כותבים עלינו
צפו בסרטונים ובתמלילים שלהםסרטונים
משרד Kohen Avocats, מערכי דיווח פנימי בפריז
עורך דין מערך דיווח פנימי בפריז: חובת הקמה וטיפול בדיווחים
משרד Kohen Avocats משמש עורך דין מערך דיווח פנימי בפריז. חברה, עמותה או מועדון המעסיקים לפחות חמישים עובדים חייבים להעמיד ערוץ דיווח מאובטח, להביא אותו לידיעת העובדים ולטפל בכל דיווח במועדים שנקבעו בצו. המשרד בונה את הנוהל, מלווה את הטיפול בדיווחים שהתקבלו, מייעץ לאדם שהדיווח מכוון אליו ומגן על הארגון כאשר המערך שלו מותקף. הכול נשען על סודיות, חוסר משוא פנים ויכולת מעקב.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. דיווח שהתקבל בערוץ הפנימי מחייב אישור קבלה בכתב בתוך שבעה ימי עבודה, ולאחר מכן משוב בכתב למדווח בתוך זמן סביר שאינו עולה על שלושה חודשים (סעיף 4 לצו מס' 2022-1284 מיום 3 באוקטובר 2022); לפיכך הטיפול חייב להתחיל מרגע קבלת הדיווח.
4,9/5
דירוג ממוצע בביקורות Google270 ביקורות
קיבלתי ליווי איכותי במיוחד מעורך הדין הפלילי הזה. יש לציין את המקצועיות שלו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות שהותאמו למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה יסודית ויעילה במשפט הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מהעבודה שעשה וממליצה עליו בלי שום היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהסבך בהליך של צו הגנה (ordonnance de protection) שהגיש נגדי בן זוגי לשעבר תוך שימוש לרעה בהליך
מרוצה מאוד מהפתרון שהושג להגנתי בבית המשפט. בהצלחה בהמשך
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. הוא יודע להקשיב היטב, מגלה אמפתיה רבה ורגישות אנושית גבוהה. זמין ומגיב במהירות, הוא שולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. זהו עורך דין שנותן עצה טובה, אכפתי וזמין, שיודע לכוון את לקוחותיו לכיוון הנכון. אני ממליץ עליו בלי היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרים דחופים 24/7
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז, מערכי דיווח וציות, דיני עבודה, חקירות פנימיות והליכים בבית הדין לעבודה.
הדף הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB) · 4.9/5 ב-Google (270 ביקורות)
הדף עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה קצרה
מערך הדיווח הפנימי (dispositif d'alerte professionnelle) הוא הנוהל הפנימי לקבלת דיווחים ולטיפול בהם, שנקבע בחוק מיום 9 בדצמבר 2016, הידוע בכינוי Sapin II, כפי שתוקן בחוק מיום 21 במרץ 2022. הוא חובה לתאגידים במשפט הפרטי המעסיקים לפחות חמישים עובדים, לרבות עמותות ומועדונים, לגופי המדינה ולגופים ציבוריים המעסיקים לפחות חמישים עובדים (למעט רשויות מקומיות קטנות), וכן לגופים בענפים הנזכרים בנספח להנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937, ללא קשר למספר העובדים (סעיף 8). הסף נבחן בתום שתי שנות כספים רצופות (סעיף 2 לצו מיום 3 באוקטובר 2022). הנוהל נקבע לאחר היוועצות בגופי הדיאלוג החברתי, פותח ערוץ בכתב או בעל פה, ממנה אנשים חסרי פניות ובעלי אמצעים, ומבטיח סודיות קפדנית של זהות המדווח, האדם שהדיווח מכוון אליו וצדדים שלישיים (סעיף 9). המדווח מקבל אישור קבלה בתוך שבעה ימי עבודה ומשוב בכתב בתוך זמן סביר שאינו עולה על שלושה חודשים (סעיף 4 לצו). גילוי הפרטים הסודיים דינו שנתיים מאסר וקנס של 30 000 אירו. משרד Kohen Avocats, ברובע ה-16 של פריז, פועל עבור הארגון, עבור המדווח ועבור האדם שהדיווח מכוון אליו. ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.
מערך שצריך להקים, דיווח שהתקבל, התראה שמכוונת אליכם?
להבין את המצב שלכם
מערך הדיווח הפנימי, הסבר
גופים מסוימים חייבים לקבוע נוהל פנימי לקבלת דיווחים ולטיפול בהם (סעיף 8 לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016). מי חייב, כיצד בונים את הנוהל, כיצד מטפלים בדיווח, אילו זכויות יש לאדם שהדיווח מכוון אליו, ומה המחיר של נוהל לקוי.
תחולה
חובה מחמישים עובדים, ללא קשר לצורת המעסיק
חברות, עמותות, מועדונים, קבוצות וגופים ציבוריים: מי חייב לקבוע את הנוהל, וכיצד נספר הסף.
תאגידים במשפט הפרטי המעסיקים לפחות חמישים עובדים: החוק מתייחס ל“תאגידים במשפט הפרטי ולעסקים המנוהלים בשמם הפרטי על ידי אדם טבעי אחד או יותר, המעסיקים לפחות חמישים עובדים” (תרגום שלנו) (סעיף 8, I, B, 3°, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). חברות, עמותות, קרנות ומועדונים המאורגנים כעמותה או כחברה ספורטיבית נכללים בהוראה זו.
גופים ציבוריים: גופי המדינה ותאגידים במשפט הציבורי המעסיקים לפחות חמישים עובדים, למעט רשויות מקומיות עם פחות מ-10 000 תושבים, המוסדות הציבוריים המסונפים אליהם וחלק מהמוסדות הציבוריים לשיתוף פעולה בין-רשותי (סעיף 8, I, B, 1° ו-2°).
כל גוף אחר החל עליו אחד מהמעשי חקיקה של האיחוד האירופי המנויים בחלק I.B ובחלק II של נספח הנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937, ללא קשר למספר העובדים (סעיף 8, I, B, 4°).
הסף מחושב לפי כלל מדויק: בתאגידים במשפט הפרטי הוא “נבחן בתום שתי שנות כספים רצופות” (תרגום שלנו) ונקבע לפי פסקה I של סעיף L. 130-1 לחוק הביטחון הסוציאלי הצרפתי (code de la sécurité sociale) (סעיף 2 לצו מס' 2022-1284 מיום 3 באוקטובר 2022), כלומר לפי ממוצע מספר המועסקים בכל אחד מחודשי שנת הלוח הקודמת (סעיף L. 130-1 לחוק הביטחון הסוציאלי).
מתחת לחמישים עובדים, למעט גופים שחל עליהם נספח ההנחיה (4° של B), החוק אינו מחייב נוהל, אך הוא מסדיר את הדיווח: בגופים שאין להם נוהל, הנוגעים בדבר רשאים לדווח על המידע “לממונה הישיר או העקיף שלהם, למעסיק או לגורם שהוא מינה” (תרגום שלנו) (סעיף 8, I, B). לכן כדאי לגוף קטן למנות לפחות איש קשר אחד ולקבוע כלל סודיות. הטקסט האירופי קובע אותה מגבלה ואותו חריג: “פסקה 1 חלה על גופים משפטיים במגזר הפרטי המעסיקים 50 עובדים או יותר”, אך “הסף הקבוע בפסקה 3 אינו חל על גופים שחלים עליהם מעשי החקיקה של האיחוד המנויים בחלקים I.B ו-II של הנספח” (תרגום שלנו) (סעיף 8, פסקאות 3 ו-4, להנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937).
גופים בינוניים יכולים לחלוק את המאמץ. תאגידים במשפט הפרטי המעסיקים פחות ממאתיים וחמישים עובדים רשאים לאחד את הנהלים שלהם (סעיף 8, I, B), ולחלוק, לאחר החלטה תואמת של הגופים המוסמכים שלהם, את ערוץ הקבלה ואת בדיקת נכונות הטענות, כשכל אחד מהם שומר על יתר חובותיו (סעיף 7 לצו). בקבוצת חברות, הנוהל יכול להיות משותף למספר חברות או לכולן (סעיף 8, I, C), והגוף שאליו הופנה הדיווח רשאי להזמין את המדווח לפנות גם לחברה אחרת באותו היקף איחוד דוחות (סעיף 4, II, לצו).
חברות המעסיקות לפחות חמש מאות עובדים, או השייכות לקבוצה בגודל כזה, שמחזורן עולה על 100 מיליון אירו, חבות בחובה נפרדת במסגרת המאבק בשחיתות: להפעיל “מערך דיווח פנימי שנועד לאפשר קבלת דיווחים מעובדים על קיומן של התנהגויות או מצבים המנוגדים לקוד ההתנהגות של החברה” (תרגום שלנו) (סעיף 17, II, 2°, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). אותה יחידה יכולה לקבל את שני סוגי הדיווחים (סעיף 5, II, לצו). תוכנית ההגנה מפני שוחד בכללותה, מיפוי סיכונים, קוד התנהגות ובקרות של הסוכנות הצרפתית למאבק בשחיתות (Agence française anticorruption), מוסברת בעמוד שלנו על עורך דין לציות ורגולציה. למועדונים ולעמותות ספורט, ראו את העמוד שלנו על דיני עמותות ספורט, ולעניין אלימות מינית ומגדרית בספורט, את העמוד שלנו על הגנה על נפגעים ועל אנשים שנטענה נגדם מעורבות.
הקמה
בניית נוהל התואם את הצו מיום 3 באוקטובר 2022
ערוץ, אנשים ממונים, היוועצות, הפצה: כל רכיב במערך נשען על הוראה מדויקת.
ערוץ קבלה המאפשר לדווח בכתב או בעל פה, לפי הוראות הנוהל; אם נקבעה אפשרות לדווח בעל פה, אפשר לדווח בטלפון או בהודעה קולית, ולבקשת המדווח, בשיחת וידאו או בפגישה שתיערך לכל המאוחר עשרים ימי עבודה לאחר הבקשה (סעיף 4, I, לצו).
אנשים או יחידות שמונו לקבל דיווחים ולטפל בהם, ו“מחזיקים, מכוח מעמדם או תפקידם, בכישורים, בסמכות ובאמצעים מספיקים למילוי משימותיהם” (תרגום שלנו), בצירוף ערובות לחוסר משוא פנים (סעיף 5, I, לצו).
היוועצות מוקדמת: החוק מחייב לקבוע את הנוהל “לאחר היוועצות בגופי הדיאלוג החברתי” (תרגום שלנו) (סעיף 8, I, B), והצו מפנה לכללי המסמך המשפטי שנבחר (סעיף 3, I, לצו). בחברה מדובר בוועדה החברתית והכלכלית (CSE).
ערובה לשלמות המידע ולסודיותו, איסור גישה לאנשים בלתי מורשים, והעברה מיידית של דיווחים שהתקבלו ביחידה אחרת (סעיף 6, I, לצו).
הפצה בכל אמצעי המבטיח פרסום מספיק, הודעה, תליה או פרסום, ובמידת הצורך באתר האינטרנט, עם נגישות קבועה, ומידע ברור על נוהלי הדיווח החיצוני (סעיף 8 לצו).
הזכרה בתקנון הפנימי (règlement intérieur) של “קיומו של מנגנון ההגנה על חושפי שחיתויות הקבוע בפרק II לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016” (תרגום שלנו) (סעיף L. 1321-2 לקוד העבודה הצרפתי (Code du travail)).
אפשר למסור את הערוץ לספק חיצוני. כל גוף רשאי לקבוע שערוץ הקבלה מנוהל עבורו בידי צד שלישי, אדם טבעי או גוף במשפט הפרטי או הציבורי, שיעמוד אז בדרישות הצו בעניין קבלה וסודיות (סעיף 7, I, לצו). בחירה בפלטפורמה אינה מעבירה את האחריות לטיפול: הגוף נשאר חייב להעריך את הטענות, להשיב למדווח ולסגור את התיק.
המערך מעבד נתונים אישיים. אפשר לשמור דיווחים רק למשך הזמן הנחוץ והמידתי בהחלט לטיפול בהם ולהגנה על הנוגעים בדבר, והנתונים הנוגעים לדיווחים נשמרים בהתאם לתקנה הכללית להגנת מידע (סעיף 9, III, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). רשות הגנת המידע הצרפתית (CNIL) פרסמה בנושא מסמך הנחיות (référentiel): “ה-CNIL מציעה מסמך הנחיות לבדיקת התאמה לדין” (תרגום שלנו) (CNIL, Les dispositifs d'alertes professionnelles). לעניין הערכת ההשפעה, מרשם העיבודים והמידע לנוגעים בדבר, ראו את העמוד שלנו על עורך דין להגנת מידע (RGPD).
מערך דיווח יכול להתקיים לצד ערוצים אחרים: התראת עובד על סיכון חמור לבריאות הציבור או לסביבה, הנרשמת בכתב (סעיף L. 4133-1 ו-L. 4133-2 לקוד העבודה). בפועל הערוצים מצטלבים. בהתאם לנוסחו הקודם של סעיף 6 לחוק מיום 9 בדצמבר 2016, בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) אישר את ההכרה במעמד חושף שחיתויות של עובד שהתריע בפני הממונה עליו על סיכוני פרויקט לסביבה, ואחר כך “רשם וחתם על אותו טקסט בפנקס ההתראות” (תרגום שלנו); הערעור של המעסיק לבית המשפט העליון לערעורים נדחה (Cass. soc., 18 mars 2026, n° 24-10.993). נוהל שתוכנן היטב קובע איזה ערוץ מקבל מה, ומי מטפל. ראו גם את העמוד שלנו על ביקורת חברתית בתחום העבודה, המאפשרת לבדוק את כלל חובות המעסיק.
הטיפול
מקבלה ועד סגירה: טיפול בדיווח ללא פגם פרוצדורלי
השלבים והמועדים שקובע סעיף 4 לצו, והסודיות החלה עליהם.
קבלת הדיווח
דיווח בעל פה נרשם: הקלטה או תמלול מלא בהסכמת המדווח, או פרוטוקול מדויק שהמדווח יכול לבדוק, לתקן ולאשר בחתימתו (סעיף 6, II, לצו).
אישור קבלה
המדווח מקבל הודעה בכתב על קבלת הדיווח בתוך שבעה ימי עבודה (סעיף 4, I, לצו).
קבילות
הגוף בודק, למעט בדיווח אנונימי, שתנאי סעיף 6 וסעיף 8, I, A לחוק מתקיימים, רשאי לבקש השלמות, ומודיע למדווח מהם הטעמים לכך שלדעתו התנאים אינם מתקיימים (סעיף 4, II).
הערכה
כאשר התנאים מתקיימים, הגוף מטפל בדיווח, רשאי לבקש כל השלמה הדרושה להערכת נכונות הטענות, ואם הן נראות מבוססות, נוקט את האמצעים העומדים לרשותו כדי לתקן את מושא הדיווח (סעיף 4, III). זהו שלב החקירה הפנימית.
משוב
בתוך זמן סביר שאינו עולה על שלושה חודשים ממועד אישור הקבלה, או, אם לא ניתן אישור, מתום שבעה ימי עבודה לאחר הדיווח, הגוף מודיע בכתב על האמצעים שנשקלו או ננקטו ועל נימוקיהם (סעיף 4, III).
סגירה
התיק נסגר כאשר הטענות אינן נכונות או חסרות בסיס, או כשהדיווח התייתר, והמדווח מקבל על כך הודעה בכתב (סעיף 4, III). לאחר מכן הנתונים נשמרים רק למשך הזמן הנחוץ בהחלט (סעיף 9, III, לחוק).
הסודיות מנחה את כל ההליך. הנהלים “מבטיחים סודיות קפדנית של זהות מגישי הדיווח, של האנשים שהדיווח מכוון אליהם ושל כל צד שלישי המוזכר בדיווח” (תרגום שלנו) (סעיף 9, I, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). אפשר לחשוף את זהות המדווח רק בהסכמתו, למעט מסירה לרשות השיפוטית כאשר האנשים המטפלים חייבים להודיע לה על העובדות. מידע מועבר לצדדים שלישיים רק אם הדבר נחוץ לטיפול (סעיף 6, I, לצו).
דיווחים אנונימיים אינם מוצאים מכלל אפשרות. הנוהל קובע כיצד ממשיכים לטפל בהם (סעיף 4, II, לצו), חובת המשוב אינה חלה על דיווח אנונימי, ומדווח שזהותו נחשפת מאוחר יותר נהנה מאותן הגנות (סעיף 7-1 לחוק). לכן המערך צריך לאפשר תקשורת עם מדווח שאינו נוקב בשמו, בלי לנסות לזהותו.
הערכת נכונות הטענות מתבצעת לעיתים קרובות כחקירה פנימית: שימוע עדים, מסמכים, דוח. השיטה, ההוכחה וההשלכות המשמעתיות שלה מוסברות בעמוד שלנו על חקירה פנימית בארגון. המשרד יכול לנהל את ההערכה, לבחון את הדוח או לסייע להנהלה בהחלטה שתבוא אחריו.
שני הצדדים
הארגון שמקבל את הדיווח, והאדם שהדיווח מכוון אליו
המערך מגן על המדווח; עליו גם לכבד את זכויות האדם שהדיווח מכוון אליו.
אתם מנהלים את הארגון שמקבל את הדיווח
- לאשר קבלה, לבדוק קבילות, לתעד כל שלב וכל החלטה.
- להפריד את הדיווח מכל החלטה בעניין הקריירה של המדווח, ולתעד את הנימוקים לכל צעד שננקט כלפיו.
- להשיב בתוך שלושה חודשים, לתקן אם העובדות מבוססות, לסגור בכתב.
הדיווח מכוון אליכם
- זהותכם מוגנת כל עוד לא הוכח שההתראה מבוססת.
- אתם מקבלים מידע בהתאם להוראות הנוהל, ותוכלו לתקוף את ההחלטה בפני בית המשפט שתבוא בעקבותיו.
- הלשנה שהמדווח ידע שהיא כוזבת עלולה להטיל עליו אחריות.
לאדם שהדיווח מכוון אליו יש ערובה משלו: “אין לחשוף, למעט לרשות השיפוטית, את הפרטים המזהים את האדם שנגדו הוגש דיווח, אלא לאחר שהוכח שההתראה מבוססת” (תרגום שלנו) (סעיף 9, I, לחוק). יתר זכויותיו תלויות בעיקר בנוהל של החברה. בעניין שבו קוד ההתנהגות הפנימי של החברה קבע מתן מידע לאדם שהדיווח מכוון אליו, בנוגע לפיטורין בשנת 2016, לפני חוק 9 בדצמבר 2016, פסק בית המשפט העליון לערעורים כי “טקסט זה אינו מחייב לפרט באופן מדויק כל אחת מהעובדות שדיווח עליהן מגיש ההתראה, ואף לא למסור את זהות הקורבנות לעובד שההתראה מכוונת אליו” (תרגום שלנו), וכי קוד זה “אינו מקים הליך משמעתי, ולכן אי-סדרים שנפלו בטיפול בהתראה אינם יכולים להיחשב הפרה של ערובה מהותית ההופכת את הפיטורין לבלתי חוקיים” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 14 janvier 2026, n° 24-13.234). הערעור של העובד לבית המשפט העליון לערעורים נדחה בנקודה זו. הערובות העומדות לאדם שהדיווח מכוון אליו נמצאות בהליך המשמעתי ובפני השופט.
הארגון שנוקט צעד נגד מגיש דיווח חייב להיות מסוגל להצדיקו ללא קשר להתראה. בית המשפט העליון לערעורים מנסח זאת כך: על המעסיק “להוכיח שהחלטתו לפטר מוצדקת בנימוקים אובייקטיביים הזרים לכל רצון להעניש את העובד על מימוש זכותו לדווח על התנהגויות או מעשים בלתי חוקיים” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 14 janvier 2026, n° 24-16.327). אפשר להוכיח זאת: בפרשת Thales ערכאת ההחזרה קבעה שהמעסיק “הוכיח שהחלטת הפיטורין מוצדקת בנימוקים אובייקטיביים, זרים להצהרתה או לעדותה של הנוגעת בדבר, ולפיכך ללא קשר להתראתה” (תרגום שלנו), והערעור של העובדת לבית המשפט העליון לערעורים נדחה (Cass. soc., 2 juillet 2025, n° 24-12.178).
מעמד חושף השחיתויות, תנאיו וסעדיו נדונים בעמוד נפרד: עורך דין לחושפי שחיתויות בפריז. כאן יש כלל אחד לזכור עבור הארגון: “אי אפשר לוותר על הזכויות הנוגעות לפרק זה או להגבילן, בדין או בפועל, בשום צורה” (תרגום שלנו) (סעיף 12-1 לחוק). תניית סודיות, הסכם פשרה או תקנון פנימי אינם יכולים להגביל את הזכות לדווח.
הסיכונים
מה עלול לגרור נוהל לקוי או צעד תגמול
סנקציות פליליות, בטלות, הליכים בבית הדין לעבודה ופיקוח נגד שחיתות: ההוראות, ללא הגזמה.
סודיות
גילוי הפרטים הסודיים המוגנים בסעיף 9, I, דינו שנתיים מאסר וקנס של 30 000 אירו (סעיף 9, II, לחוק).
הפרעה
כל מי שמפריע, בכל דרך שהיא, להעברת דיווח, דינו שנת מאסר וקנס של 15 000 אירו (סעיף 13, I, לחוק), בצירוף עונש משלים של תליית ההחלטה או הפצתה (סעיף 13-1).
הליך טורדני
בהליך המנוהל נגד חושף שחיתויות בשל מידע שדיווח עליו, הקנס האזרחי על תביעה טורדנית או מעכבת מועלה ל-60 000 אירו, מבלי לפגוע בפיצויים (סעיף 13, II).
בטלות
צעד תגמול נגד מגיש דיווח שנעשה בתנאי החוק אסור: “כל מעשה או החלטה שנעשו בניגוד לפסקה II זו בטלים מעיקרם” (תרגום שלנו) (סעיף 10-1, II, לחוק).
בית הדין לעבודה
בית הדין לעבודה (conseil de prud'hommes) רשאי, בנוסף לכל סנקציה אחרת, לחייב את המעסיק להגדיל את חשבון ההכשרה האישי של העובד שהגיש את ההתראה עד לתקרתו (סעיף 12, II, לחוק).
מאבק בשחיתות
לחברות הכפופות לסעיף 17, הסוכנות הצרפתית למאבק בשחיתות מפקחת על המערך, ועדת הסנקציות רשאית להטיל עד 200 000 אירו על אנשים טבעיים ומיליון אירו על תאגידים (סעיף 17, III עד V, לחוק). תוכנית זו נדונה בעמוד שלנו על ציות ורגולציה.
לאי-קיומו של נוהל אין סנקציה פלילית משלו בחוק מיום 9 בדצמבר 2016. מחירו מצוי במקום אחר: מגיש הדיווח רשאי לפנות ישירות לרשות חיצונית, לנציב הזכויות (Défenseur des droits) או לרשות השיפוטית, בלי לעבור בערוץ הפנימי (סעיף 8, II, לחוק), והארגון מאבד את השליטה בטיפול. בית המשפט העליון לערעורים כבר פסק, בהתאם להוראה הקודמת, שעובד המספר על עובדות פליליות “אינו חייב לדווח בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016 המסדיר הליך התראה מדורג” (תרגום שלנו), בעניין עובדת של עמותה להגנת ילדים שפנתה לפיקוח העבודה; הערעור של העמותה לבית המשפט העליון לערעורים נדחה (Cass. soc., 15 février 2023, n° 21-20.342).
בהליך משפטי, שופט הדיון הדחוף (juge des référés) יכול לפעול במהירות. עליו, “גם כאשר קיימת מחלוקת רצינית, לשים קץ להפרעה הבלתי חוקית בעליל (trouble manifestement illicite) שבהפסקת חוזה עבודה בעקבות הגשת התראה” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 1er février 2023, n° 21-24.271). כך הורה בית המשפט לערעורים של פריז על החזרתו לעבודה של בקר תקציב בעמותה, משום שהמעסיק לא הוכיח שהחלטתו מוצדקת בנימוקים אובייקטיביים הזרים לדיווח (CA Paris, pôle 6, ch. 2, 17 octobre 2024, n° 23/05878). השופט רשאי גם להעניק מקדמה לכיסוי הוצאות ההליך (סעיף 10-1, III): נשיא בית המשפט לערעורים של Bastia פסק מקדמה כזו, תוך התחשבות גם בהידרדרות מצבה הכלכלי של העובדת: ה-O.T.C., המעסיקה, “תחויב לשלם לה לפי סעיף 10-1 לחוק מיום 9 בדצמבר 2016 סך של 5 000 אירו” (תרגום שלנו) (CA Bastia, premier président, 8 juillet 2025, n° 25/00115).
נוהל ברור, מופץ ומיושם הוא ההגנה הטובה ביותר של הארגון: הוא מוכיח שההתראה טופלה ושההחלטות שנתקבלו אחריה נשענות על נימוקים אחרים. המשרד מבקר מערכים קיימים, מנסח נהלים ומגן על חברות ועל עמותות בפני בית הדין לעבודה. ראו את העמוד שלנו על הליכים בבית הדין לעבודה, ולצד הפלילי של השוחד, את העמוד שלנו על שוחד וסחר בהשפעה.
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הטקסטים התקפים ועל החלטות שנבדקו.
אילו חברות חייבות להקים מערך דיווח פנימי?
החוק קובע מי הגופים החייבים. חייבים לקבוע נוהל פנימי לקבלת דיווחים ולטיפול בהם, לאחר היוועצות בגופי הדיאלוג החברתי: תאגידים במשפט הציבורי המעסיקים לפחות חמישים עובדים, למעט רשויות מקומיות עם פחות מ-10 000 תושבים וחלק מהמוסדות הקשורים אליהם; גופי המדינה; “תאגידים במשפט הפרטי ועסקים המנוהלים בשמם הפרטי על ידי אדם טבעי אחד או יותר, המעסיקים לפחות חמישים עובדים” (תרגום שלנו); וכן כל גוף שחלים עליו מעשי החקיקה של האיחוד האירופי המנויים בנספח להנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937 (סעיף 8, I, B, לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016). הגופים הנזכרים בהוראה זו קובעים את הנוהל בהתאם לצו מיום 3 באוקטובר 2022 (סעיף 1 לצו מס' 2022-1284).
צורת התאגדות אינה משנה: חברה מסחרית, חברה אזרחית, עמותה, קרן, התאגדות, עסק של יחיד. רק מספר העובדים קובע, ובקטגוריה הרביעית ענף הפעילות. לחברות המעסיקות חמש מאות עובדים ויותר ומחזורן עולה על 100 מיליון אירו יש בנוסף חובת מאבק בשחיתות לפי סעיף 17, הכוללת מערך דיווח פנימי בנוגע להתנהגויות המנוגדות לקוד ההתנהגות (סעיף 17, II, 2°); תוכנית זו מוצגת בעמוד שלנו על ציות ורגולציה.
מתחת לסף לא נקבע שום נוהל, למעט גופים שחל עליהם נספח ההנחיה (4° של B), שחייבים בו ללא קשר למספר העובדים, בהתאם לסעיף 8, פסקאות 3 ו-4, להנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937. הדיווח נשאר אפשרי בפני הממונה, המעסיק או גורם שהוא מינה (סעיף 8, I, B). המשרד בודק את מצבכם לפי כל קטגוריה, ואז מתאים את גודל המערך.
כיצד מחושב סף חמישים העובדים?
בהפניה לחוק הביטחון הסוציאלי. בתאגידים במשפט הפרטי ובתאגידים במשפט הציבורי המעסיקים עובדים בתנאי המשפט הפרטי, סף חמישים העובדים “נבחן בתום שתי שנות כספים רצופות” (תרגום שלנו) ונקבע לפי הכללים של פסקה I של סעיף L. 130-1 לחוק הביטחון הסוציאלי (סעיף 2, I, לצו מס' 2022-1284 מיום 3 באוקטובר 2022).
הוראה זו מגדירה את מספר העובדים השנתי של המעסיק, גם כשמדובר בתאגיד בעל מספר סניפים: הוא “מתאים לממוצע מספר המועסקים בכל אחד מחודשי שנת הלוח הקודמת” (תרגום שלנו) (סעיף L. 130-1, I, לחוק הביטחון הסוציאלי). לכן החישוב נעשה גוף אחר גוף ולא ברמת הקבוצה; איחוד נהלים או נוהל קבוצתי אינם משנים חישוב זה, וסף מאתיים וחמישים העובדים הייחודי לאיחוד נבחן אף הוא לפי פסקה I של סעיף 2 לצו (סעיף 7, II, לצו).
הצו מפנה רק לפסקה I של סעיף L. 130-1, ולא לפסקה II שלו הנוגע לחצייה של סף במשך חמש שנות לוח רצופות: הכלל הייחודי למערך הדיווח הוא שתי שנות הכספים הרצופות. בגופים ציבוריים, סף חמישים העובדים נקבע לפי כללי חישוב מספר העובדים החלים על הרכב הוועדות החברתיות (סעיף 2, II). גוף שמספר עובדיו נע סביב חמישים כדאי לו להקדים: המשרד משחזר את הממוצעים החודשיים של שנות הכספים האחרונות וקובע את המועד שבו הנוהל נעשה חובה.
האם עמותה או מועדון ספורט חייבים בקיום מערך דיווח?
כן, מחמישים עובדים. החוק מתייחס לתאגידים במשפט הפרטי המעסיקים לפחות חמישים עובדים, בלי להבחין בין גוף למטרות רווח לגוף שלא למטרות רווח (סעיף 8, I, B, 3°, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). עמותה מעסיקה, מועדון המאורגן כעמותה או חברה ספורטיבית נכללים בהוראה זו. מספר העובדים מחושב לפי ממוצע מספר המועסקים בכל אחד מחודשי שנת הלוח הקודמת (סעיף L. 130-1 לחוק הביטחון הסוציאלי).
ההליכים בתחום העמותות רבים. בית המשפט העליון לערעורים דחה את הערעור שהגישה עמותה לבית המשפט העליון לערעורים שפיטרה עובדת משום שפנתה לפיקוח העבודה בעניין עובדות שעשויות להיות תקיפות מיניות של ילדים שהתקבלו אליה: חוסר תום הלב יכול לנבוע “רק מהידיעה שהעובדות שהוא מדווח עליהן כוזבות, ולא מעצם העובדה שהעובדות אינן מוכחות” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 15 février 2023, n° 21-20.342). בית המשפט לערעורים של פריז הורה בהליך דחוף על החזרתו לעבודה של בקר התקציב של עמותת סיוע שדיווח על מעילות (CA Paris, pôle 6, ch. 2, 17 octobre 2024, n° 23/05878).
גם העמותה יכולה לנצח: בית המשפט לערעורים של Douai הכיר במעמדו של מנהל כללי כחושף שחיתויות, ואז דחה את תביעתו לבטלות, משום שהפיטורין היו מוצדקים “בנימוקים אובייקטיביים הזרים להתראה מיום 8 באפריל 2022” (תרגום שלנו) (CA Douai, ch. soc. C, 28 novembre 2025, n° 24/01040). לכן על הוועד המנהל (conseil d'administration) להיות מסוגל להראות שההתראה טופלה בנפרד. ראו את העמוד שלנו על עמותות ספורט.
מה צריך להכיל הנוהל הפנימי לקבלת דיווחים?
הצו מיום 3 באוקטובר 2022 קובע את התוכן המזערי. הנוהל מקים ערוץ קבלה המאפשר לדווח בכתב או בעל פה ולהעביר כל פרט שיש בו כדי לבסס את הדיווח; הוא קובע אישור קבלה בכתב בתוך שבעה ימי עבודה, בדיקת התנאים החוקיים, טיפול, משוב בכתב בתוך זמן סביר שאינו עולה על שלושה חודשים ומתן מידע למדווח בעת הסגירה (סעיף 4 לצו מס' 2022-1284). הוא מפרט כיצד ממשיכים לטפל בדיווחים שאינם קבילים ובדיווחים אנונימיים (סעיף 4, II).
לאחר מכן הוא מציין את האנשים או היחידות שמונו לקבל דיווחים ולטפל בהם, ש“מחזיקים, מכוח מעמדם או תפקידם, בכישורים, בסמכות ובאמצעים מספיקים למילוי משימותיהם” (תרגום שלנו), ואת הערובות לחוסר משוא פניהם (סעיף 5, I, לצו). הוא מבטיח את שלמות המידע וסודיותו, מארגן את רישום הדיווחים בעל פה ומגביל את משך שמירת ההקלטות והפרוטוקולים (סעיף 6 לצו).
לבסוף הוא מופץ באופן שיהיה נגיש בכל עת, עם מידע ברור על נוהלי הדיווח החיצוני (סעיף 8 לצו). המשרד מנסח את הנוהל, את דף המידע, את נוסחי אישור הקבלה והסגירה ואת טבלת הטיפול שבה משתמש איש הקשר.
האם צריך להיוועץ בוועדה החברתית והכלכלית (CSE) ולתקן את התקנון הפנימי?
כן. החוק מחייב לקבוע את הנוהל “לאחר היוועצות בגופי הדיאלוג החברתי” (תרגום שלנו) (סעיף 8, I, B, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). הצו מוסיף שהגופים קובעים את הנוהל בהתאם לכללים החלים על המסמך המשפטי שהם מאמצים, לאחר היוועצות זו (סעיף 3, I, לצו מס' 2022-1284). בחברה שיש בה ועדה חברתית וכלכלית, ההיוועצות נוגעת לטיוטת הנוהל לפני יישומו; המשרד ממליץ לתעד זאת בכתב עם תאריך.
התקנון הפנימי (règlement intérieur), מצידו, חייב להזכיר את “קיומו של מנגנון ההגנה על חושפי שחיתויות הקבוע בפרק II לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016” (תרגום שלנו) (סעיף L. 1321-2 לקוד העבודה). בחברות הכפופות לסעיף 17, קוד ההתנהגות למאבק בשחיתות משולב בתקנון הפנימי ונתון להליך ההיוועצות הקבוע בסעיף L. 1321-4 לקוד העבודה (סעיף 17, II, 1°, לחוק).
בחירת המסמך חשובה: הודעה פנימית, אמנה, הסכם קיבוצי או נספח לתקנון הפנימי אינם בעלי אותו תוקף ואותו הליך אימוץ. המשרד מכין את תיק ההיוועצות של הוועדה, את תיקון התקנון הפנימי ואת לוח הזמנים לכניסה לתוקף. ראו את העמוד שלנו על הוועדה החברתית והכלכלית.
האם אפשר למסור את קבלת ההתראות לספק חיצוני או לחברת האם?
כן, במסגרת שקובע הצו. כל גוף שחלה עליו החובה רשאי לקבוע שערוץ קבלת הדיווחים מנוהל עבורו מחוץ לגוף בידי צד שלישי, שיכול להיות אדם טבעי או גוף במשפט הפרטי או הציבורי, בעל אישיות משפטית או בלעדיה; צד שלישי זה מקיים אז את כללי הקבלה והסודיות (סעיף 7, I, לצו מס' 2022-1284). כך פלטפורמה דיגיטלית, משרד חיצוני או עורך דין יכולים לנהל את הערוץ.
גופים המעסיקים פחות ממאתיים וחמישים עובדים רשאים ללכת רחוק יותר ולחלוק, לאחר החלטה תואמת של הגופים המוסמכים שלהם, את ערוץ הקבלה ואת הערכת נכונות הטענות (סעיף 7, II). בקבוצת חברות, הנוהל יכול להיות משותף למספר חברות או לכולן (סעיף 8, I, C, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016), והגוף שמקבל דיווח הנוגע לחברה אחרת באותו היקף איחוד דוחות רשאי להזמין את המדווח לפנות גם אליה, ואף למשוך את דיווחו אם הטיפול שם יעיל יותר (סעיף 4, II, לצו).
מיקור חוץ אינו מעביר את חובות הגוף: הגוף הוא שמשיב למדווח, מתקן וסוגר. החוזה עם הספק חייב להסדיר את הסודיות, אבטחת הנתונים, משך השמירה ומועדי ההעברה. המשרד מנסח ובוחן חוזים אלה.
מהם המועדים לטיפול בדיווח?
שלושה מועדים מבנים את הטיפול. ראשית, אם הנוהל מאפשר דיווח בעל פה, שיחת הווידאו או הפגישה שביקש המדווח נערכות לכל המאוחר עשרים ימי עבודה לאחר קבלת הבקשה. שנית, המדווח מקבל הודעה בכתב על קבלת הדיווח בתוך שבעה ימי עבודה ממועד הקבלה (סעיף 4, I, לצו מס' 2022-1284).
לבסוף, הגוף מוסר למדווח בכתב, בתוך זמן סביר שאינו עולה על שלושה חודשים ממועד אישור הקבלה או, אם לא ניתן אישור, מתום תקופה של שבעה ימי עבודה לאחר הדיווח, מידע על האמצעים שנשקלו או ננקטו להערכת נכונות הטענות ובמקרה הצורך לתיקון מושא הדיווח, וכן על נימוקיהם (סעיף 4, III). הסגירה מתרחשת כאשר הטענות אינן נכונות או חסרות בסיס, או כשהדיווח התייתר, והמדווח מקבל על כך הודעה בכתב.
מועד שלושת החודשים אינו מחייב לסיים את החקירה; הוא מחייב לדווח. כאשר הדיווח נוגע גם להליך משמעתי, מועדים נוספים רצים במקביל: המשרד קובע מרגע הקבלה לוח זמנים אחד. ראו את העמוד שלנו על חקירה פנימית בארגון.
האם יש לטפל בדיווחים אנונימיים?
החוק אינו פוסל אותם. כאשר דיווח או חשיפה פומבית נעשו באופן אנונימי, חושף השחיתויות שזהותו נחשפת לאחר מכן נהנה מאותן הגנות; לעומת זאת, ההוראות המחייבות מתן משוב למגיש דיווח פנימי או חיצוני אינן חלות בדיווח אנונימי (סעיף 7-1 לחוק מיום 9 בדצמבר 2016).
הצו מותיר לכל גוף את ארגון הטיפול בהם. בדיקת תנאי הקבילות נעשית “אלא אם הדיווח אנונימי”, והנוהל “מפרט גם כיצד ממשיכים לטפל בדיווחים אנונימיים” (תרגום שלנו) (סעיף 4, II, לצו מס' 2022-1284). הוא רשאי גם לקבוע, למעט בדיווח אנונימי, שהמדווח יוכיח את השתייכותו לקטגוריות האנשים המורשים להשתמש בערוץ (סעיף 4, I).
בפועל, דיווח אנונימי מדויק ומבוסס אינו נגנז ללא בחינה: אפשר לבדוק את העובדות באמצעים אחרים, והתעלמות מהן חושפת את הארגון אם העובדות יתבררו כנכונות. פלטפורמה המאפשרת להתכתב עם המדווח בלי לחשוף את זהותו מקלה על הטיפול. המשרד קובע בנוהל כלל כתוב לדיווחים אלה, המופעל באופן עקבי.
כיצד מבטיחים את סודיות הדיווחים?
באמצעות הנוהל והארגון. הנהלים “מבטיחים סודיות קפדנית של זהות מגישי הדיווח, של האנשים שהדיווח מכוון אליהם ושל כל צד שלישי המוזכר בדיווח” (תרגום שלנו), וכן של המידע שנאסף בידי כל הנמענים; הפרטים המזהים את המדווח נחשפים רק בהסכמתו, למעט מסירה לרשות השיפוטית כאשר האנשים המטפלים חייבים להודיע על העובדות, ואז המדווח מקבל על כך הודעה (סעיף 9, I, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016).
הצו מגשים דרישה זו: הגישה למידע אסורה על אנשי צוות שאינם מורשים להכירו, דיווחים שהתקבלו ביחידות אחרות מועברים ללא דיחוי לאנשים שמונו, ומידע מועבר לצדדים שלישיים רק אם הדבר נחוץ לטיפול (סעיף 6, I, לצו מס' 2022-1284). גילוי הפרטים הסודיים דינו שנתיים מאסר וקנס של 30 000 אירו (סעיף 9, II, לחוק).
הסודיות מתוכננת גם לקראת משפט אפשרי, שבו הגשת מסמכים צריכה לשמור על זהות האנשים המוגנים. המשרד מארגן את הגישות, את יומני הצפייה, את ניסוח הדוחות באופן אנונימי ואת השמירה המוגבלת של הנתונים (סעיף 9, III).
אילו זכויות יש לאדם שהדיווח מכוון אליו?
הראשונה היא הגנה על זהותו: “אין לחשוף, למעט לרשות השיפוטית, את הפרטים המזהים את האדם שנגדו הוגש דיווח, אלא לאחר שהוכח שההתראה מבוססת” (תרגום שלנו) (סעיף 9, I, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). חשיפתה כרוכה בסנקציה פלילית (סעיף 9, II). השנייה נוגעת לנתונים עליו, הנשמרים למשך הזמן הנחוץ בהחלט לטיפול ובהתאם לתקנה הכללית להגנת מידע (סעיף 9, III).
השאר תלוי בנוהל הארגון, שיכול לקבוע מתן מידע לאדם שהדיווח מכוון אליו. בית המשפט העליון לערעורים בחן את היקפו, בעניין פיטורין משנת 2016: קוד ההתנהגות הפנימי של חברה שקבע מתן מידע זה לא חייב לפרט כל אחת מהעובדות שדווחו או למסור את זהות הקורבנות, וקוד זה “אינו מקים הליך משמעתי, ולכן אי-סדרים שנפלו בטיפול בהתראה אינם יכולים להיחשב הפרה של ערובה מהותית ההופכת את הפיטורין לבלתי חוקיים” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 14 janvier 2026, n° 24-13.234). הערעור של העובד שהדיווח כוון אליו לבית המשפט העליון לערעורים נדחה בנקודה זו.
אם ההתראה מובילה לסנקציה, האדם שהדיווח מכוון אליו זוכה לערובות ההליך המשמעתי ולביקורת השופט. אם הוא הולשן בידי מי שידע שהעובדות אינן נכונות, הלשנה כוזבת (dénonciation calomnieuse) למעסיק או לממונים דינה חמש שנות מאסר וקנס של 45 000 אירו (סעיף 226-10 לחוק העונשין הצרפתי (Code pénal)). המשרד מלווה את האדם שהדיווח מכוון אליו מרגע קבלת המידע. ראו גם את המאמר שלנו על תלונת לשון הרע בעקבות דיווח.
מה משנה למערך הזכות לפנות ישירות לרשות חיצונית?
הערוץ הפנימי אינו עוד מעבר חובה, והארגון חייב להביא זאת בחשבון בתכנון הנוהל. מאז הרפורמה מיום 21 במרץ 2022, שנכנסה לתוקף ב-1 בספטמבר 2022, כל חושף שחיתויות רשאי להגיש דיווח חיצוני “בין לאחר שהגיש דיווח פנימי בתנאים הקבועים בפסקה I של סעיף זה, בין ישירות” (תרגום שלנו), לרשות המוסמכת שנקבעה בצו, לנציב הזכויות (Défenseur des droits), לרשות השיפוטית או לגוף של האיחוד האירופי (סעיף 8, II, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). הדרך הפנימית נשארת אפשרות, בפרט כאשר אפשר לטפל בהפרה ביעילות בתוך הארגון ללא סיכון לתגמול (סעיף 8, I, A).
הפסיקה כבר הלכה בכיוון זה לגבי עובדות פליליות. בהתאם להוראה הקודמת, בית המשפט העליון לערעורים פסק שעובד המספר על עובדות המהוות עבירה פלילית בינונית או פשע חמור “אינו חייב לדווח בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016 המסדיר הליך התראה מדורג” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 15 février 2023, n° 21-20.342). קוד העבודה ממשיך להגן על מי שהעיד בתום לב על עובדות המהוות עבירה פלילית בינונית או פשע חמור (סעיף L. 1132-3-3 לקוד העבודה).
עבור הארגון, ההשלכה מעשית: המערך הפנימי צריך לעורר אמון, אחרת ההתראות ילכו למקום אחר, ודיווח חיצוני ישיר אינו מתיר לו להטיל על המדווח את האשמה שעקף את הנוהל. הצו אף מחייב ליידע את האנשים על הנהלים החיצוניים (סעיף 8 לצו). כדאי שהנוהל יקבע כיצד לנהוג כאשר רשות שאליה פנו ישירות פונה לגוף. השאלה אם החברה יכולה לדרוש התראה מוקדמת נדונה בעמוד שלנו על ציות ורגולציה; לעובד המהסס, ראו את המאמר שלנו על הבחירה בין התראה פנימית לחיצונית ואת העמוד שלנו על חושפי שחיתויות.
אילו סיכונים יש לארגון שמעניש את מגיש ההתראה?
בטלות, ראשית. צעדי תגמול נגד מגיש דיווח שנעשה בתנאי החוק אסורים, ו“כל מעשה או החלטה שנעשו בניגוד לפסקה II זו בטלים מעיקרם” (תרגום שלנו) (סעיף 10-1, II, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016). אין להעניש עובד, לפטרו או לנקוט כלפיו צעד מפלה מטעם זה (סעיף L. 1121-2 לקוד העבודה). כאשר הפיטורין בטלים בשל דיווח על פשעים חמורים ועבירות פליליות בינוניות והעובד אינו מבקש להיות מוחזר לעבודה, הפיצוי אינו יכול להיות נמוך משכר ששת החודשים האחרונים (סעיף L. 1235-3-1).
הנטל, שנית, מוטל על הארגון. משעה שהתובע מציג נתוני עובדה המאפשרים להניח שדיווח על מידע בתנאי החוק, על הצד הנתבע להוכיח שהחלטתו מוצדקת כדין, והשופט רשאי להעניק מקדמה לכיסוי הוצאות ההליך (סעיף 10-1, III). בהתאם לסעיף L. 1132-3-3 הקודם לקוד העבודה, בית המשפט העליון לערעורים כבר פסק בהליך דחוף: “על המעסיק, לאור הנתונים, להוכיח שהחלטתו מוצדקת בנימוקים אובייקטיביים הזרים להצהרתו או לעדותו של הנוגע בדבר” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 1er février 2023, n° 21-24.271).
הוכחה זו אינה בלתי אפשרית. בית המשפט לערעורים של Versailles הכיר בהגנה על ממונה אבטחה וציות שהתריע בפני היועץ המשפטי הראשי והממונה עליו, ואז פסק ש“המעסיק מוכיח נימוקים אובייקטיביים הזרים להתראת העובד, ולפיכך לכל אפליה” (תרגום שלנו) (CA Versailles, ch. soc. 4-3, 13 juillet 2026, n° 23/02875). המשרד מבסס את ההחלטה לפני שהיא מתקבלת. ראו את המאמר שלנו על פיטורין לאחר דיווח.
כיצד סוגרים דיווח שהעובדות בו מתבררות כלא נכונות?
בסגירה בכתב, ללא סנקציה אוטומטית. הדיווח נסגר כאשר הטענות אינן נכונות או חסרות בסיס, או כשהתייתר, והמדווח מקבל על כך הודעה בכתב (סעיף 4, III, לצו מס' 2022-1284). סגירה זו אינה מוכיחה חוסר תום לב של המדווח, אשר “אינו יכול לנבוע אלא מהידיעה שהעובדות שהוא מדווח עליהן כוזבות, ולא מעצם העובדה שהעובדות אינן מוכחות” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 15 février 2023, n° 21-20.342). די בכך שהדיווח נעשה ללא תמורה כספית ישירה ובתום לב (סעיף 6, I, לחוק מיום 9 בדצמבר 2016).
עם זאת אפשר להוכיח חוסר תום לב, והנטל מוטל על המעסיק הטוען לכך (CA Douai, ch. soc. C, 28 novembre 2025, n° 24/01040). כך אישר בית המשפט העליון לערעורים החלטה של בית משפט לערעורים שקבע כי עובד שהחליט לעזוב את החברה המציא אפליה: “בית המשפט לערעורים רשאי היה להסיק מכך שהעובד ידע שהעובדות שטען להן בדבר אפליה בשל מוצאו כוזבות” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 13 janvier 2021, n° 19-21.138).
ועדיין, העובדות שדווחו חייבות להיכלל בתחום ההגנה. בהתאם להוראה הקודמת, בית המשפט העליון לערעורים ביטל פסק דין שביטל פיטורין “בלי לקבוע שהעובד סיפר או העיד על עובדות העשויות להוות עבירה פלילית בינונית או פשע חמור” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 4 novembre 2020, n° 18-15.669), אך הוא אישר, מכוח חופש הביטוי, את ביטול פיטוריו של עובד שדיווח על עובדות “העשויות להוות עבירות פליליות או הפרות של חובות אתיות הקבועות בחוק או בתקנה” (תרגום שלנו) (Cass. soc., 19 janvier 2022, n° 20-10.057). המשרד בודק מה התיק מבסס לפני כל המשך משמעתי; ההחלטה להעניש נדונה בעמוד שלנו על ציות ורגולציה, והגנת העובד בעמוד שלנו על חושפי שחיתויות.
מהו שכר הטרחה של עורך דין בתחום מערך הדיווח הפנימי?
שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971: אתם יודעים, לפני שאתם מתחייבים, מה כולל התיק וכמה הוא עולה. ההסכם מפרט את הסכום או את אופן קביעת שכר הטרחה בגין הפעולות הצפויות, וכן את ההוצאות וההוצאות החיצוניות הצפויות.
המשרד מעדיף תעריף קבוע לכל שלב: אבחון החבות וחישוב הסף, ניסוח הנוהל ודף המידע, תיק ההיוועצות של הוועדה החברתית והכלכלית ותיקון התקנון הפנימי, חוזה עם ספק הערוץ, טיפול מלווה בדיווח, ניהול ההערכה והדוח, סיוע לאדם שהדיווח מכוון אליו, הגנה בבית הדין לעבודה או בהליך דחוף, ערעור. כל משימה חדשה מתועדת בנספח להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי.
לחוות דעת ראשונה על סמך המסמכים, הבחינה המקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס שבדף זה, מובילה לניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. קשר ראשון בטלפון +33 6 89 11 34 45.
מקורות
טקסטים רשמיים ודפים קשורים
המקורות של דף זה, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי הפעילות הקשורים של המשרד.
טקסטים רשמיים
- סעיפים 6, 6-1, 7-1 ו8 לחוק מס' 2016-1691 מיום 9 בדצמבר 2016: חושף שחיתויות, מסייעים, דיווח אנונימי, גופים חייבים, דיווח פנימי וחיצוני
- סעיף 9 וסעיף 12-1: סודיות, שמירה, איסור ויתור
- סעיף 10-1, סעיף 12, סעיף 13, סעיף 13-1 וסעיף 14-1: תגמול, בטלות, הוכחה, מקדמה, סנקציות, תמיכה
- סעיף 17: מערך דיווח למאבק בשחיתות ופיקוח של הסוכנות הצרפתית למאבק בשחיתות
- סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 ו8 לצו מס' 2022-1284 מיום 3 באוקטובר 2022: סף, ערוץ, מועדים, אנשים ממונים, סודיות, צדדים שלישיים, הפצה
- סעיף L. 130-1 לחוק הביטחון הסוציאלי: חישוב מספר העובדים
- סעיפים L. 1121-2, L. 1132-3-3, L. 1152-2, L. 1153-2 וL. 1235-3-1 לקוד העבודה: הגנה מפני תגמול, עדים, בטלות הפיטורין
- סעיף L. 1321-2, L. 4133-1 וL. 4133-2 לקוד העבודה: תקנון פנימי, התראה בנושא בריאות הציבור וסביבה
- סעיפים 122-9 ו226-10 לחוק העונשין: פטור מאחריות פלילית של חושף השחיתויות, הלשנה כוזבת
- הנחיית האיחוד האירופי (EU) 2019/1937 מיום 23 באוקטובר 2019: ערוצי דיווח פנימי (סעיף 8)
- CNIL, Les dispositifs d'alertes professionnelles: מסמך הנחיות
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות שהובאו
- Cass. soc., 1er février 2023, n° 21-24.271: הליך דחוף, הוכחת נימוקים אובייקטיביים הזרים להתראה
- Cass. soc., 2 juillet 2025, n° 24-12.178: ההוכחה הובאה בידי המעסיק
- Cass. soc., 15 février 2023, n° 21-20.342: עמותה, דיווח חיצוני, חוסר תום לב
- Cass. soc., 13 janvier 2021, n° 19-21.138: חוסר תום לב שהוכח
- Cass. soc., 4 novembre 2020, n° 18-15.669: עובדות מחוץ לתחום ההגנה (ההוראה הקודמת)
- Cass. soc., 19 janvier 2022, n° 20-10.057: הפרה אתית שדווחה
- Cass. soc., 14 janvier 2026, n° 24-16.327: חופש הביטוי ונטל ההוכחה
- Cass. soc., 18 mars 2026, n° 24-10.993: התראה שנרשמה בפנקס ההתראות
- Cass. soc., 14 janvier 2026, n° 24-13.234: זכויות האדם שההתראה מכוונת אליו
- CA Paris, pôle 6, ch. 2, 17 octobre 2024, n° 23/05878: עמותה, החזרה לעבודה בהליך דחוף
- CA Douai, ch. soc. C, 28 novembre 2025, n° 24/01040: עמותה, פיטורין מוצדקים
- CA Versailles, ch. soc. 4-3, 13 juillet 2026, n° 23/02875: ממונה ציות, נוהל פנימי שנשמר
- CA Bastia, premier président, 8 juillet 2025, n° 25/00115: מקדמה לכיסוי הוצאות ההליך
מערך שצריך להקים, התראה שצריך לטפל בה, דיווח שמכוון אליכם?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את מספר העובדים בשנות הכספים האחרונות, את הנוהל הקיים אם יש, את הדיווח שהתקבל ואת תאריכיו: עו״ד חסן כהן בודק את החבות, את המועדים ואת הסודיות, ואז מציע את הדרך המתאימה, ניסוח הנוהל, היוועצות בוועדה החברתית והכלכלית, טיפול בדיווח, סיוע לאדם שהדיווח מכוון אליו או הגנה בבית הדין לעבודה.