישראלית, המסלול הרגיל הוא התעתיק. לפי המידע הרשמי של משרד החוץ הצרפתי, כל לידה נרשמת או בהצהרה לקונסול או בתעתיק של תעודת הלידה המקומית על ידי פקיד המרשם הקונסולרי, ושלאחר מכן ניתן לקבל העתקי תעודות, ספר משפחה ולבחור את שם המשפחה של הילד בלידה.
תיק התעתיק הסטנדרטי כולל חמישה רכיבים: טופס בקשת התעתיק של הקונסוליה, תעודת הלידה הישראלית המקורית של התינוק, הוכחת האזרחות הצרפתית של ההורה (דרכון צרפתי בתוקף, תעודת זהות צרפתית או תעודת אזרחות), תעודת הנישואין של ההורים כשהם נשואים (ואם הנישואין נערכו בישראל או ברבנות, יש לתעתק גם אותם קודם או במקביל), ותרגומים מושבעים לצרפתית של כל מסמך שאינו בצרפתית. ההורים חותמים על בחירת שם המשפחה של הילד (choix du nom de famille): החוק הצרפתי מאפשר לתת לילד את שם האב, את שם האם או את שני השמות מחוברים, והבחירה הזו נרשמת בתעודת הלידה הצרפתית. הורים ישראלים צריכים להחליט מראש, כי שינוי מאוחר של שם משפחה בצרפת הוא הליך שיפוטי כבד. שימו לב שהשם העברי מתועתק לאותיות לטיניות: כדאי לבחור תעתיק אחד, עקבי, שיופיע זהה בדרכון הישראלי, בתעודת הלידה ובבקשת הדרכון הצרפתי.
אחרי שהתעתיק נרשם בנאנט, המשפחה מקבלת העתק תעודת לידה צרפתית וספר משפחה (livret de famille) מעודכן, או ספר משפחה חדש אם זה הילד הראשון. ספר המשפחה הוא המסמך שהפקידות הצרפתית מבקשת בכל צעד: רישום לבית ספר בצרפת, בקשת דרכון, קצבאות משפחה. שמרו עליו כמו על דרכון. אם הקונסוליה מסרבת לתעתיק, הסירוב חייב להיות מנומק בכתב, והדרך לתקוף אותו היא תביעה נגד התובע הכללי (procureur de la République) שליד בית המשפט בנאנט, המוסמך על המרשם המרכזי, כדי שיורה על התעתיק, כפי שנעשה בתיק שנדון בפסק הדין מ-18 במרס 2020 שהוזכר לעיל. אין להגיש בקשת דרכון לתינוק לפני שהתעתיק הושלם: מערכת הדרכונים שולפת את נתוני הלידה מהמרשם הצרפתי, ובקשה מוקדמת תידחה מחוסר רישום.
שתי טעויות נפוצות של הורים ישראלים מעכבות תיקים חודשים ארוכים. הראשונה: הגשת תעודת לידה ישראלית מקוצרת (תקציר) במקום תעודה מלאה הכוללת את שמות שני ההורים. הקונסוליה צריכה לראות את ההשתייכות המשפחתית המלאה, והתקציר אינו מספיק. השנייה: אי התאמה בין שמות ההורים במסמכים שונים, למשל שם נעורים מול שם נישואין, או שם עברי מול שם לועזי. צרפו לתיק כל מסמך שמסביר את שינוי השם: תעודת נישואין, צו שינוי שם ישראלי עם תרגום מושבע. תיק עקבי מתקבל מהר, תיק סותר נשלח לבדיקות נוספות מול הרשויות הישראליות לפי סעיף 47, והבדיקות האלה אורכות זמן.
נקודה שהורים רבים מגלים באיחור: בחירת שם המשפחה של הילד נעשית פעם אחת בעת הרישום, והיא מחייבת. החוק הצרפתי מאפשר לבחור בין שם האב, שם האם או צירוף של שניהם בסדר שתבחרו, וההצהרה המשותפת על בחירת השם (déclaration conjointe de choix de nom) נחתמת על ידי שני ההורים בעת התעתיק או ההצהרה. במשפחות ישראליות שבהן לאב שם משפחה אחד ולאם שם אחר, או שבהן שם המשפחה הישראלי שונה מהשם הצרפתי, ההחלטה הזו תקבע איך הילד ייקרא בכל מסמך צרפתי לשארית חייו: בדרכון, בתעודת הזהות, בתעודת הבגרות הצרפתית אם ילמד בצרפת. חשבו מראש גם על הילדים הבאים: החוק דורש עקביות בין אחים, והשם שתבחרו לילד הראשון ישפיע על האפשרויות לילדים הבאים. אל תחתמו בחיפזון בדלפק הקונסוליה, בקשו את הטופס מראש, דונו בבית, ובואו עם החלטה.
B. הדרכון הצרפתי הראשון של התינוק: בקשה, נוכחות חובה וסירובים
אחרי התעתיק, התינוק רשום כאזרח צרפתי במרשם, ואפשר לבקש עבורו דרכון. בצרפת עצמה בקשת דרכון ראשונה לקטין (passeport d’un mineur : première demande) מוגשת בעירייה המצוידת בעמדת רישום, והמידע הרשמי של service-public.fr מפרט את הכללים: Passeport d’un mineur : première demande. עבור משפחה המתגוררת בישראל, הבקשה מוגשת בקונסוליה הכללית בתל אביב בתור שנקבע מראש (rendez-vous), והכללים המהותיים זהים: הקטין חייב להיות נוכח בעת הגשת הבקשה, יחד עם הנציג החוקי (représentant légal), כלומר ההורה שמפעיל את הסמכות ההורית (autorité parentale), בדרך כלל האב או האם, שמציג תעודת זהות משלו.
הסמכות ההורית היא נקודת החיכוך העיקרית בתיקי דרכון לתינוקות של הורים גרושים או פרודים. המידע הרשמי קובע שכאשר רק הורה אחד מגיש את הבקשה, יש להביא כל מסמך המוכיח את הפעלת הסמכות ההורית הבלעדית על ידי ההורה המגיש. הורה ישראלי שהתגרש ומחזיק במשמורת בלעדית לפי פסק דין ישראלי חייב להביא את פסק הדין עם תרגום מושבע, ולעתים גם אישור שהפסק חלוט. הורה במשמורת משותפת שההורה השני אינו משתף פעולה עלול להיתקע: הקונסוליה תבקש את הסכמת שני ההורים או החלטה שיפוטית. הורים שחיים יחד ורשומים שניהם בתעודת הלידה אינם נתקלים בבעיה: די בנוכחות אחד מהם עם התינוק, כשהשני נתן הסכמה בכתב לפי טופס הקונסוליה.
תיק הדרכון הסטנדרטי לתינוק כולל: טופס בקשה מוקדמת (pré-demande) שמולא מראש באתר ANTS, תמונות זהות עדכניות של התינוק לפי התקן הביומטרי, הוכחת האזרחות והזהות של ההורה המגיש, הוכחת המגורים בישראל של הנציג החוקי, העתק תעודת הלידה הצרפתית שהונפקה אחרי התעתיק או ספר המשפחה המעודכן, ובולים פיסקליים (timbre fiscal) בסכום הקבוע לקטין. צילום תינוק בן חודשים לפי התקן הביומטרי הוא משימה בפני עצמה: הפנים חייבות להיות גלויות, בלי מוצץ, בלי יד שתומכת בראש בתוך הפריים. צלמים בישראל המכירים את התקן הצרפתי חוסכים דחייה מביכה ביום התור.
אם בקשת הדרכון נדחית, מכתב הסירוב חייב לציין את הנימוק ואת דרכי הערעור, ויש לקרוא אותו מיד: לעתים הסירוב אינו על האזרחות אלא על מסמך חסר, ואז הפתרון הוא השלמת התיק ולא ערעור. כשהסירוב כן נוגע לאזרחות, למשל כשהקונסוליה טוענת שההורה הצרפתי איבד את אזרחותו או שההשתייכות אינה מוכחת, הדרך היא בקשת תעודת אזרחות (certificat de nationalité française) לפי סעיפים 30 ו-31 שהובאו לעיל, ורק אחריה בקשת דרכון חדשה. בכל מקרה של סירוב, שמרו את כל המסמכים, את אישורי ההגשה ואת מכתב הסירוב: אלה יהיו נספחי הערעור. הורים שמגישים בקשה חדשה עם אותו תיק חסר מקבלים סירוב חדש, והזמן האבוד אינו חוזר.
נקודה אחרונה שחוסכת עוגמת נפש: רישמו את התינוק במרשם הצרפתים המתגוררים מחוץ לצרפת (registre des Français établis hors de France) בקונסוליה בתל אביב. הרישום הקונסולרי (inscription consulaire) אינו תנאי לדרכון, אבל הוא מקל על כל בקשה עתידית, על ההצבעה בבחירות ועל קבלת התראות ביטחון. המידע הרשמי מסביר: Inscription consulaire au registre des Français établis hors de France. משפחה מסודרת, עם תעתיק, ספר משפחה, רישום קונסולרי ודרכון בתוקף לכל ילד, לא תיתקע לעולם מול דלפק צרפתי.
מעבר למסמכים, הכינו את הלוגיסטיקה של יום התור: שני ההורים והתינוק מגיעים לקונסוליה בתל אביב עם התיק המלא, מקור וצילום של כל מסמך, כי הפקיד משווה בין המקור לצילום ומחזיר את המקור. בדקו מראש באתר הקונסוליה אילו אמצעי תשלום מתקבלים לבולים הפיסקליים, והביאו את הסכום המדויק. אם התור נקבע לשעות הבוקר המוקדמות, תכננו את ההגעה עם תינוק בהתאם, כי איחור עלול לגרור קביעת תור חדש. אחרי הגשת הבקשה מקבלים אישור הגשה (récépissé) עם מספר מעקב, ובעזרתו עוקבים אחרי התקדמות הייצור של הדרכון. כשהדרכון מוכן, אוספים אותו בקונסוליה, בדרך כלל בנוכחות הנציג החוקי, ובודקים במקום שכל הפרטים נכונים: שם, תאריך לידה, מקום לידה, תמונה. טעות שמתגלה בדלפק מתוקנת מהר, טעות שמתגלה בשדה התעופה עולה ביוקר.
סיכום
תינוק שנולד בישראל להורה צרפתי הוא צרפתי מלידתו לפי סעיף 18 לקוד האזרחי, ונחשב ככזה מיום הלידה לפי סעיף 20, אבל בלי תעתיק תעודת הלידה למרשם הצרפתי אין לו שום נייר צרפתי. התעתיק נבחן לפי סעיף 47: תעודה ישראלית תקינה ועקבית חייבת להיתעתק, ותעודה סותרת תיפסל גם אחרי רישום, כפי שקבע בית המשפט העליון בפסקי הדין מ-2020. אחרי התעתיק מגיעים ספר המשפחה, הרישום הקונסולרי והדרכון הראשון, כשהסמכות ההורית ועקביות השמות הן שתי המלכודות העיקריות. הורים שמגישים תיק מלא, עקבי ומתורגם כהלכה מקבלים החלטה מהירה; הורים שמגישים תיק חלקי נכנסים למעגל בדיקות ארוך. בדקו את המסמכים שלכם מול הכללים שהובאו כאן לפני שאתם קובעים תור, והתינוק יקבל את הדרכון הצרפתי הראשון שלו בלי עיכובים מיותרים.