משרד Kohen Avocats — הגנה פלילית
עורך דין למעשה מגונה בפומבי בפריז: מעצר לחקירה, הגנה ומרשם פלילי
זומנתם בחשד למעשה מגונה בפומבי (exhibition sexuelle) בפריז או באזור פריז (Île-de-France)? עורך דין למעשה מגונה בפומבי בפריז מסייע לכם להתכונן לחקירה, לבחון את הראיות ולהעריך את ההשלכות על העונש, על המרשם הפלילי (casier judiciaire) ועל המאגר הלאומי של עברייני מין (FIJAIS).
חקירה במשטרה או דיון בבית המשפט מתקרבים? שלחו לנו את הזימון ואת המסמכים שקיבלתם כדי שנוכל להכין את הגנתכם.
מעשה מגונה בפומבי · פריז
הכינו את הגנתכם
משרד עורכי הדין הפליליים שלנו בפריז בוחן את העובדות המיוחסות, את ההליך ואת המסמכים הזמינים לפני קביעת האסטרטגיה.
פריז
ואזור פריז
הגנה פלילית
משרד Kohen Avocats, הרובע ה-16 של פריז
הגנתכם בתיק של מעשה מגונה בפומבי
הגנה פלילית · הרובע ה-16 של פריז
עורך הדין שלכם למעשה מגונה בפומבי בפריז
- לשכת עורכי הדין של פריז
- עבירות מין
- פריז ואזור פריז
- מעצר לחקירה ומשפט
זימון בחשד למעשה מגונה בפומבי מחייב בחינה מדויקת של העובדות: מה נחשף, מי היה נוכח, מבנה המקום והאם ההתנהגות הייתה מכוונת. העבירה קבועה בסעיף 222-32 לחוק העונשין הצרפתי (Code pénal), ומשלים אותו סעיף 121-3 לחוק העונשין בעניין הכוונה. המשרד בוחן את ההצהרות, את התמונות הזמינות ואת סיווג העבירה שנבחר לפני הכנת ההגנה.
עו״ד חסן כהן פועל בפריז ובאזור פריז, החל מהחקירה במשטרה או מהמעצר המשטרתי לחקירה (garde à vue) ועד לדיון בבית המשפט. העבודה כוללת גם את ההשלכות של הרשעה אפשרית: העונש, המרשם הפלילי ו-FIJAIS. הסיוע במהלך החקירה והגישה למסמכים תלויים במסגרת הדיונית (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי (Code de procédure pénale), סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי). שלחו את הזימון ואת המסמכים שקיבלתם, או התקשרו למשרד במספר +33 6 89 11 34 45.
הפרופיל הרשמי במדריך עורכי הדין של המועצה הארצית של לשכות עורכי הדין בצרפת (CNB)המשרד ב-10 avenue du Colonel Bonnet, 75016 Paris
סיווג העבירה
השוואת המעשה המיוחס ליסודות העבירה, תוך הבחנה בין מעשה מגונה בפומבי, עירום ותקיפה מינית.
ראיות
שחזור המקום, ציר הזמן, תנאי הראייה וההצהרות של כל אחד מהמעורבים.
השלכות
הכנת טיעונים בעניין העונש, המרשם הפלילי וכללי הרישום ב-FIJAIS.
חוק העונשין · סעיפים 222-32 ו-121-3
מה נחשב מעשה מגונה בפומבי
סיווג העבירה מחייב לתאר את המעשה, את הנסיבות שבהן נכפה על אחרים ואת כוונת מבצעו.
ההתנהגות
חשיפה או מעשה מיני מפורש
סעיף 222-32 לחוק העונשין מעניש על חשיפה מינית הנכפית על מבטם של אחרים במקום הגלוי לעיני הציבור. מאז 23 באפריל 2021 הוא חל במפורש, גם ללא חשיפת איבר גוף, על ביצוע מפורש של מעשה מיני אמיתי או מדומה באותן נסיבות. התואר "מגונה" לבדו אינו מתאר די הצורך את המעשה המיוחס: יש לחזור לעובדות.
המקום
מקום פרטי אינו שולל בהכרח את העבירה
הבעלות על המקום והיותו גלוי לעין הן שתי שאלות נפרדות. חלון, גינה או רכב מחייבים בחינה מעשית של קווי הראייה. בפרשה של חשיפות בפני שני ילדים, בין היתר בבית, קבע בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) כי « כל המעשים נכפו, בהפתעה, על מבטם של עדים שלא מרצונם » (תרגום שלנו) (Cass. crim., 12 mai 2004, n° 03-84.592). החלטה זו אינה פוטרת מהצורך לבסס את הנסיבות של כל תיק.
הכוונה
הבחנה בין חשיפה מכוונת לבין תקלה
סעיף 121-3 לחוק העונשין קובע כי עבירות מסוג délit הן עבירות שבכוונה, אלא אם החוק קובע אחרת. לכן על התיק לבסס את הכוונה התואמת להתנהגות החשיפה. ההגנה בוחנת את המחוות, את הדברים שנאמרו, את אמצעי הזהירות שננקטו ואת מודעות האדם לסביבה; עצם הקביעה כי היה עירום אינה מחליפה ניתוח זה.
הגבול
לתקיפה מינית יש הגדרה אחרת
סעיף 222-22 לחוק העונשין, בנוסחו החל מאז 8 בנובמבר 2025, חל על מעשה מיני ללא הסכמה שבוצע באדם אחר או במבצע עצמו, וכן על המקרים הקבועים בחוק הנוגעים לקטין ולבגיר. מעשה מגונה בפומבי עניינו מעשה הנכפה על מבטם של אחרים. לכן היעדר מגע אינו מונע העמדה לדין מכוח סעיף 222-32.
מועד המעשים חשוב. סעיף 112-1 לחוק העונשין אוסר על החלה רטרואקטיבית של עבירה או של עונש חמורים יותר. האמור בדף זה מתאר את הדין התקף ביום 13 באוקטובר 2026.
העונשים הצפויים והנסיבות האישיות
העונש הקבוע בחוק והעונש שנגזר
הסכומים ומשכי הזמן שלהלן הם העונשים המרביים לפי סעיף 222-32, ללא עבירה חוזרת (récidive légale): אין מדובר בעונשים אוטומטיים.
1 שנה
מאסר: העבירה הבסיסית
15 000 €
קנס: העבירה הבסיסית
2 שנים
מאסר: נפגע מתחת לגיל 15
30 000 €
קנס: נפגע מתחת לגיל 15
החומרה הקבועה בסעיף 222-32 לחוק העונשין נוגעת למעשים שבוצעו כלפי קטין שטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. החוק אינו קובע נסיבה מחמירה מיוחדת בשל עצם הימצאות בקרבת מוסד חינוך.
התאמת העונש לנאשם
תיעוד הנסיבות
בית המשפט קובע את העונש לפי הנסיבות, אישיותו של הנאשם ומצבו הכלכלי, המשפחתי והחברתי (סעיף 132-1 לחוק העונשין). עונש מאסר בפועל כפוף לתנאים של מוצא אחרון ולחובת ההנמקה הקבועים בסעיף 132-19 לחוק העונשין. עבודה, דיור, התחייבויות כספיות ומעקב רפואי הם מסמכים שיש לבחון, מבלי שהדבר מבטיח עונש מסוים.
עונשים נלווים
בדיקת כל אמצעי
עונשים נלווים קבועים בסעיף 222-44 לחוק העונשין, ובהם איסור לעסוק בפעילות שבמסגרתה בוצעה העבירה. ניתן גם להטיל פיקוח סוציו-שיפוטי (suivi socio-judiciaire) בגין מעשה מגונה בפומבי (סעיף 222-48-1 לחוק העונשין). התנאים לצו טיפול (injonction de soins) מוסדרים בין היתר בסעיף 706-47-1 לחוק סדר הדין הפלילי.
עונשי מאסר קצרים
התאמה שיש לבחון
6 חודשים
או פחות: התאמה כעיקרון, אלא אם הדבר בלתי אפשרי מסיבות הנוגעות לאדם
1 שנה
לכל היותר: בהתאם לאישיות ולנסיבות
סעיף 132-25 לחוק העונשין מסדיר בין היתר מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, שחרור למחצה (semi-liberté) והשמה חיצונית. בין שישה חודשים לשנה, ההתאמה תלויה באישיות ובנסיבות; סעיף 132-19 לחוק העונשין שומר גם על מקרה של אי-אפשרות מעשית. כללים אלה אינם מאפשרים להבטיח הימנעות ממאסר.
כושר שיפוט
הפרעה אינה שוללת אוטומטית אחריות פלילית
סעיף 122-1 לחוק העונשין מבחין בין שלילה מלאה של כושר השיפוט או של השליטה במעשים, השוללת את האחריות הפלילית, לבין פגיעה בהם, שאינה מונעת ענישה. בעבירות הנדונות בבית המשפט הפלילי לעבירות בינוניות (tribunal correctionnel), ניתן לשלול את הפחתת השליש מעונש המאסר המרבי בהחלטה מנומקת במיוחד. סעיפים 122-1-1 ו-122-1-2 קובעים חריגים הנוגעים לצריכה מרצון של חומרים פסיכואקטיביים מסוימים. יש להעריך את מצבו של האדם במועד המעשים.
שתי מערכות נפרדות
היערכות לגבי המרשם הפלילי ו-FIJAIS
המרשם הפלילי (casier judiciaire) והמאגר הלאומי של מבצעי עבירות מין או אלימות (FIJAIS) הם שתי מערכות נפרדות.
מרשם פלילי
שימו לב לתמצית מס׳ 2
החרגה שהחוק אינו מאפשר
הרשעות בעבירות מסוג délit נרשמות בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 768 לחוק סדר הדין הפלילי. ההחרגה מתמצית מס׳ 2 (bulletin n° 2) הקבועה בסעיף 775-1 לחוק סדר הדין הפלילי אינה חלה על מי שהורשעו בעבירות המנויות בסעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי, הכולל את המעשה המגונה בפומבי. לכן יהיה זה שגוי להציע פטור זה רק בשל עבודה או בשל היעדר עבר פלילי.
FIJAIS
גיל הנפגע חשוב
הכללים החלים על מבצע בגיר
בעבירה מסוג délit שהעונש עליה פחות מחמש שנים ושבוצעה כלפי נפגע בגיר, הרישום מחייב החלטה מפורשת. אם הנפגע קטין, הרישום הוא הכלל, עם אפשרות להחלטה הפוכה המנומקת במיוחד כאשר העונש המרבי פחות מחמש שנים (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי). סף הגיל של הנפגע כאן הוא שמונה עשרה, ולא חמש עשרה כמו בעונש המחמיר.
מבצע קטין
כללים נפרדים
החלטות הנוגעות למבצע שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים אינן נרשמות ב-FIJAIS. כאשר המבצע בן שלוש עשרה עד שמונה עשרה ומועמד לדין בגין אחת מהעבירות הרלוונטיות, הרישום מחייב החלטה מפורשת (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי). יש להבחין בין גיל המבצע לבין גיל הנפגע.
לאחר ההחלטה
אין להבטיח מחיקה
תיקון או מחיקה של רישום ב-FIJAIS כפופים לתנאים הקבועים בסעיף 706-53-10 לחוק סדר הדין הפלילי, ובפרט לתנאי הקבילות ולשאלת הצורך בשמירת המידע. סעיף 775-2 לחוק סדר הדין הפלילי אינו יוצר הליך כללי למחיקה מוקדמת מהמרשם הפלילי: הוא עוסק במצב מיוחד לאחר עשרים שנה לגבי הרשעות מסוימות שאינן מזכות בשיקום מכוח החוק (réhabilitation de plein droit). יש לבחון כל בקשה לאור ההחלטה והכללים החלים.
מהזימון ועד בית המשפט
הכנת כל שלב בהליך
זיהוי סוג הזימון
חקירה ללא מעצר (audition libre), מעצר משטרתי לחקירה או דיון בבית המשפט: שליחת המסמך מאפשרת לזהות את הזכויות ואת המסמכים הנגישים (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 388-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
הכנת ההצהרות
בחקירה ללא מעצר כמו במעצר משטרתי לחקירה, לחשוד יש זכות לשתוק, ובעבירה זו שדינה מאסר, זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
בחינת מסלול ההליך
תובע הרפובליקה (procureur de la République) מחליט על ההמשך: העמדה לדין, הליך חלופי או סגירת תיק על ידי התביעה (classement sans suite), בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 40-1 לחוק סדר הדין הפלילי. תלונה אינה מובילה בהכרח להרשעה.
הכנת הדיון
יש להציג את הראיות ולדון בהן בפני בית המשפט, כאשר לכל צד הזדמנות להשיב. הצדדים רשאים להגיש טיעונים בכתב (סעיף 427 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 459 לחוק סדר הדין הפלילי).
מעצר משטרתי לחקירה
אמצעי מוסדר, גישה מוגבלת
מעצר משטרתי לחקירה כפוף לתנאים הקבועים בסעיף 62-2 לחוק סדר הדין הפלילי, ובהם הצורך להשיג אחת מהמטרות הקבועות בחוק. בשלב זה אין לעורך הדין זכות כללית לעיין בתיק כולו: סעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי מונה את המסמכים שניתן לעיין בהם, ובהם פרוטוקולי החקירה של האדם המיוצג. יש להבחין בין שלב זה לבין העיון בתיק בפני בית המשפט הקבוע בסעיף 388-4 לחוק סדר הדין הפלילי.
משפט מהיר
העמדה לדין בהליך מהיר אינה אוטומטית
סעיף 395 לחוק סדר הדין הפלילי מחייב בין היתר, לצורך העמדה לדין בהליך מהיר (comparution immédiate), עונש מאסר מרבי של שנתיים לפחות כאשר העבירה אינה עבירה בעת ביצועה (flagrance), או שישה חודשים בעבירה בעת ביצועה. לכן מעשה מגונה בפומבי בעבירה הבסיסית, שדינו שנת מאסר, אינו עומד, על סמך עונש מרבי זה בלבד וללא עבירה חוזרת, בסף הנדרש מחוץ למצב של עבירה בעת ביצועה. החלטת התובע תלויה גם בנסיבות התיק. משפט באותו יום מחייב את הסכמת הנאשם, הניתנת בנוכחות עורך דין (סעיף 397 לחוק סדר הדין הפלילי).
התיישנות
שש שנים או עשר שנים, לפי הנפגע
תקופת ההתיישנות הרגילה היא שש שנים ממועד המעשים. מעשה מגונה בפומבי שבוצע כלפי קטין כפוף, מכוח השילוב בין סעיפים 8 ו-706-47, לתקופה של עשר שנים מהגיע הנפגע לבגירות. יש לבדוק את הפעולות הקוטעות את ההתיישנות ואת עילות השעייתה (סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 9-3 לחוק סדר הדין הפלילי): תאריך בודד אינו מאפשר להסיק שהעבירה התיישנה.
ראיות, מסמכים וטיעונים
בניית הגנה על בסיס העובדות
המשרד מבחין בין מה שמודים בו, מה שבמחלוקת ומה שאינו ידוע. הראיות החפציות וההצהרות נבחנות זו מול זו לפי כללי הראיות של סעיף 427 לחוק סדר הדין הפלילי.
- זימונים, כתבי הזמנה לדין והחלטות שכבר התקבלו.
- ציר זמן מתוארך, מבלי להשלים זיכרונות לא ודאיים.
- תרשימים או תצלומים של המקום, המיקומים והמרחקים.
- הודעות והקלטות זמינות, שנשמרו במלואן.
- פרטי קשר של עדים, למסירה לעורך הדין מבלי לבקש מהם גרסה מתואמת.
- מסמכים רפואיים רלוונטיים, אישורי עבודה, דיור והתחייבויות כספיות.
אמצעי זהירות
אין להשפיע על ההצהרות
לא כל מגע מהווה הדחה לעדות שקר: סעיף 434-15 לחוק העונשין חל בין היתר על לחצים, איומים או תחבולות שנועדו להשיג הצהרה כוזבת או הימנעות ממסירת עדות. יש גם לכבד צו שיפוטי האוסר יצירת קשר (סעיף 138 לחוק סדר הדין הפלילי). לפני כל פנייה לאדם המעורב בפרשה, היוועצו בעורך דין.
הקשר
פעולת מחאה מחייבת ניתוח נפרד
בפרשת Femen במוזיאון גרבן (musée Grévin), דחה בית המשפט העליון לערעורים את הגישה שלפיה היעדר כוונה מינית לבדו שולל את העבירה. עם זאת, הוא הותיר על כנו את הזיכוי (relaxe) לאור ההקשר הפוליטי המסוים. פתרון זה אינו יוצר חסינות לכל עירום שנעשה כמחאה.
« הפללתה, בהתחשב באופיו ובהקשרו של המעשה הנדון, תהווה התערבות בלתי מידתית במימוש חופש הביטוי » (תרגום שלנו)
Cass. crim., 26 février 2020, n° 19-81.827, § 15
המעקב הרפואי נועד לענות על צורך בריאותי. הוא אינו מחליף את בחינת הראיות ולא את ניתוח כושר השיפוט במועד המעשים (סעיף 122-1 לחוק העונשין). החלטות בענייני בריאות מתקבלות עם איש המקצוע הרלוונטי (סעיף L. 1111-4 לחוק בריאות הציבור הצרפתי (Code de la santé publique)).
שאלות נפוצות
שאלותיכם על מעשה מגונה בפומבי
מה העונש על מעשה מגונה בפומבי?
סעיף 222-32 לחוק העונשין קובע שנת מאסר וקנס של 15 000 אירו. כאשר המעשים בוצעו כלפי קטין שטרם מלאו לו חמש עשרה שנים, העונשים המרביים עולים לשנתיים ול-30 000 אירו. אלה העונשים המרביים הקבועים בסעיף זה, ללא עבירה חוזרת, ולא העונש שייגזר בהכרח.
בית המשפט מתאים את העונש לנסיבות, לאישיותו ולמצבו של המבצע (סעיף 132-1 לחוק העונשין). ניתן גם לשקול עונשים נלווים ופיקוח סוציו-שיפוטי בהתאם לתנאים הקבועים בסעיפים 222-44 ו-222-48-1 לחוק העונשין. ההגנה מכינה כל היבט בנפרד: האשמה, העונש העיקרי, האמצעים הנלווים וההשלכות על הרישום במאגר.
האם אפשר להיות מורשע ללא מגע פיזי?
כן. מגע פיזי אינו יסוד הנדרש לפי סעיף 222-32 לחוק העונשין. מעשה מגונה בפומבי עניינו מה שנכפה על מבטם של אחרים במקום הגלוי לעיני הציבור. הסעיף חל גם על ביצוע מפורש של מעשה מיני אמיתי או מדומה, אף ללא חשיפת חלק עירום של הגוף.
לכן היעדר מגע אינו מספיק כדי לשלול העמדה לדין. הוא גם אינו פוטר את התביעה מהחובה להוכיח את שאר יסודות העבירה, ובפרט את הכוונה לפי סעיף 121-3 לחוק העונשין. עורך הדין בוחן את המעשה המדויק, את ההצהרות ואת תנאי הראייה. הוא מבחין בין עובדות אלה לבין המעשה המיני ללא הסכמה המוגדר בסעיף 222-22 לחוק העונשין, מבלי לצמצם את סיווג העבירה כולו לשאלת הנגיעה.
האם מחווה מגונה מספיקה?
המילה "מגונה" אינה מספיקה כדי לקבוע את סיווג העבירה. יש לתאר מה נעשה ולבחון זאת מול סעיף 222-32 לחוק העונשין. מאז 23 באפריל 2021, היעדר עירום אינו מונע את העבירה כאשר ביצוע מפורש של מעשה מיני, אמיתי או מדומה, נכפה על מבטם של אחרים במקום הגלוי לעיני הציבור.
לכן אין להשוות באופן אוטומטי מחווה גסה למקרה זה. הפרוטוקולים צריכים לאפשר להבין את התנועה, את משמעותה ואת הנסיבות שבהן נקלטה. יש גם להוכיח את הכוונה (סעיף 121-3 לחוק העונשין). המשרד משווה את המילים שבהן השתמשו העדים לתמונות, אם קיימות, במקום לאמץ סיווג עבירה מבלי לבדוק את העובדות שהוא מכסה.
מה לעשות לאחר זימון בחשד למעשה מגונה בפומבי?
שלחו את הזימון לפני החקירה והכינו ציר זמן מדויק. אספו את המסמכים שכבר התקבלו, מידע על המקום וההודעות הזמינות. בחקירה ללא מעצר, סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי קובע בין היתר את הזכות לשתוק, ובעבירה זו שדינה מאסר, את הזכות לסיוע של עורך דין. במעצר משטרתי לחקירה, זכויות אלה נובעות בין היתר מסעיפים 63-1 ו-63-3-1.
אל תנסו להשיג מעד גרסה נוחה. סעיף 434-15 לחוק העונשין מעניש על לחצים או תחבולות שנועדו לגרום להצהרה כוזבת או להימנעות ממסירת עדות; עם זאת, לא כל מגע מהווה כשלעצמו הדחה לעדות שקר. עורך הדין מייעץ לכם על בסיס המסגרת המדויקת של החקירה והמסמכים שהוא רשאי לעיין בהם על פי חוק.
האם הרישום במרשם הפלילי אוטומטי?
האשמה או זימון אינם הרשעה. סעיף 768 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את רישום ההרשעות בעבירות מסוג délit והחלטות מסוימות נוספות במרשם הפלילי. לאחר מכן יש להבחין בין תמציות המרשם השונות (bulletins) ובין המנגנונים הייחודיים לכל אחת, מבלי לבלבל בין המרשם הפלילי לבין FIJAIS.
במעשה מגונה בפומבי, מגבלה אחת מכרעת: סעיף 775-1 לחוק סדר הדין הפלילי מוציא ממנגנון אי-האזכור בתמצית מס׳ 2 את ההרשעות בעבירות המנויות בסעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי, ובהן מעשה מגונה בפומבי. מצב תעסוקתי או היעדר עבר פלילי אינם מאפשרים לעקוף החרגה זו. גם סעיף 775-2 לחוק סדר הדין הפלילי אינו קובע מחיקה מוקדמת כללית: הוא עוסק במקרה מיוחד לאחר עשרים שנה. המשרד בוחן את השפעות ההחלטה מבלי להבטיח מרשם פלילי נקי.
האם הרישום ב-FIJAIS אוטומטי?
התשובה תלויה בין היתר בגיל הנפגע ובגיל המבצע. כאשר המבצע בגיר והנפגע בגיר, החלטות בעבירה מסוג délit שהעונש עליה פחות מחמש שנים אינן נרשמות, אלא אם הרשות המוסמכת הורתה על כך במפורש (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי). אלה הכללים החלים על מעשה מגונה בפומבי בעבירה הבסיסית במצב זה.
כאשר הנפגע קטין, הרישום הופך לכלל; בעבירה מסוג délit שהעונש עליה פחות מחמש שנים, נותרת אפשרות להחלטה הפוכה המנומקת במיוחד. סף הקטינות של הנפגע שונה מגיל חמש עשרה המחמיר את העונש. לגבי מבצעים שטרם מלאו להם שלוש עשרה שנים, אין רישום; בין שלוש עשרה לשמונה עשרה, ההחלטות הנוגעות לעבירות הרלוונטיות מחייבות החלטה מפורשת. לכן עורך הדין בודק את שני הגילים ואת אופי ההחלטה.
האם מעשה מגונה בפומבי מתיישן בתוך שש שנים?
שש שנים ממועד ביצוע העבירה הן תקופת ההתיישנות הרגילה של ההליך הפלילי בעבירות מסוג délit (סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי). אולם מעשה מגונה בפומבי נמנה עם העבירות המפורטות בסעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי. כאשר הוא בוצע כלפי קטין, התקופה החלה היא עשר שנים מהגיע הנפגע לבגירות, לפי סעיף 8.
לאחר מכן יש לאתר את הפעולות שקטעו את תקופת ההתיישנות ואת המכשולים שעשויים היו להשעות אותה (סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 9-3 לחוק סדר הדין הפלילי). הקטיעה מתחילה תקופה חדשה השווה לתקופה המקורית. לכן המשרד מגבש ציר זמן של המעשים ושל ההליך לפני שהוא מסיק מסקנה. אין להחיל על מעשה מגונה בפומבי את תקופות ההתיישנות המיוחדות של עשרים שנה החלות על עבירות אחרות כלפי קטינים.
האם הפרעות נפשיות פוטרות מאחריות למעשים?
לא באופן אוטומטי. סעיף 122-1 לחוק העונשין מבחין בין שלילה מלאה של כושר השיפוט או של השליטה במעשים במועד המעשים, השוללת את האחריות הפלילית, לבין פגיעה בהם, שאינה מונעת ענישה. במקרה השני, עונש המאסר המרבי מופחת בשליש, אלא אם בית המשפט הפלילי לעבירות בינוניות שולל הפחתה זו בהחלטה מנומקת במיוחד.
קיימים חריגים כאשר ההפרעה הזמנית נובעת מצריכה מרצון של חומרים פסיכואקטיביים מסוימים (סעיפים 122-1-1 ו-122-1-2). לכן אבחנה עדכנית או אישור על מעקב טיפולי אינם מכריעים, כשלעצמם, בשאלת האחריות במועד המעשים. עורך הדין בוחן את המסמכים הרפואיים ואת חוות הדעת הזמינות, מבחין בין שאלות האשמה לבין שאלות העונש, ומזהה את הבדיקות הנוספות שיש לבקש.
האם נפגע יכול לתבוע פיצוי?
כן, כאשר נגרם לו באופן אישי נזק שנגרם במישרין מהעבירה (סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי). הצטרפות להליך כתובע אזרחי בהליך פלילי (partie civile) מאפשרת לתבוע פיצויים בפני בית המשפט הפלילי לעבירות בינוניות בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 418 לחוק סדר הדין הפלילי. יש לתעד את ההשלכות הנטענות: השפעה נפשית, טיפול, הוצאות ונזקים אחרים הקשורים למעשים.
פיצוי מלא מאת הוועדה לפיצוי קורבנות עבירה (CIVI) מכוח סעיף 706-3 אינו אוטומטי. מעשה מגונה בפומבי אינו נמנה עם העבירות הפטורות מסף החומרה לפי סעיף 706-3 לחוק סדר הדין הפלילי. יש לבחון בין היתר מוות, נכות קבועה או אי-כושר מלא לפעילות אישית (incapacité totale de travail personnel) של חודש אחד לפחות, וכן את שאר תנאי הסעיף. חדלות פירעון של המבצע או אי-זיהויו אינם מספיקים כדי לפתוח מסלול זה. במקרה של אי-כושר מלא לתקופה של פחות מחודש, ניתן לבחון גם פיצוי מוגבל בתקרה לפי סעיף 706-14 לחוק סדר הדין הפלילי, בכפוף לתנאיו בדבר הכנסות, היעדר פיצוי מספק ומצב כלכלי או נפשי קשה.
מה ההבדל מתקיפה מינית?
מעשה מגונה בפומבי מעניש על התנהגות הנכפית על מבטם של אחרים במקום הגלוי לעיני הציבור (סעיף 222-32 לחוק העונשין). סעיף 222-22 לחוק העונשין, החל מאז 8 בנובמבר 2025, מגדיר תקיפה מינית (agression sexuelle) על בסיס מעשה מיני ללא הסכמה שבוצע באדם אחר או במבצע עצמו, וכן במקרים הקבועים בחוק הנוגעים לקטין ולבגיר.
סעיף זה קובע כי ההסכמה צריכה להיות חופשית ומדעת, ספציפית, מוקדמת וניתנת לביטול; אין להסיק אותה משתיקה בלבד או מהיעדר תגובה. היעדר מגע אינו מגן מפני העמדה לדין בגין מעשה מגונה בפומבי, ואילו עצם כפיית המראה אינו מתאר בהכרח את כל היסודות של עבירה אחרת. ההגנה חוזרת למעשים שבגינם מתנהל ההליך ולמועדם כדי לדון בסיווג העבירה המדויק.
האם ניתן להעמיד לדין בגין חשיפה ממקום פרטי?
כן. סעיף 222-32 לחוק העונשין עוסק במקום הגלוי לעיני הציבור, וזה אינו זהה למקום השייך לרשות הציבור. לכן אופיו הפרטי של דירה, גינה או רכב אינו מאפשר, כשלעצמו, לשלול את העבירה. יש לבחון את תנאי הנראות ואת החשיפה שנכפתה על אחרים.
בפרשה של חשיפות בפני שני ילדים, בין היתר בבית, קבע בית המשפט העליון לערעורים כי « כל המעשים נכפו, בהפתעה, על מבטם של עדים שלא מרצונם » (תרגום שלנו) (Cass. crim., 12 mai 2004, n° 03-84.592). פתרון זה אינו הופך כל עירום פרטי לעבירה. יש עדיין לבסס בתיק הנדון את המחוות, את המקום, את הנוכחים ואת הכוונה.
האם יש להודות במעשים כדי לקבל טיפול?
פנייה מרצון לטיפול היא החלטה המתקבלת עם איש מקצוע בתחום הבריאות; היא אינה מחייבת הודאה מוקדמת בהליך הפלילי. סעיף L. 1111-4 לחוק בריאות הציבור מסדיר את ההחלטות בענייני בריאות ואת ההסכמה לטיפול. הדיון בראיות ובסיווג העבירה נותר נפרד.
טיפול שהוטל במסגרת שיפוטית כפוף לכללים אחרים: סעיף 138 לחוק סדר הדין הפלילי קובע חובת טיפול במסגרת פיקוח שיפוטי (contrôle judiciaire), וסעיף 132-45 לחוק העונשין קובע חובות טיפול במסגרת תקופת מבחן. יש לבחון את תנאיהם בנפרד. מעקב טיפולי אינו מוכיח כשלעצמו שלילה מלאה של כושר השיפוט במועד המעשים (סעיף 122-1 לחוק העונשין). המשרד יכול להציג מסמכים הנוגעים לאישיות ולנסיבות תוך דיון ביסודות העבירה, מבלי להבטיח תוצאה מסוימת לגבי העונש.
מקורות ודפים קשורים
טקסטים רשמיים ודפים קשורים
סעיפי חוק העונשין, חוק סדר הדין הפלילי וחוק בריאות הציבור נבדקו בנוסחם החל ביום 13 באוקטובר 2026.
לקריאה נוספת
הדף עודכן ביום 13 באוקטובר 2026.
זומנתם בחשד למעשה מגונה בפומבי?
שלחו למשרד את הזימון, ציר זמן ואת המסמכים שכבר בידיכם. נכין אתכם יחד לחקירה או לדיון.