כותבים עלינו
צפו בסרטונים ובתמלילים שלהםסרטונים
משרד Kohen Avocats, משפט חוקתי ושאלות חוקתיות בפריז
עורך דין למשפט חוקתי בפריז: תקיפת חוק במסגרת ההליך שלכם
שאלה מקדמית בדבר חוקתיות (question prioritaire de constitutionnalité, QPC), כתב טענות נפרד ומנומק, העברה, הפניה למועצה החוקתית (Conseil constitutionnel), דיון והשפעות ההחלטה: המשרד בוחן אם ראוי להעלות את השאלה ויכול לייצג בפני הערכאה הדנה בתיק ובפני המועצה החוקתית, הן את הצד התוקף את החוק והן את הצד המגן עליו. ההתדיינות החוקתית תלויה בראש ובראשונה בצורת כתב הטענות ובמועד הגשתו.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. השופט אינו מעלה את השאלה מיוזמתו: יש להגישה בכתב טענות נפרד ומנומק (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958, ordonnance du 7 novembre 1958). לאחר סירוב להעביר את השאלה, ניתן לשוב ולדון בה רק במסגרת השגה על ההחלטה המכריעה בסכסוך כולו או בחלקו (סעיף 23-2). בפני השופט המנהלי, מגיש ההשגה מציג את התנגדותו לפני תום המועד להגשת ההשגה, והמשיב בערעור רשאי להגישה ללא מגבלת מועד, תמיד בכתב טענות נפרד ומנומק.
4,9/5
דירוג ממוצע בביקורות Google270 ביקורות
קיבלתי ליווי איכותי מאוד מעורך דין פלילי זה. ראוי לציין את מקצועיותו, את בקיאותו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות המותאמות למצבי. אני ממליץ על עורך דין זה לכל מי שמחפש הגנה קפדנית ויעילה במשפט הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מהעבודה שעשה וממליצה עליו ללא היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהמצב שנוצר בעקבות בקשה לצו הגנה (ordonnance de protection) שהוגשה נגדי לרעה בידי בן או בת זוגי לשעבר
מרוצה מאוד מהפתרון שניתן להגנה שלי בפני בית המשפט. מאחל הצלחה בהמשך
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. יש לו יכולת הקשבה מצוינת, אמפתיה רבה ורגישות אנושית עמוקה. הוא זמין ומגיב במהירות, ושולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. זהו עורך דין שמייעץ היטב, אכפתי וזמין, ויודע לכוון את לקוחותיו בכיוון הנכון. אני ממליץ עליו ללא היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרים דחופים 24/7, מסביב לשעון
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז (Barreau de Paris), שאלה מקדמית בדבר חוקתיות, התדיינות חוקתית והשילוב עם ביקורת התאמה לאמנות בינלאומיות (contrôle de conventionnalité).
הפרופיל הרשמי במדריך עורכי הדין בצרפת (CNB) · 4,9/5 ב-Google (270 ביקורות)
העמוד עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה קצרה
שאלה מקדמית בדבר חוקתיות מאפשרת לצד להליך לטעון במהלכו שהוראת חוק פוגעת בזכויות ובחירויות שהחוקה הצרפתית (Constitution) מבטיחה (סעיף 61-1 לחוקה). חובה להציגה בכתב טענות נפרד ומנומק, שאם לא כן אינה קבילה, והשופט אינו רשאי להעלותה מיוזמתו (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). הערכאה מעבירה אותה אם ההוראה חלה על הסכסוך, אם טרם הוכרזה כחוקתית, למעט שינוי נסיבות, ואם השאלה אינה נטולת רצינות (סעיף 23-2). מועצת המדינה (Conseil d'État) או בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) מכריעים בתוך שלושה חודשים, ולאחר מכן המועצה החוקתית מכריעה בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה אליה (סעיפים 23-4 ו-23-10). הוראה שהוכרזה בלתי חוקתית מבוטלת עם פרסום ההחלטה או במועד מאוחר יותר שנקבע בה (סעיף 62 לחוקה). משרד Kohen Avocats, ברובע ה-16 של פריז, בוחן אם ראוי להעלות את השאלה ויכול לנסח את כתב הטענות ולטעון לגביו בפני הערכאה הדנה בתיק; בפני בית המשפט העליון לערעורים ומועצת המדינה נדרשת, במקרים הקבועים בדין, חתימת עורך דין המוסמך לייצג בשתי ערכאות אלה (avocat au Conseil d'État et à la Cour de cassation). ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.
מבקשים לתקוף חוק במהלך משפט, להתמודד עם סירוב להעברת שאלה או להגן על חוקתיותו?
להבין את המצב שלכם
התדיינות חוקתית ושאלה מקדמית בדבר חוקתיות, הסברים
ניתן לפנות למועצה החוקתית במהלך הליך בעקבות הפניה של מועצת המדינה או בית המשפט העליון לערעורים (סעיף 61-1 לחוקה). מה ניתן לתקוף, כיצד ובפני מי, מה מחליטה המועצה החוקתית ומה משתנה בעקבות זאת במשפט שלכם.
עיקרי הדברים
שאלה חוקתית קבילה: ארבע בדיקות לפני הניסוח
מה בודק השופט תחילה ומה מכשיל את השאלה ללא בחינה לגופה.
הליך תלוי ועומד: השאלה עולה במסגרת סכסוך בפני ערכאה שיפוטית (סעיף 61-1 לחוקה). אין אפשרות לפנות ישירות למועצה החוקתית נגד חוק שמפריע לפונה.
הוראת חקיקה: חוק, חוק אורגני (loi organique), פקודה שאושררה (ordonnance ratifiée). צווים ותקנות מנהליים (décrets et arrêtés) אינם נכללים (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29); ניתן לתקוף את חוקיותם בפני השופט המנהלי, או בפני השופט הפלילי כאשר ההכרעה במשפט הפלילי תלויה בכך (סעיף 111-5 לחוק העונשין הצרפתי (Code pénal)).
זכות או חירות שהחוקה מבטיחה: חוקת 1958 (Constitution de 1958), הצהרת 1789 (Déclaration de 1789), המבוא לחוקת 1946 (Préambule de 1946), עקרונות היסוד המוכרים בחוקי הרפובליקה (principes fondamentaux reconnus par les lois de la République) והאמנה להגנת הסביבה (Charte de l'environnement) (אותו מקור).
כתב טענות נפרד ומנומק: יש להציג בו את הטענה, שאם לא כן אינה קבילה, והשופט אינו רשאי להעלותה מיוזמתו (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958).
ניתן לתקוף את הפסיקה באמצעות הטקסט שהיא מפרשת. המועצה החוקתית קובעת כי ״לכל בעל דין זכות לתקוף את חוקתיות המשמעות המעשית שפרשנות פסיקתית עקבית מעניקה להוראה זו״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-39 QPC du 6 octobre 2010). עם זאת, על הפרשנות להתקיים ולהיות עקבית: לשכת דיני העבודה של בית המשפט העליון לערעורים סירבה להפנות שאלה לאחר שציינה שבמצב הקיים אין פרשנות ״פסיקתית עקבית להוראות החוק שבמחלוקת״ (תרגום שלנו) (Cass. soc., 9 mai 2018, n° 18-40.007).
יש להקפיד על הגבול בין חקיקה לתקנות. הלשכה הפלילית קבעה כי שאלה אינה קבילה משום שמאחורי סעיפי חוק היא תקפה למעשה סעיף בעל אופי תקנתי: היא ציינה הוראות ״בעלות אופי תקנתי, שאינן יכולות להיות נושא לשאלה מקדמית בדבר חוקתיות״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 25 février 2025, n° 24-86.402). לגבי פקודה שלא אושררה, התשובה תלויה במועד: עם תום תקופת ההסמכה, בתחומים שבסמכות המחוקק, ״יש לראות בהוראותיה הוראות חקיקה״ (תרגום שלנו) (décision n° 2020-843 QPC du 28 mai 2020).
לא כל טענה היא חוקתית. הימנעות המחוקק ממימוש סמכותו ״יכולה לשמש בסיס לשאלה מקדמית בדבר חוקתיות רק כאשר נפגעת זכות או חירות שהחוקה מבטיחה״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-5 QPC du 18 juin 2010). כמו כן, אי-התאמה של חוק להתחייבות בינלאומית ״אינה יכולה להיחשב טענה לאי-חוקתיות״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010): על האמנה האירופית לזכויות אדם (Convention européenne des droits de l'homme) מסתמכים באמצעות טענה אחרת.
ההליך
מכתב הטענות הנפרד להפניה: תנאים, מועדים וסירוב
לכל שלב כלל משלו, ופרט צורני עשוי להוביל לאי-קבילות.
מועד
ניתן להעלות את השאלה לראשונה בערעור (סעיף 23-1), ואף לראשונה בערעור לבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 23-5).
כתב הטענות
כתב טענות נפרד ומנומק בפני השופט האזרחי (סעיף 126-2 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי (Code de procédure civile)) ובפני השופט הפלילי (סעיף R.* 49-21 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי (Code de procédure pénale)); בפני השופט המנהלי נדרש כתב טענות נפרד הנושא את הכיתוב ״question prioritaire de constitutionnalité״ (סעיף R.* 771-3 לקוד השיפוט המנהלי (Code de justice administrative)).
חקירה שיפוטית ומשפט עם מושבעים
במהלך חקירה שיפוטית פונים ללשכת החקירות של בית המשפט לערעורים (chambre de l'instruction) (סעיף R.* 49-22 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). לא ניתן להעלות את הטענה בפני בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים (cour d'assises); במקרה של ערעור על פסק דינו, מעלים אותה בכתב המצורף להודעת הערעור ומועבר מיד לבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 23-1).
שלושה תנאים
ההוראה חלה על הסכסוך או ההליך, או מהווה בסיס לאישום; היא לא הוכרזה כחוקתית בנימוקים ובחלק האופרטיבי של החלטת המועצה החוקתית, למעט שינוי נסיבות; השאלה אינה נטולת רצינות. הערכאה מכריעה ללא דיחוי (סעיף 23-2).
העברה
ההחלטה להעביר את השאלה נשלחת למועצת המדינה או לבית המשפט העליון לערעורים בתוך שמונה ימים ממועד נתינתה, ולא ניתן להשיג עליה (סעיף 23-2).
סינון שני
למועצת המדינה או לבית המשפט העליון לערעורים עומדים שלושה חודשים. הפניה מחייבת עמידה בשני התנאים הראשונים ושאלה חדשה או רצינית (סעיף 23-4). בהיעדר החלטה בתוך פרק זמן זה, השאלה מועברת למועצה החוקתית (סעיף 23-7).
המועצה החוקתית
היא מכריעה בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה אליה, לאחר הגשת טיעונים תוך מתן זכות תגובה הדדית ודיון פומבי, למעט במקרים חריגים (סעיף 23-10).
לסירוב להעביר שאלה יש השפעות מיידיות. הוא מסיים את סמכות הערכאה לדון בטענה (סעיף 126-6 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 49-27 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי, סעיף R.* 771-10 לקוד השיפוט המנהלי). יש חריג: כאשר הסירוב מבוסס רק על כך שההוראה אינה חלה, או בפלילים על כך שאינה מהווה בסיס לאישום, הערכאה שבסופו של דבר מתכוונת להחילה רשאית לחזור בה מהסירוב, או במישור המנהלי להצהיר על בטלותו, ולהעביר את השאלה. במקרים האחרים ״ניתן להשיג על הסירוב רק במסגרת השגה על ההחלטה המכריעה בסכסוך כולו או בחלקו״ (תרגום שלנו) (סעיף 23-2). השגה מיידית אינה מתקבלת: בית המשפט לערעורים בפריז (cour d'appel de Paris) קבע כי הטקסטים אינם מאפשרים ״להגיש ערעור על החלטה שקיבלה ערכאה ראשונה בשאלה מקדמית בדבר חוקתיות שהוגשה לפניה״ (תרגום שלנו) (CA Paris, pôle 6, ch. 12, 16 mai 2025, n° 20/05553). הלשכה הפלילית נוקטת אותה גישה בערעור לבית המשפט העליון לערעורים, כאשר ההשגה חייבת להיעשות בכתב ״המעלה את השאלה מחדש״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 9 janvier 2018, n° 17-86.231).
בפני השופט המנהלי, מגיש ההשגה מציג את התנגדותו ״בתוך המועד להגשת הליך משפטי ובכתב טענות נפרד ומנומק״ (תרגום שלנו) (CE, 21 juin 2021, n° 445346), בצירוף העתק החלטת הסירוב (סעיף R.* 771-12, סעיף R.* 771-16). המשיב בערעור רשאי להגישה ״ללא מגבלת מועד״ (תרגום שלנו), גם בענייני בחירות שבהם אין אפשרות להשגה שכנגד, אך תמיד בכתב טענות נפרד ומנומק (CE, 21 juin 2021, n° 445346). מי שלא השיג על הסירוב בפני בית המשפט המנהלי לערעורים אינו יכול לתקן זאת בערעור למועצת המדינה: מועצת המדינה דחתה, ללא הפניה, שאלה ״המבוססת על אותן טענות ועוסקת באותן הוראות שהוצגו לבית המשפט המנהלי״ (תרגום שלנו) (CE, 30 novembre 2020, n° 443970).
על השופט להשיב ולכבד את ההליך. פסק דין של בית משפט לערעורים שלא הכריע בהעברת שאלה שהוגשה לו בוטל, ובית המשפט העליון לערעורים קבע כי ״בפסיקתו זו חרג בית המשפט לערעורים מסמכויותיו״ (תרגום שלנו) (Cass. 2e civ., 2 mars 2023, n° 21-11.499). מנגד, העברת שאלה אינה מבטיחה את בחינתה: בפני ערכאה של מערכת השיפוט הרגילה (juridiction judiciaire), התיק מועבר לעיון התביעה הכללית (ministère public) מיד עם העלאת הטענה, אם אינה צד להליך (סעיף 23-1). לשכת דיני העבודה הכריזה על אי-קבילות שאלה שהעביר בית הדין לעבודה (conseil de prud'hommes) ללא העברה כזו לעיון התביעה (Cass. soc., 17 décembre 2025, n° 25-40.032).
המשתתפים
מי מעלה את השאלה, מי חותם ומי טוען
הצד התוקף את החוק והצד המגן עליו נדרשים לפעול בדרכים שונות, ולכל ערכאה כללי ייצוג משלה.
אתם תוקפים את ההוראה
- זהו את הטקסט החל במדויק ואת נוסחו, ולאחר מכן את הזכות או החירות שנפגעה.
- בדקו שהמועצה החוקתית טרם הכריזה עליו כחוקתי, או הוכיחו שינוי נסיבות.
- הגישו את כתב הטענות הנפרד במועד והכינו השגה על סירוב אפשרי.
אתם מגנים על ההוראה
- בחנו את הקבילות: כתב טענות נפרד, מעמד כצד, חתימה ומועד הגשה.
- הראו שהטקסט אינו חל על הסכסוך, או שהשאלה אינה רצינית.
- הגישו טיעונים בכתב בכל שלב והיערכו להשפעת ביטול החוק על הסכסוך.
בפני הערכאה הדנה בתיק חלים כללי הייצוג שלה. במקום שבו ייצוג בידי עורך דין הוא חובה, השאלה ״יכולה להיות מועלית רק בידי עורך דין״ (תרגום שלנו); במקרים אחרים הצד רשאי להגיש את כתב הטענות בעצמו, והוא עדיין חייב להיות נפרד ומנומק (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29).
בפני בית המשפט העליון לערעורים בעניינים אזרחיים, על הצדדים למנות עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים, אלא אם נקבע אחרת (סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי). הוא חותם על הטיעונים בשאלה שהועברה בתחומים שבהם הייצוג חובה (סעיף 126-9). הסנקציה ברורה: ״בהיעדר ערעור קביל, השאלה המקדמית בדבר חוקתיות שהועלתה במסגרת אותו ערעור בפני בית המשפט העליון לערעורים אינה קבילה״ (תרגום שלנו) (Cass. 2e civ., 13 mars 2025, n° 24-50.042). בפלילים, גם הטיעונים נחתמים בידי עורך דין כזה, למעט כאשר הם מוגשים בידי הנידון, התובע האזרחי בהליך פלילי (partie civile) בענייני עיתונות, או המערער במקרים שבסעיפים 567-2, 574-1 ו-574-2 (סעיף R.* 49-30 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). הלשכה הפלילית דחתה כתב טענות אשר ״לא נחתם בידי המבקשת עצמה אלא בידי עורך דינה, שאינו עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 20 octobre 2026, n° 26-84.940).
בפני מועצת המדינה, הבקשה וכתבי הטענות מוגשים ככלל בידי עורך דין המוסמך לייצג בפניה, שאם לא כן אינם קבילים (סעיף R. 432-1 לקוד השיפוט המנהלי), בכפוף לפטורים, ובפרט בעתירות לביטול מחמת חריגה מסמכות (recours pour excès de pouvoir) ובסכסוכי בחירות (סעיף R. 432-2). בשאלה שהועברה, הפטור מייצוג בפני הערכאה המעבירה חל גם על הטיעונים; בהיעדר פטור, הם מוגשים בידי עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים (סעיף R.* 771-20). המשרד אינו נמנה עם עורכי הדין המוסמכים לייצג בשתי ערכאות אלה (avocats aux Conseils): במקרים אלה הוא יכול להכין את התיק לעורך הדין המוסמך שמונה, ואינו חותם במקומו.
בפני המועצה החוקתית ההליך מתנהל בכתב ותוך מתן זכות תגובה הדדית, עם הודעות אלקטרוניות ומועד להגשת טיעונים אשר ״אינו ניתן לדחייה״ (תרגום שלנו) (תקנון ההליך (règlement intérieur), סעיפים 1 ו-3). בדיון, נציגי הצדדים והמצטרפים שהתקבלו מציגים טיעונים בעל פה ״אם הם עורכי דין המוסמכים לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים או עורכי דין״ (תרגום שלנו) (סעיף 10). לכן המשרד יכול לייצג שם צד או מצטרף שהתקבל, לאחר בחינת התיק.
הנקודות שהמשרד בוחן בכל תיק:
ההשלכות
השפעות ההחלטה, ביקורת מוקדמת, זכויות אדם ודיני האיחוד
החלטה לטובתכם אינה משפיעה תמיד על התיק: הכול תלוי בקביעות המועצה החוקתית באשר לתחולתה בזמן.
ביטול
ההוראה הבלתי חוקתית מבוטלת ממועד פרסום ההחלטה או ממועד מאוחר יותר שנקבע בה, והמועצה החוקתית קובעת את התנאים והגבולות שבהם ניתן לשוב ולהעמיד במחלוקת את התוצאות שנבעו ממנה (סעיף 62 לחוקה).
הליכים תלויים ועומדים
״ככלל, ההכרזה על אי-חוקתיות צריכה להיטיב עם מי שהעלה את השאלה המקדמית בדבר חוקתיות, ואין להחיל את ההוראה שהוכרזה כמנוגדת לחוקה בהליכים התלויים ועומדים ביום פרסום החלטת המועצה החוקתית״ (תרגום שלנו) (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026).
דחייה
ניתן לדחות את מועד הביטול. בעניין מעצר משטרתי לחקירה (garde à vue), הוא נדחה ל-1 ביולי 2011, ו״לא ניתן לתקוף צעדים שננקטו לפני מועד זה מכוח ההוראות שהוכרזו כמנוגדות לחוקה, על יסוד אי-חוקתיות זו״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-14/22 QPC du 30 juillet 2010).
הסתייגות פרשנית
הטקסט עשוי להישאר בתוקף ולהיחשב חוקתי בכפוף להסתייגות פרשנית. כך קבעה המועצה החוקתית כי במקרה של רשלנות בלתי נסלחת של המעסיק (faute inexcusable), כללי הפיצוי בגין תאונות עבודה אינם יכולים ״למנוע מאותם אנשים, בפני אותן ערכאות, לתבוע מהמעסיק פיצוי על כלל הנזקים שאינם מכוסים בספר IV לקוד הביטחון הסוציאלי הצרפתי (Code de la sécurité sociale)״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-8 QPC du 18 juin 2010).
תוקף מחייב
לא ניתן להשיג על החלטות המועצה החוקתית, והן מחייבות את רשויות השלטון ואת כל הרשויות המנהליות והשיפוטיות (סעיף 62). ניתן לבקש רק תיקון טעות סופר, בתוך עשרים ימים מהפרסום ברשומות הרשמיות (Journal officiel) (תקנון ההליך, סעיף 13).
הביטול אינו מקנה כשלעצמו זכות לפיצוי. מועצת המדינה מכירה באחריות המדינה בגין חוק המנוגד לחוקה ״רק אם המועצה החוקתית הכריזה על הוראה זו כבלתי חוקתית מכוח סעיף 61-1״, או במקרים מסוימים במסגרת ביקורת מכוח סעיף 61, בתנאי שהחלטת המועצה החוקתית אינה שוללת זאת, ו״על הנפגע להוכיח את ממשות נזקו ואת קיומו של קשר סיבתי ישיר בין אי-חוקתיות החוק לבין אותו נזק״ (תרגום שלנו) (CE, Ass., 24 décembre 2019, n° 425983). באותו עניין נדחה הערעור שהגישה החברה בקסציה. המועצה החוקתית מכירה גם בסמכותה ״לשלול את האפשרות להטיל אחריות על המדינה״ (תרגום שלנו) (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026).
ביקורת חוקתית מוקדמת (contrôle a priori) פועלת לפי היגיון אחר. חוקים אורגניים ותקנוני בתי הפרלמנט מובאים למועצה החוקתית לפני פרסומם הרשמי או יישומם; חוקים רגילים יכולים להיות מופנים אליה לפני פרסומם הרשמי בידי נשיא הרפובליקה, ראש הממשלה, יושבי ראש בתי הפרלמנט או שישים חברי האספה הלאומית או שישים סנאטורים. היא מכריעה בתוך חודש, ובמקרה דחוף לבקשת הממשלה בתוך שמונה ימים (סעיף 61 לחוקה). אדם שהחוק נוגע לו אינו רשאי לפנות למועצה החוקתית בהליך זה, אך רשאי לשלוח לה עמדה חיצונית (contribution extérieure). מאז 2019 המועצה החוקתית מפרסמת את נוסח העמדות הללו, אשר ״אינן בגדר מסמכי הליך״ (תרגום שלנו) ואינן מחייבות אותה להשיב (הודעה מיום 24 במאי 2019); תקנונה משנת 2022 עיגן נוהג זה (décision n° 2022-152 ORGA, הודעה). ראו את מאמרנו על פנייה מכוח סעיף 61.
התאמה לאמנות וחוקתיות הן בחינות נפרדות. כאשר שתי הטענות מועלות, השופט מכריע תחילה בהעברת השאלה (סעיף 23-2), אך תוקפן המחייב של החלטות המועצה החוקתית ״אינו מגביל את סמכות הערכאות המנהליות והרגילות להעדיף התחייבויות אלה על פני הוראת חוק שאינה מתיישבת עמן, גם כאשר הוראה זו הוכרזה כחוקתית״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010). בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (Cour de justice de l'Union européenne) מכיר במנגנון זה בתנאי שהערכאות חופשיות, בין היתר, ״לפנות לבית הדין בכל שלב בהליך שיראו לנכון, ואף לאחר סיום הליך הביניים לביקורת חוקתיות, בכל שאלה מקדמית שימצאו לנחוצה״ (תרגום שלנו) (CJUE, gr. ch., 22 juin 2010, Melki et Abdeli, C-188/10 et C-189/10).
אסטרטגיה ועמודים קשורים
שאלה חוקתית לפי תחום ודרכי הפעולה הנוספות של המשרד
החלטות אחדות ממחישות מה יכולה שאלה חוקתית לשנות בכל תחום התדיינות. אין בהן כדי לקבוע מראש את תוצאתו של תיק אחר.
פלילי: הוראת העבירה, העונש והערובות הדיוניות. כמה סעיפים בחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי בעניין מעצר משטרתי לחקירה הוכרזו כמנוגדים לחוקה (décision n° 2010-14/22 QPC du 30 juillet 2010). אדם כלוא רשאי למסור את כתב הטענות למנהל מתקן הכליאה, לתמיכה בבקשה שניתן להגישה בדרך זו (סעיף R.* 49-24 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי).
מיסים: סנקציות וגבייה. הלשכה המסחרית הפנתה שאלה בעניין חיוב צד שלישי המחזיק בנכס מעוקל (tiers saisi), אשר ״עשוי להיחשב סנקציה בעלת אופי עונשי״ (תרגום שלנו) (Cass. com., 11 mars 2026, n° 25-40.034); המועצה החוקתית פסלה את הטקסט, והחלטתה ״חלה על כל התיקים שטרם הוכרעו סופית ביום פרסום החלטה זו״ (תרגום שלנו) (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026). בעניין הונאת מס (fraude fiscale), הסתייגות פרשנית מגבילה למקרים החמורים ביותר את השילוב בין סנקציות המס שבסעיף 1729 לבין הענישה הפלילית שבסעיף 1741 לקוד המיסים הכללי (Code général des impôts) (décision n° 2016-545 QPC du 24 juin 2016).
עבודה וביטחון סוציאלי: פיצוי, חופש העיסוק העסקי והשתתפות עובדים. ההסתייגות בעניין רשלנות בלתי נסלחת של המעסיק הרחיבה את הנזקים בני הפיצוי בפני ערכאות הביטחון הסוציאלי (décision n° 2010-8 QPC du 18 juin 2010).
עסקים: סנקציות והליכים מקבילים. המועצה החוקתית קבעה כי הסעיפים המענישים הן על עבירת שימוש במידע פנים והן על הפרה מנהלית בגין שימוש במידע פנים ״פוגעים בעיקרון הנחיצות של עבירות ועונשים״ (תרגום שלנו), ביחס לאנשים שציינה, ודחתה את הביטול ל-1 בספטמבר 2016 (décision n° 2014-453/454 QPC et 2015-462 QPC du 18 mars 2015).
זרים: שהייה, סיוע הומניטרי ומשמורת. ״מעקרון האחווה נובע החופש לסייע לזולת למטרה הומניטרית, ללא תלות בחוקיות שהייתו בשטח המדינה״ (תרגום שלנו) (décision n° 2018-717/718 QPC du 6 juillet 2018).
בהתאם לתחום, עמודים נוספים של המשרד מרחיבים בנושא:
עורך דין למשפט ציבורי בפריז: עמוד התחום שאליו משתייכת ההתדיינות החוקתית.
עורך דין לבית הדין האירופי לזכויות אדם: כאשר הטענה נוגעת לאמנה האירופית לזכויות אדם ולא לחוקה.
עורך דין לבית משפט לערעורים: ניתן להעלות את השאלה לראשונה בערעור, ובמסגרתו להשיג על סירוב להעבירה.
הגנה פלילית לנבחרי ציבור: לנבחר ציבור המועמד לדין, ובפרט בגין נטילת עניין אישי אסורה (prise illégale d'intérêts), שהגנתו עשויה לכלול תקיפה של הטקסט המוחל עליו.
עורך דין למשפט פלילי עסקי: להליכים כלכליים ופיננסיים, שבהם עולה גם שאלת צבירת הסנקציות.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הוראות החוק שבתוקף ועל החלטות מאומתות.
מהי שאלה מקדמית בדבר חוקתיות ולמה היא משמשת?
זוהי זכותו של צד למשפט לטעון שהוראת חקיקה פוגעת בזכויות ובחירויות שהחוקה מבטיחה (סעיף 61-1 לחוקה). המועצה החוקתית דנה בה בעקבות הפניה ממועצת המדינה או מבית המשפט העליון לערעורים, ולעולם לא בפנייה ישירה. לפני הנהגת הליך זה, חוק שנכנס לתוקף לא היה כפוף לביקורת כזו; כיום בעל דין יכול להביא לביקורת במסגרת הסכסוך שלו.
לשאלה תועלת כפולה. היא יכולה להביא לביטול הטקסט שעליו מבוססים האישום או התביעה, שכן הוראה שהוכרזה בלתי חוקתית מבוטלת (סעיף 62 לחוקה), והיא יכולה לקבוע את משמעותו באמצעות הסתייגות פרשנית. ככלל, הכרזה על אי-חוקתיות ״צריכה להיטיב עם מי שהעלה את השאלה המקדמית בדבר חוקתיות״ (תרגום שלנו), בכפוף לסמכות המועצה החוקתית לקבוע אחרת באשר לתחולה בזמן (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026).
היא נקראת שאלה בעלת קדימות משום ששופט שלפניו טענה חוקתית וטענה בדבר התאמה לאמנה מכריע תחילה בהעברת השאלה החוקתית (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). לבסוף, לאחר הפנייה למועצה החוקתית, סיום ההליך המקורי אינו משפיע על בחינת השאלה (סעיף 23-9). תיק של בעל דין עשוי אפוא להביא להכרעה בכלל החורג מעבר לסכסוך שלו.
מה עושה עורך דין למשפט חוקתי במסגרת שאלה חוקתית?
תחילה הוא בוחן אם יש טעם בהעלאת השאלה בתיק. ההוראה חייבת לחול על הסכסוך או ההליך, או להוות בסיס לאישום, והמועצה החוקתית לא צריכה הייתה להכריז עליה כבר כחוקתית, למעט שינוי נסיבות (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). לאחר מכן הוא מאתר את החלטות המועצה החוקתית בעניין הזכות הנטענת, את נוסח הטקסט ואת השפעת הביטול על הסכסוך.
הוא מנסח את כתב הטענות הנפרד, מציין במדויק את ההוראה ואת הזכות או החירות שנפגעה, וטוען לשאלה בדיון בפני הערכאה הדנה בתיק. הוא מכין גם את ההמשך: השגה על סירוב אפשרי, העברת התיק לעורך הדין המוסמך לייצג בערכאות העליונות כשנדרשת חתימתו, טיעונים בכתב ובעל פה בפני המועצה החוקתית, שבה עורכי דין רשאים להציג טיעונים בעל פה (תקנון ההליך, סעיף 10).
לניסוח חשיבות, משום שהשופט בוחן את השאלה כפי שהוצגה. שאלה שאינה מכוונת לטקסט הנכון נכשלת: הלשכה הפלילית קבעה שאינה קבילה שאלה שעסקה למעשה בסעיף תקנתי (Cass. crim., 25 février 2025, n° 24-86.402). המשרד יכול לייצג את הצד התוקף את ההוראה, את הצד המגן עליה או צד שלישי המבקש להצטרף, לאחר בחינת התיק. לעיתים יומלץ שלא להעלות שאלה, למשל כאשר טענה אחרת נותנת מענה מהיר יותר לצורכי הלקוח.
אילו הוראות ניתן לתקוף ומכוח אילו זכויות וחירויות?
הוראת חקיקה (סעיף 61-1 לחוקה): חוק, חוק אורגני, פקודה שאושררה או חוק מקומי של קלדוניה החדשה (loi du pays de Nouvelle-Calédonie). צווים, תקנות והחלטות פרטניות אינם נבחנים בדרך זו (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29): חוקיותם נבחנת בפני השופט המוסמך, לרבות השופט הפלילי כשההכרעה במשפט הפלילי תלויה בכך (סעיף 111-5 לחוק העונשין הצרפתי). הלשכה הפלילית דוחה בהתאם הוראות ״בעלות אופי תקנתי, שאינן יכולות להיות נושא לשאלה מקדמית בדבר חוקתיות״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 25 février 2025, n° 24-86.402). ניתן לתקוף פקודה שלא אושררה לאחר תום תקופת ההסמכה, בתחומים שבסמכות המחוקק (décision n° 2020-843 QPC du 28 mai 2020).
ניתן לבקר פסיקה באמצעות הטקסט, אם היא עקבית. המועצה החוקתית מכירה בזכותו של כל בעל דין לתקוף את ״המשמעות המעשית שפרשנות פסיקתית עקבית מעניקה להוראה זו״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-39 QPC du 6 octobre 2010). עם זאת, באותה החלטה ההוראה הוכרזה כחוקתית. ההפניה עשויה להידחות גם בהיעדר פרשנות מבוססת, כפי שקבעה לשכת דיני העבודה (Cass. soc., 9 mai 2018, n° 18-40.007).
הזכויות שעליהן ניתן להסתמך מצויות בחוקת 1958, בהצהרת 1789, במבוא לחוקת 1946, בעקרונות היסוד המוכרים בחוקי הרפובליקה ובאמנה להגנת הסביבה. טענה מכוח אמנה בינלאומית אינה נכללת בהן: היא ״אינה יכולה להיחשב טענה לאי-חוקתיות״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010). טענה בדבר הימנעות המחוקק ממימוש סמכותו מועילה רק אם היא פוגעת בזכות או בחירות (décision n° 2010-5 QPC du 18 juin 2010).
מתי ובפני אילו ערכאות ניתן להעלות שאלה חוקתית, לרבות במשפט עם מושבעים?
בפני כל ערכאה הכפופה למועצת המדינה או לבית המשפט העליון לערעורים, בערכאה הראשונה, לראשונה בערעור (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958), ואף לראשונה בערעור לערכאה העליונה (סעיף 23-5). מאחר שהשופט אינו רשאי להעלותה מיוזמתו, היא תלויה ביוזמת הצד.
בפלילים חלים כללים מיוחדים. במהלך חקירה שיפוטית פונים ללשכת החקירות של בית המשפט לערעורים; אפשר גם להגיש את הכתב במזכירות השופט החוקר (juge d'instruction), שופט החירויות והמעצרים (juge des libertés et de la détention, JLD) או שופט הנוער (juge des enfants) (סעיף R.* 49-22 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). הלשכה הפלילית קבעה שאינה קבילה שאלה שהעביר שופט החירויות והמעצרים ישירות לבית המשפט העליון לערעורים, ״מבלי שלשכת החקירות של בית המשפט לערעורים נדרשה לה״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 7 mai 2019, n° 19-90.011).
לא ניתן להעלות את הטענה בפני בית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים. במקרה של ערעור על פסק דין שניתן בערכאה הראשונה, מעלים אותה בכתב המצורף להודעת הערעור, המועבר מיד לבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 23-1). מסלול זה ייחודי לבית המשפט לפשעים חמורים עם מושבעים. בבית המשפט המחוזי לפשעים חמורים (cour criminelle départementale), ״לא נקבע חריג לעיקרון שלפיו ניתן להעלות טענה זו בפני כל ערכאה דנה הכפופה לבית המשפט העליון לערעורים״ (תרגום שלנו): השאלה מוגשת בפניו, ולא ישירות לבית המשפט העליון לערעורים בעת הערעור (Cass. crim., 9 septembre 2026, n° 26-90.015).
בערעור לבית המשפט העליון לערעורים, כתב הטענות עצמו חייב להיות קביל: השאלה ״קבילה רק אם כתב הטענות המכיל את נימוקי הערעור קביל״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 20 octobre 2026, n° 26-84.940).
כיצד מנסחים כתב טענות נפרד ומנומק?
כמסמך עצמאי, נפרד מכתבי הטענות העיקריים (conclusions), המוקדש כולו לשאלה. יש להציג בו את הטענה, שאם לא כן אינה קבילה (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958), והשופט האזרחי והשופט הפלילי חייבים להעלות מיוזמתם את היעדרו של כתב נפרד ומנומק (סעיף 126-2 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 49-21 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). בפלילים, אדם כלוא רשאי למסור את כתב הטענות למנהל מתקן הכליאה, במקרה שנקבע בטקסט (סעיף R.* 49-24).
בפני השופט המנהלי, כתב הטענות והמעטפה שבה הוא נתון, אם ישנה, נושאים את הכיתוב ״question prioritaire de constitutionnalité״ (סעיף R.* 771-3 לקוד השיפוט המנהלי). בערעור לבית המשפט העליון לערעורים, כתב הטענות הנפרד נושא אותו כיתוב (סעיף 126-10 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 49-31 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי). הלשכה הפלילית מזכירה כי ״כאשר שאלה מקדמית בדבר חוקתיות מועלית במסגרת ערעור לבית המשפט העליון לערעורים, יש להציגה בכתב טענות נפרד״ (תרגום שלנו), ואחרת קובעת שהשאלה אינה קבילה (Cass. crim., 19 novembre 2025, n° 25-84.362).
לגופו של עניין, כתב הטענות מזהה את ההוראה ונוסחה, מציין את הזכות או החירות שנפגעה ומתייחס לשלושת תנאי ההעברה. הוא מסביר מדוע ההוראה חלה על הסכסוך, מציין אם כבר נבחנה ומבהיר מדוע השאלה רצינית. יש למסור כתובת דוא״ל לצורך ההליך בפני המועצה החוקתית, שהודעותיה נשלחות בדרך זו (תקנון ההליך, סעיף 3).
מהם שלושת התנאים להעברת שאלה חוקתית?
התנאי הראשון הוא שההוראה המותקפת תחול על הסכסוך או ההליך, או תהווה בסיס לאישום. השני הוא שטרם הוכרזה כחוקתית בנימוקים ובחלק האופרטיבי של החלטת המועצה החוקתית, ״למעט שינוי נסיבות״ (תרגום שלנו). השלישי הוא שהשאלה אינה נטולת רצינות (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958).
שינוי נסיבות מאפשר בחינה מחודשת כאשר הוא ״מוצדק בשינויים שחלו מאז ההחלטה הקודמת בנורמות החוקתיות החלות או בנסיבות המשפטיות או העובדתיות המשפיעות על משמעות הוראת החוק המותקפת״ (תרגום שלנו) (décision n° 2009-595 DC du 3 décembre 2009). פסיקה עקבית עשויה להוות שינוי כזה, אך ״בתנאי שפרשנות פסיקתית זו התפתחה לאחר ההכרזה על חוקתיות״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 5 avril 2022, n° 22-80.434). באותו עניין סורבה ההפניה משום שהפרשנות קדמה להכרזה.
מועצת המדינה ובית המשפט העליון לערעורים מפעילים סינון שני: הם שבים ובוחנים את שני התנאים הראשונים ומפנים את השאלה אם היא חדשה או רצינית (סעיף 23-4). הערכאה הדנה בתיק אינה חייבת להעביר שאלה התוקפת מאותם נימוקים הוראה שכבר נדונה במועצה החוקתית או בערכאה העליונה; במקרה כזה היא מעכבת את ההכרעה או דוחה את החלטתה (סעיף 126-5 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 771-6 לקוד השיפוט המנהלי).
מהם המועדים והאם המשפט מעוכב?
הערכאה הדנה בתיק מכריעה ללא דיחוי, והחלטתה להעביר את השאלה נשלחת בתוך שמונה ימים מנתינתה (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). למועצת המדינה או לבית המשפט העליון לערעורים עומדים שלושה חודשים מקבלת ההעברה (סעיף 23-4), או מהצגת הטענה כאשר השאלה מועלית בפניהם (סעיף 23-5). בהיעדר החלטה בתוך פרק זמן זה, השאלה מועברת למועצה החוקתית (סעיף 23-7), המכריעה בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה אליה (סעיף 23-10).
לצדדים עומד חודש מההחלטה להעביר את השאלה להגשת טיעונים לבית המשפט העליון לערעורים (סעיף 126-9 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 49-30 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי), וניתן לקצרו במקרים דחופים (סעיף 126-11, סעיף R.* 49-32). בפני מועצת המדינה עומד חודש ממסירת ההודעה על החלטת ההעברה, או פרק הזמן שנקצב לצדדים (סעיף R.* 771-20 לקוד השיפוט המנהלי).
כאשר השאלה מועברת, הערכאה מעכבת את ההכרעה, אך הכנת התיק נמשכת והיא רשאית לנקוט סעדים זמניים או אמצעים לשמירת זכויות הנחוצים לעניין. אין עיכוב כאשר אדם משולל חירות עקב ההליך, או כאשר מטרת ההליך היא להפסיק אמצעי שולל חירות. השופט רשאי גם להכריע בלי להמתין אם החוק או התקנות מחייבים הכרעה בתוך פרק זמן קצוב או בדחיפות, והערכאה המעבירה רשאית להכריע במה שדורש הכרעה מיידית אם העיכוב עלול לגרום לתוצאות בלתי הפיכות או מופרזות בעליל (סעיף 23-3). השאלה אינה מעכבת אפוא תמיד את המשפט.
האם נדרש עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים?
לא בפני הערכאה הדנה בתיק: חלים כללי הערכאה שאליה פונים, והשאלה ״יכולה להיות מועלית רק בידי עורך דין״ (תרגום שלנו) רק כשקיימת בה חובת ייצוג (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29). לכן המשרד יכול לטעון לשאלה בפני בתי המשפט בערכאות הראשונות ובערעור במסגרת זו.
בפני בית המשפט העליון לערעורים, בעניינים אזרחיים, הצדדים ממנים עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות, אלא אם נקבע אחרת (סעיף 973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי). הוא חותם גם על הטיעונים בשאלה שהועברה בתחומים שבהם הייצוג חובה (סעיף 126-9). ״משלא הוגש בידי עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים, הערעור אינו קביל״ (תרגום שלנו), והשאלה אינה קבילה עמו (Cass. 2e civ., 13 mars 2025, n° 24-50.042).
בפלילים, הטיעונים נחתמים בידי עורך דין כזה, למעט לגבי הנידון, התובע האזרחי בענייני עיתונות והמערער במקרים שנקבעו בטקסט (סעיף R.* 49-30 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי, המפנה לסעיף 585). כתב טענות שנחתם בידי עורך דין שאינו מוסמך לייצג בערכאות העליונות אינו קביל (Cass. crim., 20 octobre 2026, n° 26-84.940).
בפני מועצת המדינה, הפטור מייצוג בפני הערכאה המעבירה חל גם על הטיעונים; אחרת הם מוגשים בידי עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות (סעיף R.* 771-20 לקוד השיפוט המנהלי), וככלל כך גם הבקשה וכתבי הטענות (סעיף R. 432-1), בכפוף לפטורים שבסעיף R. 432-2. המשרד אינו נמנה עם עורכי דין אלה ואינו חותם במקומם; הוא יכול להכין את התיק לעורך הדין המוסמך שמונה. בפני המועצה החוקתית עורכי הדין מציגים בעצמם את טיעוניהם בעל פה (תקנון ההליך, סעיף 10).
מה עושים אם השופט מסרב להעביר את השאלה החוקתית?
אין אפשרות להשגה מיידית. על הסירוב ״ניתן להשיג רק במסגרת השגה על ההחלטה המכריעה בסכסוך כולו או בחלקו״ (תרגום שלנו) (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). ערעור רגיל או ערעור לבית המשפט העליון לערעורים המכוון לסירוב בלבד אינו מתקבל: ״הערעור לבית המשפט העליון לערעורים על פסק הדין שסירב להעביר שאלה מקדמית בדבר חוקתיות אינו קביל״ (תרגום שלנו) (Cass. crim., 9 janvier 2018, n° 17-86.231). בית המשפט לערעורים בפריז פוסק כך גם לגבי ערעור רגיל (CA Paris, pôle 6, ch. 12, 16 mai 2025, n° 20/05553).
הסירוב מסיים את סמכות הערכאה לדון בטענה, למעט אפשרות לחזור ממנו כאשר הוא מבוסס רק על אי-תחולת הטקסט והשופט מתכוון לבסוף להחילו (סעיף 126-6 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי, סעיף R.* 771-10 לקוד השיפוט המנהלי). לאחר מכן ההשגה מוגשת בכתב טענות חדש, נפרד ומנומק, במסגרת ההשגה על ההחלטה לגופו של עניין (סעיף 126-2, סעיף R.* 49-29 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי).
השופט המנהלי קובע מסגרת זמנים: בתמיכה בהשגה העיקרית, ההתנגדות מוגשת לפני תום מועד הערעור או ההשגה, עם העתק החלטת הסירוב (סעיף R.* 771-12, סעיף R.* 771-16). המשיב בערעור רשאי להגישה ״ללא מגבלת מועד״ (תרגום שלנו), תמיד בכתב טענות נפרד ומנומק (CE, 30 novembre 2020, n° 443970). מועצת המדינה קבעה שהשגה אינה קבילה בהיעדר כתב טענות נפרד (CE, 21 juin 2021, n° 445346), וסירבה להפנות שאלה שחברה העלתה שוב בערעור למועצת המדינה לאחר שלא השיגה על הסירוב בערעור (CE, 30 novembre 2020, n° 443970).
סירוב מועצת המדינה או בית המשפט העליון לערעורים לפנות למועצה החוקתית ״אינו נתון להשגה כלשהי״ (תרגום שלנו) (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29): הדיון לגוף הסכסוך וטענה בדבר התאמה לאמנות, ככל שהיא מתאימה, עדיין אפשריים.
האם ניתן להצטרף להליך במועצה החוקתית בלי להיות צד, וכיצד מתנהל הדיון?
אדם ״המוכיח עניין מיוחד״ (תרגום שלנו) רשאי להגיש טיעונים כמצטרף לפני המועד שנקבע בהודעת הפנייה ומופיע באתר המועצה החוקתית (תקנון ההליך, סעיפים 1 ו-6). לא ניתן לזקוף איחור לחובת צד ששאלתו הזהה לא הועברה בשל קיומה של אותה שאלה תלויה ועומדת. אם ההצטרפות אינה מתקבלת, נמסרת על כך הודעה למעוניין: המועצה החוקתית סירבה, למשל, להצטרפות הסוכנות הצרפתית למאבק בסימום בספורט (Agence française de lutte contre le dopage) (décision n° 2014-453/454 QPC et 2015-462 QPC du 18 mars 2015).
בפני מועצת המדינה הסינון מצומצם יותר: הצטרפות לתמיכה בכתב טענות המבקש הפניה קבילה ״רק בתנאי שמגיש ההצטרפות הצטרף גם במסגרת התובענה העיקרית״ (תרגום שלנו) (CE, 12 novembre 2018, n° 423892).
ההליך בכתב קודם לדיון. הצדדים והרשויות מגישים טיעונים לפני מועד שאינו ניתן לדחייה, ולאחר מכן תשובה: ״הטיעונים השניים הללו יכולים לשמש רק למענה על הראשונים״ (תרגום שלנו) (סעיף 1). נשיא הרפובליקה, ראש הממשלה ויושבי ראש בתי הפרלמנט מקבלים הודעה ורשאים גם הם להגיש טיעונים (סעיף 23-8 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958).
הדיון פומבי, למעט במקרים חריגים (סעיף 23-10), ושידורו ״מועבר בשידור חי בחדר הפתוח לציבור״ (תרגום שלנו) (סעיף 8). לאחר הקראת השאלה וסקירת ההליך, עורכי הדין מציגים את טיעוניהם בעל פה (סעיף 10). ההחלטה המנומקת נמסרת לצדדים ומתפרסמת ברשומות הרשמיות (סעיף 23-11).
מה משנה החלטת המועצה החוקתית במשפט שלי?
יש שלוש תוצאות אפשריות. ההוראה עשויה להיות מוכרזת כחוקתית: היא ממשיכה לחול, ההליך מתחדש וניתן לשוב לשאלה רק אם חל שינוי נסיבות. היא עשויה להיות חוקתית בכפוף להסתייגות: השופט מחיל אותה אז במשמעות שנקבעה. בהונאת מס, כאשר משולבות סנקציות המס שבסעיף 1729 והענישה הפלילית שבסעיף 1741 לקוד המיסים הכללי, הוראות הסעיף האחרון, לפי ההסתייגות שנקבעה, ״חלות רק על המקרים החמורים ביותר של הסתרה במרמה של סכומים החייבים במס״ (תרגום שלנו) (décision n° 2016-545 QPC du 24 juin 2016).
לבסוף, היא עשויה להיות מוכרזת כמנוגדת לחוקה. אז היא מבוטלת עם הפרסום או במועד מאוחר יותר, והמועצה החוקתית קובעת את התנאים והגבולות לשינוי התוצאות שנבעו ממנה בעבר (סעיף 62 לחוקה). יש לה ״סמכות הן לקבוע את מועד הביטול ולדחות בזמן את תוצאותיו, והן לקבוע אפשרות לשנות את התוצאות שההוראה יצרה לפני ההכרזה״ (תרגום שלנו) (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026).
התוצאה משתנה אפוא מהחלטה להחלטה. בשנת 2026 נקבע כי ההכרזה ״חלה על כל התיקים שטרם הוכרעו סופית ביום פרסום החלטה זו״ (תרגום שלנו) (décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026). לעומת זאת, בשנת 2010, דחיית הביטול ל-1 ביולי 2011 מנעה תקיפת אמצעי מעצר משטרתי לחקירה שכבר ננקטו מכוח ההוראות הללו, על יסוד אותה אי-חוקתיות (décision n° 2010-14/22 QPC du 30 juillet 2010). לכן החלטה חיובית עקרונית עשויה להישאר ללא השפעה מיידית על התיק של מי שהשיג אותה.
פיצוי מחייב בנוסף עמידה בתנאים שקבעה מועצת המדינה, לרבות הוכחת הנזק והקשר הסיבתי (CE, Ass., 24 décembre 2019, n° 425983).
מתי להעלות שאלה חוקתית במקום טענה אחרת?
כאשר הטקסט החל הוא אכן מקור הבעיה, ואין די בטענה אחרת כדי למנוע את החלתו. אם ההליך פגום, הטקסט אינו חל על העובדות או שחסרות ראיות, טענות אלה יכולות להצליח בדרך ישירה, ועדיין יש להציגן בכתבי הטענות העיקריים. שאלה המתווספת לטענות אלה אינה מחליפה אותן.
ההשוואה לביקורת התאמה לאמנות ראויה לבחינה נפרדת. השופט הדן בסכסוך רשאי בעצמו להימנע מהחלת חוק המנוגד לאמנה, גם אם הוכרז כחוקתי (décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010), ודיני האיחוד מאפשרים לו שלא להחיל את הטקסט או להפנות שאלה לבית הדין לצדק (CJUE, Melki et Abdeli). השופט רשאי גם ״להשעות מיד כל תוצאה אפשרית של החוק שאינה מתיישבת עם דיני האיחוד״ (תרגום שלנו) (décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010). דוגמת המעצר המשטרתי לחקירה ממחישה את המשמעות: המועצה החוקתית דחתה את הביטול (décision n° 2010-14/22 QPC du 30 juillet 2010), בעוד שההרכב המלא של בית המשפט העליון לערעורים (assemblée plénière) החיל את סעיף 6 לאמנה וקבע שהמדינות החברות ״מחויבות לכבד את החלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם (Cour européenne des droits de l'homme), מבלי להמתין להגשת הליך נגדן בפניו או לשינוי חקיקתן״ (תרגום שלנו) (Cass. ass. plén., 15 avril 2011, n° 10-17.049).
עם זאת, לשאלה יתרון ייחודי: ההוראה שבוטלה נעלמת מן המערכת המשפטית (המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29). היא תלויה בכל זאת בסינונים עוקבים, והנתונים מזמינים זהירות. לפי הדוח הסטטיסטי של המועצה החוקתית, מ-1 במרץ 2010 ועד 30 ביוני 2026 התקבלו 676 הפניות מבית המשפט העליון לערעורים ו-558 ממועצת המדינה, ונמנו 697 החלטות חוקתיות, 269 החלטות אי-חוקתיות מלאה, 79 החלטות אי-חוקתיות חלקית ו-46 תוצאות אחרות. נתונים אלה אינם מלמדים על תיק מסוים. ניתן להעלות את שתי הטענות באותו הליך, כל אחת במתכונתה, והשופט מכריע תחילה בהעברת השאלה (סעיף 23-2 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958). המשרד בוחן את השילוב הזה לפני כל הגשה.
האם עורך הדין שלי יכול לבקש מעמית להכין את השאלה החוקתית?
כן. הוראות החוק המסדירות את השאלה אינם מייחדים את ניסוח הכתב לעורך הדין המטפל בתיק מתחילתו. העיקר הוא שהכתב יהיה נפרד, מנומק ויוגש בהליך בידי אדם המוסמך לעשות זאת בפני אותה ערכאה (סעיף 23-1 לפקודה מיום 7 בנובמבר 1958, סעיף 126-2 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי).
חלוקת העבודה נקבעת מראש. עורך הדין האחראי לסכסוך ממשיך לנהל את התיק לגופו ולשמור על התאמה בין כתבי הטענות העיקריים לבין הכתב הנפרד; העמית שעמו מתייעצים בוחן אם ראוי להעלות את השאלה, מציע נוסח ומכין, לפי הצורך, את הדיון בפני המועצה החוקתית, שבה עורכי דין מציגים טיעונים בעל פה (תקנון ההליך, סעיף 10). מאחר שסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971 (loi du 31 décembre 1971) מחייב ככלל הסכם שכר טרחה בכתב, מעורבות העמית ועלותה מוסדרות בכתב עם הלקוח.
יש לבדוק את החתימה בכל שלב. בפני בית המשפט העליון לערעורים, כתב טענות שנחתם בידי עורך דין שאינו מוסמך לייצג בערכאות העליונות, בתחום שבו חתימה זו נדרשת, גורם לאי-קבילות השאלה (Cass. crim., 20 octobre 2026, n° 26-84.940). המשרד בוחן בקשת עמית על סמך המסמכים ומציין במה יוכל לטפל. סירוב להעביר שאלה מחייב אותו תיאום, שכן ההשגה עליו חייבת ללוות את ההשגה על ההחלטה לגופו של עניין.
מהו שכר הטרחה של עורך דין למשפט חוקתי ולשאלות חוקתיות?
שכר הטרחה מוסדר בהסכם בכתב בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971: לפני ההתקשרות אתם יודעים מה כוללת המשימה ומה עלותה.
המשרד מעדיף שכר טרחה קבוע לכל שלב: בחינת הכדאיות של העלאת שאלה, ניסוח כתב הטענות הנפרד, דיון בפני הערכאה הדנה בתיק, השגה על סירוב להעביר שאלה, טיעונים בכתב ובעל פה בפני המועצה החוקתית, הצטרפות צד שלישי ועמדה חיצונית. כשנדרשת חתימת עורך דין המוסמך לייצג במועצת המדינה ובבית המשפט העליון לערעורים, שכר טרחתו מוסכם עמו. כל משימה חדשה מוסדרת בתוספת להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי.
לקבלת חוות דעת ראשונית על סמך מסמכים, בחינה מקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס שבעמוד זה, מובילה לניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. היא עוסקת בהוראה הנדונה, בלוח הזמנים הדיוני ובטענה הנראית המתאימה ביותר. לשיחה ראשונית: +33 6 89 11 34 45.
אסמכתאות
מקורות רשמיים ועמודים קשורים
מקורות העמוד, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי העיסוק המשיקים של המשרד.
מקורות רשמיים
- סעיפים 61, 61-1 ו-62 לחוקה: ביקורת מוקדמת, שאלה מקדמית והשפעות ההחלטות
- סעיפים 23-1, 23-2, 23-3, 23-4, 23-5, 23-7, 23-8, 23-9, 23-10 ו-23-11 לפקודה מס׳ 58-1067 מיום 7 בנובמבר 1958: הסדרת השאלה המקדמית
- תקנון ההליך בפני המועצה החוקתית בשאלות מקדמיות בדבר חוקתיות: טיעונים, הצטרפות, דיון ותיקון
- סעיפים 126-2, 126-3, 126-5, 126-6, 126-7, 126-9, 126-10, 126-11, 126-12 ו-973 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי: כתב טענות נפרד, העברה וייצוג
- סעיפים R.* 49-21, R.* 49-22, R.* 49-24, R.* 49-25, R.* 49-27, R.* 49-29, R.* 49-30, R.* 49-31, R.* 49-32 ו-585 לחוק סדר הדין הפלילי הצרפתי: כתב טענות נפרד, חקירה שיפוטית וחתימה. הסעיפים R.* 49-22 ו-585, שבתוקף במועד עמוד זה, רשומים ב-Légifrance כמיועדים לביטול ב-1 בינואר 2029
- סעיפים R.* 771-3, R.* 771-5, R.* 771-6, R.* 771-9, R.* 771-10, R.* 771-12, R.* 771-16, R.* 771-17, R.* 771-20, R. 432-1 ו-R. 432-2 לקוד השיפוט המנהלי: כתב טענות נפרד, סירוב, טיעונים ועורך דין
- סעיף 111-5 לחוק העונשין הצרפתי: בחינת חוקיות פעולות מנהליות בידי השופט הפלילי
- שתים-עשרה שאלות ותשובות על השאלה המקדמית בדבר חוקתיות, המחברות החדשות של המועצה החוקתית, מס׳ 29, אוקטובר 2010; יש לקרוא לצד décision n° 2020-843 QPC בעניין פקודות שלא אושררו
- הודעה מיום 24 במאי 2019 ו-הודעה על décision n° 2022-152 ORGA du 11 mars 2022: עמדות חיצוניות ותקנון הביקורת המוקדמת
- הדוח הסטטיסטי של המועצה החוקתית, נתונים ליום 30 ביוני 2026
- CJUE, grande chambre, 22 juin 2010, Melki et Abdeli, C-188/10 et C-189/10: מנגנון הקדימות ודיני האיחוד
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות מצוטטות
- décision n° 2009-595 DC du 3 décembre 2009: שינוי נסיבות
- décision n° 2010-605 DC du 12 mai 2010: חוקתיות והתאמה לאמנות
- décision n° 2010-5 QPC du 18 juin 2010: הימנעות המחוקק ממימוש סמכותו
- décision n° 2010-8 QPC du 18 juin 2010: הסתייגות בעניין רשלנות בלתי נסלחת
- décision n° 2010-14/22 QPC du 30 juillet 2010: מעצר משטרתי לחקירה וביטול דחוי
- décision n° 2010-39 QPC du 6 octobre 2010: פרשנות פסיקתית עקבית
- décision n° 2014-453/454 QPC et 2015-462 QPC du 18 mars 2015: עבירת שימוש במידע פנים והפרה מנהלית, הצטרפות שלא התקבלה
- décision n° 2016-545 QPC du 24 juin 2016: הונאת מס והסתייגויות
- décision n° 2018-717/718 QPC du 6 juillet 2018: עקרון האחווה ותחולה בזמן
- décision n° 2020-843 QPC du 28 mai 2020: פקודה שלא אושררה
- décision n° 2026-1203 QPC du 5 juin 2026: צד שלישי המחזיק בנכס מעוקל והשפעות על תיקים תלויים ועומדים
- Cass. ass. plén., 15 avril 2011, n° 10-17.049: החלת האמנה ללא המתנה
- Cass. 2e civ., 2 mars 2023, n° 21-11.499: שופט שאינו מכריע בהעברה
- Cass. crim., 9 janvier 2018, n° 17-86.231: אין ערעור לבית המשפט העליון לערעורים על הסירוב בלבד
- Cass. crim., 7 mai 2019, n° 19-90.011: שאלה המועלית במהלך חקירה שיפוטית
- Cass. soc., 9 mai 2018, n° 18-40.007: היעדר פרשנות עקבית
- Cass. crim., 5 avril 2022, n° 22-80.434: פרשנות עקבית ושינוי נסיבות
- Cass. 2e civ., 13 mars 2025, n° 24-50.042: ערעור לבית המשפט העליון לערעורים ללא עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות
- Cass. crim., 20 octobre 2026, n° 26-84.940: כתב טענות שלא נחתם בידי עורך דין המוסמך לייצג בערכאות העליונות
- Cass. crim., 19 novembre 2025, n° 25-84.362: היעדר כתב טענות נפרד
- Cass. soc., 17 décembre 2025, n° 25-40.032: אי-העברה לעיון התביעה הכללית
- Cass. crim., 9 septembre 2026, n° 26-90.015: בית משפט מחוזי לפשעים חמורים וההליך הייחודי למשפט עם מושבעים
- Cass. crim., 25 février 2025, n° 24-86.402: טקסט בעל אופי תקנתי
- Cass. com., 11 mars 2026, n° 25-40.034: הפניה וסנקציה על צד שלישי המחזיק בנכס מעוקל
- CA Paris, pôle 6, ch. 12, 16 mai 2025, n° 20/05553: אין ערעור על הסירוב בלבד
- CE, 21 juin 2021, n° 445346: השגה על סירוב להעביר שאלה
- CE, 30 novembre 2020, n° 443970: סירוב שלא הוגשה עליו השגה בערעור
- CE, 12 novembre 2018, n° 423892: הצטרפות לתמיכה בשאלה
- CE, Ass., 24 décembre 2019, n° 425983: אחריות המדינה בגין חוק בלתי חוקתי
מבקשים לתקוף חוק במהלך המשפט שלכם או להגן על חוקתיותו?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את ההחלטה או המסמך המחילים את הטקסט, את כתבי הטענות שהוחלפו, את לוח הזמנים הדיוני ואת הסירוב להעברת השאלה, אם ישנו: עו״ד חסן כהן בוחן את ההוראה, את ההחלטות שכבר ניתנו ואת ההשפעה האפשרית על הסכסוך שלכם, ומציין את הדרך המתאימה: כתב טענות נפרד, השגה על הסירוב, ייצוג בפני המועצה החוקתית או טענה אחרת.