כרטיס התושב לעשר שנים, carte de résident, הוא תעודת השהייה, titre de séjour, החזקה ביותר שהמשפט הצרפתי מעניק לאזרח זר שאינו אזרח האיחוד האירופי. הוא מקנה עשר שנות שהייה רצופה בצרפת, זכות לעבוד בכל עבודה ובכל מעסיק בלי אישור עבודה נוסף, ויציבות מול הפרפקטורה, préfecture, שהיא רשות המחוז המנפיקה תעודות שהייה בצרפת. ישראלים רבים החיים בצרפת מגיעים לצומת הזה אחרי שנים של חידוש כרטיסים זמניים: בני זוג של אזרחים צרפתים אחרי שלוש שנות נישואין, הורים לילדים צרפתים, בני משפחה שהגיעו באיחוד משפחות, regroupement familial, שהוא ההליך הרשמי להבאת בני משפחה זרים של תושב צרפת, ועובדים ומשפחות שצברו חמש שנות שהייה חוקית רצופה. המדריך הזה מסביר, שלב אחר שלב, מי זכאי לכרטיס, מהם תנאי האינטגרציה והשפה ברמה B1, אילו מסמכים ואגרות נדרשים, ואיך מתמודדים עם סירוב מנומק, עם שתיקה מינהלית של ארבעה חודשים ועם צו עזיבה, OQTF, שהוא צו המורה לאזרח זר לעזוב את שטח צרפת, עד לערעור לבית המשפט המינהלי, tribunal administratif, שהוא הערכאה השיפוטית הדנה בעתירות נגד החלטות המינהל בצרפת. כל הכללים מגובים בסעיפי החוק המדויקים ובשתי החלטות של בתי משפט לערעורים מינהליים, cour administrative d’appel, משנת 2024 ו-2025, עם ציטוטים מילה במילה מהמקור הצרפתי הרשמי.
I. מי זכאי לכרטיס תושב של עשר שנים בצרפת: דרכי הגישה הפתוחות לישראלים
A. בן זוג של אזרח צרפתי, הורה לילד צרפתי ובן משפחה שהגיע באיחוד משפחות: שלוש שנים שפותחות את הדלת
הדרך הנפוצה ביותר של ישראלים לכרטיס התושב עוברת דרך המשפחה. סעיף L423-6 לקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, CESEDA, קובע: “L’étranger marié depuis au moins trois ans avec un ressortissant français se voit délivrer une carte de résident d’une durée de dix ans” (זר הנשוי לפחות שלוש שנים לאזרח צרפתי מקבל כרטיס תושב לעשר שנים). הזכאות מותנית בכך שהזר שוהה כחוק בצרפת שלוש שנים, שחיי הנישואין, communauté de vie, לא פסקו מאז הנישואין, שבן הזוג שמר על אזרחותו הצרפתית, וכאשר הנישואין נערכו בחו”ל, למשל בישראל, שהם נרשמו קודם לכן במרשם האוכלוסין הצרפתי. נקודה זו קריטית לזוגות שנישאו בישראל: בלי רישום הנישואין, transcription, אצל הקונסוליה או בשירות המרכזי בנאנט, הפרפקטורה רשאית לסרב. על הליך הרישום, תעודת המשפחה, livret de famille, שהיא פנקס המשפחה הרשמי הצרפתי, והוצאת הדרכון הראשון לילדים, הרחבנו במדריך על רישום נישואין וגירושין ישראליים בצרפת. שימו לב גם לסייג: הכרטיס ניתן לשלילה בגלל הפסקת החיים המשותפים בתוך ארבע שנים מיום הנישואין לכל היותר, אך כאשר הקשר נותק בגלל מות אחד מבני הזוג או בגלל אלימות במשפחה או בין בני הזוג, המינהל אינו רשאי לשלול אותו מהטעם הזה. המשמעות המעשית: אישה ישראלית שנישאה לצרפתי וחוותה אלימות אינה מאבדת את זכאותה לכרטיס התושב בגלל עזיבת הבית המשותף, ועליה לתעד את האלימות בתלונה, בתעודה רפואית ובכל ראיה אחרת.
הורה ישראלי לילד צרפתי המתגורר בצרפת זכאי אף הוא לכרטיס, לפי סעיף L423-10 לאותו קוד: “L’étranger qui est père ou mère d’un enfant français résidant en France et titulaire depuis au moins trois années de la carte de séjour temporaire” (זר שהוא אב או אם לילד צרפתי המתגורר בצרפת והמחזיק לפחות שלוש שנים בכרטיס שהייה זמני). התנאי הוא שההורה החזיק שלוש שנים בכרטיס שהייה זמני מכוח הורות לילד צרפתי או בכרטיס רב-שנתי, carte de séjour pluriannuelle, שהיא תעודת שהייה לתקופה של עד ארבע שנים, ושהוא ממשיך לעמוד בתנאי אותו כרטיס. הילד הוא ילד שהורותו נקבעה כדין, לרבות ילד מאומץ, ובאימוץ שנעשה בחו”ל הפרקליטות, ministère public, בודקת את תקינות ההחלטה. הורים ישראלים לילדים צרפתים מתמודדים לעיתים גם עם סירוב וצו עזיבה, והמדריך על בן זוג צרפתי וסירוב שהייה עם OQTF וכן המדריך על הורה ישראלי לילד צרפתי וערעור על סירוב מרחיבים על ההוכחות הנדרשות לחיים משותפים ולתרומה לילד.
דרך שלישית היא איחוד משפחות: בן זוג של זר המחזיק בעצמו כרטיס תושב, שהורשה להיכנס לצרפת בהליך איחוד המשפחות ומוכיח שהייה חוקית רצופה של שלוש שנים לפחות בצרפת, מקבל כרטיס תושב לעשר שנים לפי סעיף L423-16 לקוד. אותו כרטיס ניתן, באותם תנאים, לילדיו של אותו זר בשנה שלאחר יום הולדתו השמונה-עשר או כשהוא נכנס לגדרי סעיף L421-35. התנאים המצטברים על איחוד משפחות, משאבים ודיור, והערעור על סירוב, מפורטים במדריך איחוד משפחות בצרפת. בכל שלוש הדרכים המשפחתיות, הנפקת הכרטיס הראשון מותנית בתנאי האינטגרציה הרפובליקנית של סעיף L413-7, שיוסבר בפרק השני, ובכך שהזר אינו מהווה איום לסדר הציבורי: סעיף L432-1 קובע כי “La délivrance d’une carte de séjour temporaire ou pluriannuelle ou d’une carte de résident peut, par une décision motivée, être refusée à tout étranger dont la présence en France constitue une menace pour l’ordre public” (הנפקת כרטיס שהייה זמני או רב-שנתי או כרטיס תושב רשאית להידחות, בהחלטה מנומקת, לכל זר שנוכחותו בצרפת מהווה איום לסדר הציבורי). החלטת סירוב חייבת תמיד להיות מנומקת, ונימוק סתמי של סדר ציבורי בלי עובדות קונקרטיות הוא עילת ביטול קלאסית בבית המשפט המינהלי.
בני זוג שנישאו בישראל חייבים להבין שהרישום אינו עניין טכני אלא תנאי זכאות: כל עוד הנישואין אינם מופיעים במרשם הצרפתי, הפרפקטורה רואה את המבקש כמי שאינו עומד בתנאי סעיף L423-6, והערעור על סירוב כזה כמעט תמיד נכשל אם הרישום לא הושלם בדיעבד. לכן התחילו את הליך הרישום מול הקונסוליה חודשים לפני הגשת בקשת הכרטיס, שמרו את אישור הקבלה, וצרפו לתיק גם את תעודת הנישואין הישראלית עם תרגום מושבע, traduction assermentée, שהוא תרגום של מתרגם מושבע המוכר בבתי המשפט בצרפת, וגם כל ראיה לחיים משותפים: חוזה שכירות משותף, bail, חשבונות משותפים, דואר על שם שני בני הזוג ותמונות משפחתיות. כאשר החיים המשותפים נפסקו בגלל אלימות, צרפו תלונה במשטרה, plainte, תעודה רפואית ראשונית, certificat médical initial, וכל החלטה שיפוטית, כי הפרפקטורה בוחנת קודם כל מסמכים ורק אחר כך טענות. תנאי נוסף החל על כל המסלולים הוא היעדר פוליגמיה: לפי הדף הרשמי, על המבקש לא לחיות במצב של ריבוי נישואין, polygamie, בצרפת, ומי שנמצא במצב כזה נפסל מהכרטיס בלי קשר לוותק או למשפחה.
B. חמש שנות שהייה חוקית רצופה ומעמד תושב ארוך טווח של האיחוד האירופי: המסלול של הוותיקים
ישראלים שאינם בני משפחה של צרפתים מגיעים לכרטיס התושב דרך הוותק. סעיף L426-17 לקוד קובע: “L’étranger qui justifie d’une résidence régulière ininterrompue d’au moins cinq ans en France au titre d’une carte de séjour temporaire ou pluriannuelle ou d’une carte de résident, de ressources stables, régulières et suffisantes pour subvenir à ses besoins et d’une assurance maladie se voit délivrer, sous réserve des exceptions prévues à l’article L. 426-18, une carte de résident portant la mention ” résident de longue durée-UE ” d’une durée de dix ans” (זר המוכיח שהייה חוקית רצופה של חמש שנים לפחות בצרפת מכוח כרטיס שהייה זמני או רב-שנתי או כרטיס תושב, משאבים יציבים, סדירים ומספיקים למחייתו וביטוח בריאות, מקבל, בכפוף לחריגים שבסעיף L426-18, כרטיס תושב הנושא את הכיתוב תושב ארוך טווח של האיחוד האירופי לעשר שנים). שלושת התנאים המצטברים הם ותק של חמש שנים בלי הפסקה, משאבים יציבים ומספיקים, וביטוח בריאות. שנות שהייה מכוח כרטיס זמני שהוצא בשל נישואין שכל תכליתם הייתה השגת תעודת שהייה או אזרחות אינן נספרות, וזו אזהרה חמורה מפני נישואין פיקטיביים, mariage blanc: מי שייתפס לא רק יאבד את הכרטיס אלא יאפס את מניין השנים.
החריגים חשובים במיוחד לישראלים צעירים: סעיף L426-18 מחריג מהמסלול הזה שהייה מכוח כרטיס סטודנט, carte de séjour mention étudiant, מכוח הסעיפים L422-1 ו-L422-2, וכן מתמחים, מועברי ICT ועוד. סטודנט ישראלי שלמד חמש שנים בצרפת אינו זכאי לכרטיס תושב ארוך טווח אירופי מכוח שנות הלימודים בלבד, ועליו לבנות את הוותק אחרי שינוי המעמד לעובד, salarié, או לבן משפחה. מי שסיים תואר שני וחזר לישראל ימצא עניין במדריך על כרטיס שהייה לחיפוש עבודה ושיבה בתוך ארבע שנים. החלטה על הענקת הכרטיס האירופי מותנית בתנאי האינטגרציה של סעיף L426-19, המפנה לאותו סעיף L413-7 שיידון להלן.
שני מסלולים נוספים ראויים לאזכור. זר העומד בתנאי רכישת האזרחות הצרפתית שבסעיף 21-7 לקוד האזרחי, למשל ילד שנולד בצרפת להורים זרים וגדל בה, מקבל כרטיס תושב לעשר שנים לפי סעיף L426-1. ובתום תוקף כרטיס התושב, ניתן לבקש כרטיס תושב קבוע, carte de résident permanent, ללא הגבלת תוקף, לפי סעיף L426-4, בתנאי שהנוכחות אינה איום לסדר הציבורי ושהזר עומד בתנאי סעיף L413-7, וההנפקה היא מן הדין כבר בחידוש השני של כרטיס התושב, בכפוף לאותם תנאים. רשימת תעודות השהייה שהזר חייב להחזיק מעל גיל שמונה-עשר לשהייה מעל שלושה חודשים, לרבות כרטיס התושב וכרטיס התושב האירופי, מופיעה בסעיף L411-1 לקוד. המסקנה המעשית של הפרק הזה: בדקו תחילה לאיזו דרך אתם שייכים, המשפחתית או הוותק, כי כל דרך דורשת תיק ראיות אחר, וטעות בסיווג היא סיבת הסירוב השכיחה ביותר.
הוכחת המשאבים היציבים היא המקום שבו תיקים רבים של ישראלים נכשלים, ולכן כדאי להיערך מראש. אספו שנים עשר תלושי שכר אחרונים, bulletins de salaire, את דוחות המס האחרונים, avis d’imposition, שהם הודעות השומה של מס ההכנסה הצרפתי, אישורי קצבאות כשיש, וחוזה עבודה או אישור מעסיק המעיד על יציבות התעסוקה. עצמאים, travailleurs indépendants, יצרפו דוחות רואה חשבון והצהרות מס, ובני זוג יצרפו גם את הכנסות בן הזוג כשהן תורמות ליציבות משק הבית. אשר לביטוח הבריאות, צרפו אישור השתייכות לביטוח הלאומי הבריאותי, sécurité sociale, או פוליסת ביטוח פרטית בתוקף המכסה את כל התקופה. אשר לרציפות השהייה, שמרו כל הוכחת נוכחות בצרפת: חוזי שכירות, חשבונות חשמל וגז, דפי בנק, אישורי עבודה ואישורי לימודים, כי הפרפקטורה בודקת חורים ברצף, והיעדרויות ממושכות מהשטח עלולות לעורר שאלות. מי שנסע הרבה לחו”ל יצרף דרכון עם חותמות ויסביר כל היעדרות, כי הסבר יזום בתיק עדיף תמיד על תשובה בדיעבד בערעור.
II. תנאי האינטגרציה, הגשת הבקשה וערעור על סירוב: צעד אחר צעד עד לבית המשפט
A. אינטגרציה רפובליקנית, צרפתית ברמה B1, בחינה אזרחית, אגרה של 350 אירו והגשה מקוונת: מה הפרפקטורה בודקת
הנפקת כרטיס התושב הראשון מותנית באינטגרציה רפובליקנית, intégration républicaine, שהיא מושג המפתח של דיני הזרים הצרפתיים: השתלבות בחברה הצרפתית לאור ערכי הרפובליקה. סעיף L413-7 לקוד קובע כי ההנפקה הראשונה “est subordonnée à l’intégration républicaine de l’étranger dans la société française” (מותנית באינטגרציה הרפובליקנית של הזר בחברה הצרפתית), הנבחנת במיוחד לאור תוצאת בחינה שעוברים ושל “sa connaissance de la langue française de nature à lui permettre au moins de comprendre des conversations suffisamment claires, de produire un discours simple et cohérent sur des sujets courants et d’exposer succinctement une idée” (ידיעת השפה הצרפתית כדי לאפשר לו לפחות להבין שיחות ברורות דיו, להפיק דיבור פשוט וקוהרנטי בנושאים שגרתיים ולהציג בקצרה רעיון). עוד קובע הסעיף כי הרשות מתחשבת בקיום ההתחייבות שבחוזה האינטגרציה הרפובליקנית, contrat d’intégration républicaine, שהוא החוזה שזר החותם עם המדינה עם קבלת השהייה הראשונה וכולל הכשרה אזרחית והכשרה לשונית, ופונה לחוות דעתו של ראש העיר, maire, של מקום המגורים, וחוות הדעת נחשבת חיובית בתום חודשיים מיום הפנייה. זרים מעל גיל שישים וחמש פטורים מתנאי השפה. דף השירות הציבורי הרשמי על כרטיס התושב, F2208, מפרט את הרף העדכני: ידיעת צרפתית ברמה B1 לפי מסגרת הייחוס האירופית והצלחה בבחינה האזרחית, examen civique, בכיתוב כרטיס תושב, גם כאן עם פטור מעל גיל שישים וחמש. הבחינה האזרחית והדרישה לרמה B1 הן תוצאת רפורמת חוק ההגירה של 26 בינואר 2024, שהחמירה את תנאי האינטגרציה לעומת הדין הקודם. המשמעות לישראלים: התחילו ללמוד צרפתית מוקדם, שמרו כל תעודה והשתתפות בהכשרות, תעדו כל שיעור וכל מבחן פנימי, ובקשו מראש העיר חוות דעת תומכת כשיש בסיס לכך, כי חוות דעת שלילית של העירייה מופיעה בתיק ודורשת תשובה.
ההגשה נעשית מקוונת, כיום דרך המערכת הממוחשבת ANEF, ויש להקדים אותה: לפי הדף הרשמי, הבקשה מוגשת לכל המוקדם ארבעה חודשים ולכל המאוחר חודשיים לפני תום תוקף תעודת השהייה הנוכחית, ויזה או אשרה. איחור, בלי כוח עליון או ויזה תקפה, מטיל תשלום נוסף של 180 אירו מעבר לעלות הכרטיס. העלות עצמה היא 350 אירו, 50 אירו זכות בול ו-300 אירו מס, המשולמים בבולי מס, timbres fiscaux, שהם שוברי תשלום רשמיים הנרכשים מקוונת או בטבק, ומי שנכנס בלי ויזת שהייה ארוכה משלם 300 אירו נוספים של זכות ויזת הסדרה. שמרו את אישור ההגשה ואת קבלות הבולים, צלמו כל מסמך, ונהלו מעקב כתוב אחרי כל פנייה לפרפקטורה, כי תיק מסודר הוא הנשק החזק ביותר בערעור. בפריז ההגשה והטיפול שייכים לפרפקטורת המשטרה, préfecture de police, ובאיל-דה-פראנס לפרפקטורת המחוז של מקום המגורים, והערעור השיפוטי מוגש לבית המשפט המינהלי של מקום המגורים. תושבי פריז ואיל-דה-פראנס מתבקשים להביא בחשבון עומסי תורים ארוכים ולתכנן את ההגשה כבר בפתיחת חלון ארבעת החודשים, כדי לא להיקלע לשהייה בלי תעודה בתוקף.
חוזה האינטגרציה הרפובליקנית נחתם עם קבלת השהייה הראשונה מול המשרד הצרפתי להגירה וקליטה, OFII, שהוא הגוף המטפל בקליטת זרים, וכולל הכשרה אזרחית על ערכי הרפובליקה והכשרה לשונית. סעיף L413-3 מפרט שהמסלול כולל “La formation civique prescrite par l’Etat, relative aux valeurs, aux principes, et aux institutions de la République” (ההכשרה האזרחית הנקבעת בידי המדינה, בדבר ערכי הרפובליקה, עקרונותיה ומוסדותיה). שמרו כל אישור השתתפות וכל תעודת סיום, כי הפרפקטורה בודקת את קיום החוזה ואת המעקב אחריו, והיעדרות מההכשרות ללא הצדקה מופיעה בתיק כסימן שלילי. חוות דעת ראש העיר ניתנת אחרי בדיקה מקומית, ולכן כדאי להכיר את השכונה, להשתתף בחיים המקומיים ולוודא שהכתובת מעודכנת במרשמים, כי חוות דעת שלילית מחייבת תשובה מנומקת עם ראיות נגדיות. מעל גיל שישים וחמש אין חובת שפה ובחינה, אך שאר התנאים, ותק, משאבים וסדר ציבורי, חלים במלואם. רשימת המסמכים המדויקת משתנה לפי המסלול ומופיעה בחשבון ANEF האישי: דרכון בתוקף, תעודת השהייה הנוכחית, הוכחות מגורים, הוכחות משאבים וביטוח, תעודת שפה, הצהרת כבוד על כיבוד עקרונות הרפובליקה, ומסמכי משפחה כשמדובר במסלול משפחתי. הגישו עותקים ברורים וקריאים, כי מסמך בלתי קריא נחשב כמסמך חסר.
B. סירוב מנומק, שתיקה של ארבעה חודשים, צו עזיבה ושני פסקי דין שכל ישראלי חייב להכיר לפני הערעור
סירוב לכרטיס תושב חייב להיות מנומק, והפרפקטורה מנמקת בדרך כלל באחד משלושה טעמים: אי עמידה בתנאי הוותק או המשאבים, ליקוי אינטגרציה או שפה, או איום לסדר הציבורי. כאשר הפרפקטורה כלל אינה משיבה, הדין רואה בכך סירוב שבשתיקה: לפי הדף הרשמי, לפי הדף הרשמי, אם הפרפקטורה לא השיבה בתוך ארבעה חודשים, מדובר בסירוב משתמע, refus implicite. מסירוב משתמע ניתן להגיש בתוך חודשיים ערעור מינהלי, recours gracieux לפני הפרפקט או recours hiérarchique לפני שר הפנים, שהוא ערעור לממונה ההיררכי, או עתירה לבית המשפט המינהלי, או את שניהם. כאשר הסירוב המפורש מלווה בצו עזיבה, OQTF, לוחות הזמנים מתקצרים דרמטית: לפי הדף הרשמי, ערעור שיפוטי על צו עזיבה מוגש לבית המשפט המינהלי בתוך 48 שעות, 15 ימים או 30 ימים, לפי סוג הצו. על ההתמודדות עם צו כזה הרחבנו במדריך צו עזיבה לישראלי וערעור על סירוב שהייה. הכלל הברזל: לעולם אל תתנו למועד לחלוף, כי איחור בערעור סוגר כמעט תמיד את הדלת, והגישו את הערעור עם מלוא הראיות כבר ביום הראשון, כי בית המשפט בוחן את המצב ביום החלטת הפרפקטורה. צרפו לערעור עותק מלא של תיק ההגשה המקורי, את ההחלטה המתקיפה ואת כל המסמכים החדשים בסדר כרונולוגי עם תוכן עניינים, כי שופט המוצא את דרכו בתיק במהירות נוטה לקבל את טענות העותר ברצינות רבה יותר.
שני פסקי דין עדכניים ממחישים איך בתי המשפט בוחנים סירובים ושלילות. בפרשת CAA Toulouse n° 23TL03045 מיום 17 ביולי 2025, 23TL03045, הפרפקט של מחוז Haute-Garonne שלל כרטיס תושב מבן משפחה שהגיע באיחוד משפחות בטענת תרמית, היעדר כוונת נישואין ואי דיווח על הפסקת החיים המשותפים. בית המשפט קבע את הכלל: “Un acte administratif obtenu par fraude ne crée pas de droits et, par suite, peut être retiré ou abrogé par l’autorité compétente pour le prendre, alors même que le délai de retrait applicable serait expiré” (מעשה מינהלי שהושג בתרמית אינו יוצר זכויות ולכן רשאית הרשות המוסמכת לשלו או לבטלו אף אם מועד השלילה חלף). אלא שכאן, קבע בית המשפט, הפרפקט לא הוכיח תרמית: עדות גרושתו וקרוביה הייתה שנויה במחלוקת, הזר הגיש תלונה במשטרה על כך שאשתו מונעת ממנו להיכנס לבית, והעובדה שהקשר נותק חודש אחרי הנפקת הכרטיס, אחרי נישואין מ-2013 בלי שהזר יזם גירושין, אינה מוכיחה היעדר כוונה. התוצאה: טעות בהערכה, erreur d’appréciation, ביטול השלילה וצו להשיב את הכרטיס בתוך חודש. הלקח לישראלים: נטל הוכחת התרמית מוטל על המינהל אחרי חלוף המועדים, וכל מסמך עכשווי, תלונה, תכתובת או עדות ניטרלית, שווה זהב.
בפרשה השנייה, CAA Bordeaux n° 24BX00308 מיום 24 בספטמבר 2024, 24BX00308, אישה שהחזיקה שנים ארוכות כרטיסי שהייה כבת זוג מאיחוד משפחות ביקשה כרטיס תושב אירופי לעשר שנים ונדחתה כי לא הוכיחה ידיעת צרפתית. בית המשפט אישר את הסירוב: “elle ne justifie pas de sa connaissance de la langue française et ainsi de son intégration républicaine” (אינה מוכיחה את ידיעת השפה הצרפתית וממילא את האינטגרציה הרפובליקנית שלה). באותה תקופה רף הייחוס שצוטט היה רמה A2, ואילו הדף הרשמי העדכני דורש כיום B1 ובחינה אזרחית, ולכן המסר חמור שבעתיים: בלי תעודת שפה בתוקף מהרשימה הרשמית, הבקשה נדחית כמעט אוטומטית, והצהרת כבוד, déclaration sur l’honneur, שבה מתחייבים לכבד את עקרונות הרפובליקה אינה תחליף לתעודה. הכינו את תעודת השפה חודשים מראש, בדקו שהגוף המנפיק מופיע בצו השרים, ואם מצב רפואי מונע מעבר בחינה, צרפו אישור רפואי בטופס הרשמי, כי הדין מאפשר התאמות ואף פטור בהצגת האישור המתאים.
הערעור המינהלי מוגש בכתב מנומק עם כל הראיות, והעתירה לבית המשפט המינהלי מוגשת בתוך חודשיים מסירוב מפורש שאינו מלווה בצו עזיבה, או בתוך המועדים הקצרים שצוינו כשהצו מצורף. בעתירה בקשו במפורש ביטול ההחלטה וצו עשה, injonction, המורה לפרפקט להנפיק את הכרטיס או לבחון מחדש את התיק בתוך מועד, כי בתי המשפט הוסמכו לתת צווים כאלה, כפי שעשה בית המשפט בטולוז כשהורה להשיב את הכרטיס בתוך חודש. מי שידו אינה משגת רשאי לבקש סיוע משפטי, aide juridictionnelle, שהוא מימון המדינה לשכר טרחת עורך הדין לבעלי הכנסה נמוכה, כפי שקיבלה המבקשת בפרשת בורדו, והוצאות המשפט, לפי סעיף L761-1 לקוד המשפט המינהלי, רשאי בית המשפט להטיל על המדינה כשהעותרים זוכים, כפי שנפסק בשתי הפרשות. בדיון עצמו בית המשפט בוחן טעות בהערכה, טעות משפטית, היעדר נימוק ופגמים בהליך, ולכן עתירה טובה מצביעה על עובדה מדויקת שהפרפקט התעלם ממנה או על כלל משפטי שיושם באופן שגוי, ולא מסתפקת בטענה כללית שההחלטה אינה צודקת. הקפידו לצרף תרגומים מושבעים לכל מסמך עברי, כי מסמך שהשופט אינו יכול לקרוא אינו מועיל. לעולם אל תגישו עתירה ריקה מתוך כוונה להשלים אחר כך, כי המועדים קצרים והשלמות מאוחרות מתקבלות במשורה.
סיכום
כרטיס התושב לעשר שנים הוא היעד האסטרטגי של כל ישראלי המשתקע בצרפת: הוא מסיים את מרוץ החידושים, פותח כל דלת תעסוקתית ומעגן את המעמד מול הפרפקטורה. הדרך עוברת בבחירה נכונה של המסלול, המשפחתי לפי סעיפי L423-6, L423-10 או L423-16, או מסלול הוותק לפי L426-17 עם משאבים וביטוח בריאות, בעמידה ברף האינטגרציה של L413-7 עם צרפתית ברמה B1 ובחינה אזרחית, ובהגשה מקוונת מסודרת עם אגרת 350 אירו בחלון ארבעה עד חודשיים חודשים לפני הפקיעה. סירוב אינו סוף הדרך: שתיקה של ארבעה חודשים היא סירוב משתמע הניתן לערעור בתוך חודשיים, סירוב מנומק ניתן לתקיפה מינהלית ושיפוטית, וצו עזיבה מחייב תגובה בתוך שעות או ימים. הפסיקה מלמדת שהמינהל חייב להוכיח תרמית כשהמועדים חלפו ושדרישת השפה נאכפת בקפדנות, ולכן תיק ראיות מלא מהיום הראשון הוא ההבדל בין כרטיס לבין צו עזיבה. תושבי פריז ואיל-דה-פראנס יגישו בפרפקטורת המשטרה או בפרפקטורת המחוז, יעתרו לבית המשפט המינהלי של מקום מגוריהם, ויתכננו מראש מול העומסים כדי לא להישאר בלי תעודה בתוקף.