אבד לכם הדרכון הצרפתי בישראל, יומיים לפני הטיסה לפריז, או נגנב לכם התיק עם הדרכון בחופשה בחו״ל. הדופק עולה, ובצדק: בלי מסמך נסיעה בתוקף אי אפשר לעלות למטוס, וחברת התעופה לא תתרשם מהסברים. החדשות הטובות הן שלשלטונות צרפת יש נוהל מסודר בדיוק למצב הזה: תלונה במשטרה, פנייה לקונסוליה (consulat, הנציגות הדיפלומטית של צרפת בחו״ל), קבלת אישור מעבר קונסולרי (laissez-passer, מסמך חד-פעמי לחזרה לצרפת) או דרכון חירום זמני (passeport d’urgence או passeport temporaire, דרכון לשנה אחת המונפק במקרי דחיפות מוכחת), ואחרי החזרה הנפקת דרכון ביומטרי רגיל. המדריך הזה מלווה אתכם צעד אחר צעד, מהשעות הראשונות אחרי האובדן ועד הדרכון החדש ביד, כולל הוכחת האזרחות הצרפתית, הטיפול בילדים קטינים, ומה עושים כשהמינהל מסרב או מתעכב. הוא מבוסס על הטקסטים הרשמיים בתוקף באוקטובר 2026 ועל החלטות שיפוטיות אמיתיות, עם ציטוטים מדויקים ותרגום לעברית, כדי שתגיעו לקונסוליה או לפרפקטורה (préfecture, הרשות המחוזית בצרפת המטפלת בתעודות ובאשרות) מוכנים ועם התיק הנכון. המסגרת המשפטית של מסמכי החירום נדונה גם בפסיקת מועצת המדינה בבקשות להנפקת אישור מעבר קונסולרי או דרכון חירום, כפי שיפורט בסעיף הראשון, והכללים להלן נשענים על הטקסטים וההחלטות המצוטטים במדריך.
I. מה עושים מיד אחרי שהדרכון הצרפתי אבד או נגנב: תלונה, הצהרה ומסמך לחזרה
A. תלונה במשטרה, הצהרת אובדן ופנייה לקונסוליה: סדר הפעולות בשעות הראשונות
הפעולה הראשונה היא להגן על עצמכם מפני שימוש לרעה במסמך האבוד. אם מדובר בגניבה, מגישים תלונה במשטרה המקומית, בישראל או בכל מדינה שבה אתם נמצאים, ושומרים את אישור הגשת התלונה. אם מדובר באובדן, ממלאים הצהרת אובדן: בישראל אפשר למלא אותה בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, ובצרפת בפרפקטורה או בתחנת המשטרה. ההצהרה הזאת חשובה משתי סיבות: היא חוסמת את המסמך האבוד במאגרים כדי שאדם אחר לא יוכל להשתמש בו, והיא מהווה את המסמך הפותח את תיק הבקשה למסמך חלופי. שמרו צילום של ההצהרה ושל מספרה, כי תתבקשו להציג אותו בכל פנייה נוספת. במקביל, כדאי לאסוף כל הוכחה שיש לכם לזהות ולאזרחות: צילום של הדרכון האבוד אם שמרתם בטלפון, תעודת זהות ישראלית, תעודת לידה צרפתית (acte de naissance, תמצית רישום הלידה מהמרשם הצרפתי), תעודת אזרחות צרפתית (certificat de nationalité française, תעודה רשמית המעידה שאתם אזרחי צרפת, המונפקת על ידי המזכירות המשפטית של בית המשפט האזרחי), או דרכון צרפתי ישן שפג תוקפו. ככל שתביאו יותר מסמכים, כך הבדיקה הקונסולרית תהיה מהירה יותר.
הפנייה לקונסוליה נעשית לאחר קביעת תור, ובמקרי חירום אמיתיים, כמו טיסה קרובה או מצב רפואי, יש להסביר זאת כבר בפנייה הראשונה ולצרף הוכחה: כרטיס טיסה, אישור רפואי, או זימון דחוף. אתר משרד החוץ הצרפתי (France Diplomatie) מפנה במפורש אזרחים שאיבדו מסמכים בחו״ל לפנייה לנציגות הקרובה, ודף המידע הרשמי Vol ou perte de documents à l’étranger מרכז את ההנחיות. הקונסוליה בודקת את זהותכם ואת אזרחותכם מול המאגרים, גובה אגרה, ומנפיקה את המסמך המתאים. אם אתם שוהים בישראל, הכתובת הטבעית היא הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, שריכזה בשנים האחרונות את רוב בקשות הדרכונים של אזרחי צרפת תושבי ישראל. הגיעו עם שתי תמונות פספורט עדכניות לפי התקן, עם כל מסמך זהות שיש ברשותכם, ועם אישור התלונה או הצהרת האובדן. להורים עם ילדים קטינים מומלץ להביא גם את ספר המשפחה (livret de famille, פנקס משפחה צרפתי שבו נרשמים הנישואין והילדים) ואת תעודות הלידה של הילדים, כי פרטי הילדים הנלווים נבדקים בנפרד.
נקודה שרבים מחמיצים: אזרחים בעלי אזרחות כפולה, צרפתית וישראלית, חייבים להכיר את כללי הכניסה של כל מדינה. ליציאה מישראל ולכניסה אליה, אזרח ישראלי נדרש ככלל להציג דרכון ישראלי בתוקף, גם אם יש לו דרכון זר. לכן, אם הדרכון הצרפתי אבד אבל הדרכון הישראלי ברשותכם, היציאה מישראל אפשרית עם הישראלי, והמסמך הצרפתי החלופי ישמש לעלייה למטוס לצרפת ולכניסה לצרפת. אם שני הדרכונים אבדו, פונים גם למשרד הפנים הישראלי לקבלת מסמך נסיעה חלופי. בכל מקרה, לא מוותרים על הטיסה מראש: ברוב המקרים הקונסוליה מסוגלת להנפיק פתרון תוך ימים ספורים כשהתיק שלם והדחיפות מוכחת. טעות נפוצה נוספת היא להגיש בקשה לדרכון ביומטרי רגיל ולצפות לקבלו מייד: דרכון רגיל מודפס בצרפת ונשלח לנציגות, ולכן לוקח שבועות. מי שטס בעוד ימים ספורים צריך לבקש במפורש מסמך חירום לחזרה, כפי שיוסבר בסעיף הבא, ולא בקשה רגילה.
B. אישור מעבר קונסולרי או דרכון חירום: איזה מסמך מבקשים, למה הוא מספיק ומה מגבלותיו
שני המסמכים שהקונסוליה יכולה להנפיק למי שאיבד דרכון בחו״ל שונים זה מזה, וחשוב לבקש את הנכון. אישור המעבר הקונסולרי (laissez-passer) הוא מסמך חד-פעמי המאפשר מסע יחיד חזרה לצרפת, ולעיתים דרך מדינת מעבר אחת. הוא מיועד למי שאין לו שום מסמך נסיעה וצריך לחזור, והוא אינו מחליף דרכון לטיולים נוספים. דרכון החירום הזמני (passeport temporaire, המוכר גם כדרכון חירום) תקף לשנה אחת, מאפשר נסיעות מרובות בתקופת תוקפו, ומונפק כשהמבקש מוכיח דחיפות אמיתית: טיסה קרובה, סיבה רפואית, סיבה מקצועית דחופה או מצב משפחתי קשה. דף השירות הציבורי הרשמי Passeport en urgence : passeport temporaire pour un majeur מפרט את התנאים, את המסמכים ואת האגרה, וכדאי לקרוא אותו לפני התור כדי להגיע עם תיק שלם. שימו לב: לא כל מדינה מקבלת דרכון חירום זמני לכניסה, וחלק מהמדינות דורשות דרכון ביומטרי רגיל או אשרה מראש. אם מסלול החזרה שלכם עובר דרך ארצות הברית או מדינה אחרת עם דרישות מחמירות, בדקו מראש מול חברת התעופה ומול הקונסוליה אם המסלול אפשרי עם המסמך הזמני, או אם עדיף מסלול ישיר.
הפסיקה ממחישה עד כמה הרף לקבלת מסמך חירום בצו שיפוטי גבוה, ולכן עדיף לקבל את המסמך בהסכמה דרך הקונסוליה. בהחלטה של מועצת המדינה (Conseil d’État, בית המשפט המינהלי העליון של צרפת) מיום 2 במאי 2025, תיק מספר 503817, ביקש אדם מבית המשפט להורות למינהל, בצו חירום תוך 24 שעות, “d’enjoindre à l’administration de lui délivrer un laissez-passer consulaire ou, à défaut, un passeport d’urgence dans les 24 heures, sous astreinte de 500 euros par jour de retard” (להורות למינהל להנפיק לו אישור מעבר קונסולרי או, בהיעדרו, דרכון חירום תוך 24 שעות, בקנס של 500 אירו לכל יום איחור). בית המשפט דחה את הבקשה, וסיים במילים “Article 1er : La requête de M. B… est rejetée.” (סעיף 1: בקשתו של מר ב’ נדחית). הלקח המעשי כפול: אפשר לפנות לבית המשפט במקרי חירום, אבל הדרך המהירה והבטוחה היא תיק קונסולרי שלם ומוכח, ולא ציפייה שבית המשפט יכריח את המינהל להנפיק מסמך תוך יממה. בהליך החירום המינהלי, עתירת החירום לחופש יסודי (référé-liberté, הליך דחוף שבו שופט מינהלי יכול להורות על צעדים להגנת חירות בסיסית), החוק קובע: “Saisi d’une demande en ce sens justifiée par l’urgence, le juge des référés peut ordonner toutes mesures nécessaires à la sauvegarde d’une liberté fondamentale à laquelle une personne morale de droit public ou un organisme de droit privé chargé de la gestion d’un service public aurait porté, dans l’exercice d’un de ses pouvoirs, une atteinte grave et manifestement illégale. Le juge des référés se prononce dans un délai de quarante-huit heures.” (נתפס לבקשה המוצדקת בדחיפות, שופט החירום יכול להורות על כל צעד הנחוץ להגנת חירות יסודית שנפגעה קשות ובאופן בלתי חוקי בעליל על ידי גוף ציבורי או גוף פרטי המנהל שירות ציבורי. שופט החירום מכריע תוך ארבעים ושמונה שעות). כלומר, בית המשפט מתערב רק כשמוכחת פגיעה חמורה ובלתי חוקית בעליל בחירות, למשל בחופש התנועה (liberté d’aller et venir, הזכות לצאת ולהיכנס למדינה), ולא בכל עיכוב רגיל בטיפול.
למי שמחזיק גם בתעודת שהייה צרפתית (titre de séjour, אישור השהייה של זר בצרפת) ואיבד אותה יחד עם הדרכון, קיים מסלול נוסף: אשרת החזרה (visa de retour, אשרה קונסולרית המאפשרת לבעל תעודת שהייה לשוב לצרפת). הפסיקה מתארת אותה כפי שמתאר בית המשפט המינהלי לערעורים בנאנט ביום 5 באפריל 2022, תיק מספר 21NT00747, אשרת החזרה היא נוהג שנועד להקל על שובם לצרפת של זרים המחזיקים בתעודת שהייה. אשרה כזאת רלוונטית לבן זוג ישראלי של אזרח צרפתי המחזיק בתעודת שהייה ואיבד את מסמכיו בחו״ל, והיא מתבקשת בקונסוליה עם הוכחת תעודת השהייה. הכלל הכללי לכניסה לשהייה ארוכה בצרפת קבוע בחוק: “Tout étranger souhaitant entrer en France en vue d’y séjourner pour une durée supérieure à trois mois doit solliciter auprès des autorités diplomatiques et consulaires françaises un visa de long séjour dont la durée de validité ne peut être supérieure à un an.” (כל זר המבקש להיכנס לצרפת לשהייה העולה על שלושה חודשים חייב לבקש מהרשויות הדיפלומטיות והקונסולריות הצרפתיות אשרת שהייה ארוכה שתוקפה לא יעלה על שנה). אזרח צרפתי אינו זקוק לאשרה כזאת, אבל בן משפחה ישראלי שאינו אזרח עלול להזדקק לה, ולכן חשוב להבדיל בין בני המשפחה לפי אזרחותם כבר בפנייה הראשונה לקונסוליה.
II. איך מוכיחים אזרחות צרפתית ומקבלים דרכון צרפתי חדש: הוכחה, סירוב וערעור
A. הוכחת האזרחות הצרפתית: תעודת לידה, תעודת אזרחות ונטל ההוכחה
הנפקת דרכון צרפתי מותנית בכך שהמבקש הוא אזרח צרפתי, וכשהמסמכים אבדו, הוכחת האזרחות הופכת ללב התיק. הכלל הבסיסי קבוע בספר הראשון של הקוד האזרחי (Code civil, הקודקס האזרחי הצרפתי המסדיר בין היתר אזרחות): “La nationalité française est attribuée, s’acquiert ou se perd selon les dispositions fixées par le présent titre, sous la réserve de l’application des traités et autres engagements internationaux de la France.” (האזרחות הצרפתית מוענקת, נרכשת או אובדת לפי ההוראות הקבועות בכותרת זו, בכפוף ליישום האמנות וההתחייבויות הבינלאומיות האחרות של צרפת). לרוב הקוראים הישראלים שני מסלולים נפוצים: אזרחות מכוח הורה צרפתי, והתאזרחות או הצהרת אזרחות. הכלל להורה צרפתי פשוט בניסוחו: “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא הילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי). ילד שנולד בישראל לאב או לאם צרפתים הוא אפוא צרפתי מלידה, אבל עדיין צריך להוכיח זאת במסמכים: תעודת הלידה הישראלית עם תרגום נוטריוני, תעודת הלידה או הדרכון של ההורה הצרפתי, ואם יש, ספר המשפחה או רישום הלידה בקונסוליה. מי שהתאזרח בצו (décret de naturalisation, צו ממשלתי המעניק אזרחות) יציג את הצו כפי שפורסם ברשומות, ומי שקיבל אזרחות מכוח נישואין לאחר הצהרת אזרחות (déclaration de nationalité, הליך הצהרתי שבו בן הזוג של אזרח צרפתי מצהיר על רצונו להיות צרפתי) יציג את אישור רישום ההצהרה.
כשהקונסוליה או הפרפקטורה מפקפקות באזרחות, נכנס לתמונה כלל נטל ההוכחה: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants .” (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך). במילים מעשיות: אם יש לכם תעודת אזרחות צרפתית בתוקף, לא אתם צריכים לשכנע, אלא המינהל צריך להוכיח שאינכם צרפתים. לכן, למי שאין תעודה כזאת, הוצאתה היא ההשקעה המשתלמת ביותר לטווח הארוך. הסמכות להנפיקה נתונה לגורם אחד בלבד: “Le directeur des services de greffe judiciaires du tribunal judiciaire a seul qualité pour délivrer un certificat de nationalité française à toute personne justifiant qu’elle a cette nationalité.” (מנהל שירותי המזכירות המשפטית של בית המשפט האזרחי הוא היחיד המוסמך לתת תעודת אזרחות צרפתית לכל אדם המוכיח שהוא בעל אזרחות זו). בית המשפט האזרחי (tribunal judiciaire, בית המשפט הכללי של צרפת לעניינים אזרחיים ופליליים) מטפל בבקשה, בוחן את שרשרת המסמכים, ומנפיק תעודה שמקלה אחר כך על כל בקשת דרכון. מדריך מפורט על ההליך, המסמכים והסירובים האפשריים מופיע במאמר תעודת אזרחות צרפתית לישראלים: בקשה, מסמכים וערעור על סירוב, וכדאי לקרוא אותו במקביל אם אין לכם תעודה כזאת.
הפסיקה מראה מה קורה כשהזהות או האזרחות אינן מבוססות דין. בתיק שנדון בבית המשפט המינהלי לערעורים במרסיי ביום 1 ביולי 2024, מספר 23MA01359, דחה הפרפקט בקשת דרכון, ובית המשפט תיאר: “le préfet du Var a rejeté expressément cette demande au motif que le ministre de l’intérieur avait estimé qu’il n’était pas titulaire de l’état civil produit, revendiqué par plusieurs personnes.” (פרפקט מחוז ואר דחה במפורש את הבקשה בנימוק ששר הפנים סבר שהמבקש אינו בעל המרשם האזרחי שהוצג, שנתבע על ידי כמה אנשים). הערעור נדחה. המסר לישראלים כנים אינו מפחיד אלא מעשי: ודאו שכל המסמכים עקביים, שהשמות מאויתים אחיד, שתאריכי הלידה זהים בכל התעודות, ושאין סתירה בין הרישום הישראלי לרישום הצרפתי. סתירות כאלה, כמו הבדל באיות שם המשפחה בין תעודת הזהות הישראלית לתעודת הלידה הצרפתית, הן הסיבה השכיחה ביותר לעיכובים, והן נפתרות מראש בתרגום נוטריוני מדויק ובתיקון הרישומים. לילדים קטינים הכלל מחמיר עוד יותר: בקשת דרכון לקטין דורשת את הסכמת שני ההורים, ואם ההורים גרושים וחלוקים, ייתכן צורך באישור בית המשפט. הכלל הזה חל גם אחרי אובדן: הורה אחד אינו יכול לקבל לבדו דרכון חירום לקטין כשההורה השני מתנגד, אלא בהחלטה שיפוטית.
B. סירוב, עיכוב וערעור: מה עושים כשהמינהל לא מנפיק את המסמך
סירוב להנפיק דרכון או מסמך חירום חייב להיות מנומק, ומכאן מתחילה הדרך המשפטית. השלב הראשון הוא לבקש את הנימוק בכתב ולבדוק מה חסר: מסמך חסר, סתירה ברישום, ספק באזרחות, או התנגדות של הורה. ברוב המקרים השלמת התיק פותרת את הבעיה מהר יותר מכל ערעור. אם הסירוב נותר, עומדים שני מסלולים מדורגים: ערעור מינהלי וערעור שיפוטי. הערעור המינהלי מוגש כערר חסד (recours gracieux, פנייה לגוף שדחה בבקשה לשקול מחדש) אל הקונסול או הפרפקט שחתם על ההחלטה, או כערר היררכי (recours hiérarchique, פנייה לממונה שמעל הגוף שהחליט, למשל למשרד הפנים או למשרד החוץ) בצירוף המסמכים החסרים והסבר מנומק. פנייה כזאת אינה עולה כסף, אינה דורשת עורך דין, והיא מומלצת תמיד לפני פנייה לבית המשפט, כי היא מאפשרת למינהל לתקן טעות בלי הליך. חשוב לשלוח אותה בדואר רשום או בדוא״ל המאפשר אישור קבלה, ולשמור העתק, כי מועדי הערעור לבית המשפט ממשיכים לרוץ. אם אין תשובה תוך חודשיים, השתיקה נחשבת כדחייה משתמעת, ואפשר לפנות לבית המשפט.
הערעור השיפוטי על סירוב דרכון מוגש לבית המשפט המינהלי (tribunal administratif, בית המשפט הדן בתביעות נגד החלטות המינהל) שבאזור סמכותו התקבלה ההחלטה, או למועצת המדינה לפי הכללים. בעתירה מבקשים את ביטול הסירוב, ולעיתים גם צו המורה למינהל להנפיק את המסמך תוך מועד קצוב. כפי שלימד תיק מועצת המדינה 503817, בקשת חירום קיצונית להנפקה תוך 24 שעות בקנס יומי נדחית כשהתנאים אינם מתקיימים, ולכן העתירה צריכה להיות מדודה ומבוססת: נימוק הסירוב, המסמכים המוכיחים את האזרחות, הראיה לדחיפות, והסבר מדוע העיכוב פוגע בחופש התנועה. במקביל, כשהמחלוקת היא עצם האזרחות ולא רק המסמך, המסלול הנכון הוא תביעת אזרחות הצהרתית (action déclaratoire de nationalité, תביעה שבה בית המשפט מצהיר אם אדם הוא צרפתי) לפני בית המשפט האזרחי, כשהתובע הכללי (procureur de la République, נציג התביעה הציבורית) הוא צד הכרחי להליך. תביעה כזאת אורכת חודשים, ולכן היא אינה פתרון לטיסה הקרובה, אבל היא הפתרון למי שהמינהל חולק על צרפתיותו באופן עקרוני. בינתיים, לטיסה הדחופה, מתמקדים במסמך החירום הזמני ובתיק הוכחות מלא.
מילה מעשית לתושבי פריז ואיל-דה-פראנס שחזרו עם אישור מעבר וצריכים דרכון קבוע: הבקשה לדרכון ביומטרי מוגשת אחרי מילוי בקשה מקוונת מראש באתר רשות התעודות, עם תור בטאון העירייה המצוידת בעמדה ביומטרית או בפרפקטורה, לפי מקום המגורים. בפריז התורים מתמלאים מהר, ולכן קובעים תור מיד עם הנחיתה, גם אם חלק מהמסמכים עדיין בדרך, ובאים עם אישור המעבר, הצהרת האובדן, תמונות תקניות, הוכחת מגורים (justificatif de domicile, חשבון או חוזה שכירות המוכיח כתובת), ובול מס (timbre fiscal, תשלום אגרה ממשלתי הנרכש מראש, שסכומו העדכני מופיע בדף השירות הציבורי) בסכום העדכני. מי שגר בפרברים, בסן-דני, בקרתיי או בננטר, בודק איזו עירייה קולטת תושבי חוץ, כי לא כל לשכה מטפלת בבקשות דרכון. אם הפרפקטורה מסרבת לקבל את התיק או דורשת מסמך בלתי אפשרי, מבקשים את הדרישה בכתב ומגישים ערר חסד קצר בצירוף המסמך החלופי, למשל תעודת לידה צרפתית עדכנית שהוזמנה מהמרשם המרכזי בנאנט במקום תעודה ישנה. הניסיון מלמד שרוב החסימות בפריז נובעות מתיק לא שלם ולא ממחלוקת אמיתית, ושהכנה מוקדמת חוסכת חודשים.
שתי שאלות מעשיות חוזרות כמעט בכל תיק אובדן, וכדאי לסגור אותן כבר עכשיו. הראשונה: מה עושים אם הדרכון האבוד נמצא אחרי שהונפק מסמך חלופי. התשובה חד-משמעית: הדרכון הישן מבוטל ואסור להשתמש בו, ויש להחזירו לקונסוליה או לפרפקטורה. שימוש בדרכון מבוטל במעבר גבול עלול להיתפס כניסיון להטעות ולהוביל לעיכוב, לחקירה ואף להחרמת המסמך, גם כשהכוונה תמימה. השנייה: האם דרכון החירום הזמני מספיק לביקורת הגבולות האירופית החדשה. מערכות הכניסה והיציאה האירופיות סורקות מסמכי נסיעה תקפים, ודרכון חירום בתוקף מתקבל כמסמך נסיעה, אבל מומלץ להגיע לשדה מוקדם, עם העתקי כל המסמכים והוכחת החזרה, כי ביקורת גבולות עלולה להתעכב מול מסמך לא ביומטרי. פרטי התנאים והאגרות משתנים מעת לעת, ולכן לפני כל תור מוודאים בדפים הרשמיים: דף הדרכון הדחוף Passeport en urgence : passeport temporaire pour un majeur, דף אובדן המסמכים של משרד החוץ Vol ou perte de documents à l’étranger, ולבקשות אשרה של בני משפחה שאינם אזרחים, פורטל France-Visas ואתר הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב. מי שמחזיק תעודת שהייה ואיבד אותה יחד עם הדרכון, בודק מול הקונסוליה גם את מסלול אשרת החזרה, כפי שתואר בסעיף הראשון, כדי לא להיתקע בלי הוכחת מעמד בשובו לצרפת.
עוד נקודה שמטרידה הורים רבים: ילד שנולד בישראל לאב צרפתי רשום כצרפתי מלידה לפי הכלל “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (צרפתי הוא הילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי), אבל בלי רישום הלידה בקונסוליה ובלי דרכון משלו, הילד אינו יכול לטוס על מסמך ההורה. לכן, אחרי אובדן מסמכי המשפחה, מגישים בקשה נפרדת לכל ילד, עם תעודת הלידה הישראלית והוכחת אזרחות ההורה, ומוודאים ששני ההורים חתומים. אם הילד נולד בצרפת להורים ישראלים, המצב שונה ונדון במדריך נפרד על זכות הקרקע. בכל מקרה של ספק, הקונסוליה היא הכתובת לבירור, והתשובה המתקבלת בכתב היא הבסיס לכל ערעור. שמרו כל מכתב, כל מספר תיק וכל קבלה, כי תיק מתועד היטב מתקדם מהר יותר בכל ערכאה, מהקונסוליה בתל אביב ועד בית המשפט המינהלי.
לסיום החלק המעשי, רשימת בדיקה קצרה לפני היציאה לתור: אישור תלונה או הצהרת אובדן, שתי תמונות תקניות, כל תעודת זהות שנותרה, צילום הדרכון האבוד אם קיים, תעודת לידה, הוכחת הדחיפות עם כרטיס טיסה, והוכחת מגורים אם הבקשה מוגשת בצרפת. תיק כזה, מסודר בתיקייה אחת עם עותקים, מקצר את התור, מונע דחיות, ומגדיל את הסיכוי לצאת מהקונסוליה עם מסמך ביד כבר באותו יום או תוך ימים ספורים.
סיכום
אובדן או גניבה של דרכון צרפתי בישראל או בחו״ל הם אירוע מלחיץ, אבל לא מבוי סתום: הסדר קיים, והוא עובד כשהתיק מסודר. בשעות הראשונות מגישים תלונה או הצהרת אובדן, אוספים כל הוכחת זהות ואזרחות, ופונים לקונסוליה עם הוכחת הדחיפות. הקונסוליה מנפיקה אישור מעבר לחזרה אחת או דרכון חירום זמני לשנה, לפי הצורך ולפי המסמכים. אחרי החזרה מנפיקים דרכון ביומטרי קבוע, ואם אין תעודת אזרחות, שוקלים להוציא אותה כדי לחסוך כל מחלוקת עתידית, שכן החוק קובע: “La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause. Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française délivré conformément aux articles 31 et suivants .” (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק. ואולם, נטל זה מוטל על מי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק בתעודת אזרחות צרפתית שניתנה לפי סעיפים 31 ואילך). כשהמינהל מסרב, מתחילים בערר מינהלי מנומק עם תיק משלים, ורק אחר כך, אם צריך, פונים לבית המשפט המינהלי או, במחלוקת על עצם האזרחות, לבית המשפט האזרחי. זכרו את שלוש הטעויות היקרות: לוותר מראש על הטיסה במקום לבקש מסמך חירום, להגיע לקונסוליה בלי הוכחת דחיפות, ולהשתמש בדרכון ישן שנמצא אחרי ביטולו. עם תיק שלם, מסמכים עקביים ובקשה מדויקת למסמך הנכון, רוב הישראלים המחזיקים באזרחות צרפתית חוזרים לצרפת תוך ימים ומקבלים דרכון חדש תוך שבועות.