כותבים עלינו

  • Lexbase

Kohen Avocats, משרד עורכי דין לענייני צרפת–מרוקו בפריז

עורך דין צרפת–מרוקו בפריז: חוזים, סכסוכים ופסקי דין בין שתי המדינות

חוזה עם ספק, מפיץ או לקוח מרוקאי, גביית חוב, אכיפה בצרפת של פסק דין או של פסק בוררות שניתנו במרוקו, המצאת כתב תביעה לחברה שמושבה בקזבלנקה או במרקש, מיסוי רווחים ודיבידנדים בין שתי המדינות: המשרד מטפל ביחסים עסקיים צרפתיים-מרוקאיים על בסיס הדין הצרפתי והאמנות שנחתמו בין צרפת למרוקו, עבור חברה צרפתית ועבור חברה מרוקאית כאחת.

המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. בפני בית משפט היושב בצרפת היבשתית, המועדים להתייצבות, לערעור ולהתנגדות מוארכים בחודשיים עבור מי שמתגורר בחו״ל (סעיף 643 לחוק סדר הדין האזרחי הצרפתי (Code de procédure civile)); פסק דין מרוקאי שהוכרז כניתן לאכיפה בצרפת ניתן לאכיפה לאחר מכן במשך עשר שנים בלבד, אלא אם חלה על החוב תקופת התיישנות ארוכה יותר (סעיף L. 111-4 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים הצרפתי (Code des procédures civiles d’exécution)).

4,9/5

דירוג ממוצע בביקורות Google270 ביקורות

קיבלתי ליווי איכותי במיוחד מעורך הדין הפלילי הזה. יש לציין את המקצועיות שלו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמדת בכל שלב של ההליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות שהותאמו למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה יסודית ויעילה במשפט הפלילי.

Razari A. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מהעבודה שעשה וממליצה עליו בלי שום היסוס.

Valérie A. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהסבך בהליך של צו הגנה (ordonnance de protection) שהוגש נגדי על ידי בן או בת זוגי לשעבר בניצול לרעה של ההליך

MRK · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

מרוצה מאוד מהפתרון שהושג להגנתי בבית המשפט. בהצלחה בהמשך

Mohammed Y. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. הוא יודע להקשיב היטב, מגלה אמפתיה רבה ורגישות אנושית גבוהה. זמין ומגיב במהירות, הוא שולט היטב במקצועו.

Mohamed Karim C. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. זהו עורך דין שנותן עצה טובה, אכפתי וזמין, שיודע לכוון את לקוחותיו לכיוון הנכון. אני ממליץ עליו בלי היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.

Adel H. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית

עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.

Ridwan B. · ביקורת Google, בתרגום מצרפתית
עו״ד חסן כהן, עורך דין בפריז

בחינה מקדימה של התיק

שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.

80 €כולל מע״מ

בחינה מקדימה של התיק שלכם. בחינת המסמכים שלכם וניתוח כתוב ראשוני של עו"ד חסן כהן בתוך 24 שעות עבודה. התשלום מתבצע באופן מקוון לאחר שליחת הטופס.

  • עד 1 GB של מסמכים בסך הכול, ניתן לצרף תיקיות ותתי-תיקיות
  • תשלום מאובטח, ללא שמירת פרטי אשראי
  • תנאים והסכם שכר טרחה

לחצו או גררו את הקבצים לכאן
כל הפורמטים מתקבלים (PDF, Word, תמונות ועוד)

שולח...

התשלום מהווה בקשה לביצוע מיידי של הניתוח. הנתונים שלכם משמשים אך ורק לטיפול בפנייתכם.
תנאים · מדיניות פרטיות.

עו״ד חסן כהן

עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז: חוזים וסכסוכים צרפתיים-מרוקאיים, אקסקוואטור של פסקי דין מרוקאיים, סדר דין אזרחי בינלאומי.

הדף הרשמי במדריך עורכי הדין של צרפת (CNB) · 4.9/5 ב-Google (270 ביקורות)

הדף עודכן ב-1 בנובמבר 2026.

תשובה קצרה

בין צרפת למרוקו, האמנה לסיוע שיפוטי הדדי, לאכיפת פסקי דין ולהסגרה מיום 5 באוקטובר 1957 מסדירה את העברת המסמכים, את ההכרה בפסקי דין ואת אכיפתם. בעניינים אזרחיים ומסחריים, לפסק דין מרוקאי יש בצרפת מעצם הדין מעמד של מעשה בית דין אם ניתן בידי בית משפט מוסמך, אם הצדדים הוזמנו כדין, אם הפך לחלוט וניתן לאכיפה, ואם אין בו דבר הנוגד את תקנת הציבור (סעיף 16); אכיפתו הכפויה מחייבת החלטת אקסקוואטור (exequatur) (סעיף 17), ובית המשפט הצרפתי אינו בוחן מחדש את העניין לגופו. מסמך המיועד לאדם שמושבו במרוקו מועבר לתביעה הכללית המרוקאית באזור מגוריו של הנמען (סעיף 1). חוזה צרפתי-מרוקאי שנכרת לאחר 17 בדצמבר 2009 כפוף לדין שבחרו הצדדים, ובית המשפט הצרפתי מיישם את תקנת רומא I (Rome I) גם כשהדין שנבחר הוא הדין המרוקאי (סעיפים 2, 3 ו-28 לתקנה (EC) מס׳ 593/2008); אמנת המס מיום 29 במאי 1970 מחלקת את הסמכות למסות רווחים ודיבידנדים. משרד Kohen Avocats, ברובע ה-16 של פריז, מייצג נושים וחייבים כאחד, כתובעים וכנתבעים. ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.

שותף מרוקאי שאינו עומד בהתחייבויותיו, פסק דין מקזבלנקה שיש לאכוף, כתב תביעה שיש להמציא במרוקו?

להבין את המצב שלכם

העסקים בין צרפת למרוקו, בהסבר

בעניינים אזרחיים ומסחריים, להחלטה שניתנה במרוקו יכול להיות בצרפת, מעצם הדין, מעמד של מעשה בית דין (סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). אילו נורמות חלות, כיצד לאכוף פסק דין מרוקאי או להתנגד לו, כיצד להמציא כתבי בי-דין במרוקו, אילו סעיפים לכלול בחוזה וכיצד מתחלק המס.

המסגרת

ארבע נורמות מסדירות קשר עסקי בין צרפת למרוקו

אמנה שיפוטית דו-צדדית, הפרוטוקול שלה, הדין האירופי בענייני חוזים ואמנת מס.

1

האמנה לסיוע שיפוטי הדדי, לאכיפת פסקי דין ולהסגרה מיום 5 באוקטובר 1957, שפורסמה בצרפת בצו מס׳ 60-11 מיום 12 בינואר 1960, מסדירה את העברת המסמכים השיפוטיים והחוץ-שיפוטיים, את ביצוע בקשות הסיוע השיפוטי (commissions rogatoires) ואת האקסקוואטור של החלטות בעניינים אזרחיים ומסחריים. הפרק שלה העוסק באקסקוואטור חל ללא קשר לאזרחות הצדדים (סעיף 25 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957), וכל הוראותיה חלות על חברות מסחריות שהוקמו לפי החוקים התקפים בצרפת ובמרוקו ושמושבן הרשום באחת משתי המדינות (סעיף 26 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

2

הפרוטוקול הנוסף מיום 10 באוגוסט 1981 מרחיב את הסיוע להליכים מנהליים במחלוקת, קובע שמשרדי המשפטים הם הרשויות המרכזיות האמונות על קבלת בקשות לסיוע שיפוטי והיענות להן (סעיף 2), ופוטר ממתן אישור אותנטיות (légalisation) מסמכים שמקורם ברשויות שיפוטיות או ברשויות אחרות של אחת משתי המדינות, כאשר יש להגישם בשטחה של האחרת (סעיף 3).

3

בפני בית המשפט הצרפתי, הדין החל על החוזה נקבע לפי תקנת רומא I, בעלת תחולה אוניברסלית: ״הדין שנקבע לפי תקנה זו יחול גם אם אינו דינה של מדינה חברה״ (תרגום שלנו) (סעיף 2 לתקנת רומא I). לפיכך חוזה בין חברה צרפתית לחברה מרוקאית יכול להיות כפוף לדין המרוקאי, אם הצדדים בחרו בו או אם התקנה מורה עליו.

4

אמנת המס מיום 29 במאי 1970, שתוקנה בתוספת מיום 18 באוגוסט 1989, נועדה למנוע כפל מס וליצור סיוע מנהלי בין שתי המדינות: מקום מושב לצורכי מס, מוסד קבע, רווחי עסקים, דיבידנדים, ריבית ותמלוגים.

בהעברת מסמכים, האמנה הדו-צדדית גוברת על הנורמות הרב-צדדיות. משרד המשפטים הצרפתי מציין זאת בדף המידע שלו על מרוקו: ״האמנה בין צרפת למרוקו מיום 5 באוקטובר 1957 גוברת על אמנת האג משנת 1965״ (תרגום שלנו). חוק סדר הדין האזרחי עצמו מפנה לאמנות, שכן כלליו בדבר המצאות בינלאומיות חלים ״בכפוף ליישום התקנות האירופיות והאמנות הבינלאומיות״ (תרגום שלנו) (סעיף 683 לחוק סדר הדין האזרחי).

אמנת 1957 חלה על החלטות במחלוקת שניתנו בעניינים אזרחיים ומסחריים. בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) מצטט את נוסחה ומיישם אותה באופן עקבי, גם בעניינים משפחתיים, שאותם משלימה אמנה מיום 10 באוגוסט 1981 בדבר מעמד אישי: כך בפסק הדין מיום 25 במרץ 2026, שניתן בעניין גירושין, ועמוד זה מסתמך עליו רק בנוגע לפרשנות סעיף 16 (Cass. 1re civ., 25 mars 2026, n° 24-13.011). אותם תנאים חלים על פסק דין לחיוב כספי שניתן בידי בית המשפט המסחרי בקזבלנקה או במרקש.

המשרד מנתח לפי הדין הצרפתי ולפי האמנות החלות בצרפת. בנוגע להיבט המשפחתי, ראו את המאמר שלנו על האמנה הצרפתית-מרוקאית מיום 10 באוגוסט 1981 והסמכות העקיפה; האתר מפרסם גם החלטות של בית המשפט העליון של מרוקו, למשל בעניין שבדיני עבודה ובעניין פלילי.

הביצוע

לאכוף בצרפת פסק דין מרוקאי, או להתנגד לכך

הכרה מעצם הדין, אקסקוואטור לצורך עיקול, ובחינה המוגבלת לתנאי האמנה.

העיקרון

״בעניינים אזרחיים ומסחריים, להחלטות במחלוקת שניתנו בידי בתי משפט היושבים בצרפת או במרוקו יש מעצם הדין מעמד של מעשה בית דין בשטחה של המדינה האחרת, אם הן עומדות בתנאים האלה״ (תרגום שלנו) (סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957, כפי שצוטט ב-Cass. 1re civ., 25 mars 2026, n° 24-13.011).

תנאים

בית משפט מוסמך לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי המקובלים בצרפת, אלא אם הצד הנוגע בדבר ויתר על כך באופן ברור; צדדים שהוזמנו כדין, שיוצגו או שהוכרזו כמי שלא התייצבו; החלטה שהפכה לחלוטה וניתנת לאכיפה לפי הדין המרוקאי; דבר שאינו נוגד את תקנת הציבור ואת החלטה צרפתית בעלת מעמד של מעשה בית דין (סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

אקסקוואטור

ההחלטה המרוקאית אינה ניתנת לאכיפה כפויה בצרפת, ואינה ניתנת לרישום או להעתקה בפנקסים ציבוריים, אלא לאחר שהוכרזה שם כברת אכיפה (סעיף 17 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). ההליך כפוף לדין הצרפתי (סעיף 18 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957 וסעיף 509 לחוק סדר הדין האזרחי).

תפקיד השופט

השופט בוחן מיוזמתו את תנאי סעיף 16 ומציין את תוצאת הבחינה בהחלטתו; לא ניתן להעניק אקסקוואטור אם הוגש ערעור לבית המשפט העליון לערעורים על ההחלטה, והאקסקוואטור יכול להיות חלקי (סעיף 19 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

מסמכים

העתק מאושר של ההחלטה, המקור של אישור ההמצאה, אישור מהמזכירות כי לא הוגשו התנגדות, ערעור או ערעור לבית המשפט העליון, העתק ההזמנה של מי שלא התייצב, ותרגומם המלא המאושר בידי מתרגם מושבע (סעיף 21 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

מועד

משהוכרזה ברת אכיפה בהחלטה שאינה ניתנת להליך תקיפה (recours) המעכב ביצוע, ההחלטה הופכת לשטר בר אכיפה צרפתי (סעיף L. 111-3 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים) שניתן לנקוט בו הליכי אכיפה במשך עשר שנים בלבד, אלא אם חלה על החוב תקופת התיישנות ארוכה יותר (סעיף L. 111-4).

השופט הצרפתי אינו מנהל את המשפט מחדש. בית המשפט העליון לערעורים קובע ש״השופט שבפניו בקשה להכרה בפסק דין מרוקאי, הבוחן מיוזמתו את תנאי תקינותו הבינלאומית, מסתפק בבדיקה אם תנאים אלה מתקיימים״ (תרגום שלנו), ובעניין של מעמד אישי הוא ביטל חלקית פסק דין של בית משפט לערעורים שדחה פסק דין של מוחמדיה בשל ספקות בנוגע לעובדות שנקבעו בו: ״בית המשפט לערעורים, שבחן מחדש את פסק הדין לגופו, הפר את הוראות החוק האמורות״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 20 mars 2019, n° 18-50.005). האמור בהחלטה המרוקאית לגבי ההליך שנקט בית המשפט מהווה ראיה מכרעת: בעניין גירושין קבע בית המשפט העליון לערעורים כי אין זה מתפקידו של שופט האקסקוואטור ״לוודא את קיומן בפועל של הפורמליות שביצע בית המשפט המרוקאי ושצוינו בהחלטה שעליה מבקשים להסתמך״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 9 juin 2022, n° 21-15.791).

הפתרון פועל גם נגד חברה חייבת. חברה שחויבה בבית המשפט לערעורים של קזבלנקה, וערעורה ואחריו בקשתה לביטול ההחלטה נדחו בידי בית המשפט העליון של מרוקו, לא הצליחה לערער על החלטות אלה בפני השופט הצרפתי: שני פסקי הדין של בית המשפט העליון ציינו את הזמנת הצדדים ואת אי-התייצבותה, ובית המשפט לערעורים הסיק בדין ש״האמור בשתי ההחלטות הללו מהווה ראיה מכרעת, ואין להעמיד בספק את תקינותן לפי חוק סדר הדין האזרחי המרוקאי״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 janvier 2006, n° 04-11.894). לאחרונה נדחה ערעורה של חברה שחויבה במרוקו בתשלום סכום בצירוף ריבית פיגורים שחושבה על פני תקופה ארוכה: ״בחינת התקינות הבינלאומית נוגעת להליך שהוביל למתן פסק הדין הזר ולתוכנו של פסק דין זה, ולא לתנאי הבקשה לאקסקוואטור״ (תרגום שלנו), והסכום הגבוה של החוב, שנבע מריבית פיגורים, אינו פוגע בתקנת הציבור הבינלאומית (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764).

אתם נושים

  • לאסוף את ההעתק המאושר של פסק הדין, את אישור ההמצאה, את האישור על היעדר הליכי תקיפה ואת תרגומם המושבע.
  • לוודא שאין ערעור לבית המשפט העליון (pourvoi) תלוי ועומד במרוקו על ההחלטה שמבוקש לגביה אקסקוואטור.
  • לאתר את נכסי החייב בצרפת ולהכין צעדי הבטחה.

אתם החייב

  • לבדוק את סמכות השופט המרוקאי לפי הכללים הצרפתיים ואת היעדר הוויתור.
  • לבדוק את ההזמנה, את היות ההחלטה חלוטה ואת קיומה של החלטה צרפתית סותרת.
  • לבחון את התיישנות פסק הדין לפי הדין המרוקאי ואת תקנת הציבור.

בתי המשפט של הערכאה הראשונה מיישמים את הבחינה הזו על חובות מסחריים. בית המשפט הכללי (tribunal judiciaire) של ארז׳נטן הורה על אקסקוואטור של פסק דין של בית המשפט המסחרי במרקש לטובת בנק מרוקאי, תוך שציין כי חוסר הסמכות של השופט המרוקאי לא נטען מעולם: ״יש להסיק שההחלטה ניתנה בידי בית משפט מוסמך לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי המקובלים בצרפת״ (תרגום שלנו). החיוב בתשלום, בצירוף ריבית פיגורים, ״אינו כולל דבר הנוגד את תקנת הציבור הצרפתית״ (תרגום שלנו) (TJ Argentan, 30 septembre 2026, n° 25/00182).

שטרות אותנטיים מרוקאיים, ובעיקר שטרות נוטריוניים, הניתנים לאכיפה במרוקו, מוכרזים אף הם כברי אכיפה בצרפת לאחר בחינה המוגבלת לאותנטיות שלהם ולתקנת הציבור (סעיף 23 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). לעניין העיקול עצמו והגנת החייב, ראו את המאמר שלנו פסק דין מרוקאי בפריז: אקסקוואטור, אכיפה והתנגדות, ואת העמוד שלנו בנושא משפט מסחרי בינלאומי לגבי החלטות שניתנו מחוץ לאמנה.

הנקודות שהמשרד בודק בכל תיק אקסקוואטור צרפתי-מרוקאי:

סמכות השופט המרוקאי הזמנה תקינה החלטה חלוטה ערעור לבית המשפט העליון תלוי ועומד תקנת הציבור החלטה צרפתית סותרת התיישנות מרוקאית תרגומים מושבעים נכסים הניתנים לעיקול בצרפת

ההמצאה

להמציא כתב תביעה או מסמך לצד שמושבו במרוקו

הדרך לפי האמנה עוברת בתביעה הכללית המרוקאית, והוכחת המסירה מכתיבה את המשך ההליך.

האמנה

מסמכים שיפוטיים וחוץ-שיפוטיים בעניינים אזרחיים ומסחריים, המיועדים לאדם המתגורר במרוקו, מועברים ישירות בידי הרשות המוסמכת אל התביעה הכללית שבאזורה נמצא הנמען, וכל מדינה רשאית גם להמציא מסמכים ישירות לאזרחיה באמצעות נציגיה (סעיף 1 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

טופס ההעברה

המסמכים אינם מתורגמים, אך מכתב ההעברה או טופס ההעברה נכתב בשפת הרשות המתבקשת ומציין את הרשות שממנה מקורו של המסמך, את סוגו, את הצדדים ואת כתובת הנמען (סעיף 2 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). דף המידע של משרד המשפטים מורה על טופס העברה הערוך בשפה הערבית.

החוק

מסמך המיועד לאדם שמקום מגוריו הרגיל בחו״ל נמסר לתביעה הכללית, אלא אם אמנה מתירה למוציא לפועל ולהמצאות (commissaire de justice) או למזכירות בית המשפט להעביר אותו ישירות לנמען או לרשות מוסמכת במדינת היעד (סעיף 684 לחוק סדר הדין האזרחי), ואת זאת מתירה האמנה בסעיף 1 שלה לגבי התביעה הכללית המרוקאית; בנוסף נשלח עותק לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה (סעיף 686).

ראיות

אם לא הוכח שהנמען נודע לו על המסמך בעוד מועד, השופט דן לגופו של עניין רק אם המסמך הועבר לפי האמנה, אם חלפו שישה חודשים מאז שליחתו ואם לא ניתן היה להשיג אישור מסירה; עם זאת הוא רשאי להורות מיד על אמצעים זמניים או אמצעי הבטחה הנדרשים (סעיף 688).

מועדים

בפני בית משפט היושב בצרפת היבשתית, המועדים להתייצבות, לערעור, להתנגדות ולערעור לבית המשפט העליון לערעורים מוארכים בחודשיים עבור מי שמתגורר בחו״ל (סעיף 643).

מסירה לא תקינה עלולה לעלות בהפסד המשפט. בית המשפט לערעורים של מונפלייה ביטל את כתב התביעה שהומצא למנהל לשעבר שמושבו במרקש ואת פסק הדין של בית המשפט המסחרי שניתן נגדו: המסמך אמנם הועבר לתובע המלך (procureur du Roi), אך התיק שהוחזר לא הוכיח לא מסירה ולא סירוב. ״זו ששוגרה למרוקו לא נמסרה״ (תרגום שלנו). מי שנשפט שלא בפניו ״נשללה ממנו האפשרות להתגונן בתובענה. פסק הדין שניתן לאחר מכן בטל אפוא ונעדר תוקף״ (תרגום שלנו) (CA Montpellier, ch. com., 8 avril 2025, n° 23/06172).

מסירה שנעשתה במרוקו שלא בדרך זו אינה בטוחה יותר. בית המשפט הכללי של פריז (tribunal judiciaire), שנדרש לבקשת אקסקוואטור לפסק דין אמריקאי נגד חברה שמושבה במרוקו, קבע שמוציאים לפועל מרוקאים, שפעלו לבקשת עורך דין, לא מצאו את החברה בכתובת שצוינה, והורה ״להמציא לחברה Geante Rouge כתב תביעה לפי האופן הקבוע בסעיף 1 לאמנה הצרפתית-מרוקאית לסיוע שיפוטי הדדי מיום 5 באוקטובר 1957״ (תרגום שלנו), ודחה את בירור התיק לדיון בהכנת התיק שנקבע כשבעה חודשים לאחר מכן (TJ Paris, 23 octobre 2024, n° 24/07238).

המשרד מכין את המסמך ואת טופס ההעברה הערוך בערבית, עוקב אחר ההעברה לתביעה הכללית המרוקאית ושומר את הראיה לכל פעולה, כדי שהשופט יוכל להכריע גם אם החזרת המסמכים מתעכבת. שביתות של עורכי דין מרוקאים עשויות אף הן להשפיע על לוח הזמנים: ראו את המאמר שלנו על הגנה על מועדים בהליך צרפתי-מרוקאי.

החוזה

חוזים, סעיפים ובוררות בין שותפים צרפתים ומרוקאים

הדין, בית המשפט או הבורר נבחרים בעת החתימה, ואת פסק הבוררות המרוקאי יש להגן עליו מרגע שניתן.

הדין החל על החוזה: ״החוזה כפוף לדין שבחרו הצדדים״ (תרגום שלנו). הבחירה נעשית במפורש או נובעת באופן ברור מהוראות החוזה או מנסיבות העניין, ויכולה להתייחס לחלק מהחוזה בלבד (סעיף 3 לתקנת רומא I).

בהיעדר בחירה, מכר מטלטלין כפוף לדין של המוכר, מתן שירותים לדין של נותן השירות, ו״חוזה הפצה כפוף לדין המדינה שבה מקום מגוריו הרגיל של המפיץ״ (תרגום שלנו) (סעיף 4 לתקנת רומא I): חוזה הפצה ללא סעיף בחירת דין, שנכרת עם מפיץ שמושבו במרוקו, כפוף בעיקרון לדין המרוקאי.

בית המשפט הצרפתי נותר פתוח בפני הנושה הצרפתי: זר, אף שאינו מתגורר בצרפת, ניתן להזמינו אליו בשל התחייבויות שנטל בצרפת כלפי צרפתי או בחו״ל כלפי צרפתים, וצרפתי ניתן להעמידו לדין בו בשל התחייבויות שנטל בחו״ל (סעיף 14 וסעיף 15 לקוד האזרחי הצרפתי (Code civil)).

בהיעדר זכות מיוחדת או סעיף, בית המשפט המוסמך הוא בעיקרון זה של מקום מגוריו של הנתבע (סעיף 42 לחוק סדר הדין האזרחי); בעניינים חוזיים רשאי התובע לפנות גם לבית המשפט של מקום המסירה בפועל של הטובין או של ביצוע השירות (סעיף 46), למשל כאשר הסחורה נמסרת בצרפת.

פסק בוררות שניתן כדין באחת משתי המדינות מוכר במדינה האחרת וניתן להכריז עליו שם כבר אכיפה אם הוא עומד בתנאי סעיף 16, במידה שהם חלים (סעיף 22 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957); בדין הצרפתי, פסק בוררות מוכר או נאכף אם קיומו הוכח ואם אין בהכרה בו סתירה בולטת לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1514 לחוק סדר הדין האזרחי).

סעיף הקובע סמכות לטובת בתי המשפט המרוקאיים מחייב את הצד שהסכים לו. בית המשפט הכללי של פריז קבע שאין לו סמכות לטובת בתי המשפט של מרקש בסכסוך שנבע מחוזה שכירות ארוך טווח של וילה במרוקו ומהסכם שיתוף פעולה, שנכרתו עם חברה הכפופה לדין המרוקאי ושקבעו את הדין המרוקאי ואת בתי המשפט האלה. הוא דחה את הטענה המבוססת על היות התובע שאינו סוחר, ״הוראות סעיף 48 לחוק סדר הדין האזרחי האמורות לעיל אינן חלות בעניינים בינלאומיים״ (תרגום שלנו) (TJ Paris, 18e ch. 2e sect., 24 octobre 2024, n° 22/06285). פסק דין זה, שניתן בערכאה ראשונה, הולך בעקבות המחלקה המסחרית של בית המשפט העליון לערעורים, שאישרה קביעה של בית משפט לערעורים ש״סעיף 48 לחוק סדר הדין האזרחי החדש נוגע רק לחלוקה הטריטוריאלית בין בתי המשפט הצרפתיים״ (תרגום שלנו) (Cass. com., 4 février 1992, n° 90-10.857). ההחלטה פוגעת בצד שפנה לבית המשפט בפריז: סעיף שיפוט מתנהל במשא ומתן לפני החתימה, לא בחשבון הראשון שלא שולם.

לפני האקסקוואטור, פסק בוררות מרוקאי אינו מאפשר עיקול לשם תשלום, אך הוא מאפשר כבר אמצעי הבטחה. הנושה רשאי לנקוט אמצעי הבטחה ללא אישור מוקדם של השופט כאשר הוא מסתמך על שטר בר אכיפה ״או על החלטה שיפוטית שטרם קיבלה תוקף ברת אכיפה״ (תרגום שלנו) (סעיף L. 511-2 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים). בית המשפט לערעורים של פריז הסיק מכך ש״נושה המסתמך על פסק בוררות רשאי לבצע עיקול הבטחה ללא אישור מוקדם של השופט״ (תרגום שלנו): פסק שניתן בידי ועדת הבוררות של לשכת עורכי הדין של מכנאס, הניתן לאכיפה במרוקו, ״יכול היה להספיק לנקיטת אמצעי ההבטחה השנוי במחלוקת״ (תרגום שלנו), הוא שעבוד שיפוטי זמני על נכס הנמצא בצרפת. עמידתו של החייב בסירובו לשלם לאורך תקופה ארוכה העידה על הסכנה לגביית החוב (CA Paris, pôle 1, ch. 10, 15 octobre 2026, n° 25/02851). פסק הדין חדש, וסופיותו לא הוכחה במועד שבו נבדק עמוד זה.

האכיפה הכפויה, לעומת זאת, מחייבת שהפסק הוכרז כבר אכיפה בצרפת בהחלטה שאינה ניתנת לערעור בעל אפקט מעכב (סעיף L. 111-3). צו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026 מתקן, לגבי פסקי בוררות שניתנו לאחר 1 בינואר 2027, את הסעיפים בחוק סדר הדין האזרחי המסדירים את האקסקוואטור של פסקי בוררות ואת הערעור על ההחלטה הדנה באקסקוואטור: ראו את העמוד שלנו בנושא משפט מסחרי בינלאומי, את המאמר שלנו על ביקורת שיפוטית על פסקי בוררות בינלאומיים, את המאמר על חוזה סוכן מסחרי בינלאומי ואת העמוד שלנו בנושא דיני חוזים.

המיסוי

התבססות עסקית, רווחים ודיבידנדים: מה קובעת אמנת המס

היכן חברה חבה במס, מהו מוסד קבע, ובאיזה תנאי דיבידנדים פטורים מניכוי במקור.

1

מקום המושב של חברה, לצורכי האמנה, הוא מקום משרדה הרשום לפי תקנונה; ושל אדם פרטי, מקום מגוריו הקבוע, ואם יש לו בית בשתי המדינות, מרכז פעילותו המקצועית, ובהיעדר כזה, המקום שבו הוא שוהה זמן רב יותר (סעיף 2 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

2

מוסד קבע הוא מקום עסקים קבוע שבו החברה מנהלת את פעילותה כולה או חלקה: מקום ניהול, סניף, משרד, מפעל, בית מלאכה, חנות מכירה, אתר בנייה, או אתר הרכבה לתקופה העולה על שישה חודשים, אך לא מתקן המשמש רק לפרסום, למידע, למחקר או לפעילות מכינה או עזר, אם לא מתקבלות בו הזמנות. סוכן תלוי שחותם בדרך כלל חוזים בשם החברה מהווה מוסד קבע, בניגוד למתווך עצמאי הפועל במהלך העסקים הרגיל שלו והחייב במס במדינה האחרת בגין פעולות אלה, אלא אם הוא מוכר ומספק ממלאי טובין של החברה המופקד אצלו בפיקדון או במשלוח (סעיף 3 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

3

הכנסות של חברות תעשייתיות, מסחריות או פיננסיות חייבות במס רק במדינה שבה נמצא מוסד קבע, וכל מדינה מטילה מס רק על הכנסת המוסד הנמצא בשטחה (סעיף 10 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

4

דיבידנדים חייבים במס במדינת המקבל, אך גם במדינת החברה המחלקת, עד 15% מהסכום הברוטו לגבי הנהנה בפועל; דיבידנדים שמשלמת חברה צרפתית לנהנה בפועל שמקום מושבו במרוקו פטורים מניכוי מס במקור בצרפת אם הם חייבים במס במרוקו על שם המקבל (סעיף 13 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

פטור זה מותנה בכך שהדיבידנדים חייבים במס במרוקו, במס שהאמנה חלה עליו, לפי הדין המרוקאי. בית המשפט המנהלי לערעורים של פריז (cour administrative d’appel) השאיר על כנו את ניכוי המס במקור שנוכה מדיבידנדים ששילמה חברה צרפתית לחברת האחזקות המרוקאית שלה (אופשור), שחויבה במס פאושלי שאינו בין המסים שהאמנה חלה עליהם. הוא מזכיר שאמנת מס ״אינה יכולה, מעצמה, לשמש ישירות בסיס חוקי להחלטה בעניין מיסוי״ (תרגום שלנו), וש״טופס 5000-FR הוא אישור תושבות לצורכי מס בלבד ואין בו כדי לבסס אם הדיבידנדים השנויים במחלוקת חייבים במס או לא, דבר שיכול לנבוע רק מהחקיקה המרוקאית״ (תרגום שלנו) (CAA Paris, 7e ch., 30 avril 2026, n° 24PA04972). החלטה זו פוגעת בקבוצה שהסתמכה על האישור בלבד.

בחירת המבנה נגזרת מכך. חברה בת מרוקאית היא חברה נפרדת, החייבת במס במרוקו על רווחיה; סניף מהווה מוסד קבע של החברה הצרפתית, ותוצאותיו חייבות במס במרוקו, וכך גם משרד, אלא אם הוא מבצע רק פעילות מכינה או עזר, כמו משרד קשר שאינו מקבל הזמנות (סעיף 3 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970 וסעיף 10 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970). הכנסות החייבות במס אך ורק במדינה האחרת אינן נכללות בבסיס המס, וכל מדינה שומרת על זכותה לחשב את המס לפי השיעור המתאים לכלל ההכנסות (סעיף 25 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

לגבי יחידים, ראו את המאמרים שלנו על אמנת המס צרפת–מרוקו משנת 1970, על תושבות לצורכי מס בין פריז למרקש ועל דיבידנדים מרוקאיים שמקבל תושב צרפת; להקמת חברה בצרפת, ראו את העמוד שלנו בנושא הקמת חברה, ולמיסוי יחידים, את העמוד שלנו בנושא מיסוי אישי.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על האמנות והנורמות התקפות ועל החלטות שנבדקו.

מה עושה עורך דין צרפת–מרוקו עבור חברה?

הוא מטפל בצד הצרפתי של קשר עסקי עם מרוקו: ניסוח ובדיקה של החוזה עם שותף מרוקאי, בחירת הדין החל ובית המשפט או הבורר, התראה פורמלית, תביעה לתשלום בפני בית המשפט הצרפתי, אקסקוואטור של פסק דין או של פסק בוררות שניתנו במרוקו, הגנה על החייב מפני אקסקוואטור זה, המצאת כתבי תביעה ומסמכים במרוקו, וניתוח אמנת המס.

הבסיס הוא האמנה מיום 5 באוקטובר 1957, שהפרק שלה העוסק באקסקוואטור חל ללא קשר לאזרחות הצדדים (סעיף 25 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957) והיא חלה על חברות מסחריות שהוקמו לפי החוקים התקפים בצרפת ובמרוקו ושמושבן הרשום באחת משתי המדינות (סעיף 26 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). חברה צרפתית שקיבלה פסק דין לחיוב בקזבלנקה, חברה מרוקאית המחזיקה בפסק דין נגד לקוח שמושבו בצרפת, או חייב המבקש לתקוף החלטה מרוקאית, כולם כפופים לאותן נורמות, שכן פסקי דין זרים ניתנים לאכיפה בצרפת רק ״באופן ובמקרים שהחוק קובע״ (תרגום שלנו) (סעיף 509 לחוק סדר הדין האזרחי).

בית המשפט העליון לערעורים יישם אותה על חוב מסחרי בצירוף ריבית פיגורים לאורך תקופה ארוכה: ערעורה של החברה החייבת נדחה והאקסקוואטור נשאר בתוקף (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764). המשרד מייצג נושים וחייבים כאחד, על בסיס הדין הצרפתי והאמנות הצרפתיות-מרוקאיות; הוא אינו מחווה דעה על הדין הפנימי המרוקאי, שהוא עניין לעורך דין הרשום במרוקו שאליו פונה הלקוח.

האם פסק דין מרוקאי ניתן לאכיפה בצרפת?

הוא מוכר מעצם הדין, אך אינו נאכף ללא אקסקוואטור. ״בעניינים אזרחיים ומסחריים, להחלטות במחלוקת שניתנו בידי בתי משפט היושבים בצרפת או במרוקו יש מעצם הדין מעמד של מעשה בית דין בשטחה של המדינה האחרת, אם הן עומדות בתנאים האלה״ (תרגום שלנו): בית משפט מוסמך לפי הכללים המקובלים בצרפת, צדדים שהוזמנו כדין, שיוצגו או שהוכרזו כמי שלא התייצבו, החלטה שהפכה לחלוטה וניתנת לאכיפה, דבר שאינו נוגד את תקנת הציבור ואת החלטה צרפתית בעלת מעמד של מעשה בית דין (סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957, כפי שצוטט ב-Cass. 1re civ., 25 mars 2026, n° 24-13.011).

מעמד של מעשה בית דין אינו מספיק כדי לעקל. ההחלטה אינה ניתנת לאכיפה כפויה בצרפת, ואינה ניתנת לרישום או להעתקה בפנקס ציבורי, אלא לאחר שהוכרזה שם כברת אכיפה (סעיף 17 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). פסק דין שהוכרז כבר אכיפה בהחלטה שאינה ניתנת להליך תקיפה (recours) המעכב ביצוע הופך אז לשטר בר אכיפה צרפתי (סעיף L. 111-3 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים).

בית המשפט העליון לערעורים מזכיר ש״מטרת הליך האקסקוואטור היא להכריז על פסק דין זר כבר אכיפה בצרפת, לאחר בדיקת תקינותו הבינלאומית״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764). נושה המבקש לעקל חשבון בנק, נכס מקרקעין או מניות בצרפת פותח אפוא תחילה בהליך אקסקוואטור, שהליכיו כפופים לדין הצרפתי (סעיף 18 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957); בינתיים הוא רשאי לבקש אמצעי הבטחה אם נראה שתביעתו מבוססת בעיקרה ואם גבייתה נתונה בסכנה (סעיף L. 511-1).

אילו מסמכים יש לאסוף כדי לבקש אקסקוואטור לפסק דין מרוקאי?

האמנה מונה אותם. הצד המסתמך על מעמדה של החלטה מרוקאית או מבקש לאוכפה מגיש העתק של ההחלטה העומד בתנאים הדרושים לאותנטיות שלו, את המקור של אישור ההמצאה או של המסמך המחליף אותו, אישור של המזכירים כי אין נגד ההחלטה התנגדות, ערעור או ערעור לבית המשפט העליון לערעורים, העתק אותנטי של ההזמנה של הצד שלא התייצב, ותרגום מלא של מסמכים אלה המאושר כנאמן למקור בידי מתרגם מושבע (סעיף 21 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957).

מסמכים שמקורם ברשויות השיפוטיות המרוקאיות פטורים מאישור אותנטיות (légalisation) כאשר יש להגישם בצרפת, ובלבד שהם נושאים את חתימתה וחותמה הרשמי של הרשות המנפיקה, ובמקרה של העתקים, מאושרים כנאמנים למקור (סעיף 3 לפרוטוקול הנוסף מיום 10 באוגוסט 1981).

התיק נבנה סביב מסמכים אלה. בית המשפט הכללי של ארז׳נטן הורה על אקסקוואטור של פסק דין של בית המשפט המסחרי במרקש, בהסתמך על האישור המתורגם על היעדר ערעור, על אישורי ההמצאה ועל פסק הדין של בית המשפט המסחרי לערעורים שקבע שערעור החייב הוגש באיחור; הוא בדק כל תנאי של סעיף 16 וקבע שההחלטה ״אינה כוללת דבר הנוגד את תקנת הציבור הצרפתית״ (תרגום שלנו) (TJ Argentan, 30 septembre 2026, n° 25/00182). אישור חסר או תרגום שאינו מושבע מעכבים את ההליך ונותנים לחייב טיעון.

האם החייב יכול לדרוש מבית המשפט הצרפתי לדון בעניין מחדש?

לא. הרשות שבפניה הבקשה מסתפקת בבדיקה אם ההחלטה עומדת בתנאי האמנה, ובוחנת זאת מיוזמתה (סעיף 19 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). בית המשפט העליון לערעורים קובע ש״השופט שבפניו בקשה להכרה בפסק דין מרוקאי, הבוחן מיוזמתו את תנאי תקינותו הבינלאומית, מסתפק בבדיקה אם תנאים אלה מתקיימים״ (תרגום שלנו); באותו עניין של מעמד אישי הוא קבע ששופט הדוחה את ההחלטה המרוקאית תוך דיון בעובדות שנקבעו בה מבצע בחינה מחדש לגופו של עניין, האסורה (Cass. 1re civ., 20 mars 2019, n° 18-50.005).

גם הבחינה של ההליך שננקט במרוקו מוגבלת. אין זה מתפקידו של השופט הצרפתי ״לוודא את קיומן בפועל של הפורמליות שביצע בית המשפט המרוקאי ושצוינו בהחלטה שעליה מבקשים להסתמך״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 9 juin 2022, n° 21-15.791). חברה שחויבה בבית המשפט לערעורים של קזבלנקה למדה זאת על בשרה: שני פסקי הדין של בית המשפט העליון של מרוקו שדחו את הערעורים שלה ציינו את הזמנת הצדדים ואת אי-התייצבותה, והאמור בהם היווה ראיה מכרעת (Cass. 1re civ., 17 janvier 2006, n° 04-11.894).

לחייב נשארים טיעונים ממשיים, אך אלה טיעוני סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957: חוסר סמכות של השופט המרוקאי לפי הכללים הצרפתיים, היעדר הזמנה תקינה, החלטה שלא הפכה לחלוטה, סתירה לתקנת הציבור או להחלטה צרפתית. בנוסף על השופט לבחון תנאים אלה גם בלי שנטען נגדם: בעניין משפחתי ביטל בית המשפט העליון לערעורים פסק דין שנמנע מלבדוק אותם, שכן האמנה ״חייבה אותו לבדוק מיוזמתו את התנאים המנויים בסעיף 16 ולציין את תוצאת הבדיקה״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 mai 2017, n° 16-18.239).

האם ערעור לבית המשפט העליון במרוקו עוצר את האקסקוואטור?

כן, לגבי ההחלטה שעליה הוגש הערעור. האמנה קובעת שלא ניתן להעניק אקסקוואטור אם הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה שמבוקש לגביה אקסקוואטור (סעיף 19 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). כל עוד לא ניתן אקסקוואטור, ההחלטה המרוקאית אינה שטר בר אכיפה בצרפת, שכן הדבר מחייב החלטה המכריזה על פסק הדין הזר כבר אכיפה ושאינה ניתנת להליך תקיפה (recours) המעכב ביצוע (סעיף L. 111-3 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים). סעיף 16 דורש בנוסף שההחלטה תהיה חלוטה וניתנת לאכיפה לפי דין המדינה שבה ניתנה, וסעיף 21 מחייב להגיש אישור על היעדר התנגדות, ערעור וערעור לבית המשפט העליון.

השאלה עולה הלכה למעשה כאשר החייב מגיש ערעורים מאוחרים בזה אחר זה. בעניין שהכריע בית המשפט הכללי של ארז׳נטן, החייב הגיש ערעור באיחור, שבית המשפט המסחרי לערעורים של מרקש הכריז עליו כבלתי קביל, ואחר כך ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה; בית המשפט ציין שהאקסקוואטור התבקש לגבי פסק הדין של הערכאה הראשונה, שהפך לחלוט, ולא לגבי פסק הדין שהוגש עליו ערעור, והורה על אקסקוואטור (TJ Argentan, 30 septembre 2026, n° 25/00182). פסק דין זה, שניתן בערכאה ראשונה ב-30 בספטמבר 2026, אינו בוחן אם הערעור על פסק הדין שקבע אי-קבילות משפיע על היות פסק הדין של הערכאה הראשונה חלוט: הוא ממחיש פתרון אפשרי, לא כלל מבוסס.

למען הזהירות, הנושה מציין בבקשתו את ההחלטה המדויקת שמבוקש לגביה אקסקוואטור ומגיש את האישורים המתאימים; החייב בודק מצדו את מצב הערעורים בפועל במרוקו. אקסקוואטור יכול להינתן גם באופן חלקי, רק לגבי חלק מרכיבי ההחלטה (סעיף 19 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957), וכך אפשר לאכוף את הרכיבים הסופיים בלי להמתין לתוצאת ערעור הנוגע לאחרים.

כמה זמן יש לאכוף פסק דין מרוקאי בצרפת?

לתובענת האקסקוואטור אין מועד משלה: בית המשפט העליון לערעורים קובע ש״תובענת האקסקוואטור עצמה אינה כפופה לשום התיישנות״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 11 janvier 2023, n° 21-21.168), בעניין שווייצרי שחלה עליו אמנת לוגאנו, והוא חזר על כלל זה בפסק הדין מיום 26 בנובמבר 2025 שניתן לגבי החלטה מרוקאית (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764). כלל זה אינו הופך את הנושה לבעל תובענה נצחית, ושני גבולות פועלים.

הראשון נובע מהדין המרוקאי. לפי בית המשפט העליון לערעורים, ״כאשר דין מדינת המקור קובע תקופת התיישנות לפסקי דין שניתנו בידי בתי המשפט של אותה מדינה, התיישנות זו משפיעה על אכיפות ההחלטה, ועם תום התקופה תובענת האקסקוואטור אינה קבילה״ (תרגום שלנו). בעניין שהוכרע ב-26 בנובמבר 2025, ההחלטה המרוקאית נותרה ניתנת לאכיפה במרוקו לפי הדין המרוקאי, והאקסקוואטור נשאר בתוקף (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764).

השני נובע מהדין הצרפתי. בית המשפט מבהיר ש״האכיפה הכפויה של פסק דין זר שהוכרז כבר אכיפה בצרפת ניתנת להמשך רק בתקופה הקבועה בסעיף L. 111-4 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים, המתחילה לרוץ מיום החלטת האקסקוואטור״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 26 novembre 2025, n° 23-21.764). הוראה זו מגבילה את אכיפת השטרות בני האכיפה לעשר שנים, אלא אם תובענת גביית החוב מתיישנת בתקופה ארוכה יותר (סעיף L. 111-4 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים).

חייב המתנגד לאקסקוואטור של חיוב ישן בודק אפוא את התיישנות פסק הדין לפי הדין המרוקאי; נושה שקיבל אקסקוואטור מארגן את העיקולים שלו בתוך עשר השנים שלאחר מכן.

כיצד מזמינים לדין חברה או מנהל שמושבם במרוקו?

בדרך האמנה. מסמכים שיפוטיים וחוץ-שיפוטיים בעניינים אזרחיים ומסחריים, המיועדים לאדם המתגורר במרוקו, מועברים ישירות בידי הרשות המוסמכת אל התביעה הכללית שבאזורה נמצא הנמען (סעיף 1 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). חוק סדר הדין האזרחי מצטרף לכך: מסמך המיועד לאדם שמקום מגוריו הרגיל בחו״ל נמסר לתביעה הכללית, אלא אם אמנה מתירה למוציא לפועל ולהמצאות (commissaire de justice) או למזכירות בית המשפט להעביר אותו ישירות לנמען או לרשות מוסמכת במדינת היעד (סעיף 684 לחוק סדר הדין האזרחי), וכך הדבר לגבי מרוקו, כאשר המסמך נשלח לתביעה הכללית המרוקאית, ועותק נשלח לנמען בדואר רשום (סעיף 686).

הכתובת חייבת להיות נכונה, והוכחת המסירה חייבת לחזור. בית המשפט לערעורים של מונפלייה ביטל את כתב התביעה שהומצא למנהל לשעבר שמושבו במרקש ואת פסק הדין שניתן נגדו: ״זו ששוגרה למרוקו לא נמסרה״ (תרגום שלנו) (CA Montpellier, ch. com., 8 avril 2025, n° 23/06172). בית המשפט הכללי של פריז, מצדו, כשנדרש לאקסקוואטור של פסק דין אמריקאי נגד חברה שמושבה במרוקו, הורה להמציא שוב הזמנה שנמסרה למוציאים לפועל מרוקאים שלא בדרך האמנה (TJ Paris, 23 octobre 2024, n° 24/07238).

אם לא ניתן להוכיח את המסירה, השופט דן לגופו של עניין רק לאחר חלוף שישה חודשים לפחות מאז השליחה, העברה בהתאם לאמנה ופעולות מול רשויות מדינת היעד שלא הניבו אישור (סעיף 688). המשרד מתכנן מראש את לוח הזמנים הזה ומבקש, במידת הצורך, את האמצעים הזמניים או אמצעי ההבטחה שהוראה זו מאפשרת להורות עליהם מיד.

כמה זמן יש לצד המתגורר במרוקו להתייצב או לערער?

בפני בית משפט שמושבו בצרפת היבשתית, המועדים להתייצבות, לערעור, להתנגדות, לבקשה לדיון חוזר ולערעור לבית המשפט העליון לערעורים מוארכים בחודשיים עבור מי שמתגורר בחו״ל (סעיף 643 לחוק סדר הדין האזרחי). חברה שמושבה בקזבלנקה וקיבלה פסק דין צרפתי זכאית אפוא למועד הערעור הרגיל בתוספת חודשיים.

מועד הארכה זה בשל מרחק אינו מתקן המצאה לא תקינה. כאשר המסמך הפותח את ההליך לא הגיע לנתבע, השופט רשאי לדון לגופו של עניין רק בתנאי סעיף 688, ופסק דין שניתן מבלי שהנתבע הוזמן כדין עלול להתבטל: בית המשפט לערעורים של מונפלייה קבע שהמנהל שמושבו במרוקו, שנשפט שלא בפניו, ״נשללה ממנו האפשרות להתגונן בתובענה. פסק הדין שניתן לאחר מכן בטל אפוא ונעדר תוקף״ (תרגום שלנו) (CA Montpellier, ch. com., 8 avril 2025, n° 23/06172). בית המשפט הפנה את הצדדים לפנות לערכאה המתאימה, וכך נאלץ התובע להתחיל את ההליך מחדש.

בכיוון ההפוך, המועד לפעול בפני בית משפט מרוקאי כפוף לדין המרוקאי, שהמשרד אינו עוסק בו. הצד הצרפתי שמקבל מסמך ממרוקו שומר את מועד המסירה, את המעטפה ואת טופס ההעברה, שישמשו אם ההחלטה המרוקאית תוגש לאחר מכן לאקסקוואטור בצרפת, שכן תקינות ההזמנה היא אחד מתנאי סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957.

האם לבית המשפט הצרפתי יש סמכות בסכסוך עם שותף מרוקאי?

לעיתים קרובות, אך לא תמיד. בהיעדר סעיף, בית המשפט המוסמך הוא בעיקרון זה של מקום מגוריו של הנתבע (סעיף 42 לחוק סדר הדין האזרחי); בעניינים חוזיים רשאי התובע לפנות גם לבית המשפט של מקום המסירה בפועל של הטובין או של ביצוע השירות (סעיף 46), למשל בצרפת. הקוד האזרחי הצרפתי (Code civil) מוסיף שני בסיסי סמכות המבוססים על אזרחות צרפתית: זר ניתן להזמינו לבתי המשפט הצרפתיים בשל התחייבויות שנטל בצרפת כלפי צרפתי או בחו״ל כלפי צרפתים (סעיף 14 לקוד האזרחי), וצרפתי ניתן להעמידו לדין בהם בשל התחייבויות שנטל בחו״ל (סעיף 15).

סעיף הקובע סמכות משנה את התמונה. בדין הפנימי, סעיף החורג מהסמכות הטריטוריאלית תקף רק בין סוחרים ואם הוא מצוין באופן בולט מאוד (סעיף 48 לחוק סדר הדין האזרחי). הוראה זו אינה חלה בזירה הבינלאומית: בית המשפט הכללי של פריז קבע שאין לו סמכות לטובת בתי המשפט של מרקש שנקבעו בחוזים שנכרתו עם חברה מרוקאית, בקובעו ש״הוראות סעיף 48 לחוק סדר הדין האזרחי האמורות לעיל אינן חלות בעניינים בינלאומיים״ (תרגום שלנו) (TJ Paris, 18e ch. 2e sect., 24 octobre 2024, n° 22/06285). פסק דין זה של הערכאה הראשונה מיישם כלל ותיק של המחלקה המסחרית של בית המשפט העליון לערעורים, שלפיו סעיף 48 ״נוגע רק לחלוקה הטריטוריאלית בין בתי המשפט הצרפתיים״ (תרגום שלנו) (Cass. com., 4 février 1992, n° 90-10.857). ההחלטה פוגעת בצד שפנה לבית המשפט בפריז, ושנדרש לפנות לערכאה המתאימה.

בחירת בית המשפט משפיעה גם על האכיפה, שכן סמכות בית המשפט שנתן את פסק הדין היא התנאי הראשון של האמנה (סעיף 16 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957): את הסעיף יש לנסח מתוך מחשבה על המדינה שבה נמצאים נכסי החייב.

איזה דין חל על חוזה בין חברה צרפתית לחברה מרוקאית?

בפני בית המשפט הצרפתי, התשובה נובעת מתקנת רומא I לגבי חוזים שנכרתו לאחר 17 בדצמבר 2009 (סעיף 28 לתקנת רומא I), והתקנה חלה גם כאשר הדין שהיא מורה עליו אינו דינה של מדינה חברה (סעיף 2 לתקנת רומא I). הדין המרוקאי יכול אפוא לחול על החוזה, ובית המשפט הצרפתי מיישם אותו אז.

הצדדים בוחרים תחילה: ״החוזה כפוף לדין שבחרו הצדדים״ (תרגום שלנו) (סעיף 3 לתקנת רומא I). בהיעדר בחירה, מכר טובין כפוף לדין מדינת המוכר, מתן שירותים לדין נותן השירות, זיכיון לדין מקבל הזיכיון, ו״חוזה הפצה כפוף לדין המדינה שבה מקום מגוריו הרגיל של המפיץ״ (תרגום שלנו) (סעיף 4 לתקנת רומא I). ספק צרפתי המוכר סחורות לקונה מרוקאי ללא סעיף כפוף בעיקרון לדין הצרפתי, כלומר לאמנת וינה בדבר מכר בינלאומי של טובין, אלא אם החוזה שולל אותה; מפיץ מרוקאי ללא סעיף כפוף בעיקרון לדין המרוקאי.

אמנת וינה מיום 11 באפריל 1980 חלה אכן על מכר טובין בין צדדים שמושבם במדינות שונות כאשר כללי המשפט הבינלאומי הפרטי מובילים לדין של מדינה צד לאמנה, והצדדים רשאים לשלול את תחולתה (סעיפים 1 ו-6); צרפת צד לה מאז 1 בינואר 1988 מבלי שהוציאה כלל זה מתחולה (המצב כפי שפרסמה ועדת האו״ם למשפט מסחרי בינלאומי). ראו את המאמר שלנו על אמנת וינה.

הדין ובית המשפט הם שני סעיפים נפרדים: בעניין שהכריע בית המשפט הכללי של פריז, הסעיף הקובע את בתי המשפט של מרקש הוא שנטל את הסמכות מהשופט בפריז (TJ Paris, 18e ch. 2e sect., 24 octobre 2024, n° 22/06285). המשרד מנסח סעיפים אלה יחד, תוך התחשבות במקום הביצוע ובנכסי כל צד.

האם ניתן לאכוף בצרפת פסק בוררות שניתן במרוקו?

כן. פסקי בוררות שניתנו כדין באחת משתי המדינות מוכרים במדינה האחרת וניתן להכריז עליהם שם כברי אכיפה אם הם עומדים בתנאי סעיף 16 במידה שהם חלים, והאקסקוואטור ניתן בדרכים הקבועות לפסקי דין (סעיף 22 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). בדין הצרפתי, פסק בוררות מוכר או נאכף אם קיומו הוכח בידי המסתמך עליו ואם אין בהכרה בו סתירה בולטת לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1514 לחוק סדר הדין האזרחי).

לפני האקסקוואטור, הנושה יכול כבר להגן על תביעתו. אין צורך באישור מוקדם של השופט כאשר הוא מסתמך על שטר בר אכיפה ״או על החלטה שיפוטית שטרם קיבלה תוקף ברת אכיפה״ (תרגום שלנו) (סעיף L. 511-2 לחוק הליכי האכיפה האזרחיים). בית המשפט לערעורים של פריז קבע שפסק של ועדת הבוררות של לשכת עורכי הדין של מכנאס, שהוכרז כבר אכיפה במרוקו, ״יכול היה להספיק לנקיטת אמצעי ההבטחה השנוי במחלוקת״ (תרגום שלנו), במקרה זה שעבוד שיפוטי זמני על נכס בצרפת, והוא ביטל את ההחלטה על הסרת השעבוד שניתנה בערכאה הראשונה (CA Paris, pôle 1, ch. 10, 15 octobre 2026, n° 25/02851).

האמצעי נשאר אמצעי הבטחה. עיקול המוביל לתשלום מחייב פסק בוררות שהוכרז כבר אכיפה בצרפת בהחלטה שאינה ניתנת לערעור בעל אפקט מעכב (סעיף L. 111-3). צו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026 מתקן את כללי הסדר הדין החלים על האקסקוואטור של פסקי בוררות ועל הערעור עליו, לגבי פסקי בוררות שניתנו לאחר 1 בינואר 2027; המשרד בודק את הנוסח החל במועד מתן הפסק לפני שהוא פותח בהליך.

כיצד אמנת המס צרפת–מרוקו מתייחסת לרווחים ולדיבידנדים?

הכנסות של חברות תעשייתיות, מסחריות או פיננסיות חייבות במס רק במדינה שבה נמצא מוסד קבע (סעיף 10 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970). מוסד קבע הוא מקום עסקים קבוע, כגון סניף, משרד או חנות מכירה, למעט מתקן מכין או עזר בלבד שאינו מקבל בו הזמנות; גם סוכן תלוי שחותם בדרך כלל חוזים בשם החברה מהווה מוסד קבע (סעיף 3 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970). חברה צרפתית המוכרת במרוקו באמצעות מתווך, סוכן עמלות או מתווך עצמאי אחר אינה מחזיקה שם מוסד קבע בשל כך בלבד, בשני תנאים: המתווך פועל במהלך העסקים הרגיל שלו והוא חייב במס במרוקו בגין פעולות אלה. אם הוא מוכר ומספק ממלאי טובין של החברה המופקד אצלו בפיקדון או במשלוח, מלאי זה מהווה מוסד קבע (סעיף 3 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

דיבידנדים חייבים במס במדינת המקבל, וגם במדינת החברה המשלמת אותם, עד 15% לגבי הנהנה בפועל. דיבידנדים שחברה צרפתית משלמת לנהנה בפועל שמקום מושבו במרוקו פטורים מניכוי מס במקור בצרפת אם הם חייבים במס במרוקו על שם המקבל (סעיף 13 לאמנת המס מיום 29 במאי 1970).

תנאי זה מוכח לפי הדין המרוקאי, לא באמצעות טופס. בית המשפט המנהלי לערעורים של פריז השאיר על כנו את הניכוי שנוכה מדיבידנדים ששולמו לחברת אחזקות אופשור מרוקאית שחויבה במס פאושלי, וקבע ש״טופס 5000-FR הוא אישור תושבות לצורכי מס בלבד ואין בו כדי לבסס אם הדיבידנדים השנויים במחלוקת חייבים במס או לא, דבר שיכול לנבוע רק מהחקיקה המרוקאית״ (תרגום שלנו) (CAA Paris, 7e ch., 30 avril 2026, n° 24PA04972). לפיכך יש לבדוק את מבנה הקבוצה לפני החלוקה הראשונה.

האם יש לאשר את אותנטיות המסמכים המרוקאיים כדי להגישם בצרפת?

לא את אלה שמקורם ברשויות. הפרוטוקול הנוסף מיום 10 באוגוסט 1981 פוטר ממתן אישור אותנטיות (légalisation) או מכל פורמליות מקבילה מסמכים שמקורם ברשויות שיפוטיות או ברשויות אחרות של אחת משתי המדינות, וכן מסמכים שרשויות אלה מאשרות את ודאותם ותאריכם, את אמיתות החתימה עליהם או את נאמנותם למקור, כאשר יש להגישם בשטחה של המדינה האחרת. עליהם לשאת את חתימתה וחותמה הרשמי של הרשות המנפיקה, והעתקים חייבים להיות מאושרים כנאמנים למקור בידי רשות זו; בספק רציני לגבי האותנטיות, הבדיקה נעשית באמצעות משרדי המשפטים (סעיף 3).

התרגום נותר נדרש. לצורך בקשה לאקסקוואטור, האמנה מחייבת תרגום מלא של המסמכים המאושר כנאמן למקור בידי מתרגם מושבע (סעיף 21 לאמנה מיום 5 באוקטובר 1957). בתי המשפט הצרפתיים מסתפקים באמור בהחלטות המרוקאיות, משנקבעה אותנטיותן: בית המשפט העליון לערעורים קבע שהאמור בהחלטות של בית המשפט העליון של מרוקו לגבי הזמנות ואי-התייצבות מהווה ראיה מכרעת, ואין להעמיד בספק את תקינותן לפי חוק סדר הדין האזרחי המרוקאי (Cass. 1re civ., 17 janvier 2006, n° 04-11.894).

חשבוניות, חוזים והתכתבות מסחרית אינם טעונים אישור אותנטיות. בדין הצרפתי, אישור אותנטיות נוגע רק למסמכים ציבוריים שנערכו בידי רשות זרה, אלא אם התחייבות בינלאומית קובעת אחרת (סעיף 1 לצו מס׳ 2024-87 מיום 7 בפברואר 2024): מסמכים של בתי משפט ושל מזכירויותיהם, של מוציאים לפועל ולהמצאות (commissaires de justice), של פקידי מרשם האוכלוסין, של רשויות מנהליות ושל נוטריונים, וכן הערות רשמיות שהוטבעו על מסמך פרטי (סעיף 2). לגבי מסמכים פרטיים אלה, המשרד מכין את התרגום ואת הוכחת מקורם ותאריכם לפני כל הגשת כתב תביעה או בקשה.

מהם שכר הטרחה של עורך דין צרפת–מרוקו?

שכר הטרחה נקבע בהסכם שכר טרחה בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971: לפני שאתם מתחייבים, אתם יודעים מה כולל הטיפול ומה עלותו.

המשרד נוטה לשכר טרחה קבוע לכל שלב: ניסוח או בדיקה של חוזה עם שותף מרוקאי, ניסוח סעיף דין חל, סמכות שיפוט או בוררות, התראה פורמלית, כתב תביעה ומעקב אחר ההעברה למרוקו, בקשה לאקסקוואטור של פסק דין או פסק בוררות מרוקאיים או הגנה מפני אקסקוואטור, אמצעי הבטחה, וניתוח אמנת המס. עלויות תרגום מושבע והמצאה בחו״ל מתווספות לשכר הטרחה. כל משימה חדשה מעוגנת בתוספת להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי. שכר הטרחה הקבוע נקבע לאחר עיון במסמכים, בהתחשב במורכבות העניין ובפעולות הצפויות.

לחוות דעת ראשונה על סמך המסמכים, הבחינה המקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס שבדף זה, מובילה לניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. קשר ראשון בטלפון +33 6 89 11 34 45.

מקורות

מקורות רשמיים ודפים קשורים

המקורות של דף זה, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי העיסוק הקשורים של המשרד.

מקורות רשמיים

החלטות שהובאו

סכסוך עם שותף מרוקאי, פסק דין שיש לאכוף?

המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את החוזה, את ההתכתבות עם השותף שלכם, ואת ההחלטה או הפסק הנדונים בצירוף אישורי ההמצאה והתרגומים שלהם: עו״ד חסן כהן בוחן את האמנה החלה, את הסמכות, את המועדים ואת הנכסים בצרפת, ולאחר מכן מציין לפניכם את הדרך המתאימה, ניסוח סעיף, התראה פורמלית, כתב תביעה במרוקו, אמצעי הבטחה, בקשה לאקסקוואטור או הגנה מפני אקסקוואטור.

המאמרים האחרונים.

מה הלקוחות שלנו אומרים

4,885 ביקורות Google
שתפו את הביקורת שלכם
Contact Mobile
לפני 3 שבועות

מרוצה מאוד! ברצוני להודות כאן לעו"ד Esther Cornu, שידעה לפתור סכסוך מסובך מאוד בפרשת גירושין ודיני משפחה...הודות לעו"ד Cornu ניתן פסק דין לטובתי, אף שהדבר לא היה מובטח מראש...לכן אני ממליץ על משרד עורכי הדין הזה

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Basel Alali
לפני 3 שבועות

אני ממליץ בחום על עורך הדין הזה בזכות המקצועיות, היושר והשקיפות שלו. הוא עזר לי בהצלחה והדריך אותי לאורך כל התהליך באכפתיות רבה ובמומחיות. מה שהערכתי במיוחד היה הגישה הכנה שלו והעובדה שהמליץ על אפשרויות מעשיות וחסכוניות, במקום לדחוף מיד לפתרון היקר ביותר. הוא התמקד באמת במציאת הגישה הנכונה למצב שלי. אני אסיר תודה מאוד על התמיכה שלו ובהחלט הייתי ממליץ עליו לכל מי שמחפש עורך דין אמין ומקצועי בצרפת.

ביקורת Google, תורגמה מאנגלית

beatrice lefevre
לפני 3 שבועות

תודה על העזרה המפורטת , המדויקת, עם הצעה להמשיך או לא בסוף (ומהירה מאוד, אגב, במתן התשובה )

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

John Roberts
לפני 1 חודש

שירות מקצועי מאוד ומהיר תגובה. עורך הדין בדק במהירות ובתשומת לב את תוקף אשרת השהייה של אשתי לאור משטר משפטי מיוחד. עבודתו סיפקה לנו הבהרות, בעוד שההליכים המנהליים הרגילים היו ארוכים ועמומים. הערכתי את יעילותו ואת מקצועיותו, ואני ממליץ על שירותיו.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Jean-François PAPA
לפני 1 חודש

ברצוני להודות מקרב לב לעו"ד Esther Cornu על מקצועיותה, על זמינותה ועל איכות הליווי שלה. במסגרת תיק חשוב במיוחד לעתידי המקצועי, היא הפגינה תגובה מהירה מאוד, הקפדה ויכולת הסבר, ולקחה את הזמן להשיב במדויק על שאלותיי ולהסביר לי את ההליכים המשפטיים השונים. אני מעריך במיוחד את בהירות הניתוחים שלה, את רצינותה ואת מעורבותה במעקב אחר התיק שלי. תודה רבה לעו"ד Esther Cornu על ההקשבה ועל הליווי. ממליץ בחום!

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Sandra Imbert
לפני 1 חודש

תודה ענקית לעו"ד Esther Cornu ממשרד Kohen Avocats על הליווי שלה בתקופה קשה במיוחד. ההקשבה, האמפתיה והאנושיות שלה נגעו בי עמוקות. היא ידעה לענות על שאלותיי בבהירות ובעדינות, תוך שהיא מפגינה מקצועיות רבה ומכבדת לחלוטין את סודיות התיק. מעבר לכישוריה המקצועיים, פגשתי עורכת דין אנושית מאוד, שתמיכתה עשתה הבדל של ממש. אני ממליצה עליה בכנות.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Djamel Haddouche
לפני 1 חודש

אני מתמודד עם סכסוך מול המעסיק שלי, והליווי שמעניקים עו"ד חסן כהן ועו"ד Esther Cornu מצוין. התשובות ברורות ומחושבות, ההקשבה אמיתית והשיחות נעימות מאוד. שוב תודה, אני ממליץ.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Nima Sdc
לפני 1 חודש

משרד שקשוב ללקוח. עו"ד כהן והצוות שלו מקצועיים מאוד מאוד ושולטים בתחומים שלהם.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

jules p
לפני 1 חודש

אני ממליץ בחום על משרד Kohen, ובמיוחד על עו"ד Esther Cornu, שליוותה אותי לאורך כל התיק שלי. היא ידעה לשלב הקשבה ומומחיות כדי ללוות אותי בצורה הטובה ביותר ברגעים הקשים והמלחיצים האלה. היא תמיד הייתה זמינה לענות על כל שאלותיי בדיוק ובמהירות. הודות לעבודת ההכנה שלה, יכולתי לגשת למצב בהרבה יותר שלווה. טוב הלב והאנושיות שלה אפשרו לי להרגיש בנוח לאורך כל השיחות שלנו. אני אסיר תודה לה על הליווי ועל המקצועיות שלה. אפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Jocelyne Chassard
לפני 2 חודשים

זה עתה שוחחתי בטלפון עם מר Chahdi מהמשרד שלכם: רציתי לברך אתכם על המאמר שלכם באינטרנט על הצו מס' 519225 של מועצת המדינה מ-30 באוגוסט 2026. הסברתם היטב את תוכנו של צו זה, שאינו מעניק למחוזות יד חופשית כללית להחליף צו איסור הפגנה באישור קבלה מגביל המשנה נסיבה אחת או יותר של הפגנה, אלא שבמקרה ספציפי קובע כי העותרים לא הוכיחו די הצורך את הפגיעה החמורה והבלתי מידתית בחירות היסוד להביע דעות בפומבי. כפי שאמרתי למר Chahdi, אני נתקלת בבעיה הזו של אישור קבלה מגביל בריימס, לגבי הפגנה המתוכננת מחר אחר הצהריים מול בית המשפט הכללי: המארגן הגיש זה עתה בקשה דחופה להגנה על חירות יסוד לבית המשפט המנהלי בשאלון-אן-שמפאן. בתחילה מר Chahdi נראה מופתע משיחה של ''מתדיינת פשוטה'' אבל הוא הקשיב לי וענה לי באדיבות.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Menah'em
לפני 3 חודשים

ברצוני להביע את הכרת התודה שלי למשרד Kohen Avocats, ובמיוחד לעו"ד Chahdi. כבר מהשיחה הטלפונית הראשונה שלנו, עו"ד Chahdi הפגין זמינות, הקשבה ויכולת ייעוץ יוצאת מן הכלל. קבלת הפנים והמעקב של המשרד משקפים רמה גבוהה מאוד של הקפדה ומומחיות. תודה רבה לכל הצוות על הליווי ועל המקצועיות ללא רבב.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Claude Frasson
לפני 3 שבועות

ניתוח מדויק וקונקרטי ותשובה מיידית. מצוין.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Мария Двирник
לפני 3 שבועות
Moula Brahimi
לפני 3 שבועות

חוויה טובה. ועבודה טובה, תודה על הכול.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Faiza Traduction
לפני 4 שבועות
Jean-pierre Steinmetz
לפני 1 חודש

עצות טובות מאוד שנתנה עו"ד Cornu בפגישתנו ב-16 באוקטובר.

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Alain Arsaut
לפני 1 חודש

ראיתי את חסן במהדורת החדשות

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

TOULEIMAT HACHEM
לפני 1 חודש
emilie lepicard
לפני 1 חודש
إبراهيم عيسى
לפני 1 חודש
Monique Firmin
לפני 2 חודשים

קבלת פנים טלפונית מצוינת. מקצועיות רבה

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Louna Sisi
לפני 2 חודשים

מצוין '

ביקורת Google, תורגמה מצרפתית

Sophie Lascar
לפני 3 חודשים
Solal Gaillard
לפני 3 חודשים
בחינה מקדימה של התיק

שלחו את המסמכים שלכם. קבלו ניתוח.

שלחו לנו את מסמכי התיק שלכם. עו"ד חסן כהן בוחן אותם אישית ושולח לכם ניתוח כתוב ראשוני של מצבכם בתוך 24 שעות עבודה.

  • ניתוח כתוב של עורך הדין, 80 € כולל מע"מ
  • מענה אישי בתוך 24 שעות עבודה
  • 100% חסוי, חיסיון עורך דין–לקוח מובטח
  • עד 1 GB של מסמכים בסך הכול, ניתן לצרף תיקיות ותתי-תיקיות
80 €כולל מע״מ

בחינה מקדימה של התיק שלכם. בחינת המסמכים שלכם וניתוח כתוב ראשוני של עו"ד חסן כהן בתוך 24 שעות עבודה. התשלום מתבצע באופן מקוון לאחר שליחת הטופס.

  • עד 1 GB של מסמכים בסך הכול, ניתן לצרף תיקיות ותתי-תיקיות
  • תשלום מאובטח, ללא שמירת פרטי אשראי
  • תנאים והסכם שכר טרחה

לחצו או גררו את הקבצים לכאן
כל הפורמטים מתקבלים (PDF, Word, תמונות ועוד)

שולח...

התשלום מהווה בקשה לביצוע מיידי של הניתוח. הנתונים שלכם משמשים אך ורק לטיפול בפנייתכם.
תנאים · מדיניות פרטיות.