כותבים עלינו
צפו בסרטונים ובתמלילים שלהםסרטונים
Kohen Avocats, משרד עורכי דין לאבטחת סייבר של עסקים בפריז
עורך דין סייבר בפריז: מניעה, טיפול בהתקפת סייבר וקבלת פיצוי
חובות האבטחה לפי ה-GDPR, היערכות להנחיית NIS 2, ניהול משפטי של התקפת סייבר או של דליפת מידע, דיווח לרשות הצרפתית להגנת המידע (CNIL), הגשת תלונה ופוליסת ביטוח סייבר, תביעה נגד ספק שירותי המחשוב או הגנה מפני לקוחותיו: משרדנו מלווה עסקים לפני האירוע, במהלכו ואחריו, ומגן גם על ספקים שמואשמים באחריות. המועדים מתחילים לרוץ מרגע גילוי ההתקפה.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. יש לדווח על הפרת אבטחת מידע ל-CNIL בלא עיכוב שלא לצורך ואם אפשר תוך 72 שעות (סעיף 33 ל-GDPR); פיצוי מחברת הביטוח בגין פגיעה במערכת המידע מותנה בהגשת תלונה במשטרה לא יאוחר מ-72 שעות מרגע שנודע על הפגיעה (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי, Code des assurances).
4,9/5
דירוג ממוצע בביקורות Google270 ביקורות
קיבלתי ליווי איכותי במיוחד מעורך הדין הפלילי הזה. יש לציין את המקצועיות שלו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות שהותאמו למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה יסודית ויעילה במשפט הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מהעבודה שעשה וממליצה עליו בלי שום היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהסבך בהליך של צו הגנה (ordonnance de protection) שהתבקש נגדי בשימוש לרעה בהליך על ידי בן/בת זוגי לשעבר
מרוצה מאוד מהפתרון שהושג להגנתי בבית המשפט. בהצלחה בהמשך
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. הוא יודע להקשיב היטב, מגלה אמפתיה רבה ורגישות אנושית גבוהה. זמין ומגיב במהירות, הוא שולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. זהו עורך דין שנותן עצה טובה, אכפתי וזמין, שיודע לכוון את לקוחותיו לכיוון הנכון. אני ממליץ עליו בלי היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרים דחופים 24/7
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז, אבטחת סייבר של עסקים, ניהול משפטי של התקפות סייבר, חוזי מחשוב וליטיגציה בנושא אחריות.
הדף הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB) · 4.9/5 ב-Google (270 ביקורות)
הדף עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה קצרה
בעל מאגר המידע והמעבד מטעמו נוקטים אמצעים טכניים וארגוניים מתאימים כדי להבטיח רמת אבטחה הולמת לסיכון (סעיף 32 ל-GDPR). בהפרת אבטחת מידע מדווחים ל-CNIL בלא עיכוב שלא לצורך ואם אפשר תוך 72 שעות (סעיף 33), מודיעים לאנשים שהמידע שלהם נפגע אם הסיכון גבוה (סעיף 34), ואי-דיווח הוא עבירה פלילית (סעיף 226-17-1 בחוק העונשין הצרפתי, Code pénal). חברת הביטוח משלמת פיצוי בגין פגיעה במערכת המידע רק לאחר שהוגשה תלונה לא יאוחר מ-72 שעות מרגע שנודע על הפגיעה (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי). הנחיית NIS 2 טרם הועברה לדין הצרפתי נכון ל-31 באוקטובר 2026. לאחר האירוע ספק שירותי המחשוב אחראי להפרות החוזה שלו (סעיף 1231-1 בקוד האזרחי הצרפתי, Code civil), אך השופטים מביאים בחשבון גם את חלקו של הנפגע שלא הגדיר את צרכיו. משרד Kohen Avocats, ברובע ה-16 של פריז, פועל הן למען העסק שנפגע והן למען הספק שמואשם באחריות. יצירת קשר בטלפון +33 6 89 11 34 45.
התקפת סייבר מתנהלת כעת, דליפת מידע, ספק שיש להטיל עליו אחריות?
להבין את המצב שלכם
אבטחת סייבר של עסקים, בהסבר
אבטחת מידע היא חובה חוקית (סעיף 32 ל-GDPR). מה החוק מחייב לפני האירוע, אילו מועדים רצים מרגע התקפת הסייבר, אחריותם של הספק ושל חברת הביטוח, והחוזים שמכינים את היום שבו הכול נעצר.
נקודות מפתח
מה החוק מחייב לפני כל התקפה
אבטחת מידע אינה עניין טכני בלבד: זו חובה שה-CNIL ובית המשפט בוחנים את קיומה.
אמצעים המתאימים לסיכון: בהתחשב במצב הידע, בעלויות היישום ובסיכונים לאנשים, על בעל המאגר ועל המעבד להבטיח ״רמת אבטחה הולמת לסיכון״, בין היתר באמצעות פסאודונימיזציה והצפנה, יכולת לשחזר את זמינות המידע לאחר אירוע, והליך לבדיקה סדירה של האמצעים (סעיף 32 ל-GDPR).
מעבדים שנבחרים ומפוקחים: בעל המאגר פונה רק למעבדים המספקים ערבויות מספקות, והחוזה המחייב אותם קובע בין היתר שהמעבד נוקט את כל האמצעים הנדרשים לפי סעיף 32 ומאפשר עריכת ביקורות, לרבות ביקורי פיקוח (סעיף 28 ל-GDPR).
נוהל מוכן להפרת אבטחת מידע: דיווח ל-CNIL, הודעה לאנשים כשהסיכון גבוה, ותיעוד של כל הפרה, ״תוך ציון העובדות הנוגעות להפרת המידע האישי, השלכותיה והאמצעים שננקטו לתיקונה״ (תרגום שלנו) (סעיפים 33 ו-34 ל-GDPR).
כללים ענפיים שיש לעמוד בהם: הנחיית האיחוד האירופי 2022/2555, הידועה כ-NIS 2, מחמירה את דרישות אבטחת הסייבר מישויות רבות. נכון ל-31 באוקטובר 2026, הצעת החוק להעברתה לדין הצרפתי, שאושרה בסנאט ב-12 במרץ 2025 ולאחר מכן בוועדה מיוחדת של האסיפה הלאומית ב-10 בספטמבר 2025, טרם נדונה במליאה (תיק החקיקה באסיפה הלאומית). העמוד שלנו עורך דין NIS 2 עוקב אחר לוח הזמנים הזה.
ה-CNIL בוחנת חובות אלה באופן קונקרטי, ומועצת המדינה (Conseil d'État) הולכת בעקבותיה. היא אישרה קנס של 250 000 אירו שהוטל על רשת אופטיקה לאחר התקפה על אתרה, וקבעה שהפגיעות שהובילה להפרת המידע של כמעט 200 000 לקוחות הייתה ״תוצאה ישירה של אי-ביצוע בקרה סדירה מצד חברת Optical Center על האמצעים הטכניים והארגוניים שנקט המעבד האחראי על אבטחת אתר האינטרנט שלה״ (תרגום שלנו) (CE, 10e ch., 26 avril 2022, n° 449284). מסירת האבטחה לספק אינה פוטרת אפוא מפיקוח עליו.
גודל הארגון אינו משנה את העיקרון. באשר לרופא שהגדיר בעצמו את שרת ההדמיה שלו ולא הצפין את נתוני מטופליו, מועצת המדינה אישרה את הקביעה על ״הפרת דרישות היסוד של אבטחת מידע״ (תרגום שלנו), תוך הפחתת הקנס מ-3 000 ל-2 500 אירו, מאחר שלא הייתה הפרה של חובת הדיווח (CE, 10e et 9e ch. réunies, 22 juillet 2022, n° 449694).
הפרות של סעיפים 25 עד 39 ל-GDPR, ובהם האבטחה והדיווח, חושפות לקנס מנהלי של עד 10 מיליון אירו או, לגבי חברה, 2% מהמחזור השנתי העולמי הכולל, לפי הסכום הגבוה (סעיף 83 ל-GDPR). עיבוד מידע ללא האמצעים הקבועים בסעיף 32 דינו גם חמש שנות מאסר וקנס של 300 000 אירו (סעיף 226-17 בחוק העונשין הצרפתי). ציות כללי ל-GDPR מוסבר בעמוד שלנו עורך דין GDPR.
המשבר
התקפת סייבר: המועדים שרצים מרגע הגילוי
כמה חובות מתחילות בבת אחת, כלפי נמענים שונים. אי-עמידה בהן עלולה לעלות בכיסוי ביטוחי, בקנס או בהליך משפטי.
ראיות
לפני כל שיקום, העסק דואג לתיעוד רשמי של ההתקפה ולשמירת יומני המערכת. אם יש עילה לגיטימית לקבוע, לפני כל הליך, ראיות לעובדות שמהן עשוי להיות תלוי הכרעת סכסוך, ניתן להורות על צעד חקירה בבקשה חד-צדדית או בהליך דחוף (référé) (סעיף 145 בחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, Code de procédure civile).
CNIL
אם נפגע מידע אישי, בעל המאגר מדווח על ההפרה ל-CNIL ״בלא עיכוב שלא לצורך ואם אפשר, לא יאוחר מ-72 שעות לאחר שנודע לו עליה״ (תרגום שלנו), אלא אם אין סיכון לאנשים; לאחר מכן מצורפות לדיווח הסיבות לעיכוב (סעיף 33 ל-GDPR).
מעבד
ספק האחסון, ספק התוכנה או ספק שירותי המחשוב המנוהלים שמגלה את ההפרה מדווח עליה ללקוחו, בעל המאגר, בלא עיכוב שלא לצורך לאחר שנודע לו עליה (סעיף 33, פסקה 2, ל-GDPR).
אנשים
כאשר ההפרה עלולה לגרום ל״סיכון גבוה לזכויותיו ולחירויותיו של אדם טבעי״ (תרגום שלנו), מודיעים לאנשים הנוגעים בדבר בלא עיכוב שלא לצורך, אלא אם המידע הוצפן ביעילות, הסיכון נוטרל או שהמאמץ היה בלתי מידתי (סעיף 34 ל-GDPR).
תלונה
תשלום פיצוי ביטוחי על הפסדים שנגרמו מפגיעה במערכת המידע מותנה בהגשת תלונה ״לא יאוחר משבעים ושתיים שעות מרגע שנודע לנפגע על הפגיעה״ (תרגום שלנו); הכלל חל על תאגידים ועל בעלי מקצוע (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי).
חברת הביטוח
האירוע המזיק מדווח לחברת הביטוח מיד כשנודע למבוטח עליו ולכל המאוחר במועד שנקבע בפוליסה, שאינו יכול להיות קצר מחמישה ימי עסקים; שלילת הכיסוי בשל דיווח מאוחר, אם נקבעה בפוליסה, מחייבת את חברת הביטוח להוכיח שהאיחור גרם לה נזק (סעיף L. 113-2 בחוק הביטוח הצרפתי).
הדיווח ל-CNIL אינו חובה תמיד. מועצת המדינה קובעת שחובת הדיווח ״אינה חלה על בעל המאגר כאשר ה-CNIL עצמה הודיעה לו על ההפרה והחלה בבדיקתה על סמך מידע שהובא לידיעתה בדרך אחרת״ (תרגום שלנו) (CE, 10e et 9e ch. réunies, 22 juillet 2022, n° 449694). מחוץ למקרים אלה (העדר סיכון לאנשים, הפרה שה-CNIL עצמה גילתה), אי-דיווח על הפרה שהיה חייבים לדווח עליה הוא עבירה פלילית: חמש שנות מאסר וקנס של 300 000 אירו לבעל המאגר, ואותם עונשים למעבד שאינו מתריע ללקוחו (סעיף 226-17-1 בחוק העונשין הצרפתי).
שני המועדים של 72 שעות אינם זהים. המועד לפי ה-GDPR מכוון ל-CNIL ומניח קיומו של מידע אישי; המועד לפי חוק הביטוח הצרפתי מכוון לרשויות המוסמכות לקבל את התלונה והוא תנאי לתשלום הפיצוי. התקפה שאינה פוגעת באף מידע אישי אינה מחייבת דיווח ל-CNIL, אך התלונה נדרשת עדיין כדי לקבל פיצוי.
תשלום כופר, התלונה והיבט הדין הפלילי מפורטים בעמודים שלנו עסק שנפגע מכופרה, הגשת תלונה תוך 72 שעות מהתקפת סייבר והאם לשלם את הכופר. העמדה לדין של מבצעי העבירה מוסברת בעמוד שלנו עורך דין עבירות סייבר.
שני הצדדים
אתם העסק שהותקף, או הספק שמואשם באחריות
לאחר חדירה, הלקוח מחפש אחראי והספק מגן על שירותו. אותם מסמכים משרתים את שני הצדדים.
אתם העסק שנפגע
- לאסוף את החוזה, הצעת המחיר, החשבוניות וההתכתבויות המתארים את האבטחה והגיבוי שהופקדו בידי הספק.
- לקבוע את הסיבה הטכנית לחדירה באמצעות מומחה, ובמידת הצורך מומחה שימנה בית המשפט.
- לכמת כל ראש נזק: הפסד הפעילות, שיקום המערכות, מידע שיש לשחזר, כופר ששולם, שכר מומחים.
אתם הספק שמואשם באחריות
- לקבוע את היקף ההתקשרות המדויק: מה נמכר ומה לא נמכר.
- להציג את הייעוץ ואת האזהרות שניתנו, ואת ההצעות שנותרו ללא מענה.
- להתגונן בטענת אשמת הלקוח, העדר מפרט דרישות והסעיפים שהלקוח אכן קיבל, בגבולות החובה המהותית.
השופטים רשאים לחלק את האחריות. בית המשפט לערעורים של ראנס (Reims) קבע שספק שהופקד על התקנת שרת חב בחובת אמצעים מוגברת ושעליו להוכיח ״שעשה כל מאמץ להשגת התוצאה המצופה, ואף שלא נפלה בו אשמה בקיום חובותיו״ (תרגום שלנו); הוא הטיל עליו אחריות בגין ההגדרה שאיפשרה את הכופרה, אך רק בשיעור 50%, משום ש״העדר מפרט דרישות ומסירת מידע חלקי לצד לחוזה תרמו אף הם להתרחשות הנזק״ (תרגום שלנו) (CA Reims, 28 avril 2026, n° 24/01502). הכופר ששולם פוצה באותו יחס. אותו בית משפט דחה את סעיף הגבלת האחריות שהספק הסתמך עליו: התנאים הכלליים שלו לא צורפו להצעת המחיר שהתקבלה ולא נחתמו בידי הלקוח, ולכן לא ניתן היה לטעון להם כלפיו.
הטענות שהמשרד בוחן בכל תיק:
ההתדיינות
לאחר האירוע: מי אחראי לנזק
ספק, חברת ביטוח, בנק, עובד, אנשים שהמידע שלהם דלף: לכל יחס יש כלל משלו ופסיקה משלו.
ספק
חייב שאינו מקיים את חובתו מחויב בנזיקין אם אינו מוכיח שהקיום נמנע בשל כוח עליון (סעיף 1231-1 בקוד האזרחי הצרפתי). הוא חב רק בנזק שהיה צפוי בעת כריתת החוזה, למעט חוסר תום לב מכוון או רשלנות חמורה (סעיף 1231-3).
כוח עליון
היא מחייבת אירוע שאינו בשליטת החייב, שלא ניתן היה לצפותו באופן סביר בעת כריתת החוזה ו״שאת השלכותיו אין אפשרות למנוע באמצעים מתאימים״ (תרגום שלנו) (סעיף 1218 בקוד האזרחי הצרפתי).
סעיפי חוזה
״כל סעיף השולל מהחובה המהותית של החייב את תוכנה נחשב כאילו לא נכתב״ (תרגום שלנו) (סעיף 1170 בקוד האזרחי הצרפתי): תקרת אחריות אינה יכולה לרוקן מתוכן את התחייבות האבטחה שנמכרה.
חברת ביטוח
הפסדים שנגרמו מאירועים מקריים או מאשמת המבוטח חלים על חברת הביטוח, ״אלא אם הוחרגו במפורש ובאופן מוגבל בפוליסה״ (תרגום שלנו) (סעיף L. 113-1 בחוק הביטוח הצרפתי).
בנק
המשתמש נוקט כל אמצעי סביר כדי לשמור על אבטחת נתוני האבטחה האישיים שלו (סעיף L. 133-16 בקוד המוניטרי והפיננסי הצרפתי, Code monétaire et financier); המשלם נושא בהפסדי פעולה לא מורשית שנובעים ממעשה מרמה שלו או מרשלנות חמורה (סעיף L. 133-19). לגבי עסק, הסכם ניהול החשבון רשאי לסטות מכלל זה (סעיף L. 133-2): יש לקרוא אותו ראשון.
אנשים
כל אדם שנגרם לו נזק ממוני או לא ממוני עקב הפרה של ה-GDPR זכאי לקבל פיצוי מבעל המאגר או מהמעבד (סעיף 82 ל-GDPR).
בית המשפט הכללי של פואטייה (tribunal judiciaire) סירב לראות בכך כוח עליון לגבי חייב שחובתו מתקיימת ברשת. הוא דן בעניינו של גוף הכשרה שהפלטפורמה שלו הפכה בלתי נגישה: ״אין לחלוק על כך שהתקפת סייבר היא מחוץ לשליטת החייב בהתחייבות חוזית. אולם אין לטעון שאירוע כזה לא היה בר-צפייה״ (תרגום שלנו) במועד החוזה, לגבי החייב ״בהתחייבות המתקיימת ברשת״ (תרגום שלנו) (TJ Poitiers, 28 mai 2026, n° 25/02161). הספק חויב לפצות את לקוחתו.
גם הנפגע יכול להפסיד. בית המשפט לפעילות כלכלית של נאנטר (tribunal des activités économiques) דחה את כל תביעותיה של חברה שנפגעה מכופרה נגד ספק שירותי המחשוב המנוהלים שלה: ״הצדדים אינם מציגים שום מסמך או חוזה המתאר את שירותי הגיבוי הפנימי והחיצוני שהוזמנו.״ (תרגום שלנו) הוא קבע בנוסף שהיא לא הוכיחה שהעבירה לספקה את התנאים הטכניים המוקדמים שדרשה חברת ביטוח הסייבר שלה, וחייב אותה לשלם את חשבוניותיו (TAE Nanterre, 22 octobre 2025, n° 2023F02360). כמו כן, בית המשפט לערעורים של פריז קבע שספק עמד בחובותיו לפי חוזה האנטי-וירוס, ״לאור ההתערבויות הטכניות שבוצעו וההצעה לפתרון הגנה נוסף מפני וירוסים שהלקוח לא השיב עליה״ (תרגום שלנו); באותו פסק דין נקבע לעומת זאת שהספק כשל במשימת ניהול המחשוב ונפסק שעליו להחזיר את ההוצאות שהלקוח נאלץ להוציא אצל ספקים אחרים (CA Paris, pôle 5, ch. 11, 20 janvier 2023, n° 20/05569).
בצד הביטוח, בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) קבע, בעניין סעיף החרגה הקשור לסגירת מוסד, שסעיף כזה ״אינו מפורש כאשר אינו מפנה לקריטריונים מדויקים ומצריך פרשנות״ (תרגום שלנו) (Cass. 2e civ., 23 janvier 2025, n° 23-14.482). אולם פוליסת סייבר מכסה רק את מה שהיא מתארת: לגבי עסק שאתרו שוכפל, בית המשפט הכללי של בריב-לה-גיילארד (tribunal judiciaire) קבע שהכיסוי להוצאות ולהפסדים ״מכסה את סכום הוצאות הטיפול, אך אינו קובע פיצוי על מידע שאבד״ (תרגום שלנו), ודחה את התביעה (TJ Brive-la-Gaillarde, 2 octobre 2026, n° 25/00386). סכסוכי מחשוב בכלל מוסברים בעמוד שלנו עורך דין סכסוכי מחשוב; ראו גם את המאמר שלנו על התקפת סייבר שתוכנה מיושנת איפשרה.
מניעה
חוזים, ביטוח, נהלים פנימיים: היערכות ליום ההתקפה
הליכים שמפסידים לאחר התקפת סייבר מופסדים לעיתים קרובות מחוסר מסמך כתוב. מה שנכתב לפני האירוע קובע מה ניתן לטעון אחריו.
חוזה שמתאר את האבטחה והגיבוי שנמכרו: היקף, תדירות, מקום שמירה, בדיקות שחזור. בלי מסמך זה הנפגע אינו מוכיח את הפרת הספק.
מפרט דרישות ומסירת מידע מלא לספק: ללקוח חובת שיתוף פעולה, ושתיקתו עלולה לצמצם את פיצויו בחצי.
סעיפי עיבוד מידע התואמים את סעיף 28 ל-GDPR: אמצעי סעיף 32, סיוע בחובות לפי סעיפים 32 עד 36, אישור מראש בכתב לכל מעבד משנה, וביקורות וביקורי פיקוח.
תקרת אחריות שתואמת את החובה המהותית של החוזה (סעיף 1170 בקוד האזרחי הצרפתי), ומועד התראה ריאלי במקרה אירוע.
פוליסת ביטוח סייבר שנבדקת לפני האירוע: הכיסויים שנרכשו בפועל, החרגות, התנאים הטכניים המוטלים, מועדי הדיווח.
נהלים פנימיים: אישור כפול של העברות כספים, הדרכת עובדים, הרשאות גישה של מנהלי מערכת המוגבלות למשימתם, תוכנית תגובה לאירועים.
הנהלים הפנימיים מגינים גם על המעסיק מול עובדיו. לאחר הונאת מנהל מתחזה, בית המשפט לערעורים של פריז קבע שפיטורי הנהלת החשבונות שביצעה את ההעברה היו ללא עילה אמיתית וחמורה, בציינו ש״המעסיק אינו מוכיח שהנהיג נוהל פנימי לאבטחת אישור תזרימי הכספים כדי להגן על עצמו מפני הונאה מסוג זה, ואף לא שהעביר לעובדיו הדרכה על הסיכונים הכרוכים בפשיעת סייבר״ (תרגום שלנו) (CA Paris, pôle 6, ch. 5, 20 juin 2024, n° 21/09789). לעומת זאת, גישה טכנית של מנהל מערכת אינה מתירה לו לקרוא הכול: אשם בהישארות במרמה במערכת מי שקורא הודעות ״למטרות זרות למשימתו ושלא בידיעת בעלי ההודעות, גם אם כמנהל הרשת הוא נהנה, מתוקף תפקידו, מזכות גישה כללית לדואר האלקטרוני״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 2 septembre 2025, n° 24-83.605).
חובת המידע של הספק קיימת, אך יש להוכיחה. צד היודע מידע שחשיבותו מכרעת להסכמת הצד האחר חייב להודיעו לו, כל עוד הצד האחר אינו יודע על המידע בצדק או סומך על הצד לחוזה, ועל מי שטוען שהיה זכאי למידע להוכיח שהצד האחר היה חייב בו, ועל הצד האחר להוכיח שמסר אותו (סעיף 1112-1 בקוד האזרחי הצרפתי). המשרד מנסח ובודק חוזי אחסון, ניהול מחשוב, SaaS ותחזוקה, נספחי אבטחה שמטילים לקוחות גדולים וכללי שימוש במערכות מחשוב. ניסוח כללי של חוזים אלה מוצג בעמוד שלנו עורך דין חוזי מחשוב.
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הוראות החוק התקפות ועל החלטות שנבדקו.
מה עושה עורך דין בתחום אבטחת הסייבר?
הוא מטפל בצד המשפטי של סיכון הסייבר, לפני האירוע, במהלכו ואחריו. לפני כן הוא מזהה את חובות העסק: אבטחת מידע, באמצעים המבטיחים ״רמת אבטחה הולמת לסיכון״ (סעיף 32 ל-GDPR), בחירה ופיקוח של מעבדים (סעיף 28), כללים ענפיים כמו NIS 2 לאחר שתועבר לדין הצרפתי. הוא מנסח או בודק את חוזי המחשוב, נספח האבטחה, כללי השימוש ופוליסת ביטוח הסייבר.
בזמן ההתקפה הוא מאפיין משפטית את האירוע ושומר על המועדים: דיווח ל-CNIL, הודעה לאנשים, תלונה תוך 72 שעות כדי לשמר את הפיצוי (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי), דיווח לחברת הביטוח, שמירת ראיות. הוא מתאם את פעולתו עם המומחים הטכניים, שהם לבדם בולמים את ההתקפה ומשקמים את המערכות: עורך הדין אינו מבצע לא חקירה דיגיטלית ולא תיקון.
לאחר מכן הוא מנהל את ההליכים: תביעה נגד ספק כושל, ערעור על סירוב לכיסוי, הגנה מפני לקוחות, עובדים או ה-CNIL. המשרד פועל גם עבור ספק שמואשם בכך שאיפשר את ההתקפה. הפסיקה מראה שהתוצאה תלויה במסמכים הכתובים: ספק נקבע כאחראי למחצית מנזקי כופרה, משום שלקוחו לא הכין מפרט דרישות (CA Reims, 28 avril 2026, n° 24/01502).
כופרה: האם יש לדווח ל-CNIL גם בלי גניבת מידע?
לעיתים קרובות כן, ברגע שמידע אישי נפגע וההפרה יוצרת סיכון לאנשים. הפרת מידע מוגדרת באופן רחב: הפרת אבטחה המובילה, באופן מקרי או בלתי חוקי, להשמדה, לאובדן, לשינוי, לגילוי בלתי מורשה של מידע או לגישה בלתי מורשית אליו (סעיף 4, נקודה 12, ל-GDPR). כופרה שהופכת קובץ לקוחות לבלתי נגיש עשויה להיות הפרה כזו, גם בלי גניבת מידע.
בעל המאגר מדווח על ההפרה ל-CNIL ״בלא עיכוב שלא לצורך ואם אפשר, לא יאוחר מ-72 שעות לאחר שנודע לו עליה״ (תרגום שלנו), אלא אם אין סבירות שתיצור סיכון לזכויותיהם ולחירויותיהם של אנשים. לאחר 72 שעות מצורפות לדיווח הסיבות לעיכוב, ואפשר למסור את המידע בשלבים (סעיף 33 ל-GDPR). כל הפרה, בין שדווחה ובין שלא, מתועדת פנימית. מועד זה אינו זהה למועד התלונה שדורשת חברת הביטוח, הרץ אף הוא מרגע שנודע על הפגיעה (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי): שני הצעדים מוכנים במקביל מהיום הראשון.
מועצת המדינה קבעה גבול: החובה אינה חלה כאשר ה-CNIL עצמה הודיעה לבעל המאגר על ההפרה והחלה בבדיקתה; היא הפחיתה את הקנס מטעם זה (CE, 10e et 9e ch. réunies, 22 juillet 2022, n° 449694). מחוץ למקרים אלה (העדר סיכון, הפרה שה-CNIL עצמה גילתה), אי-דיווח על הפרה שהיה חייבים לדווח עליה הוא עבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר וקנס של 300 000 אירו (סעיף 226-17-1 בחוק העונשין הצרפתי). המשרד מכין את הדיווח, את סדר הזמנים שלו ואת השלמותיו. הנוהל הכללי להפרת מידע, שלא בהקשר של התקפת סייבר, מוצג בעמוד שלנו עורך דין GDPR.
האם יש להודיע ללקוחות או לעובדים שהמידע שלהם דלף?
רק אם הסיכון גבוה. כאשר הפרת מידע עלולה לגרום ל״סיכון גבוה לזכויותיו ולחירויותיו של אדם טבעי״ (תרגום שלנו), בעל המאגר מודיע עליה לאדם הנוגע בדבר בלא עיכוב שלא לצורך, בלשון ברורה ופשוטה, עם אופי ההפרה, איש קשר, ההשלכות הסבירות והאמצעים שננקטו (סעיף 34 ל-GDPR).
שלושה מקרים פוטרים מכך: אמצעי הגנה שהוחלו על המידע שנפגע והופכים אותו לבלתי מובן, כמו הצפנה; אמצעים מאוחרים יותר שמונעים את התממשות הסיכון הגבוה; מאמצים בלתי מידתיים, ובמקרה זה הודעה פומבית או אמצעי דומה מחליפים אותה. אם בעל המאגר לא הודיע לאנשים, הרשות המפקחת רשאית, לאחר בחינת הסיכון, לדרוש ממנו לעשות זאת.
הסף שונה מזה של הדיווח ל-CNIL, שחל על כל סיכון. גם העובדים נוגעים בדבר: בית המשפט לערעורים של פואטייה חייב מעסיק, מכוח חובת הבטיחות שלו (סעיף L. 4121-1 בקוד העבודה הצרפתי, Code du travail), בשל חשיפת נתוני המיקום של עובדת ברשת (CA Poitiers, ch. soc., 26 juin 2025, n° 22/01398). המשרד מנסח את ההודעה עם התוכן שדורש סעיף 34, בלי הודאה מיותרת באחריות.
ביטוח סייבר: אילו מועדים יש לעמוד בהם כדי לקבל פיצוי?
שני מועדים, ששניהם מתחילים מגילוי ההתקפה. הראשון הוא מועד התלונה, והוא קצר. תשלום פיצוי מכוח סעיף ביטוחי המכסה הפסדים ונזקים שנגרמו מפגיעה במערכת לעיבוד נתונים אוטומטי מותנה בהגשת תלונה מצד הנפגע ״לא יאוחר משבעים ושתיים שעות מרגע שנודע לנפגע על הפגיעה״ (תרגום שלנו) (סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי). הסעיף מתייחס לפגיעות שהעונש עליהן קבוע בסעיפים 323-1 עד 323-3-1 בחוק העונשין הצרפתי, ובהן גישה או הישארות במרמה במערכת (סעיף 323-1 בחוק העונשין הצרפתי).
הכלל חל רק על תאגידים ועל בעלי מקצוע במסגרת פעילותם המקצועית. המועד מתחיל מרגע שנודע על הפגיעה, ולא מההתקפה עצמה: לכן יש לתעד את מועד הגילוי כבר ביום הראשון. התלונה מוגשת לרשויות המוסמכות, והשירות הציבורי לסיוע מכוון נפגעים; ראו את המאמר שלנו על 17Cyber והגשת תלונה לאחר פריצה.
התלונה אינה מחליפה את הודעת האירוע המזיק לחברת הביטוח. המבוטח מודיע לחברת הביטוח מיד כשנודע לו על האירוע ולכל המאוחר במועד הקבוע בפוליסה, שאינו יכול להיות קצר מחמישה ימי עסקים (סעיף L. 113-2 בחוק הביטוח הצרפתי). המשרד מנסח את התלונה במועד, ולאחר מכן את ההודעה לחברת הביטוח ואת תיק ההפסדים. ראו את המאמר שלנו על התלונה תוך 72 שעות ולעניין ההליך הפלילי עצמו את העמוד שלנו עורך דין פריצה למחשב.
חברת הביטוח מסרבת לכסות את התקפת הסייבר: מה עושים?
לקרוא מחדש את הפוליסה, כיסוי אחר כיסוי, ואז לערער על ההחרגה שאליה מפנים. הפסדים שנגרמו מאירועי מקרה או מאשמת המבוטח חלים על חברת הביטוח, ״אלא אם הוחרגו במפורש ובאופן מוגבל בפוליסה״ (תרגום שלנו) (סעיף L. 113-1 בחוק הביטוח הצרפתי). בית המשפט העליון לערעורים קובע שסעיפים אלה ״חייבים להיות מפורשים ומוגבלים״ (תרגום שלנו) וכי סעיף החרגה ״אינו מפורש כאשר אינו מפנה לקריטריונים מדויקים ומצריך פרשנות״ (תרגום שלנו); הוא ביטל את פסק הדין שהחיל סעיף מעורפל הקשור לסגירת מוסד (Cass. 2e civ., 23 janvier 2025, n° 23-14.482). הכלל אינו ייחודי לסיכון סייבר: הוא נובע מסעיף L. 113-1 וחל על כל פוליסה.
עדיין נדרש שהנזק ייכנס לכיסוי. בית המשפט הכללי של בריב-לה-גיילארד דחה את תביעת עסק שנפגע מאתר משוכפל ומשוברי קנייה שנשלחו לאחרים: הכיסוי שלו להוצאות ולהפסדים ״מכסה את סכום הוצאות הטיפול, אך אינו קובע פיצוי על מידע שאבד״ (תרגום שלנו), והנזק הנטען, אובדן שוברי קנייה דיגיטליים והחזר כרטיסים שנמכרו, לא נכנס לאף אחד מהכיסויים שנרכשו (TJ Brive-la-Gaillarde, 2 octobre 2026, n° 25/00386). אותו פסק דין דחה את הטענה להפרת חובת הייעוץ: המבוטחת לא הוכיחה שהודיעה לחברת הביטוח על קיומם של נכסים בלתי מוחשיים.
מתווספות שתי בדיקות: התלונה שהוגשה תוך 72 שעות (סעיף L. 12-10-1) והודעת האירוע המזיק, שאיחורה גורם לשלילת הכיסוי הקבועה בפוליסה רק אם חברת הביטוח מוכיחה נזק (סעיף L. 113-2). המשרד מערער על הסירוב בכתב, ולאחר מכן בבית המשפט.
האם ספק שירותי המחשוב שלנו אחראי להתקפת הסייבר?
הוא אחראי אם הפר את חובותיו ואם ההפרה איפשרה את ההתקפה. חייב שאינו מקיים את חובתו מחויב בנזיקין, אלא אם מדובר בכוח עליון (סעיף 1231-1 בקוד האזרחי הצרפתי). לפי בית המשפט לערעורים של ראנס, ספק שמתכנן ומתקין מערכת מורכבת חב בחובת אמצעים מוגברת: עליו להוכיח ״שעשה כל מאמץ להשגת התוצאה המצופה, ואף שלא נפלה בו אשמה בקיום חובותיו״ (תרגום שלנו). בהסתמך על חוות הדעת של המומחה, שהצביעה על ההגדרה ברירת המחדל של השרת כנתיב הפריצה, הוא פסק פיצוי על הפסד הפעילות, השיקום והכופר, במחצית מהסכומים (CA Reims, 28 avril 2026, n° 24/01502).
הכול תלוי בחוזה. בית המשפט לפעילות כלכלית של נאנטר דחה את תביעות חברה שנפגעה מכופרה, משום שאף מסמך לא תיאר את הגיבויים שהוזמנו (TAE Nanterre, 22 octobre 2025, n° 2023F02360). בית המשפט לערעורים של פריז קבע שספק עמד בחובותיו לפי חוזה האנטי-וירוס, לאחר שהציע הגנה נוספת שלקוחו השאיר ללא מענה; לעומת זאת הוא קבע שהספק כשל בניהול המחשוב וחייב אותו להחזיר את ההוצאות שהוצאו אצל ספקים אחרים (CA Paris, pôle 5, ch. 11, 20 janvier 2023, n° 20/05569).
לכן המשרד מתחיל במסמכים הכתובים: הצעת מחיר, חוזה, חשבוניות, תנאים כלליים, התכתבויות. הוא דואג לקביעת הסיבה הטכנית, במידת הצורך באמצעות חוות דעת מומחה שיפוטית, ולאחר מכן מכמת את הנזק ראש נזק אחר ראש נזק. הוא מגן גם על הספק שמואשם באחריות, בעניין היקף משימתו ואשמת לקוחו.
האם התקפת סייבר היא כוח עליון?
לעיתים נדירות. קיים כוח עליון כאשר אירוע שאינו בשליטת החייב, שלא ניתן היה לצפותו באופן סביר בעת כריתת החוזה ״ושאת השלכותיו אין אפשרות למנוע באמצעים מתאימים״ (תרגום שלנו), מונע את קיום חובתו (סעיף 1218 בקוד האזרחי הצרפתי). שלושת התנאים מצטברים. בית המשפט הכללי של פואטייה שלל את אי-הצפיות וציין שהחייב לא הוכיח שום אמצעי שננקט למניעת ההתקפה.
הוא דן בעניינו של גוף הכשרה שנשללה ממנו הפלטפורמה שלו: ״אין לחלוק על כך שהתקפת סייבר היא מחוץ לשליטת החייב בהתחייבות חוזית. אולם אין לטעון שאירוע כזה לא היה בר-צפייה במועד החוזה השנוי במחלוקת, שנכרת ב-28.9.2023, לגבי החייב בהתחייבות המתקיימת ברשת.״ (תרגום שלנו) הספק חויב לפצות על הנזק הכספי והנפשי של לקוחתו (TJ Poitiers, 28 mai 2026, n° 25/02161).
הטענה עדיין טעונה בחינה לפי ההתקפה, מועד החוזה והאמצעים שננקטו: מניעה זמנית משעה את הקיום, אלא אם העיכוב הנובע ממנה מצדיק ביטול החוזה. המשרד טוען אותה או מתנגד לה, לפי הצד בתיק, ובודק אם החוזה מסדיר את הכוח העליון או כולל סעיף הגבלת אחריות, בגבולות החובה המהותית (סעיף 1170 בקוד האזרחי הצרפתי).
האם פגם באבטחת המחשוב חושף את העסק לסנקציות?
כן, כאשר מדובר במידע אישי, ובשלושה מישורים: מנהלי, פלילי ואזרחי. ה-CNIL רשאית להטיל קנס מנהלי של עד 10 מיליון אירו או, לגבי חברה, 2% מהמחזור השנתי העולמי של שנת הכספים הקודמת, לפי הסכום הגבוה, על הפרות של סעיפים 25 עד 39 ל-GDPR, ובהם האבטחה והדיווח; הסכום נקבע בהתחשב בין היתר בחומרה, ברשלנות, באמצעים שננקטו ובשיתוף הפעולה (סעיף 83 ל-GDPR).
מועצת המדינה מפקחת על סנקציות אלה. היא אישרה קנס של 250 000 אירו נגד רשת אופטיקה, מאחר שהפרת המידע של כמעט 200 000 לקוחות הייתה תוצאה ישירה של אי-פיקוח סדיר על המעבד שלה, ומדיניות סיסמאות חלשה הגדילה את הסיכון (CE, 10e ch., 26 avril 2022, n° 449284). במישור הפלילי, עיבוד מידע ללא האמצעים הקבועים בסעיף 32 ל-GDPR דינו חמש שנות מאסר וקנס של 300 000 אירו (סעיף 226-17 בחוק העונשין הצרפתי), וכך גם אי-דיווח (סעיף 226-17-1).
לבסוף, אנשים שהמידע שלהם נחשף רשאים לתבוע פיצוי על נזקם (סעיף 82 ל-GDPR). המשרד מסייע לעסק לתעד, מרגע האירוע, את אמצעי האבטחה שננקטו ואת הפיקוח עליהם, שישפיעו על הסנקציה. מהלך בדיקה של ה-CNIL והערעור על סנקציה מוצגים בעמוד שלנו עורך דין GDPR; ראו גם את המאמר שלנו על סנקציה של ה-CNIL לאחר הפרת מידע רפואי.
אילו חובות אבטחת סייבר חלות כבר עכשיו, עד להחלת NIS 2?
אלה של ה-GDPR, על כל עסק שמעבד מידע אישי, משום ש-NIS 2 טרם חלה בדין הצרפתי. הנחיית האיחוד האירופי 2022/2555, הידועה כ-NIS 2, פורסמה בעיתון הרשמי של האיחוד האירופי ב-27 בדצמבר 2022 ועל כל מדינה חברה להעבירה לדין הלאומי. בצרפת, הצעת החוק בדבר חוסן התשתיות הקריטיות וחיזוק אבטחת הסייבר, שמעבירה אותה לדין הצרפתי, הוגשה לסנאט ב-15 באוקטובר 2024, אושרה בסנאט ב-12 במרץ 2025 ולאחר מכן בוועדה המיוחדת של האסיפה הלאומית ב-10 בספטמבר 2025; נכון ל-31 באוקטובר 2026 היא טרם נדונה במליאה (תיק החקיקה באסיפה הלאומית). ה-ANSSI, הסוכנות הלאומית הצרפתית לאבטחת מערכות מידע, מבהירה ש-NIS 2 ייכנס לתוקף בצרפת לאחר פרסום החוק, צווי היישום והתקנות שלו.
חובות ה-GDPR חלות כבר עכשיו, בכל ענף: אבטחה המתאימה לסיכון (סעיף 32 ל-GDPR), דיווח על הפרות מידע (סעיף 33), פיקוח על מעבדים (סעיף 28). העדר אמצעי אבטחה והעדר דיווח הם גם עבירות פליליות (סעיפים 226-17 ו-226-17-1 בחוק העונשין הצרפתי). היערכות ל-NIS 2 פירושה קודם כול לעמוד בהן, ולארגן ממשל סיכוני סייבר שיוכל לקלוט את חובות הדיווח על אירועים שיחולו בעתיד.
היקף NIS 2, קטגוריות הישויות ולוח הזמנים מפורטים בעמוד שלנו עורך דין NIS 2, המעודכן בכל שלב פרלמנטרי.
העברה כוזבת לאחר הונאת מנהל מתחזה: האם הבנק חייב להחזיר את הכסף?
זה תלוי באמצעי התשלום ששימש וברשלנות העסק. משתמש בשירות תשלום נוקט כל אמצעי סביר כדי לשמור על אבטחת נתוני האבטחה האישיים שלו (סעיף L. 133-16 בקוד המוניטרי והפיננסי הצרפתי), ונושא בכל הפסדי פעולה לא מורשית אם הם נובעים ממעשה מרמה שלו או אם לא קיים את חובותיו במכוון או ברשלנות חמורה (סעיף L. 133-19). לגבי עסק, הסכם ניהול החשבון רשאי לסטות מכללים אלה (סעיף L. 133-2 בקוד המוניטרי והפיננסי הצרפתי): יש לקרוא אותו ראשון.
בית המשפט העליון לערעורים מזכיר שבפעולה לא מורשית ״ספק שירותי התשלום יכול להשתחרר מאחריותו רק כאשר משתמש שירות התשלום מפר ברשלנות חמורה״ (תרגום שלנו) את חובותיו. בעניין שבו הבנק ביצע העברה בינלאומית שנשלחה בפקס, עם חתימה המחקה את חתימת המנהל, אף שהפקס כבר לא היה האמצעי המוסכם, נקבע ש״הבנק, שהסכים לבצע פעולת תשלום באמצעות אמצעי כזה, לא יכול היה לייחס לחברה רשלנות חמורה״ (תרגום שלנו) (Cass. com., 8 octobre 2026, n° 25-17.510).
המשרד מנתח את הסכם ניהול החשבון, את הערוצים המוסכמים ואת סדר האירועים, ולאחר מכן דורש מהבנק החזר. ההיבט הפלילי של המרמה מוסבר בעמוד שלנו הונאת מנהל מתחזה, וההתחזות בדוא״ל בעמוד שלנו נפגעי פישינג.
האם אפשר לפטר עובד שנפל בפח של דוא״ל מזויף?
לא באופן אוטומטי. כל פיטורין מטעמים אישיים חייבים להיות מוצדקים בעילה אמיתית ורצינית (סעיף L. 1232-1 בקוד העבודה הצרפתי), וטעות של עובד שהוטעה בידי נוכל נבחנת לאור הארגון שהמעסיק הקים.
בית המשפט לערעורים של פריז קבע שפיטורי מנהלת חשבונות בשל התנהגות חמורה (faute grave), שביצעה העברה שביקש נוכל שהתחזה למנהל, היו ללא עילה אמיתית ורצינית. הוא ציין ש״המעסיק אינו מוכיח שהנהיג נוהל פנימי לאבטחת אישור תזרימי הכספים כדי להגן על עצמו מפני הונאה מסוג זה, ואף לא שהעביר לעובדיו הדרכה על הסיכונים הכרוכים בפשיעת סייבר״ (תרגום שלנו) (CA Paris, pôle 6, ch. 5, 20 juin 2024, n° 21/09789). המעסיק חויב בתשלום פיצויי הפיטורין.
כל תיק הוא מקרה מיוחד: הפרה מכוונת וחוזרת של הוראות כתובות אינה מטופלת כמו טעות שנעשתה תחת לחץ. המשרד מייעץ למעסיק לפני כל סנקציה ומגן על העובד המואשם. ראו את המאמר שלנו על עובד שפוטר לאחר הונאת מנהל מתחזה ולעניין פעילות שנעצרה בשל ההתקפה את המאמר שלנו על שכר בזמן התקפת סייבר.
לאחר דליפת מידע, האם העסק חייב לפצות את לקוחותיו ואת עובדיו?
רק אם כל אחד מוכיח את נזקו. כל אדם שנגרם לו נזק ממוני או לא ממוני עקב הפרה של ה-GDPR זכאי לקבל פיצוי מבעל המאגר או מהמעבד; המעבד אחראי רק לחובותיו שלו או לחריגתו מההוראות, וכל אחד פטור אם הוא מוכיח שהמעשה שגרם לנזק אינו מיוחס לו כלל (סעיף 82 ל-GDPR).
בית המשפט העליון לערעורים קובע ש״עצם ההפרה של תקנת ההגנה על המידע הכללית אינה מקנה, כשלעצמה, זכות לפיצוי״ (תרגום שלנו): על השופט לבחון אם האדם מוכיח שההפרה גרמה לו נזק ממוני או לא ממוני. הוא ביטל את פסק הדין שהסיק את הנזק מן ההפרה בלבד (Cass. soc., 24 juin 2026, n° 24-22.792). עם זאת הנזק יכול להיות לא ממוני ולהתבטא בחרדה: בית המשפט לערעורים של פואטייה קבע ״נזק לא ממוני שאין עליו עוררין, הנובע מהחשש משימוש לרעה במידע בידי צד שלישי לא מורשה ו/או מאובדן השליטה במידע האישי״ (תרגום שלנו), ופיצה בסך 3 000 אירו מכוח חובת הבטיחות של המעסיק; לעומת זאת הוא דחה את התביעה המבוססת על ה-GDPR, מאחר שלא היה נזק נפרד מזה שכבר פוצה (CA Poitiers, ch. soc., 26 juin 2025, n° 22/01398).
המשרד מגן על העסק שהותקף וקיבל תביעות לאחר דליפה: הוכחת אמצעי האבטחה שננקטו, ייחוס המעשה שגרם לנזק, ודיון בנזק הנטען. תביעותיהם של האנשים עצמם מוצגות בעמוד שלנו עורך דין GDPR; ראו גם את המאמר שלנו על מאגר לקוחות שנשאב בהתקפת סייבר.
כיצד משמרים ראיות לחדירה למחשב?
על ידי קיבוען לפני השיקום, ולאחר מכן תיעודן הרשמי. יומני התחברות, הודעות כופר, התראות אבטחה והתכתבויות עם הספק נשמרים על אמצעי אחסון מבודד, עם תאריכיהם. התלונה והתביעה העתידית תלויות בהם: גישה או הישארות במרמה במערכת דינה שלוש שנות מאסר וקנס של 100 000 אירו, וחמש שנים וקנס של 150 000 אירו אם נמחק או שונה מידע או נפגע תפקוד המערכת (סעיף 323-1 בחוק העונשין הצרפתי).
השופט רשאי להורות על חוות דעת מומחה לפני כל הליך אם יש עילה לגיטימית לשמר או לקבוע ראיות לעובדות שמהן עשויה להיות תלויה הכרעת סכסוך (סעיף 145 בחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי). שופט ההליכים הדחופים של פריז מינה מומחה לתיאור תקלות מחשוב, מקורן ומבצעיהן, בהזכירו ש״דחיפות, קיומה של הפרעה מופרזת בעליל או סכנה קרובה, והעדר מחלוקת רצינית אינם נדרשים״ (תרגום שלנו) לצעד כזה (TJ Paris, réf., 6 mai 2025, n° 25/51066).
האיום יכול לבוא מבפנים. בית המשפט העליון לערעורים אישר את הרשעתו של מנהל רשת שקרא את הדואר האלקטרוני של המנהל, משום שזכות הגישה הטכנית שלו אינה מתירה לו לעיין בהודעות למטרות זרות למשימתו (Cass. crim., 2 septembre 2025, n° 24-83.605). המשרד מארגן את התיעוד הרשמי, את הבקשה החד-צדדית או ההליך הדחוף, ולאחר מכן את התלונה. ראו את העמוד שלנו עורך דין פריצה למחשב.
מה שכר הטרחה של עורך דין בתחום אבטחת הסייבר?
שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מ-31 בדצמבר 1971: אתם יודעים, לפני שאתם מתחייבים, מה כוללת המשימה וכמה היא עולה. ההסכם מפרט בין היתר את הסכום או את שיטת קביעת שכר הטרחה בגין העבודה הצפויה, וכן את ההוצאות והתשלומים השונים הצפויים. החוק פוטר מכך בין היתר במקרה של דחיפות או כוח עליון, וכך עשוי להיות ביום הראשון של התקפת סייבר: ההסכם נחתם אז ברגע שהמשבר מאפשר זאת.
המשרד מעדיף שכר קבוע לכל שלב: בדיקת החוזים ופוליסת הביטוח, ניסוח נספח אבטחה או נוהל להפרת מידע, ניהול משפטי של אירוע (דיווח, תלונה, הודעה לחברת הביטוח), מכתב התראה או תשובה, חוות דעת מומחה שיפוטית, הליך לגופו של עניין, ערעור. שכר המומחים הטכניים מתווסף לשכר הטרחה. כל משימה חדשה מקבלת תוספת להסכם, בלי חיוב בלתי צפוי.
לחוות דעת ראשונית על סמך מסמכים, הבחינה המקדימה של התיק בסך 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס שבעמוד זה, מניבה ניתוח בכתב תוך 24 שעות עבודה. אם התקפה מתנהלת כעת, הפנייה הראשונה היא בטלפון +33 6 89 11 34 45.
מקורות
מקורות משפטיים רשמיים ודפים קשורים
המקורות של דף זה, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי העיסוק הקרובים של המשרד.
מקורות משפטיים רשמיים
- תקנה (האיחוד האירופי) 2016/679 (GDPR): הגדרת הפרת מידע (סעיף 4, נקודה 12), מעבד (סעיף 28), אבטחת העיבוד (סעיף 32), דיווח ל-CNIL (סעיף 33), הודעה לאנשים (סעיף 34), פיצוי (סעיף 82), קנסות (סעיף 83)
- סעיף L. 12-10-1 בחוק הביטוח הצרפתי: תלונה תוך 72 שעות, תנאי לפיצוי
- סעיף L. 113-1 וסעיף L. 113-2 בחוק הביטוח הצרפתי: החרגה מפורשת ומוגבלת, הודעה על האירוע המזיק
- סעיף 226-17 וסעיף 226-17-1 בחוק העונשין הצרפתי: העדר אבטחה והעדר דיווח על הפרת מידע
- סעיף 323-1 בחוק העונשין הצרפתי: גישה והישארות במרמה במערכת לעיבוד נתונים אוטומטי
- סעיפים 1112-1, 1170, 1218, 1231-1 ו1231-3 בקוד האזרחי הצרפתי: חובת מידע, חובה מהותית, כוח עליון, אחריות חוזית, נזק צפוי
- סעיף 145 לקוד סדר הדין האזרחי הצרפתי: אמצעי חקירה לפני כל הליך
- סעיפים L. 133-2, L. 133-16 וL. 133-19 בקוד המוניטרי והפיננסי הצרפתי: סטייה בהסכם לגבי בעלי מקצוע, אבטחת נתוני תשלום, פעולות לא מורשות
- סעיף L. 1232-1 וסעיף L. 4121-1 בקוד העבודה הצרפתי: עילה אמיתית וחמורה, חובת הבטיחות של המעסיק
- הצעת החוק בדבר חוסן התשתיות הקריטיות וחיזוק אבטחת הסייבר: העברת הנחיית האיחוד האירופי 2022/2555 (NIS 2) לדין הצרפתי, תיק החקיקה
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות שהובאו
- Cass. com., 8 octobre 2026, n° 25-17.510: הוראת העברה כוזבת, אי-אפשר לטעון לרשלנות חמורה
- Cass. 2e civ., 23 janvier 2025, n° 23-14.482: סעיף החרגה המצריך פרשנות
- Cass. soc., 24 juin 2026, n° 24-22.792: הפרת GDPR בלי נזק מוכח
- Cass. crim., 2 septembre 2025, n° 24-83.605: מנהל רשת, הישארות במרמה במערכת
- CA Reims, 28 avril 2026, n° 24/01502: חובת אמצעים מוגברת, אחריות משותפת, פיצוי על הכופר
- CA Paris, pôle 5, ch. 11, 20 janvier 2023, n° 20/05569: אנטי-וירוס, הגנה נוספת שנותרה ללא מענה; כשל בניהול המחשוב שפוצה
- CA Paris, pôle 6, ch. 5, 20 juin 2024, n° 21/09789: עובד שנפל בפח של הונאת מנהל מתחזה, פיטורין ללא עילה
- CA Poitiers, ch. soc., 26 juin 2025, n° 22/01398: מידע שנחשף, נזק לא ממוני, חובת הבטיחות
- TAE Nanterre, 22 octobre 2025, n° 2023F02360: גיבוי שלא תואר בחוזה, תביעות הנפגע נדחו
- TJ Poitiers, 28 mai 2026, n° 25/02161: התקפת סייבר צפויה לגבי שירות מקוון
- TJ Brive-la-Gaillarde, 2 octobre 2026, n° 25/00386: כיסוי סייבר המוגבל להוצאות טיפול
- TJ Paris, réf., 6 mai 2025, n° 25/51066: חוות דעת מומחה מחשוב לפני כל הליך
- CE, 10e ch., 26 avril 2022, n° 449284: אי-פיקוח על המעבד, הקנס אושר
- CE, 10e et 9e ch. réunies, 22 juillet 2022, n° 449694: אבטחת יסוד, אין חובת דיווח אם ה-CNIL גילתה את ההפרה
התקפת סייבר, דליפת מידע, ספק כושל?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. מסרו את מועד גילוי האירוע, הממצאים הטכניים, חוזי הספקים שלכם, פוליסת הביטוח שלכם והמידע שנפגע: עו״ד חסן כהן בודק אילו מועדים רצים, ולאחר מכן מנחה אתכם בדרך המתאימה, דיווח, תלונה, הודעה לחברת הביטוח, מכתב התראה, חוות דעת מומחה, תביעה או הגנה בבית המשפט.