קיבלתם סירוב לקבל דרכון צרפתי בקונסוליה בתל אביב כי תעודת הלידה הישראלית שלכם או של הילד נדחתה, או קיבלתם מכתב משירות המצב האזרחי בנאנט שהתעתיק של תעודת הנישואין או הלידה מישראל מסורב או מעוכב לבדיקה, ואתם שואלים מה לעשות עכשיו, באיזה מסמך להתחיל, כמה זמן זה לוקח ואיך מערערים בלי לאבד את התור הבא שלכם. המדריך הזה נכתב בדיוק לרגע הזה, לקורא ישראלי שמחזיק מסמכים ישראליים בעברית ובאנגלית וצריך להגיש אותם למערכת הצרפתית, בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, בשירות המרכזי של המצב האזרחי בנאנט, בבית המשפט לענייני אזרחות בפריז או בפרפקטורה, שהיא הרשות המנהלית שמטפלת בתעודות שהייה, המכונות titre de séjour, ובבדיקות של תיקים. התשובה הקצרה היא שרוב הסירובים אינם סוף פסוק, אלא בעיית הוכחה, והחוק הצרפתי קובע מסלול ברור, מסמך אחרי מסמך, מהאפוסטיל הישראלי ועד התרגום המושבע, מהתעתיק ועד תעודת האזרחות הצרפתית, המכונה certificat de nationalité française, ועד הערעור לבית המשפט. במדריך תמצאו הסבר מלא של סעיף 47 לחוק האזרחי הצרפתי, רשימת המסמכים שישראלים מתבקשים להביא, ההבדל בין טעות חומרית פשוטה לבין פגם מהותי, מסלול התיקון של טעויות במרשם, מסלול הערעור על סירוב תעתיק ועל סירוב תעודת אזרחות, ולוח זמנים מעשי עם נקודות החלטה, כולל דגשים מיוחדים למי שגר בישראל, למי שגר בפריז ובאיל דה פראנס, ולהורים לילדים שנולדו בישראל או בצרפת. כל כלל משפטי במדריך נשען על טקסט רשמי בתוקף ועל פסיקה שקראנו במלואה, והציטוטים הצרפתיים מובאים כלשונם עם תרגום לעברית בסוגריים.
I. למה מסמך ישראלי נדחה בצרפת: אפוסטיל, תרגום מושבע וסעיף 47
A. אפוסטיל ישראלי ותרגום מושבע: מה הקונסוליה בתל אביב בודקת לפני שמנפיקה דרכון
אפוסטיל, apostille, הוא חותמת אימות בינלאומית לפי אמנת האג, שמאשרת שהמסמך הישראלי הוא אותנטי, כלומר שהחתימה והחותמת עליו אמיתיות, ושהרשות שהנפיקה אותו מוסמכת לעשות זאת. האפוסטיל אינו מאשר שהתוכן נכון, אלא רק את מקור המסמך. לישראלים זה הצעד הראשון והכי מעשי. תעודת לידה ממשרד הפנים, תמצית רישום, תעודת נישואין, תעודת גירושין, תעודת שינוי שם או תעודת היעדר רישום פלילי, כולם צריכים אפוסטיל ישראלי לפני הגשה לצרפת, כאשר כל מסמך מקבל אפוסטיל מהרשות המתאימה לו, למשל משרד החוץ או הנהלת בתי המשפט או משרד המשפטים לפי סוג המסמך, ויש לבדוק מראש באתר הרשות איזו חותמת נדרשת לאותו מסמך, כי מסמך עם חותמת לא נכונה מוחזר בלי בדיקת התוכן. הכלל המעשי הוא פשוט, מגישים עותק מקורי עדכני, בדרך כלל מהחודשים האחרונים, עם אפוסטיל תקין, ולא צילום ולא מסמך ישן וקרוע, כי הקונסוליה והשירות בנאנט בודקים קודם את הצורה, ורק אחר כך את התוכן. הטעות הנפוצה הראשונה של ישראלים היא להגיע לתור בקונסוליה עם תעודה בלי אפוסטיל, או עם אפוסטיל על מסמך אחד כשהתיק דורש אפוסטיל על כל מסמך בנפרד. הטעות השנייה היא להגיש תרגום לא מושבע, כלומר תרגום של מתרגם רגיל או תרגום עצמי, בעוד שהמערכת הצרפתית דורשת תרגום של מתרגם מושבע, traducteur assermenté, שהוא מתרגם שרשום ברשימת בית המשפט ונשבע לתרגם נאמנה, והתרגום שלו נושא חותמת, מספר רישום וחתימה, ולעיתים גם הצהרה שהתרגום נאמן למקור. תרגום מושבע נעשה מהמסמך עם האפוסטיל, והמתרגם מתרגם גם את האפוסטיל עצמו ואת החותמות, כי פקיד צרפתי צריך לראות בשרשרת אחת את המסמך, את האימות ואת התרגום. הטעות השלישית היא אי התאמה בשמות בין מסמכים, למשל שם משפחה שנכתב אחרת בתעודת הלידה, בדרכון הישראלי ובתעודת הנישואין, בגלל מעבר מעברית ללועזית, קיצורים, שם קודם ושם נוכחי, או שינוי שם שלא תועד. אי התאמה כזו אינה בהכרח עילה לסירוב סופי, אבל היא עוצרת את התיק עד שמסבירים אותה במסמך, למשל תעודת שינוי שם עם אפוסטיל ותרגום מושבע, או תצהיר מסודר עם אסמכתא, ולא בהסבר בעל פה בדלפק. ההסבר המשפטי לדרישות האלה נמצא בסעיף 47 לחוק האזרחי, Code civil, שקובע כלל יסוד, מסמך מצב אזרחי שנערך בחו״ל לפי הצורה הנהוגה באותה מדינה נאמן, אבל הנאמנות הזו ניתנת לסתירה בבדיקה. לשון הסעיף כלשונה היא “Tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité. Celle-ci est appréciée au regard de la loi française.” (כל מסמך מצב אזרחי של צרפתים ושל זרים שנערך במדינה זרה ונכתב בצורה הנהוגה באותה מדינה נאמן, אלא אם מסמכים אחרים או ראיות, נתונים חיצוניים או יסודות העולים מהמסמך עצמו מוכיחים, אחרי כל בדיקה מועילה, שהמסמך אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות. המציאות הזו נבחנת לפי הדין הצרפתי.) הקישור הרשמי לסעיף הוא סעיף 47 לחוק האזרחי באתר Légifrance. המשמעות המעשית לישראלים היא כפולה, מצד אחד מסמך ישראלי תקין עם אפוסטיל ותרגום מושבע מתחיל עם חזקת נאמנות, ומצד שני הרשות רשאית לבדוק, לבקש מסמכים נוספים, להשוות בין מסמכים ולסרב כשהבדיקה מעלה אי סדר, זיוף או פער עובדתי. לכן אסור להגיש תיק חלקי בתקווה שיעבור, ורצוי להגיש תיק שלם, מסודר, עם שרשרת שמות ברורה, כי תיק שלם מתקבל מהר יותר מתיק שמחזירים שוב ושוב להשלמות. מי שמגיש בקשה לדרכון ראשון לילד שנולד בישראל להורה צרפתי צריך להבין ששרשרת ההוכחה מתחילה בהורה, ההורה מוכיח שהוא צרפתי, הקשר בין ההורה לילד מוכח בתעודת הלידה הישראלית עם אפוסטיל ותרגום מושבע, והחוק מוסיף תנאי שהקשר המשפחתי משפיע על האזרחות רק אם הוכר בזמן הקטינות, כלשון הסעיף “La filiation de l’enfant n’a d’effet sur la nationalité de celui-ci que si elle est établie durant sa minorité.” (לקשר המשפחתי של הילד יש השפעה על אזרחותו רק אם הוכר בזמן קטינותו.) הקישור הרשמי הוא סעיף 20-1 לחוק האזרחי באתר Légifrance. הכלל הבסיסי של מי אזרח מלידה מופיע בסעיף 18, “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא ילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי.) הקישור הרשמי הוא סעיף 18 לחוק האזרחי באתר Légifrance. הורים ישראלים לילד שנולד בישראל צריכים לקרוא את שני הסעיפים יחד, האזרחות עוברת מההורה הצרפתי, אבל התנאי הוא שהקשר הוכר בזמן הקטינות ושהמסמך הישראלי המוכיח את הקשר עומד בבדיקת סעיף 47. מידע מעשי על רשימת המסמכים לדרכון ולתעודת זהות בקונסוליה מופיע באתר שירות service-public.fr על דרכון לקטין ובאתר הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, וכדאי לבדוק שם לפני התור את רשימת המסמכים העדכנית, את דרישת ההתייצבות האישית ואת אופן קביעת התור, כי הרשימות משתנות והתור שנקבע עם תיק לא שלם מתבזבז. מסלול קרוב שכבר טופל בהרחבה באתר הוא רישום לידה של ילד שנולד בישראל והנפקת דרכון ראשון, ראו ילד שנולד בישראל להורה צרפתי, רישום בנאנט ודרכון ראשון, והמדריך הנוכחי משלים אותו בזווית ההוכחה, כלומר מה קורה כשהמסמך הישראלי עצמו נדחה, ואיך מתקנים את הדחייה צעד אחר צעד.
B. סעיף 47 במבחן בתי המשפט: מתי תעתיק בנאנט אינו מרפא פגם, ומתי מסמך זר מאבד את נאמנותו
הנקודה שהכי חשוב להבין היא שתעתיק, transcription, שהוא העתקת המסמך הזר למרשם הצרפתי בשירות המרכזי בנאנט, אינו מרפא פגם של המסמך המקורי. ישראלים רבים סבורים שאם המסמך כבר הועתק למרשם הצרפתי, או אם כבר הונפקה פעם תעודת אזרחות או דרכון על סמך המסמך, אז המסמך חסין מבדיקה חוזרת, אבל בתי המשפט קבעו אחרת, והשופט חייב לבדוק את תקינות המסמך הזר לפי סעיף 47 גם כשהוגשה בקשה לתעודת אזרחות וגם כשהמסמך כבר תועתק. בית המשפט העליון האזרחי, Cour de cassation, première chambre civile, קבע ביום 8 ביולי 2020, בערעור מספר 19-15.088, כלל ברור, “Le juge est tenu de vérifier la régularité, au regard des dispositions de l’article 47 du code civil, des actes de l’état civil étrangers qui ont été produits au soutien de la demande de délivrance d’un certificat de nationalité française. Leur transcription sur les registres de l’état civil français n’a pas pour effet de les purger des vices dont ils sont atteints.” (השופט חייב לבדוק את תקינותם, לאור הוראות סעיף 47 לחוק האזרחי, של מסמכי המצב האזרחי הזרים שהוגשו לתמיכה בבקשה למתן תעודת אזרחות צרפתית. העתקתם למרשמי המצב האזרחי הצרפתיים אינה מטהרת אותם מהפגמים שדבקו בהם.) הקישור הרשמי להחלטה הוא ערעור 19-15.088 מיום 8 ביולי 2020 באתר בית המשפט העליון. באותו תיק האישה טענה שהתעתיק מטהר את הפגם, ובית המשפט דחה זאת, קבע שהתעתיק אינו יוצר חסינות, ואישר לבדוק מחדש את המסמך הזר, את שרשרת ההנפקה שלו ואת התאמתו למציאות. המסר לישראלים הוא ישיר, גם אם קיבלתם פעם דרכון או תעודה בלי בעיה, בקשה חדשה, חידוש או בקשה של הילד יכולה להיבדק מחדש, ואם המסמך הישראלי הישן כבר אינו עומד בסטנדרט, למשל כי חסר אפוסטיל, כי התרגום אינו מושבע, כי השם אינו תואם או כי התאריכים אינם מתיישבים, תקבלו דרישת השלמה או סירוב, ותצטרכו לתקן מהשורש ולא להסתמך על כך שפעם זה עבר. החלטה שנייה שכל משפחה ישראלית צריכה להכיר ניתנה ביום 3 בנובמבר 2021, בערעור מספר 20-50.005, ועסקה במסמך לידה שנערך מכוח החלטה שיפוטית זרה. בית המשפט קבע, “Un acte de naissance dressé en exécution d’une décision de justice est indissociable de celle-ci, dont l’efficacité, même si elle existe de plein droit, reste toujours subordonnée à sa propre régularité internationale.” (תעודת לידה שנערכה מכוח החלטה שיפוטית אינה ניתנת להפרדה מאותה החלטה, שתוקפה, גם אם הוא קיים מכוח הדין, תמיד כפוף לתקינותה הבינלאומית שלה.) הקישור הרשמי הוא ערעור 20-50.005 מיום 3 בנובמבר 2021 באתר בית המשפט העליון. לישראלים זה רלוונטי במיוחד בשלושה מצבים, תעודת לידה מאוחרת שנרשמה שנים אחרי הלידה מכוח צו בית משפט, אימוץ או פסיקת הורות שניתנה בישראל ומוזכרת בתעודה, ותעודה שמפנה למספר תיק או החלטה בלי לצרף את ההחלטה עצמה. בכל אחד מהמצבים האלה השופט הצרפתי רשאי לדרוש את ההחלטה הזרה עצמה, עם אפוסטיל ותרגום מושבע, ולבדוק את תקינותה הבינלאומית, כלומר סמכות בית המשפט שנתן אותה, זכויות ההגנה, הסופיות והתאמה לסדר הציבורי הצרפתי, ובלי ההחלטה התעודה אינה נאמנה. הטעות הנפוצה היא לצרף רק את התעודה ולכתוב שההחלטה קיימת, או לצרף צילום של ההחלטה בלי אפוסטיל, ואז לקבל סירוב בנימוק שהמסמך אינו מוכח לפי סעיף 47. הפתרון הוא לצרף מראש את ההחלטה המלאה, עם אפוסטיל ותרגום מושבע של כל עמודיה, כולל נספחים עם שמות ותאריכים, ולהסביר בנספח קצר את הקשר בין ההחלטה לבין התעודה, באיזה תאריך ניתנה ההחלטה, באיזה בית משפט, ומה היא קבעה בדיוק. החלטה שלישית, מיום 19 בספטמבר 2019, בערעור מספר 18-20.782, חידדה שהבדיקה נעשית לפי הדין הזר, כלומר השופט בודק מהי הצורה הנהוגה במדינה שבה נערך המסמך, ואם המסמך נרשם באיחור שהדין הזר מתיר רק מכוח החלטה שיפוטית, חייבים להמציא את ההחלטה. בית המשפט כתב, “Mais attendu qu’aux termes de l’article 47 du code civil, tout acte de l’état civil des Français et des étrangers fait en pays étranger et rédigé dans les formes usitées dans ce pays fait foi, sauf si d’autres actes ou pièces détenus, des données extérieures ou des éléments tirés de l’acte lui-même établissent, le cas échéant après toutes vérifications utiles, que cet acte est irrégulier, falsifié ou que les faits qui y sont déclarés ne correspondent pas à la réalité ;” (אבל, הואיל ולפי סעיף 47 לחוק האזרחי, כל מסמך מצב אזרחי של צרפתים ושל זרים שנערך במדינה זרה ונכתב בצורה הנהוגה באותה מדינה נאמן, אלא אם מסמכים אחרים או ראיות, נתונים חיצוניים או יסודות העולים מהמסמך עצמו מוכיחים, אחרי כל בדיקה מועילה, שהמסמך אינו תקין, מזויף או שהעובדות המוצהרות בו אינן תואמות את המציאות.) הקישור הרשמי הוא ערעור 18-20.782 מיום 19 בספטמבר 2019 באתר בית המשפט העליון. באותו תיק תעודת לידה נרשמה ארבע שנים אחרי הלידה, והדין הזר דרש החלטה שיפוטית לרישום מאוחר כזה, וכיוון שהמבקשים לא המציאו את ההחלטה ולא הראו שהמסמך נערך כדין, בית המשפט קבע שהמסמך אינו נאמן. לישראלים המסר הוא שרישום מאוחר, תיקון מאוחר, הוספת שם מאוחרת או כל שינוי שנעשה שנים אחרי האירוע המקורי מעורר שאלה, והתשובה צריכה להיות מסמך, ההחלטה או הצו שאפשר את הרישום המאוחר, עם אפוסטיל ותרגום, ולא הסבר כללי שהרישום התאחר מסיבות אישיות. בנוסף, חשוב להבין את תפקיד הקונסוליה, agent diplomatique ou consulaire, שהוא נציג דיפלומטי או קונסולרי שמוסמך לקבל מסמכי מצב אזרחי של צרפתים בחו״ל לפי הדין הצרפתי, כלשון הסעיף “Tout acte de l’état civil des Français en pays étranger sera valable s’il a été reçu, conformément aux lois françaises, par les agents diplomatiques ou consulaires.” (כל מסמך מצב אזרחי של צרפתים במדינה זרה יהיה תקף אם התקבל, בהתאם לחוקי צרפת, על ידי הנציגים הדיפלומטיים או הקונסולריים.) הקישור הרשמי הוא סעיף 48 לחוק האזרחי באתר Légifrance. המשמעות היא שלקונסוליה בתל אביב יש סמכות לקבל לידה, נישואין או הכרה בהורות של צרפתים בישראל, אבל גם חובה לבדוק את המסמכים הישראליים התומכים, וכשהמסמך הישראלי אינו עומד בסעיף 47, הקונסוליה מעבירה לנאנט או מסרבת, והסירוב מנומק. מידע כללי על תעתיק מסמכים זרים מופיע באתר שירות service-public.fr על תעתיק מסמך זר, והנחיות ויזה ושהייה למי שתיק המצב האזרחי שלו משפיע על אשרה מופיעות באתר פורטל הוויזות הרשמי France-Visas. מי שכבר קיבל סירוב תעתיק כללי ורוצה להבין את מסלול הערעור בנאנט ימצא הרחבה במדריך רישום לידה בנאנט ודרכון ראשון לילד, והחלק הבא כאן מתמקד בתיקון עצמו, טעות חומרית מול פגם מהותי, ואיך בוחרים את המסלול הנכון בלי לבזבז חודשים על פנייה לגוף הלא נכון.
II. איך מתקנים סירוב ומקבלים החלטה חיובית: תיקון טעות, תעתיק מחדש, תעודת אזרחות וערעור לבית המשפט
A. טעות חומרית או פגם מהותי: תיקון במרשם, תעתיק מחדש בנאנט ומה מגישים בתיק מתוקן
הצעד הראשון אחרי סירוב הוא לסווג נכון את הבעיה, כי כל סוג בעיה הולך למסלול אחר, ופנייה למסלול הלא נכון עולה חודשים. טעות חומרית פשוטה, למשל אות שגויה בשם, תאריך שהועתק לא נכון, מספר שהתבלבל או אזכור חסר בשוליים, ניתנת לתיקון במסלול מנהלי מהיר אצל קצין המצב האזרחי, officier de l’état civil, שהוא הפקיד שמחזיק את המרשם. החוק קובע, “L’officier de l’état civil rectifie les erreurs ou omissions purement matérielles entachant les énonciations et mentions apposées en marge des actes de l’état civil dont il est dépositaire et dont la liste est fixée par le code de procédure civile.” (קצין המצב האזרחי מתקן טעויות או השמטות חומריות גרידא הפוגמות ברישומים ובאזכורים בשולי מסמכי המצב האזרחי שהוא מחזיק בהם ואשר רשימתם נקבעת בקוד סדר הדין האזרחי.) הקישור הרשמי הוא סעיף 99-1 לחוק האזרחי באתר Légifrance. גם התובע, procureur de la République, שהוא נציג התביעה המוסמך לפקח על מרשמי המצב האזרחי, רשאי להורות על תיקון מנהלי כזה. לעומת זאת, תיקון שאינו חומרי, למשל שינוי שם משפחה, שינוי תאריך לידה, הוספת הורה, שינוי מצב משפחתי או מחיקת אזכור מהותי, אינו עובר במסלול המנהלי, אלא בצו של נשיא בית המשפט, כלשון הסעיף “La rectification des actes de l’état civil est ordonnée par le président du tribunal.” (תיקון מסמכי המצב האזרחי מורה נשיא בית המשפט.) הקישור הרשמי הוא סעיף 99 לחוק האזרחי באתר Légifrance. לישראלים ההבחנה הזו קריטית, כי שינוי שם שנעשה בישראל, למשל עברות שם משפחה, שינוי שם פרטי או חזרה לשם קודם אחרי גירושין, אינו טעות חומרית, אלא אירוע משפטי שצריך להוכיח בתעודת שינוי שם ישראלית עם אפוסטיל ותרגום מושבע, ולבקש את עדכון המרשם הצרפתי בהתאם, ולא לבקש תיקון טעות. באותו אופן, פער בין תאריך לידה עברי ללועזי, כפילות רישום, או הורה שרשום במסמך אחד וחסר באחר, אינם טעויות הקלדה, אלא שאלות מהות שדורשות ראיות. התיק המתוקן שמגישים לנאנט או לקונסוליה צריך להיבנות כחבילה סגורה, מסמך יסוד ישראלי עדכני עם אפוסטיל, תרגום מושבע מלא של המסמך ושל האפוסטיל, המסמך המשלים שמסביר את הפער, למשל תעודת שינוי שם, פסק דין, תעודת גירושין או אישור משרד הפנים, גם הוא עם אפוסטיל ותרגום מושבע, ומכתב נלווה קצר בעברית ובצרפתית שמסביר בסדר כרונולוגי מה קרה, איזה מסמך מתקן איזה פער, ומה מבוקש עכשיו, תעתיק, תיקון אזכור או הנפקת עותק מעודכן. המכתב אינו תחליף למסמך, אבל הוא עוזר לפקיד להבין את התיק בקריאה אחת, ומונע פרשנות שגויה של מסמכים ישראליים שהלוגיקה שלהם שונה, למשל ספח תעודת זהות שאינו תעודת לידה, תמצית רישום שאינה פסק דין, או תעודת נישואין דתית שאינה רישום אזרחי. ישראלים שגרים בפריז ובאיל דה פראנס צריכים לדעת שרוב בקשות התעתיק של מסמכים ישראליים מטופלות בנאנט ולא בפרפקטורה של פריז, שהפרפקטורה מטפלת בתעודות שהייה ולא בתעתיקי לידה ונישואין, ושהעירייה, mairie, מטפלת בלידות ונישואין שאירעו בצרפת בלבד. לכן אין טעם לקבוע תור בפרפקטורה כדי לתקן תעודת לידה ישראלית, ואין טעם לגשת לעירייה בפריז עם תעודת נישואין מישראל ולבקש תעתיק, הגוף הנכון הוא השירות המרכזי בנאנט דרך הקונסוליה או ישירות לפי ההנחיות, והפנייה לגוף הלא נכון רק דוחה את הטיפול. לוח הזמנים המעשי הוא כזה, איסוף מסמכים ישראליים עדכניים עם אפוסטיל לוקח בדרך כלל שבועות, תרגום מושבע לוקח ימים עד שבועות לפי עומס המתרגם, בדיקת נאנט לוקחת חודשים, ותשובה יכולה להיות קבלה, דרישת השלמה או סירוב מנומק. דרישת השלמה אינה סירוב, וצריך להשיב עליה מהר ובשלמות, עם כל המסמכים המבוקשים בבת אחת, כי תשובה חלקית פותחת סבב בדיקה חדש. סירוב מנומק צריך להיקרא מילה במילה, להבין האם העילה היא חוסר במסמך, ספק באותנטיות, סתירה בין מסמכים או שאלה של הדין, ורק אחר כך לבחור בין הגשה מתוקנת, בקשת תיקון שיפוטי או ערעור. מסלול קרוב של הוכחת אזרחות אחרי סירוב דרכון כבר נדון בהרחבה באתר, ראו תעודת אזרחות אחרי סירוב חידוש דרכון בתל אביב, והמדריך הנוכחי מתמקד בשלב שקודם לתעודה, כלומר איך גורמים למסמך הישראלי עצמו להיות קביל, כדי שהבקשה לתעודה לא תידחה שוב מאותה עילה. מי שהמסמך שלו תקין אבל השם או הפרטים השתנו בעת התאזרחות ימצא השלמה בנושא צרפת השם, ראו צרפת השם בעת התאזרחות לישראלים, כי שינוי שם שלא תועד כהלכה הוא אחד הגורמים הנפוצים לסירובי תעתיק.
B. מוכיחים אזרחות ומערערים נכון: תעודת אזרחות, נטל ההוכחה, בית המשפט המוסמך והשלכות על שהייה ונסיעה
כשהמסמכים מסודרים, השלב הבא הוא הוכחת האזרחות עצמה, וכאן חלוקת הנטלים ברורה. החוק קובע, “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause.” (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת לדיון. הסעיף מוסיף שכאשר לאדם יש תעודת אזרחות צרפתית שניתנה כדין, נטל ההוכחה עובר למי שחולק על צרפתיותו.) הקישור הרשמי הוא סעיף 30 לחוק האזרחי באתר Légifrance. המשמעות היא שכל עוד אין לכם תעודת אזרחות, אתם נושאים בנטל, אתם מביאים את שרשרת המסמכים, אתם מסבירים פערים, ואתם משכנעים. מרגע שיש לכם תעודת אזרחות תקפה, הנטל מתהפך, ומי שטוען שאינכם צרפתים צריך להוכיח זאת. לכן תעודת האזרחות היא המסמך האסטרטגי החשוב ביותר בתיק ישראלי מורכב, יותר מהדרכון עצמו, כי הדרכון הוא מסמך נסיעה שמתבסס על האזרחות, בעוד התעודה היא ההכרה באזרחות. את התעודה מנפיק מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט, directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire, שהוא הגורם היחיד המוסמך למתן תעודות אזרחות, כלשון הסעיף “Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité.” (למנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט הסמכות הבלעדית למתן תעודת אזרחות צרפתית לכל אדם המוכיח שהוא בעל אזרחות זו.) הקישור הרשמי הוא סעיף 31 לחוק האזרחי באתר Légifrance. בית המשפט, tribunal judiciaire, הוא בית המשפט האזרחי הכללי שדן בסכסוכי אזרחות, והסמכות הבלעדית נתונה לו, כלשון הסעיף “La juridiction civile de droit commun est seule compétente pour connaître des contestations sur la nationalité française ou étrangère des personnes physiques. Les questions de nationalité sont préjudicielles devant toute autre juridiction de l’ordre administratif ou judiciaire à l’exception des juridictions répressives comportant un jury criminel.” (לבית המשפט האזרחי הכללי הסמכות הבלעדית לדון בסכסוכים על אזרחות צרפתית או זרה של אנשים פרטיים. שאלות אזרחות הן מקדמיות לפני כל בית משפט אחר בסדר המנהלי או השיפוטי, למעט בתי משפט פליליים עם חבר מושבעים.) הקישור הרשמי הוא סעיף 29 לחוק האזרחי באתר Légifrance. לישראלים בפריז המשמעות היא שהערעור על סירוב תעודת אזרחות והתביעה להכרה באזרחות מוגשים לבית המשפט המוסמך, ובפריז מדובר בערכאה שמטפלת בלא מעט תיקי אזרחות של תושבי האזור, ולכן כדאי להגיש תיק מסודר עם תרגומים מושבעים מלאים, כי שופט שמקבל תיק מסודר מבין אותו מהר יותר. סירוב תעודת אזרחות מגיע בדרך כלל עם נימוק, למשל מסמך ישראלי שאינו נאמן לפי סעיף 47, שרשרת הוכחה קטועה, הורה שאזרחותו עצמה אינה מוכחת, או ספק בזהות. על כל נימוק משיבים במסמך, לא בטענה כללית, מסמך חסר משלימים, סתירה מסבירים בתעודה משלימה, וספק בזהות פותרים בשרשרת מסמכים רציפה מלידה ועד היום. אם הסירוב מבוסס על פרשנות שגויה של מסמך ישראלי, למשל פקיד שקרא תמצית רישום כפסק דין או ספח כרישום לידה, מצרפים אישור הסבר מרשות ישראלית או חוות דעת מתורגמת על מהות המסמ�וך, כי שופט צרפתי אינו אמור להכיר את מנהל האוכלוסין הישראלי, והנטל להסביר מוטל על המבקש. ההשלכות על שהייה ונסיעה חשובות לא פחות. מי שאינו אזרח וזקוק לאשרת שהייה או לתעודת שהייה צריך לדעת שהכניסה והשהייה בצרפת מוסדרות בקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, Code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile, המכונה בקיצור CESEDA, ושהכלל הבסיסי לכניסה דורש מסמכי נסיעה ואשרות כדין, כמופיע בסעיף L311-1 לקוד הכניסה והשהייה באתר Légifrance, וכי הנפקה ראשונה של תעודת שהייה מותנית ככלל באשרת שהייה ארוכת טווח מתאימה, כמופיע בסעיף L412-1 לקוד הכניסה והשהייה באתר Légifrance. לישראלים זה אומר שתיק אזרחות מתעכב אינו תחליף לאשרה, ומי ששוהה בצרפת בלי מעמד מוסדר צריך לטפל בשני המסלולים במקביל, מסלול האזרחות והמסמכים, ומסלול השהייה בפרפקטורה, ולא להניח שהבקשה לאזרחות מקנה אוטומטית זכות שהייה או זכות עבודה. הורים לילדים צריכים לטפל במסמכי הילד בנפרד, כי לכל ילד תיק משלו, ולעיתים ההורה מקבל החלטה חיובית והילד מקבל דרישת השלמה, או להפך, בגלל הבדל במסמכים, בתאריכים או בשרשרת השמות. הכלל המעשי הוא להגיש לכל בן משפחה תיק מלא ועצמאי, עם צילומי המסמכים המשותפים בכל תיק, כדי שאף תיק לא ייעצר כי המסמך המשותף נמצא בתיק אחר. מסמכי נסיעה בתקופת הביניים דורשים תכנון, דרכון ישראלי בתוקף, אשרה מתאימה אם צריך, עותקים של הקבלות על הגשת הבקשות, ומעקב אחרי תוקף המסמכים, כי מסמך שפג תוקפו באמצע ההליך מחזיר את התיק אחורה. מי שקיבל סירוב ורוצה לערער צריך לבדוק מיד את המועד, את הגוף המוסמך ואת צורת הערעור, כי חלק מההחלטות ניתנות לערעור מנהלי מקדים, recours gracieux, שהוא פנייה חוזרת לרשות שהחליטה בבקשה לשקול מחדש, וחלקן הולכות ישירות לבית המשפט, ותלוי בסוג ההחלטה, בנימוק ובמועד. הכלל הבטוח הוא לא להחמיץ מועד, להגיש ערעור מנומק עם כל המסמכים המתקנים בבת אחת, ולשמור הוכחת הגשה ומספר מעקב. מדריך משלים על דחיית בקשות התאזרחות וערעור, שרלוונטי למי שהמסלול שלו הוא התאזרחות ולא לידה, נמצא בסירוב התאזרחות וערעור מנהלי ושיפוטי, ומדריך על חידוש דרכון ותורים בתל אביב נמצא בחידוש דרכון צרפתי ותור בתל אביב.
סיכום
מסמך ישראלי נדחה בצרפת בדרך כלל לא כי האזרחות אינה קיימת, אלא כי שרשרת ההוכחה אינה שלמה, האפוסטיל חסר או שגוי, התרגום אינו מושבע, השמות אינם מתיישבים, ההחלטה הזרה שמכוחה נערכה התעודה לא צורפה, או התעתיק אינו מטהר פגם לפי הפסיקה. הסדר הנכון הוא לאסוף מסמכים ישראליים עדכניים, לאמת כל מסמך באפוסטיל הנכון, לתרגם אצל מתרגם מושבע כולל החותמות, להסביר כל פער במסמך משלים, להגיש לנאנט או לקונסוליה תיק סגור עם מכתב כרונולוגי, ואם מתקבל סירוב, לסווג אותו לטעות חומרית, לבעיה מהותית או למחלוקת אזרחות, ולפנות למסלול הנכון, תיקון מנהלי, צו שיפוטי, תעודת אזרחות או תביעה לבית המשפט המוסמך, תוך טיפול מקביל במעמד השהייה כשצריך. מי שמגיש תיק מלא מההתחלה חוסך חודשים של השלמות, ומי שמערער בזמן עם כל המסמכים המתקנים מגדיל את הסיכוי להחלטה חיובית בלי סבב נוסף.