ישראלי שהוריו הותירו דירה בפריז, חשבון בנק בצרפת או נכס בפרובאנס מגלה מהר מאוד שהירושה בצרפת פועלת לפי כללים שונים מאלה המוכרים בישראל. בצרפת, נוטריון (notaire, עורך דין ציבורי בעל סמכות רשמית לערוך מסמכי ירושה ולרשום מקרקעין) מנהל את התיק כמעט מההתחלה ועד הסוף, חוק הירושה מגן על הילדים באמצעות מנגנון של שמורה (réserve héréditaire, חלק מינימלי מהעיזבון שהחוק מבטיח לילדים), והמס על הירושה מחושב לפי קשר משפחתי ולפי מקום המגורים לצורכי מס של המנוח. עבור משפחה ישראלית, שבה המנוח התגורר בישראל והותיר נכסים בצרפת, או התגורר בצרפת והותיר יורשים בישראל, כל שלב דורש הבנה של הדין הצרפתי, של הדין האירופי ושל אמנת המס בין צרפת לישראל. מאמר זה מסביר, בעברית ובצורה מסודרת, כיצד נפתחת ירושה בצרפת, איזה דין חל, מה תפקיד הנוטריון, כיצד נערכת צוואה תקפה, כיצד מחושב מס הירושה וכיצד יורש המתגורר בישראל מקבל בפועל את חלקו. ההסברים מתבססים על סעיפי החוק הצרפתי כלשונם, על פסיקת בית המשפט העליון הצרפתי לעניינים אזרחיים (Cour de cassation, ערכאת הערעור העליונה בעניינים אזרחיים) ועל המקורות הרשמיים של ממשלת צרפת.
I. פתיחת הירושה בצרפת והדין שחל על ישראלים
A. כיצד נפתחת ירושה ומי היורשים לפי החוק הצרפתי
הכלל הבסיסי בדין הצרפתי פשוט: הירושה נפתחת במותו של אדם, במקום מגוריו האחרון. סעיף 720 לחוק האזרחי הצרפתי (Code civil) קובע: “Les successions s’ouvrent par la mort, au dernier domicile du défunt.” (הירושות נפתחות במוות, במעונו האחרון של המנוח.). מקום המגורים האחרון קובע איזה נוטריון יטפל בתיק, לאיזה מרשם מקרקעין יפנו ולא פעם גם איזה דין יחול על המטלטלין. כאשר ישראלי תושב תל אביב נפטר והותיר דירה בפריז, הירושה נפתחת בישראל מבחינת מקום המגורים, אולם הנכס הצרפתי מטופל בצרפת לפי כללים שיוסברו בהמשך. כאשר ישראלי תושב פריז נפטר, התיק נפתח בצרפת באופן טבעי, גם אם חלק מהיורשים מתגוררים בישראל.
היורשים נכנסים בנעלי המנוח באופן אוטומטי מכוח החוק. סעיף 724 לחוק האזרחי קובע: “Les héritiers désignés par la loi sont saisis de plein droit des biens, droits et actions du défunt.” (היורשים שנקבעו בחוק נכנסים מכוח הדין עצמו בנכסים, בזכויות ובתביעות של המנוח.). המשמעות המעשית: מהרגע הראשון היורש נחשב בעל הנכסים, גם לפני שהנוטריון חתם על מסמך כלשהו. יחד עם זאת, כדי למכור דירה, למשוך כסף מהבנק או לרשום בעלות בטאבו הצרפתי, הבנקים והמרשמים דורשים מסמך רשמי של הנוטריון, בדרך כלל תעודת ירושה נוטריונית (acte de notoriété, מסמך נוטריוני הקובע מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד). המסמך הזה הוא המפתח שפותח את כל הדלתות: בלעדיו הבנק בצרפת לא משחרר כספים, ורשם המקרקעין לא מעביר בעלות.
סדר היורשים החוקי בצרפת דומה במבנה לזה המוכר בישראל, אך הפרטים שונים. סעיף 734 לחוק האזרחי קובע: “En l’absence de conjoint successible, les parents sont appelés à succéder ainsi qu’il suit : 1° Les enfants et leurs descendants ; 2° Les père et mère ; les frères et soeurs et les descendants de ces derniers ; 3° Les ascendants autres que les père et mère ; 4° Les collatéraux autres que les frères et soeurs et les descendants de ces derniers.” (בהעדר בן זוג יורש, הקרובים נקראים לרשת כדלקמן: 1. הילדים וצאצאיהם; 2. האב והאם, האחים והאחיות וצאצאיהם; 3. הורים מדרגה גבוהה יותר מלבד האב והאם; 4. קרובים מדרגת צד מלבד אחים ואחיות וצאצאיהם.). כל דרגה דוחה את הבאה אחריה. בן הזוג הנשאר בחיים (conjoint survivant, בן הזוג שנותר בחיים לאחר המוות) נהנה ממעמד מוגן במיוחד: סעיף 757 לחוק האזרחי קובע: “Si l’époux prédécédé laisse des enfants ou descendants, le conjoint survivant recueille, à son choix, l’usufruit de la totalité des biens existants ou la propriété du quart des biens lorsque tous les enfants sont issus des deux époux et la propriété du quart en présence d’un ou plusieurs enfants qui ne sont pas issus des deux époux.” (אם בן הזוג שנפטר מותיר ילדים או צאצאים, בן הזוג הנותר בוחר בין זיקת הנאה (usufruit, זכות להשתמש בנכס וליהנות מפירותיו בלי להיות בעליו) על כלל הנכסים הקיימים, לבין בעלות על רבע מהנכסים כאשר כל הילדים משותפים לשני בני הזוג, ובעלות על הרבע בנוכחות ילד אחד או יותר שאינם משותפים לשני בני הזוג.). הבחירה הזו אסטרטגית: זיקת הנאה על הדירה מאפשרת לאלמנה להמשיך לגור בה עד סוף חייה, בעוד שהילדים מחזיקים בבעלות הריקה (nue-propriété, בעלות בלי זכות שימוש כל עוד זיקת ההנאה קיימת). משפחה ישראלית שבה האב נפטר בפריז והותיר אישה ושני ילדים המתגוררים בישראל חייבת להבין את הבחירה הזו לפני שחותמים על מסמך כלשהו אצל הנוטריון, כי לאחר הבחירה קשה מאוד לחזור ממנה.
לצד סדר היורשים קיים בצרפת מוסד שאין לו אח מקביל בדין הישראלי: השמורה (réserve héréditaire). סעיף 912 לחוק האזרחי מגדיר: “La réserve héréditaire est la part des biens et droits successoraux dont la loi assure la dévolution libre de charges à certains héritiers dits réservataires, s’ils sont appelés à la succession et s’ils l’acceptent.” (השמורה היא חלק מנכסי העיזבון ומזכויות הירושה שהחוק מבטיח את העברתו נקי מחיובים ליורשים מסוימים הנקראים יורשים מוגנים, אם הם נקראים לירושה ואם הם מקבלים אותה.). ההמשך מסביר את החלק החופשי: “La quotité disponible est la part des biens et droits successoraux qui n’est pas réservée par la loi et dont le défunt a pu disposer librement par des libéralités.” (המנה הפנויה היא חלק נכסי העיזבון וזכויות הירושה שאינו שמור בחוק ושלגביו המנוח יכול היה להעניק מתנות בחופשיות.). סעיף 913 מפרט את השיעורים: “Les libéralités, soit par actes entre vifs, soit par testament, ne pourront excéder la moitié des biens du disposant, s’il ne laisse à son décès qu’un enfant ; le tiers, s’il laisse deux enfants ; le quart, s’il en laisse trois ou un plus grand nombre.” (המתנות, בין במעשה בין-חיים ובין בצוואה, לא יעלו על מחצית נכסי המצווה אם במותו הוא מותיר ילד אחד; על השליש אם הוא מותיר שני ילדים; על הרבע אם הוא מותיר שלושה ילדים או יותר.). אב ישראלי לשלושה ילדים שכתב צוואה המורישה את דירתו בפריז לילד אחד בלבד יגלה שהצוואה נחתכת אוטומטית: שלושה רבעים שמורים לשלושת הילדים בחלקים שווים, ורק הרבע הנותר ניתן לחלוקה חופשית. ניסיון לעקוף את השמורה באמצעות מתנה שניתנה בחיים עלול להיתקל בתביעת השלמה (action en réduction, תביעה להקטנת מתנה או צוואה הפוגעת בשמורה) שהיורש המוגן מגיש נגד הנהנה.
פסיקת בית המשפט העליון הצרפתי חיזקה את ההגנה הזו גם בירושות בין-לאומיות. בפסק דין מ-4 ביולי 2018 (pourvois n° 17-16.515 et 17-16.522) קבעה הלשכה האזרחית הראשונה כי נכסי מקרקעין בצרפת כפופים לחוק הצרפתי: “ceux-ci sont soumis, par application de la règle de conflit édictée à l’article 3, alinéa 2, du code civil, à la loi française” (אלה כפופים, לפי כלל ההתנגשות הקבוע בסעיף 3, פסקה 2, של החוק האזרחי, לחוק הצרפתי), ומכאן שהעברת הבעלות בדירות בצרפת חייבת להתחשב בכללי השמורה. באותה פרשה מדובר היה במנוח בעל אזרחות מרוקאית שערך צוואה בפני רבנים-נוטריונים בקזבלנקה והדיר כמעט לחלוטין את אחד מבניו; בית המשפט אישר להחיל את השמורה הצרפתית על הדירות בצרפת. המסר למשפחה ישראלית ברור: גם צוואה שנערכה בישראל לפי הדין הישראלי, המתירה נישול כמעט מלא של ילד, תיבחן בצרפת דרך משקפי השמורה בכל הנוגע לנכסים הצרפתיים, בכפוף לכללי התקנות האירופיות שיוסברו כעת.
B. איזה דין חל על ישראלי: תקנת הירושה האירופית ובחירת הדין
מאז 17 באוגוסט 2015 חלה בצרפת תקנת הירושה האירופית (règlement Successions, תקנה 650/2012 של האיחוד האירופי המסדירה סמכות, דין חל והכרה הדדית בענייני ירושה). הכלל המרכזי: הירושה כולה כפופה לדין של המדינה שבה היה למנוח מקום מגורים רגיל (résidence habituelle, המקום שבו האדם חי בפועל ובאופן יציב) בעת מותו, אלא אם המנוח בחר בחייו בדין של מדינת אזרחותו. ישראלי תושב ישראל שלא בחר דין: הדין הישראלי חל עקרונית על הירושה כולה, לרבות הנכסים בצרפת, אך הנוטריון הצרפתי עדיין מטפל בנכס הצרפתי ומיישם את הדין הזר לגביו. ישראלי תושב צרפת שלא בחר דין: הדין הצרפתי חל, כולל השמורה. ישראלי בעל אזרחות ישראלית וצרפתית (double nationalité, אזרחות כפולה) המתגורר בישראל יכול לבחור בצוואתו בדין הצרפתי או בדין הישראלי, לפי האזרחות; הבחירה נעשית במסמך כתוב, מפורש וחתום, ונשמרת אצל הנוטריון. הבחירה הזו היא אחד הכלים החזקים ביותר בתכנון ירושה של משפחה ישראלית-צרפתית, כי היא מאפשרת להחליט מראש אם השמורה הצרפתית תחול או לא תחול על המטלטלין, בכפוף למנגנון ההשלמה החדש שיוסבר להלן.
המחוקק הצרפתי הוסיף בשנת 2021 רשת ביטחון לטובת ילדים כאשר הדין הזר אינו מכיר בשמורה. סעיף 913, בפסקה שנוספה, מאפשר לכל ילד לבצע נטילה מפצה (prélèvement compensatoire, נטילת פיצוי מנכסים בצרפת כדי להשלים את השמורה) מנכסים בצרפת: הילד זכאי להשלים מתוך הנכסים הנמצאים בצרפת ביום המוות את זכויות השמורה שהדין הצרפתי מעניק לו. עבור משפחה ישראלית שבה האב, תושב ישראל, הוריש בצוואה ישראלית את דירתו בפריז לאשתו השנייה והדיר את ילדיו מנישואיו הראשונים, כל ילד מודר רשאי לדרוש מהנוטריון בצרפת נטילה מפצה מהדירה עד גובה השמורה. זהו חידוש דרמטי: גם כאשר הדין הישראלי חל על הירושה, הנכס הצרפתי משמש כרית ביטחון לילדים. הנוטריון הצרפתי מחשב את השמורה התיאורטית לפי הדין הצרפתי, מפחית את מה שהילד קיבל בפועל, ומשלים את ההפרש מהנכסים בצרפת.
הוכחת הזכויות מול רשויות צרפתיות נעשית באחת משתי דרכים. הדרך הקלאסית היא תעודת הירושה הנוטריונית הצרפתית. הדרך האירופית היא תעודת הירושה האירופית (certificat successoral européen, תעודה אחידה המונפקת במדינת האיחוד שבה נפתחה הירושה ומוכיחה מיהם היורשים). בית המשפט העליון הצרפתי הבהיר ב-13 באפריל 2022 (pourvoi n° 20-23.530) כי: “le certificat successoral européen avait une efficacité probatoire mais ne constituait pas un titre exécutoire” (לתעודת הירושה האירופית יש תוקף ראייתי, אך היא אינה מהווה כותרת אכיפה). באותה פרשה יורש בעל תעודה אירופית שהונפקה בגרמניה דרש מבנק בצרפת לשחרר כספים, והבנק סירב כל עוד הצוואה הזרה לא נרשמה אצל רשויות המס הצרפתיות; בית המשפט אישר את עמדת הבנק. הלקח ליורש ישראלי: גם עם מסמכים ישראליים מתורגמים ומאומתים (apostille, חותמת אימות בין-לאומית למסמכים רשמיים), הבנק הצרפתי ידרוש את המסמך הנוטריוני הצרפתי ואת אישור רישום הצוואה, ובלי זה הכסף לא משתחרר.
צוואה שנערכה מחוץ לצרפת אינה ניתנת לביצוע על נכסים בצרפת בלי רישום מוקדם. סעיף 1000 לחוק האזרחי קובע: “Les testaments faits en pays étranger ne pourront être exécutés sur les biens situés en France qu’après avoir été enregistrés au bureau du domicile du testateur, s’il en a conservé un, sinon au bureau de son dernier domicile connu en France ; et, dans le cas où le testament contiendrait des dispositions d’immeubles qui y seraient situés, il devra être, en outre, enregistré au bureau de la situation de ces immeubles, sans qu’il puisse être exigé un double droit.” (צוואות שנעשו בארץ זרה לא יהיו ניתנות לביצוע על נכסים הנמצאים בצרפת אלא לאחר שנרשמו בלשכת מעונו של המצווה, אם שמר מעון כזה, ואם לא בלשכת מעונו האחרון הידוע בצרפת; ובמקרה שהצוואה כוללת הוראות לגבי מקרקעין הנמצאים בה, יהיה עליה להירשם, נוסף על כך, בלשכת מקום הנכסים, בלי שניתן יהיה לדרוש כפל מס.). יורש ישראלי המחזיק בצוואה שנחתמה בישראל חייב אפוא לתרגם אותה בידי מתרגם מושבע (traducteur assermenté, מתרגם המוסמך בידי בית המשפט הצרפתי), להחתים אותה בחותמת אפוסטיל, לשלוח אותה לנוטריון הצרפתי, ולדאוג לרישומה. דילוג על שלב הרישום הוא הסיבה השכיחה ביותר לעיכוב של חודשים בשחרור כספים מבנק צרפתי.
שאלת האזרחות עולה כמעט בכל תיק כזה, כי היא משפיעה על בחירת הדין ועל היכולת להוכיח זכויות. הכלל הבסיסי לאזרחות מכוח הולדה: סעיף 18 לחוק האזרחי קובע: “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא הילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי.). ילד שנולד בישראל לאב צרפתי הוא צרפתי מלידה, גם אם מעולם לא ביקש דרכון. נטל ההוכחה מוסדר בסעיף 30: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause.” (נטל ההוכחה, בענייני אזרחות צרפתית, מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק.). ההמשך מעניק יתרון למחזיק תעודת אזרחות (certificat de nationalité française, תעודה המונפקת בידי מזכירות בית המשפט ומאשרת אזרחות צרפתית): “Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants” (אולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על מעמד הצרפתי של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שהונפקה לפי סעיפים 31 ואילך.). בפועל, יורש ישראלי הטוען לאזרחות צרפתית כדי לבחור בדין הצרפתי או כדי להקל על ההליכים מול הנוטריון מתבקש להציג תעודת לידה צרפתית מלשכת מרשם האוכלוסין בנאנט (Service central d’état civil de Nantes, הלשכה המרכזית לרישום אזרחי של צרפתים שנולדו מחוץ לצרפת), דרכון צרפתי בתוקף או תעודת אזרחות; בלי מסמך כזה, הנוטריון מתייחס אליו כיורש זר, והבנק מפעיל בדיקות מחמירות יותר.
II. הנוטריון, המס והקבלה בפועל של הירושה מישראל
A. תפקיד הנוטריון ורשימת המסמכים שהיורש הישראלי מתבקש להכין
בצרפת, נוכחות נוטריון חובה בכל ירושה הכוללת מקרקעין, צוואה או מתנה בין בני זוג. האתר הרשמי service-public.fr מסביר כי הסדרת ירושה (Règlement d’une succession) עוברת דרך הנוטריון, וכי הערכת הירושה וחישוב הזכויות נעשים בסיועו. הנוטריון מאתר את היורשים, אוסף תעודות לידה ונישואין, מזמין הערכת שמאי לדירה, בודק חובות ומשכנתאות, עורך את תצהיר החלוקה (attestation immobilière, מסמך נוטריוני המעביר את הבעלות במקרקעין מהמנוח ליורשים ונרשם במרשם פרסום המקרקעין), מגיש את הצהרת הירושה לרשויות המס (déclaration de succession, דיווח מפורט על הנכסים והחובות המוגש תוך שישה חודשים ממוות בצרפת או תוך שנים עשר חודשים ממוות מחוץ לצרפת), ומחלק את הכספים. שכר הנוטריון מפוקח בחלקו בתעריף ממשלתי, והוא מתווסף למס הירושה ולהוצאות הרישום. יורש המתגורר בישראל אינו חייב להגיע פיזית: ניתן לחתום בייפוי כוח (procuration, מסמך הסמכה לחתום בשם אדם אחר) המאומת בקונסוליה הצרפתית בתל אביב או אצל נוטריון ישראלי עם אפוסטיל, ולנהל את התיק בדואר אלקטרוני ובשיחות וידאו. מומלץ למנות נוטריון אחד שירכז את התיק, בדרך כלל במחוז שבו נמצאת הדירה, ולדרוש ממנו לוח זמנים כתוב: איסוף מסמכים, הערכת הנכס, טיוטת החלוקה, הצהרת המס, חתימה סופית ותשלום.
רשימת המסמכים ליורש ישראלי ארוכה, והכנתה מראש חוסכת חודשים. הנוטריון מבקש תעודת פטירה בין-לאומית עם אפוסטיל, תעודות לידה של היורשים, תעודת נישואין או הסכם ממון (contrat de mariage, הסכם בין בני זוג הקובע את משטר הרכוש), צוואה מקורית או עותק מאומת, צו ירושה או צו קיום צוואה ישראלי מתורגם בידי מתרגם מושבע, אישור על חשבונות בנק בצרפת, שומת מס שבח אחרונה (taxe foncière, מס עירוני שנתי על מקרקעין) וחשבונות, פרטי משכנתא וביטוח חיים (assurance-vie, חוזה ביטוח חיים צרפתי שהכספים בו עוברים למוטבים מחוץ לירושה הרגילה בתנאים מסוימים), ומסמכי זהות של כל יורש. מסמך ישראלי שאינו נושא אפוסטיל מוחזר לשולח. תרגום שנעשה בידי מתרגם לא מוסמך נדחה. צוואה בעברית מתורגמת מילה במילה, כולל ההערות בשוליים. כאשר קיים חוזה ביטוח חיים צרפתי, הנוטריון בודק את המוטבים הרשומים בו, כי כספי ביטוח החיים אינם חלק מהעיזבון הרגיל ועוברים ישירות למוטב, בכפוף למס מיוחד ולכללי השמורה במקרים חריגים. יורש שמגלה שחשבון הבנק הצרפתי של המנוח הוקפא (compte bloqué, חשבון שהבנק חוסם לאחר קבלת תעודת הפטירה עד להצגת מסמכי הירושה) מתבקש לא להיבהל: ההקפאה אוטומטית, והיא מוסרת לאחר שהנוטריון מעביר לבנק את תעודת הירושה ואת אישור המס.
נקודה רגישה במיוחד היא הדירה המושכרת או הדירה שבה מתגורר אחד היורשים. כל עוד החלוקה לא הושלמה, הדירה שייכת לכל היורשים יחד במשטר של שיתוף (indivision, בעלות משותפת של כמה יורשים על אותו נכס לפני החלוקה). שוכר ממשיך לשלם את שכר הדירה לחשבון השיתוף, הוצאות הבניין מתחלקות לפי החלקים, ומכירה דורשת הסכמת כולם, למעט חריגים שבהם בית המשפט מאשר מכירה ביוזמת הרוב. יורש המתגורר בדירה ללא הסכמת האחרים חייב בתשלום דמי שימוש (indemnité d’occupation, תשלום שמשלם יורש הגר בנכס משותף ליתר היורשים). סכסוך בין אחים, כאשר אחד גר בפריז והאחרים בישראל, מתדרדר מהר כאשר אין הסכם שיתוף כתוב (convention d’indivision, הסכם המסדיר את ניהול הנכס המשותף). לכן, מיד לאחר המוות, כדאי לבקש מהנוטריון טיוטת הסכם שיתוף זמני: מי משלם את הארנונה, לאן מועבר שכר הדירה, מי מחזיק במפתחות, ומה קורה אם מחליטים למכור. הסכם כזה מונע תביעות מאוחרות על דמי שימוש ועל הוצאות.
כאשר היורשים אינם מסכימים על שווי הדירה, הנוטריון מזמין שמאי (expert immobilier, מעריך מקרקעין מוסמך) או שני שמאים, והערכתם קובעת את בסיס המס ואת איזון החלקים. הערכה נמוכה מדי חושפת את היורשים לתיקון מס (redressement fiscal, דרישת מס נוספת של רשויות המס לאחר בדיקה) ולעיתים לקנסות; הערכה גבוהה מדי מייקרת את המס ללא צורך. רשויות המס הצרפתיות משוות את המחיר המוצהר למחירי עסקאות דומות באותו רובע, והן רשאיות לערער על השומה בתוך תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. עבור דירה בפריז, בה הפער בין הערכות שמאים מגיע לעשרות אלפי אירו, כדאי לצרף לתיק שלוש הערכות עצמאיות, תמונות עדכניות, אבחון אנרגטי (diagnostic de performance énergétique, דירוג צריכת האנרגיה של הדירה, חובה במכירה ובהשכרה) וכל מסמך על ליקוי מבני, כי כל אלה משפיעים על השווי. הנוטריון מגיש את ההערכה הסופית בהצהרת הירושה, והיורש הישראלי חותם עליה מרחוק לאחר שקיבל העתק ובדק את הנתונים.
B. מס ירושה, אמנת המס עם ישראל וקבלת הכסף בפועל
מס הירושה הצרפתי (droits de succession, מס המוטל על כל יורש לפי חלקו וקרבתו למנוח) מוטל על כל יורש בנפרד, לפי החלק שקיבל ולפי הקרבה המשפחתית. הכלל הטריטוריאלי נקבע בסעיף 750 ter לחוק המס הכללי: “Sont soumis aux droits de mutation à titre gratuit : 1° Les biens meubles et immeubles situés en France ou hors de France” (חייבים במס העברה ללא תמורה: 1. נכסים מטלטלין ומקרקעין הנמצאים בצרפת או מחוץ לצרפת), כאשר המנוח היה תושב מס בצרפת (domicile fiscal, מקום המגורים הקובע את החבות במס לפי סעיף 4B לחוק המס), וכן נכסים הנמצאים בצרפת כאשר המנוח לא היה תושב מס בצרפת. המשמעות לישראלים: מנוח תושב ישראל שהותיר דירה בפריז, הדירה חייבת במס צרפתי גם אם היורשים תושבי ישראל; מנוח תושב צרפת שהותיר נכסים בישראל ובצרפת, כלל נכסיו מדווחים בצרפת, בכפוף לאמנה למניעת כפל מס. בין צרפת לישראל קיימת אמנה למניעת כפל מס בענייני מס הכנסה והון, והוראותיה בענייני ירושה מיושמות דרך מנגנוני זיכוי (crédit d’impôt, הפחתת המס הצרפתי בסכום המס ששולם בישראל על אותו נכס). בפועל, הנוטריון מחשב את המס הצרפתי, מפחית את המס הישראלי ששולם על אותו נכס, וגובה את ההפרש. בלי תיאום בין רואה החשבון בישראל לנוטריון בצרפת, היורש משלם מס כפול ורודף אחרי החזר במשך שנים.
שיעורי המס עולים במדרגות, והפטורים משמעותיים לקרובים. סעיף 779 לחוק המס הכללי קובע: “Pour la perception des droits de mutation à titre gratuit, il est effectué un abattement de 100 000 € sur la part de chacun des ascendants et sur la part de chacun des enfants vivants ou représentés par suite de prédécès ou de renonciation.” (לצורך גביית מס העברה ללא תמורה, מוענקת הפחתה בסך 100,000 אירו על חלקו של כל הורה ועל חלקו של כל ילד חי או מיוצג עקב מוות מוקדם או ויתור.). כל ילד זכאי אפוא להפחתה של 100,000 אירו מחלקו לפני חישוב המס; בן זוג נשוי (époux survivant) פטור לחלוטין ממס ירושה בצרפת; אחים ואחיות זכאים להפחתה קטנה בהרבה; קרובים רחוקים וזרים משלמים שיעורים גבוהים במיוחד. מעבר להפחתה, המדרגות לילדים מתחילות ב-5 אחוזים ועולות עד 45 אחוזים לחלקים הגדולים. דירה בפריז בשווי 600,000 אירו המתחלקת בין שני ילדים: כל ילד מקבל חלק תיאורטי של 300,000 אירו, מפחית 100,000 אירו, ומשלם מס מדורג על 200,000 אירו. הנוטריון מפיק שומת מס מפורטת (décompte fiscal, טבלת חישוב המס לכל יורש), והבנק משחרר את הכספים רק לאחר שהמס שולם או הובטח בערבות. איחור בהגשת הצהרת הירושה גורר ריבית (intérêts de retard) וקנסות, והמועד הקובע הוא שישה חודשים ממוות בצרפת ושנים עשר חודשים ממוות מחוץ לצרפת.
השלב האחרון, קבלת הכסף בישראל, טכני אך מכריע. הבנק הצרפתי דורש תעודת זהות, אישור תושבות מס, פרטי חשבון בנק (RIB, פרטי חשבון בנק צרפתי), ולעיתים אישור על מקור הכספים לפי כללי מניעת הלבנת הון. העברה בנקאית מצרפת לישראל בסכום גדול מדווחת לרשויות, והבנק הישראלי שואל על מקור הכסף: התשובה הנכונה היא תיק הירושה המלא, כולל תעודת הירושה הנוטריונית, הצהרת המס הצרפתית ואישור התשלום. המרת אירו לשקלים בסכומים גדולים מתבצעת דרך הבנק או דרך גוף מורשה, והפרשי שער ועמלות מגיעים לאחוזים שלמים מהסכום. יורש המוכר את הדירה בפריז משלם בנוסף מס שבח צרפתי (plus-value immobilière, מס על הרווח ממכירת מקרקעין), המחושב כהפרש בין מחיר המכירה לשווי שדווח בירושה, בניכוי תקופות החזקה המזכות בהפחתה הדרגתית עד לפטור מלא לאחר שנות החזקה ארוכות. מכירה מהירה לאחר הירושה, בלי תכנון מס, מותירה ליורש הרבה פחות ממה שציפה. תכנון נכון כולל החזקת הנכס לתקופה המזכה בהפחתות, קיזוז הוצאות שיפוץ מתועדות, ותיאום עיתוי המכירה מול שנת המס הישראלית.
משפחות ישראליות נופלות שוב ושוב באותן טעויות: חתימה על מסמכי הנוטריון בלי להבין את הבחירה בין זיקת הנאה לבעלות, ויתור על ירושה (renonciation à succession, הודעה רשמית על סירוב לקבל את הירושה) בלי לבדוק את החובות, או קבלת ירושה (acceptation, הסכמה לקבל את הירושה) בלי לבדוק אם העיזבון שקוע בחובות. הדין הצרפתי מאפשר שלוש אפשרויות: קבלה מלאה, קבלה עד גובה הנכסים (acceptation à concurrence de l’actif net, קבלה המוגבלת לנכסים בלי אחריות אישית לחובות העודפים), וויתור. יורש החושש מחובות המנוח בצרפת, למשל משכנתא הגבוהה משווי הדירה או חוב מס, בוחר בקבלה המוגבלת, המחייבת עריכת מלאי (inventaire, רשימה מפורטת של נכסים וחובות) בפיקוח. ויתור נעשה בהצהרה בפני בית המשפט (tribunal judiciaire, בית המשפט המחוזי האזרחי), אינו ניתן לחזרה בקלות, ומעביר את החלק ליורשים הבאים בתור, לעיתים לילדיו של המוותר עצמו. לפני כל החלטה כזו מבקשים מהנוטריון טבלת נכסים וחובות מלאה, כולל חובות מס, הלוואות וערבויות, כי חתימה עיוורת על קבלה מלאה הופכת את היורש לחייב אישי של נושי המנוח.
סיכום
ירושה בצרפת של אזרח ישראלי מצליחה כאשר המשפחה מבינה שלושה דברים: הנוטריון מנהל את התיק ובלעדיו דבר אינו זז, השמורה מגנה על הילדים גם כאשר הצוואה נכתבה בישראל, והמס הצרפתי חל על כל נכס צרפתי גם כאשר המנוח והיורשים תושבי ישראל. פתיחת התיק מתחילה באיסוף מסמכים ישראליים מאומתים ומתורגמים, ממשיכה בבחירת הדין בצוואה ובהגדרת זכויות בן הזוג הנותר, ועוברת דרך הערכת הנכס, הצהרת המס והחלוקה. תקנת הירושה האירופית מאפשרת לבחור מראש את הדין החל, מנגנון הנטילה המפצה מגן על ילדים שהודרו, ותעודת הירושה האירופית מקלה על ההוכחה אך אינה פוטרת מרישום הצוואה הזרה ומתשלום המס. אמנת המס בין צרפת לישראל מונעת כפל מס כאשר שני הצדדים מתואמים, והבנקים בשתי המדינות משחררים כספים רק מול תיק שלם. מי שמכין את המסמכים מוקדם, דורש מהנוטריון לוח זמנים וחישוב מס כתובים, ואינו חותם על בחירות בלתי הפיכות בלי להבין את משמעותן, מקבל את חלקו בלי עיכובים מיותרים ובלי מס עודף. עמוד המומחיות בדיני ירושה בין-לאומית של המשרד מרכז מידע נוסף על ליווי יורשים בין ישראל לצרפת.