אתם ישראלים וחולמים לגור שנה בצרפת בלי לעבוד: פנסיונרים בפריז, בני זוג של צרפתים שממתינים להסדרת המעמד, אמנים בשנת שבתון או בעלי תפקיד דתי בקהילה. השאלה הראשונה שחוזרת אלינו שוב ושוב היא האם מספיק להגיע עם הדרכון הישראלי, או שצריך ויזה וכרטיס שהייה מסודר. התשובה מדורגת: לשהייה קצרה ישראלים נהנים מפטור מוויזה, ואפילו מהסדר מיוחד שמאפשר עד 180 יום; לשהייה של יותר משלושה חודשים בלי עבודה צריך ויזת שהייה ארוכה למבקר (visa de long séjour visiteur) ואחריה כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב מבקר (carte de séjour temporaire portant la mention visiteur), שתקף שנה וניתן לחידוש. הטעות הנפוצה ביותר היא להישאר אחרי תום התקופה המותרת בלי תיק מסודר, או לעבוד תמורת תשלום בזמן שהכרטיס אוסר זאת, ואז לקבל סירוב לחידוש בצירוף צו לעזוב את צרפת (obligation de quitter le territoire français, בקיצור OQTF). המדריך הזה מסביר, שלב אחרי שלב ובשפה פשוטה, איך ישראלי שאינו עובד מקבל ויזת מבקר וכרטיס מבקר, מהם שלושת התנאים שהפרפקטורה (préfecture, הרשות המחוזית שמטפלת בתיקי שהייה) בודקת, איך מחדשים את הכרטיס בלי ליפול למלכודות, ומה עושים כשמגיע סירוב: ערעור לבית המשפט המנהלי (tribunal administratif), מועדים, סיוע משפטי וצעדים מעשיים בפריז ובאיל דה פראנס. כל כלל משפטי מובא כאן עם המקור הרשמי המדויק, בציטוט מילה במילה מהחוק או מהפסיקה, כדי שתוכלו לבנות תיק חזק ולהגן על הזכויות שלכם.
I. איך ישראלי מקבל ויזת מבקר וכרטיס שהייה מבקר בצרפת
A. כניסה בלי ויזה ל-90 יום מול ויזת שהייה ארוכה למבקר – מה חובה לפני הטיסה
נתחיל מהבשורה הטובה. אזרחים ישראלים פטורים מוויזה לשהייה קצרה באזור שנגן (espace Schengen, אזור התנועה החופשית באירופה שצרפת חברה בו). הכלל הכללי, כפי שמסביר האתר הרשמי של ממשלת צרפת לוויזות, הוא שמשך השהייה הכולל מוגבל: ויזת השהייה הקצרה מוגבלת ל-90 יום לכל היותר בכל תקופה של 180 יום, והכלל חל גם על מי שפטור מוויזה וגם על מי שחייב בה, france-visas, ויזת שהייה קצרה. המשמעות לישראלי פשוטה: אפשר לטוס לביקור, לחופשה או לבדיקת דירה בלי ויזה, אבל אסור להפוך את הביקור למגורים בלי אישור.
לישראלים יש יתרון נוסף שרוב המבקרים אינם מכירים: הסכם דו צדדי ישן בין צרפת לישראל מאפשר להכפיל את התקופה. הקונסוליה הכללית של צרפת בתל אביב מסבירה באתר הרשמי: צרפת מחילה מאז 28 בנובמבר 1969 הסכם דו צדדי המאפשר לאזרחים ישראלים לשהות 90 יום בצרפת המטרופוליטנית בלי ויזה, בלי קשר לשהייה קודמת באזור שנגן. ההסבר ממשיך: 90 יום מכוח הפטור מוויזת שנגן שממנו נהנים האזרחים הישראלים לפי תקנה 2018/1806 של האיחוד האירופי, ואחר כך 90 יום נוספים בצרפת המטרופוליטנית לפי ההסכם הדו צדדי, צרפת בישראל, מערכת EES וההסכם הדו צדדי. בפועל אפשר להגיע עד 180 יום בלי ויזה, בתנאי שהסדר נכון: קודם 90 יום של שנגן, אחר כך 90 יום בצרפת המטרופוליטנית, כי השהייה לפי ההסכם הדו צדדי חייבת להתבצע בהכרח אחרי השהייה לפי הפטור מוויזת שנגן. מי שמבקש ליהנות מההסכם חייב להודיע על כך במעבר הגבול: כדי ליהנות מההסכם הדו צדדי, האזרחים הישראלים חייבים להודיע על כך כשהם חוצים את הגבול הצרפתי.
במקביל, שימו לב שהכניסות והיציאות נרשמות היום באופן ביומטרי. אותו אתר רשמי מסביר למי מיועדת המערכת החדשה: המערכת נוגעת לאזרחי מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, החייבים בוויזה או לא, המבצעים שהייה קצרה של עד 90 יום בתקופה כוללת של 180 יום. לכן החישוב של הימים חייב להיות מדויק: חריגה, אפילו של ימים ספורים, נרשמת ועלולה לחסום בקשה עתידית לכרטיס שהייה.
מעבר ל-180 הימים האלה, אין קיצור דרך: מי שרוצה לגור בצרפת יותר משלושה חודשים בלי לעבוד חייב להוציא מראש, עוד בישראל, ויזת שהייה ארוכה למבקר דרך הקונסוליה, ורק אחר כך לבקש כרטיס שהייה. בתי המשפט המנהליים לערעורים (cour administrative d’appel) מדגישים את הנקודה הזו שוב ושוב. כך למשל קבע בית המשפט לערעורים של בורדו: « Il résulte de ces dispositions que la délivrance de la carte de séjour temporaire portant la mention ” visiteur ” est subordonnée à la production par l’étranger qui la demande d’un visa de long séjour » (עולה מהוראות אלה כי מתן כרטיס השהייה הזמני עם הכיתוב מבקר מותנה בהצגת ויזת שהייה ארוכה על ידי הזר המבקש אותו), CAA Bordeaux, 11/01/2018, n° 17BX02963. באותו תיק, המבקשת לא החזיקה ויזה כזו, ובית המשפט קבע: « Il est constant que Mme D…C…n’est pas titulaire d’un visa de long séjour » (מוסכם כי הגברת אינה בעלת ויזת שהייה ארוכה), ולכן הסירוב היה מוצדק כבר מטעם זה. המסר לישראלים חד וברור: אל תטוסו עם כוונה להישאר ולהסדיר אחר כך; הוויזה הארוכה מוצאת מראש, והיא תנאי סף לכרטיס.
עם ההגעה לצרפת עם הוויזה הארוכה, מגישים בקשה לכרטיס שהייה זמני למבקר. הבקשה הראשונה כרוכה בתשלום אגרה (taxe) לאוצר: « La première délivrance d’un titre de séjour donne lieu à la perception d’une taxe dont le montant est fixé à 300 euros » (ההנפקה הראשונה של תעודת שהייה כרוכה בגביית אגרה בסך 300 אירו), CESEDA, article L. 436-1 sur Légifrance. בנוסף, כל מבקש תעודת שהייה חותם על התחייבות לכבד את עקרונות הרפובליקה: « L’étranger qui sollicite un document de séjour s’engage, par la souscription d’un contrat d’engagement au respect des principes de la République » (הזר המבקש מסמך שהייה מתחייב, בחתימה על חוזה התחייבות לכיבוד עקרונות הרפובליקה), CESEDA, article L. 412-7 sur Légifrance. מדובר בהתחייבות לחירויות היסוד, לשוויון בין נשים לגברים ולכיבוד הסמלים, והפרה חמורה שלה עלולה להשפיע גם על החידוש. בפריז מוגשת הבקשה בפרפקטורת המשטרה (préfecture de police, הפרפקטורה של פריז), לרוב דרך הפלטפורמה המקוונת של משרד הפנים, וחשוב לשמור כל אישור הגשה וכל קבלה: אם התיק נתקע, האישורים האלה הם ההוכחה היחידה שהבקשה הוגשה בזמן.
B. שלושת התנאים לכרטיס מבקר – משאבים עצמיים, ביטוח בריאות והתחייבות לא לעבוד
הלב של התיק הוא סעיף L. 426-20 בקוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט (CESEDA, קוד החוקים המסדיר כניסה ושהייה של זרים בצרפת). הסעיף קובע: « L’étranger qui apporte la preuve qu’il peut vivre de ses seules ressources, dont le montant doit être au moins égal au salaire minimum de croissance net annuel » (הזר המוכיח כי הוא יכול להתקיים ממשאביו בלבד, שסכומם חייב להיות לפחות שווה לשכר המינימום נטו השנתי), CESEDA, article L. 426-20 sur Légifrance. אותו סעיף ממשיך וקובע את שני התנאים הנוספים: « Il doit en outre justifier de la possession d’une assurance maladie couvrant la durée de son séjour et prendre l’engagement de n’exercer en France aucune activité professionnelle » (עליו בנוסף להוכיח כי יש בידו ביטוח בריאות המכסה את תקופת שהייתו ולהתחייב שלא לעסוק בצרפת בשום פעילות מקצועית). הכרטיס עצמו מונפק לשנה: « se voit délivrer une carte de séjour temporaire portant la mention ” visiteur ” d’une durée d’un an » (מקבל כרטיס שהייה זמני עם הכיתוב מבקר לתקופה של שנה). שלושת התנאים מצטברים, וכישלון באחד מהם מספיק לסירוב.
התנאי הראשון, המשאבים, הוא הסיבה הנפוצה ביותר לסירוב. החוק דורש משאבים עצמיים בגובה שכר המינימום נטו השנתי לפחות, בלי להסתמך על קצבאות סוציאליות מסוימות. האתר הרשמי service-public.fr מתרגם זאת לסכום שנתי מעשי: יש להציג הוכחות למשאבים בסכום שנתי של 17,735.19 אירו, למשל אישורים בנקאיים, ערבות של אנשים בעלי יכולת פירעון או תעודת פנסיה לגמלאים, service-public.fr, כרטיס שהייה זמני למבקר, עודכן 01/06/2026. פנסיונר ישראלי יצרף תלושי פנסיה, דפי חשבון של שנה, אישור על קצבה מישראל או מצרפת, ואם יש דירה בבעלותו שמניבה שכר דירה, חוזי שכירות וקבלות. אדם צעיר הנתמך על ידי הוריו יצרף התחייבות תמיכה חתומה, הוכחות על הכנסות ההורים ודפי חשבון המראים העברות סדירות. חשוב להבין דקות משפטית שבתי המשפט עמדו עליה: הפרפקטורה אינה רשאית להפוך את שכר המינימום לסף אוטומטי ולדחות כל תיק שמתחתיו בלי בדיקה אמיתית של מספיקות המשאבים. בתיק בורדו שהוזכר, בית המשפט העיר כי הפרפקט « Si par ailleurs le préfet ne pouvait assimiler la condition de ressources suffisantes avec la justification d’un montant mensuel égal au salaire minimum de croissance, qui n’est pas exigé par l’article L. 313-6 » (אם הפרפקט לא היה רשאי להשוות בין תנאי המשאבים המספיקים לבין הוכחת סכום חודשי השווה לשכר המינימום, שאינו נדרש בסעיף L. 313-6), CAA Bordeaux, 11/01/2018, n° 17BX02963), אבל דחה את הערעור כי המשאבים שהוצגו, 500 אירו בחודש בלבד, היו בלתי מספיקים באופן מובהק. המסקנה המעשית: מי שקרוב לסף חייב לבנות תיק עבה במיוחד, עם אירוח מוכח אצל קרובים בלי דמי שכירות, חסכונות, וכל מקור הכנסה, כי שיקול הדעת של הפרפקטורה רחב אבל לא בלתי מוגבל.
התנאי השני הוא ביטוח בריאות המכסה את כל תקופת השהייה: יש להציג אישור על ביטוח בריאות המכסה את תקופת השהייה. הביטוח חייב להיות בתוקף מהיום הראשון, לכסות הוצאות רפואיות ואשפוז בצרפת, ולהיות מוכח במסמך רשמי של חברת הביטוח, לא בהצהרה בעל פה. ישראלים רבים מחזיקים ביטוח נסיעות בסיסי שמתאים לשבועיים של חופשה אך אינו מכסה שנת מגורים; תיק כזה נדחה. פתרונות מקובלים הם ביטוח בריאות בינלאומי לשנה, או, למי שזכאי, הצטרפות עתידית למערכת הבריאות הצרפתית, אבל בשלב הבקשה הראשונה דורשים הוכחת כיסוי קיים. שמרו את הפוליסה המלאה, לא רק את דף הסיכום, כי הפקיד בודק את תקופת הכיסוי ואת תקרות ההחזר.
התנאי השלישי הוא ההתחייבות לא לעבוד, והוא החמור מכולם כי הפרתו נתפסת כהטעיית הרשות. החוק קובע: « Par dérogation à l’article L. 414-10, cette carte n’autorise pas l’exercice d’une activité professionnelle » (בסטייה מסעיף L. 414-10, כרטיס זה אינו מתיר עיסוק בפעילות מקצועית), CESEDA, article L. 426-20 sur Légifrance. להבנת החריג, נזכיר את הכלל: « La possession d’une carte de séjour temporaire, d’une carte de séjour pluriannuelle ou d’une carte de résident par un étranger résidant sur le territoire métropolitain lui confère, sous réserve des exceptions prévues à l’article L. 414-11, le droit d’exercer une activité professionnelle, sur ce même territoire, dans le cadre de la législation en vigueur » (החזקת כרטיס שהייה זמני, כרטיס שהייה רב שנתי או כרטיס תושב על ידי זר המתגורר בשטח המטרופוליטני מקנה לו, בכפוף לחריגים הקבועים בסעיף L. 414-11, את הזכות לעסוק בפעילות מקצועית באותו שטח במסגרת החקיקה שבתוקף), CESEDA, article L. 414-10 sur Légifrance. כרטיס המבקר הוא החריג המפורש: אסור לעבוד כשכיר, כעצמאי, או אפילו בעבודה חלקית מרחוק עבור מעסיק ישראלי אם העבודה מתבצעת משטח צרפת. החריג היחיד המוכר בפועל הוא תפקיד דתי: האתר הרשמי מציין שהכרטיס הכרטיס נוגע במיוחד לזרים הבאים למלא תפקידים דתיים בצרפת. אבל גם כאן הזהירות קריטית, כפי שנראה בפרק החידוש: מי שמקבל שכר או תמורה סדירה עבור פעילותו עלול להיחשב עובד, ואז החידוש נדחה. הכלל המעשי לישראלים: אם אתם עובדים מרחוק לפרנסתכם, כרטיס מבקר אינו הפתרון; בדקו מסלול אחר כמו אשרת עובד או מקצוע עצמאי, והתייעצו לפני שמגישים תיק שיידחה וישאיר חותמת שלילית.
מבחינת מסמכים, בנו תיק בשלוש שכבות: זהות ומצב משפחתי (דרכון, ויזה ארוכה, תעודת לידה מתורגמת ומאומתת באפוסטיל, תעודת נישואין אם רלוונטי), מגורים (חוזה שכירות או אישור אירוח עם תעודת זהות של המארח וחשבון חשמל), ומשאבים וביטוח (דפי חשבון, אישורי פנסיה, פוליסת ביטוח). בפריז ובאיל דה פראנס הבדיקות קפדניות במיוחד: הפרפקטורה בודקת שהכתובת אמיתית ושהמשאבים מספיקים לעלות החיים הגבוהה בבירה. צרפו מכתב הסבר קצר בעברית ובצרפתית המתאר את פרויקט השהייה שלכם: למה באתם, כמה זמן תישארו, ממה תתקיימו ומתי תחזרו. מכתב כזה אינו דרישת חוק, אבל הוא הופך תיק אנונימי לסיפור אנושי שהפקיד מבין.
II. חידוש כרטיס מבקר, סירוב של הפרפקטורה וערעור
A. חידוש הכרטיס והטעויות שגורמות לסירוב ולצו עזיבה
החידוש אינו אוטומטי. החוק קובע: « L’étranger qui sollicite le renouvellement d’une carte de séjour temporaire présente à l’appui de sa demande les pièces prévues pour une première délivrance et justifiant qu’il continue de satisfaire aux conditions requises pour celle-ci » (הזר המבקש חידוש של כרטיס שהייה זמני מצרף לבקשתו את המסמכים הנדרשים להנפקה ראשונה, המוכיחים כי הוא ממשיך לעמוד בתנאים הנדרשים לה), CESEDA, article R. 433-1 sur Légifrance. כלומר בכל שנה מחדש צריך להוכיח משאבים, ביטוח והיעדר עבודה. יש להגיש את בקשת החידוש לפני פקיעת הכרטיס, במחוז המגורים, ולשלם אגרת חידוש: « Le renouvellement d’un titre de séjour donne lieu à la perception d’une taxe dont le montant est fixé à 200 euros » (חידוש תעודת שהייה כרוך בגביית אגרה בסך 200 אירו), CESEDA, article L. 436-1 sur Légifrance. איחור בהגשה, תיק חסר או שינוי לרעה במשאבים פותחים את הדלת לסירוב, ולעיתים הסירוב מלווה בצו לעזוב את צרפת.
הטעות הקטלנית ביותר היא עבודה בזמן החזקת כרטיס מבקר. בית המשפט לערעורים של דואה דן ב-2024 במקרה של אימאם שהחזיק כרטיס מבקר מחודש ברציפות מאז 2013 וביקש חידוש נוסף. הפרפקטורה גילתה כי הוא משמש כאימאם בעמותה תמורת תמורה, ודחתה את החידוש. בית המשפט אישר: המבקש « M. A…, ne peut utilement soutenir qu’il n’exerçait pas une activité professionnelle au sens des dispositions précitées de l’article L. 426-20 du code de l’entrée et du séjour des étrangers et du droit d’asile en vertu desquelles la carte de séjour temporaire ” visiteur ” n’autorise pas l’exercice d’une telle activité » (מר א אינו יכול לטעון בהצלחה כי לא עסק בפעילות מקצועית במשמעות הוראות סעיף L. 426-20 של קוד הכניסה והשהייה של זרים וזכות המקלט, שלפיהן כרטיס השהייה הזמני מבקר אינו מתיר עיסוק בפעילות כזו). המסקנה המשפטית חותכת: « Dès lors, pour ce seul motif, le préfet du Pas-de-Calais a pu, sans commettre d’erreur de droit, d’erreur de fait ni d’erreur manifeste d’appréciation, refuser à M. A… le renouvellement de son titre de séjour sur le fondement de ces dispositions » (לפיכך, מטעם זה בלבד, פרפקט פה דה קאלה היה רשאי, בלי לבצע טעות בדין, טעות בעובדה או טעות הערכה גלויה, לדחות את בקשת החידוש של מר א על יסוד הוראות אלה), CAA Douai, 18/09/2024, n° 24DA00270. שימו לב: די בטעם אחד זה כדי להצדיק סירוב, גם אחרי עשר שנות חידושים רצופים. ישראלי המשמש רב, חזן או מורה בקהילה תמורת שכר חייב להסדיר מראש מעמד מתאים, ולא לסמוך על כרטיס המבקר.
הטעות השנייה בשכיחותה היא ירידה במשאבים או הוכחה רשלנית שלהם. מי שהפנסיה נשחקה, החסכונות אזלו או ההעברות מהמשפחה פסקו, חייב להיערך חודשים לפני החידוש: לאסוף דפי חשבון עדכניים, להוכיח אירוח אצל קרובים בלי דמי שכירות, ולהציג כל מקור הכנסה לגיטימי שאינו עבודה בצרפת, כמו שכר דירה מדירה בישראל. זכרו את לקח תיק בורדו: הפרפקטורה אינה רשאית לדחות באופן אוטומטי כל מי שמתחת לשכר המינימום, אבל משאבים של מאות אירו בודדים בחודש ייחשבו בלתי מספיקים כמעט תמיד. אם קיבלתם דרישה להשלמת מסמכים, הגיבו מהר, בכתב, עם אישור מסירה, ושמרו עותק מכל דבר.
סיבה שלישית לסירוב היא סדר ציבורי (ordre public, הסדר הציבורי שהמדינה מגנה עליו). החוק מאפשר: « La délivrance d’une carte de séjour temporaire ou pluriannuelle ou d’une carte de résident peut, par une décision motivée, être refusée à tout étranger dont la présence en France constitue une menace pour l’ordre public » (מתן כרטיס שהייה זמני או רב שנתי או כרטיס תושב יכול, בהחלטה מנומקת, להידחות לכל זר שנוכחותו בצרפת מהווה איום על הסדר הציבורי), CESEDA, article L. 432-1 sur Légifrance. האתר הרשמי מפרט כי הפרפקטורה רשאית לסרב גם למי שלא כיבד צו עזיבה קודם או שהורשע בזיוף מסמכים ובעבירות חמורות. לכן כל הרשעה, אפילו בעבירת תנועה חמורה או בעבודה לא מוצהרת שהתגלתה, חייבת להיות מטופלת משפטית לפני בקשת החידוש, ולא מוסתרת, כי הסתרה שהתגלתה חמורה מהעובדה עצמה.
כאשר הפרפקטורה שוקלת סירוב לחידוש של כרטיס רב שנתי או כרטיס תושב, היא חייבת להיוועץ בוועדת כרטיסי השהייה (commission du titre de séjour, ועדה המייעצת לפרפקט לפני החלטות קשות). הרכב הוועדה קבוע בחוק, והמבקש זכאי להגנה מלאה: « L’étranger est convoqué par écrit au moins quinze jours avant la date de la réunion de la commission » (הזר מזומן בכתב לפחות חמישה עשר יום לפני מועד ישיבת הוועדה), והוא « peut être assisté d’un conseil ou de toute personne de son choix et être entendu avec l’assistance d’un interprète » (רשאי להיות מלווה בעורך דין או בכל אדם לבחירתו ולהישמע בסיוע מתורגמן), ואף « peut demander le bénéfice de l’aide juridictionnelle » (רשאי לבקש סיוע משפטי), CESEDA, article L. 432-15 sur Légifrance, CESEDA, article L. 432-14 sur Légifrance. אם זומנתם לוועדה, אל תלכו לבד: הכינו תיק מסודר, הגיעו עם עורך דין, בקשו מתורגמן לעברית מראש, והציגו את השינוי לטובה מאז הבקשה. הופעה מוכנה מול הוועדה היא לעיתים ההזדמנות האחרונה להפוך סירוב מתגבש לחידוש.
B. קיבלתם סירוב עם צו עזיבה – ערעור לבית המשפט המנהלי, מועדים וסיוע משפטי
סירוב לחידוש מגיע לרוב עם שתי החלטות צמודות: דחיית הכרטיס וצו לעזוב את צרפת תוך שלושים יום. בתיק דואה למשל, הפרפקט « le préfet du Pas-de-Calais a rejeté sa demande de titre de séjour et l’a obligé à quitter le territoire français dans un délai de trente jours » (פרפקט פה דה קאלה דחה את בקשת תעודת השהייה וחייב אותו לעזוב את שטח צרפת תוך שלושים יום), CAA Douai, 18/09/2024, n° 24DA00270. מרגע קבלת ההחלטה, השעון מתקתק: ניתן לערער לבית המשפט המנהלי, שכן « La décision portant obligation de quitter le territoire français ainsi que la décision relative au séjour, la décision relative au délai de départ volontaire et l’interdiction de retour sur le territoire français qui l’accompagnent, le cas échéant, peuvent être contestées devant le tribunal administratif selon la procédure prévue à l’article L. 911-1 » (ההחלטה המטילה חובה לעזוב את שטח צרפת, וכן ההחלטה בעניין השהייה, ההחלטה בעניין מועד העזיבה מרצון ואיסור החזרה לשטח צרפת המתלווים אליה, לפי העניין, ניתנות לערעור לפני בית המשפט המנהלי לפי ההליך הקבוע בסעיף L. 911-1), CESEDA, article L. 614-1 sur Légifrance. הערעור מוגש לבית המשפט של מחוז המגורים, בפריז לבית המשפט המנהלי של פריז (tribunal administratif de Paris), וחייב להיות מנומק, מצורף במסמכים, ומוגש במועד הקבוע בהודעה המצורפת להחלטה. איחור של יום אחד עלול לסגור את הדלת, ולכן ביום קבלת הסירוב כבר קובעים פגישת ייעוץ ומתחילים לאסוף ראיות.
שלושה קווי הגנה עומדים לרשותכם, וניתן לשלב ביניהם. הקו הראשון הוא טעות בהערכת המשאבים או העובדות: הראו שהפרפקטורה התעלמה מהכנסה, מחיסכון או מאירוח אצל קרובים, או שהחילה סף אוטומטי בלי בדיקה אישית, בניגוד ללקח תיק בורדו. הקו השני הוא טעות בדין: למשל, דחייה בטענת עבודה כאשר הפעילות הייתה התנדבותית גרידא בלי תמורה, או התעלמות ממסמך שהוגש במועד. הקו השלישי הוא פגיעה לא מידתית בחיים הפרטיים והמשפחתיים לפי סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם (article 8 de la Convention européenne des droits de l’homme), המעניק לכל אדם זכות לכבוד חייו הפרטיים והמשפחתיים, מעונו והתכתבותו. הזהירות כאן כפולה: בתי המשפט דוחים טענה זו כשהשהייה קצרה והקשרים המשפחתיים במדינת המוצא חזקים. בתיק בורדו, למרות ילדים בצרפת, בית המשפט קבע שהשהייה « récent » (טרייה), שהקשרים בארץ המוצא קיימים, ושלא הוכח שהילדים אינם יכולים להמשיך את לימודיהם שם, ולכן דחה את הטענה. לישראלים המסקנה מעשית: טענת חיים משפחתיים מצליחה כשהילדים לומדים שנים בצרפת, כשבן הזוג צרפתי או תושב קבע, או כשיש טיפול רפואי ייחודי בצרפת, וכל אלה חייבים הוכחות: אישורי בית ספר, חוזה שכירות משותף, תיק רפואי.
במקביל לערעור, בדקו זכאות לסיוע משפטי (aide juridictionnelle, מימון המדינה לשכר טרחת עורך הדין לבעלי משאבים מוגבלים), שניתן לבקש כבר בשלב הוועדה ובוודאי בערעור. אם צו העזיבה קוצב שלושים יום, בקשו מבית המשפט צעדים זמניים לעיכוב הביצוע כשהחוק מאפשר זאת, ואל תעזבו את צרפת בלי ייעוץ, כי עזיבה עלולה להיחשב ויתור על הערעור. שמרו כל מעטפה עם חותמת הדואר, כל זימון וכל קבלה: בתי המשפט בודקים מועדים בקפדנות, ויום אחד של איחור בהגשת מסמך הכריע תיקים שלמים. אם הערעור מתקבל, בית המשפט מבטל את הסירוב ולעיתים מורה לפרפקטורה להנפיק את הכרטיס תוך מועד קצוב; אם נדחה, בחנו ערעור שני לערכאת הערעורים, אך רק אם קיימת טעות משפטית אמיתית ולא רק אכזבה מהתוצאה.
מילה אחרונה על פריז ואיל דה פראנס: העומס בבירה גדול, המועדים לקבלת תור ארוכים, והבדיקות קפדניות. הגישו את החידוש מוקדם ככל שהמערכת מאפשרת, עקבו אחרי התיק המקוון, וכל פנייה לפרפקטורה עשו בכתב עם אישור קבלה. אם עברתם דירה בתוך האזור, עדכנו כתובת מיד, כי זימון לוועדה שנשלח לכתובת ישנה ונותר ללא מענה ייחשב כוויתור על זכות הטיעון. תיק מסודר, מוגש בזמן, עם משאבים מוכחים וביטוח בתוקף, הוא ההבדל בין שנת שהייה שקטה לבין מאבק משפטי יקר.
סיכום
כרטיס המבקר הוא מסלול מצוין לישראלי שיכול להתקיים ממשאביו: פטור מוויזה לשהייה קצרה, ואפילו 180 יום בזכות ההסכם עם ישראל, ויזה ארוכה שמוציאים מראש, ואז כרטיס לשנה עם שלושה תנאים ברורים, משאבים בגובה שכר המינימום השנתי, ביטוח בריאות לכל התקופה, והתחייבות לא לעבוד. החידוש דורש להוכיח את אותם תנאים מחדש בכל שנה, והמלכודות הקבועות הן עבודה אסורה, משאבים שנשחקו ומסמכים חסרים. כשהפרפקטורה מסרבת, לא מרימים ידיים: בודקים את הנימוקים, משלימים ראיות, מופיעים מוכנים מול הוועדה, ומערערים לבית המשפט המנהלי במועד עם שלושה קווי הגנה, טעות עובדתית, טעות בדין ופגיעה בחיי המשפחה. התחילו מוקדם, שמרו כל מסמך, חשבו ימים בדיוק, ואל תעבדו אפילו שעה אחת תחת כרטיס שאוסר זאת. כך הופכים שנת חלום בצרפת לתיק חזק שעומד בכל בדיקה.