זוג ישראלי-צרפתי שוקל לחתום על הסכם חיים משותפים צרפתי במקום נישואין, מתוך תקווה שזה יפתח תעודת שהייה בצרפת ואולי גם אזרחות. השם הרשמי של ההסכם הוא pacte civil de solidarité (PACS, חוזה אזרחי בין שני בגירים לארגון החיים המשותפים). זהו חוזה, לא נישואין. החוק הצרפתי אינו מעניק לפרטנר הזר כרטיס שהייה אוטומטי בגלל רישום ה-PACS, ואינו פותח הצהרת אזרחות כמו בנישואין. מה שכן קיים הוא מסלול של תעודת שהייה זמנית עם הערה vie privée et familiale (חיי פרט ומשפחה), שנבחן לפי עוצמת הקשר, משך החיים המשותפים והשתלבות בצרפת. מי שנכנס לצרפת לשהייה קצרה ונותר אחרי שלושה חודשים בלי כותרת שהייה חשוף להחלטת הרחקה. המאמר הזה מיועד לישראלים שחיים עם בן או בת זוג צרפתי, בין אם אתם עדיין בישראל ורוצים לרשום PACS בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, ובין אם אתם כבר בצרפת ומגישים בקשה בפרפקטורה (préfecture, המינהל המחוזי שמטפל בשהיית זרים). הוא מסביר איך רושמים את החוזה, אילו מסמכים ישראליים נדרשים, למה אין כאן קיצור דרך לאזרחות, איך בונים תיק שהייה, ומה עושים אחרי סירוב או אחרי החלטה המחייבת לעזוב את צרפת. כל מונח צרפתי מוסבר בהופעתו הראשונה, וכל טענה מכרעת נשענת על סעיף חוק או על פסק דין עם קישור רשמי.
I. איך רושמים PACS בצרפת או בקונסוליה בתל אביב ומה החוזה לא נותן
A. איך חותמים על PACS בצרפת או בקונסוליה הצרפתית בישראל ואילו מסמכים ישראליים נדרשים
נקודת המוצא היא הגדרת החוזה עצמו. סעיף 515-1 לקוד האזרחי קובע: “Un pacte civil de solidarité est un contrat conclu par deux personnes physiques majeures, de sexe différent ou de même sexe, pour organiser leur vie commune.” (ברית אזרחית לסולידריות היא חוזה שנכרת בין שני בני אדם בגירים, בני מין שונה או מאותו מין, כדי לארגן את חייהם המשותפים). אין כאן טקס דתי ואין מעמד של בני זוג נשואים. שני הצדדים חייבים להיות בגירים, לא נשואים ולא רשומים כבר ב-PACS אחר, ובלי קרבת משפחה אסורה. אם אחד הצדדים ישראלי, גיל הבגירות נבחן גם לפי דין המוצא, כפי שמזכיר מדריך Se pacser באתר השירות הציבורי הצרפתי.
הרישום אינו עניין של חתימה פרטית במגירה. סעיף 515-3 לקוד האזרחי מחייב הצהרה משותפת בפני פקיד המעמד האזרחי (officier de l’état civil) בעירייה שבה קובעים את מגוריכם המשותפים, או בפני נוטריון. אותו סעיף מוסיף לגבי חוץ-לארץ: “A l’étranger, l’enregistrement de la déclaration conjointe d’un pacte liant deux partenaires dont l’un au moins est de nationalité française et les formalités prévues aux troisième et cinquième alinéas sont assurés par les agents diplomatiques et consulaires français ainsi que celles requises en cas de modification du pacte.” (בחוץ-לארץ, רישום ההצהרה המשותפת של ברית הקושרת שני שותפים שאחד מהם לפחות הוא בעל אזרחות צרפתית, והפורמליות הקבועות בפסקאות השלישית והחמישית, נעשות בידי הסוכנים הדיפלומטיים והקונסולריים הצרפתיים, וכן אלה הנדרשות במקרה של שינוי הברית). בקונסוליה בתל אביב אפשר לרשום PACS רק אם לפחות אחד מכם צרפתי. שני ישראלים בלי אזרחות צרפתית אינם נרשמים שם.
האתר הרשמי של צרפת בישראל, בעמוד PACS של צרפת בישראל, חוזר על הכלל הזה ומפרט את המסלול המעשי: שולחים לקונסוליה את ההצהרה המשותפת, את ההצהרות על כבוד שאין קרבת משפחה ואין נישואין או PACS קודם, את חוזה ה-PACS ואת המסמכים התומכים, במסירה אישית או בדואר לפי מקום המגורים המשותף. רק אחרי שהקונסוליה מאשרת שהתיק שלם ותקין אפשר לקבוע תור לרישום. לשני השותפים חובה להתייצב יחד במועד הרישום. הקונסוליה מוסרת אישור רישום (récépissé) ומעבירה הודעות לשולי תעודות הלידה. העמוד עודכן ב-19 בינואר 2026 וצוין כתקף ב-17 בספטמבר 2026. הקונסוליה מדגישה שאין חובה לגור יחד ביום ההצהרה, אבל החתימה כוללת התחייבות לגור יחד מיום הרישום.
מתי החוזה מתחיל לחול. סעיף 515-3-1 לקוד האזרחי קובע: “Le pacte civil de solidarité ne prend effet entre les parties qu’à compter de son enregistrement, qui lui confère date certaine. Il n’est opposable aux tiers qu’à compter du jour où les formalités de publicité sont accomplies.” (הברית האזרחית לסולידריות אינה תופסת בין הצדדים אלא מיום רישומה, המעניק לה תאריך ודאי. כלפי צדדים שלישיים היא ניתנת להוכחה רק מהיום שבו הושלמו פורמליות הפרסום). חתימה על טיוטה בבית, גם אם שני הצדדים הסכימו, אינה יוצרת PACS כל עוד אין רישום. כלפי הפרפקטורה, כלפי קופת חולים וכלפי בנק, התאריך שקובע הוא תאריך הרישום והפרסום, לא תאריך הטיוטה.
המסמכים הישראליים הם הנקודה שבה תיקים נתקעים. מדריך השירות הציבורי דורש מפרטנר זר שנולד בחוץ-לארץ תעודת לידה זרה, לרוב עם תרגום מושבע לצרפתית, וכן certificat de non-Pacs (אישור היעדר PACS) בן פחות משלושה חודשים ביום הרישום, ו-certificat de coutume (תעודת מנהג: מסמך של רשויות המוצא המסביר את דין המעמד האישי, בגירות, רווקות וכשרות משפטית). אם מדינת המוצא אינה מוציאה תעודת מנהג, נדרש אישור של הרשויות המוסמכות על כך. לישראלים משמעות הדבר היא לאסוף מראש תעודת לידה ישראלית עדכנית, אישור מעמד אישי לפי מה שהרשויות הישראליות מוסרות, ותרגום לצרפתית. הקונסוליה מפנה לסימולטור המסמכים של service-public.fr. אין להניח שתעודת זהות ישראלית לבדה מספיקה.
אם אתם כבר גרים בצרפת, הרישום נעשה בעיריית מקום המגורים המשותף או אצל נוטריון. הרישום בעירייה אינו כרוך בתשלום אגרה לפי מדריך השירות הציבורי; נוטריון גובה שכר. בפריז העיריות לפי רובע מטפלות בתיק לפי כתובת המגורים המוצהרת. באיל-דה-פראנס כל קומונה מנהלת את הרישום שלה. פקיד המעמד האזרחי אינו בודק אם מגיעה לכם תעודת שהייה: הוא בודק כשרות החוזה. מי שמגיע לרישום בעירייה בלי כותרת שהייה בתוקף אינו נחסם מלחתום על PACS רק משום כך, אבל החתימה אינה מחליפה כותרת שהייה ואינה מאריכה שהייה קצרה.
שינוי החוזה ופירוקו הם חלק מהתמונה, כי הפרפקטורה תשאל עליהם בחידוש. סעיף 515-7 לקוד האזרחי קובע: “Le pacte civil de solidarité se dissout par la mort de l’un des partenaires ou par le mariage des partenaires ou de l’un d’eux.” (הברית האזרחית לסולידריות מתפרקת במות אחד השותפים או בנישואי השותפים או אחד מהם). הפירוק נעשה גם בהצהרה משותפת או בהחלטה חד-צדדית עם המצאה לשותף השני. בחוץ-לארץ הסוכנים הקונסולריים ממלאים את תפקיד פקיד המעמד האזרחי. מי שמתחתן אחרי PACS עובר למשטר נישואין. מי שמפרק את ה-PACS מאבד את הבסיס העובדתי שעליו נשען תיק השהייה, אלא אם נותרים ילדים, חיים משותפים אחרים או עילה עצמאית.
שתי טעויות חוזרות אצל זוגות ישראליים-צרפתיים. הראשונה: לחשוב ש-PACS שנרשם בישראל בפני עורך דין ישראלי או בהסכם ממון ישראלי שווה ל-PACS צרפתי. החוק הצרפתי מכיר רק ברישום לפי סעיפים 515-3 ו-515-3-1. השנייה: לדחות את הרישום עד אחרי שתהיה ויזה. אם אחד מכם צרפתי ואתם גרים בישראל, הקונסוליה בתל אביב יכולה לרשום עכשיו. הרישום שם אינו מחליף ויזה ארוכת טווח, אבל הוא יוצר תאריך ודאי לקשר, וזה מסמך שהפרפקטורה תדרוש אחר כך. מי שכבר בצרפת לשהייה קצרה צריך לחשב לאחור את יום הכניסה: רישום PACS בשבוע האחרון של תשעים הימים, בלי הגשת בקשת שהייה, אינו מגן מפני שהייה בלתי חוקית.
B. למה PACS אינו מקנה אזרחות בהצהרה ואינו פותח כרטיס אוטומטי כמו נישואין
כאן עובר הקו שמפריד בין זוג נשוי לבין זוג ב-PACS, והוא הקו שבו תיקים רבים נשברים. בן הזוג הנשוי לצרפתי נכנס לקטגוריה מיוחדת בחוק הזרים. סעיף L. 423-1 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט (CESEDA) קובע: “L’étranger marié avec un ressortissant français, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an lorsque les conditions suivantes sont réunies : 1° La communauté de vie n’a pas cessé depuis le mariage ; 2° Le conjoint a conservé la nationalité française ; 3° Lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, il a été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français.” (הזר הנשוי לאזרח צרפתי מקבל כרטיס שהייה זמני הנושא את ההערה “חיי פרט ומשפחה” לתקופה של שנה כאשר מתקיימים התנאים הבאים: 1° החיים המשותפים לא פסקו מאז הנישואין; 2° בן הזוג שמר על האזרחות הצרפתית; 3° כאשר הנישואין נערכו בחוץ-לארץ, הם תומללו מראש במרשמי המעמד האזרחי הצרפתי). הסעיף מדבר על נשוי. הוא אינו מזכיר שותף ל-PACS.
גם כרטיס התושב לעשר שנים אחרי שלוש שנות נישואין שמור לנשואים. סעיף L. 423-6 ל-CESEDA מתנה כרטיס תושב במשך עשר שנים בכך שהזר נשוי לפחות שלוש שנים לאזרח צרפתי, שוהה כדין שלוש שנים, והחיים המשותפים לא פסקו. שותף ל-PACS אינו נכנס לנוסח הזה. אחרי חמש שנות שהייה כדין אפשר לבקש כרטיס תושב ארוך-טווח אירופי לפי סעיף L. 426-17 ל-CESEDA, שדורש: “L’étranger qui justifie d’une résidence régulière ininterrompue d’au moins cinq ans en France au titre d’une carte de séjour temporaire ou pluriannuelle ou d’une carte de résident, de ressources stables, régulières et suffisantes pour subvenir à ses besoins et d’une assurance maladie se voit délivrer, sous réserve des exceptions prévues à l’article L. 426-18, une carte de résident portant la mention ” résident de longue durée-UE ” d’une durée de dix ans.” (הזר המצדיק מגורים כדין רצופים של לפחות חמש שנים בצרפת מכוח כרטיס שהייה זמני או רב-שנתי או כרטיס תושב, משאבים יציבים, סדירים ומספיקים לצרכיו וביטוח מחלה, מקבל, בכפוף לחריגים שבסעיף L. 426-18, כרטיס תושב הנושא את ההערה “תושב ארוך-טווח-האיחוד האירופי” לתקופה של עשר שנים). זה מסלול כללי אחרי שהייה כדין, לא הטבה ייחודית של ה-PACS.
באזרחות הפער חד עוד יותר. הצהרת אזרחות אחרי נישואין שמורה למי שמתחתן עם צרפתי. סעיף 21-2 לקוד האזרחי קובע: “L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité.” (הזר או חסר האזרחות הנושא בן זוג בעל אזרחות צרפתית יכול, אחרי ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש את האזרחות הצרפתית בהצהרה, בתנאי שביום ההצהרה החיים המשותפים הרגשיים והחומריים לא פסקו בין בני הזוג מאז הנישואין ושהבן הזוג הצרפתי שמר על אזרחותו). אותו סעיף מאריך לחמש שנים כאשר אין שלוש שנות מגורים רצופים כדין בצרפת אחרי הנישואין, או כאשר בן הזוג הצרפתי לא היה רשום במרשם הצרפתים בחוץ-לארץ. הוא דורש גם שליטה מספקת בצרפתית. אף מילה בסעיף אינה חלה על PACS.
מועצת המדינה חזרה על נוסח סעיף 21-2 כבסיס לבחינת הצהרת נישואין בפסק Conseil d’État, 2ème chambre, 30 בנובמבר 2021, מס’ 451191: “Aux termes du premier alinéa de l’article 21-2 du code civil : ” L’étranger ou apatride qui contracte mariage avec un conjoint de nationalité française peut, après un délai de quatre ans à compter du mariage, acquérir la nationalité française par déclaration à condition qu’à la date de cette déclaration la communauté de vie tant affective que matérielle n’ait pas cessé entre les époux depuis le mariage et que le conjoint français ait conservé sa nationalité “.” (לפי הפסקה הראשונה של סעיף 21-2 לקוד האזרחי: הזר או חסר האזרחות הנושא בן זוג בעל אזרחות צרפתית יכול, אחרי ארבע שנים מיום הנישואין, לרכוש את האזרחות הצרפתית בהצהרה). אותו פסק דן בסירוב ממשלתי להצהרת נישואין, לא ב-PACS, והוא מדגים שהדלת של סעיף 21-2 נפתחת רק למי שכרת נישואין.
שותף ל-PACS שמבקש אזרחות צועד במסלול ההתאזרחות (naturalisation), שהוא החלטה מינהלית בצו. סעיף 21-15 לקוד האזרחי קובע: “Hors le cas prévu à l’article 21-14-1 , l’acquisition de la nationalité française par décision de l’autorité publique résulte d’une naturalisation accordée par décret à la demande de l’étranger.” (מחוץ למקרה הקבוע בסעיף 21-14-1, רכישת האזרחות הצרפתית בהחלטת הרשות הציבורית נובעת מהתאזרחות המוענקת בצו לבקשת הזר). סעיף 21-17 לקוד האזרחי מוסיף: “Sous réserve des exceptions prévues aux articles 21-18 , 21-19 et 21-20 , la naturalisation ne peut être accordée qu’à l’étranger justifiant d’une résidence habituelle en France pendant les cinq années qui précèdent le dépôt de la demande.” (בכפוף לחריגים שבסעיפים 21-18, 21-19 ו-21-20, אין להעניק התאזרחות אלא לזר המצדיק מגורים רגילים בצרפת במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה). אין כאן קיצור של ארבע שנים כמו בנישואין. יש חמש שנות מגורים רגילים, תיק בפלטפורמת ההתאזרחות, ובחינת השתלבות.
בחינת השפה והערכים אינה סיסמה. סעיף 21-24 לקוד האזרחי, בנוסחו התקף ב-17 בספטמבר 2026, קובע: “Nul ne peut être naturalisé s’il ne justifie de son assimilation à la communauté française, notamment par une connaissance suffisante, selon sa condition, de la langue, de l’histoire, de la culture et de la société françaises, dont le niveau et les modalités d’évaluation sont fixés par décret en Conseil d’Etat, et des droits et devoirs conférés par la nationalité française ainsi que par l’adhésion aux principes et aux valeurs essentiels de la République.” (אין להתאזרח מי שאינו מצדיק את השתלבותו בקהילה הצרפתית, במיוחד על ידי ידיעה מספקת, לפי מצבו, של הלשון, ההיסטוריה, התרבות והחברה הצרפתיות, שרמתן ודרכי הערכתן נקבעות בצו במועצת המדינה, ושל הזכויות והחובות שיוצרת האזרחות הצרפתית וכן על ידי הצטרפות לעקרונות ולערכים המהותיים של הרפובליקה). מי שבונה תיק PACS מתוך מחשבה שאחרי ארבע שנים תהיה אזרחות כמו בנישואין בונה על סעיף שאינו חל עליו. המסלול הנכון הוא שהייה כדין, אחר כך התאזרחות, או נישואין אם בני הזוג בוחרים בכך מסיבותיהם, לא כתחליף אוטומטי.
אתר justice.fr מנסח את הכלל בשפה ברורה לקורא: עצם היות אדם רשום ב-PACS אינו מקנה זכות אוטומטית לכרטיס “חיי פרט ומשפחה”; ה-PACS הוא יסוד הערכה של הקשרים האישיים בצרפת. מה שחסר בעמודי ההסבר הכלליים לקורא הישראלי הוא המסלול הקונקרטי מול הקונסוליה בתל אביב, הפער מול סעיף 21-2, והפסיקה המינהלית על סירוב ועל קבלה. לשם כך עוברים לחלק השני: איך בונים תיק שהייה ואיך מערערים.
מי שכבר נשוי לצרפתי, או מתכנן נישואין, צריך תיק אחר לגמרי: כרטיס לפי סעיף L. 423-1, ואחר כך הצהרת אזרחות לפי סעיף 21-2. על המסלול הזה ראו את המאמרים תעודת שהייה לבן זוג ישראלי של צרפתי ו-הצהרת אזרחות מנישואין, סירוב והתנגדות. מי שיש לו ילד צרפתי נכנס לקטגוריה נפרדת של הורה לילד צרפתי, שתוארה בנפרד ב-הורה ישראלי לילד צרפתי. המאמר הזה נשאר במסלול של מי שאינו נשוי ואינו הורה לצרפתי, ומבקש להישען על PACS ועל חיים משותפים.
II. איך מקבלים תעודת שהייה אחרי PACS ומה עושים אם המושל מסרב
A. איך מוכיחים חיים משותפים ומגישים בקשה לכרטיס vie privée et familiale בלי להיתקע אחרי תשעים יום
הסעיף שחל על שותף ל-PACS אינו סעיף הנישואין אלא סעיף הקשרים האישיים והמשפחתיים. סעיף L. 423-23 ל-CESEDA קובע: “L’étranger qui n’entre pas dans les catégories prévues aux articles L. 423-1, L. 423-7, L. 423-14, L. 423-15, L. 423-21 et L. 423-22 ou dans celles qui ouvrent droit au regroupement familial, et qui dispose de liens personnels et familiaux en France tels que le refus d’autoriser son séjour porterait à son droit au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée au regard des motifs du refus, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” vie privée et familiale ” d’une durée d’un an, sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1.” (הזר שאינו נכנס לקטגוריות הקבועות בסעיפים L. 423-1, L. 423-7, L. 423-14, L. 423-15, L. 423-21 ו-L. 423-22 או לאלה הפותחות זכות לאיחוד משפחות, ויש לו קשרים אישיים ומשפחתיים בצרפת כך שסירוב להרשות את שהייתו יפגע בזכותו לכבוד חיי הפרט והמשפחה פגיעה בלתי מידתית ביחס לנימוקי הסירוב, מקבל כרטיס שהייה זמני הנושא את ההערה “חיי פרט ומשפחה” לתקופה של שנה, בלי שניתן יהיה להעמיד מולו את התנאי הקבוע בסעיף L. 412-1). אותו סעיף ממשיך: “Les liens mentionnés au premier alinéa sont appréciés notamment au regard de leur intensité, de leur ancienneté et de leur stabilité, des conditions d’existence de l’étranger, de son insertion dans la société française ainsi que de la nature de ses liens avec sa famille restée dans son pays d’origine. L’insertion de l’étranger dans la société française est évaluée en tenant compte notamment de sa connaissance des valeurs de la République.” (הקשרים הנזכרים בפסקה הראשונה נבחנים במיוחד לפי עוצמתם, ותקם ויציבותם, תנאי הקיום של הזר, השתלבותו בחברה הצרפתית וכן אופי קשריו עם משפחתו שנותרה בארץ המוצא. השתלבות הזר בחברה הצרפתית מוערכת תוך התחשבות במיוחד בידיעתו את ערכי הרפובליקה).
שתי תוצאות מעשיות יוצאות מהנוסח. הראשונה: ה-PACS אינו ברשימת הקטגוריות האוטומטיות של L. 423-1 ואילך; הוא ראיה לקשרים אישיים. השנייה: תנאי הוויזה הארוכה של סעיף L. 412-1 ל-CESEDA אינו בר-העמדה מול בקשה לפי L. 423-23. סעיף L. 412-1 עצמו קובע: “Sous réserve des engagements internationaux de la France et des exceptions prévues aux articles L. 412-2 et L. 412-3, la première délivrance d’une carte de séjour temporaire ou d’une carte de séjour pluriannuelle est subordonnée à la production par l’étranger du visa de long séjour mentionné aux 1° ou 2° de l’article L. 411-1.” (בכפוף להתחייבויות הבינלאומיות של צרפת ולחריגים שבסעיפים L. 412-2 ו-L. 412-3, המסירה הראשונה של כרטיס שהייה זמני או רב-שנתי מותנית בהצגת ויזה ארוכת שהייה הנזכרת ב-1° או ב-2° של סעיף L. 411-1 על ידי הזר). בסעיף L. 423-23 המחוקק פטר במפורש מתנאי זה. לכן ישראלי שנכנס לצרפת לשהייה קצרה יכול, מבחינת האות של הסעיף, להגיש בקשת כרטיס לפי L. 423-23 בלי ויזה ארוכת טווח. זה אינו אישור להישאר אחרי תשעים יום בלי להגיש דבר.
המלכודת של תשעים הימים כתובה בסעיף ההרחקה. סעיף L. 611-1 ל-CESEDA מאפשר לחייב זר לעזוב את צרפת, בין השאר במקרה זה: “L’étranger, entré sur le territoire français sous couvert d’un visa désormais expiré ou, n’étant pas soumis à l’obligation du visa, entré en France plus de trois mois auparavant, s’est maintenu sur le territoire français sans être titulaire d’un titre de séjour ou, le cas échéant, sans demander le renouvellement du titre de séjour temporaire ou pluriannuel qui lui a été délivré” (הזר שנכנס לשטח צרפת בחסות ויזה שפגה בינתיים או, כשאינו כפוף לחובת ויזה, שנכנס לצרפת לפני יותר משלושה חודשים, נשאר בשטח צרפת בלי להיות בעל כותרת שהייה או, לפי העניין, בלי לבקש חידוש כרטיס השהייה הזמני או הרב-שנתי שנמסר לו). מי שנכנס לשהייה קצרה בלי ויזה ארוכה נכנס לתיבה השנייה אם הוא נשאר אחרי שלושה חודשים בלי כותרת ובלי בקשה תלויה ועומדת. רישום PACS אינו ממלא את החסר. הבקשה לכרטיס, עם אישור הפקדה או קבלה בפלטפורמה הלאומית למגורי זרים (ANEF), היא מה שיוצר מצב של בחינה, לא החוזה לבדו.
מה שבית המשפט בודק הוא תיק ראיות, לא כותרת המסמך. בית המשפט המינהלי לערעורים בבורדו ביטל סירוב לשהייה של אישה שהייתה ב-PACS עם צרפתי, בפסק CAA de Bordeaux, 2ème chambre, 18 באפריל 2024, מס’ 23BX02501. בית המשפט קבע: “Il ressort des pièces du dossier que Mme A… vit en couple avec M. C…, ressortissant français, qu’elle a rencontré à Saint-Martin en décembre 2020. Ils se sont installés ensemble sur le territoire métropolitain le 26 août 2021 et ont conclu un PACS le 1er février 2022. A la date de l’arrêté attaqué, la vie commune durait depuis plus de 13 mois.” (מעולה מתיק הראיות שגברת א’ חיה בזוגיות עם מר ג’, אזרח צרפתי, שפגשה בסן-מרטן בדצמבר 2020. הם השתקעו יחד בשטח צרפת המטרופולינית ב-26 באוגוסט 2021 וכרתו PACS ב-1 בפברואר 2022. ביום ההחלטה המותקפת נמשכו החיים המשותפים יותר מ-13 חודשים). הוא מנה חוזה שכירות על שני השמות, אישור בעל הבית, חשבון משותף, הצהרת הכנסה, חשבון אנרגיה ועדויות קרובים, וסיכם: “il ressort des pièces produites qu’elle a noué des liens privés d’une intensité telle que la décision lui refusant le séjour porte à son droit au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée. Par suite, cette décision méconnaît les dispositions précitées de l’article L. 423-23 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile ainsi que les stipulations de l’article 8 de la convention européenne de sauvegarde des droits de l’homme et des libertés fondamentales.” (מעולה מהמסמכים שהוגשו שהיא קשרה קשרים פרטיים בעוצמה כזו שההחלטה המסרבת לה את השהייה פוגעת בזכותה לכבוד חיי הפרט והמשפחה פגיעה בלתי מידתית. לפיכך החלטה זו מתעלמת מהוראות סעיף L. 423-23 האמורות ומהוראות סעיף 8 לאמנה האירופית להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד).
בית המשפט המינהלי לערעורים בפריז הגיע לתוצאה דומה בפסק CAA de Paris, 3ème chambre, 1 בדצמבר 2020, מס’ 19PA03959, עוד לפני הקידוד מחדש של ה-CESEDA, על יסוד הסעיף הישן L. 313-11 7° שתוכנו עבר ל-L. 423-23. בית המשפט קבע: “Ils ont par ailleurs conclu un pacte civil de solidarité le 14 décembre 2017. La réalité et la stabilité de la vie commune n’étant pas sérieusement contestées par l’administration en défense, M. C…, à qui il ne saurait être fait grief de ne pas exercer d’activité professionnelle dès lors qu’il ne dispose pas de titre l’autorisant à travailler, et dont les témoignages attestent l’insertion dans la société française, est fondé à soutenir que le refus de lui délivrer un titre de séjour a porté une atteinte disproportionnée à son droit à une vie privée et familiale.” (הם כרתו בנוסף ברית אזרחית לסולידריות ב-14 בדצמבר 2017. מציאות החיים המשותפים ויציבותם אינן מוכחשות ברצינות על ידי המינהל בהגנה, ומר ג’, שאין להאשים אותו באי-עבודה מקצועית כל עוד אין בידו כותרת המתירה לו לעבוד, ושעדויות מעידות על השתלבותו בחברה הצרפתית, רשאי לטעון שסירוב למסור לו כותרת שהייה פגע באופן בלתי מידתי בזכותו לחיי פרט ומשפחה). הנקודה המעשית לישראלים: היעדר עבודה אינו נימוק סירוב כשאין היתר עבודה. לעומת זאת, תיק בלי חוזה שכירות משותף, בלי חשבונות, בלי תכתובת ובלי עדויות נראה כמו PACS על הנייר.
הצד השני של אותה משוואה מופיע בפסק CAA de Nantes, 3ème chambre, 15 באוקטובר 2021, מס’ 21NT00527. המבקש נשען על PACS עם צרפתייה ועל קבלה חריגה לשהייה. בית המשפט דחה את הערעור וקבע: “Ainsi, dans les circonstances de l’espèce, eu égard au caractère récent de sa vie commune avec sa compagne et quand bien même M. B… a été scolarisé en France et aurait bénéficié de promesses d’embauche, le préfet du Morbihan n’a pas, en adoptant la décision contestée, porté à son droit au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée aux buts en vue desquels cette décision a été prise.” (כך, בנסיבות המקרה, נוכח האופי הטרי של חייו המשותפים עם בת זוגו, וגם אם מר ב’ למד בצרפת ונהנה מהבטחות העסקה, מושל מורביאן לא פגע, באימוץ ההחלטה המותקפת, בזכותו לכבוד חיי הפרט והמשפחה פגיעה בלתי מידתית ביחס למטרות שלשמן נתקבלה ההחלטה). המסקנה לקורא הישראלי אינה ש-PACS חסר ערך, אלא ש-PACS טרי, בלי ותק של חיים משותפים, אינו מחייב את המושל למסור כרטיס.
איך בונים תיק שעמיד במבחן הזה. מדריך כרטיס שהייה “חיי פרט ומשפחה” מבקש, בין השאר, אמנת PACS או תמצית נישואין, וכן מסמכים המוכיחים מגורים רגילים בצרפת וקשרים רצופים עם בני משפחה בצרפת. בפועל התיק של ישראלי-צרפתי כולל: אישור רישום ה-PACS או תמצית לידה מעודכנת עם הערה בשוליים; דרכון ישראלי; דרכון או תעודת זהות של השותף הצרפתי; הוכחות מגורים משותפים (שכירות על שני שמות, חשבונות חשמל ומים, ביטוח דירה); חשבון בנק משותף או העברות סדירות; תכתובת, תמונות ומסמכים רפואיים או בית-ספריים אם יש ילדים; הוכחות שהשותף הצרפתי חי בצרפת (תלושי שכר, מס, ביטוח לאומי). כל מסמך ישראלי שאינו בצרפתית מצריך תרגום מושבע. הבקשה מוגשת לפי ההוראות העדכניות של השירות הציבורי, בדרך כלל דרך הפלטפורמה הלאומית למגורי זרים, ולפי מקום המגורים: בפריז מול משטרת פריז (Préfecture de police), ובשאר מחוזות איל-דה-פראנס מול הפרפקטורה של המחלקה.
מסלול משלים, לא חלופי, הוא הקבלה החריגה לשהייה. סעיף L. 435-1 ל-CESEDA קובע: “L’étranger dont l’admission au séjour répond à des considérations humanitaires ou se justifie au regard des motifs exceptionnels qu’il fait valoir peut se voir délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” salarié “, ” travailleur temporaire ” ou ” vie privée et familiale “, sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1.” (הזר שקבלתו לשהייה נענית לשיקולים הומניטריים או מוצדקת נוכח הנימוקים החריגים שהוא מעלה יכול לקבל כרטיס שהייה זמני הנושא את ההערה “שכיר”, “עובד זמני” או “חיי פרט ומשפחה”, בלי שניתן יהיה להעמיד מולו את התנאי הקבוע בסעיף L. 412-1). זה שיקול דעת של המושל, לא זכות. מי שיש לו PACS וחיים משותפים יציבים נשען קודם על L. 423-23. סעיף L. 435-1 נשמר למקרים שבהם הקשר קצר יותר אבל יש נימוקים חריגים אחרים, או כאשר המושל עצמו בוחר במסלול הזה.
עבודה בזמן הבקשה. כרטיס “חיי פרט ומשפחה” מתיר עבודה אחרי המסירה. לפני המסירה, ישראלי שנכנס לשהייה קצרה אינו מקבל מכך היתר עבודה. בית המשפט בפריז, בפסק 19PA03959, סירב להפוך את היעדר העבודה לנימוק נגד המבקש כל עוד לא הייתה כותרת המתירה עבודה. מי שמתחיל לעבוד בלי היתר חושף את עצמו לנימוק סדר ציבורי. סעיף L. 432-1 ל-CESEDA מאפשר לסרב למסור כרטיס, בהחלטה מנומקת, “à tout étranger dont la présence en France constitue une menace pour l’ordre public” (לכל זר שנוכחותו בצרפת מהווה איום על הסדר הציבורי). הרשעה פלילית, עבודה בלתי מותרת או הפרת תנאי כניסה עלולות להיכנס לתיבה הזו. תיק נקי, מגורים מוכחים ו-PACS רשום הם התשובה המעשית, לא הבטחה כללית.
B. איך מערערים על סירוב או על חובת עזיבה בפריז ובאיל-דה-פראנס ומה הדרך לאזרחות אחרי PACS
הסירוב מגיע בדרך כלל כהחלטה מנומקת של המושל, לעיתים כרוכה בהחלטה המחייבת לעזוב את צרפת (obligation de quitter le territoire français, OQTF). אם אין OQTF, הערעור הרגיל לבית המשפט המינהלי נפתח לפי סעיף R. 421-1 לקוד המשפט המינהלי: “La juridiction ne peut être saisie que par voie de recours formé contre une décision, et ce, dans les deux mois à partir de la notification ou de la publication de la décision attaquée.” (אין להיזקק לבית המשפט אלא בדרך ערעור נגד החלטה, וזאת בתוך חודשיים מיום ההודעה או הפרסום של ההחלטה המותקפת). חודשיים מיום ההודעה, לא מיום הרישום ב-ANEF ולא מיום שיחה טלפונית עם הפקיד. שומרים את המעטפה, את חותמת הדואר ואת ההודעה האלקטרונית.
אם ההחלטה כוללת OQTF, המסלול הוא מסלול מיוחד. סעיף L. 614-1 ל-CESEDA קובע: “La décision portant obligation de quitter le territoire français ainsi que la décision relative au séjour, la décision relative au délai de départ volontaire et l’interdiction de retour sur le territoire français qui l’accompagnent, le cas échéant, peuvent être contestées devant le tribunal administratif selon la procédure prévue à l’article L. 911-1.” (ההחלטה המחייבת לעזוב את שטח צרפת וכן ההחלטה בעניין השהייה, ההחלטה בעניין מועד העזיבה מרצון ואיסור השיבה לשטח צרפת הנלווים אליה, לפי העניין, ניתנות לערעור בפני בית המשפט המינהלי לפי ההליך הקבוע בסעיף L. 911-1). סעיף L. 911-1 ל-CESEDA מוסיף שבית המשפט המינהלי ניתן להיזקק בתוך מועד הקבוע בצו במועצת המדינה, ושבית המשפט פוסק בתוך מועד הקבוע בצו. המועד המדויק מופיע בהודעה שנמסרת עם ההחלטה. אין להחליף אותו בכלל של חודשיים אם ההודעה מציינת הליך מיוחד. בפריז הסמכות היא לבית המשפט המינהלי של פריז. בשאר מחוזות איל-דה-פראנס הסמכות היא לבית המשפט המינהלי של מחוז המגורים. מי שמקבל OQTF בפריז ואינו מגיש ערעור במועד הכתוב בהודעה מפסיד את הדיון לגופו.
מה כותבים בערעור. בית המשפט אינו דן ב”האם PACS קיים” בלבד. הוא דן בשאלה אם הסירוב פוגע באופן בלתי מידתי בחיי הפרט והמשפחה לפי סעיף L. 423-23 ולפי סעיף 8 לאמנה האירופית. לכן הערעור מצרף את אותן ראיות שנדרשו בתיק הראשוני, מעודכנות ליום הסירוב: ותק החיים המשותפים, מגורים, הכנסות השותף הצרפתי, קשרים בצרפת, היעדר קשרים חזקים בישראל אם זה המצב, ומצב בריאות או ילדים אם יש. פסק בורדו 23BX02501 מראה שתיק עובדתי עשיר יכול להפוך סירוב. פסק נאנט 21NT00527 מראה שחיים משותפים טריים, גם עם PACS, יכולים שלא להספיק. שני הפסקים אינם סותרים: הם מיישמים אותו מבחן על תיקים שונים.
אחרי כרטיס שנתי עולה שאלת החידוש. החידוש אינו אוטומטי. הפרפקטורה בודקת שוב את החיים המשותפים. פירוק ה-PACS, מעבר של השותף הצרפתי לישראל, או נתק מגורים, חושפים את הכרטיס לסירוב חידוש. אם נולד ילד צרפתי, המסלול יכול להשתנות למסלול הורה לילד צרפתי. אם בני הזוג מתחתנים, נפתחים סעיף L. 423-1 ואחר כך סעיף 21-2. כל עוד נשארים ב-PACS, הדרך לאזרחות היא התאזרחות אחרי מגורים רגילים לפי סעיפים 21-15, 21-17 ו-21-24, לא הצהרת נישואין. מי שמקבל סירוב ויזה ארוכת טווח עוד מישראל, לפני הכניסה, נמצא במסלול אחר: ערעור מינהלי ואחר כך עתירה בנאנט, שתואר בנפרד ב-סירוב ויזה ארוכת טווח, ערעור CRRV ונאנט.
בפריז ובאיל-דה-פראנס יש כמה נקודות מעשיות שאינן כתובות בסעיף אבל חוזרות בתיקים. ראשית, כתובת המגורים קובעת את הפרפקטורה ואת בית המשפט. מגורים מוצהרים בפריז מול משטרת פריז אינם יכולים להיות כתובת דוד בהוט-דה-סן בלי הסבר. שנית, תור או תקלה בפלטפורמה הלאומית אינם מאריכים שהייה קצרה מעצמם; שומרים צילומי מסך של ההגשה ושל הקבלה. שלישית, תרגום מושבע של תעודת לידה ישראלית ותעודת מנהג חוסך חודשים של השלמת מסמכים אחרי דרישה. רביעית, בן הזוג הצרפתי צריך להיות זמין: הפרפקטורה יכולה לזמן לשני בני הזוג. היעדרות של השותף הצרפתי בראיון נקראת, בתיקים רבים, כספק לגבי החיים המשותפים.
מי שקיבל כרטיס ומביט קדימה לאזרחות צריך יומן של חמש שנות מגורים רגילים, חוזה שכירות, מס, ביטוח מחלה, ורמת צרפתית העומדת בסעיף 21-24. ה-PACS עצמו אינו מקצר את החמש שנים. הוא יכול לתמוך בהשתלבות, כי הוא מוכיח קשר יציב עם צרפתי ועם החברה הצרפתית, אבל ההחלטה נשארת החלטת רשות. סירוב להתאזרחות נבחן במסלול מינהלי נפרד, שאינו מסלול הצהרת הנישואין של סעיף 21-2. לכן מי שרוצה את קיצור הדרך של ארבע שנים ושל הצהרה, ולא צו התאזרחות, צריך נישואין כשרים ומתומללים, לא PACS.
סיכום הביניים של חלק זה הוא פשוט לקורא הישראלי. רושמים PACS כדי ליצור תאריך ודאי לקשר, לא כדי לקבל כרטיס אוטומטי. מגישים בקשת שהייה לפי סעיף L. 423-23 עם תיק חיים משותפים, לפני תום שלושת החודשים אם נכנסתם לשהייה קצרה. אם מגיע סירוב בלי OQTF, חודשיים לבית המשפט המינהלי. אם מגיע OQTF, המועד וההליך הם אלה הכתובים בהודעה לפי סעיפים L. 614-1 ו-L. 911-1. בפריז ובאיל-דה-פראנס כתובת המגורים קובעת את הערכאה. האזרחות נשארת במסלול התאזרחות של חמש שנים, אלא אם בני הזוג נישאים ועוברים לסעיף 21-2.
סיכום
PACS עם בן זוג צרפתי הוא חוזה רשום לפי סעיפים 515-1, 515-3 ו-515-3-1 לקוד האזרחי, לא נישואין ולא מקש אזרחות. בקונסוליה בתל אביב אפשר לרשום אותו אם אחד השותפים צרפתי. בצרפת רושמים בעירייה או אצל נוטריון. הכרטיס שמבקשים אחר כך אינו כרטיס בן הזוג הנשוי של סעיף L. 423-1, אלא כרטיס “חיי פרט ומשפחה” לפי סעיף L. 423-23, שנשען על עוצמת הקשר, ותק החיים המשותפים והשתלבות. פסק בורדו 23BX02501 מראה שתיק עובדתי יציב יכול לבטל סירוב. פסק נאנט 21NT00527 מראה ש-PACS טרי אינו מחייב כרטיס. מי שנשאר אחרי שלושה חודשים בלי כותרת ובלי בקשה נכנס לסעיף L. 611-1. ערעור על סירוב רגיל רץ בחודשיים לפי סעיף R. 421-1 לקוד המשפט המינהלי; ערעור על OQTF רץ לפי סעיפים L. 614-1 ו-L. 911-1 במועד הכתוב בהודעה. האזרחות למי שנשאר ב-PACS היא התאזרחות אחרי חמש שנות מגורים רגילים לפי סעיפים 21-15, 21-17 ו-21-24, לא הצהרת סעיף 21-2. מי שעומד בפני סירוב, בפני OQTF או בפני בחירה בין PACS לנישואין צריך לבחון את המסמכים ואת לוח הזמנים של התיק עצמו, לא כלל מופשט.