משרד Kohen Avocats · פריז 16
בני 16–25 עם אזרחות צרפתית-ישראלית: מפקד בקונסוליה בתל אביב, יום ההגנה והאזרחות וחובת השירות – מדריך 2026

עו"ד חסן כהן פועל במקרים דחופים, מתחנת המשטרה ועד בית המשפט לפשעים חמורים. ניתוח אסטרטגי ראשוני: 80 € כולל מע״מ, מענה אישי בתוך 24 שעות.

100% חסוי · חיסיון מקצועי · ללא התחייבות

מאמר שהופק באמצעות בינה מלאכותית, לפי תהליך שתוכנן ומפוקח על ידי המשרד

מקור: בית המשפט לערעורים (Cour de cassation) – מאגר הנתונים הפתוח « Judilibre » & « Légifrance ».

לשכת עורכי הדין של פריז מעצר, חקירה, בית משפט לפשעים חמורים פרופיל CNB avocat.fr
חסן כהן, עורך דין לדיני הגירה בפריז
עו"ד חסן כהן
עורך דין, לשכת עורכי הדין של פריז

בני 16–25 עם אזרחות צרפתית-ישראלית: מפקד בקונסוליה בתל אביב, יום ההגנה והאזרחות וחובת השירות – מדריך 2026

לשוחח עם עורך דין 06 89 11 34 45

הילד שלכם נולד בישראל, מחזיק דרכון צרפתי מכוח הורה צרפתי, חוגג יום הולדת 16 בתל אביב, בחיפה או בירושלים, ואז מגיעה דרישה לא מוכרת: להתייצב למפקד אזרחות בקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, לקבל אישור מפקד, ולהשתתף ביום ההגנה והאזרחות. רוב המשפחות הישראליות-צרפתיות שומעות על החובה הזאת לראשונה כשהיא כבר חוסמת משהו קונקרטי: רישום לבחינת הבגרות הצרפתית, הרשמה לאוניברסיטה בפריז, הוצאת רישיון נהיגה בצרפת או הגשה לתחרות ציבורית. המסמכים הצרפתיים נשמעים טכניים, התורים בקונסוליה ארוכים, ובמקביל עולה השאלה הגדולה של כל משפחה דו-לאומית: מה עם השירות הצבאי, כאן ושם, ומי מחליט היכן הבן משרת. המדריך הזה עושה סדר מלא, צעד אחר צעד, לפי הדין התקף כפי שנבדק ביום הכתיבה: מי חייב במפקד ומתי, איך מתבצעת ההתייצבות בתל אביב, איזה אישור מקבלים ומה עושים כשהוא אבד, מה קורה עם יום ההגנה והאזרחות שהקונסוליה בתל אביב אינה מקיימת כיום, איך החובה הזאת חוסמת בחינות ותחרויות בפריז ובאיל-דה-פראנס לפני גיל 25, ואיך אמנת 1959 בין צרפת לישראל קובעת היכן צעיר בעל שתי האזרחויות ממלא את חובותיו הצבאיות. כל מונח צרפתי מוסבר בהופעתו הראשונה, כל טענה משפטית מכרעת נשענת על ציטוט מדויק מהמקור הרשמי, והקישורים מפנים ללשון החוק באתר לז’יפראנס, לאתר service-public.fr ולאתר הקונסוליה בתל אביב.

הנקודה שחשוב להבין כבר בפתיחה: המפקד אינו טקס סמלי ואינו המלצה. החוק הצרפתי מטיל חובה אישית על כל צרפתי שמלאו לו שש עשרה, גם כשהוא גר מחוץ לצרפת, גם כשהוא מחזיק אזרחות נוספת, וגם כשאיש מעולם לא זימן אותו. מי שלא מסדיר את מעמדו עלול לגלות בגיל שמונה עשרה שהרישום לבחינה חסום, ומי שמגיע לפריז ללימודים בלי האישורים מגלה שהביורוקרטיה הצרפתית אינה מכירה בתירוץ של חוסר ידיעה. החדשות הטובות: ההליך עצמו פשוט, האישורים ניתנים בקונסוליה במסגרת ההליך הרגיל, וההסדר בין צרפת לישראל פותר את רוב התנגשויות השירות הצבאי לפי כלל ברור של מקום המגורים הקבוע. קראו את המדריך לפי הסדר, או קפצו לחלק שמתאים לגיל של ילדכם: חלק ראשון עוסק במפקד ובאישורים, חלק שני ביום ההגנה ובשירות הצבאי הכפול.

I. מפקד האזרחות בגיל 16: מי חייב להתייצב, מתי, ואיך מקבלים אישור מפקד בקונסוליה בתל אביב

A. מי חייב במפקד ומהם המועדים: יליד צרפתי, מי שקיבל אזרחות בין 16 ל-25, ומי שרשאי לוותר עליה

המונח הראשון שצריך להכיר הוא recensement citoyen, מפקד האזרחות. זהו רישום חובה של כל צעיר צרפתי מגיל שש עשרה, שנועד להכניס אותו למערכת חובות השירות הלאומי הצרפתי, service national. החובה חלה גם על צעיר שגר בישראל, גם על בעל אזרחות כפולה, וגם על מי שקיבל את האזרחות הצרפתית רק בגיל מבוגר יחסית. לשון החוק חדה וקצרה. סעיף L113-1 לקוד השירות הלאומי קובע: « Tout Français âgé de seize ans est tenu de se faire recenser. » (כל צרפתי שמלאו לו שש עשרה חייב להתייצב למפקד). אין בסעיף הזה שום פטור לתושבי חוץ ושום פטור לבעלי אזרחות נוספת. ההבחנה היחידה שהחוק עושה היא לפי הדרך שבה נרכשה האזרחות והגיל שבו היא נרכשה.

המקרה הפשוט והנפוץ ביותר בקרב משפחות ישראליות הוא ילד שנולד צרפתי, כלומר ילד שאחד מהוריו צרפתי. הכלל הבסיסי של האזרחות הצרפתית מכוח מוצא קבוע בסעיף 18 לקוד האזרחי: « Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français. » (צרפתי הוא ילד שלפחות אחד מהוריו צרפתי). ילד כזה, שנולד בישראל לאב או לאם צרפתים, חייב במפקד החל מיום הולדתו השש עשרה. אתר service-public.fr, אתר המינהל הרשמי של צרפת, מפרט את המועד: צעיר שנולד צרפתי מבצע את המפקד החל מיום הולדתו השש עשרה ובתוך שלושת החודשים שאחריו, עד סוף החודש השלישי. לדוגמה שהאתר עצמו נותן: מי שנולד ב-12 בספטמבר 2026 מבצע את המפקד בין 12 בספטמבר 2026 ל-31 בדצמבר 2026. מי שפספס את החלון הראשון אינו מאבד את הזכות להסדיר את המצב: ניתן להשלים את המפקד עד גיל עשרים וחמש. החוק עצמו אומר זאת במפורש בסעיף L113-4 לקוד השירות הלאומי: « La personne assujettie à l’obligation de recensement procède à la régularisation de sa situation en se faisant recenser avant l’âge de vingt-cinq ans. » (מי שחייב במפקד מסדיר את מצבו בכך שהוא מתייצב למפקד לפני גיל עשרים וחמש).

המקרה השני הוא צעיר שקיבל את האזרחות הצרפתית בין גיל שש עשרה לעשרים וחמש, למשל ילד שאזרחותו הוכרה באיחור דרך תעודת אזרחות, או צעיר שהתאזרח בצו. סעיף L113-3 לקוד השירות הלאומי קובע: « Les personnes devenues françaises entre leur seizième et leur vingt-cinquième anniversaire et celles dont la nationalité française a été établie entre ces deux âges à la suite d’une décision de justice sont soumises à l’obligation de recensement, pour les premières, dès que la nationalité française a été acquise ou que cette acquisition leur a été notifiée et, pour les secondes, dès que la décision de justice a force de chose jugée. » (מי שהפכו לצרפתים בין יום הולדתם השש עשרה לעשרים וחמש, ומי שאזרחותם הצרפתית הוכרה בין הגילים האלה בעקבות החלטה שיפוטית, חייבים במפקד, הראשונים מרגע שהאזרחות נרכשה או שהרכישה הודעה להם, והאחרונים מרגע שההחלטה הפכה לחלוטה). אתר service-public.fr מתרגם זאת להנחיה מעשית: מי שקיבל אזרחות בין 16 ל-25 מתייצב למפקד בתוך החודש שאחרי קבלת האזרחות. המקרה השלישי הוא צעיר שבידו אפשרות לוותר על האזרחות הצרפתית מכוח סעיפי הקוד האזרחי המאפשרים זאת, למשל בסיטואציות מסוימות של אזרחות מכוח לידה בצרפת להורים זרים. לגביו החובה נדחית עד תום התקופה הפתוחה למימוש הוויתור, ורק מי שלא מימש את הוויתור חייב במפקד החל מתום התקופה. מי שבוחר לא להיות צרפתי אינו נכלל במפקד כלל. עבור קורא ישראלי טיפוסי, שהוא צרפתי מכוח הורה צרפתי לפי סעיף 18, הקטגוריה הראשונה היא הרלוונטית: מפקד החל מגיל שש עשרה, בתוך שלושה חודשים, עם אפשרות השלמה עד גיל עשרים וחמש.

B. איך מתבצעת ההתייצבות בתל אביב, איזה אישור מקבלים, ומה עושים כשהאזרחות עצמה מוטלת בספק

המונח השני שצריך להכיר הוא consulat, הקונסוליה, ובמקרה שלנו הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב, שהיא הכתובת של כל צרפתי הגר בישראל לענייני מפקד. אתר הקונסוליה קובע שכל צרפתי הגר בחוץ לארץ שהגיע לגיל 16 חייב להתייצב למפקד בקונסוליה של מקום מגוריו כדי להיות תקין מבחינת השירות הלאומי, כפי שמפורט בעמוד המפקד והיום של הקונסוליה בתל אביב. אותו עמוד מוסיף שהמפקד מאפשר לקבל את אישור המפקד ולהיקרא ליום ההגנה והאזרחות. המונח השלישי הוא registre des Français établis hors de France, מרשם הצרפתים הגרים מחוץ לצרפת, שהוא הרישום הקונסולרי הכללי. כאן יש הקלה משמעותית שהורים רבים אינם מכירים: מי שרשום במרשם מתויצב למפקד באופן אוטומטי ביום הולדתו השש עשרה, בלי שום צעד נוסף. לפי הנחיית הקונסוליה, מי שרשום במרשם מתויצב למפקד באופן אוטומטי ביום הולדתו השש עשרה, בלי שום צעד נוסף מצדו. מי שאינו רשום במרשם חייב להתייצב מיוזמתו בקונסוליה, לכל המאוחר לפני יום הולדתו השש עשרה. המסקנה המעשית פשוטה: רישום מוקדם של הילד במרשם הקונסולרי חוסך את כל ההליך, ולכן כדאי לבצע אותו שנים לפני גיל שש עשרה, ולא לחכות לרגע האחרון. חשוב לוודא שהפרטים במרשם מעודכנים, כי אישור המפקד נשלח לפי הכתובת הרשומה.

המסמך שמקבלים בסוף ההליך נקרא attestation de recensement, אישור מפקד. החוק קובע את מסירתו במפורש. סעיף L113-2 לקוד השירות הלאומי קובע: « L’administration leur remet une attestation de recensement. » (המינהל מוסר להם אישור מפקד). אתר service-public.fr מסביר את חשיבותו: האישור חיוני כדי להירשם לפני גיל שמונה עשרה לבחינה או לתחרות מינהלית בצרפת. הקונסוליה בתל אביב מוסיפה שהאישור חובה כדי להירשם לתחרויות ולבחינות ממלכתיות וכדי להשתתף ביום ההגנה והאזרחות. זהו מסמך ששומרים בקפידה, כי הוא מלווה את הצעיר עד גיל עשרים וחמש. אם האישור אבד או נגנב, אין מנפיקים העתק פשוט: צריך לבקש attestation de situation administrative, אישור מצב מינהלי, מהמרכז לשירות לאומי ולנוער של פרפיניאן, Centre du service national et de la jeunesse de Perpignan, שהוא הגוף המטפל בצרפתים הגרים בחוץ לארץ. ההנחיה הזאת מופיעה גם בעמוד הקונסוליה וגם באתר service-public.fr, וכדאי לרשום את שם הגוף הזה, כי הוא יחזור בהמשך המדריך בכל פעם שמדובר בצעיר הגר בישראל שצריך להסדיר עניין מול צרפת.

שאלה שחוזרת אצל משפחות רבות: מה קורה כשהאזרחות הצרפתית של הילד עצמה אינה מבוססת במסמך, למשל כשאין תעודת אזרחות, אין דרכון בתוקף, וההורה הצרפתי אינו מחזיק מסמכים עדכניים. כאן נכנס לתמונה המונח certificat de nationalité française, תעודת אזרחות צרפתית, שהיא המסמך שבו רשם בית המשפט מאשר את האזרחות. סעיף 31-2 לקוד האזרחי קובע: « Le certificat de nationalité indique, en se référant aux chapitres II, III, IV et VII du présent titre, la disposition légale en vertu de laquelle l’intéressé a la qualité de Français, ainsi que les documents qui ont permis de l’établir. Il fait foi jusqu’à preuve du contraire. » (תעודת האזרחות מציינת, בהתייחס לפרקים האמורים, את ההוראה החוקית שמכוחה האדם הוא צרפתי, וכן את המסמכים שאפשרו לקבוע זאת. היא מהווה ראיה עד להוכחה לסתור). וסעיף 30 לקוד האזרחי קובע את כלל נטל ההוכחה: « La charge de la preuve, en matière de nationalité française, incombe à celui dont la nationalité est en cause » (נטל ההוכחה בענייני אזרחות צרפתית מוטל על מי שאזרחותו עומדת על הפרק), « Toutefois, cette charge incombe à celui qui conteste la qualité de Français à un individu titulaire d’un certificat de nationalité française » (אולם הנטל עובר למי שחולק על צרפתיותו של אדם המחזיק תעודת אזרחות צרפתית). המשמעות המעשית למשפחה ישראלית: כדאי להסדיר את תעודת האזרחות של הילד לפני גיל שש עשרה, כי היא מקלה על כל צעד מאוחר יותר, מהמפקד ועד הדרכון. מדריך מפורט על תעודת אזרחות צרפתית לישראלים, המסמכים הנדרשים והטיפול בסירוב מסביר את ההליך המלא בפני רשם בית המשפט.

בתי המשפט הצרפתיים מיישמים את הכללים האלה בקפדנות, ושתי החלטות עדכניות ממחישות זאת. בית המשפט לערעורים של פריז, בפסק דין מיום 4 באפריל 2023 בתיק מספר 22/00305, דן בטענת אזרחות מכוח סעיף 18 לקוד האזרחי. בית המשפט כותב: « Invoquant l’article 18 du code civil, Mme [Z] [S] soutient qu’elle est française par filiation paternelle pour être née le 4 avril 1953 à [Localité 4] (Algérie), de M. [E] [S], né en 1927 à [Localité 4] (Algérie) » (בטענה לסעיף 18 לקוד האזרחי, הגברת טוענת שהיא צרפתית מכוח מוצא אבהי, כמי שנולדה בתאריך האמור לאב שנולד בתאריך האמור). בסופו של דבר בית המשפט דחה את התביעה, כי הטוענת לא הוכיחה את שרשרת המוצא במסמכים, וקבע שהיא אינה צרפתית. הלקח ברור: אזרחות מכוח הורה אינה הכרזה בעל פה, אלא הוכחה מסמכית של לידה, הורות ואזרחות ההורה, ומי שמגיע למפקד או לבקשת דרכון בלי שרשרת מסמכים מסודרת מסתכן בסירוב. החלטה שנייה, של בית המשפט המחוזי של פריז מיום 19 בספטמבר 2025 בתיק מספר 23/04701, עוסקת בסירוב לרשום הצהרת אזרחות ובערעור עליו. בית המשפט מזכיר את כלל הסף של ההליכים: « Aux termes de l’article 1040 du code de procédure civile, applicable à la date de l’assignation, dans toutes les instances où s’élève à titre principal ou incident une contestation sur la nationalité, une copie de l’assignation est déposée au ministère de la justice qui en délivre récépissé. » (לפי סעיף 1040 לקוד סדר הדין האזרחי, בנוסח שחל ביום ההגשה, בכל הליך שבו מתעוררת מחלוקת על אזרחות, כעניין ראשי או אגבי, מופקד עותק מכתב התביעה במשרד המשפטים, שמוסר על כך אישור). המסר למשפחה: מחלוקת על אזרחות מתנהלת בבית המשפט המחוזי, tribunal judiciaire, מול הפרקליטות, עם כללי סף נוקשים, ולכן עדיף לבסס את האזרחות במסמכים מוקדם ככל האפשר, ולא לחכות לרגע שבו הקונסוליה או הרשם מעלים ספק.

II. אחרי המפקד: יום ההגנה והאזרחות, החסימה ברישום לבחינות בפריז, ואמנת 1959 מול ישראל

A. יום ההגנה והאזרחות בתל אביב שאינו מתקיים, אישור הדחייה הזמני, והחסימה ברישום לבחינות ולתחרויות עד גיל 25

המונח הרביעי הוא journée défense et citoyenneté, יום ההגנה והאזרחות, המוכר בראשי התיבות JDC. זהו יום חובה שאליו נקרא כל צרפתי שעבר מפקד, בין גיל שש עשרה לעשרים וחמש. כאן צריך לעדכן נקודה שהשתנתה לאחרונה: בנוסח קוד השירות הלאומי התקף מאז 19 באוגוסט 2026, כפי שנבדק בלז’יפראנס ביום כתיבת המדריך, היום הזה נקרא journée de mobilisation, יום הגיוס, והוא חלק מחובות השירות הלאומי האוניברסלי. סעיף L111-2 לקוד קובע: « Le service national universel comprend des obligations : le recensement, la journée de mobilisation et l’appel sous les drapeaux. » (השירות הלאומי האוניברסלי כולל חובות: המפקד, יום הגיוס והקריאה לדגל). וסעיף L114-2 מוסיף: « est organisée pour tous les Français la journée de mobilisation à laquelle ils sont tenus de participer » (מאורגן לכל הצרפתים יום הגיוס שבו הם חייבים להשתתף), והיום מתקיים בין מועד המפקד לבין יום ההולדת השמונה עשרה ונמשך יום אחד. « Après l’accomplissement de la journée de mobilisation, un certificat individuel de participation est délivré » (לאחר קיום יום הגיוס נמסרת תעודת השתתפות אישית). התעודה הזאת נקראת certificat individuel de participation, תעודת השתתפות אישית, והיא המסמך השני, לצד אישור המפקד, שכל צעיר צרפתי חייב לשמור. תוכן היום כולל, לפי סעיף L114-3, היכרות עם הצבא, עקרונות ההגנה הלאומית, זכויות וחובות האזרחות, אפשרויות התנדבות ושירות, וגם מבחני הערכה של יסודות השפה הצרפתית. חשוב לציין ביושר: אתר service-public.fr ואתר הקונסוליה ממשיכים להשתמש בשם הישן JDC בעמודים מסוימים, בעוד הקוד עצמו כבר מדבר על יום גיוס. אין בכך סתירה מעשית: מדובר באותו יום חובה, באותו זימון ובאותה תעודת השתתפות, ומי שמחזיק מסמך הנושא את השם הישן מחזיק מסמך תקף.

וכאן מגיעה הנקודה הייחודית לישראל: הקונסוליה הכללית בתל אביב אינה מקיימת כיום את היום הזה. אתר הקונסוליה קובע זאת במפורש. אם הקונסוליה אינה מארגנת את היום, ניתן לבקש אישור דחייה זמני, attestation provisoire de report, ואם הצעיר עובר לגור בצרפת לפני גיל עשרים וחמש, עליו לבצע את היום בצרפת דרך המרכז של פרפיניאן. לפי הנחיית הקונסוליה, אם הקונסוליה אינה מארגנת את היום, ניתן לבקש אישור דחייה זמני, ואולם מי שעובר לגור בצרפת לפני גיל עשרים וחמש חייב לבצע את היום בצרפת. האתר מוסיף קביעה מכרעת: התנאים לקיום היום אינם מתקיימים כיום בקונסוליה הכללית בתל אביב, ולכן ניתן לקבל ממנה אישור דחייה זמני, כפי שמצוין בעמוד הקונסוליה. אישור הדחייה נושא תוקף החופף לתוקף הרישום הקונסולרי, והוא המסמך הנדרש כדי להירשם לכל בחינה או תחרות הנתונה לפיקוח הרשויות הציבוריות הצרפתיות: בגרות, הרשמה לאוניברסיטאות, רישיון נהיגה ועוד. כדי לקבלו צריך להיות רשום במרשם, להיות מתויצב למפקד, ולהגיש בקשה. צעיר שסיים את היום מקבל תעודת השתתפות, והיא חובה כדי להירשם לתחרויות ולבחינות ממלכתיות לפני גיל עשרים וחמש וכדי להמשיך לקריירה צבאית. גם כאן, אובדן התעודה מטופל דרך בקשת אישור מצב מינהלי מהמרכז בפרפיניאן.

ההשלכה הקשה ביותר של אי-הסדרת החובות היא חסימת הרישום לבחינות ולתחרויות. סעיף L114-6 לקוד השירות הלאומי קובע: « Avant l’âge de vingt-cinq ans, pour être autorisée à s’inscrire aux examens et concours soumis au contrôle de l’autorité publique, la personne assujettie à l’obligation de participer à la journée de mobilisation doit, sauf cas de force majeure, être en règle avec cette obligation. » (לפני גיל עשרים וחמש, כדי להיות רשאית להירשם לבחינות ולתחרויות הנתונות לפיקוח הרשות הציבורית, מי שחייב להשתתף ביום הגיוס חייב להיות תקין מבחינת החובה הזאת, למעט מקרה של כוח עליון). כאן נכנסת לתמונה פריז ואיל-דה-פראנס, שבהן מתרכזים רוב היעדים של צעירים ישראלים: הרשמה לבחינת הבגרות הצרפתית, baccalauréat, דרך הגוף הבין-אקדמי לבחינות ולתחרויות של איל-דה-פראנס, service interacadémique des examens et concours, המוכר בראשי התיבות SIEC, הרשמה לאוניברסיטאות בפריז, הרשמה לתחרויות מינהליות ולבתי ספר מקצועיים, והוצאת רישיון נהיגה צרפתי, permis de conduire. כל הגופים האלה דורשים, לפני גיל עשרים וחמש, את אישור המפקד או את תעודת ההשתתפות או את אישור הדחייה הזמני, לפי הגיל והמצב. צעיר ישראלי שמגיע לפריז ללימודים בלי אף אחד מהמסמכים האלה עלול להיתקע מול פקיד שאינו מוסמך לוותר על הדרישה, כי הדרישה קבועה בחוק. החריג היחיד שהחוק מכיר הוא force majeure, כוח עליון, כלומר נסיבות חריגות ובלתי צפויות המונעות את קיום החובה, ולא טעות, שכחה או חוסר ידיעה. לכן ההיערכות הנכונה היא הפוכה: מסדירים את המפקד ואת אישור הדחייה בתל אביב, מוודאים שהרישום הקונסולרי בתוקף כדי שתוקף האישור לא יפוג, ורק אז ניגשים לרישום לבחינה בפריז. צעיר שעבר לגור בצרפת דרך קבע לפני גיל עשרים וחמש צריך לפנות למרכז בפרפיניאן כדי לבצע את היום בצרפת, ולא להניח שאישור הדחייה הישראלי יספיק לנצח. הערה מעשית נוספת לפריז: מחלוקות על אזרחות, כשהן מתעוררות, מתבררות בבית המשפט המחוזי, tribunal judiciaire, ושתי ההחלטות המצוטטות במדריך זה ניתנו בפריז, האחת בבית המשפט לערעורים והשנייה בבית המשפט המחוזי, כך שצעיר המתגורר בפריז או באיל-דה-פראנס ונקלע לסירוב רישום או למחלוקת אזרחות יודע היכן מתנהל ההליך ובאיזה שפה פרוצדורלית, מול הפרקליטות, עם חובת הפקדת עותק במשרד המשפטים.

B. שתי אזרחויות, חובת שירות אחת: איך אמנת 1959 בין צרפת לישראל קובעת היכן משרתים

המונח החמישי הוא double nationalité, אזרחות כפולה, והמונח השישי הוא convention bilatérale, אמנה דו-צדדית. השאלה שמטרידה כל הורה בישראל היא טבעית: הבן שלנו צרפתי וישראלי, האם הוא חייב לשרת בשני הצבאות, והאם השירות באחד מהם פוטר אותו מהשני. התשובה הצרפתית בנויה משתי שכבות. השכבה הראשונה היא החוק הצרפתי עצמו, שמטיל את חובות המפקד והיום על כל צרפתי, לרבות בעל אזרחות נוספת, כפי שראינו בסעיף L113-1 ובסעיפים העוקבים. השכבה השנייה היא ההסכם בין שתי המדינות, שפותר את ההתנגשות. אתר הקונסוליה בתל אביב מפנה לאמנה מיום 30 ביוני 1959 בין צרפת לישראל בעניין השירות הצבאי של גברים בעלי אזרחות כפולה צרפתית-ישראלית. לפי עמוד הקונסוליה, מכוח אמנת 30 ביוני 1959 בין צרפת לישראל בעניין השירות הצבאי של גברים בעלי אזרחות כפולה, בעלי שתי האזרחויות הגרים באחת משתי המדינות חייבים למלא את שירותם הצבאי במדינה שבה מקום מגוריהם הקבוע בגיל שמונה עשרה. הכלל, אם כן, הוא כלל מקום המגורים הקבוע, résidence permanente, בגיל שמונה עשרה: צעיר שגר דרך קבע בישראל בגיל שמונה עשרה ממלא את חובותיו בישראל, וצעיר שגר דרך קבע בצרפת בגיל שמונה עשרה ממלא אותן בצרפת. חשוב לדייק: האמנה, כפי שהקונסוליה מציגה אותה, עוסקת בגברים, hommes, ומי שמבקש לדעת את מעמדה המדויק של בת בעלת שתי האזרחויות צריך לוודא זאת מול הקונסוליה ומול הרשויות הישראליות, ולא להסיק מהאמנה מסקנות שהיא אינה אומרת.

האמנה מסדירה גם שני מצבי המשך שהורים נוטים להחמיץ. הראשון הוא רכישת האזרחות השנייה אחרי גיל שמונה עשרה. לגבי מי שרוכש את האזרחות השנייה אחרי גיל שמונה עשרה, הקונסוליה מבהירה שהחובות הצבאיות ממולאות במדינה שבה נקבע מקום המגורים הקבוע במועד רכישת האזרחות השנייה. כלומר גם כאן קובע מקום המגורים הקבוע, אלא שהמועד הקובע הוא מועד רכישת האזרחות השנייה. השני הוא מעבר בין המדינות אחרי מילוי החובות. לגבי מעבר מאוחר בין המדינות, לפי הקונסוליה, מי שמילא את חובותיו באחת המדינות ואחר כך קבע את מגוריו הקבועים במדינה האחרת או שהה בה דרך קבע במשך שנתיים, כפוף לחובות הצבאיות של מחזור הגיוס שלו. האתר נותן דוגמה מוחשית: צעיר צרפתי-ישראלי שגר בצרפת עד גיל תשע עשרה וביצע בה את היום, ואז עובר לגור דרך קבע בישראל, עלול בגיל עשרים ואחת להיות כפוף לחובות הצבאיות הישראליות. הדוגמה הזאת מלמדת שיעור חשוב: מילוי החובה בצד אחד אינו חותם את התיק לנצח אם החיים עוברים לצד השני, וכל מעבר מגורים בין צרפת לישראל בגילים שמונה עשרה עד עשרים וחמש מחייב בדיקה מחודשת מול הקונסוליה. בעת ההתייצבות למפקד או בעת הרישום במרשם חשוב להצהיר על האזרחות הנוספת, כי הקונסוליה מסבירה לאזרח את האפשרויות העומדות בפניו, לרבות מכוח אמנה דו-צדדית או רב-צדדית. ולמען הזהירות: המדריך הזה מציג את הצד הצרפתי כפי שהוא מופיע במקורות הרשמיים הצרפתיים שנבדקו ביום הכתיבה. החובות הישראליות עצמן, תנאי הגיוס, הדחיות והפטורים מטעמי לימודים, בריאות או מצב משפחתי, אינן עניין לדין הצרפתי, ויש לוודא אותן מול הרשויות הישראליות. אין להסיק מהאמנה פטור אוטומטי משום צד, ואין לראות במפקד הצרפתי תחליף להסדרת המעמד מול הצבא הישראלי.

סיכום

לצעיר צרפתי-ישראלי בין גיל שש עשרה לעשרים וחמש יש שלושה מסמכים ושני מועדים לזכור. המסמכים: אישור המפקד, attestation de recensement, שמקבלים אחרי ההתייצבות למפקד, תעודת ההשתתפות ביום ההגנה, certificat de participation, או במקומה, כל עוד גרים בישראל, אישור הדחייה הזמני שהקונסוליה בתל אביב מנפיקה כי היא אינה מקיימת את היום, ואישור המצב המינהלי מהמרכז בפרפיניאן אם אחד המסמכים אבד. המועדים: מפקד החל מגיל שש עשרה ובתוך שלושה חודשים ליליד צרפתי, או בתוך חודש מקבלת האזרחות למי שהתאזרח בין שש עשרה לעשרים וחמש, עם אפשרות השלמה עד גיל עשרים וחמש, ורישום לבחינות ולתחרויות בפריז ובאיל-דה-פראנס רק בכפוף להיות תקין מבחינת החובות, עד גיל עשרים וחמש. מעל הכול עומד כלל מקום המגורים הקבוע של אמנת 1959: בגיל שמונה עשרה נקבע היכן ממלאים את החובה הצבאית, וכל מעבר בין ישראל לצרפת אחר כך מחייב בדיקה מחודשת. הצעד הראשון והפשוט ביותר הוא הרישום המוקדם של הילד במרשם הצרפתים הגרים בחוץ לארץ, שהופך את המפקד לאוטומטי, והצעד השני הוא ביסוס האזרחות במסמכים, דרך תעודת האזרחות, עוד לפני גיל שש עשרה. מי שמגיע לגיל שמונה עשרה עם מרשם מעודכן, מפקד תקין ואישור דחייה בתוקף, עובר את שערי הבחינות בפריז בלי עיכוב, ויודע בדיוק היכן הוא עומד מול שתי המדינות.

📄 חוזר רשמי