Kohen Avocats — הגנה פלילית
האשמה באונס בפריז: עורך דין להגנה פלילית דחופה
זימון לחקירה, מעצר משטרתי לחקירה (garde à vue), חקירה שיפוטית או משפט פלילי: במקרה של האשמה באונס בפריז, המשרד מכין את הגנתכם, בוחן את מסמכי התיק ובודק את הכללים שחלו במועד המעשים הנטענים.
חקירה או דיון בבית המשפט בקרוב: ציינו את התאריך ושלחו את הזימון, כדי שנוכל לתאם את הליווי.
האשמה באונס · פריז
הכנת ההגנה שלכם
שלחו את הזימון ואת ההחלטות שקיבלתם אל משרד עורכי הדין הפליליים שלנו בפריז. ציינו איזו יחידת משטרה או איזה בית משפט מטפלים בתיק, ומהו המועד הקרוב.
הגנה
פריז
ואזור איל-דה-פרנס
Kohen Avocats, פריז 16
ההגנה שלכם מפני האשמה באונס
הגנה פלילית · הרובע ה-16 של פריז
עורך הדין שלכם מול האשמה באונס בפריז
- לשכת עורכי הדין של פריז
- הגנה פלילית
- פריז ואיל-דה-פרנס
- מעצר משטרתי וחקירה שיפוטית
זימון לחקירה, מעצר משטרתי לחקירה או העמדה בסטטוס נחקר רשמי (mise en examen) מחייבים כל אחד תגובה שונה. המשרד בודק את המעשים המיוחסים, את מועדם ואת הסיווג המשפטי שנקבע, מכין את הפגישה עם עורך הדין ודואג לשמירת המסמכים. כבר מתחילת המעצר המשטרתי ניתן לבקש סיוע של עורך דין; הגישה למסמכי התיק מוגבלת אז בחוק (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי (Code de procédure pénale), סעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי). בשלב החקירה השיפוטית, העבודה מתמקדת בתיק הפתוח לעיון ההגנה, בבקשות לביצוע פעולות חקירה ובחוות הדעת של מומחים (סעיף 114 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי).
עו״ד חסן כהן, חבר לשכת עורכי הדין של פריז (Barreau de Paris), מלווה אתכם בפריז ובאיל-דה-פרנס בהכנת ההודעות שלכם, בהתמודדות עם האישומים ובהגנה על חירותכם. המשרד מכין גם את המשפט בפני בית משפט מחוזי לפשעים חמורים (cour criminelle départementale) או בית משפט לפשעים חמורים עם מושבעים (cour d'assises), לפי בית המשפט המוסמך (סעיף 380-16 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי). שלחו את הזימון ואת ההחלטות שקיבלתם, או התקשרו למספר +33 6 89 11 34 45 כדי לפרט את מצבכם ולתאם את הליווי.
הפרופיל הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB)המשרד: 10 avenue du Colonel Bonnet, 75016 Paris
חקירה ראשונה
בניית ציר הזמנים, הבנת הסיווג המשפטי והחלטה משותפת אתכם אילו הודעות למסור.
מסמכים וחוות דעת מומחים
השוואת ההודעות להתכתבויות שנשמרו וזיהוי הנקודות שיש להעביר לבחינת המומחים.
חירות ומשפט
איסוף מסמכים אישיים תומכים והכנת טיעונים לגבי האישומים והעונש המרבי הקבוע בחוק.
המעשה, ההסכמה והכוונה
מה כוללת עבירת האונס
הסיווג המשפטי תלוי במעשה המיוחס, בנסיבותיו ובחוק שחל במועדו. האשמה אינה קביעת אשמה (הסעיף המקדמי לחוק סדר הדין הפלילי).
המעשים הנכללים
חדירה, מעשה פה-איבר מין או פה-פי הטבעת
סעיף 222-23 לחוק העונשין הצרפתי (Code pénal) חל על כל חדירה מינית, מכל סוג שהוא, וכן על כל מעשה פה-איבר מין או פה-פי הטבעת, שבוצעו באדם אחר או במבצע עצמו באמצעות אלימות, כפייה, איום או הפתעה. מעשה פה-איבר מין או פה-פי הטבעת נכלל אפוא בהגדרה זו גם ללא חדירה. תקיפות מיניות אחרות נופלות בעיקר תחת סעיף 222-27 לחוק העונשין. היעדר חדירה כשלעצמו אינו מספיק כדי להבחין בינן לבין אונס.
ההסכמה
הערכה של הנסיבות
בנוסחו התקף מאז 8 בנובמבר 2025, סעיף 222-22 לחוק העונשין קובע כי ההסכמה צריכה להיות חופשית ומדעת, ספציפית, מוקדמת וניתנת לחזרה. לא ניתן להסיק אותה משתיקה בלבד או מהיעדר תגובה בלבד. אלימות, כפייה, איום או הפתעה שוללים את ההסכמה. כללים אלה חלים גם בתוך בני זוג. הכפייה יכולה להיות פיזית או נפשית (סעיף 222-22-1 לחוק העונשין).
הכוונה
בחינת מה שהאדם ידע ועשה
הכוונה היא תנאי לפשע החמור (סעיף 121-3 לחוק העונשין). ההגנה בוחנת את המעשים המיוחסים, את ההתכתבויות ואת הנסיבות שניתן היה להבחין בהן בעת המעשים. קשר קודם או היעדר התנגדות אינם מחליפים את בחינת ההסכמה למעשה הספציפי (סעיף 222-22 לחוק העונשין).
כאשר הקורבן קטין
עבירות עצמאיות
מלבד המקרה שבסעיף 222-23, המעשים האמורים, כאשר בגיר מבצע אותם בקטין מתחת לגיל חמש עשרה, או כאשר קטין זה מבצע אותם בבגיר, מהווים אונס כאשר פער הגילים מגיע לחמש שנים. פער זה אינו נדרש כאשר ניתן תשלום, טובת הנאה בעין או הבטחה לאחד מהם (סעיף 222-23-1 לחוק העונשין). אונס בתוך המשפחה (inceste) של קטין כפוף להגדרה אחרת: מבצע בגיר שהוא בן משפחה מדרגה עולה, או אדם אחר מהרשימה שבחוק שיש לו סמכות על פי דין או בפועל (סעיף 222-23-2 לחוק העונשין, סעיף 222-22-3 לחוק העונשין). עבירות אלה אינן מחייבות הוכחה של אלימות, כפייה, איום או הפתעה.
„הנאשם פעל בדרך של הפתעה כאשר נגע בקורבן נגיעות מיניות בעודה ישנה” (תרגום שלנו)
Cass. crim., 11 septembre 2024, n° 23-86.657
פסק דין זה עוסק בתקיפה מינית וקודם לרפורמה של 2025. בית המשפט מתבסס גם על כך שהמעשים נמשכו למרות מצב של קיפאון (sidération) שהמבצע עצמו הבחין בו. הוא מבהיר את משמעות ההפתעה והכוונה בנסיבות אלה; הוא אינו מבסס כשלעצמו אונס או מתן חומר.
לגבי מעשים ישנים, המשרד חוזר להוראות החוק שחלו במועדן. עבירה חדשה או עונש חדש וחמור יותר אינם חלים למפרע (סעיף 112-1 לחוק העונשין).
מאסר, עונשים נלווים ומאגר עברייני המין
העונשים הקבועים בחוק בגין אונס
הנתונים שלהלן הם העונשים המרביים הקבועים בהוראות החוק המצוטטות. העונש שנגזר בפועל חייב להיות מותאם אישית לפי העובדות ומצבו של האדם (סעיף 132-1 לחוק העונשין).
15 שנים
אונס כהגדרתו בסעיף 222-23
20 שנים
נסיבות מחמירות לפי סעיף 222-24
30 שנים
מות הקורבן: סעיף 222-25
מאסר עולם
עינויים או מעשי אכזריות: סעיף 222-26
עשרים שנות מאסר
נסיבות מחמירות שיש להוכיח
סעיף 222-24 לחוק העונשין מונה, בין היתר, קורבן מתחת לגיל חמש עשרה, סמכותו של המבצע, כמה מבצעים או שותפים, שימוש בנשק או איום בו, והטלת מום או נכות קבועה. מתווספים לכך, בין היתר, קשר הנישואין, מצבי פגיעות מסוימים שהיו גלויים או ידועים, מתן חומר לקורבן שלא בידיעתו כדי לפגוע בכושר השיפוט שלו או בשליטתו במעשיו, ומעשים שבוצעו בתחבורה ציבורית או במקום המשמש גישה אליה. כל נסיבה צריכה להיבחן מול התנאים המדויקים של הוראת החוק ומול מועד המעשים.
האונס כהגדרתו בסעיפים 222-23-1 ו-222-23-2 דינו אף הוא עשרים שנות מאסר, על בסיס נפרד של סעיף 222-23-3 לחוק העונשין.
השלכות נוספות
בחינת כל אמצעי בנפרד
פיקוח סוציו-שיפוטי (suivi socio-judiciaire) קבוע בסעיף 222-48-1 לחוק העונשין. צו טיפול (injonction de soins) כפוף לתנאי סעיף 131-36-4 לחוק העונשין, ובפרט לחוות דעת רפואית הקובעת שטיפול אפשרי. איסור על כל פעילות הכרוכה במגע קבוע עם קטינים קבוע בסעיף 222-45 לחוק העונשין. שלילת הזכות להיבחר כפופה לסעיף 131-26-2 לחוק העונשין, המאפשר פטור ממנה בהחלטה מנומקת במיוחד.
המאגר הלאומי של עברייני מין ואלימות (FIJAIS) כפוף למשטר משפטי משלו: יש להבחין בין רישום, שמירת המידע, חובות התייצבות ומחיקה אפשרית (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-53-4 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-53-5 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-53-10 לחוק סדר הדין הפלילי).
FIJAIS
רישום ותקופת שמירה
לגבי בגיר, הרשעה באונס נרשמת גם אם אינה סופית. בתיקי פשעים חמורים, הרישום יכול להיעשות כבר עם ההעמדה בסטטוס נחקר רשמי, באופן אוטומטי אלא אם השופט החוקר (juge d'instruction) החליט אחרת בהחלטה מנומקת (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי). לגבי בגיר, המידע נשמר שלושים שנה בגין פשע חמור (crime) או עבירה פלילית בינונית (délit) שדינה עשר שנות מאסר, ועשרים שנה במקרים האחרים; לגבי קטין התקופה היא עשר שנים. כאשר מרוצה עונש מאסר בפועל בגין ההרשעה שבעקבותיה נעשה הרישום, התקופה נמנית מיום השחרור (סעיף 706-53-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
חובות
קריאת ההודעה שהתקבלה
ככלל, יש להמציא אישור כתובת פעם בשנה. בגיר שהורשע בפשע חמור או בעבירה שדינה עשר שנות מאסר חייב להתייצב אישית כל שישה חודשים, ובמקרים שקבע החוק התייצבות זו יכולה להפוך לחודשית. לגבי קטינים בני שלוש עשרה עד שמונה עשרה, משטר מחמיר זה חל רק על הרשעה בפשע חמור שדינו עשרים שנות מאסר לפחות. שינויי כתובת, שם משפחה או שם פרטי, וכן בקשות לשינוי שם משפחה או שם פרטי, יש להצהיר עליהם תוך חמישה עשר יום לפי האופן הקבוע בחוק. חובות המצאת האישור וההתייצבות מושעות בתקופת המאסר. אי-עמידה בחובות אלה דינה שנתיים מאסר וקנס של 30 000 אירו (סעיף 706-53-5 לחוק סדר הדין הפלילי).
מחיקה
אין מועד כללי של שלוש שנים
הבקשה מבוססת על כך שהמידע אינו מדויק או ששמירתו אינה נחוצה עוד, בכפוף לתנאי הקבילות של סעיף 706-53-10 לחוק סדר הדין הפלילי. הבקשה מוגשת לתובע הרפובליקה (procureur de la République), או לשופט החוקר כאשר הרישום מבוסס על ההעמדה בסטטוס נחקר רשמי. יש לבדוק את חוות הדעת הרפואית הנדרשת לגבי רישומים מסוימים ואת דרכי ההשגה. מחיקת ההרשעה מהמרשם הפלילי (casier judiciaire) אינה מוחקת אוטומטית את הרישום ב-FIJAIS (סעיף 706-53-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
„אין בסמכותו לפטור את המורשע מרישום ב-FIJAIS” (תרגום שלנו)
Cass. crim., 29 mai 2024, n° 23-87.127
כלל זה נוגע להרשעה בעבירה המנויה בסעיף 706-47 שדינה יותר מחמש שנות מאסר. פסק הדין ביטל פטור שניתן בגין תקיפה מינית בנסיבות מחמירות. אין לבלבל בין סף זה לבין הסף של עבירות שדינן חמש שנות מאסר בדיוק, שלגביהן החוק קובע הבחנות (סעיף 706-53-2 לחוק סדר הדין הפלילי).
מהחקירה ועד המשפט הפלילי
הבנת שלבי ההליך
תלונה אינה מובילה אוטומטית למעצר משטרתי, להעמדה בסטטוס נחקר רשמי או למשפט. חזקת החפות נשמרת, וכל אמצעי מחייב בסיס משפטי משלו (הסעיף המקדמי לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 80-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
חקירה ותשאול
חקירה ללא מעצר (audition libre) מקנה, בין היתר, את הזכות לשתוק, את הזכות לעורך דין כשמדובר בפשע חמור ואת הזכות לעזוב את המקום (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי). מעצר משטרתי לחקירה הוא אמצעי אחר.
מעצר משטרתי לחקירה
משך הזמן הרגיל הוא עשרים וארבע שעות, עם הארכה של עשרים וארבע שעות לכל היותר באישור בכתב ומנומק, בכפוף לתנאים שבחוק (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי).
חקירה שיפוטית
חקירה שיפוטית היא חובה בתיקי פשעים חמורים. העמדה בסטטוס נחקר רשמי מחייבת אינדיקציות חמורות או מתיישבות זו עם זו, ואינה אוטומטית (סעיף 79 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 80-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
חירות או מעצר
החירות נותרת הכלל. פיקוח שיפוטי (contrôle judiciaire), מעצר בית בפיקוח אלקטרוני ומעצר כפופים כל אחד לתנאים נפרדים (סעיף 137 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי).
סיום החקירה השיפוטית
השופט מעריך את הראיות נגד האדם: ניתן להורות על צו סגירת תיק שיפוטי (non-lieu) או על העמדה לדין (mise en accusation) בפני בית המשפט המוסמך (סעיף 177 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 181 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 181-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
משפט וערעור
ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי לפשעים חמורים נדון בפני בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים. גם על הרשעות שניתנו בערכאה ראשונה בבית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים ניתן לערער (סעיף 380-21 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 380-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
בית המשפט
בית משפט מחוזי לפשעים חמורים או בית משפט עם מושבעים
נכון ל-13 באוקטובר 2026, סעיף 380-16 לחוק סדר הדין הפלילי מעניק לבית המשפט המחוזי לפשעים חמורים סמכות לשפוט בערכאה ראשונה בגירים הנאשמים בפשע חמור שדינו חמש עשרה או עשרים שנות מאסר, אלא אם יש נאשם נוסף שאינו עומד בתנאים שבחוק. אונס בנסיבות מחמירות שדינו עשרים שנה יכול אפוא להידון בבית משפט זה. הוא יושב בדין ללא חבר מושבעים (סעיף 380-19 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים שומר על סמכותו בשאר המקרים שבתחומו ובערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי לפשעים חמורים (סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 380-21 לחוק סדר הדין הפלילי).
מעצר זמני
החלטה של שופט החירויות והמעצרים
שופט החירויות והמעצרים (JLD) הוא המורה על מעצר זמני (détention provisoire) או מאריך אותו, ולא השופט החוקר לבדו (סעיף 137-1 לחוק סדר הדין הפלילי). המעצר צריך להיות האמצעי היחיד להשגת מטרה הקבועה בחוק, שפיקוח שיפוטי או פיקוח אלקטרוני לא יאפשרו להשיג. סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי מונה בין היתר את שמירת הראיות, מניעת לחצים, מניעת תיאום פסול, הגנה על הנחקר הרשמי, הבטחת זמינותו להליך ומניעת חזרה על העבירה. הפרת הסדר הציבורי צריכה להיות חריגה ומתמשכת; הד תקשורתי בלבד אינו מספיק.
בקשות והשגות
הכנת ערובות בלי להבטיח שחרור
המשרד אוסף מסמכים המעידים על מקום מגורים, עיסוק, הכנסות וטיפול רפואי, וכן אפשרויות מגורים שניתן להציע. ניתן להגיש בקשה לשחרור במסגרת סעיף 148 לחוק סדר הדין הפלילי, האוסר בין היתר הגשת בקשה חדשה כל עוד לא ניתנה הכרעה סופית בבקשה קודמת או בהשגות על צו המעצר. ערעור על ההחלטות שניתן לערער עליהן בדרך זו כפוף לסעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי. יש לקרוא את ההחלטה ואת ההודעה עליה לפני קביעת לוח הזמנים.
הודעות, חוות דעת ומסמכים
הכנת ההגנה שלכם
הזכות לשתוק והזכות למסור את גרסתכם שייכות לכם. במעצר משטרתי לחקירה מודיעים לכם עליהן מיד עם תחילת המעצר, ואתם מפעילים אותן בחקירות לאחר שמסרתם את פרטי זהותכם (סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). השיחה עם עורך הדין חסויה (סעיף 63-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
ההודעות שלכם
מימוש הזכות לשתוק
זכות אישית
- ספרו לעורך הדין מה ידוע לכם על המעשים המיוחסים.
- זהו את הנקודות שהמסמכים הזמינים מאפשרים לאמת.
- שקלו יחד אם לענות או לשתוק בחקירה.
ההודעות שלכם
מסירת הסברים
להבחין בין זיכרון לוודאות
- שחזרו את האירועים בלי למלא פערים בזיכרון.
- קשרו את ההסברים שלכם למסמכים ששמרתם.
- קראו בעיון את ההודעות המוצגות לכם.
הסיוע המבוקש בחקירות ובעימותים כפוף לסעיף 63-4-2 לחוק סדר הדין הפלילי. נוכחות עורך הדין היא הכלל, אלא אם ויתרתם עליה במפורש, נדחתה כדין או שמתקיימת חקירה דחופה בתנאים החריגים של סעיף 63-4-2-1 לחוק סדר הדין הפלילי. בשלב זה עורך הדין אינו מקבל גישה לכל חומר החקירה: המסמכים שניתן לעיין בהם מנויים בסעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי.
משקל הראיות
בחינת ההודעות ומה שתומך בהן
הגשת תלונה אינה מוכיחה כשלעצמה אשמה. אך החוק אינו דורש תעודה רפואית, עד ישיר או ממצא ביולוגי לכל הרשעה: השופטים מעריכים את הראיות ואת טענות ההגנה לפי שכנוע פנימי (intime conviction), בכפוף לחובת ההנמקה (סעיף 353 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 380-19 לחוק סדר הדין הפלילי). ההגנה בוחנת את ההודעות בלי להניח שהן שקריות, ומעמתת כל רכיב עם התיק כולו.
הסממה לצורך עבירת מין
הבחנה בין פגיעה בכושר השיפוט לבין מתן חומר שלא בידיעת הקורבן
מתן חומר לקורבן שלא בידיעתו כדי לפגוע בכושר השיפוט שלו או בשליטתו במעשיו הוא נסיבה מחמירה של אונס (סעיף 222-24 לחוק העונשין, 15°). מתן חומר שלא בידיעת האדם, שיש בו כדי לגרום לפגיעה כזו, במטרה לבצע אונס או תקיפה מינית, מהווה גם עבירה נפרדת (סעיף 222-30-1 לחוק העונשין). תנאים אלה אינם זהים לעצם הקביעה שנצרך אלכוהול. המשרד בוחן את ציר הזמנים, הדגימות הזמינות, הממצאים הטכניים ושאר המסמכים, כדי לזהות את השאלות שכדאי להפנות למומחים.
חוות דעת מומחים
בקשה מדויקת בתוך המועד שנמסר
בשלב החקירה השיפוטית, בקשה לביצוע פעולת חקירה צריכה להיות בכתב, מנומקת ולהתייחס לפעולה מסוימת (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי). לאחר שנמסרה הודעה על חוות דעת מומחה, המועד שנקבע להגשת הערות או לבקשת השלמה או חוות דעת נגדית (contre-expertise) אינו יכול להיות קצר מחמישה עשר יום, או מחודש אחד בחוות דעת חשבונאית או פיננסית. לאחר מועד זה, בקשה חדשה באותו עניין מחייבת רכיב חדש (סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי). מסקנה שאינה לטובתכם אינה מקנה אוטומטית זכות לחוות דעת נגדית.
המסמכים שיש להעביר למשרד
- זימון, הודעה על מעצר משטרתי, צו או הודעה שהתקבלו, עם התאריכים שלהם.
- התכתבויות מלאות וקבצים מקוריים שברשותכם: הודעות, תמונות, רישומי שיחות וגיבויים.
- ציר זמנים אישי המבחין בין הזיכרונות שלכם, המסמכים והנקודות שאינן ודאיות.
- אסמכתאות על נסיעות, נוכחות ולוח זמנים, בלי לשנות את המסמכים.
- פרטי הקשר של העדים ומה כל אחד מהם ראה או שמע בעצמו.
- מסמכים המעידים על מקום מגורים, עיסוק, הכנסות, קשרים משפחתיים וטיפול רפואי.
העצה שלנו לשלב ההכנה: שמרו את הנתונים שברשותכם בלי לערוך אותם, והימנעו מכל פנייה למתלוננת או למתלונן כדי לדון בתלונה. אדם קרוב יכול לעזור לכם מבחינה מעשית; אם הוא קיבל הודעה במסגרת הכללים החוקיים של המעצר המשטרתי, הוא יכול למנות עורך דין, בכפוף לאישורכם (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי). הוא אינו מחליט במקומכם על ההודעות שתמסרו (סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
התיישנות והאשמה שנויה במחלוקת
בדיקת המועדים על פי התיק
החישוב תלוי במועד המעשים, בגיל הקורבן, בפעולות ההליך ובחוקים שהתחלפו לאורך הזמן. מועד שנמסר בלי ציר זמנים זה עלול להטעות (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 112-2 לחוק העונשין).
הכלל הבסיסי
עשרים שנה, או שלושים שנה מהבגירות
באונס שבוצע בבגיר, תקופת ההתיישנות (prescription) הבסיסית היא עשרים שנה מיום המעשים. באונס שבוצע בקטין, היא שלושים שנה מיום בגירותו (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי). חישוב בסיסי זה אינו פוטר מבדיקת הפסקות, השעיות וכללים מיוחדים. חוקים חדשים בעניין התיישנות חלים כאשר ההתיישנות טרם התגבשה (סעיף 112-2 לחוק העונשין).
קורבנות קטינים נוספים
הארכה והפסקה הן דברים שונים
אם אותו מבצע מבצע, לפני תום תקופת ההתיישנות, אונס חדש, תקיפה מינית או עבירה מינית (atteinte sexuelle) בקטין אחר, ההתיישנות של האונס הראשון יכולה להתארך עד להתיישנות העבירה החדשה (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי). אין מדובר בהשעיה כללית שמופעלת עם גילוי קורבן נוסף. בנוסף, פעולות מפסיקות שבוצעו בהליך הנוגע לעבירות מין מסוימות בקטין אחר יכולות להפסיק את מרוץ ההתיישנות בתנאים של סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי.
השעיה
בדיקת המכשול הנטען
סעיף 9-3 לחוק סדר הדין הפלילי דורש מכשול משפטי הקבוע בחוק או מכשול עובדתי שאין להתגבר עליו, הדומה לכוח עליון, שמנע את פתיחת ההליך הפלילי או את ניהולו. יש לזהות את העובדות שמהוות לכאורה מכשול זה ואת מועדיהן. דף זה אינו מאפשר להכריע בשאלת ההתיישנות בתיק מסוים.
האשמה שנויה במחלוקת
הלשנה כוזבת: עבירה נפרדת
תוצאה חיובית להגנה אינה מוכיחה אוטומטית עבירה של הלשנה כוזבת (dénonciation calomnieuse). סעיף 226-10 לחוק העונשין דורש בין היתר שהעובדה שעליה הולשן תהיה כזו שעלולה להוביל לסנקציה, שתהיה מכוונת נגד אדם מסוים, שהמלשין ידע שהיא אינה נכונה כולה או חלקה, ושהדיווח הופנה לאחד הגורמים המנויים בחוק. העונש הוא חמש שנות מאסר וקנס של 45 000 אירו. החלטה סופית הקובעת שהמעשה לא בוצע או שאינו מיוחס לאדם מוכיחה בהכרח את שקריות ההאשמה; היא אינה מוכיחה כשלעצמה שהמלשין ידע על שקריות זו בעת ההלשנה.
נקודת המוצא וההשעיה
צו סגירת תיק אינו מתחיל את המועד מחדש באופן אוטומטי
תקופת ההתיישנות הרגילה של עבירה פלילית בינונית (délit) היא שש שנים (סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) קובע את נקודת המוצא שלה ביום שבו ההלשנה מגיעה לרשות המוסמכת; ההליכים בעניין העובדה שעליה הולשן משעים מועד זה עד להחלטה הסופית (Cass. crim., 21 avril 2020, n° 19-81.089, סעיף 226-11 לחוק העונשין). החישוב מחייב אפוא את מועדי הקבלה, ההליכים וההחלטה, וכן בדיקה של הפסקות.
„ההתיישנות של ההליך הפלילי בגין הלשנה כוזבת נותרת מושעית כל עוד ההליך נמשך לגבי הפיצויים האזרחיים” (תרגום שלנו)
Cass. crim., 21 avril 2020, n° 19-81.089
הבהרה זו נוגעת למקרה של זיכוי (relaxe) שרק התובע האזרחי בהליך הפלילי (partie civile) ערער עליו. פסק הדין מתייחס לדין הקודם בעניין מועדים, אך את ההבחנה בין נקודת מוצא להשעיה יש לקרוא לצד סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 226-11 לחוק העונשין בנוסחם התקף כיום.
שאלות נפוצות
השאלות שלכם על האשמה באונס
מה לעשות ברגע שמאשימים אותי באונס?
העבירו לעורך דין את הזימון או את המסמך שקיבלתם וציינו את מועד החקירה. הכינו ציר זמנים שמבחין בין האירועים שאתם זוכרים לבין מידע שנלקח מההודעות שלכם. שמרו את ההתכתבויות המלאות ואת הקבצים המקוריים שברשותכם. מטעמי זהירות, הימנעו מלפנות למתלוננת או למתלונן כדי לדון בתלונה.
מעמדכם קובע את זכויותיכם. בחקירה ללא מעצר בגין פשע חמור, אתם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין, לשתוק ולעזוב את המקום (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי). במעצר משטרתי לחקירה, אתם רשאים לבקש עורך דין מתחילת המעצר ולבחור אם לענות או לשתוק לאחר שמסרתם את פרטי זהותכם (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). עורך הדין עוזר לכם להכין את הבחירות האלה על בסיס המידע הזמין; בשלב זה אין בהכרח בידיו את כל חומר החקירה.
האם כדאי לדבר במעצר המשטרתי?
ההחלטה שלכם. סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שלאחר מסירת פרטי הזהות יש לכם הזכות למסור הודעות, לענות על שאלות או לשתוק. השיחה החסויה עם עורך הדין מאפשרת לדון במעשים המיוחסים ובמידע שברשותכם (סעיף 63-4 לחוק סדר הדין הפלילי). את הבחירה מכינים בלי להמציא זיכרונות ובלי לנסות להשלים ציר זמנים לא ודאי.
במעצר המשטרתי, עורך הדין רשאי לעיין רק במסמכים המנויים בסעיף 63-4-1 לחוק סדר הדין הפלילי, ובהם ההודעה על הזכויות, התעודה הרפואית ופרוטוקולי החקירה של האדם המיוצג. הסיוע המבוקש בחקירות מוסדר בסעיף 63-4-2 לחוק סדר הדין הפלילי, עם חריגים מוגדרים. אף דרך של מסירת הודעות אינה מבטיחה תוצאה: השיחה נועדה להבין את ההשלכות של תשובותיכם ולממש את זכויותיכם.
האם הרפורמה בעניין ההסכמה משנה את ההגנה?
נוסחו של סעיף 222-22 לחוק העונשין, התקף מאז 8 בנובמבר 2025, מגדיר את ההסכמה כחופשית ומדעת, ספציפית, מוקדמת וניתנת לחזרה. היא נבחנת לאור הנסיבות. לא ניתן להסיק אותה משתיקה בלבד או מהיעדר תגובה בלבד. אלימות, כפייה, איום או הפתעה שוללים את ההסכמה. סעיף 222-23 לחוק העונשין חל כעת במפורש על מעשי פה-פי הטבעת, בנוסף לחדירות מיניות ולמעשי פה-איבר מין.
על ההגנה לבחון אפוא את המעשה המסוים, את הנסיבות ואת ההתכתבויות, בלי להסיק הסכמה מקשר קודם או מהיעדר התנגדות. לגבי מעשים מוקדמים יותר, המשרד בודק איזה נוסח של החוק חל: עבירות ועונשים חדשים וחמורים יותר אינם חלים למפרע (סעיף 112-1 לחוק העונשין). הצגת הדין הנוכחי אינה מחליפה את הבדיקה לפי מועדים.
האם ניתן להיעצר במעצר זמני?
כן, אך סיווג המעשה כאונס אינו הופך את המעצר לאוטומטי. החירות היא הכלל לגבי נחקר רשמי. המעצר הוא חריג, למקרים שבהם פיקוח שיפוטי או מעצר בית בפיקוח אלקטרוני אינם מספיקים (סעיף 137 לחוק סדר הדין הפלילי). שופט החירויות והמעצרים הוא המורה עליו או מאריך אותו (סעיף 137-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי דורש נתונים מדויקים לכך שהמעצר הוא האמצעי היחיד להשגת מטרה הקבועה בחוק, למשל מניעת לחצים, שמירת ראיות או הבטחת זמינותו של האדם להליך. הפרת הסדר הציבורי צריכה להיות חריגה ומתמשכת; הד תקשורתי אינו מספיק. עורך הדין מכין את המסמכים התומכים הרלוונטיים ואת החלופות שיש להציע. בקשה לשחרור כפופה לתנאי הקבילות של סעיף 148 לחוק סדר הדין הפלילי.
אילו הודעות יש לשמור?
שמרו את ההתכתבויות שברשותכם מלפני האירועים ומאחריהם: הודעות SMS, אפליקציות מסרים, דואר אלקטרוני, שיחות באפליקציות היכרויות, תמונות וקבצים מצורפים. ככל האפשר, שמרו את השיחות המלאות ואת הקבצים המקוריים, עם התאריכים שלהם. ספרו לעורך הדין על גיבויים קיימים ועל המכשירים הרלוונטיים. אלה עצות להכנת התיק, לא הזמנה לגשת לחשבונות של אחרים או לערוך נתונים.
עורך הדין יוכל לעמת חומרים אלה עם ההודעות ולגבש בקשה מסוימת לביצוע פעולת חקירה במהלך החקירה השיפוטית (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי). הודעת חיבה קודמת או קשר בעבר אינם מהווים כשלעצמם הסכמה למעשה שבגינו מתנהל ההליך: ההסכמה צריכה להיות ספציפית, מוקדמת וניתנת לחזרה (סעיף 222-22 לחוק העונשין). שלחו גם את ההתכתבויות שנראות לכם לא נוחות, כדי שההקשר שלהן ייבחן.
האם תלונה לבדה מספיקה להרשעה?
עצם הגשת תלונה אינה מהווה הוכחת אשמה: כל חשוד או נאשם נהנה מחזקת החפות (הסעיף המקדמי לחוק סדר הדין הפלילי). עם זאת, לא נכון לטעון שהרשעה מחייבת תמיד תעודה רפואית, עד ישיר, ממצא ביולוגי או הודאה. ההודעות של המתלוננת או המתלונן הן ראיות שבית המשפט מעריך.
בתיקי פשעים חמורים, סעיף 353 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את הערכת הראיות וטענות ההגנה לפי שכנוע פנימי של השופטים, בכפוף לחובת ההנמקה. משטר זה חל על בית המשפט המחוזי לפשעים חמורים בהתאמות הקבועות בסעיף 380-19 לחוק סדר הדין הפלילי. עבודת ההגנה היא לבחון בדקדוק את ההודעות, את ההקשר שלהן ואת שאר המסמכים, ולאחר מכן לבקש את פעולות החקירה הרלוונטיות. היעדר סוג מסוים של ראיה אינו מספיק אפוא כשלעצמו כדי לחזות תוצאה.
מה ההבדל בין אונס לתקיפה מינית?
אונס חל על חדירות מיניות מכל סוג שהוא, וגם על מעשי פה-איבר מין ופה-פי הטבעת, שבוצעו באדם אחר או במבצע עצמו באמצעות אלימות, כפייה, איום או הפתעה (סעיף 222-23 לחוק העונשין). הכללים הנוכחיים בעניין ההסכמה מופיעים בסעיף 222-22 לחוק העונשין. הנוסחה המעמידה פשוט חדירה מול היעדר חדירה אינה מספיקה אפוא: מעשים מסוימים ללא חדירה נכללים בהגדרת האונס.
תקיפות מיניות (agression sexuelle) שאינן אונס הן קטגוריה אחרת, שהעונש הבסיסי בה קבוע בסעיף 222-27 לחוק העונשין. לגבי קטינים, יש לבחון גם את העבירות העצמאיות שבסעיפים 222-23-1 ו-222-23-2. שינוי הסיווג תלוי במעשים ובנסיבות שהוכחו, ולא רק בבחירת ההגנה. מועד המעשים קובע גם אילו הוראות חוק חלות.
האם אדם קרוב יכול לפעול במקום האדם המואשם?
אדם קרוב יכול לפנות למשרד, להעביר זימון ולאסוף מסמכים המעידים על מקום מגורים, עיסוק או קשרים משפחתיים. הוא יכול גם לציין את המסמכים שנמצאים ברשותו האישית. במעצר משטרתי, האדם שקיבל הודעה לפי הכללים החוקיים יכול למנות עורך דין, אך מינוי זה צריך לקבל את אישור העצור (סעיף 63-3-1 לחוק סדר הדין הפלילי).
האדם הקרוב אינו בוחר את ההודעות במקומו של המואשם: הזכות לענות או לשתוק שייכת לאדם הנחקר (סעיף 63-1 לחוק סדר הדין הפלילי). במהלך החקירה השיפוטית, בקשות לביצוע פעולות חקירה כפופות לזכויות ולפרוצדורות המוקנות לצדדים (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי). תפקידו המועיל של האדם הקרוב הוא אפוא מעשי ותיעודי. הימנעו מפניות למתלוננת או למתלונן כדי לדון בתלונה, וספרו לעורך הדין על כל איסור יצירת קשר שכבר נמסר לכם.
מתי לבקש חוות דעת נגדית?
את הבקשה מכינים ברגע שנמסרים הדוח והמועד שנקבע לדיון בו. בשלב החקירה השיפוטית, סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי קובע מועד של חמישה עשר יום לפחות להגשת הערות או לבקשת השלמה או חוות דעת נגדית; המינימום הוא חודש אחד בחוות דעת חשבונאית או פיננסית. לאחר מועד זה, בקשה באותו עניין מחייבת רכיב חדש.
יש לזהות את הנקודות המסוימות שיש לבחון מחדש: נתונים שהושמטו, ציר זמנים חסר, שיטה שנויה במחלוקת, סתירה בין הממצאים למסקנות. אי-הסכמה עם התוצאה אינה מקנה אוטומטית זכות לחוות דעת חדשה. הבקשה צריכה לעמוד בדרישות הצורה שבחוק; דחייתה ניתנת בהחלטה מנומקת. לכן שלחו לעורך הדין את הדוח המלא, נספחיו וההודעה שקיבלתם, כדי שיוכל לבדוק את לוח הזמנים ולקבוע אילו שאלות להציג.
האם המשרד מייצג בפני בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים?
המשרד מכין הגנה בתיקי פשעים חמורים בפריז ובאיל-דה-פרנס, הן בפני בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים והן בפני בית המשפט המחוזי לפשעים חמורים. העבודה כוללת קריאת התיק הפתוח לעיון ההגנה, ניתוח האישומים, הכנת שאלות והערות על חוות הדעת, וכן טיעונים לעונש. סעיף 132-1 לחוק העונשין מחייב התאמה אישית של העונש לפי הנסיבות ומצבו של האדם.
תחילה יש לזהות את בית המשפט המוסמך. נכון ל-13 באוקטובר 2026, בגירים הנאשמים בפשע חמור שדינו חמש עשרה או עשרים שנה נשפטים בערכאה ראשונה בבית המשפט המחוזי לפשעים חמורים, בכפוף לחריגים שבסעיף 380-16 לחוק סדר הדין הפלילי. הדבר כולל מקרים מסוימים של אונס בנסיבות מחמירות. ערעור על החלטותיו נדון בבית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים (סעיף 380-21 לחוק סדר הדין הפלילי). הזימון וצו ההעמדה לדין (ordonnance de mise en accusation) מאפשרים למשרד להכין את הייצוג המתאים.
הסממה לצורך עבירת מין (GHB, קטמין, אלכוהול): איך להתגונן מפני האשמה כזו?
יש להפריד בין רכיבי ההאשמה. מתן חומר לקורבן שלא בידיעתו כדי לפגוע בכושר השיפוט שלו או בשליטתו במעשיו הוא נסיבה מחמירה של אונס (סעיף 222-24 לחוק העונשין, 15°). מתן חומר שלא בידיעת האדם, שיש בו כדי לגרום לפגיעה כזו, במטרה לבצע אונס או תקיפה מינית, הוא גם עבירה נפרדת (סעיף 222-30-1 לחוק העונשין). עצם האזכור של אלכוהול אינו מוכיח את כל התנאים האלה.
ההגנה בוחנת מה המסמכים מוכיחים לגבי מתן החומר, ציר הזמנים, מצבו של האדם ונסיבות המעשה. היא מעמתת את הבדיקות הזמינות עם ההודעות ועם שאר הראיות, בלי להתייחס לתוצאה טוקסיקולוגית כאל הראיה האפשרית היחידה. בקשה לביצוע פעולת חקירה או לחוות דעת נגדית צריכה להתמקד בשאלה רלוונטית ולעמוד בכללי החקירה השיפוטית (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי).
האשמת שווא באונס: איך לתקוף אותה ולהטיל אחריות על המתלוננת?
הצעד הראשון הוא להתגונן בתיק המתנהל: לנתח את ההודעות, לשמור את המסמכים ולבקש את הבדיקות הרלוונטיות (סעיף 82-1 לחוק סדר הדין הפלילי). סגירת תיק על ידי התביעה (classement sans suite), צו סגירת תיק שיפוטי או זיכוי אינם מוכיחים אוטומטית שהמתלוננת או המתלונן שיקרו. עבירת ההלשנה הכוזבת מחייבת בין היתר שעובדה העלולה להוביל לסנקציה דווחה על ידי מי שידע שהיא אינה נכונה, בתנאים של סעיף 226-10 לחוק העונשין.
החלטה סופית הקובעת שהמעשה לא בוצע או שאינו מיוחס לאדם שעליו הולשן מוכיחה בהכרח את שקריות ההאשמה. עדיין יש להוכיח שהמלשין ידע על שקריות זו בעת ההלשנה. אם המעשים שעליהם הולשן הובילו להליכים, לא ניתן להכריע בעניין ההלשנה הכוזבת לפני סיומו הסופי של אותו הליך (סעיף 226-11 לחוק העונשין). המשרד בוחן אפיק זה בנפרד, בלי להפוך אותו לאיום או לתוצאה אוטומטית של ההגנה.
מהו העונש הקבוע בחוק בגין אונס? האם שיעורו תלוי בנסיבות המחמירות?
אונס כהגדרתו בסעיף 222-23 לחוק העונשין דינו חמש עשרה שנות מאסר. העונש המרבי מגיע לעשרים שנה במקרים המנויים בסעיף 222-24 לחוק העונשין, בין היתר לפי גיל הקורבן, הסמכות שהפעיל המבצע, מעורבות של כמה מבצעים או שותפים, שימוש בנשק או איום בו, או מתן חומר לקורבן שלא בידיעתו. העבירות העצמאיות של אונס קטין ושל אונס קטין בתוך המשפחה דינן עשרים שנה לפי סעיף 222-23-3 לחוק העונשין.
מות הקורבן מעלה את העונש לשלושים שנה (סעיף 222-25 לחוק העונשין). עינויים או מעשי אכזריות שקדמו לאונס, נלוו אליו או באו אחריו חושפים למאסר עולם (סעיף 222-26 לחוק העונשין). אלה העונשים שהחוק קובע, לא תחזית. העונש שנגזר מותאם אישית (סעיף 132-1 לחוק העונשין); יש לבדוק את הנסיבות המחמירות ואת החוק שחל במועד המעשים.
FIJAIS: כמה זמן נמשך הרישום ואילו חובות הוא יוצר?
לגבי בגיר, המידע נשמר שלושים שנה בגין פשע חמור או עבירה שדינה עשר שנות מאסר, ועשרים שנה במקרים האחרים. לגבי קטין, התקופה היא עשר שנים. היא נמנית מיום מתן ההחלטה, או מיום השחרור כאשר האדם מרצה עונש מאסר בפועל בגין ההרשעה שבעקבותיה נעשה הרישום (סעיף 706-53-4 לחוק סדר הדין הפלילי).
ככלל יש להמציא אישור כתובת פעם בשנה, כל שישה חודשים לאחר הרשעה בפשע חמור או בעבירה שדינה עשר שנות מאסר, ומדי חודש במקרים שקבע החוק. החוק קובע כללים מיוחדים לגבי קטינים. שינויי כתובת, שם משפחה או שם פרטי, ובקשות לשינוי שם משפחה או שם פרטי, יש להצהיר עליהם תוך חמישה עשר יום. חובות המצאת האישור וההתייצבות מושעות בתקופת המאסר. אי-עמידה בחובות אלה דינה שנתיים מאסר וקנס של 30 000 אירו (סעיף 706-53-5 לחוק סדר הדין הפלילי). המחיקה תלויה בתנאים של סעיף 706-53-10 לחוק סדר הדין הפלילי, ולא במועד כללי של שלוש שנים.
התיישנות עבירת האונס: כמה זמן יש להגיש תלונה או להעמיד לדין?
המועד הבסיסי הוא עשרים שנה מיום המעשים כאשר הקורבן היה בגיר, ושלושים שנה מיום בגירותו כאשר היה קטין (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 706-47 לחוק סדר הדין הפלילי). לאחר מכן יש לבחון את הפעולות המפסיקות, השעיות אפשריות והחוקים החלים. גיל ארבעים ושמונה אינו מהווה אפוא גבול אוניברסלי בכל התיקים הנוגעים למעשים שנחוו בקטינות.
אם אותו מבצע מבצע, לפני תום המועד, אונס חדש, תקיפה מינית או עבירה מינית בקטין אחר, המועד של האונס הראשון יכול להתארך עד להתיישנות העבירה החדשה (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי). סעיף 9-2 לחוק סדר הדין הפלילי קובע גם הפסקות בין הליכים בתנאים שהוא מגדיר. חוקים חדשים בעניין התיישנות חלים אם ההתיישנות טרם התגבשה (סעיף 112-2 לחוק העונשין). החישוב מחייב אפוא ציר זמנים מתועד.
ההליך הפלילי בעבירת אונס: חקירה ללא מעצר, מעצר משטרתי, חקירה שיפוטית, בית משפט עם מושבעים – מהם השלבים?
החקירה המשטרתית יכולה לכלול חקירה ללא מעצר או מעצר משטרתי לחקירה, לפי מעמדו של האדם והתנאים שבחוק. חקירה ללא מעצר מבטיחה בין היתר את הזכות לעזוב, לשתוק ולקבל סיוע של עורך דין כשמדובר בפשע חמור (סעיף 61-1 לחוק סדר הדין הפלילי). מעצר משטרתי רגיל נמשך עשרים וארבע שעות, עם הארכה של עשרים וארבע שעות לכל היותר בתנאים מסוימים (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי).
חקירה שיפוטית היא חובה בתיקי פשעים חמורים (סעיף 79 לחוק סדר הדין הפלילי). השופט בוחן את הראיות, ואילו המעצר נתון לסמכות שופט החירויות והמעצרים (סעיף 137-1 לחוק סדר הדין הפלילי). בסיום החקירה השיפוטית, ניתן להורות על צו סגירת תיק או על העמדה לדין (סעיף 177 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 181-1 לחוק סדר הדין הפלילי). נכון ל-13 באוקטובר 2026, בית המשפט המחוזי לפשעים חמורים שופט בערכאה ראשונה בגירים הנאשמים בפשעים חמורים שדינם חמש עשרה או עשרים שנה, בכפוף לחריגים שבחוק. סמכותו אינה מוגבלת אפוא לאונס ללא נסיבות מחמירות (סעיף 380-16 לחוק סדר הדין הפלילי). ערעור על החלטותיו נדון בבית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים (סעיף 380-21 לחוק סדר הדין הפלילי).
אונס בדרך של הפתעה באדם ישן או שיכור: כיצד מסווגים בתי המשפט מצבים אלה?
יש לברר את הנסיבות המדויקות של המעשה. ההגדרה הנוכחית של ההסכמה אוסרת להסיק אותה משתיקה בלבד או מהיעדר תגובה בלבד (סעיף 222-22 לחוק העונשין). מעשה חדירה מינית, פה-איבר מין או פה-פי הטבעת שבוצע בדרך של הפתעה נופל תחת סעיף 222-23 לחוק העונשין. יש לבחון באופן קונקרטי את מצב השכרות: עצם האזכור שלו אינו מתאר את מצבו של האדם או את מה שהמבצע הבחין בו.
בפסק דין שעסק בתקיפה מינית וקדם לרפורמה של 2025, בית המשפט העליון לערעורים קבע כי היו נגיעות שהחלו בזמן השינה ונמשכו למרות מצב של קיפאון שהמבצע הבחין בו (Cass. crim., 11 septembre 2024, n° 23-86.657). החלטה זו לא עסקה בחדירה ולא בהוכחת הסממה. ההגנה בוחנת את ההודעות ואת המסמכים בלי להשוות פסיביות להסכמה.
האם פרשת פליקו (Pelicot) שינתה את הפסיקה ואת ההגנה בתיקי אונס בהסממה?
יש להבחין בין פרשה מסוימת לבין הכללים הכלליים החלים על התיק שלכם. עבירת האונס מוגדרת בסעיף 222-23 לחוק העונשין. מתן חומר לקורבן שלא בידיעתו כדי לפגוע בכושר השיפוט שלו או בשליטתו במעשיו מנוי בסעיף 222-24 לחוק העונשין, 15°. סעיף 222-30-1 לחוק העונשין אוסר גם מתן חומר לאדם שלא בידיעתו, שיש בו כדי לגרום לפגיעה כזו, במטרה לבצע אונס או תקיפה מינית.
על ההגנה לבחון תנאים אלה, את הבדיקות הזמינות, את ציר הזמנים ואת מידת ידיעתו של החשוד את הנסיבות. דף זה אינו מייחס לפרשת פליקו חובת הוכחה כללית חדשה או נוהג שיטתי של בתי המשפט. בקשות לחוות דעת מומחים מוכנות לפי צורכי התיק ולפי הכללים שבסעיפים 82-1 ו-167 לחוק סדר הדין הפלילי.
מקורות ודפים קשורים
מקורות רשמיים ודפים קשורים
המקורות העיקריים של דף זה, שנבדקו בנוסחם החל ב-13 באוקטובר 2026. לגבי מעשים ישנים, יש לקבוע בנפרד את הנוסח הרלוונטי.
שאר הסעיפים וההחלטות המצוטטים זמינים ישירות מהקטעים הרלוונטיים.
לקריאה נוספת
הדף עודכן ב-13 באוקטובר 2026.
זומנתם בעקבות האשמה באונס?
התקשרו למשרד או שלחו את המסמכים שקיבלתם כדי להכין את הפגישה, להבהיר את מצבכם בהליך ולדאוג לשמירת המסמכים.