כותבים עלינו
צפו בסרטונים ובתמלילים שלהםסרטונים
Kohen Avocats, עורך דין דיפטק בפריז
עורך דין דיפטק בפריז: ממחקר ציבורי לסטארט-אפ דיפטק
טכנולוגיה שנולדה במעבדה, חוקר שמקים את החברה או מלווה אותה, פטנט או סוד מסחרי (secret des affaires), הסכם שיתוף פעולה מחקרי, רישיון או העברת זכויות עם המוסד, בדיקת נאותות של משקיעים: המשרד מלווה מייסדי סטארט-אפים בתחום הדיפטק, חוקרים יזמים ושותפיהם, ומגן עליהם כאשר הבעלות על ההמצאה שנויה במחלוקת. הכול מתחיל בשאלה פשוטה: למי שייכת ההמצאה.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. חוקר שהוא עובד מדינה ומבקש להשתתף בהקמת חברה שמנצלת מסחרית את עבודות המחקר שלו חייב לבקש אישור לפני המשא ומתן על חוזה הניצול המסחרי ולפני רישום החברה (סעיף L. 531-2 של הקוד הצרפתי למחקר, Code de la recherche); המצאה שהוצגה בפומבי לפני הגשת בקשת הפטנט אינה חדשה עוד (סעיף L. 611-11 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני, Code de la propriété intellectuelle).
4,9/5
דירוג ממוצע בביקורות Google270 ביקורות
קיבלתי ליווי איכותי במיוחד מעורך הדין הפלילי הזה. יש לציין את המקצועיות שלו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות שהותאמו למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה יסודית ויעילה במשפט הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מהעבודה שעשה וממליצה עליו בלי שום היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהסבך בהליך של צו הגנה (ordonnance de protection) שהוגשה נגדי על ידי בן/בת זוגי לשעבר בניצול לרעה של ההליך
מרוצה מאוד מהפתרון שהושג להגנתי בבית המשפט. בהצלחה בהמשך
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. הוא יודע להקשיב היטב, מגלה אמפתיה רבה ורגישות אנושית גבוהה. זמין ומגיב במהירות, הוא שולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. זהו עורך דין שנותן עצה טובה, אכפתי וזמין, שיודע לכוון את לקוחותיו לכיוון הנכון. אני ממליץ עליו בלי היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרים דחופים 24/7
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז: סטארט-אפים בתחום הדיפטק, ניצול מסחרי של מחקר ציבורי, פטנטים, סוד מסחרי והסכמי מחקר.
הדף הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB) · 4.9/5 ב-Google (270 ביקורות)
הדף עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה קצרה
סטארט-אפ דיפטק מנצל לרוב טכנולוגיה שנולדה במעבדה ציבורית. המצאות של עובד ציבור במסגרת משימה מחקרית שייכות לגוף הציבורי (סעיף R. 611-12), אלה של שכיר שהוטלה עליו משימה כזו שייכות למעסיקו (סעיף L. 611-7), ואלה של דוקטורנט שאינו שכיר, של מתמחה או של חוקר שהתקבל מכוח הסכם שייכות, באותם תנאים, למוסד המארח (סעיף L. 611-7-1). החברה רוכשת אפוא את הזכויות ברישיון או בהעברת זכויות, שנערכים בכתב ואחרת בטלים (סעיף L. 613-8) ונרשמים במרשם הפטנטים הלאומי (Registre national des brevets) כדי שיחולו כלפי צדדים שלישיים (סעיף L. 613-9). חוקר שהוא עובד מדינה יכול לקבל אישור להשתתף בהקמת החברה, לסייע לה מבחינה מדעית או לכהן בגופי הניהול שלה (סעיפים L. 531-1, L. 531-8 ו-L. 531-12 של הקוד הצרפתי למחקר). ידע מקצועי שאינו מוגן בפטנט מוגן כסוד מסחרי רק אם ננקטו לגביו אמצעי הגנה סבירים (סעיף L. 151-1 של הקוד המסחרי הצרפתי, Code de commerce). משרד Kohen Avocats, בהרובע ה-16 של פריז, פועל למען מייסדים, חוקרים, מוסדות שותפים ומשקיעים. ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.
טכנולוגיה שצריך להוציא מהמעבדה, פטנט שצריך לאבטח, בעלות שנויה במחלוקת?
להבין את המצב שלכם
דיני סטארט-אפים בתחום הדיפטק בפריז, בהסברים
הזכות לפטנט שייכת לממציא או לבא בנעליו (סעיף L. 611-6 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני). מי הבעלים של המצאה שנולדה במעבדה, כיצד החוקר נכנס לחברה, מה מגנים בפטנט ומה בסודיות, אילו חוזים חותמים ומה בודקים משקיעים, עם הטקסטים והפסיקה שקובעים את הגבולות.
נקודות מפתח
סטארט-אפ דיפטק איתן: ארבע בדיקות לפני גיוס כספים
מה בודקים תחילה משקיע, שותף תעשייתי או שופט.
הבעלות: הזכות לפטנט שייכת לממציא או לבא בנעליו (סעיף L. 611-6 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני). כאשר ממציא הוא שכיר או עובד ציבור, ובכלל זה דוקטורנט בחוזה העסקה, או דוקטורנט שאינו שכיר, מתמחה או חוקר שהתקבל מכוח הסכם, המצאת משימה (invention de mission) שייכת למעסיק, לגוף הציבורי או למוסד המארח (סעיפים L. 611-7, R. 611-12 ו-L. 611-7-1); על החברה להסתמך אז על מסמך כתוב שמקנה לה את זכויותיה.
החידוש: מצב הטכניקה כולל “כל מה שהועמד לרשות הציבור לפני תאריך הגשת בקשת הפטנט, בתיאור בכתב או בעל פה, בשימוש או בכל דרך אחרת” (סעיף L. 611-11) (תרגום שלנו). פרסום, הגנה על עבודת דוקטורט או ניסוי אצל לקוח לפני ההגשה עלולים לשלול את הפטנט.
הידע המקצועי: תהליכים, פרמטרים ונתונים שאינם מוגנים בפטנט מוגנים כסוד מסחרי רק אם ננקטו לגביהם “אמצעי הגנה סבירים, בהתחשב בנסיבות, כדי לשמור על סודיותם” (סעיף L. 151-1 של הקוד המסחרי הצרפתי) (תרגום שלנו).
החוזים: רישיון והעברת זכויות בפטנט או בבקשת פטנט נערכים בכתב ואחרת בטלים (סעיף L. 613-8 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), ואז נרשמים במרשם הפטנטים הלאומי כדי שיחולו כלפי צדדים שלישיים (סעיף L. 613-9).
חברת דיפטק מזוהה פחות לפי התחום שלה ויותר לפי מקור הטכנולוגיה: עבודת דוקטורט, פוסט-דוקטורט, תוכנית מעבדה, ולעיתים קרובות שותפות עם גורם תעשייתי. הפטנט מכסה “בכל תחומי הטכנולוגיה, המצאות חדשות שיש בהן צעד המצאתי וניתנות ליישום תעשייתי” (סעיף L. 611-10) (תרגום שלנו), למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה (סעיף L. 611-2). תגליות, תיאוריות מדעיות, שיטות מתמטיות ותוכנות מחשב אינן מוחרגות אלא כאשר נתבעת עליהן הגנה כשלעצמן.
הצעד ההמצאתי נמדד לפי מה שברור לאיש המקצוע (סעיף L. 611-14). לפי בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation), רכיבי הידע הקודם “אינם שוללים את הצעד ההמצאתי אלא אם, כשהם משולבים זה בזה בצירוף שנגיש במידה סבירה לאיש המקצוע, הם איפשרו לו בבירור לספק לבעיה שההמצאה פתרה אותו פתרון עצמו” (תרגום שלנו) (Cass. com., 24 juin 2026, n° 24-14.680). החידוש אובד מהר יותר משחושבים: בית המשפט הכללי (tribunal judiciaire) של פריז ביטל את החלק הצרפתי של פטנט אירופי משום שהאב-טיפוס נוסה, לפני ההגשה, במעבדת הקצבות של היפרמרקט, שהייתה נגישה לצוות ולספקים. “הציבור הוא כל אדם שאינו מחויב בסודיות.” ניסויים אלה היו אפוא “ניסויים פומביים, המהווים חשיפה” (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 30 mai 2024, n° 22/10947).
חשיפה נשללת רק בשני מקרים צרים, ניצול לרעה ברור כלפי הממציא והצגה בתערוכה רשמית שהוצהר עליה בעת ההגשה, ורק אם התרחשה בשישה החודשים שקדמו להגשה או נובעת מפרסום, לאחר ההגשה, של בקשת פטנט מוקדמת יותר (סעיף L. 611-13). בקשה שנייה שהוגשה בתוך שנים עשר חודשים יכולה ליהנות מתאריך הבקשה הראשונה ביחס לרכיבים המשותפים (סעיף L. 612-3). ראו המאמר שלנו על תנאי החידוש בפטנט והמאמר על הגשת פטנט בצרפת.
מחקר ציבורי
החוקר היזם: להקים, לייעץ או לכהן בדירקטוריון
שלושה הסדרי אישור שקבע הקוד הצרפתי למחקר, לכל אחד גבולותיו.
הקמת החברה
חוקר שהוא עובד מדינה יכול לקבל אישור להשתתף באופן אישי, כשותף או כמנהל, בהקמת חברה שאחראית, מכוח חוזה שנחתם עם גוף ציבורי או עם תאגיד שמונה על ידו, לניצול מסחרי של עבודות מחקר, בין שבוצעו על ידו ובין אם לאו. החוזה נחתם בתוך תקופה שנקבעה בצו, ואם לא, האישור פוקע (סעיף L. 531-1 של הקוד הצרפתי למחקר).
לוח הזמנים
את האישור מבקשים לפני המשא ומתן על חוזה הניצול המסחרי ולפני רישום החברה, והחוקר אינו רשאי לייצג את המוסד במשא ומתן זה (סעיף L. 531-2). לאחר מכן הוא מועבר לחברה או מועמד לרשותה (סעיף L. 531-4).
הסיוע המדעי
החוקר יכול גם לתת סיוע מדעי לחברה שמנצלת מסחרית עבודות מחקר, לפי הסכם בין החברה לגוף הציבורי שקובע את הזמן שהוא מקדיש לכך (סעיף L. 531-8). הוא רשאי להחזיק בחלק מהון החברה, מבלי למלא תפקיד ניהולי (סעיף L. 531-9).
גופי הניהול
הוא יכול גם לקבל אישור לכהן בגופי הניהול של חברה מסחרית; חלקו בהון “אינו יכול לעלות על 32% ממנו ואף אינו יכול להקנות יותר מ-32% מזכויות ההצבעה” (סעיף L. 531-12) (תרגום שלנו).
סירוב ופיקוח
האישור נדחה אם הוא פוגע בפעילות התקינה של השירות, בכבוד התפקיד או בעצמאות השירות, או אם ההחזקה בעניין כלכלי פוגעת באינטרסים של שירות המחקר הציבורי; הרשות רשאית לבקש את חוות דעתה של הרשות העליונה לשקיפות החיים הציבוריים (Haute Autorité pour la transparence de la vie publique) (סעיף L. 531-14).
היציאה
בתום אישור ההקמה או הסיוע המדעי, החוקר רשאי לשמור על חלק בהון עד 49% (סעיף L. 531-15). האישור מבוטל אם תנאיו אינם מתקיימים עוד, ואז החוקר אינו רשאי עוד לשמור על עניין כלכלי כלשהו בחברה (סעיף L. 531-16).
בינתיים ההמצאה נשארת אצל המוסד. המצאות של עובד ציבור במסגרת משימה מחקרית או מחקרים שהוטלו עליו שייכות לגוף הציבורי, ורק אם גוף זה מוותר על ניצול ההמצאה מסחרית רשאי העובד להסדיר את גורלה בהסכם (סעיף R. 611-12 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני). בית המשפט העליון לערעורים קורא סייג זה בצמצום: העברת תיק פטנטים לחברה שקיבלה רישיון ממכון ציבורי, “בתמורה, לצורך ניצול ההמצאות” על ידי מי שרכש אותן, היוותה “לא זניחה של ניצול ההמצאות, אלא מעשה של ניצול” (תרגום שלנו). החוקר לא יכול היה אפוא לקבל בחזרה את זכויותיו; פסק הדין בוטל רק לגבי תביעותיו לחלוק בהכנסות ולפיצוי, שנותרו ללא מענה (Cass. com., 3 juin 2026, n° 24-18.081).
עובד ציבור שהמציא המצאת משימה מקבל מענק השתתפות בהכנסות שהגוף הציבורי מפיק מההמצאה ומענק פטנט, שסכומם נקבע בצו (סעיף R. 611-14-1). המוסד, מצידו, חייב להגיש בקשות פטנט להמצאות שיש בהן פוטנציאל לפיתוח כלכלי ולנצל אותן מסחרית אצל חברות שמתכננות ייצור תעשייתי או שירותים, “רצוי אצל עסקים ותעשיות קטנים ובינוניים ואצל חברות בגודל ביניים” (תרגום שלנו) (סעיף L. 533-1 של הקוד הצרפתי למחקר). מוסד ציבורי בעל אופי מדעי וטכנולוגי רשאי גם למסור את ניצול הפטנטים והרישיונות שלו לגוף במשפט הפרטי, בהסכם שאישרה הרשות המפקחת עליו (סעיף L. 533-3).
המשרד מכין את בקשת האישור, את הסכם הסיוע המדעי ואת חוזה הניצול המסחרי, ובודק שהחוקר אינו משתתף, מצד המוסד, בחוזים שנחתמים עם החברה (סעיפים L. 531-5, L. 531-9 ו-L. 531-12). ראו המאמר שלנו על פטנט של חוקר ציבורי שהועבר ומענק ההשתתפות בהכנסות והמאמר על המצאה של מרצה-חוקר באוניברסיטה.
הגנה על הטכנולוגיה
פטנט או סוד מסחרי: שתי הגנות, שתי הוכחות
פטנט מתפרסם ואפשר לאוכפו כלפי כולם; סוד נמשך כל עוד אפשר להוכיח ששומרים עליו.
הפטנט
- זכות בלעדית לעשרים שנה מיום הגשת הבקשה, שמשפיעה כבר מיום ההגשה (סעיפים L. 611-2 ו-L. 613-1).
- בקשה שמתפרסמת שמונה עשר חודשים לאחר ההגשה או לאחר תאריך הקדימה (סעיף L. 612-21): התיאור נגיש למתחרים.
- ניתן לאכיפה כלפי כולם, לרבות מי שמייצר, משתמש או מייבא את המוצר ללא הסכמה (סעיף L. 613-3); תביעת הפרה בתוך חמש שנים מהיום שבו בעל הפטנט ידע או היה צריך לדעת על העובדה האחרונה שמאפשרת לו להגישה (סעיף L. 615-8).
הסוד המסחרי
- מידע שאינו נגיש בקלות, שערכו המסחרי נובע מסודיותו ושמחזיקו מגן עליו באמצעים סבירים (סעיף L. 151-1 של הקוד המסחרי הצרפתי).
- אין הגנה מפני גילוי עצמאי ואף לא מפני לימוד או פירוק של מוצר שהועמד לרשות הציבור, אלא אם נקבע בחוזה אחרת (סעיף L. 151-3).
- אחריות אזרחית של מי שפגע בסוד, תביעה בתוך חמש שנים (סעיפים L. 152-1 ו-L. 152-2).
הבחירה נעשית רכיב אחר רכיב. מה שמתחרה יכול לקרוא במוצר שנמכר ראוי לרשום עליו פטנט; מה שנשאר במפעל או בשרת, כמו תהליך ייצור או פרמטרים של אימון, יכול להישאר סוד. אבל סוד צריך להוכיח. בית המשפט הכללי של פריז מזכיר שעל “מי שנסמך על הגנת הסוד המסחרי להוכיח שהמסמכים הנדונים עומדים בשלושת הקריטריונים שמונה סעיף L. 151-1 של הקוד המסחרי” (תרגום שלנו). חברה שטענה שהיא מגנה על קוד המקור ועל התיעוד הטכני שלה באמצעות גישה מוגבלת נדחתה בבקשתה להגנה זו ביחס ל-3 862 מסמכים: השופט לא יכול היה לראות את טענותיה כמוכחות “ללא כל אינדיקציה שתאשש אותן”, בהיעדר בין היתר “כל תצהיר של האחראי על מערכות המידע” (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 10 septembre 2026, n° 25/11358).
עזיבתו של בכיר לחברה חדשה היא הרגע שבו שני ההסדרים נפגשים. בתיק שנדון בבית המשפט העליון לערעורים, חברה חדשה, שאליה הצטרפו מנהלים לשעבר של הקבוצה, החזיקה בתהליכי ייצור שמקורם בחברה המקורית; בית המשפט לערעורים הסיק מכך שההמצאה שמכוסה בפטנט שהגישה החברה החדשה נלקחה בחוסר תום לב, ובית המשפט העליון לערעורים דחה את הערעור שהוגש אליו (Cass. com., 24 juin 2026, n° 24-14.680). המשרד מנסח את הסכמי הסודיות, את סעיפי איסור השימוש ואת מדיניות הגישה שהופכים את הסוד לניתן להוכחה, ומנהל הליכים במקרה של ניצול בלתי חוקי (סעיפים L. 151-4 ו-L. 151-5).
הרכיבים שהמשרד אוסף לכל טכנולוגיה:
קוד המקור של תוכנה נכנס תחילה לדיני זכויות יוצרים, והזכויות הכלכליות בתוכנה שיצר שכיר במסגרת תפקידו עוברות למעסיק (סעיף L. 113-9 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני). ראו הדף שלנו על סוד מסחרי, הדף שלנו על זכויות יוצרים והמאמר שלנו על קוד המקור של תוכנה שנבדקה אצל לקוח.
חוזי מחקר
מעבדה, ממציאים, שותפים: החוזים שקובעים את הבעלות
שיתוף פעולה מחקרי, רישיון, העברת זכויות, בעלות משותפת, סודיות: כל מסמך קובע מי מנצל מה.
המצאות שיצר שכיר בביצוע חוזה עבודה הכולל משימה מחקרית שייכות למעסיק, שחייב בתגמול נוסף; כל האחרות שייכות לשכיר, והמעסיק רשאי רק לדרוש שיועברו אליו, תמורת מחיר הוגן, אלה הקשורות לתפקידי השכיר, לתחום הפעילות של החברה או לאמצעיה (סעיף L. 611-7 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני).
דוקטורנט שאינו שכיר, מתמחה או חוקר אורח שהתקבל מכוח הסכם במוסד מחקר כפוף לאותה חלוקה; כל הסכם בינו לבין המוסד בנוגע להמצאה נערך בכתב ואחרת בטל (סעיף L. 611-7-1). דוקטורנט שגויס בחוזה כפוף, לעומת זאת, להסדר ההמצאות של שכירים או של עובדי ציבור (סעיפים L. 611-7, R. 611-11 ו-R. 611-12).
בהיעדר תקנון לבעלות משותפת, כל בעלים משותף של פטנט רשאי לנצל אותו או להעניק רישיון שאינו בלעדי, בכפוף לפיצוי הוגן לאחרים, ורישיון בלעדי מחייב את הסכמת כולם או אישור בית משפט (סעיף L. 613-29); כללים אלה נסוגים מפני תקנון חתום (סעיף L. 613-32).
בין גופים ציבוריים שהם בעלים משותפים, הסכם מחלק את הזכויות ונציג יחיד מנהל ומנצל את הזכויות המוחזקות במשותף (סעיף L. 533-1, V, של הקוד הצרפתי למחקר).
בקשת פטנט ניתנת להעברה או למתן רישיון, בלעדי או לא, לפני כל מתן פטנט; המסמך נערך בכתב ואחרת בטל (סעיף L. 613-8).
מי שמשתמש במידע סודי שהתקבל במהלך משא ומתן או מגלה אותו ללא רשות נושא באחריות (סעיף 1112-2 של הקוד האזרחי הצרפתי, Code civil): הסכם הסודיות מפרט מה מועבר ומה אינו ניתן לרישום כפטנט על ידי הצד האחר.
ההחלטה המלמדת ביותר למייסד דיפטק ניתנה בבית המשפט לערעורים של פריז ב-12 ביוני 2026. דוקטור גויס כפוסט-דוקטורנט בידי עמותת מחקר, במשימה להעביר לפיד פלזמה מאב-טיפוס למוצר תעשייתי ולהכין את הקמתו של סטארט-אפ. במהלך המשא ומתן על הסכם ניצול מסחרי, הסטארט-אפ הגיש בקשות פטנט שציינו את מייסדיו כממציאים, ואז המעבדה ניתקה את השיחות. בית המשפט מזכיר שהגדרת המצאה כהמצאת משימה “מחייבת שהמעסיק יוכיח שהיא נעשתה בביצוע משימה מחקרית קבועה או זמנית שהוטלה על השכיר ומתאימה לתפקידיו בפועל”, ואז קובע שחוזה העבודה “כלל משימה מחקרית” (תרגום שלנו). אפילו ההגשה לתחרות לסיוע בהקמת עסק “הייתה חלק ממשימות השכיר” (תרגום שלנו). הוא מאשר את העברת כל משפחת הפטנטים למעבדה, בכפוף לקנס יומי, וחייב את החברה בסך 20 000 אירו כפיצוי על נזקה הלא ממוני של המעבדה ובסך 50 000 אירו בהוצאות משפט בערעור, נוסף על 30 000 האירו שנפסקו בערכאה הראשונה (CA Paris, pôle 5, ch. 2, 12 juin 2026, n° 24/14629).
גם ההפך אפשרי לטעון, בגבולות מסוימים. ממציא-שותף שנשכח “יכול לדרוש בעלות משותפת בפטנט”, ובלבד שיוכיח את תרומתו ההמצאתית (תרגום שלנו): בית המשפט הכללי של פריז דחה את תביעתו של מתמחה בתואר שני שהסתמך על כך, כי “עצם העבודה על פרויקט אינה הופכת בפועל את המעורב לממציא-שותף” (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 2 juillet 2026, n° 22/15388). וחברה קטנה שמוסרת את הטכנולוגיה שלה לגורם תעשייתי בהסכם סודיות יכולה לקבל בחזרה את הפטנט שהוא מגיש: אותו בית משפט הורה על העברת פטנט שהגישה קבוצה גדולה, שבקשתו הוגשה “תוך הפרת התחייבות הסודיות” של החברה הבת שלה (TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 31 janvier 2025, n° 21/16030) (תרגום שלנו).
לגבי שכיר בסטארט-אפ, תביעה לתגמול נוסף על המצאה נדונה בבית המשפט הכללי ולא בבית הדין לעבודה (conseil de prud'hommes) (סעיף L. 615-17 ו-Cass. soc., 23 octobre 2024, n° 22-19.700). ראו המאמרים שלנו על בעלות משותפת בפטנט, על חוזה רישיון לפטנט ועל ממציא שכיר בסטארט-אפ.
מימון
מימון חברת דיפטק ועמידה בבדיקת הנאותות של משקיעים
קרנות קונות טכנולוגיה: הן בודקות תחילה שהחברה היא הבעלים שלה.
שרשרת הזכויות
כל ממציא, כל מוסד מקור וכל שותף חייבים להעביר את זכויותיהם במסמך כתוב (סעיף L. 613-8 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), או להיות קשורים ברישיון שמכסה את הניצול המתוכנן.
הרישום
מסמכים שמעבירים או משנים זכויות בפטנט חלים כלפי צדדים שלישיים רק לאחר רישומם במרשם הפטנטים הלאומי (סעיף L. 613-9); מסמך שלא נרשם נשאר בכל זאת תקף כלפי צד שלישי שידע עליו כשרכש את זכויותיו, ובעל רישיון שלא נרשם רשאי בכל זאת להצטרף להליך ההפרה של בעל הפטנט בגין נזקו שלו.
נכסים שנרכשו
חברה שרוכשת את הפטנטים ואת העבודות של מעסיק בפירוק שיפוטי אינה הופכת למעסיקם של הממציאים, אך היא מקבלת ממנו את הזכות לפטנט על המצאת משימה ויכולה לטעון אותה כנגד תביעת השכיר לשעבר (Cass. com., 5 janvier 2022, sur renvoi après Cass. com., 31 janvier 2018).
תביעת הבעלות
בקשה שהוגשה להמצאה שנגזלה או תוך הפרת חובה שבדין או בחוזה ניתנת לתביעה בידי הנפגע, בתוך חמש שנים מפרסום מתן הפטנט, או מפקיעת הפטנט במקרה של חוסר תום לב (סעיף L. 611-8).
חברה חדשנית צעירה
ההכרה מחייבת בין היתר חברה קטנה או בינונית בת פחות משמונה שנים, שהוצאות המחקר שלה הן לפחות 20% מהוצאותיה, או שמנוהלת או מוחזקת ב-10% לפחות בידי סטודנטים, בעלי דוקטורט טריים או חוקרים ומנצלת את עבודותיהם בהסכם עם המוסד שלהם (סעיף 44 sexies-0 A של הקוד הכללי למיסים הצרפתי, Code général des impôts).
הבדיקה עוסקת במסמכים, לא בהצהרות. תיק אחד, שנדון פעמיים בבית המשפט העליון לערעורים, מראה כיצד קוראים את שרשרת הזכויות. מי שרכש את הנכסים הבלתי מוחשיים של מעסיק בפירוק שיפוטי הגיש פטנט על המצאתו של שכיר לשעבר. בית המשפט קבע תחילה שרכישה זו “אינה מקנה לנעבר את מעמדו של חליפו של המעסיק” ושהזכות לתגמול נוסף של השכיר “ניתנת לטענה רק כלפי המעסיק” (תרגום שלנו) (Cass. com., 31 janvier 2018, n° 16-13.262). לאחר החזרת התיק הוא הבהיר שהזכות לפטנט על המצאת משימה שייכת למעסיק בלבד: “אין הוראה שמונעת ממנו להעביר זכות זו לצד שלישי” (תרגום שלנו). הנעבר, חליפו של המעביר, “יכול לטעון כלפי השכיר הממציא, שדורש להעביר אליו את הפטנט, את אופיה של ההמצאה המוגנת בפטנט כהמצאת משימה” (תרגום שלנו), ותביעת השכיר נדחתה (Cass. com., 5 janvier 2022, n° 19-22.030). והרישום מתנה את התביעה: “כל עוד ההעברה לא נרשמה במרשם, החליף אינו יכול להסתמך על הזכויות הנובעות מהמסמך שהעביר אליו את הבעלות בפטנט. לכן אין לו זכות עמידה להגיש תביעת הפרה” (תרגום שלנו). מרגע הרישום, החליף יכול לתבוע בגין מעשים שבוצעו מאז ההעברה, ואם המסמך קובע זאת, גם בגין מעשים שבוצעו לפני ההעברה (Cass. com., 24 avril 2024, n° 22-22.999).
בצד המס, הוצאות מחקר מקנות זכאות לזיכוי מס למחקר (crédit d'impôt recherche) לפי סעיף 244 quater B של הקוד הכללי למיסים הצרפתי, שתנאיו והביקורת עליו מוצגים בדף שלנו על זיכוי מס למחקר. מעמד חברה חדשנית צעירה (jeune entreprise innovante) בתוקף, אך ביטול הסעיף שמגדיר אותו מתוכנן ל-1 בינואר 2029: המשרד בודק את מועד ההערכה הרלוונטי לפני כל עסקה.
תקנון, הסכם בעלי מניות, BSPCE (כתבי אופציה לעובדי סטארט-אפ) וגיוס כספים כפופים לכללים החלים על כל סטארט-אפ: הם נדונים בדף שלנו על עורך דין לסטארט-אפים, יחד עם הדפים שלנו על הקמת חברה ועל הסכם בעלי מניות, והמאמר שלנו על BSPCE.
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
שלוש עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הטקסטים התקפים ועל החלטות שנבדקו.
מה עושה עורך דין דיפטק?
הוא מאבטח את הבעלות על טכנולוגיה שנולדת לעיתים רחוקות בחברה שמנצלת אותה. הזכות לפטנט שייכת לממציא או לבא בנעליו (סעיף L. 611-6 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני); ואילו ממציא של חברת דיפטק הוא לרוב חוקר, דוקטורנט או שכיר, והמצאת המשימה שלו עוברת למעסיקו, לגוף הציבורי או, לממציא שהתקבל מכוח הסכם בלי להיות שכיר, למוסד המארח (סעיפים L. 611-7, R. 611-12 ו-L. 611-7-1). לחברה אין אז אלא הזכויות שחוזה כתוב מעביר אליה (סעיף L. 613-8).
העבודה נעשית בארבעה תחומים. מעמדו של החוקר שמקים את החברה, נותן לה סיוע או מכהן בדירקטוריון שלה (סעיפים L. 531-1, L. 531-8 ו-L. 531-12 של הקוד הצרפתי למחקר). הגנה על הטכנולוגיה, בפטנט או בסוד מסחרי. חוזים עם המעבדה, עם שותפים תעשייתיים ועם ממציאים. בדיקת נאותות של שרשרת הזכויות לפני גיוס כספים או מכירה.
הסיכון מוחשי: בית המשפט לערעורים של פריז העביר לעמותת מחקר את כל משפחת הפטנטים שהגיש סטארט-אפ שהקים פוסט-דוקטורנט לשעבר, בנימוק שחוזה העבודה שלו “כלל משימה מחקרית” (תרגום שלנו), עם קנס יומי וחיובים כספיים נגד החברה (CA Paris, pôle 5, ch. 2, 12 juin 2026, n° 24/14629). המשרד פועל למען הסטארט-אפ, החוקרים, המוסדות השותפים והמשקיעים.
האם חוקר בגוף ציבורי יכול להקים סטארט-אפ משלו?
כן, באישור. חוקר שהוא עובד מדינה יכול לקבל אישור להשתתף באופן אישי, כשותף או כמנהל, בהקמת חברה שמטרתה לנצל מסחרית עבודות מחקר והוראה, “בין שעבודות אלה בוצעו על ידי אותם עובדי מדינה במסגרת תפקידם ובין אם לאו”, מכוח חוזה שנחתם עם גוף ציבורי או עם תאגיד שמונה על ידו (סעיף L. 531-1 של הקוד הצרפתי למחקר) (תרגום שלנו). חוזה זה חייב להיחתם בתוך תקופה שנקבעה בצו, אחרת האישור פוקע.
לוח הזמנים מחייב: את האישור יש לבקש לפני המשא ומתן על חוזה הניצול המסחרי ולפני רישום החברה, והחוקר אינו רשאי לייצג את המוסד במשא ומתן זה (סעיף L. 531-2). מיום האישור הוא מועבר לחברה או מועמד לרשותה, והאישור קובע את זמן העבודה שהוא רשאי לשמור במחלקתו (סעיף L. 531-4).
הרשות שהחוקר כפוף לה דוחה את האישור אם הוא פוגע בפעילות התקינה של השירות, אם הוא מסכן את עצמאות השירות או את ניטרליותו, או אם ההחזקה בעניין כלכלי פוגעת באינטרסים של שירות המחקר הציבורי; היא רשאית לבקש את חוות דעתה של הרשות העליונה לשקיפות החיים הציבוריים (סעיף L. 531-14). בתיק שנדון בבית המשפט לערעורים של פריז ב-12 ביוני 2026, הרשות העליונה המליצה על שינויים בטיוטת הסכם הניצול המסחרי, בקשר לסיוע המדעי של חוקר לסטארט-אפ, לפני שהמעבדה ניתקה את המשא ומתן (CA Paris, pôle 5, ch. 2, 12 juin 2026, n° 24/14629). המשרד מכין את הבקשה, את ציר הזמן של העסקה ואת טיוטת חוזה הניצול המסחרי, כדי שהחברה לא תירשם מוקדם מדי.
איזה חלק מההון חוקר רשאי להחזיק בסטארט-אפ?
זה תלוי בהסדר האישור. חוקר שקיבל אישור להקים את החברה משתתף בה כשותף או כמנהל (סעיף L. 531-1 של הקוד הצרפתי למחקר). מי שנותן רק סיוע מדעי יכול לקבל אישור להחזיק בחלק מהון של חברה קיימת, בלי למלא בה תפקיד ניהולי ובלי להשתתף בעריכת החוזים בין החברה לבין שירות המחקר הציבורי או בחתימתם (סעיף L. 531-9).
מי שמכהן בגופי הניהול של חברה מסחרית כדי לקדם את הפצת תוצאות המחקר הציבורי מוגבל בחלקו בהון: הוא “אינו יכול לעלות על 32% ממנו ואף אינו יכול להקנות יותר מ-32% מזכויות ההצבעה” (סעיף L. 531-12) (תרגום שלנו), והוא רשאי לקבל רק את התגמולים שהקוד המסחרי הצרפתי קובע לדירקטורים ולחברי מועצת פיקוח, עד תקרה שנקבעה בצו.
בתום אישור ההקמה או הסיוע, או בסיום מוקדם או באי-חידוש, החוקר רשאי לשמור על חלק בהון החברה “עד 49% מההון” ולהודיע על כך לרשות שלו (סעיף L. 531-15) (תרגום שלנו). בכל המקרים הרשות מעודכנת בהכנסות מההחזקה ובמכירות מניות (סעיפים L. 531-5 ו-L. 531-9). הסכם בעלי המניות חייב להתחשב בתקרות אלה, בייחוד בסעיפי היציאה והרכישה חזרה.
למי שייכת המצאה שנעשתה במעבדה?
ברוב המקרים, למוסד. עובדי מדינה ועובדי ציבור כפופים להסדר המצאות של שכירים, אלא אם נקבעו תנאים נוחים יותר (סעיף R. 611-11 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), והמצאות שנעשו בביצוע משימות הכוללות משימה מחקרית, או מחקרים שהוטלו עליהם במפורש, שייכות לגוף הציבורי שעבורו הן נעשות (סעיף R. 611-12). שאר ההמצאות שייכות לעובד, בכפוף לזכות של הגוף הציבורי לדרוש שיועברו אליו כאשר הן קשורות לתפקידיו, לתחומו או לאמצעיו.
במחקרים שממומנים בהקצבות ציבוריות או בידי סוכנויות לאומיות, החוק מחייב את העובד להצהיר מיד על ההמצאה בפני מעסיקו הציבורי, ואת המעסיק להגיש עליה בקשת פטנט כשיש בה פוטנציאל לפיתוח כלכלי, ואז לנצל אותה מסחרית אצל חברות שמתכננות ייצור תעשייתי או שירותים (סעיף L. 533-1 של הקוד הצרפתי למחקר). העובד רשאי להסדיר את הזכויות רק אם הגוף הציבורי החליט שלא לנצל את ההמצאה, בהסכם שנחתם עמו (סעיף R. 611-12).
פתח היציאה הזה צר. בית המשפט העליון לערעורים קבע שהעברה בתמורה של תיק פטנטים, לצורך ניצולם, היוותה “לא זניחה של ניצול ההמצאות, אלא מעשה של ניצול” (תרגום שלנו); המוסד לא היה חייב אפוא להציע תחילה את זכויותיו לחוקר, שרק תביעותיו לחלוק בהכנסות ולפיצוי נותרו לדיון מחדש (Cass. com., 3 juin 2026, n° 24-18.081). עובד ציבור שהמציא המצאת משימה זכאי למענק השתתפות בהכנסות ולמענק פטנט (סעיף R. 611-14-1).
הייתי דוקטורנט או פוסט-דוקטורנט במעבדה: האם הסטארט-אפ שלי יכול להגיש את הפטנט?
לא בלי לבדוק תחילה למי שייכת ההמצאה. שכיר שהוטלה עליו משימה מחקרית, ובכלל זה דוקטורנט בחוזה או פוסט-דוקטורנט, המצאות המשימה שלו שייכות למעסיק (סעיף L. 611-7 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), או לגוף הציבורי אם הוא עובד ציבור (סעיפים R. 611-11 ו-R. 611-12). דוקטורנט שאינו שכיר או מתמחה שהתקבל מכוח הסכם במוסד מחקר כפוף לאותה חלוקה, והמוסד המארח רשאי לדרוש שיועברו אליו, תמורת מחיר הוגן, שאר ההמצאות הקשורות לפעילויותיו, לטכניקות שלו או לנתונים שלו (סעיף L. 611-7-1).
הגשה בשם הסטארט-אפ אינה מבטלת כללים אלה: הנפגע רשאי לתבוע בעלות על הבקשה או על הפטנט שהוגשו תוך הפרת חובה שבדין או בחוזה (סעיף L. 611-8). בית המשפט לערעורים של פריז יישם זאת על פוסט-דוקטורנט לשעבר שהפך ליו"ר הסטארט-אפ שלו: הגדרת המצאה כהמצאת משימה “מחייבת שהמעסיק יוכיח שהיא נעשתה בביצוע משימה מחקרית קבועה או זמנית שהוטלה על השכיר ומתאימה לתפקידיו בפועל” (תרגום שלנו), הוכחה שבית המשפט מצא שהוצגה באמצעות תיאור התפקיד וחוזה העבודה. המעבדה השיגה את העברת כל הבקשות, בצרפת ובחו"ל (CA Paris, pôle 5, ch. 2, 12 juin 2026, n° 24/14629).
הדרך הנכונה היא אפוא רישיון או העברת זכויות שנוהלו במשא ומתן עם המוסד לפני ההגשה, או הסכם שקובע שההמצאה חורגת מהמשימות שהוטלו. המשרד משחזר את ציר הזמן של העבודות, את תיאורי התפקיד ואת הסכמי הקליטה לפני כל החלטה להגיש. ראו המאמר שלנו על תביעת בעלות על פטנט.
רישיון או העברת זכויות עם המעבדה: מה צריך לנהל עליו משא ומתן?
תחילה הצורה: רישיון והעברת זכויות בפטנט או בבקשת פטנט נערכים בכתב ואחרת בטלים, ויכולים לחול על כל הזכויות או על חלקן (סעיף L. 613-8 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני). לאחר מכן הם נרשמים במרשם הפטנטים הלאומי כדי שיחולו כלפי צדדים שלישיים (סעיף L. 613-9). גם בקשה שעדיין לא ניתן עליה פטנט ניתנת לרישיון: בית המשפט הכללי של פריז קובע שהזכות הבלעדית “מתחילה עם הגשת בקשת הפטנט, שניתן להעניק עליה רישיון” (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 27 mars 2026, n° 25/00292).
לאחר מכן התוכן: היקף הפטנטים והידע שהוענקו ברישיון, תחום היישום, טריטוריה, בלעדיות, חובות ניצול, תמלוגים ומינימום מובטח, גורל השיפורים, אפשרות רכישה חזרה. סעיפים אלה מחייבים את שני הצדדים. באותו תיק, החברה הצעירה שהעניקה את הרישיון חויבה בסך 19 000 אירו, מכיוון שלא הוכיחה “שום צעד שנועד לנצל את הפטנט במסגרת הרישיון” (תרגום שלנו) אף שהייתה אמורה לספק אבות-טיפוס ותיעוד (TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 27 mars 2026, n° 25/00292).
בעל הרישיון נושא גם בסיכון המסחרי שהוא מקבל על עצמו. חברה שקיבלה רישיון לפטנטים של גוף מחקר ציבורי, ושביקשה לבטל את החוזה ולקבל 1,4 מיליון אירו לאחר מכירות מאכזבות, נדחתה בערכאה הראשונה: הגוף לא הטעה אותה, “בכך שהטיל עליה במפורש את המשימה לפתח מכשיר או מכשירים שיהיו ברי שיווק” (תרגום שלנו). בית המשפט ביטל את חמש חשבוניות התמלוגים המינימליים, בסך כולל של 300 000 אירו, והחליף אותן בפיצוי גלובלי של 100 000 אירו שחייבת החברה לגוף בגין אובדן סיכוי (Trib. act. éco. Paris, 2 juin 2025, n° 2024019152). המשרד מנהל משא ומתן על חוזים אלה עם המוסד או עם נציגו, תוך הערכה של מה שהחברה תוכל לבצע בפועל. ראו המאמר שלנו על חוזה רישיון לפטנט.
הפטנט שלנו בבעלות משותפת עם המעבדה: מי מחליט?
בהיעדר הסכם, הקוד הצרפתי לקניין רוחני מכריע. כל בעלים משותף רשאי לנצל את ההמצאה לטובתו, בכפוף לפיצוי הוגן לבעלים המשותפים האחרים שאינם מנצלים אותה בעצמם ואינם מעניקים רישיון, והפיצוי נקבע בבית המשפט הכללי בהיעדר הסכם. כל אחד רשאי להגיש לבדו תביעת הפרה, ובלבד שיודיע על כתב התביעה לאחרים (סעיף L. 613-29).
לרישיונות שני כללים. רישיון שאינו בלעדי רשאי להעניק בעלים משותף, אך יש להודיע על ההצעה לאחרים בצירוף הצעה למכור את חלקו, וכל אחד מהם רשאי להתנגד בתוך שלושה חודשים בכך שירכוש את החלק. רישיון בלעדי, לעומת זאת, “ניתן להעניק רק בהסכמת כל הבעלים המשותפים או באישור בית משפט” (תרגום שלנו). כל בעלים משותף רשאי למכור את חלקו, בכפוף לזכות קדימה של האחרים למשך שלושה חודשים (סעיף L. 613-29). כללי הבעלות המשותפת של הקוד האזרחי הצרפתי (indivision) אינם חלים (סעיף L. 613-30). בעלות משותפת יכולה לנבוע גם מממציא-שותף שנשכח, ש”יכול לדרוש בעלות משותפת” אם יוכיח את תרומתו ההמצאתית (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 2 juillet 2026, n° 22/15388).
כל זאת הוא רק ברירת מחדל: הבעלים המשותפים רשאים לסטות ממנה בכל עת בתקנון לבעלות משותפת (סעיף L. 613-32). כאשר כמה גופים ציבוריים הם בעלים משותפים, הסכם מארגן את הבעלות המשותפת ונציג יחיד מנהל ומנצל את הזכויות (סעיף L. 533-1 של הקוד הצרפתי למחקר). בסטארט-אפ, את התקנון לבעלות משותפת מנהלים עליו משא ומתן לפני גיוס הכספים: משקיע יהסס מול נכס שבעלים משותף יכול להעניק רישיון עליו למתחרה. ראו המאמר שלנו על בעלות משותפת בפטנט.
האם אפשר להציג את ההמצאה למשקיעים או לנסות אותה אצל לקוח לפני ההגשה?
זה מסוכן. המצאה היא חדשה רק אם אינה כלולה במצב הטכניקה, שכולל “כל מה שהועמד לרשות הציבור לפני תאריך הגשת בקשת הפטנט, בתיאור בכתב או בעל פה, בשימוש או בכל דרך אחרת” (סעיף L. 611-11 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני) (תרגום שלנו). פיץ' מפורט, פוסטר בכנס, עבודת דוקטורט שפורסמה ברשת או הדגמה עשויים להספיק.
בית המשפט הכללי של פריז ביטל את החלק הצרפתי של פטנט אירופי בגלל ניסוי באב-טיפוס במעבדת הקצבות של היפרמרקט, שהייתה נגישה לצוותו ולספקים שביקרו בו: “הציבור הוא כל אדם שאינו מחויב בסודיות.” בהיעדר הסכם סודיות מוכח, ניסויים אלה היו “ניסויים פומביים, המהווים חשיפה” (תרגום שלנו), ובעל הפטנט הפסיד בתביעת ההפרה שלו (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 30 mai 2024, n° 22/10947). החוק שולל חשיפה רק במקרה של ניצול לרעה ברור או של הצגה בתערוכה רשמית שהוצהר עליה, ורק אם התרחשה בשישה החודשים שקדמו להגשה או נובעת מפרסום מאוחר יותר של בקשה מוקדמת (סעיף L. 611-13).
לכן נדרשות שני אמצעי זהירות: להגיש בקשה ראשונה לפני כל הצגה, כשהחברה יכולה להשלים את ההמצאה בבקשה שנייה בתוך שנים עשר חודשים, והרכיבים החדשים נהנים רק מתאריך הבקשה השנייה (סעיף L. 612-3), ולהחתים כל בן שיח על הסכם סודיות. מי שמשתמש במידע סודי שהתקבל במהלך משא ומתן או מגלה אותו ללא רשות נושא באחריות (סעיף 1112-2 של הקוד האזרחי הצרפתי). ראו המאמר שלנו על תנאי החידוש.
פטנט או סוד מסחרי: כיצד בוחרים?
לפי מה שמתחרה יכול ללמוד מהמוצר. פטנט מגן במשך עשרים שנה מיום ההגשה (סעיף L. 611-2 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), כלפי כולם, אך במחיר פרסום הבקשה שמונה עשר חודשים לאחר ההגשה (סעיף L. 612-21). הוא מתאים למה שנראה לעין או שניתן לפרק. לסוד מסחרי אין תקופה מוגבלת, אך הוא אינו מגן מפני גילוי עצמאי ואף לא מפני התבוננות, לימוד, פירוק או בדיקה של מוצר שהועמד לרשות הציבור, “אלא אם הוראה חוזית אוסרת או מגבילה את קבלת הסוד” (סעיף L. 151-3 של הקוד המסחרי הצרפתי) (תרגום שלנו).
בראש ובראשונה סוד מחייב הוכחה. מוגן מידע שאינו נגיש בקלות, שערכו המסחרי נובע מסודיותו ושמחזיקו מגן עליו באמצעים סבירים (סעיף L. 151-1). בית המשפט הכללי של פריז סירב להעניק הגנה זו ל-3 862 מסמכים, ובהם קוד מקור ותיעוד טכני, משום שלא הוצג “כל תצהיר של האחראי על מערכות המידע של החברה או של עובד אחר שנועד לבסס את היישום בפועל של מנגנון בקרת גישה” (תרגום שלנו) (TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 10 septembre 2026, n° 25/11358).
בפועל, רוב חברות הדיפטק משלבות את השניים: פטנט על המוצר, סוד על התהליך, על הפרמטרים ועל הנתונים. המשרד מנהל יחד עם החברה את רשימת המידע הסודי, את הגישות ואת ההסכמים שיאפשרו להוכיח זאת. ראו הדף שלנו על סוד מסחרי.
שותף תעשייתי רשם פטנט על הטכנולוגיה שלנו: מה עושים?
תובעים בעלות על הפטנט. אם נתבקש פטנט להמצאה שנגזלה מהממציא או מחליפיו, או תוך הפרת חובה שבדין או בחוזה, הנפגע רשאי לתבוע בעלות על הבקשה או על הפטנט שניתן; התביעה מתיישנת בחלוף חמש שנים מפרסום מתן הפטנט, או מפקיעתו במקרה של חוסר תום לב (סעיף L. 611-8 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני).
את ההוכחה מכינים מראש. בית המשפט הכללי של פריז מזכיר שהתובע חייב להוכיח “שהוא מחזיק בהמצאה שכבר כוללת את הרכיבים הטכניים שאפשרו לאחר מכן לצד שלישי להגיש את הפטנט” (תרגום שלנו), ואחר כך את הפרת החובה או את הגזילה. בתיק זה חברה קטנה מסרה מחקר מקדים לגורם תעשייתי בהסכם סודיות; ההגשה, שנעשתה “תוך הפרת התחייבות הסודיות” (תרגום שלנו), הובילה להעברת הפטנט ותוספותיו לחברה הקטנה, ותנאי הרכישה הכלליים שעליהם הסתמך הגורם התעשייתי לא חלו כלפיה (TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 31 janvier 2025, n° 21/16030).
כל עוד תביעת הבעלות לא הצליחה, המגיש נשאר בעל הפטנט: בית המשפט העליון לערעורים קובע שיש לו, “עד להצלחת תביעת הבעלות שתוגש נגדו, אם תוגש, זכות עמידה ואינטרס להגיש תביעת הפרה כלפי כל צד שלישי” (תרגום שלנו) (Cass. com., 24 juin 2026, n° 24-14.680). לכן צריך לפעול בלי להמתין למתן הפטנט. ראו המאמר שלנו על פטנט שהוגש בידי מי שאינו זכאי לו.
מה משקיעים בודקים בנוגע לקניין רוחני?
שרשרת הזכויות, מסמך אחר מסמך. כל העברת זכויות או רישיון חייבים להיערך בכתב ואחרת בטלים (סעיף L. 613-8 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני), ולהירשם במרשם הפטנטים הלאומי כדי שיחולו כלפי צדדים שלישיים (סעיף L. 613-9). בלי רישום, החברה אינה יכולה אפילו לתבוע מפר: “כל עוד ההעברה לא נרשמה במרשם, החליף אינו יכול להסתמך על הזכויות הנובעות מהמסמך שהעביר אליו את הבעלות בפטנט” (תרגום שלנו). משנרשמה ההעברה, היא רשאית לתבוע בגין מעשים שבוצעו מאז ההעברה, ואם המסמך קובע זאת, גם בגין מעשים שבוצעו לפניה (Cass. com., 24 avril 2024, n° 22-22.999).
לאחר מכן נבדק מקור ההמצאות: חוזי העבודה של הממציאים, הסכמי הקליטה של דוקטורנטים ומתמחים, הסכמים עם המעבדה, אישורים לחוקרים שהם עובדי מדינה (סעיפים L. 611-7 ו-L. 611-7-1, סעיף L. 531-1 של הקוד הצרפתי למחקר). המעסיק רשאי להעביר את הזכות לפטנט על המצאת משימה, והנעבר שלו יטען אותה כלפי שכיר שתובע את הפטנט, גם כשההעברה היא של הנכסים הבלתי מוחשיים של חברה בפירוק שיפוטי (Cass. com., 5 janvier 2022, n° 19-22.030). נעבר זה אינו הופך בכך למעסיק: את התגמול הנוסף של הממציא אפשר לדרוש רק מהמעסיק (Cass. com., 31 janvier 2018, n° 16-13.262).
לבסוף מגיעים קוד המקור והתוכנות, שהזכויות הכלכליות בהם עוברות למעסיק כשהם נוצרו בידי שכיר במסגרת תפקידו (סעיף L. 113-9), אך לא כשהם נוצרו בידי מייסד שאינו שכיר או בידי נותן שירות. המשרד מכין את חדר הנתונים ואת מסמכי התיקון לפני כניסת המשקיעים. לגבי גיוס הכספים עצמו, ראו הדף שלנו עורך דין לסטארט-אפים.
האם הסטארט-אפ שלנו יכול להיות חברה חדשנית צעירה?
אם הוא עומד בתנאי סעיף 44 sexies-0 A של הקוד הכללי למיסים הצרפתי, שנבחנים בסגירת כל שנת כספים. החברה חייבת להיות עסק קטן או בינוני עם פחות מ-250 איש, עם מחזור עסקים מתחת ל-50 מיליון אירו או מאזן כולל מתחת ל-43 מיליון אירו, ו“היא הוקמה לפני פחות משמונה שנים” (תרגום שלנו). הונה חייב להיות מוחזק ברציפות ב-50% לפחות בידי אנשים פרטיים או בידי קרנות, עמותות או מוסדות מחקר ציבוריים מסוימים, והיא אינה יכולה לנבוע משינוי מבני או מהמשך פעילויות קיימות.
לקריטריון המחקר כמה דרכים. הידועה שבהן מחייבת הוצאות מחקר בשיעור של לפחות 20% מההוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס של שנת הכספים, כשההוצאות הללו מוגדרות בהפניה לסעיף 244 quater B. דרך אחרת מכוונת ישירות לחברות דיפטק שמקורן באוניברסיטה: חברה שמנוהלת או מוחזקת ב-10% לפחות בידי סטודנטים, בעלי תואר שני או דוקטורט מזה פחות מחמש שנים, או מרצים וחוקרים, ופעילותה העיקרית היא ניצול מסחרי של עבודות מחקר שהשתתפו בהן במוסד להשכלה גבוהה, לפי הסכם שנחתם עם אותו מוסד.
הסעיף בתוקף ליום 31 באוקטובר 2026, אך ביטולו מתוכנן ל-1 בינואר 2029. ההטבות הקשורות להכרה נובעות מהוראות אחרות, שיש לבדוק בנוסח שחל על כל שנת כספים. המשרד בודק את הקריטריונים עם רואה החשבון של החברה לפני כל תביעה למעמד.
מה שכר הטרחה של עורך דין דיפטק?
שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971: לפני שאתם מתחייבים, אתם יודעים מה כולל הייצוג ומה עלותו.
המשרד מעדיף שכר טרחה קבוע לכל שלב: בקשת האישור של החוקר וחוזה הניצול המסחרי, הסכם סודיות, הסכם שיתוף פעולה מחקרי, רישיון או העברת זכויות בפטנטים ובידע מקצועי, תקנון לבעלות משותפת, בדיקת נאותות של שרשרת הזכויות לפני גיוס, מכתב התראה או מענה, תביעת בעלות, הליך לגופו של עניין, ערעור. אגרות ותשלומים של רשות הקניין התעשייתי מתווספים לשכר הטרחה. כל משימה חדשה מתועדת בתוספת להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי.
ההיקף נקבע על סמך המסמכים: מעמד הממציאים, מספר המוסדות והשותפים, פטנטים שהוגשו או שיוגשו, טריטוריות היעד, מצב החוזים הקיימים. עסקת העברת טכנולוגיה מתחלקת לשלבים, ממכתב הכוונות הראשון ועד החתימה, ולכל שלב מחיר שמוצהר מראש.
לחוות דעת ראשונה על סמך המסמכים, הבחינה המקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס שבדף זה, מובילה לניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. קשר ראשון בטלפון +33 6 89 11 34 45.
מקורות
טקסטים רשמיים ודפים קשורים
המקורות של דף זה, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי הפעילות הסמוכים של המשרד.
טקסטים רשמיים
- סעיף L. 531-1 של הקוד הצרפתי למחקר, L. 531-2, L. 531-4, L. 531-5 ו-L. 531-6: השתתפות החוקר בהקמת חברה
- סעיף L. 531-8, L. 531-9 ו-L. 531-12: סיוע מדעי, החזקה בהון, גופי ניהול
- סעיף L. 531-14, L. 531-15 ו-L. 531-16: אישור, סירוב, שמירת החזקה, ביטול
- סעיף L. 533-1, L. 533-2 ו-L. 533-3: הצהרה, ניצול מסחרי ונציג יחיד (L. 533-1), פעילויות ניצול מסחרי של מוסדות ציבוריים בעלי אופי מדעי וטכנולוגי (L. 533-2), גופי ניצול מסחרי (L. 533-3)
- סעיף L. 611-2 של הקוד הצרפתי לקניין רוחני, L. 611-6, L. 611-7, L. 611-7-1 ו-L. 611-8: תקופה, הזכות לפטנט, המצאות של שכירים ושל ממציאים שהתקבלו במוסד, תביעת בעלות
- סעיף L. 611-10, L. 611-11, L. 611-13 ו-L. 611-14: כשירות לפטנט, חידוש, חשיפות שאינן פוגעות, צעד המצאתי
- סעיף L. 612-3, L. 612-21, L. 613-1 ו-L. 613-3: קדימות פנימית, פרסום, השפעת ההגשה, מעשים אסורים
- סעיף L. 613-8, L. 613-9, L. 613-29, L. 613-30 ו-L. 613-32: העברת זכויות, רישיון, רישום במרשם, בעלות משותפת
- סעיף L. 615-1, L. 615-8, L. 615-17 ו-L. 113-9: הפרה, התיישנות, סמכות שיפוט, תוכנה שנוצרה בידי עובד
- סעיף R. 611-11, R. 611-12 ו-R. 611-14-1: המצאות של עובדי ציבור, מענק השתתפות בהכנסות ומענק פטנט
- סעיף L. 151-1 של הקוד המסחרי הצרפתי, L. 151-3, L. 151-4, L. 151-5, L. 152-1 ו-L. 152-2: סוד מסחרי, השגה כדין ושלא כדין, תביעה
- סעיף 1112-2 של הקוד האזרחי הצרפתי: סודיות המשא ומתן
- סעיף 44 sexies-0 A של הקוד הכללי למיסים הצרפתי ו-244 quater B: חברה חדשנית צעירה, זיכוי מס למחקר
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות שהובאו
- Cass. com., 3 juin 2026, n° 24-18.081: העברת פטנט של גוף ציבורי, מעשה של ניצול מסחרי
- Cass. com., 24 juin 2026, n° 24-14.680: בעל פטנט ללא זכות, זכות עמידה, צעד המצאתי
- Cass. com., 31 janvier 2018, n° 16-13.262: רוכש נכסים שאינו מעסיק, תגמול נוסף שחייב המעסיק בלבד
- Cass. com., 5 janvier 2022, n° 19-22.030: פסק דין לאחר החזרת התיק, נעבר הזכות לפטנט טוען כלפי השכיר את המצאת המשימה
- Cass. com., 24 avril 2024, n° 22-22.999: רישום במרשם ותביעת הפרה
- Cass. soc., 23 octobre 2024, n° 22-19.700: תגמול נוסף, בית המשפט הכללי
- CA Paris, pôle 5, ch. 2, 12 juin 2026, n° 24/14629: סטארט-אפ של פוסט-דוקטורנט, פטנטים שהועברו למעבדה
- TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 2 juillet 2026, n° 22/15388: מתמחה שטוען להיותו ממציא-שותף, הוכחת התרומה ההמצאתית
- TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 31 janvier 2025, n° 21/16030: פטנט שהוגש תוך הפרת הסכם סודיות
- TJ Paris, 3e ch. 2e sect., 27 mars 2026, n° 25/00292: רישיון לבקשת פטנט, חובות נותן הרישיון
- Trib. act. éco. Paris, 2 juin 2025, n° 2024019152: רישיון מגוף ציבורי, סיכון בעל הרישיון
- TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 10 septembre 2026, n° 25/11358: הוכחת אמצעי ההגנה על סוד מסחרי
- TJ Paris, 3e ch. 1re sect., 30 mai 2024, n° 22/10947: ניסויים באב-טיפוס אצל לקוח, חשיפה
לקריאה נוספת
טכנולוגיה שצריך להוציא מהמעבדה, פטנט שצריך לאבטח?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את חוזי העבודה או הסכמי הקליטה של הממציאים, את ההסכמים עם המעבדה ועם השותפים, את בקשות הפטנט ואת מסמכי העברת הזכויות שברשותכם: עו״ד חסן כהן בוחן את הבעלות על ההמצאה, את האישורים ואת המועדים, ואז מציע את הדרך המתאימה, משא ומתן, הסדרה, הגשה, תביעת בעלות או הגנה בבית המשפט הכללי (tribunal judiciaire).