הילד נולד בתל אביב, בתעודת הלידה הישראלית הוא רשום בשם כהן-לוי, ובדרכון הישראלי שלו מופיע Cohen-Levi באותיות לטיניות. ההורים פונים לקונסוליה הכללית של צרפת כדי להוציא לו דרכון צרפתי, ומגלים שהשם הצרפתי שלו אינו מובן מאליו: פקיד המרשם שואל איזה שם יירשם בתעודה הצרפתית, שם האב, שם האם או שניהם, באיזה סדר, והאם ההורים הגישו הצהרה משותפת על בחירת שם. אם בוחרים לא נכון או מאחרים, הילד מקבל בתעודה הצרפתית שם שונה מן השם הישראלי, ואז כל בקשת דרכון, כל תעודת אזרחות וכל רישום לבית ספר בצרפת הופכים לוויכוח על זהות. הבעיה הזאת שכיחה אצל משפחות ישראליות-צרפתיות הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, כי השם הישראלי נבחר לפי הדין וההרגל הישראליים, והשם הצרפתי נקבע לפי כללים אחרים לגמרי, שקבועים בסעיפים 311-21 עד 311-23 לחוק האזרחי הצרפתי, בצרפתית Code civil. החדשות הטובות הן שהחוק נותן להורים שנולד להם ילד בחוץ לארץ חלון הזדמנויות מיוחד: אפשר לבחור את השם בעת בקשת התעתיק, בצרפתית transcription, ועד מלאת שלוש שנים לילד, גם אם הלידה עצמה התרחשה מזמן. החדשות הפחות טובות הן שהבחירה אינה ניתנת לשינוי לגבי הילדים הבאים, ושהחמצת החלון סוגרת את הדלת הפשוטה ומשאירה רק הליכים כבדים של שינוי שם. המאמר הזה מסביר את הכללים המלאים: איך בוחרים שם בלידה ובתעתיק, מה קורה כשיש אי הסכמה בין ההורים או כשהורותו של אחד מהם הוכרה באיחור, איך מתמודדים עם שם כפול ועם פער בין האיות העברי לאיות הלטיני, ואיך מתקנים שם שכבר נרשם, כולל האפשרות החשובה להתאים את השם הצרפתי לשם הרשום במרשם הישראלי. כל ציטוט משפטי מובא בלשון המקור הצרפתית, מילה במילה, ומיד אחריו התרגום לעברית, וכל טענה מפנה למקור הרשמי באתר Légifrance, באתר service-public.fr או באתר הקונסוליה בתל אביב, כדי שתוכלו לבדוק כל מילה בעצמכם. על התעתיק עצמו, המסמכים והאפוסטיל, ועל תעודת האזרחות שבאה אחריו, הרחבנו במאמרים המוקדשים לתעודת הלידה הישראלית, האפוסטיל ותעודת האזרחות בדרך לדרכון, וכדאי לקרוא אותם לצד המאמר הזה.
I. בחירת שם המשפחה של ילד שנולד בישראל: הכללים שמחייבים את ההורים
A. ההצהרה המשותפת, ברירת המחדל, אי ההסכמה והחלון של שלוש השנים בתעתיק
הכלל המרכזי קבוע בסעיף 311-21 לחוק האזרחי, והוא פותח באפשרות הבחירה: “Lorsque la filiation d’un enfant est établie à l’égard de ses deux parents au plus tard le jour de la déclaration de sa naissance ou par la suite mais simultanément, ces derniers choisissent le nom de famille qui lui est dévolu : soit le nom du père, soit le nom de la mère, soit leurs deux noms accolés dans l’ordre choisi par eux dans la limite d’un nom de famille pour chacun d’eux.” (כאשר הורותו של ילד מבוססת כלפי שני הוריו לכל המאוחר ביום הצהרת לידתו או לאחר מכן אך בו זמנית, הם בוחרים את שם המשפחה שיינתן לו: שם האב, שם האם או שני שמותיהם מחוברים בסדר שיבחרו, עד שם משפחה אחד לכל אחד מהם.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. שלושה שמות אפשריים, לא יותר, ומכל הורה רק שם משפחה אחד: הורה שנושא בעצמו שם כפול אינו יכול להעביר לילד את שני חלקיו, אלא אחד מהם, בכפוף לסייג שיוסבר בהמשך. הבחירה נעשית בהצהרה משותפת של שני ההורים לפני פקיד המרשם, בצרפתית officier de l’état civil, והקונסוליה בתל אביב מעמידה טופס ייעודי לכך, שיש להגיש יחד עם בקשת התעתיק כשהילד עוד לא מלאו לו שלוש שנים.
בלי הצהרה משותפת חלה ברירת המחדל, שקבועה בהמשך אותו סעיף: “En l’absence de déclaration conjointe à l’officier de l’état civil mentionnant le choix du nom de l’enfant, celui-ci prend le nom de celui de ses parents à l’égard duquel sa filiation est établie en premier lieu et le nom de son père si sa filiation est établie simultanément à l’égard de l’un et de l’autre.” (בהיעדר הצהרה משותפת לפני פקיד המרשם המציינת את בחירת שם הילד, הילד נושא את שמו של ההורה שכלפיו הורותו בוססה ראשונה, ואת שם אביו אם הורותו בוססה בו זמנית כלפי שניהם.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. לזוג נשוי, שבו ההורות מבוססת בו זמנית, ברירת המחדל היא שם האב, והמשמעות המעשית חדה: זוג שבו האם היא הצרפתייה והאב ישראלי, שלא הגיש הצהרת בחירה, ימצא את הילד רשום בשם האב הישראלי במרשם הצרפתי, גם אם בתעודה הישראלית בחרו אחרת או לא בחרו כלל. זוהי הטעות הנפוצה הראשונה, והיא מתגלה בדרך כלל רק כשהדרכון הצרפתי מוכן עם שם שההורים לא התכוונו אליו. התיקון בדיעבד אפשרי, אבל הוא כבר אינו בחירה חופשית אלא הליך שינוי שם, כפי שיוסבר בחלק השני.
כשההורים אינם מסכימים, החוק אינו מאפשר לאחד מהם לכפות את רצונו, אלא קובע פתרון אוטומטי: “En cas de désaccord entre les parents, signalé par l’un d’eux à l’officier de l’état civil, au plus tard au jour de la déclaration de naissance ou après la naissance, lors de l’établissement simultané de la filiation, l’enfant prend leurs deux noms, dans la limite du premier nom de famille pour chacun d’eux, accolés selon l’ordre alphabétique.” (במקרה של אי הסכמה בין ההורים, שעליה הודיע אחד מהם לפקיד המרשם, לכל המאוחר ביום הצהרת הלידה או אחרי הלידה, בעת ביסוס ההורות בו זמנית, הילד נושא את שני שמותיהם, עד שם המשפחה הראשון לכל אחד מהם, מחוברים לפי הסדר האלפביתי.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. די שאחד ההורים מודיע על אי ההסכמה, והילד מקבל שם כפול בסדר אלפביתי, בלי דיון ובלי שיקול דעת. הורה ישראלי בסכסוך גירושין שחושש שהצד השני ירשום את הילד בשם אחד צריך להכיר את המנגנון הזה, כי הודעה אחת לפקיד המרשם משנה את התוצאה, ומצד שני הורה שמבקש שם יחיד חייב להשיג הסכמה ולא להניח שהצד השני ישתוק. הסדר האלפביתי נבחן לפי האלפבית הצרפתי, ולכן כדאי לבדוק מראש איזה שם יוצא ראשון, במיוחד כשמדובר בשמות בעברית שעוברים תעתיק לטיני.
ולמשפחות בישראל שמורה ההוראה החשובה ביותר, שמופיעה באותו סעיף ממש: “En cas de naissance à l’étranger d’un enfant dont l’un au moins des parents est français, les parents qui n’ont pas usé de la faculté de choix du nom dans les conditions du précédent alinéa peuvent effectuer une telle déclaration lors de la demande de transcription de l’acte, au plus tard dans les trois ans de la naissance de l’enfant.” (במקרה של לידה בחוץ לארץ של ילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי, הורים שלא השתמשו באפשרות בחירת השם בתנאי הפסקה הקודמת רשאים להגיש הצהרה כזאת בעת בקשת תעתיק התעודה, לכל המאוחר עד מלאת שלוש שנים ללידת הילד.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. זוהי הזדמנות שנייה שהחוק נותן במתנה: גם אם בלידה לא בחרו שם, אפשר לבחור בעת התעתיק, עד גיל שלוש. הקונסוליה בתל אביב מאשרת זאת בדף הלידות שלה, וכותבת כי את ההצהרה על בחירת השם יש להגיש במועד הצהרת הלידה או במועד בקשת התעתיק, לפני שמלאו לילד שלוש שנים, וכי השם שייבחר לילד הראשון אינו ניתן לשינוי וחל גם על הילדים המשותפים הבאים. שתי מסקנות מעשיות: ראשית, אין לדחות את התעתיק מעבר לגיל שלוש אם רוצים לבחור את השם, כי אחרי גיל שלוש הדלת הזאת נסגרת. שנית, הבחירה לילד הראשון קובעת את השם לאחים הבאים, שכן אותו סעיף מוסיף: “Lorsqu’il a déjà été fait application du présent article, du deuxième alinéa de l’article 311-23, de l’article 342-12 ou de l’article 357 à l’égard d’un enfant commun, le nom précédemment dévolu ou choisi vaut pour les autres enfants communs.” (כשהוראה זו, הפסקה השנייה של סעיף 311-23, סעיף 342-12 או סעיף 357 כבר הוחלו לגבי ילד משותף, השם שניתן או נבחר קודם חל על שאר הילדים המשותפים.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. הורים לילד ראשון בוחרים למעשה את שם המשפחה של כל המשפחה הצרפתית שלהם, ולכן הבחירה דורשת מחשבה על כל הילדים, הקיימים והעתידיים, ולא רק על התינוק שבידיים.
B. הורה יחיד, הכרה מאוחרת, שמות כפולים ופערי איות מול התעודה הישראלית
כשההורות מבוססת רק כלפי הורה אחד, סעיף 311-23 קובע: “Lorsque la filiation n’est établie qu’à l’égard d’un parent, l’enfant prend le nom de ce parent.” (כשההורות מבוססת רק כלפי הורה אחד, הילד נושא את שם אותו הורה.) לנוסח המלא של סעיף 311-23 באתר Légifrance. המצב הזה שכיח כשהאב לא הכיר בילד בלידה: הילד נושא את שם האם, ואם האם אינה צרפתייה והאב הצרפתי מכיר בו רק כעבור שנים, עולות שתי שאלות יחד, האזרחות והשם. אותו סעיף נותן פתרון: “Lors de l’établissement du second lien de filiation puis durant la minorité de l’enfant, les parents peuvent, par déclaration conjointe devant l’officier de l’état civil, choisir soit de lui substituer le nom de famille du parent à l’égard duquel la filiation a été établie en second lieu, soit d’accoler leurs deux noms, dans l’ordre choisi par eux, dans la limite d’un nom de famille pour chacun d’eux.” (בעת ביסוס קשר ההורות השני ולאחר מכן במהלך קטינותו של הילד, ההורים רשאים, בהצהרה משותפת לפני פקיד המרשם, לבחור אם להחליף את שמו לשם המשפחה של ההורה שכלפיו ההורות בוססה במקום השני, או לחבר את שני שמותיהם, בסדר שיבחרו, עד שם משפחה אחד לכל אחד מהם.) לנוסח המלא של סעיף 311-23 באתר Légifrance. שינוי השם נרשם בהערת שוליים על תעודת הלידה, ואם הילד עבר את גיל שלוש עשרה, נדרשת הסכמתו האישית: “Si l’enfant a plus de treize ans, son consentement personnel est nécessaire.” (אם הילד עבר את גיל שלוש עשרה, נדרשת הסכמתו האישית.) לנוסח המלא של סעיף 311-23 באתר Légifrance. אב צרפתי המכיר בילדו הישראלי בגיל חמש עשרה אינו יכול להחליף את שם הילד בלי הסכמת הילד עצמו, וטוב שההורים יודעים זאת לפני שהם מבטיחים הבטחות.
שאלת השם הכפול דורשת תשומת לב מיוחדת במשפחות ישראליות, כי שמות כפולים נפוצים בישראל משיקולים של שוויון או מסורת, והדין הצרפתי מגביל את העברתם. סעיף 311-21 קובע בסיומו: “Lorsque les parents ou l’un d’entre eux portent un double nom de famille, ils peuvent, par une déclaration écrite conjointe, ne transmettre qu’un seul nom à leurs enfants.” (כשההורים או אחד מהם נושאים שם משפחה כפול, הם רשאים, בהצהרה משותפת בכתב, להעביר לילדיהם שם אחד בלבד.) לנוסח המלא של סעיף 311-21 באתר Légifrance. הורה הנושא שם כפול אינו יכול להעביר את שני החלקים כפי שהם, אלא חייב לבחור חלק אחד, או לחברו לשם ההורה השני עד שם אחד לכל הורה. הורים שבתעודה הישראלית רשמו לילד שם כפול ארוך, למשל שם משפחה של האב ושם משפחה של האם מחוברים במקף, צריכים לבדוק שהמבנה הזה עומד בכלל הצרפתי של שם אחד לכל הורה, כי חריגה ממנו תיעצר בתעתיק או תייצר שם צרפתי שונה מן השם הישראלי. ההבדל הזה בין השמות הוא מקור התקלות הגדול ביותר: הילד מחזיק תעודת זהות ישראלית בשם אחד ודרכון צרפתי בשם אחר, וכל מעבר גבול וכל רישום מוסדי דורשים הסברים ומסמכים מגשרים.
פער האיות מחמיר את הבעיה. השם העברי עובר תעתיק לאותיות לטיניות בתעודה הישראלית, למשל צ’ שהופכת ל-CH או TS, או ע’ שנעלמת, והתעתיק הישראלי אינו תמיד התעתיק שהמשפחה משתמשת בו בצרפת. פקיד המרשם הצרפתי רושם את השם כפי שהוא מופיע במסמכים, וכך נוצר מצב שבו אותו אדם נושא שלוש גרסאות: עברית, לטינית-ישראלית וצרפתית. הכלל המעשי הוא להחליט על איות לטיני אחד, עקבי, עוד לפני התעתיק, ולהגיש את כל המסמכים באותו איות, כי תיקון איות בדיעבד דורש הליך. סעיף 57 לחוק האזרחי קובע מה נרשם בתעודת הלידה, ובין השאר: “L’acte de naissance énoncera le jour, l’heure et le lieu de la naissance, le sexe de l’enfant, les prénoms qui lui seront donnés, le nom de famille, suivi le cas échéant de la mention de la déclaration conjointe de ses parents quant au choix effectué” (תעודת הלידה תציין את יום הלידה, שעתה ומקומה, את מין הילד, את השמות הפרטיים שיינתנו לו, את שם המשפחה, ואחריו במידת הצורך ציון ההצהרה המשותפת של הוריו על הבחירה שנעשתה) לנוסח סעיף 57 באתר Légifrance. ציון ההצהרה המשותפת על גבי התעודה עצמה הוא ההוכחה שהשם נבחר כדין, ולכן כדאי לשמור עותק של ההצהרה יחד עם התעודה, כי שנים אחר כך, כשהילד בגיר ומבקש דרכון, איש לא יזכור מה נבחר ומדוע.
נקודה אחרונה בפרק הבחירה: סעיף 311-22 מרחיב את הכללים גם לילד שהתאזרח מכוח הוראות מסוימות: “Les dispositions de l’article 311-21 sont applicables à l’enfant qui devient français en application des dispositions de l’article 22-1 , dans les conditions fixées par un décret pris en Conseil d’Etat.” (הוראות סעיף 311-21 חלות על ילד שהופך לצרפתי מכוח הוראות סעיף 22-1, בתנאים הקבועים בצו של מועצת המדינה.) לנוסח סעיף 311-22 באתר Légifrance. וברקע עומדת הזכאות עצמה, סעיף 18: “Est français l’enfant dont l’un des parents au moins est français.” (ילד שאחד מהוריו לפחות צרפתי הוא צרפתי.) לנוסח סעיף 18 באתר Légifrance. השם אינו יוצר את האזרחות ואינו שולל אותה: ילד של הורה צרפתי הוא צרפתי גם אם שמו נרשם בטעות או באיחור, אבל בלי שם תקין ורשום אי אפשר להוציא את המסמכים שמוכיחים את האזרחות, ולכן השם הוא המפתח המעשי לדלת שהזכאות פותחת.
II. כשהשם כבר נרשם: התאמה לשם הישראלי, שינוי והסכמת הילד
A. ההליך הפשוט להתאמת השם הצרפתי לשם הרשום בישראל
האפשרות החשובה ביותר למשפחות ישראליות קבועה בפסקה השנייה של סעיף 61-3-1 לחוק האזרחי, ורבים אינם מכירים אותה: “Toute personne qui justifie d’un nom inscrit sur le registre de l’état civil d’un autre Etat peut demander à l’officier de l’état civil dépositaire de son acte de naissance établi en France son changement de nom en vue de porter le nom acquis dans cet autre Etat.” (כל אדם המוכיח שם הרשום במרשם האזרחי של מדינה אחרת רשאי לבקש מפקיד המרשם המחזיק בתעודת הלידה שלו שנערכה בצרפת לשנות את שמו כדי לשאת את השם שרכש באותה מדינה אחרת.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. המשמעות לילד ישראלי-צרפתי שתעודת הלידה הצרפתית שלו נושאת שם שונה מן השם הרשום במרשם הישראלי היא דרמטית: אפשר לבקש מפקיד המרשם הצרפתי להתאים את השם הצרפתי לשם הישראלי, בלי צו ובלי הוכחת עניין לגיטימי מיוחד, אלא מעצם הרישום הזר. התנאי הוא להוכיח את הרישום הישראלי, כלומר להציג תעודת לידה ישראלית מאומתת באפוסטיל עם תרגום, שמראה את השם הנטען. זוהי הדרך המלך לתיקון פערי שמות שנוצרו בתעתיק, והיא פתוחה גם לבגירים וגם, באמצעות ההורים, לקטינים: “Lorsque la personne est mineure, la déclaration est effectuée conjointement par les deux parents exerçant l’autorité parentale ou par le parent exerçant seul l’autorité parentale, avec son consentement personnel si elle a plus de treize ans.” (כשהאדם קטין, ההצהרה נמסרת במשותף בידי שני ההורים המפעילים את הסמכות ההורית או בידי ההורה המפעיל לבדו את הסמכות ההורית, עם הסכמתו האישית אם עבר את גיל שלוש עשרה.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. הורה יחיד המפעיל לבדו את הסמכות ההורית יכול לפעול לבדו, אבל נער שעבר את גיל שלוש עשרה חייב להסכים, ואי אפשר לכפות עליו שם.
אותו סעיף כולל גם מסלול ראשון, כללי יותר, לאדם בגיר שתעודת הלידה שלו מוחזקת בידי פקיד מרשם צרפתי: “Toute personne majeure dont l’acte de naissance est détenu par un officier de l’état civil français peut demander à l’officier de l’état civil de son lieu de résidence ou dépositaire de son acte de naissance son changement de nom en vue de porter l’un des noms prévus aux premier et dernier alinéas de l’article 311-21 . Sans préjudice de l’article 61, ce choix ne peut être fait qu’une seule fois.” (כל בגיר שתעודת הלידה שלו מוחזקת בידי פקיד מרשם צרפתי רשאי לבקש מפקיד המרשם של מקום מגוריו או המחזיק בתעודת הלידה שלו לשנות את שמו כדי לשאת אחד השמות הקבועים בפסקאות הראשונה והאחרונה של סעיף 311-21. בלי לגרוע מסעיף 61, ניתן לבצע בחירה זו פעם אחת בלבד.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. בגיר ישראלי-צרפתי שמעולם לא בחר שם, או ששמו נקבע בברירת מחדל, יכול פעם אחת לבחור את שם האב, את שם האם או שם אחד מתוך שם כפול, בהליך מול פקיד המרשם. ההליך כולל מנגנון המתנה: “Dans le cas prévu au premier alinéa du présent article, le changement de nom n’est consigné qu’après confirmation par l’intéressé devant l’officier de l’état civil, au plus tôt un mois après la réception de la demande.” (במקרה הקבוע בפסקה הראשונה של סעיף זה, שינוי השם נרשם רק אחרי אישור המעוניין לפני פקיד המרשם, במוקדם חודש אחרי קבלת הבקשה.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. החודש הזה נועד למנוע החלטות פזיזות, וכדאי לקחת אותו בחשבון בתכנון, כי הוא מתווסף לזמן הטיפול הרגיל. “En cas de difficultés, l’officier de l’état civil saisit le procureur de la République, qui peut s’opposer à la demande.” (במקרה של קשיים, פקיד המרשם פונה לתובע הכללי, שרשאי להתנגד לבקשה.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. התנגדות התובע אינה סוף הדרך, כי ניתן לפנות לשופט, אבל היא מאותתת שהתיק מעורר שאלה, למשל חשש לזיוף או לבלבול זהויות, וכדאי להתכונן אליה עם מסמכים מלאים.
שינוי שנעשה לפי סעיף זה מקרין על הילדים הקטינים: “Le changement de nom acquis dans les conditions fixées au présent article s’étend de plein droit aux enfants du bénéficiaire lorsqu’ils ont moins de treize ans. Au delà de cet âge, leur consentement est requis.” (שינוי השם שנרכש בתנאים הקבועים בסעיף זה חל מאליו על ילדי הנהנה כשהם מתחת לגיל שלוש עשרה. מעבר לגיל זה נדרשת הסכמתם.) לנוסח המלא של סעיף 61-3-1 באתר Légifrance. אב שמתאים את שמו לשם הישראלי מתאים מאליו גם את שם ילדיו הקטנים, וזוהי דרך יעילה ליישר קו משפחתי שלם בבת אחת. לבני שלוש עשרה ומעלה צריך לשאול כל ילד בנפרד, וסירוב של נער אחד אינו חוסם את השינוי של האחרים, אבל יוצר בתוך המשפחה שמות שונים, ולכן כדאי לדבר עם הילדים לפני ההגשה ולא אחריה. דף service-public.fr המוקדש להליך הפשוט של שינוי שם, שעודכן לאחרונה, מאשר את המסלול הזה ומפרט את הטפסים, והקישור אליו הוא דף ההליך הפשוט לשינוי שם משפחה באתר service-public.fr. הדף המוקדש לבחירת שם לילד בידי שני ההורים, בחירת שם המשפחה של הילד באתר service-public.fr, מסכם את הכללים ללידה ומסביר את ההבדלים בין מצבים, וכדאי לקרוא אותו לפני כל הגשה.
B. שינוי שם בצו, הסכמת הבגיר, והטעויות שחוזרות בכל תיק ישראלי
מעבר להליך הפשוט, הדין הכללי של שינוי שם קבוע בסעיף 61: “Toute personne qui justifie d’un intérêt légitime peut demander à changer de nom.” (כל אדם המוכיח עניין לגיטימי רשאי לבקש לשנות את שמו.) לנוסח סעיף 61 באתר Légifrance. “Le changement de nom est autorisé par décret.” (שינוי השם מאושר בצו.) לנוסח סעיף 61 באתר Légifrance. זהו ההליך הכבד, שדורש להוכיח עניין לגיטימי, עובר פרסום ומתנהל חודשים ארוכים, והוא שמור למקרים שההליך הפשוט אינו מכסה, למשל שם מגוחך או פוגעני, רצון להחיות שם של אב קדמון העומד להיכחד, או בקשה שאינה נובעת מרישום זר ואינה בחירה חד פעמית. משפחה ישראלית צריכה לראות בו מוצא אחרון ולא נקודת פתיחה: אם השם הישראלי רשום כדין, ההליך הפשוט של סעיף 61-3-1 קצר וזול יותר, ואם הילד עוד לא מלאו לו שלוש שנים, ההצהרה בעת התעתיק פשוטה עוד יותר. מי שמגיש בקשת צו בלי לבדוק קודם את המסלולים הפשוטים מבזבז זמן וכסף על הליך שאינו לצורך.
בית המשפט העליון חידד בשנים האחרונות את עקרון ההסכמה בשינויי שם הנובעים משינוי בהורות. ביום 5 בספטמבר 2018, בערעור מספר 17-21.140, קבע ההרכב האזרחי הראשון: “Attendu que la modification du lien de filiation n’emporte le changement du nom de l’enfant majeur que sous réserve de son consentement” (שינוי קשר ההורות גורר שינוי שם הילד הבגיר רק בכפוף להסכמתו) לקריאת פסק הדין המלא, ECLI:FR:CCASS:2018:C100798, באתר בית המשפט העליון. באותו תיק ביטל בית המשפט החלטה שהחליפה את שם הבת בעקבות ביטול הכרה אבהית, כי הבת היתה בגירה ביום פסק הדין ויש לקבל את הסכמתה: “Qu’en statuant ainsi, alors que Mme X…, majeure à la date du jugement modifiant le lien de filiation, devait consentir au changement de son nom, qui en était la conséquence, la cour d’appel a violé le texte susvisé” (שבהכריעו כך, בעוד שגברת פלונית, בגירה במועד פסק הדין ששינה את קשר ההורות, היתה צריכה להסכים לשינוי שמה, שהיה תוצאתו, הפר בית המשפט לערעורים את ההוראה הנזכרת לעיל) לקריאת פסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון. ההלכה רלוונטית במישרין למשפחות שבהן ההכרה האבהית מבוטלת או מוכרעת בגירושין קשים, או שבהן אב מכיר בילד בגיר: אי אפשר להחליף לאדם בגיר את שם המשפחה כדרך אגב של הליך הורות, בלי לשאול אותו. הורים הנאבקים על שם הילד צריכים להבין שהשם אינו פרס למנצח, אלא זכות אישית של הילד עצמו מרגע בגרותו, ובמידה פחותה מגיל שלוש עשרה.
ומכאן לרשימת הטעויות שחוזרות כמעט בכל תיק ישראלי, וכדאי לקרוא אותה כרשימת מטלות. הטעות הראשונה היא דחיית התעתיק מעבר לגיל שלוש מתוך מחשבה שאפשר לבחור את השם בכל עת: אפשר לבקש תעתיק בכל גיל, אבל את הבחירה החופשית אפשר לעשות רק עד גיל שלוש, ואחר כך נשארים רק ההליכים הכבדים. הטעות השנייה היא הגשת התעתיק בלי הצהרת בחירה מתוך הנחה שהשם הישראלי יועתק מאליו: בלי הצהרה חלה ברירת המחדל, שהיא שם האב לזוג נשוי, והתוצאה עלולה להיות שם שונה מן השם הישראלי. הטעות השלישית היא אי התאמת האיות הלטיני: הגשת מסמכים שבהם אותו שם מאוית בשלוש דרכים שונות מזמינה שאלות, עיכובים ובמקרה הרע סירוב, ולכן צריך לבחור איות אחד ולהיצמד אליו בכל הטפסים, בתרגום ובאפוסטיל. הטעות הרביעית היא שכחת האחים: בחירה לילד הראשון קובעת את השם לאחים הבאים, והורים שבחרו בחופזה לילד הראשון מגלים שאין להם בחירה לילד השני. הטעות החמישית היא הנחה שהדרכון עוקב אוטומטית אחרי שינוי השם: אחרי כל שינוי צריך לעדכן את תעודת הלידה, את ספר המשפחה, את תעודת האזרחות אם ישנה, ורק אז לבקש דרכון חדש, כי כל מסמך נשען על קודמו. על חידוש הדרכון אחרי שינויים כאלה, התורים בקונסוליה והמסמכים לקטינים, הרחבנו במאמר המוקדש לחידוש דרכון צרפתי בתל אביב: תור, מסמכים וקטינים. מי שעובד לפי הסדר, בחירה בתעתיק עד גיל שלוש, התאמה לשם הישראלי כשצריך, עדכון כל המסמכים, מקבל משפחה שבה לכל ילד שם אחד, עקבי, בעברית, בלטינית ובצרפתית, וזהו הבסיס השקט לכל בקשה עתידית מול המינהל הצרפתי.
סיכום
שם המשפחה הצרפתי של ילד שנולד בישראל אינו העתקה אוטומטית של השם הישראלי, אלא תוצאה של בחירה משפטית שצריך לעשות ביודעין ובמועד. הכלל הבסיסי, בסעיף 311-21, נותן להורים שלושה שמות אפשריים, שם האב, שם האם או שניהם מחוברים, ובהיעדר בחירה מטיל את שם האב על ילד של זוג נשוי. אי הסכמה בין ההורים מולידה שם כפול בסדר אלפביתי, והורות יחידה מולידה את שם ההורה היחיד, עם אפשרות לשינוי בהצהרה משותפת כשהקשר השני מבוסס, בהסכמת הילד מעל גיל שלוש עשרה. לידה בחוץ לארץ פותחת חלון עד גיל שלוש לבחור את השם בעת התעתיק, והבחירה לילד הראשון קובעת לאחים הבאים. כשהשם כבר נרשם שלא כרצוי, סעיף 61-3-1 מאפשר להתאימו לשם הרשום במרשם הישראלי, פעם אחת לבגיר ובמשותף לקטין, עם מנגנון המתנה של חודש וביקורת של התובע הכללי, ושינוי כזה חל מאליו על ילדים מתחת לגיל שלוש עשרה. מעבר לכך נשאר ההליך בצו לפי סעיף 61, שדורש עניין לגיטימי, ובכל מקרה אין מחליפים שם לבגיר בלי הסכמתו, כפי שקבע בית המשפט העליון ב-2018. העצה המעשית למשפחה ישראלית היא אחת: להחליט על השם, ועל האיות הלטיני שלו, לפני התעתיק, להגיש הצהרת בחירה לפני גיל שלוש, לשמור את ההצהרה עם התעודות, ולעדכן כל מסמך אחרי כל שינוי. מי שעושה זאת חוסך לעצמו ולילדיו שנים של התכתבויות עם פקידים, ומקבל דרכון צרפתי שנושא בדיוק את השם שהמשפחה בחרה.