ישראלים רבים החיים בזוגיות עם אזרח או אזרחית צרפת בוחרים לחתום על פאקס, הסכם זוגיות אזרחי צרפתי, במקום להתחתן או לפני החתונה. בישראל אין נישואים אזרחיים, וזוגות חד מיניים או זוגות שמעדיפים מסגרת גמישה מוצאים בפאקס פתרון מהיר וזול. אבל כאן מתחילה הטעות הנפוצה ביותר: הפאקס כשלעצמו אינו מעניק אשרת שהייה בצרפת. בן זוג ישראלי שחי בפריז או בתל אביב וחתם על פאקס עם צרפתי חייב להבין את ההבדל בין ההסכם האזרחי לבין הזכות להישאר בצרפת, אילו מסמכים הפרפקטורה דורשת, מדוע חקירת משטרה עלולה להפיל את הבקשה, ומה עושים כשהתשובה שלילית. מאמר זה מסביר את התמונה המלאה: מהו פאקס ואיך נרשמים, אילו זכויות הוא נותן בתחום הרכוש והחובות, איך מגישים בקשה לאשרת שהייה מטעם חיים פרטיים ומשפחתיים, ושני פסקי דין עדכניים שמראים בדיוק היכן עובר הגבול בין זוגיות שמזכה באשרה לבין זוגיות שלא מספיקה.
I. פאקס עם אזרח צרפתי: מהו ההסכם, איך חותמים עליו ואיפה נרשמים
A. התנאים לחתימה והרישום בעירייה, אצל נוטריון או בקונסוליה
פאקס, pacte civil de solidarité, הוא חוזה שחותמים עליו שני בגירים כדי לארגן את חייהם המשותפים. החוק הצרפתי מגדיר זאת במפורש: Un pacte civil de solidarité est un contrat conclu par deux personnes physiques majeures, de sexe différent ou de même sexe, pour organiser leur vie commune.
(חוזה זוגיות אזרחית הוא חוזה הנחתם בין שני אנשים בגירים, ממין שונה או מאותו המין, כדי לארגן את חייהם המשותפים.) ההגדרה לקוחה מסעיף 515-1 לחוק האזרחי הצרפתי. המשמעות המעשית לישראלים היא כפולה: אין דרישת אזרחות ואין דרישת מין שונה, כך שגם בן זוג ישראלי וגם זוגות חד מיניים, שאינם יכולים להינשא בישראל בנישואים אזרחיים, יכולים לחתום על פאקס בצרפת.
החתימה עצמה אינה טקס דתי ואינה טקס חתונה. שני בני הזוג מגישים הצהרה משותפת וחותמים על הסכם כתוב ביניהם, convention, שבו הם קובעים את כללי החיים המשותפים והרכוש. הרישום נעשה בפני פקיד המעמד האישי של העירייה, officier de l’état civil, במקום מגוריהם המשותפים, או בפני נוטריון צרפתי, notaire, אם ההסכם נערך בשטר נוטריוני. החוק קובע: Les personnes qui concluent un pacte civil de solidarité en font la déclaration conjointe devant l’officier de l’état civil de la commune dans laquelle elles fixent leur résidence commune.
(החותמים על הסכם זוגיות אזרחית מגישים הצהרה משותפת בפני פקיד המעמד האישי של הרשות המקומית שבה קבעו את מגוריהם המשותפים.) המקור הוא סעיף 515-3 לחוק האזרחי. אותו סעיף מוסיף נקודה חשובה במיוחד לישראלים שחיים מחוץ לצרפת: A l’étranger, l’enregistrement de la déclaration conjointe d’un pacte liant deux partenaires dont l’un au moins est de nationalité française […] sont assurés par les agents diplomatiques et consulaires français.
(מחוץ לצרפת, רישום ההצהרה המשותפת של הסכם הקושר שני בני זוג שלפחות אחד מהם בעל אזרחות צרפתית מתבצע בפני הנציגים הדיפלומטיים והקונסולריים של צרפת.) כלומר, זוג שבו אחד הצדדים צרפתי יכול להירשם גם בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, בלי לטוס לפריז.
לצורך הרישום נדרשים מסמכי זהות, הוכחת מגורים משותפים או הצהרה על קביעתם, תעודת לידה של כל צד, ולבן הזוג הישראלי תעודות שמקורן בישראל עם אפוסטיל ותרגום מושבע לצרפתית. מי שנשוי עדיין, גם בישראל, אינו יכול לחתום על פאקס, והחוק אוסר על אדם להיות צד ליותר מהסכם אחד בו זמנית. מאחר שהפרפקטורה תבדוק אחר כך כל פרט, כבר בשלב החתימה כדאי לשמור עותקים של כל מסמך, כולל אישור הרישום וההסכם החתום, כי אותה תיקייה תלווה את בני הזוג גם לבקשת אשרת השהייה.
בפריז ובאיל דה פראנס הרישום מתבצע בעיריות הרבעים או בפני נוטריון, והתורים עלולים להיות ארוכים. זוגות רבים מעדיפים נוטריון כדי לקבל במקביל ייעוץ על משטר הרכוש, במיוחד כשלצדדים נכסים בישראל או בצרפת. הנקודה המהותית היא שהפאקס נכנס לתוקף אזרחי מרגע הרישום, אבל הוא אינו אשרת שהייה ואינו מחליף אותה. מכאן עוברים לחלק השני של התמונה: מה ההסכם נותן ומה הוא אינו נותן.
B. מה הפאקס נותן בתחום הרכוש והחובות, ואיך מסיימים אותו
הכלל הבסיסי בפאקס הוא הפרדת רכוש. אלא אם ההסכם קובע אחרת, כל אחד מבני הזוג שומר על הניהול, ההנאה והזכות החופשית בנכסיו האישיים, וכל אחד נושא לבדו בחובות האישיים שנוצרו לפני ההסכם או במהלכו. החוק קובע: chacun des partenaires conserve l’administration, la jouissance et la libre disposition de ses biens personnels. Chacun d’eux reste seul tenu des dettes personnelles nées avant ou pendant le pacte.
(כל אחד מבני הזוג שומר על ניהול נכסיו האישיים, ההנאה מהם והזכות החופשית בהם. כל אחד מהם נושא לבדו בחובות האישיים שנוצרו לפני ההסכם או במהלכו.) המקור הוא סעיף 515-5 לחוק האזרחי. אותו סעיף מוסיף כי נכסים שאף צד אינו יכול להוכיח לגביהם בעלות בלעדית נחשבים שייכים לשניהם בחלקים שווים, בחזקת שיתוף של מחצה למחצה. לבן זוג ישראלי עם דירה בישראל או חשבון בנק בתל אביב יש לכך משמעות ישירה: הנכסים שנרכשו לפני הפאקס נשארים אישיים, וההסכם יכול לקבוע במפורש מה קורה לנכסים שיירכשו אחריו.
בכל הנוגע לשהייה בצרפת, הכלל החשוב ביותר נכתב דווקא באתר הרשמי של המינהל הצרפתי, service-public.fr: Le fait d’être pacsé ne permet pas un droit automatique à une carte de séjour vie privée et familiale. Le Pacs constitue toutefois un élément d’appréciation en ce qui concerne les liens personnels en France.
(עצם היותו של אדם חתום על פאקס אינו מקנה זכות אוטומטית לאשרת שהייה מטעם חיים פרטיים ומשפחתיים. הפאקס מהווה עם זאת שיקול בהערכת הקשרים האישיים בצרפת.) המקור הוא דף המידע הרשמי על הקשרים המשפחתיים המזכים באשרה. זהו לב ההבדל בין פאקס לנישואים: בן זוג נשוי של צרפתי זכאי לאשרה מכוח החוק כשמתקיימים תנאים ברורים, כפי שיוסבר בהמשך, ואילו בן זוג חתום פאקס חייב לשכנע שהקשרים האישיים והמשפחתיים שלו בצרפת מצדיקים אשרה, בלי זכות אוטומטית.
סיום הפאקס פשוט יחסית, ודווקא הפשטות הזאת מחייבת זהירות. ההסכם מתפרק במות אחד מבני הזוג או בנישואי בני הזוג או אחד מהם, וכן בהצהרה משותפת או בהחלטה חד צדדית של אחד הצדדים שהומצאה לצד השני. החוק קובע: La dissolution du pacte civil de solidarité prend effet, dans les rapports entre les partenaires, à la date de son enregistrement. Elle est opposable aux tiers à partir du jour où les formalités de publicité ont été accomplies.
(סיום הסכם הזוגיות האזרחית נכנס לתוקף, ביחסים שבין בני הזוג, במועד רישומו. הוא תקף כלפי צדדים שלישיים מהיום שבו הושלמו הליכי הפרסום.) המקור הוא סעיף 515-7 לחוק האזרחי. לסיום יש השלכה ישירה על אשרת השהייה: אם בסיס האשרה היה החיים המשותפים, והם הסתיימו, הפרפקטורה רשאית לבחון מחדש את הזכות לאשרה, כפי שיוסבר בחלק השני. לכן כל שינוי סטטוס, נישואים, פרידה או מעבר דירה, חייב להיות מתועד ומדווח בזמן.
השוואה קצרה מסכמת את הבחירה בין שני המסלולים. נישואים מעניקים לבן הזוג הזר זכות מעין אוטומטית לאשרה כשהחיים המשותפים נמשכים, האזרחות הצרפתית נשמרת, והנישואים שנערכו בחו״ל נרשמו במרשם הצרפתי, לפי סעיף L423-1. פאקס אינו מעניק זכות כזאת, אבל הוא מהיר, זול, פתוח לזוגות מאותו המין, וניתן לרישום בקונסוליה בתל אביב כשאחד מבני הזוג צרפתי, לפי סעיף 515-3. זוגות ישראליים רבים בוחרים אפוא בסדר הזה: פאקס עכשיו כדי להסדיר את החיים המשותפים והרכוש, בקשת אשרה מכוחו, ונישואים בהמשך כדי לעבור למשטר המוגן יותר. בכל שלב כדאי לעיין גם בדף הרשמי על חתימת פאקס המתאר את ההליך המלא.
II. אשרת השהייה של בן הזוג הישראלי: התנאים, ההוכחות והערעור על סירוב
A. הבקשה בפרפקטורה: עילת החיים הפרטיים והמשפחתיים, הפטור מאשרת כניסה והתיק שצריך לבנות
בן זוג ישראלי החתום על פאקס עם צרפתי מגיש בקשה לאשרת שהייה זמנית בת שנה עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים, carte de séjour temporaire portant la mention vie privée et familiale. העילה המשפטית היא סעיף L423-23 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, הקובע: L’étranger […] qui dispose de liens personnels et familiaux en France tels que le refus d’autoriser son séjour porterait à son droit au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée au regard des motifs du refus, se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention vie privée et familiale d’une durée d’un an.
(זר שיש לו קשרים אישיים ומשפחתיים בצרפת באופן שסירוב לאשר את שהייתו יפגע בזכותו לכיבוד חייו הפרטיים והמשפחתיים באופן בלתי מידתי ביחס לנימוקי הסירוב, מקבל אשרת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים לתקופה של שנה.) אותם קשרים נבחנים, לפי הסעיף, notamment au regard de leur intensité, de leur ancienneté et de leur stabilité, des conditions d’existence de l’étranger, de son insertion dans la société française ainsi que de la nature de ses liens avec sa famille restée dans son pays d’origine.
(בפרט לאור עוצמתם, ותקם ויציבותם, תנאי קיומו של הזר, השתלבותו בחברה הצרפתית וכן אופי קשריו עם משפחתו שנותרה בארץ מוצאו.) הפאקס הוא אפוא ראיה אחת בתוך מכלול, לא כרטיס כניסה אוטומטי, והפרפקטורה בוחנת את עומק החיים המשותפים, את משך הזמן, את הילדים המשותפים אם ישנם, את ההשתלבות בצרפתית ובחברה, ואת הקשרים שנותרו בישראל.
לישראלים יש יתרון דיוני משמעותי בסעיף הזה: האשרה ניתנת sans que soit opposable la condition prévue à l’article L. 412-1
(בלי שניתן להעלות נגד המבקש את התנאי הקבוע בסעיף L412-1). סעיף L412-1 הוא הכלל הדורש בדרך כלל אשרת כניסה ארוכת טווח, visa de long séjour, לפני קבלת אשרת שהייה ראשונה. מאחר שישראלים נכנסים לצרפת בלי אשרה לתקופה קצרה, הפטור הזה פותח את הדלת להגשת בקשה גם למי שנכנס כתייר ונשאר עם בן הזוג, ובלבד שהוכיח קשרים אישיים ומשפחתיים ממשיים. אין לקרוא בכך הבטחה: הפטור מסיר מכשול אחד, אבל חובת ההוכחה על עומק הקשר נשארת על המבקש.
כאן בולט ההבדל מול נישואים. סעיף L423-1 קובע כי זר הנשוי לצרפתי מקבל את אותה אשרה כשמתקיימים שלושה תנאים: 1° La communauté de vie n’a pas cessé depuis le mariage ; 2° Le conjoint a conservé la nationalité française ; 3° Lorsque le mariage a été célébré à l’étranger, il a été transcrit préalablement sur les registres de l’état civil français.
(החיים המשותפים לא פסקו מאז הנישואים, בן הזוג שמר על אזרחותו הצרפתית, וכשהנישואים נערכו בחו״ל הם נרשמו תחילה במרשמי המעמד האישי הצרפתיים.) הנשוי נהנה מזכות מעין אוטומטית, והחתום על פאקס נדרש לשכנע. זוגות ישראלים צרפתיים רבים חותמים אפוא על פאקס כצעד ראשון ואחר כך נישאים, והמעבר בין שני המשטרים משנה את עילת האשרה ואת עוצמת ההגנה.
בניית התיק היא שלב ההכרעה. הפרפקטורה דורשת הוכחות לחיים משותפים אמיתיים ורצופים: חוזה שכירות על שם שני בני הזוג, חשבונות משותפים, דפי בנק, תמונות, התכתבויות, אישורים של שכנים וחברים, הוכחות לשהייה רציפה תחת אותה קורת גג, ולעתים גם חקירת חיים משותפים של המשטרה, enquête de communauté de vie, שבה שוטרים מגיעים לדירה ובודקים מי גר בה בפועל. בפריז הבקשה מוגשת כיום באופן מקוון דרך המערכת הממוחשבת של המינהל, והמבקש מקבל אישור הגשה ואחריו אישור שהייה זמני, récépissé, עד להחלטה. כל מסמך ישראלי, תעודת לידה, תמצית רישום או אישור רווקות, מוגש עם אפוסטיל ותרגום מושבע. טעות נפוצה היא להגיש תיק דל ולסמוך על הפאקס לבדו: הפאקס מוכיח שההסכם קיים, אבל רק החיים שמאחוריו מוכיחים שהקשר אמיתי.
נקודת הגנה דיונית שרבים אינם מכירים היא ועדת אשרות השהייה. החוק אינו עומד לבד, ולצדו קובע המחוקק מנגנון בקרה: Dans chaque département est instituée une commission du titre de séjour qui est saisie pour avis par l’autorité administrative : 1° Lorsqu’elle envisage de refuser de délivrer ou de renouveler la carte de séjour temporaire prévue aux articles […] L. 423-23 […] à un étranger qui en remplit effectivement les conditions de délivrance.
(בכל מחוז מוקמת ועדת אשרות שהייה שהרשות המינהלית פונה אליה לחוות דעת כשהיא שוקלת לסרב להנפיק או לחדש אשרת שהייה זמנית מהסוגים המנויים, ובכללם הסעיף החל על בני זוג חתומי פאקס, לזר שממלא בפועל את תנאי ההנפקה.) המקור הוא סעיף L432-13 לקוד הכניסה והשהייה. במילים פשוטות, כשהתיק טוב והפרפקטורה שוקלת בכל זאת לסרב, עליה להיוועץ בוועדה, והמבקש זכאי להישמע בפניה. עורך דין הבקיא בהליך יבדוק תמיד אם ההיוועצות נעשתה, כי פגם בהליך יכול להביא לביטול הסירוב.
בפריז ובאיל דה פראנס יש לכללים הארציים ביטוי מקומי שחשוב להכיר. הבקשה מוגשת בפרפקטורה של מקום המגורים, בפריז בפרפקטורת המשטרה, והזימונים, האישורים הזמניים והחקירות מתנהלים בעומס תורים כבד, כך שעיכוב של חודשים אינו נדיר. בנוסף לשלושת התנאים הידועים, אי היות איום על הסדר הציבורי, אי חיים בפוליגמיה והתחייבות לכבד את עקרונות הרפובליקה, כפי שמפרט דף המידע הרשמי, הפרפקטורה בוחנת גם עבר פלילי, מסמכים כוזבים ואי כיבוד חובת עזיבה קודמת, וכל אחד מאלה עלול להביא לסירוב עצמאי. לכן מי שכבר קיבל בעבר חובת עזיבה ולא ביצע אותה, או הסתבך בפלילים, חייב לטפל בנקודות האלה בתיק לפני הגשת הבקשה החדשה, ולא לקוות שהפאקס יכסה עליהן. תושבי פריז נדרשים להגיע לזימונים עם תיק מקורי מלא, כי פקיד שקולט תיק חלקי דוחה אותו לבירור נוסף, והזמן שעובר פועל לרעת המבקש שמחזיק רק אישור זמני.
B. סירוב, חובת עזיבה וערעור לבית המשפט: שני פסקי דין שמראים היכן עובר הגבול
כשהפרפקטורה מסרבת, ההחלטה מגיעה בדרך כלל עם חובת עזיבת השטח הצרפתי וקביעת מדינת היעד, ולעתים עם מועד של שלושים יום לביצוע. נגד ההחלטה ניתן לערער לבית המשפט המינהלי, tribunal administratif, בתוך חודשיים מיום מסירתה, שכן La juridiction ne peut être saisie que par voie de recours formé contre une décision, et ce, dans les deux mois à partir de la notification ou de la publication de la décision attaquée.
(לא ניתן לפנות לערכאה אלא בערעור על החלטה, וזאת בתוך חודשיים ממסירת ההחלטה או פרסומה.) המקור הוא סעיף R421-1 לקוד הצדק המינהלי. הערעור יכול לבקש את ביטול הסירוב, ובמקביל ניתן לבקש סעד זמני דחוף כשההרחקה מיידית. שני פסקי דין של בתי משפט מינהליים לערעורים ממחישים איך בתי המשפט מיישמים את הכללים על בני זוג חתומי פאקס.
המקרה הראשון הוא דחיית ערעור. בפסק דין של בית המשפט המינהלי לערעורים בנאנט מיום 12 באפריל 2024, תיק 23NT03059, נדחה ערעור של מבקש שהפרפקט סירב לאשר את שהייתו והטיל עליו חובת עזיבה בתוך שלושים יום. העובדות: המבקש טען לחיים משותפים עם צרפתייה שעמה חתם על פאקס, avec laquelle il a conclu un pacte civil de solidarité le 23 juin 2021
(שעמה חתם על הסכם זוגיות אזרחית ביום 23 ביוני 2021). הוא הציג חוזה עם משכיר חברתי על שם שניהם, חשבונות, תמונות והצהרות של ילדי בת הזוג ושני חברים, שהיוו לדעת בית המשפט un commencement de preuve que les deux pacsés vivent effectivement ensemble
(ראשית ראיה לכך ששני החתומים על הפאקס חיים בפועל יחד). אבל הפרפקטורה ערכה חקירת חיים משותפים שהסתיימה בדוח מיום 25 בפברואר 2022 שלפיו il ne pouvait être attesté d’une communauté de vie, ni d’une présence régulière de M. C… auprès de sa partenaire
(לא ניתן היה לאשר קיום חיים משותפים ולא נוכחות סדירה של המבקש לצד בת זוגו). בית המשפט הוסיף כי המבקש שהה שש שנים בלי אשרה, אינו שולט בצרפתית ולא השתלב, וקבע כי הנסיבות, compte tenu en particulier de la brièveté de sa vie commune avec Mme B…
(בפרט נוכח קוצר החיים המשותפים עם בת הזוג), אינן מספיקות להוכיח שהפרפקט הפר את סעיף L423-23, את סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם המגן על החיים הפרטיים והמשפחתיים, או שגה שגיאה גלויה בהערכה. המסר לישראלים חד: פאקס בן שנתיים בלי הוכחות מגורים משותפים מוצקות, כשהמבקש אינו דובר צרפתית, אינו עובר את הסף.
המקרה השני הוא ביטול סירוב. בפסק דין של בית המשפט המינהלי לערעורים בליון מיום 27 במרץ 2018, תיק 17LY00840, נדחה ערעור של הפרפקט ואושר ביטול סירוב לאשר שהייה. המבקשת est pacsée depuis le 7 avril 2015 avec un ressortissant algérien, père de sa fille âgée de vingt mois à la date de la décision attaquée
(חתומה על פאקס מאז 7 באפריל 2015 עם אזרח אלג׳ירי, אביה של בתה שהייתה בת עשרים חודשים במועד ההחלטה). נקודת המפתח: הפרפקט טען שהחיים המשותפים הוכחו רק מספטמבר 2014, אבל il ne conteste cependant pas que la communauté de vie est réelle
(עם זאת אינו חולק על כך שהחיים המשותפים אמיתיים). בית המשפט קבע כי בנסיבות המיוחדות, נוכח המצב המשפחתי ומשך השהייה בצרפת, ההחלטה a porté au droit de Mme A… au respect de sa vie privée et familiale une atteinte disproportionnée au regard des buts en vue desquels elle a été prise
(פגעה בזכותה של המבקשת לכיבוד חייה הפרטיים והמשפחתיים באופן בלתי מידתי ביחס למטרות שלשמן התקבלה). התוצאה: ביטול הסירוב וחיוב הפרפקט להנפיק אשרת שהייה זמנית עם הכיתוב חיים פרטיים ומשפחתיים בתוך שלושה חודשים. המסר ההפוך: פאקס ותיק, ילדה משותפת וחיים משותפים שהפרפקטורה עצמה אינה מכחישה את אמיתותם, מטים את מאזן המידתיות לטובת המבקשת, אפילו כשעברה כולל שהייה בלי אשרה והרשעה פלילית ישנה.
שני פסקי הדין יחד נותנים את מפת ההכרעה: משך החיים המשותפים, הילדים, השפה, ההשתלבות, והשאלה אם הפרפקטורה מסוגלת להצביע על ממצא קונקרטי נגד אמיתות המגורים המשותפים. זוג ישראלי צרפתי צריך לקרוא את התיק שלו בעיניים של שופט: לא די בהסכם חתום, צריך חיים שאפשר להוכיח אותם מיום ליום.
נותרה שאלת הפרידה. כשהפאקס מתפרק והחיים המשותפים נפסקים, תנאי האשרה עלול להפסיק להתקיים. סעיף L432-5 לקוד הכניסה והשהייה קובע: Si l’étranger cesse de remplir l’une des conditions exigées pour la délivrance de la carte de séjour dont il est titulaire […] la carte de séjour peut lui être retirée par une décision motivée.
(אם הזר חדל למלא אחד התנאים הנדרשים להנפקת אשרת השהייה שבה הוא מחזיק, ניתן למשוך את אשרת השהייה בהחלטה מנומקת.) המשיכה מחייבת הליך תקין: המבקש זכאי להשמיע את טענותיו לפני ההחלטה. בפועל, מי שהתחתן אחרי הפאקס עובר למשטר המוגן יותר של בן זוג נשוי, סעיף L423-1, ומי שנפרד צריך לבחון מיד עילה חלופית, ילד משותף, עבודה או נסיבות הומניטריות, לפני שהפרפקטורה פותחת בהליך. קישור פנימי מועיל בהקשר זה הוא המאמר על בן זוג ישראלי של צרפתי, אשרת חיים פרטיים ומשפחתיים, חידוש וגירושים, המשלים את התמונה למקרה שהזוגיות עולה על שרטון.
סיכום
שתי עצות מעשיות חותמות את התמונה. ראשית, לתעד את החיים המשותפים באופן רציף: חוזה שכירות משותף מיום הכניסה לדירה, חשבונות על שם שני בני הזוג, ביטוח דירה משותף, והצהרות מסודרות של עדים שמכירים את הזוג באמת, כי חקירת הפרפקטורה תשאל בדיוק את השאלות האלה. שנית, לא לחכות לסירוב כדי להבין את התיק: מי שמזהה מראש נקודת תורפה, תקופת שהייה בלי אשרה, פער שפה, היעדר מסמכים מישראל עם אפוסטיל, יכול לתקן אותה לפני ההגשה במקום להילחם עליה בערעור. הפאקס פותח את הדלת, אבל רק תיק חי, מלא ומתועד עובר דרכה.
פאקס עם בן זוג צרפתי הוא צעד אזרחי פשוט ופתוח לכול, כולל זוגות חד מיניים וישראלים שאינם יכולים להינשא בנישואים אזרחיים בישראל, וניתן לרשום אותו גם בקונסוליה מחוץ לצרפת. אבל בתחום ההגירה הוא רק תחילת הדרך: החוק אינו מעניק לבן הזוג החתום זכות אוטומטית לאשרת שהייה, והפרפקטורה בוחנת את עוצמת החיים המשותפים, את ותקם, את השפה ואת ההשתלבות, ולעתים שולחת חקירה לדירה עצמה. הפטור מדרישת אשרת הכניסה הארוכה מקל על ישראלים שנכנסו בלי אשרה, אך אינו מחליף את חובת ההוכחה. שני פסקי הדין שהובאו כאן מראים את שני הקצוות: פאקס קצר בלי הוכחות מגורים ובלי צרפתית נדחה, ופאקס ותיק עם ילדה משותפת וחיים שאמיתותם אינה שנויה במחלוקת הביא לביטול הסירוב ולחיוב בהנפקת אשרה. מי שחי בזוגיות כזאת צריך לבנות מהיום הראשון תיק מגורים משותפים מלא, לשמור כל מסמך, לעקוב אחר כל שינוי סטטוס, ובמקרה של סירוב לפנות לבית המשפט המינהלי בתוך חודשיים. ההבדל בין אשרה לבין חובת עזיבה אינו ההסכם החתום, אלא החיים שמוכיחים אותו.