משרד Kohen Avocats · פריז 16
איבדתם או נגנב לכם הדרכון הצרפתי בישראל? חידוש, דרכון חירום והוכחת האזרחות – מדריך 2026

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

איבדתם או נגנב לכם הדרכון הצרפתי בישראל? חידוש, דרכון חירום והוכחת האזרחות – מדריך 2026

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

איבדתם את הדרכון הצרפתי בישראל, או שהוא נגנב מכם בטיול, בים או בפריצה לרכב, והטיסה מתקרבת. הלחץ מובן, אבל חשוב להבין מהיום הראשון שהמקרה הזה מפוצל לשני מסלולים שונים, שלכל אחד מהם כללים ומסמכים משלו. המסלול הראשון הוא מסמך הנסיעה עצמו: דיווח על האובדן או הגניבה, הגשת בקשה לחידוש בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, ובמקרה של נסיעה דחופה באמת בקשה לדרכון זמני לשעת חירום. המסלול השני הוא האזרחות הצרפתית עצמה: כאשר אין דרכון בתוקף ביד, ולעיתים גם כאשר יש, הרשויות עלולות לדרוש הוכחה שהמבקש אכן צרפתי, וההוכחה הזאת אינה הדרכון אלא מסמכים אחרים, בראשם תעודת האזרחות הצרפתית, certificat de nationalité française, שמונפקת על ידי מזכירות בית המשפט. המדריך הזה מלווה אתכם בשני המסלולים, שלב אחר שלב, עם הסכומים המדויקים, התנאים לדרכון חירום, סעיפי החוק הרלוונטיים ושתי החלטות של בתי המשפט בצרפת שמסבירות מדוע דרכון לבדו אינו מוכיח אזרחות ומה עושים כשמסרבים להנפיק תעודת אזרחות. כל מונח צרפתי מוסבר בהופעתו הראשונה, וכל כלל משפטי מלווה בקישור למקור הרשמי שבו הוא כתוב.

I. הדרכון הצרפתי אבד או נגנב בישראל: הצעדים הראשונים והחידוש בקונסוליה

A. דיווח במשטרה ובקונסוליה והכנת תיק החידוש

הצעד הראשון תלוי במקום שבו קרה האירוע ובסוג האירוע. האתר הרשמי של המינהל הצרפתי קובע כלל פשוט: אם האובדן התרחש בחו”ל, הכלל הרשמי הוא לפנות לרשויות המשטרה המקומיות ולשגרירות או לקונסוליה של צרפת. במילים אחרות, במקרה של גניבה בישראל מגישים תלונה במשטרת ישראל ושומרים את אישור הגשת התלונה, ובמקרה של אובדן מדווחים עליו, ובשני המקרים פונים לקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, לפי דף חידוש דרכון בעקבות אובדן באתר השירות הציבורי, שהיא הנציגות המוסמכת לטפל בבקשות של אזרחים צרפתים המתגוררים בישראל או שוהים בה. פרטי ההתקשרות והזימונים מתפרסמים בדף הדרכונים של הקונסוליה, Passeport, La France en Israël, וכדאי לבדוק שם לפני שמגיעים מה צריך להזמין מראש ואיך משלמים. ההבחנה בין אובדן לגניבה אינה פורמלית בלבד: בגניבה יש תלונה במשטרה עם מספר תיק, ובאובדן יש הצהרת אובדן, ובשני המקרים המסמך הזה מצורף לתיק החידוש ומסביר מדוע אין בידכם את הדרכון הקודם. אם הדרכון נמצא אחר כך, אי אפשר פשוט לחזור להשתמש בו, כי ההצהרה כבר נרשמה, ולכן כדאי לחפש היטב לפני שמצהירים, אבל לא לעכב את הפנייה לקונסוליה כשהנסיעה קרובה.

את בקשת החידוש אפשר להכין מראש באינטרנט באמצעות בקשה מקוונת מוקדמת, pré-demande, באתר של הסוכנות הלאומית למסמכים מאובטחים. האתר הרשמי מסביר כי אפשר להכין את ההליך באמצעות בקשה מוקדמת באינטרנט, אך אין חובה לעשות זאת, והבקשה המוקדמת חוסכת זמן בעת הגשת התיק, לפי דף חידוש דרכון בעקבות אובדן באתר השירות הציבורי. לכן מי שמסתבך עם האתר או שאין לו גישה למדפסת יכול להגיע גם בלי בקשה מוקדמת, אבל מי שרוצה לקצר את התור בקונסוליה ימלא אותה מראש ויביא את מספר הבקשה. התשלום נעשה בבול מס, timbre fiscal, והסכום בחו”ל שונה מהסכום בצרפת: עליכם לרכוש בול מס בסך 96 אירו עבור חידוש דרכון של בגיר בעקבות אובדן, לעומת 86 אירו בצרפת עצמה. את הבול אפשר לרכוש בסוף הליך הבקשה המוקדמת או באינטרנט, וחלק מהקונסוליות מקבלות גם תשלום במקום, ולכן בודקים מראש באתר הקונסוליה. שמרו את הקבלה, כי היא חלק מהתיק.

לגבי המסמכים, הכלל הוא שמביאים מסמכי מקור, והרשימה המדויקת תלויה במצב האישי של כל מבקש, בגיר או קטין, בקשה ראשונה או חידוש, והאם יש בידו תעודת זהות. שני מסמכים חוזרים כמעט בכל תיק של ישראלים שנולדו מחוץ לצרפת. הראשון הוא תעודת לידה, acte de naissance, כאשר הכלל הרשמי הוא שאם אי אפשר לקבל את תעודת הלידה באופן דיגיטלי צריך לספק תעודת לידה, העתק מלא או תמצית עם פרטי ההורים, מלפני פחות משלושה חודשים. ילידי ישראל אינם רשומים במרשם העירוני הצרפתי, ולכן בדרך כלל יצטרכו להציג תעודה עדכנית, ואם התעודה אינה בצרפתית צריך תרגום נאמן למקור. המסמך השני הוא הוכחת האזרחות: האתר הרשמי דורש הוכחת אזרחות צרפתית, אם האזרחות אינה עולה מתעודת הלידה. הדרישה הזאת מופיעה בדף חידוש דרכון בעקבות אובדן באתר השירות הציבורי. המשפט הזה הוא הגשר לחלק השני של המדריך: מי שנולד בישראל להורה צרפתי לא ימצא את אזרחותו כתובה בתעודת הלידה הישראלית, ולכן הקונסוליה עלולה לבקש תעודת אזרחות צרפתית, certificat de nationalité française, או מסמכים המוכיחים את שרשרת ההעברה של האזרחות מההורה הצרפתי.

ככלל, לחידוש רגיל של דרכון ביומטרי של בגיר התקופה היא עשר שנים, לקטין חמש שנים, והכול לפי article 4 du décret n°2005-1726 du 30 décembre 2005 relatif aux passeports, Durée de validité.

מי שכבר חידש בעבר דרכון שתוקפו פג ימצא הסברים משלימים במדריך חידוש דרכון צרפתי שפג תוקפו בישראל והוכחת האזרחות. בחו”ל מוסיפים לתיק גם מעטפה מבוילת שנרכשת מספק מורשה במדינה, ולכן מבררים בקונסוליה מראש איזה ספק ואיזה גודל מעטפה נדרשים, כדי לא לחזור פעמיים. שמרו עותק סרוק של הדרכון החדש ושל תעודת האזרחות בטלפון ובתיבת דואר אלקטרוני נפרדת, כדי שגם אם המסמכים המקוריים יאבדו שוב, תוכלו להציג לקונסוליה מיד את המספרים, התאריכים והמסמכים המזהים של התיק.

B. חייבים לטוס בדחיפות: הדרכון הזמני של הקונסוליה

כאשר הטיסה קרובה ואין זמן להמתין לדרכון הביומטרי הרגיל, קיים מסלול חירום: דרכון זמני, passeport temporaire. החוק הצרפתי מגדיר אותו כפתרון למצב חירום בלבד: דרכון זמני יכול להיות מונפק למי שנמצא במצב חירום. החירום אינו כל לחץ אישי, אלא שתי עילות מוכרות: נסיעה דחופה מסיבות הומניטריות או רפואיות, מחלה קשה או פטירה של בן משפחה, או מסיבות מקצועיות, יציאה בלתי צפויה שאי אפשר לדחות. מי שאיבד את הדרכון אבל אין לו נסיעה מתוכננת בטווח המיידי אינו עומד בתנאי הזה, והבקשה שלו תופנה למסלול החידוש הרגיל. חשוב להבין שההנפקה אינה אוטומטית: ההנפקה בחירום ניתנת באופן חריג ואין לה אופי אוטומטי. לכן מגיעים עם הוכחות: כרטיס טיסה, זימון רפואי או אישור מעסיק על נסיעה שלא ניתן לדחות, בנוסף למסמכי הזהות והאזרחות הרגילים. ככל שההוכחה לחירום ברורה יותר, כך גדל הסיכוי שהקונסול ישתכנע, לפי דף הדרכון הזמני לשעת חירום באתר השירות הציבורי, וככל שהתיק האזרחי מסודר יותר, כך ההנפקה מהירה יותר.

בחו”ל הבקשה מוגשת בנציגות עצמה: עליכם להגיע לשגרירות או לקונסוליה של צרפת, ולברר מראש את תנאי הקבלה. בישראל מדובר בקונסוליה הכללית בתל אביב, ומומלץ להתקשר או לבדוק באתר לפני ההגעה, לפי דף הדרכון הזמני לשעת חירום באתר השירות הציבורי, כי קבלת קהל בנושאי חירום מתנהלת לעיתים אחרת מקבלת הקהל הרגילה. העלות שונה מעלות החידוש הרגיל: עלות דרכון החירום לבגיר המגיש את הבקשה מחוץ לצרפת היא 90 אירו, מחיר בול המס, לעומת 30 אירו בצרפת עצמה. אשר ללוחות הזמנים, הכלל הרשמי מעודד: אם הבקשה מתקבלת, הדרכון יכול להימסר מיד או תוך כמה ימים. אם הדרכון אינו מיוצר במקום, מוסרים למבקש אישור קבלה, récépissé, שצריך להציג בעת האיסוף.

תוקפו של הדרכון הזמני קצר ונועד לגשר על תקופת החירום בלבד, ולכן אחרי החזרה מהנסיעה הדחופה מגישים בקשה רגילה לדרכון ביומטרי מלא, לפי דף הדרכון הזמני לשעת חירום באתר השירות הציבורי. טעות נפוצה היא לבקש דרכון חירום כקיצור דרך לתור הארוך של החידוש הרגיל: הקונסול רשאי לסרב כשאין חירום אמיתי, והסירוב הזה מעכב במקום לזרז, כי התיק חוזר למסלול הרגיל ממילא. הכלל המעשי הוא פשוט: חירום אמיתי עם הוכחות מוביל לדרכון זמני, וכל השאר מוביל לחידוש רגיל עם תיק מסודר.

נקודה שחוזרת אצל משפחות ישראליות עם ילדים: לכל ילד צריך תיק נפרד, והורה אינו יכול לטוס עם ילד הרשום בדרכון שלו, כי כל נוסע, בכל גיל, חייב במסמך נסיעה אישי. כאשר מדובר בקטין, הקונסוליה בודקת את הסמכות ההורית ואת הסכמת ההורים, ולכן מגיעים שני ההורים או עם ייפוי כוח והסכמה בכתב של ההורה השני, בנוסף לתעודות הלידה ולמסמכי האזרחות. אם אחד ההורים מתנגד להנפקת הדרכון, אין להתגבר על ההתנגדות במסלול החירום, אלא לפנות לערכאה המוסמכת, כי מחלוקת הורית אינה חירום מנהלי. גם כאן חוזר אותו עיקרון: ככל ששרשרת האזרחות של הילד מתועדת טוב יותר, מההורה הצרפתי ועד לילד שנולד בישראל, כך פוחת הסיכון שהקונסוליה תעצור את הטיפול ותבקש השלמות. מי שיודע מראש שהאזרחות של הילד עלולה להיות שנויה במחלוקת, למשל כשההורה הצרפתי עצמו מעולם לא החזיק תעודת אזרחות, צריך לקרוא בעיון את החלק השני של המדריך לפני קביעת התור, ולהגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים כבר לפגישה הראשונה.

II. בלי דרכון בתוקף, האזרחות הצרפתית עצמה טעונה הוכחה: תעודת האזרחות והפסיקה

A. הדרכון אינו מוכיח אזרחות: מה אומר החוק ומה קבעו בתי המשפט

ישראלים רבים משוכנעים שדרכון צרפתי ישן, אפילו כזה שפג תוקפו, מוכיח שהם צרפתים, ושהקונסוליה חייבת לחדש אותו אוטומטית. הפסיקה הצרפתית אומרת אחרת, וההבנה הזאת חוסכת אכזבות. בית הערעור של פריז קבע במפורש כי « la preuve de la nationalité française de sa mère ne saurait être apportée par la production d’un passeport lequel constitue seulement un élément de possession d’état » (את הוכחת האזרחות הצרפתית של אמה לא ניתן להביא באמצעות הצגת דרכון, המהווה רק ראיה של החזקת מעמד). במילים אחרות, דרכון הוא סימן לכך שהאדם התנהג כצרפתי והרשויות התייחסו אליו ככזה, possession d’état, החזקת מעמד, אבל הוא אינו הוכחה משפטית לאזרחות. באותה החלטה הוסיף בית המשפט כי « seul le titulaire du certificat de nationalité peut s’en prévaloir » (רק בעל תעודת האזרחות רשאי להסתמך עליה), וכי התעודה « ne constitue pas un titre de nationalité mais un document destiné à faciliter la preuve de la nationalité française » (אינה מהווה תואר אזרחות אלא מסמך שנועד להקל על הוכחת האזרחות הצרפתית). זוהי פסיקת cour d’appel de Paris, pôle 3, chambre 5, 10 mai 2022, RG n°19/09752, שדחתה בקשה של אישה שטענה לאזרחות דרך סבה מצד אמה, לאחר שהבקשה לתעודת אזרחות נדחתה כי הקשר המשפחתי מצד האם לא הוכח כדין ותעודת הלידה שלה הייתה חסרת ערך ראייתי. המסקנה המעשית חדה: מי שמגיע לקונסוליה עם דרכון ישן בלבד, בלי שרשרת מסמכים המוכיחה איך קיבל את האזרחות, עלול להיתקל בדרישה להשלמות ואף בסירוב.

החוק עצמו מסביר מאיפה באה האזרחות של רוב הקוראים של מדריך זה. הכלל היסודי כתוב בסעיף 18 לחוק האזרחי, Code civil: « Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français » (צרפתי הוא ילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי), article 18 du code civil. ילד שנולד בישראל לאב או לאם צרפתים הוא אפוא צרפתי מלידה, ואינו צריך לעבור התאזרחות. סעיף 20 מוסיף כי « L’enfant qui est français en vertu des dispositions du présent chapitre est réputé avoir été français dès sa naissance, même si l’existence des conditions requises par la loi pour l’attribution de la nationalité française n’est établie que postérieurement » (ילד שהוא צרפתי מכוח הוראות פרק זה נחשב צרפתי מלידתו, גם אם קיום התנאים הנדרשים בחוק להענקת האזרחות הצרפתית הוכח רק לאחר מכן), article 20 du code civil. המשמעות היא שהוכחה מאוחרת, למשל תעודת אזרחות שמונפקת בגיל שלושים, פועלת למפרע: האדם היה צרפתי כל חייו. המסגרת הכללית של כל דיני האזרחות נתונה בסעיף 17: « La nationalité française est attribuée, s’acquiert ou se perd selon les dispositions fixées par le présent titre, sous la réserve de l’application des traités et autres engagements internationaux de la France » (האזרחות הצרפתית מוענקת, נרכשת או אובדת לפי ההוראות הקבועות בכותרת זו, בכפוף להחלת האמנות וההתחייבויות הבינלאומיות האחרות של צרפת), article 17 du code civil. לכן הטענה אני צרפתי כי יש לי דרכון ישן מתהפכת: קודם מוכיחים את התנאי החוקי, הורה צרפתי, ורק אחר כך מקבלים את המסמך.

כאשר האזרחות אינה עולה מתעודת הלידה, הפתרון הוא תעודת האזרחות הצרפתית, certificat de nationalité française. הסמכות להנפיק אותה נתונה לגורם אחד בלבד: « Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité » (למנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט האזרחי המחוזי, tribunal judiciaire, הסמכות הבלעדית להנפיק תעודת אזרחות צרפתית לכל אדם המוכיח שהוא בעל אזרחות זו), article 31 du code civil. את הבקשה מגישים למזכירות בית המשפט בצרפת עם כל שרשרת המסמכים: תעודות לידה ונישואין של ההורה הצרפתי, הוכחת האזרחות שלו, תעודת הלידה של המבקש, וכל מסמך המקשר ביניהם. התעודה מפרטת את הבסיס החוקי של האזרחות ואת המסמכים שעליהם התבססה, ומכאן כוחה: « Il fait foi jusqu’à preuve du contraire » (היא נאמנה עד להוכחה לסתור), article 31-2 du code civil. במילים אחרות, מי שמחזיק תעודת אזרחות אינו צריך להוכיח שוב את אזרחותו בכל פגישה בקונסוליה: נטל ההוכחה עובר לצד השני. הכלל הזה כתוב בסעיף 30: « La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants » (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על מעמד הצרפתי של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שהונפקה לפי סעיפים 31 ואילך), article 30 du code civil. לכן התעודה היא ההשקעה המשתלמת ביותר למי שחי בישראל עם אזרחות צרפתית: מנפיקים אותה פעם אחת, ושומרים אותה עם הדרכון, כי ביום שבו הדרכון אובד או נגנב היא זאת שמאפשרת לחדש אותו בלי ויכוח.

מקרה מיוחד שחוזר אצל זוגות מעורבים בישראל הוא בן זוג ישראלי הנשוי לאזרחית צרפתית או בת זוג ישראלית הנשואה לאזרח צרפתי, המבקש אזרחות בעקבות הנישואין. המסלול הזה אינו אוטומטי ואינו קשור לדרכון של בן הזוג הצרפתי: « L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité » (זר או חסר אזרחות הנישא לבן זוג בעל אזרחות צרפתית יכול, לאחר ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש את האזרחות הצרפתית בהצהרה, בתנאי שבמועד ההצהרה חיי המשותפות, הרגשיים והחומריים, לא פסקו בין בני הזוג מאז הנישואין ושבן הזוג הצרפתי שמר על אזרחותו), article 21-2 du code civil. התקופה מתארכת לחמש שנים במצבים מסוימים, למשל כשהזוג מתגורר מחוץ לצרפת, ולכן בודקים את הנוסח העדכני לפני שמגישים. עד שההצהרה מתקבלת ונרשמת, בן הזוג הישראלי אינו צרפתי ואינו זכאי לדרכון צרפתי, וכל ניסיון לבקש דרכון לפני השלמת ההליך יידחה. ההבחנה הזאת מונעת טעות יקרה: נישואין לאזרח צרפתי אינם מעניקים דרכון, אלא פותחים, לאחר שנים של חיים משותפים, את האפשרות להצהיר על אזרחות, ורק התעודה או הרישום שיוצאים בסוף ההליך פותחים את הדלת לדרכון.

B. סירוב להנפיק תעודת אזרחות או מחלוקת על האזרחות: הערכאות והדרך לערער

סירוב של הקונסוליה לחדש דרכון וסירוב של המזכירות להנפיק תעודת אזרחות הם שני דברים שונים, וחשוב לא לבלבל ביניהם. כאשר מנהל שירותי המזכירות מסרב להנפיק תעודה, החוק נותן מענה מפורש: « Lorsque le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire refuse de délivrer un certificat de nationalité, l’intéressé peut saisir le tribunal judiciaire qui décide s’il y a lieu de procéder à cette délivrance » (כאשר מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט האזרחי המחוזי מסרב להנפיק תעודת אזרחות, הנוגע בדבר רשאי לפנות לבית המשפט האזרחי המחוזי, שמחליט אם יש להנפיקה), article 31-3 du code civil. זוהי פנייה שיפוטית של ממש, עם טיעונים ומסמכים, ולא מכתב תלונה, ולכן מכינים אותה כהלכה: אוספים את כל שרשרת המסמכים, מסבירים כל חוליה חסרה, ומצרפים כל ראיה להחזקת המעמד הצרפתי לאורך השנים. מי שכבר קיבל סירוב כזה ימצא ניתוח מפורט של דרכי הערעור במדריך סירוב להנפיק תעודת אזרחות צרפתית: ערעור לבית המשפט. כאשר המחלוקת רחבה יותר, כלומר לא רק התעודה אלא עצם האזרחות שנויה במחלוקת, הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי בלבד: « La juridiction civile de droit commun est seule compétente pour connaître des contestations sur la nationalité française ou étrangère des personnes physiques » (הערכאה האזרחית הרגילה היא היחידה המוסמכת לדון במחלוקות על אזרחותם הצרפתית או הזרה של יחידים), article 29 du code civil. לא הפרפקטורה, préfecture, שהיא נציגות המדינה במחוז ואחראית בין היתר על רישיונות שהייה, titre de séjour, ולא הקונסוליה, מחליטות בסופו של דבר מי צרפתי: ההכרעה שייכת לשופט האזרחי.

בתביעה שבה מתבקש בית המשפט להכריז על אזרחותו של אדם, action déclaratoire de nationalité, יש כלל סדר דין שחייבים להכיר: « Il résulte de l’article 29-3, alinéa 2, du code civil que seul le procureur de la République est défendeur nécessaire à toute action déclaratoire de nationalité » (מסעיף 29-3, פסקה 2, לחוק האזרחי עולה כי רק התובע הכללי של הרפובליקה הוא נתבע הכרחי בכל תביעה להצהרה על אזרחות). כך קבעה Cour de cassation, première chambre civile, 8 juillet 2020, pourvoi n°19-50.024, ECLI:FR:CCASS:2020:C100417, שקיבלה את ערעור התביעה, ביטלה פסק דין שהכיר באזרחותה של מבקשת, וקבעה « Constate l’extranéité de Mme B… » (קובעת את זרותה של הגב’ ב…), כלומר שהמבקשת אינה צרפתית. פסק הדין הזה מלמד שני לקחים מעשיים. הראשון הוא שתביעת אזרחות מנוהלת נגד התביעה הכללית, ministère public, ולכן היא הליך כבד וארוך, שאליו מגיעים רק אחרי שמוצו המסלולים המנהליים. השני הוא שבתי המשפט בודקים בקפדנות כל חוליה בשרשרת: באותו מקרה בית המשפט העליון קבע כי רק צרפתים שמוצאם משטח הרפובליקה כפי שהיה בנוי ביום 28 ביולי 1960 והתגוררו ביום העצמאות בשטח של מדינה שהייתה קודם לכן טריטוריה מעבר לים, וצאצאיהם, שמרו על אזרחותם מכוח הדין, « Il résulte de ce texte que seuls les Français originaires du territoire de la République française, tel qu’il était constitué à la date du 28 juillet 1960, et qui étaient domiciliés au jour de son accession à l’indépendance sur le territoire d’un Etat qui avait eu antérieurement le statut de territoire d’outre-mer de la République française, et leurs descendants, ont conservé de plein droit la nationalité française ». הלקח לישראלים שמוצאם ממדינות צפון אפריקה או מהמנדט הצרפתי לשעבר ברור: אזרחות שעוברת דרך סב או סבתא שנולדו מחוץ לצרפת המטרופולינית דורשת בדיקה היסטורית מדויקת של מעמד השטח במועד העצמאות, ולא די בסיפור משפחתי.

במישור המעשי של החידוש בקונסוליה, הכללים האלה מתורגמים לסדר פעולות פשוט. ראשית, מבקשים תמיד החלטה מנומקת בכתב על כל סירוב, כי בלי נימוקים אי אפשר לבנות ערעור. שנית, מבחינים בין סירוב זמני מחוסר מסמכים, שאותו פותרים בהשלמת התיק, לבין סירוב עקרוני הטוען שאינכם צרפתים, שאותו תוקפים בערכאה השיפוטית. שלישית, לא משאירים את המחלוקת פתוחה: אדם שהקונסוליה מסרבת לחדש לו דרכון בטענה שהאזרחות אינה מוכחת, ואינו פונה למזכירות או לבית המשפט, ייתקל באותו סירוב בכל בקשה עתידית, כי התיק המנהלי שומר את ההחלטה. רביעית, שומרים עותקים של כל מסמך שמוגש, כי תיק אזרחות נבנה לאורך שנים ועובר בין קונסוליה, מזכירות ובית משפט. מי שפועל לפי הסדר הזה הופך אירוע מלחיץ של אובדן או גניבה להזדמנות לסדר אחת ולתמיד את התיק האזרחי שלו, עם תעודת אזרחות ביד ודרכון חדש בכיס.

סיכום

אובדן או גניבה של הדרכון הצרפתי בישראל מטופלים בשני מסלולים מקבילים. במסלול המסמכים מדווחים למשטרה המקומית ולקונסוליה, מכינים בקשה מקוונת מוקדמת, רוכשים בול מס של 96 אירו, ומצרפים תעודת לידה עדכנית והוכחת אזרחות כשהיא אינה עולה מתעודת הלידה. כשהנסיעה דחופה מסיבה הומניטרית, רפואית או מקצועית, מבקשים דרכון זמני בעלות של 90 אירו, בידיעה שההנפקה חריגה ואינה אוטומטית ושהתוקף קצר. במסלול האזרחות זוכרים שדרכון, אפילו ישן ואמיתי, הוא רק ראיה להחזקת מעמד ולא הוכחה משפטית, שההוכחה האמיתית היא תעודת האזרחות הצרפתית הנאמנה עד להוכחה לסתור ומעבירה את נטל ההוכחה לצד החולק, ושהילד של הורה צרפתי הוא צרפתי מלידה מכוח סעיפים 18 ו-20. כשהמזכירות מסרבת להנפיק תעודה פונים לבית המשפט האזרחי המחוזי לפי סעיף 31-3, וכשעצם האזרחות שנויה במחלוקת ההכרעה שייכת לערכאה האזרחית לפי סעיף 29, בתביעה שבה התובע הכללי הוא הנתבע ההכרחי. מי שמסדר את שני המסלולים האלה פעם אחת, עם תיק מסמכים מלא ותעודת אזרחות שמורה, כבר לא ייתקע שוב בלי יכולת להוכיח מי הוא ובלי יכולת לטוס.

📄 חוזר רשמי