Kohen Avocats — הגנה פלילית
עורך דין גרימת מוות ברשלנות בפריז: אשמה, קשר סיבתי והגנה פלילית
תאונת עבודה, תאונה רפואית או תאונת דרכים: המשרד בוחן את האשמה המיוחסת, את הקשר בינה לבין המוות ואת חוות דעת המומחים כדי להכין את הגנתכם.
אם נעצרתם לחקירה (garde à vue), קיבלתם זימון או דוח מומחה, שלחו למשרד את המסמכים ואת המועדים הידועים לכם.
גרימת מוות ברשלנות · פריז
הכנת ההגנה שלכם
בין אם אתם חשודים ובין אם אתם קרובי משפחה של נפגע, שלחו את המסמכים למשרד עורכי דין פלילי בפריז לצורך בחינה ראשונה של מצבכם.
הגנה
אשמה, קשר סיבתי
וחוות דעת מומחים
Kohen Avocats, הרובע ה-16 של פריז
הבנת ההליכים בגין גרימת מוות ברשלנות
הגנה פלילית · הרובע ה-16 של פריז
עורך הדין שלכם לענייני גרימת מוות ברשלנות בפריז
- לשכת עורכי הדין של פריז
- הגנה פלילית
- פריז ואיל-דה-פרנס
- תאונות קטלניות
לאחר תאונה קטלנית, עבודת ההגנה מתחילה בשאלות מדויקות: איזו התנהגות מיוחסת, מי אחראי לה, וכיצד היא תרמה לכאורה למוות? גרימת מוות ברשלנות (homicide involontaire) מחייבת התקיימות התנאים שבסעיפים 221-6 ו-121-3 לחוק העונשין הצרפתי (Code pénal). המשרד בוחן את ציר הזמן, את פרוטוקולי החקירה ואת חוות דעת המומחים כדי לדון בכל אחד מיסודות כתב האישום.
תאונת עבודה, טיפול רפואי או תאונת דרכים: אנו מכינים יחד אתכם את המסמכים ואת השאלות הטכניות הייחודיות לתיק. המשרד פועל בפריז ובאזור פריז רבתי (Île-de-France) להגנה על אנשים שמוגשים נגדם הליכים ולליווי קרובי משפחה של נפגע. תוכלו לשלוח את הזימון, את ההחלטות שקיבלתם ואת הדוחות הזמינים, או להתקשר למשרד למספר +33 6 89 11 34 45 כדי לקבוע שיחה ראשונה.
הדף הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB)המשרד: 10 avenue du Colonel Bonnet, 75016 Paris
אשמה וקשר סיבתי
שחזור העובדות, זיהוי החובות שבהן מדובר ובחינת כתב האישום מול המסמכים.
חוות דעת מומחים
השוואת הממצאים הטכניים, איתור אי-ודאויות והכנת השאלות שיש להעלות.
דיון והפיצויים
הכנת ההגנה, המסמכים האישיים התומכים או תביעות קרובי הנפגע.
מוות, אשמה וקשר סיבתי
מה יש להוכיח כדי לקבוע גרימת מוות ברשלנות
המוות לבדו אינו מספיק כדי לבסס אחריות פלילית. יש להוכיח את ייחוס המעשים ואת האשמה הנדרשת (סעיף 121-1 לחוק העונשין, סעיף 121-3 לחוק העונשין, סעיף 221-6 לחוק העונשין).
אדם טבעי · קשר סיבתי ישיר
רשלנות פשוטה עשויה להספיק
בחינה קונקרטית של מידת הזהירות שננקטה
בית המשפט בוחן את תפקידיו, כישוריו, סמכותו ואמצעיו של מבצע המעשים כדי לקבוע אם נקט את אמצעי הזהירות הרגילים. עצם התרחשות התאונה אינו מחליף בחינה זו (סעיף 121-3 לחוק העונשין).
אדם טבעי · קשר סיבתי עקיף
נדרש אשם מוגבר
שני מסלולים הקבועים בחוק
או הפרה מכוונת בעליל של חובת זהירות או בטיחות מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה, או אשמה מובהקת (faute caractérisée) החושפת אחרים לסיכון חמור במיוחד שלא יכול היה להתעלם ממנו (סעיף 121-3 לחוק העונשין).
ייחוס
אחריות אישית
לגבי אדם טבעי, קשר סיבתי עקיף חל על מי שיצר או תרם ליצירת המצב שאפשר את הנזק, או שלא נקט את האמצעים למניעתו. תואר של מנהל או נוכחות במקום אינם פוטרים מהצורך לזהות את ההתנהגות המיוחסת (סעיף 121-1 לחוק העונשין, סעיף 121-3 לחוק העונשין).
קשר סיבתי
בחינת האשמה אל מול סיבת המוות
המשרד משווה את הממצאים החומריים, את הנתיחה ואת חוות דעת המומחים לעובדות שבבסיס ההליך. העבירה מחייבת שהמוות נגרם בתנאים הקבועים בסעיפים 221-6 ו-121-3 לחוק העונשין. ציר זמן לבדו אינו מספיק כדי להוכיח קשר זה.
“אשמה מובהקת, שאוזכרה בדוח, החושפת אחרים לסיכון חמור במיוחד שלא יכול היה להתעלם ממנו” (תרגום שלנו)
Cass. crim., 8 février 2022, n° 21-83.708
בפרשה זו, הנוגעת לדיג, בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) דחה את הערעור של בעל הספינה, נוכח הסיכונים שזוהו ותנאי העבודה. הוא קבע אשמה מובהקת, מבלי לדרוש במסגרת חלופה זו הפרה מכוונת של חובה מיוחדת.
עונשים מרביים בחוק, לא עונש אוטומטי
העונשים וההבחנה מהמתה בנהיגה (homicide routier)
3 שנים
ו-45 000 €: גרימת מוות ברשלנות בסיסית
5 שנים
ו-75 000 €: הפרה מכוונת של חובה מיוחדת
5 שנים
ו-75 000 €: נהג, ללא אחת הנסיבות שבסעיף 221-18
הבסיס החוקי בהתאמה: סעיף 221-6 לחוק העונשין וסעיף 221-6-1 לחוק העונשין. העונשים המרביים האלה חלים על אנשים טבעיים, בלי להביא בחשבון את כללי העבירה החוזרת.
סעיף 221-6
אשמה מובהקת אינה מעלה לבדה את העונש המרבי
בעבירה הבסיסית, המעבר משלוש שנים לחמש מחייב הפרה מכוונת בעליל של חובת זהירות או בטיחות מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה. אשמה מובהקת היא מסלול אחריות נפרד במקרים של קשר סיבתי עקיף, והיא אינה לבדה נסיבה מחמירה זו (סעיף 121-3 לחוק העונשין, סעיף 221-6 לחוק העונשין).
סעיף 221-18
המתה בנהיגה
לנהג של רכב מנועי יבשתי, נסיבה אחת מהנסיבות הקבועות בחוק מעלה את העונש המרבי לשבע שנות מאסר ו-100 000 €; שתיים או יותר מעלות אותו לעשר שנות מאסר ו-150 000 € (סעיף 221-18 לחוק העונשין). הסעיף מתייחס, בין היתר, לאלכוהול, לסמים או לסירוב לבדיקה, לנהיגה ללא רישיון ולחריגה של 30 קמ״ש לפחות מהמהירות המותרת. ההגדרה המשפטית מחייבת בדיקה של הנסיבה המדויקת, מבלי להשוות כל תאונה קטלנית להמתה בנהיגה.
התאמת העונש לנאשם
להכין גם את הדיון בעונש
בית המשפט מתאים את העונש לנסיבות, לאישיותו של מי שנשפט ולמצבו החומרי, המשפחתי והחברתי (סעיף 132-1 לחוק העונשין). מאסר בפועל הוא מוצא אחרון, בכפוף לתנאי סעיף 132-19 לחוק העונשין. האפשרויות להתאים את אופן ריצוי העונש (aménagement de peine) תלויות, בין היתר, באורך תקופת המאסר בפועל ובמצבו של הנידון (סעיף 132-25 לחוק העונשין). לכן אין עונש מאסר בפועל אוטומטי הנובע מעצם המוות.
הדין החל תלוי בתאריך המעשים. חוק עונשין מחמיר יותר אינו חל למפרע; חוק מקל יותר עשוי להועיל בתיקים שטרם נסתיימו בפסק דין סופי (סעיף 112-1 לחוק העונשין).
נאשם, מנהל או חברה
בניית ההגנה על בסיס האחריות בפועל
חברה
מי היו בידיו הסמכות והאמצעים?
תרשים ארגוני, האצלות סמכויות, הנחיות, הדרכות והתראות מאפשרים לבחון את תפקידו של כל גורם מעורב. לגבי אדם טבעי, הבחינה מתמקדת באמצעי הזהירות שנקט, ואם גרם לנזק רק בעקיפין, באשמה המוגברת הנדרשת לפי סעיף 121-3 לחוק העונשין. האצלת סמכויות אינה נחשבת פטור אוטומטי מאחריות: יש לבחון את תוכנה ואת העובדות.
תאגיד
ייחוס נפרד מזה של המנהל
חברה עשויה לשאת באחריות לעבירה שבוצעה על חשבונה בידי אחד מאורגניה או נציגיה. אחריותה אינה שוללת את אחריות האנשים הטבעיים, אך יש לבחון כל אחד מהם לפי תנאיו שלו (סעיף 121-2 לחוק העונשין). משטר האשמה המוגברת שבסעיף קטן 4 של סעיף 121-3 לחוק העונשין נוגע לאנשים טבעיים.
תאונה רפואית
הבחנה בין טעות, אשמה וקשר סיבתי
עצם כישלונו של טיפול אינו מוכיח גרימת מוות ברשלנות. לגבי רופא, כמו לגבי אנשים טבעיים אחרים, אופיו הישיר או העקיף של הקשר הסיבתי קובע את מידת האשמה הנדרשת. המשרד בוחן את התיק הרפואי אל מול המסקנות הטכניות ואל מול התנאים שבסעיפים 121-3 ו-221-6 לחוק העונשין.
“תאגידים יכולים להיות מוכרזים כאחראים רק אם הוכח שעבירה בוצעה, על חשבונם, בידי אורגניהם או נציגיהם” (תרגום שלנו)
Cass. crim., 18 janvier 2000, n° 99-80.318
בפרשה זו, הנוגעת לרכבת, בית המשפט ביטל את ההרשעה משום שלא נבדק מעמדם של מי שביצעו את הליקויים. עקרון הייחוס מופיע עדיין בסעיף 121-2 לחוק העונשין.
אשמת הנפגע אינה מענה מספק כאשר גם הפרות אחרות תרמו לתאונה. בפרשה הנוגעת לאתר בנייה, בית המשפט העליון לערעורים ביטל את פסק הדין שאישר צו סגירת תיק שיפוטי (non-lieu) « מבלי להסביר ביתר פירוט כיצד אשמת הנפגע הייתה הגורם היחיד לתאונה » (תרגום שלנו) (Cass. crim., 7 mai 2019, n° 18-80.418). מדובר בביטול פסק הדין המאשר את צו סגירת התיק השיפוטי, ולא בקביעת אשמה.
זכויות, חוות דעת מומחים ודיון
שלבי ההליך הפלילי
מסלול זה תלוי בפעולות שכבר בוצעו ובכיוון שנבחר לתיק. השלבים שלהלן אינם מניחים קיומה של חקירה שיפוטית.
חקירה או מעצר משטרתי
יש לבדוק את מעמדו של האדם ואת הזכויות שהודעו לו. במעצר משטרתי ניתן לבקש סיוע של עורך דין מתחילת ההליך (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי (Code de procédure pénale)).
חקירה והחלטה בתיק
יש לאסוף את הנתונים על סיבת המוות ועל ההתנהגויות המיוחסות. בית משפט חוקר או בית משפט שדן בתיק רשאי להורות על חוות דעת מומחה כשעולה שאלה טכנית (סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי).
חקירה שיפוטית, אם נפתחה
השופט החוקר (juge d'instruction) חוקר לחובה ולזכות. הצדדים רשאים לבקש פעולות חקירה מסוימות בבקשה בכתב ומנומקת (סעיף 81 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
דיון בחוות דעת המומחים
במהלך החקירה השיפוטית, השופט קובע מועד להגשת הערות ולבקשת השלמה או חוות דעת נגדית (contre-expertise), שאינו יכול להיות קצר מחמישה עשר ימים, או מחודש לחוות דעת חשבונאית או כספית (סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי).
הדיון
יש לדון בעצם קיומה של העבירה ובייחוסה. בית המשפט מזכה (relaxe) אם העובדה לא הוכחה, אינה מיוחסת לנאשם או אינה מהווה עבירה (סעיף 470 לחוק סדר הדין הפלילי).
מעצר משטרתי לחקירה
שיחה וסיוע שהחוק מסדיר
השיחה עם עורך הדין חסויה ונמשכת שלושים דקות לכל היותר (סעיף 63-4 לחוק סדר הדין הפלילי). האדם רשאי לשתוק לאחר שמסר את זהותו (סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). אם ביקש את סיוע עורך הדין בחקירות, אין לחקור אותו על העובדות בלעדיו, כעיקרון, בכפוף לוויתור מפורש או לחריגים שבחוק (סעיף 63-4-2 לחוק סדר הדין הפלילי). במהלך המעצר המשטרתי, גישת עורך הדין למסמכי התיק מוגבלת למסמכים הנזכרים בסעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי.
דרך ניהול ההליך
אין לבלבל בין משפט מהיר להודאה באשמה
הליך ההודאה המוקדמת באשמה (CRPC, comparution sur reconnaissance préalable de culpabilité) אינו חל במפורש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות (סעיף 495-16 לחוק סדר הדין הפלילי). צו עונשין (ordonnance pénale) אינו דרך לשפוט עבירה זו (סעיף 495 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 398-1 לחוק סדר הדין הפלילי). העמדה לדין בהליך מהיר (comparution immédiate) מחייבת, בין היתר, שהתקיימו התנאים של העונש המרבי הקבוע בחוק, של ראיות מספיקות ושל תיק בשל לשיפוט (סעיף 395 לחוק סדר הדין הפלילי).
תביעות קרובי הנפגע ומסמכים שימושיים
הכנת הפעולה של הנפגעים וקרוביהם
התביעה האזרחית שייכת למי שסבלו אישית מנזק שנגרם ישירות מהעבירה. לכן יש לתעד את הקשר לנפגע ואת הנזקים הנטענים (סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי).
תובע אזרחי
השתתפות בהליך
הצטרפות כתובע אזרחי בהליך פלילי (partie civile) אפשרית במהלך החקירה השיפוטית או בפני בית משפט פלילי לעבירות בינוניות (tribunal correctionnel), לפי הכללים החלים (סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 418 לחוק סדר הדין הפלילי). בשלב החקירה, הגישה לתיק ומסירת העתקים מוסדרות בסעיף 114 לחוק סדר הדין הפלילי. בקשות לפעולות חקירה או לחוות דעת מומחה צריכות להיות מותאמות לשאלה שנותר לפתור (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי).
פיצוי
בחירת המסלול המתאים לנזק
ניתן להגיש תביעה אזרחית בנפרד, אך הדיון בתביעה לפיצוי הנזק שנגרם מהעבירה מושהה משעה שהופעלה התביעה הציבורית (action publique); השהיה זו אינה חלה ללא הבחנה על כל התביעות האזרחיות (סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי). לוועדה לפיצוי קורבנות עבירה (CIVI) תנאים והחרגות משלה, בעיקר לגבי תאונות דרכים הנופלות בגדר חוק מ-5 ביולי 1985 (סעיף 706-3 לחוק סדר הדין הפלילי).
- זימון, הודעות, החלטות שהתקבלו ותאריכי המסירה.
- ציר הזמן של התאונה ופרטי הקשר של העדים הידועים.
- דוחות, תצלומים ומסמכי הליך שהושגו כדין.
- תרשים ארגוני, האצלות סמכויות, הנחיות, הדרכות ומסמכי בטיחות.
- התיק הרפואי הזמין והתכתובות עם חברות הביטוח.
- לקרובי משפחה: הקשר לנפגע ואסמכתאות לנזקים.
זיכוי בשל היעדר אשמה פלילית שאינה מכוונת אינו שולל בהכרח תביעה אזרחית (סעיף 4-1 לחוק סדר הדין הפלילי). בתנאי סעיף 470-1 לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט הפלילי רשאי גם לפסוק פיצוי חרף הזיכוי, אם התביעה הוגשה לפני סגירת הדיונים.
שאלות נפוצות
השאלות שלכם על גרימת מוות ברשלנות
האם צפוי מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות?
כן, עונש מאסר הוא אפשרי. בעבירה הבסיסית, העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר וקנס של 45 000 €. הוא עולה לחמש שנים ול-75 000 € במקרה של הפרה מכוונת בעליל של חובת זהירות או בטיחות מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה (סעיף 221-6 לחוק העונשין). תאונות שמעורב בהן נהג כפופות להוראות נפרדות.
עונשים מרביים אלה אינם קובעים את העונש בכל תיק. בית המשפט חייב להתאים את החלטתו לנסיבות, לאישיותו ולמצבו של הנאשם (סעיף 132-1 לחוק העונשין). מאסר בפועל ניתן להטיל רק כמוצא אחרון, בתנאי סעיף 132-19 לחוק העונשין. לכן ההגנה מכינה את הטיעונים בשאלת האשמה, וכן את האסמכתאות החשובות לדיון בעונש.
מה ההבדל בין אשמה פשוטה לאשמה מובהקת?
אשמה פשוטה היא חוסר זהירות, רשלנות או הפרה שבה לא ננקטו אמצעי הזהירות הרגילים. אלה נבחנים, בין היתר, לפי תפקידיו, כישוריו, סמכויותיו ואמצעיו של העושה (סעיף 121-3 לחוק העונשין). לגבי אדם טבעי שגרם ישירות למוות, אשמה כזו עשויה להספיק.
בקשר סיבתי עקיף, החוק דורש או אשמה מובהקת (faute caractérisée) החושפת אחרים לסיכון חמור במיוחד שלא יכול היה להתעלם ממנו, או הפרה מכוונת בעליל של חובה מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה. אלה שני מסלולים נפרדים. אשמה מובהקת אינה מעלה לבדה את העונש המרבי הבסיסי משלוש שנים לחמש: החמרה זו נובעת מההפרה המכוונת שמגדיר סעיף 221-6 לחוק העונשין.
האם ניתן לזכות מגרימת מוות ברשלנות?
כן. בית המשפט מזכה כאשר המעשה שבגינו הוגש כתב האישום אינו מהווה עבירה, לא הוכח או אינו מיוחס לנאשם (סעיף 470 לחוק סדר הדין הפלילי). לכן ההגנה בוחנת את האשמה המיוחסת, את הקשר בינה לבין המוות ואת מידת האשמה הנדרשת לפי סוג הקשר הסיבתי (סעיף 121-3 לחוק העונשין, סעיף 221-6 לחוק העונשין).
עם זאת, אין די בכך שצוין שאדם אחר אף הוא התרשל. כמה התנהגויות עשויות לתרום לאותה תאונה. בתיק של אתר בנייה, בית המשפט העליון לערעורים ביטל את פסק הדין שאישר צו סגירת תיק שיפוטי משום שהשופטים לא הסבירו במידה מספקת מדוע אשמת הנפגע הייתה הגורם הבלעדי לתאונה (Cass. crim., 7 mai 2019, n° 18-80.418). המסקנה תלויה במסמכים ובדיון בהם, ודוח בודד אינו מבטיח זיכוי.
מה ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות להמתה בנהיגה?
גרימת מוות ברשלנות בסיסית כפופה לסעיף 221-6 לחוק העונשין. כשהיא מבוצעת בידי נהג של רכב מנועי יבשתי, ללא נסיבה הנכללת בסעיף 221-18, העונש המרבי הוא חמש שנים ו-75 000 € (סעיף 221-6-1 לחוק העונשין).
המתה בנהיגה (homicide routier) כפופה לסעיף 221-18 לחוק העונשין: היא מחייבת לפחות נסיבה אחת הנמנית באותו סעיף, ובהן אלכוהול, סמים, סירובים מסוימים לבדיקה, נהיגה ללא רישיון או חריגה של 30 קמ״ש לפחות מהמהירות המותרת. העונש המרבי הוא שבע שנים ו-100 000 €, ועולה לעשר שנים ו-150 000 € כשיש לפחות שתי נסיבות. שם העבירה אינו הופך את המוות למעשה מכוון. יש לבדוק את העובדות, כל נסיבה ואת הדין החל במועד המעשים (סעיף 112-1 לחוק העונשין).
מה עושים במעצר משטרתי לאחר תאונה קטלנית?
בקשו סיוע של עורך דין מתחילת המעצר המשטרתי (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי). לאחר שמסרתם את זהותכם, אתם רשאים למסור הצהרות, להשיב לשאלות או לשתוק (סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). השיחה החסויה עם עורך הדין נמשכת שלושים דקות לכל היותר: אין זה משך מינימלי מובטח, וגם לא הליך המחייב לדבר על העובדות (סעיף 63-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
אם ביקשתם את נוכחותו בחקירות, אין לחקור אתכם על העובדות בלעדיו, כעיקרון, בכפוף לוויתור מפורש או לחריגים שבחוק (סעיף 63-4-2 לחוק סדר הדין הפלילי). המשך הרגיל הוא עשרים וארבע שעות; הארכה של עשרים וארבע שעות מחייבת את התנאים ואת האישור בכתב ומנומק הקבועים בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי. ספרו לעורך הדין על הטיפולים התרופתיים שאתם נוטלים, על המסמכים שקיבלתם ועל נסיבות עצירתכם.
מהי תקופת ההתיישנות?
תקופת ההתיישנות הרגילה של ההליך הפלילי בעבירה פלילית בינונית (délit) היא שש שנים מהיום שבו בוצעה העבירה (סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי). בגרימת מוות ברשלנות, המוות הוא יסוד מיסודות העבירה: יש להבחין בין מועדו לבין מועד התאונה כששניהם אינם חופפים (סעיף 221-6 לחוק העונשין).
לאחר מכן החישוב מחייב לעבור שוב על פעולות ההליך. סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי מונה את הפעולות המפסיקות את ההתיישנות, ובהן פעולות מסוימות של העמדה לדין, של חקירה או של חקירה שיפוטית וההחלטות העומדות בתנאי הסעיף. הפסקה מתחילה תקופה חדשה באותו אורך. יש לבדוק גם דחיות והשהיות אפשריות בתנאי הסעיפים 9-1 ו-9-3 לחוק סדר הדין הפלילי. לכן אין זה נכון לספור שש שנים מהתאונה מבלי לבחון את מועד המוות ואת התיק ההליכי. שלחו את הזימונים, ההחלטות והתאריכים הידועים כדי לאפשר בדיקה זו.
האם ניתן להגיש כתב אישום נגד מנהל חברה בגין תאונה קטלנית?
כן, אך עצם היותו מנהל אינו מספיק כדי לבסס גרימת מוות ברשלנות. יש לזהות את המעשים המיוחסים לו אישית ואת תפקידם במוות (סעיף 121-1 לחוק העונשין, סעיף 221-6 לחוק העונשין). הבחינה מתמקדת, בין היתר, בארגון העבודה, בהנחיות, בהתראות ובאמצעים הזמינים.
אם הקשר הסיבתי עקיף, סעיף 121-3 לחוק העונשין דורש אשמה מובהקת או הפרה מכוונת בעליל של חובה מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה. לכן אשמה מובהקת אינה המסלול היחיד להעמדה לדין. יש להשוות את האצלות הסמכויות לתפקידים שמולאו בפועל ולעובדות המיוחסות. המשרד בוחן מסמכים אלה כדי להתאים את הגנת המנהל באופן אישי; אחריות החברה מחייבת ניתוח נפרד לפי סעיף 121-2 לחוק העונשין.
האם ניתן להרשיע חברה?
כן, בגין עבירה שבוצעה על חשבונה בידי אורגניה או נציגיה, בתנאי סעיף 121-2 לחוק העונשין. משטר האשמה המוגברת הקבוע לגבי אנשים טבעיים בקשר סיבתי עקיף אינו חל, ככזה, על החברה (סעיף 121-3 לחוק העונשין).
בגרימת מוות ברשלנות בסיסית, הקנס המרבי הוא 225 000 €, או 375 000 € במקרה המחמיר שבסעיף 221-6, בהחלת הכפל פי חמישה הקבוע בסעיף 131-38 לחוק העונשין. סעיף 221-7 לחוק העונשין מפנה במפורש לפסקאות 2°, 3°, 8° ו-9° של סעיף 131-39, ולפסקה 4° במקרה המחמיר: הוא אינו מפנה לפירוק התאגיד ולא להרחקה ממכרזים ציבוריים. לכן יש לבדוק את הסנקציות הקבועות במיוחד, מבלי לחזור על כל הרשימה הכללית של העונשים החלים על תאגידים.
האם על הנפגעים להמתין לסיום המשפט הפלילי?
הם יכולים להכין את תביעותיהם ולהצטרף להליך כתובע אזרחי (partie civile) בזמן החקירה השיפוטית או בדיון בבית המשפט הפלילי, בתנאי הסעיפים 87 ו-418 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי דורש נזק אישי שנגרם ישירות מהעבירה: קרובי הנפגע חייבים לתעד את הנזקים שהם טוענים להם.
תביעה נפרדת בפני בית המשפט האזרחי אפשרית, אך סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי מחייב להשהות את הדיון בתביעה לפיצוי הנזק שנגרם מהעבירה משעה שהופעלה התביעה הציבורית. כלל זה אינו משהה אוטומטית תביעות אזרחיות אחרות. הוועדה לפיצוי קורבנות עבירה (CIVI) כפופה מצדה לתנאים משלה, ומחריגה בעיקר פגיעות הנופלות בגדר משטר תאונות הדרכים (סעיף 706-3 לחוק סדר הדין הפלילי). לכן יש לבחור את דרך הפיצוי לפי התאונה, האחראים והנזקים.
האם יש לבקש חוות דעת נגדית?
תחילה יש לזהות שאלה טכנית שלא נפתרה, סתירה או שיטה שניתן לחלוק עליה. אי-הסכמה עם המסקנה אינה מחליפה בקשה מדויקת. סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבקש חוות דעת מומחה ולציין את השאלות הרצויות.
במהלך החקירה השיפוטית, סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי קובע מועד שנקבע בידי השופט להגשת הערות או לבקשת השלמה או חוות דעת נגדית. מועד זה אינו יכול להיות קצר מחמישה עשר ימים, או מחודש לחוות דעת חשבונאית או כספית. אין זה אפוא מועד כללי של עשרה ימים. לאחר שחלף, הסעיף מגביל בקשות באותו עניין, אלא אם עלה נתון חדש. שלחו למשרד את הדוח ואת הודעת המסירה שלו כדי שניתן יהיה לבחון את התוכן, את המועד ואת הבקשה הנחוצה.
האם ניתן לבטל את רישיון הנהיגה?
כן, אך יש להבחין בין ההגדרות המשפטיות. סעיף 221-8 לחוק העונשין קובע, בין היתר, ביטול הרישיון עם איסור להגיש בקשה לרישיון חדש לתקופה של חמש שנים לכל היותר. בהמתה בנהיגה, סעיף 221-21 לחוק העונשין קובע ביטול מכוח החוק ואיסור להגיש בקשה לרישיון חדש לתקופה שבין חמש לעשר שנים, עם משטר מחמיר בעבירה חוזרת.
ביטול שיפוטי אינו זהה להשעיה מנהלית הקבועה בסעיף L224-2 לקוד התעבורה הצרפתי (Code de la route), וגם לא לאובדן תוקף הרישיון בשל יתרת נקודות אפס (סעיף L223-1 לקוד התעבורה). בגרימת מוות ברשלנות בידי נהג הנופל בגדר סעיף 221-6-1, אין להגביל את ההשעיה השיפוטית לנהיגה מחוץ לפעילות המקצועית (סעיף 221-8 לחוק העונשין). לכן צורך מקצועי אינו מאפשר להבטיח רישיון מותאם.
מה יש לשלוח למשרד לפני הפגישה הראשונה?
שלחו את הזימון, את ההחלטות שקיבלתם ואת תאריכי מסירתן, ולאחר מכן ציר זמן קצר של התאונה. הוסיפו את התצלומים, את פרטי הקשר של העדים ואת הדוחות שכבר נמצאים כדין בידיכם. בחברה, צרפו את האצלות הסמכויות, את התרשים הארגוני, את ההנחיות ואת מסמכי ההדרכה או הבטיחות. בתאונה רפואית, ציינו אילו מסמכים מהתיק הרפואי עומדים לרשותכם.
קרובי המשפחה יכולים לאסוף אסמכתאות לקשר לנפגע ולנזקים שהם טוענים להם. אין צורך שכל התיק כבר יהיה בידיכם כדי לפנות למשרד. הגישה לתיק החקירה ומסירת העתקים כפופות לכללי סעיף 114 לחוק סדר הדין הפלילי. את השאלות הטכניות שיש להשלים ניתן יהיה לנסח לאחר מכן בבקשה מותאמת לחוות דעת מומחה (סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי).
האם ניתן להיות מורשע ללא דיון בעל פה או בהליך מזורז?
הליך צו העונשין אינו דרך לשפוט גרימת מוות ברשלנות: סעיפים 495 ו-398-1 לחוק סדר הדין הפלילי מגדירים את תחולתו ואת החריגים לו. הסיבה אינה תקרה כללית של שנת מאסר אחת. הליך ההודאה המוקדמת באשמה (CRPC) אינו חל במפורש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 495-16 לחוק סדר הדין הפלילי, גם כשהעונש המרבי הוא שלוש או חמש שנים.
העמדה לדין בהליך מהיר אינה נשללת בשל הגדרת העבירה לבדה. היא מחייבת, בין היתר, עונש מאסר מרבי של שנתיים לפחות שלא בתפיסה על המעשה, ראיות מספיקות ותיק בשל לשיפוט (סעיף 395 לחוק סדר הדין הפלילי). יש לבחון באופן קונקרטי את הצורך בחקירות נוספות. לכן המשרד בודק את דרך הבאת התיק לבית המשפט ואת הפעולות שעדיין מועילות, מבלי להציע CRPC שהחוק שולל.
מהם הצעדים הראשונים אם הוגש נגדי כתב אישום?
שלחו למשרד את המסמך שקיבלתם וציינו מיד את תאריכי הזימון או המסירה. שמרו הודעות, תצלומים, דוחות ופרטי קשר של עדים במצבם המקורי. הכינו ציר זמן עובדתי, תוך הבחנה בין מה שראיתם בעצמכם לבין מה שסופר לכם.
אם אתם במעצר משטרתי, אתם רשאים לבקש עורך דין ולממש את זכות השתיקה לאחר שמסרתם את זהותכם (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). אם נפתחה חקירה שיפוטית, הצדדים רשאים לבקש פעולות חקירה מסוימות, בכתב ובנימוק (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי). העבודה הראשונה היא לזהות את מעמדכם, את ההגדרה המשפטית המדויקת ואת השאלות שנותר לתעד, לפני שבוחרים אילו הערות או בקשות להגיש.
מהו קשר סיבתי עקיף ומדוע הוא מכריע?
לגבי אנשים טבעיים, סעיף 121-3 לחוק העונשין מתייחס למי שלא גרמו ישירות לנזק, אך יצרו או תרמו ליצירת המצב שאפשר אותו, או שלא נקטו את האמצעים שיכלו למנוע אותו. הגדרה זו מחייבת לשחזר את תרומתו של כל גורם מעורב; אי אפשר להסיק אותה מתוארו המקצועי בלבד.
אשמה פשוטה אינה מספיקה אז. נדרשת או הפרה מכוונת בעליל של חובה מיוחדת הקבועה בחוק או בתקנה, או אשמה מובהקת החושפת אחרים לסיכון חמור במיוחד שלא יכול היה להתעלם ממנו. לכן ניתוח הקשר הסיבתי משנה את מידת האשמה שיש להוכיח. הוא אינו פוטר לעולם מהצורך לקשור את ההתנהגות המיוחסת למוות, כנדרש בסעיף 221-6 לחוק העונשין.
כיצד מתחלקת האחריות בין כמה עושים?
כמה אנשים עשויים לשאת באחריות להתנהגויות שהובילו לאותו מוות, אך האחריות הפלילית נבחנת לגבי כל אחד מהם: מעשה אישי, קשר סיבתי ואשמה נדרשת (סעיף 121-1 לחוק העונשין, סעיף 121-3 לחוק העונשין). מעורבותו של עושה אחר אינה מספיקה כדי להעלים יסודות אלה.
בתחום הפיצוי, סעיף 480-1 לחוק סדר הדין הפלילי קובע אחריות משותפת ומצטברת של מי שהורשעו באותה עבירה לגבי השבה ופיצויים. כלל אזרחי זה אינו אומר שכולם מקבלים אותו עונש. העונש חייב להיות מותאם אישית לפי סעיף 132-1 לחוק העונשין. לכן יש להפריד בין הדיון בכל אשמה, העונש של כל נאשם והתרומה לפיצוי. המשרד בוחן את ההחלטות ואת התביעות שהוגשו לפני שהוא מסיק מסקנה לגבי היקפה של חובת פיצוי.
האם ניתן להיות מזוכה אם לא הוכחה אשמה אישית?
כן, אם תנאי האחריות של הנאשם לא הוכחו. סעיף 121-1 לחוק העונשין קובע אחריות על מעשה אישי, וסעיף 470 לחוק סדר הדין הפלילי קובע זיכוי כאשר העובדה לא הוכחה או אינה מיוחסת לנאשם. הנאשם נהנה מחזקת החפות (הסעיף המקדמי לחוק סדר הדין הפלילי).
לכן לא נכון לחייב אותו, כעיקרון, להוכיח את חפותו. מנגד, העובדה שלא גרם פיזית למוות אינה שוללת אחריות עקיפה אם הוכחה אשמה מוגברת בתנאי סעיף 121-3 לחוק העונשין. ההגנה משווה את התפקידים, ההחלטות והאמצעים הזמינים לליקויים המיוחסים במפורש. חוות דעת מומחה היא ראיה שיש לדון בה, ולא החלטת זיכוי שמתקבלת במקום בית המשפט.
מה קורה אם המוות נובע מהתאבדות שאירעה כמה חודשים לאחר המעשים המיוחסים?
הזמן שחלף אינו מאפשר, לבדו, להסיק מסקנה לכאן או לכאן. גרימת מוות ברשלנות מחייבת שהמוות נגרם באשמה העומדת בתנאי הסעיפים 221-6 ו-121-3 לחוק העונשין. יש להשוות את ציר הזמן לשאר נתוני התיק.
יש לבחון, בין היתר, את המידע שהיה זמין בעת המעשים, את ההחלטות שהתקבלו, את התפתחות המצב ואת האירועים שקדמו למוות. ניתן לבקש חוות דעת מומחה בשאלות טכניות שזוהו במדויק (סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי). לא ההתאבדות ולא קיומו של פער זמן פוטרים מניתוח זה. אם יסודות העבירה או ייחוסם לא הוכחו, תנאי הזיכוי נקבעים בסעיף 470 לחוק סדר הדין הפלילי.
האם רשלנות רפואית מצדיקה תמיד הרשעה בגרימת מוות ברשלנות?
לא. יש לבחון רשלנות רפואית נטענת ביחס למוות ולקשר שלו להתנהגות הרופא (סעיף 221-6 לחוק העונשין). לגבי אדם טבעי, סעיף 121-3 לחוק העונשין מבחין בין קשר סיבתי ישיר, שבו אשמה פשוטה עשויה להספיק, לבין קשר סיבתי עקיף, המחייב אחת משתי האשמות המוגברות הקבועות בסעיף.
לכן אין זה נכון לדרוש בכל מקרה אשמה מובהקת כדי להרשיע רופא. באותה מידה אין זה נכון לשלול כל אחריות כעיקרון רק משום שהפרוטוקולים קוימו. הערכת מידת הזהירות שננקטה מביאה בחשבון, בין היתר, את התפקידים, הכישורים, הסמכות והאמצעים הזמינים. התיק הרפואי וחוות דעת המומחה משמשים לדיון ביסודות אלה ובקשר הסיבתי, מבלי להפוך טעות באבחון להרשעה אוטומטית.
מקורות ודפים קשורים
הוראות החוק הרשמיות ודפים קשורים
ההוראות המצוטטות נבדקו בנוסחן החל ב-13 באוקטובר 2026. בתיק קודם, יש לבחון בנפרד את הדין החל על המעשים.
לקריאה נוספת
הדף עודכן ביום 13 באוקטובר 2026.
תיק לאחר תאונה קטלנית?
שלחו את הזימון, את ההחלטות שקיבלתם ואת הדוחות הזמינים. המשרד בוחן את העובדות, את מעמדכם בהליך ואת הצעדים שיש להכין.