כותבים עלינו
צפו בסרטונים ובתמלילים שלהםסרטונים
משרד Kohen Avocats, משפט מסחרי בינלאומי בפריז
עורך דין למשפט מסחרי בינלאומי בפריז: חוזים, סכסוכים, בוררות ואכיפת פסקי חוץ
חוזה עם ספק או מפיץ זר, תניית דין חל וסמכות שיפוט, סיום קשר מסחרי בינלאומי, בוררות בינלאומית (arbitrage international), אכיפה בצרפת של פסק דין או פסק בוררות שניתנו בחו״ל, הקמת פעילות של חברה זרה בצרפת: המשרד מלווה חברות זרות בצרפת וחברות צרפתיות הפועלות בחו״ל, בתחומי הדין הצרפתי ודיני האיחוד האירופי.
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. בקשה לביטול פסק בוררות בינלאומית שניתן בצרפת (recours en annulation) אינה קבילה אם לא הוגשה בתוך חודש ממסירת ההודעה על הפסק, לפי סעיף 1519 לקוד סדר הדין האזרחי הצרפתי (Code de procédure civile); ערעור על החלטה בעניין מתן צו אכיפה (exequatur) לפסק בוררות שניתן בחו״ל מוגש בתוך חודש מהמצאתה הרשמית, לפי סעיף 1525.
4,9/5
הדירוג הממוצע בביקורות Google270 ביקורות
זכיתי לליווי באיכות גבוהה מאוד מצד עורך הדין הפלילי הזה. ראוי לציין את מקצועיותו, את שליטתו המלאה בתיק ואת מעורבותו המתמשכת בכל שלב בהליך. התקשורת הייתה ברורה, מסודרת ומהירה, עם עצות מדויקות המותאמות למצבי. אני ממליץ על עורך הדין הזה לכל מי שמחפש הגנה קפדנית ויעילה בתחום הפלילי.
עו״ד כהן טיפל בתיק הפלילי שלי. אני מרוצה מאוד מעבודתו וממליצה עליו ללא כל היסוס.
עורך דין פלילי מצוין, הוא חילץ אותי מהסבך במסגרת בקשה לצו הגנה (ordonnance de protection) שהוגשה נגדי תוך ניצול לרעה של ההליך על ידי בן או בת הזוג לשעבר שלי
מרוצה מאוד מהפתרון שנמצא להגנה שלי בבית המשפט. המשך הצלחה
עו״ד חסן כהן הוא עורך דין צעיר, מנוסה ומוכשר מאוד. יש לו יכולת הקשבה מצוינת, אמפתיה רבה ורגישות אנושית עמוקה. הוא זמין, מגיב במהירות ושולט היטב במקצועו.
הייתה לי חוויה טובה מאוד עם עו״ד חסן כהן. הוא הקדיש זמן להקשיב לי בתשומת לב ולהבין היטב את מצבי. הוא עורך דין שנותן עצות טובות, קשוב וזמין, ויודע לכוון את לקוחותיו בדרך הנכונה. אני ממליץ עליו ללא היסוס למי שמחפש איש מקצוע קשוב ומוכשר.
עו״ד כהן ייעץ לנו וליווה אותנו היטב. אני מודה לו על כל מה שעשה.
לשכת עורכי הדין של פריז
מקרי חירום 24/7, מסביב לשעון
בחינה מקדימה של התיק
שלחו את המסמכים. קבלו ניתוח.
עו״ד חסן כהן
עורך דין בלשכת עורכי הדין של פריז (Barreau de Paris), חוזים בינלאומיים, סכסוכים מסחריים חוצי גבולות, בוררות בינלאומית ואכיפת פסקי חוץ.
הפרופיל הרשמי במדריך עורכי הדין בצרפת (CNB) · 4,9/5 ב-Google (270 ביקורות)
העמוד עודכן ב-1 בנובמבר 2026.
תשובה קצרה
על חוזה בינלאומי חל הדין שבחרו הצדדים, ובהיעדר בחירה, הדין שנקבע בתקנת רומא I (règlement Rome I), למשל דין נותן השירות בחוזה שירותים או דין המפיץ בחוזה הפצה (סעיפים 3 ו-4 לתקנה (CE) מס׳ 593/2008); בפני בית משפט צרפתי, מכר טובין בינלאומי כפוף תחילה לאמנת וינה מיום 11 באפריל 1980 (Convention de Vienne) כאשר היא חלה; בהיעדר תחולתה, הדין החל נקבע לפי אמנת האג מיום 15 ביוני 1955 (Convention de La Haye), שהתקנה משמרת את תחולתה (סעיף 25). בין מדינות האיחוד, סמכות השיפוט נקבעת לפי תקנת בריסל I bis (règlement Bruxelles I bis): מקום מושב הנתבע, מקום מסירת הטובין או מתן השירותים, או בית המשפט שנבחר בתניה, שסמכותו בלעדית אלא אם הוסכם אחרת (סעיפים 4, 7 ו-25 לתקנה (UE) מס׳ 1215/2012). הסכם בוררות אינו כפוף לדרישת צורה, ועל פסק בוררות בינלאומית שניתן בצרפת ניתן להשיג רק בבקשת ביטול לבית המשפט לערעורים של פריז (cour d’appel de Paris), בתוך חודש ממסירת ההודעה עליו (סעיפים 1507, 1518 ו-1519 לקוד סדר הדין האזרחי). פסק דין ממדינה אחרת באיחוד נאכף בצרפת ללא הכרזה על כוחו האכיף; מחוץ לאיחוד ובהיעדר אמנה, נדרש צו אכיפה לאחר בדיקת סמכותו העקיפה של בית המשפט הזר, התאמתו לתקנת הציבור הבינלאומית והיעדר מרמה (סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי; Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471). משרד Kohen Avocats ברובע ה-16 של פריז מייצג חברות צרפתיות וזרות, כתובעות וכנתבעות. ליצירת קשר: +33 6 89 11 34 45.
עומדים לחתום על חוזה בינלאומי, שותף זר אינו עומד בהתחייבויותיו, או יש פסק בוררות לאכיפה?
הבנת המצב שלכם
משפט מסחרי בינלאומי בפריז, הסבר מעשי
על חוזה חל הדין שבחרו הצדדים (סעיף 3 לתקנת רומא I). איזה דין חל, איזה שופט או בורר מכריע, כיצד נאכפת בצרפת החלטה מחו״ל וכיצד חברה זרה מקימה בה פעילות.
החוזה
החוזה הבינלאומי: ארבע בחירות המשפיעות על סכסוך עתידי
הדין, ההוראות המחייבות, בית המשפט או הבורר נקבעים לפני החתימה, ולא עם החשבונית הראשונה שלא שולמה.
בחירת הדין: ״על החוזה חל הדין שבחרו הצדדים״ (תרגום שלנו). הבחירה מפורשת או עולה בבירור מהוראות החוזה או מנסיבות העניין, והיא יכולה לחול רק על חלק מהחוזה (סעיף 3 לתקנת רומא I).
הכרת הדין החל בהיעדר בחירה: דין נותן השירות בחוזה שירותים, דין הזכיין בזכיינות, ו״על חוזה הפצה חל דין המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של המפיץ״ (תרגום שלנו) (סעיף 4 לתקנת רומא I). במכר טובין בינלאומי, בית המשפט הצרפתי מחיל את אמנת האג מיום 15 ביוני 1955, שהתקנה משמרת את תחולתה (סעיף 25 לתקנת רומא I): בהיעדר בחירה, ״על המכר חל הדין הפנימי של המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של המוכר בעת קבלת ההזמנה״ (תרגום שלנו), אלא אם ההזמנה התקבלה במדינת הקונה (CA Paris, pôle 5, ch. 10, 7 avril 2025, n° 22/19085).
בחינת ההוראות המחייבות: הוראה כופה (loi de police) היא ״הוראה מחייבת שמדינה רואה בשמירתה עניין חיוני להגנה על האינטרסים הציבוריים שלה, כגון ארגונה הפוליטי, החברתי או הכלכלי״ (תרגום שלנו), והתקנה אינה פוגעת בהחלת ההוראות הכופות של בית המשפט הדן בתיק (סעיף 9 לתקנת רומא I).
בחירת בית המשפט או הבורר: תניית סמכות שיפוט (clause attributive de juridiction) לטובת בתי המשפט במדינה חברה מקנה סמכות בלעדית, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 25 לתקנת בריסל I bis), והסכם בוררות (convention d’arbitrage) אינו כפוף לדרישת צורה (סעיף 1507 לקוד סדר הדין האזרחי).
מכר טובין בינלאומי כפוף לעיתים קרובות להסדר מיוחד, אמנת וינה מיום 11 באפריל 1980 (Convention de Vienne). בית המשפט העליון לערעורים (Cour de cassation) מזכיר כי ״כאשר הצדדים לא התכוונו לשלול את תחולת האמנה, השאלות שהוסדרו בה במפורש מוכרעות אך ורק לפי הוראותיה״ (תרגום שלנו): הוא ביטל פסק דין שהכריע באחריות מוכר צרפתי כלפי קונה איטלקי על בסיס דיני המוצרים הפגומים, אף שהאמנה הסדירה באופן בלעדי את אחריות המוכר (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 22-16.290). לכן יש לציין בחוזה אם האמנה חלה או שתחולתה נשללת.
בחירת הדין ובחירת בית המשפט הן שתי תניות נפרדות. תניה הבוחרת בדין הצרפתי אינה מקנה סמכות לבתי המשפט בצרפת, ותניה הבוחרת בבית משפט זר אינה שוללת את הדין הצרפתי שנבחר. בין סוחרים, בדין הפנימי, תניה הסוטה מכללי הסמכות המקומית תקפה רק אם נכתבה באופן בולט מאוד בהתחייבות הצד שנגדו היא נטענת (סעיף 48 לקוד סדר הדין האזרחי); כאשר נבחרים בתי המשפט במדינה חברה, חלות דרישות הצורה שבסעיף 25 לתקנת בריסל I bis, ודרישת הכתב יכולה להתמלא באמצעות תקשורת אלקטרונית המאפשרת לשמור תיעוד מתמשך שלה.
המשרד מנסח ובודק חוזי מכר, הפצה, סוכנות, שירותים ושותפות בינלאומיים, לרבות תניות הדין החל, סמכות השיפוט והבוררות. עיינו גם במאמרים על אמנת וינה והתאמת הטובין ועל חוזה סוכנות מסחרית בינלאומית, ובעמוד דיני חוזים.
בית המשפט
איזה בית משפט מוסמך בסכסוך עם שותף זר?
באיחוד חלה תקנת בריסל I bis; מחוצה לו, כללי הסמכות הצרפתיים המורחבים למישור הבינלאומי.
הכלל
אנשים שמקום מושבם במדינה חברה נתבעים בפני בתי המשפט של אותה מדינה, ללא קשר לאזרחותם (סעיף 4 לתקנת בריסל I bis).
חוזה
בענייני חוזים, ניתן לתבוע גם בבית המשפט שבמקום ביצוע ההתחייבות שעליה מבוססת התביעה: במכר טובין, מקום מסירתם בפועל או המקום שבו היה צריך למסור אותם; בשירותים, מקום מתן השירותים בפועל או המקום שבו היה צריך לתת אותם (סעיף 7, פסקה 1, לתקנת בריסל I bis).
נזיקין
בענייני נזיקין או מעין נזיקין, ניתן לתבוע בבית המשפט שבמקום שבו התרחש האירוע המזיק או שבו הוא עלול להתרחש (סעיף 7, פסקה 2).
תניה
בתי המשפט במדינה חברה שנבחרו בידי הצדדים להכריע בסכסוכים שנוצרו או שייווצרו בקשר ליחס משפטי מוגדר הם המוסמכים, וסמכותם בלעדית אלא אם הוסכם אחרת; התניה היא הסכם נפרד משאר הוראות החוזה (סעיף 25 לתקנת בריסל I bis).
מחוץ לאיחוד
אם מקום מושב הנתבע אינו במדינה חברה, הסמכות נקבעת לפי דין כל מדינה (סעיף 6 לתקנת בריסל I bis). בצרפת היא ״נקבעת באמצעות הרחבת כללי הסמכות הפנימיים, בכפוף להתאמות המוצדקות בצרכים המיוחדים של היחסים הבינלאומיים״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051): מקום מגורי הנתבע, ולבחירת התובע, מקום המסירה או ביצוע השירות, ובנזיקין, מקום האירוע המזיק או הנזק שנגרם (סעיף 42 וסעיף 46 לקוד סדר הדין האזרחי).
הקוד האזרחי
ניתן לתבוע זר בבתי המשפט בצרפת, גם אם אינו מתגורר בה, בגין התחייבויות שנטל בצרפת כלפי צרפתי או בחו״ל כלפי צרפתים; ניתן לתבוע צרפתי בבית משפט בצרפת בגין התחייבויות שנטל בחו״ל, גם כלפי זר (סעיף 14 וסעיף 15 לקוד האזרחי הצרפתי (Code civil)). כללים אלה אינם חלים נגד נתבע שמקום מושבו במדינה חברה אחרת, שניתן לתבוע בצרפת רק מכוח התקנה (סעיף 5 לתקנת בריסל I bis): ״בהתאם לסעיף 5.1 לתקנה האמורה, כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הכללי אינם חלים.״ (תרגום שלנו) (CA Paris, pôle 5, ch. 4, 21 janvier 2026, n° 25/09364).
סיום פתאומי של קשר מסחרי מבוסס (rupture brutale d’une relation commerciale établie), הגורר אחריות לפי סעיף L. 442-1, II לקוד המסחר הצרפתי (Code de commerce), ממחיש זאת היטב. באיחוד, בית המשפט העליון לערעורים מזכיר, בעקבות בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (Cour de justice), שתביעת פיצויים בגין סיום כזה ״אינה נכללת בענייני נזיקין או מעין נזיקין, כמשמעותם בתקנה, אם התקיימו בין הצדדים יחסים חוזיים משתמעים״ (תרגום שלנו). הוא אישר החלטה שהפנתה מפיץ צרפתי לבית המשפט הגרמני שנבחר בתנאים הכלליים של ספקו, שכן תביעותיו היו ״בסמכותו הבלעדית של בית המשפט שבחרו הצדדים בתניית סמכות השיפוט״ (תרגום שלנו) (Cass. com., 14 octobre 2026, n° 25-11.317). מחוץ לאיחוד התוצאה הפוכה: ״במישור הבינלאומי, מחוץ לתחולת דיני האיחוד האירופי, תביעה זו היא נזיקית במהותה״ (תרגום שלנו). בית המשפט ביטל החלטה ששללה מחברה צרפתית אפשרות לתבוע את שותפתה האמריקאית במקום הנזק, והחזיר את התיק לבית המשפט לערעורים של פריז (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051).
תניית סמכות השיפוט עומדת גם מול טענות המבוססות על הדין הצרפתי. לפי בית המשפט לערעורים של פריז, ״את תוקפה של תניית סמכות שיפוט ניתן לבחון רק לפי דין בית המשפט שנבחר בה, ללא תחולת הסייג בדבר הוראות כופות״ (תרגום שלנו), וסעיף 25 לתקנה ״חל ללא קשר לסיווג התביעה או לבסיסה המשפטי״ (תרגום שלנו): המפיץ הצרפתי נדרש להתדיין בגרמניה (CA Paris, pôle 5, ch. 4, 21 janvier 2026, n° 25/09364). תניה אסימטרית, המגבילה צד אחד לבית משפט מסוים ומאפשרת לאחר לפנות לכל בית משפט מוסמך, אינה בטלה בשל כך: חוסר האיזון שבה ״אינו מערער את תוקף התניה לנוכח דרישות סעיף 25 לתקנה, למעט במקרים שנאסרו במפורש בתקנת בריסל I bis״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 septembre 2025, n° 22-24.034). בעקבות בית הדין לצדק, בית המשפט העליון לערעורים קובע שלושה תנאים: התניה בוחרת בתי משפט במדינות האיחוד או במדינות שהן צד לאמנת לוגאנו מיום 30 באוקטובר 2007 (convention de Lugano), מזהה נתונים אובייקטיביים מדויקים דיים ומכבדת את סעיפים 15, 19, 23 ו-24 לתקנה. לכן האפשרות שנותרת לצד האחר חייבת להתייחס רק לבתי משפט באיחוד או במדינות שהן צד לאמנה זו.
לפיכך, מנהלים משא ומתן על התניה בעת כריתת החוזה, וקוראים אותה לפני הגשת תביעה. עיינו במאמרים על תניית סמכות שיפוט אסימטרית בבית המשפט העליון לערעורים, על הסמכויות המיוחדות בתקנת בריסל I bis ועל הודעה מוקדמת בסיום קשרים מסחריים מבוססים.
בוררות
בוררות בינלאומית, מהתניה ועד אכיפת הפסק
הליך שבוחרים הצדדים, ביקורת מצומצמת של בית המשפט הצרפתי, ורפורמה שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.
האופי הבינלאומי
בוררות היא בינלאומית כאשר היא נוגעת לאינטרסים של המסחר הבינלאומי (סעיף 1504 לקוד סדר הדין האזרחי).
תניה
הסכם הבוררות אינו כפוף לדרישת צורה (סעיף 1507). כאשר מובא לבית משפט מדינתי סכסוך הכפוף לו, עליו להצהיר שאין לו סמכות, אלא אם בית הדין לבוררות טרם נדרש לסכסוך וההסכם בטל באופן מובהק או אינו חל באופן מובהק; בית המשפט אינו רשאי להעלות מיוזמתו את חוסר סמכותו (סעיף 1448, החל בבוררות בינלאומית מכוח סעיף 1506).
השופט המסייע
בהיעדר תניה אחרת, נשיא בית המשפט הכללי של פריז (tribunal judiciaire de Paris) הוא השופט המסייע לבוררות (juge d’appui) כשהבוררות מתקיימת בצרפת, כשהצדדים הסכימו להכפיפה לדין הדיוני הצרפתי או העניקו במפורש סמכות לבתי המשפט המדינתיים בצרפת לדון בסכסוכים הנוגעים להליך הבוררות, או כשצד חשוף לסיכון של שלילת גישה לצדק (סעיף 1505).
השגה
על פסק שניתן בצרפת ניתן להשיג רק בבקשת ביטול, המוגשת לבית המשפט לערעורים של פריז בתוך חודש ממסירת ההודעה עליו (סעיף 1518 וסעיף 1519).
חמש עילות
ניתן להגיש בקשה רק אם בית הדין לבוררות קבע בטעות שיש או שאין לו סמכות, הורכב שלא כדין, פסק בחריגה מהמנדט שניתן לו, הפר את עקרון זכות הטיעון (principe de la contradiction), או אם ההכרה בפסק או אכיפתו מנוגדות לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1520).
תניית הבוררות (clause compromissoire) עצמאית ביחס לחוזה. לפי בית המשפט העליון לערעורים, ״מכוח כלל מהותי בדיני הבוררות הבינלאומית, תניית הבוררות עצמאית מבחינה משפטית מהחוזה העיקרי הכולל אותה במישרין או על דרך הפניה, וקיומה ותוקפה נבחנים, בכפוף לכללים המחייבים של הדין הצרפתי ולתקנת הציבור הבינלאומית, לפי רצונם המשותף של הצדדים, ללא צורך להיזקק לדין מדינתי״ (תרגום שלנו); הבחירה בדין האנגלי לחוזה לא הספיקה להכפפת התניה לאותו דין (Cass. 1re civ., 28 septembre 2022, n° 20-20.260). בית משפט מדינתי רשאי לקבוע שיש לו סמכות רק לאחר שהצביע על אי-תחולה מובהקת של התניה: בתיק בוררות פנימית, כאשר כלל סעיף 1448 חל בבוררות בינלאומית מכוח סעיף 1506, בית המשפט העליון לערעורים ביטל החלטת ערעור שניתנה ״מבלי לפרט מדוע תניית הבוררות אינה חלה באופן מובהק על הסכסוך הנוגע לשירותים נוספים״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 21 janvier 2026, n° 24-21.804).
הביקורת על תקנת הציבור הבינלאומית ממשית. השופט הדן בביטול ״חייב לבחון אם ההכרה בפסק או אכיפתו מתיישבות עם תקנת הציבור הבינלאומית״ (תרגום שלנו), ובדיקתו ״לא הוגבלה לראיות שהוצגו לבוררים ולא הייתה כבולה לממצאים, להערכות ולסיווגים שקבעו״ (תרגום שלנו): בוטל פסק שהיה מאפשר למשקיע ליהנות מפירות של פעילות הלבנת הון (Cass. 1re civ., 23 mars 2022, n° 17-17.981). בקשת הביטול והערעור על צו האכיפה אינם מעכבים ביצוע, אך ניתן לעצור את האכיפה או להתאימה אם היא עלולה לפגוע קשות בזכויות צד (סעיף 1526); לגבי פסקי בוררות שניתנו לאחר 1 בינואר 2027, סעיף 1526 החדש מאפשר לעכב את האכיפה בצו שאינו ניתן להשגה.
רפורמה: צו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026 (décret n° 2026-741) משנה את פרק הבוררות בקוד סדר הדין האזרחי החל מ-1 בינואר 2027. סעיף 1504 בנוסחו שיחול באותו מועד מתייחס לבוררות הנוגעת לאינטרסים כלכליים בינלאומיים, וסעיף 1448 החדש מבהיר שהחריג לטובת בית המשפט המדינתי חל רק אם בית הדין לבוררות טרם נדרש לסכסוך במועד שבו נדרש אליו בית המשפט המדינתי. שני סעיפים אלה, בנוסחם החדש, חלים כאשר הסכם הבוררות נכרת לאחר 1 בינואר 2027. עיינו במאמרים על תניית הבוררות בבוררות בינלאומית, על בקשה לביטול פסק בוררות ועל בחינת פסק בוררות לנוכח שחיתות.
האכיפה
אכיפת החלטה זרה בצרפת או התנגדות לה
פסק דין ממדינה חברה, פסק דין ממדינה שלישית, פסק בוררות: שלושה הסדרים ושתי עמדות.
פסק דין שניתן במדינה חברה ואכיף בה נהנה מכוח אכיפה בשאר מדינות האיחוד ״ללא צורך בהכרזה על כוחו האכיף״ (סעיף 39 לתקנת בריסל I bis). מי שנגדו מתבקשת האכיפה יכול לבקש לסרב לה מאחת העילות לסירוב להכרה, ובפרט כשההכרה מנוגדת באופן מובהק לתקנת הציבור, או כשפסק הדין ניתן בהיעדר וכתב פתיחת ההליך לא הומצא לו מבעוד מועד (סעיפים 45 ו-46 לתקנת בריסל I bis). מחוץ לאיחוד ובהיעדר אמנה, פסקי דין זרים אכיפים בצרפת רק ״באופן ובמקרים הקבועים בחוק״ (תרגום שלנו) (סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי), כלומר לאחר מתן צו אכיפה.
אתם הנושים
- אספו את פסק הדין או פסק הבוררות, תרגומו, מסמכי ההליך והוכחת ההמצאה לחייב.
- הוכיחו זיקה ממשית בין הסכסוך לבית המשפט הזר, ואם ההחלטה אינה מנומקת, הציגו מסמכים המשמשים תחליף להנמקה.
- אתרו את נכסי החייב בצרפת כדי להכין את אמצעי האכיפה מיד עם קבלת צו האכיפה.
אתם החייבים
- בדקו אם נודע לכם על ההליך הזר מבעוד מועד ואם יכולתם למצות את דרכי ההשגה.
- חלקו על סמכותו העקיפה של בית המשפט הזר אם אין זיקה ממשית בין הסכסוך לאותו בית משפט.
- העלו טענות לתקנת הציבור הבינלאומית המהותית או הדיונית ולמרמה.
תנאי מתן צו האכיפה נקבעו בידי בית המשפט העליון לערעורים: ״כדי לתת צו אכיפה לפסק דין זר, על השופט הצרפתי לוודא, בהיעדר אמנה בינלאומית, שמתקיימים שלושה תנאים: סמכותו העקיפה של השופט הזר המבוססת על זיקת הסכסוך לבית המשפט הדן בו, התאמה לתקנת הציבור הבינלאומית המהותית והדיונית, והיעדר מרמה״ (תרגום שלנו). הביקורת ממשית: בוטלה החלטה שנתנה צו אכיפה לפסק דין מטקסס בלי לבדוק זיקה ממשית בין הסכסוך לבית המשפט האמריקאי (Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471). בית המשפט אינו מנהל את המשפט מחדש, שכן ״אסור לו לבחון מחדש את פסק הדין לגופו״ (תרגום שלנו), אך החלטה ללא הנמקה מתקבלת רק אם הוצגו מסמכים העשויים לשמש תחליף לה, ו״על המבקש מוטל להציג מסמכים כאלה״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 juin 2026, n° 24-16.004).
החלטות אלה פועלות לרעת הנושה. סורבה אכיפה של הכרעת מושבעים אמריקאית שאינה מנומקת (Cass. 1re civ., 17 juin 2026, n° 24-16.004); כך גם לגבי פסק דין אמריקאי שניתן בהיעדר, כאשר הוכרה פגיעה בתקנת הציבור הדיונית מקום שבו ״האינטרסים של צד נפגעו באופן אובייקטיבי עקב הפרת עקרונות היסוד של ההליך״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-16.855); ולבסוף, גם פסק דין אלבני ״שהושג במרמה״ (תרגום שלנו) תוך עקיפת בוררות (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 21-18.406). נושה המחזיק בפסק בוררות נהנה מביקורת מצומצמת יותר, שכן ההכרה מסורבת רק אם היא מנוגדת באופן מובהק לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1514 לקוד סדר הדין האזרחי); כך אושר בצרפת צו האכיפה של פסק בוררות מצרי (Cass. 1re civ., 13 janvier 2021, n° 19-22.932). עיינו במאמרים על אכיפת פסק דין אמריקאי לפיצויים עונשיים, על אכיפת פסק דין אנגלי ועל עיקול בצרפת מכוח צו תשלום איטלקי.
הטענות שהמשרד בוחן בכל תיק אכיפה:
הקמת פעילות
הקמת פעילות בצרפת והעמודים שלנו לפי מדינה
חברה בת או סניף, אישור השקעות זרות, ולאחר מכן הקשרים עם מרוקו, יפן ודרום-מזרח אסיה.
חברה בת היא חברה לפי הדין הצרפתי: חברות שמושבן הרשום בצרפת כפופות לדין הצרפתי, וחברה אינה רשאית להסתמך כלפי צדדים שלישיים על מושבה לפי התקנון אם מושבה בפועל נמצא במקום אחר (סעיף L. 210-3 לקוד המסחר).
סניף של חברה זרה חייב ברישום: במרשם המסחר והחברות (registre du commerce et des sociétés) נרשמות חברות מסחריות שמושבן מחוץ למחוז צרפתי ושיש להן מוסד פעילות באחד המחוזות הללו (סעיף L. 123-1).
כאשר מושב החברה הזרה במדינה חברה אחרת, ניתן להביא סכסוך הנוגע להפעלת סניף, סוכנות או מוסד פעילות אחר שלה לבית המשפט שבמקום הימצאם (סעיף 7, פסקה 5, לתקנת בריסל I bis); כאשר מושבה מחוץ לאיחוד, הסמכות כפופה לכללים הצרפתיים (סעיף 6 לתקנה), המורחבים למישור הבינלאומי (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051).
השקעות זרות מסוימות כפופות לאישור מוקדם של השר הממונה על הכלכלה, ובפרט בפעילויות שעלולות לפגוע בסדר הציבורי, בביטחון הציבור או באינטרסים של ההגנה הלאומית, וניתן להתנות את האישור בתנאים (סעיף L. 151-3 לקוד המוניטרי והפיננסי הצרפתי (Code monétaire et financier)).
חוזים בתוך קבוצת חברות וחוזי הפצה או שירותים שכורתת הישות הצרפתית כפופים לכללי הדין החל וסמכות השיפוט שהוצגו בחלקים הקודמים.
המשרד פועל מפריז בתחומי הדין הצרפתי ודיני האיחוד האירופי. ארבעה עמודים עוסקים בקשרים עם מדינות או בתחומים הנוגעים לעיתים קרובות לפעילות בינלאומית.
לעסקאות ולסכסוכים בין צרפת למרוקו, עיינו בעמוד עורך דין לענייני צרפת ומרוקו.
לחברות יפניות בצרפת ולחברות צרפתיות המתקשרות עם יפן, עיינו בעמוד עורך דין לענייני צרפת ויפן.
לענייני קמבודיה ושאר מדינות דרום-מזרח אסיה, עיינו בעמוד עורך דין לענייני צרפת ומדינות ASEAN.
כאשר התיק כולל היבט פלילי חוצה גבולות, עיינו בעמוד עורך דין למשפט פלילי בינלאומי בפריז.
הקמת החברה הבת, תקנונה וממשל התאגידי שלה נדונים בעמוד הקמת חברה. התחום בכללותו מוצג בעמוד עורך דין למשפט מסחרי.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות
ארבע-עשרה תשובות מפורטות, המבוססות על הוראות הדין שבתוקף ועל החלטות שנבדקו.
במה עוסק עורך דין למשפט מסחרי בינלאומי?
הוא מטפל בשאלות המתעוררות כשחוזה או סכסוך חוצים גבול: איזה דין חל על ההסכם, איזה שופט או בורר יכריע בסכסוך, וכיצד תיאכף במדינה אחת החלטה שניתנה במדינה אחרת. על החוזה חל הדין שבחרו הצדדים, ובהיעדר בחירה, הדין שקובעת תקנת רומא I בהתאם לסוג החוזה (סעיפים 3 ו4 לתקנה (CE) מס׳ 593/2008). בין מדינות חברות, סמכות השיפוט נקבעת לפי תקנת בריסל I bis, הנותנת תוקף לתניות סמכות שיפוט (סעיף 25 לתקנת בריסל I bis).
בתחום הייעוץ, המשרד מנסח או בודק חוזי מכר, הפצה, סוכנות, שירותים ושותפות עם חברות זרות, לרבות תניות הדין החל, סמכות השיפוט והבוררות. הוא מלווה הקמת פעילות של חברה זרה בצרפת באמצעות חברה בת או סניף.
בסכסוכים, המשרד מייצג בבתי המשפט הצרפתיים ובבית המשפט לערעורים של פריז, שלו סמכות בלעדית לדון בבקשה לביטול פסק בוררות בינלאומית שניתן בצרפת (סעיף 1519 לקוד סדר הדין האזרחי). הוא מבקש צווי אכיפה לפסקי דין ולפסקי בוררות מחו״ל או מתנגד להם. המשרד פועל למען כל סוגי הלקוחות: חברה צרפתית מול שותף זר, חברה זרה מול שותף צרפתי, כתובעת וכנתבעת.
איזה דין חל על חוזה בינלאומי?
ראשית, הדין שבחרו הצדדים: ״על החוזה חל הדין שבחרו הצדדים״ (תרגום שלנו), כשהבחירה מפורשת או עולה בבירור מהוראות החוזה או מנסיבות העניין (סעיף 3 לתקנת רומא I). הבחירה יכולה לחול רק על חלק מהחוזה.
בהיעדר בחירה, התקנה קובעת את הדין לפי סוג החוזה: דין מדינת מקום המגורים הרגיל של נותן השירות בחוזה שירותים, של הזכיין בזכיינות ושל המפיץ בהפצה. כאשר החוזה אינו משתייך לאחת הקטגוריות או משתייך לכמה מהן, חל דין מדינת מקום המגורים הרגיל של הצד החייב בביצוע האופייני לחוזה (סעיף 4). מכר טובין בינלאומי כפוף לכלל אחר בפני בית משפט צרפתי: התקנה אינה פוגעת באמנות בינלאומיות שמדינות חברות היו צד להן בעת אימוצה, המסדירות ברירת דין בהתחייבויות חוזיות (סעיף 25), ובית המשפט לערעורים של פריז מחיל את אמנת האג מיום 15 ביוני 1955. בהיעדר בחירה היא מפנה לדין המוכר במועד קבלת ההזמנה, או לדין הקונה אם ההזמנה התקבלה במדינתו (CA Paris, pôle 5, ch. 10, 7 avril 2025, n° 22/19085).
בחירת דין אינה פותרת הכול. כאשר כל יתר נתוני המצב נמצאים במדינה אחרת, הבחירה אינה פוגעת בהוראות אותה מדינה שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם (סעיף 3, פסקה 3). ההוראות הכופות של בית המשפט הדן בתיק חלות בכל מקרה (סעיף 9). במכר טובין בינלאומי חלה לעיתים קרובות אמנת וינה, והיא מסדירה לבדה את השאלות שהכריעה בהן במפורש, אם הצדדים לא שללו אותה (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 22-16.290). המשרד בוחן את שלושת הרבדים הללו לפני ניסוח התניה.
האם אמנת וינה חלה על עסקת המכר הבינלאומית שלנו?
לעיתים קרובות, מבלי שהצדדים יודעים זאת. בתיק שנדון בבית המשפט העליון לערעורים, אמנת וינה מיום 11 באפריל 1980 בדבר חוזים למכר טובין בינלאומי חלה על מכר בין חברה שמקום עסקיה בצרפת לחברה שמקום עסקיה באיטליה, שתי מדינות שהן צד לאמנה. בית המשפט מזכיר כי ״כאשר הצדדים לא התכוונו לשלול את תחולת האמנה, השאלות שהוסדרו בה במפורש מוכרעות אך ורק לפי הוראותיה״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 22-16.290).
ההשלכה מעשית. בית המשפט לערעורים בחן את אחריות המוכר הצרפתי לפי דיני האחריות למוצרים פגומים, לאחר ששלל את אחריותו לפי האמנה. פסק דינו בוטל: האמנה הסדירה באופן בלעדי את אחריות המוכר לטובין שסוגם לא תאם את הסוג שנקבע בחוזה.
לכן על החוזה להכריע בשאלה. הצדדים רשאים לשלול את האמנה, אך בבחירת דין לאומי יש לומר זאת בבירור. אם האמנה נשללה ולא נבחר דין, בית המשפט הצרפתי קובע את הדין לפי אמנת האג מיום 15 ביוני 1955, שסעיף 25 לתקנת רומא I משמר את תחולתה: על המכר חל דין המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של המוכר בעת קבלת ההזמנה, אך דין מדינת הקונה חל אם ההזמנה התקבלה באותה מדינה בידי המוכר או נציגו (CA Paris, pôle 5, ch. 10, 7 avril 2025, n° 22/19085). המשרד בוחן עמכם את תנאי המכר והרכישה הכלליים שהוחלפו, שלעיתים קרובות סותרים זה את זה בנקודה זו, ומנסח תניה שאינה מותירה את השאלה לשופט. עיינו במאמר על אמנת וינה והתאמת הטובין.
האם ניתן לבחור את בית המשפט המוסמך בחוזה בינלאומי?
כן. אם הצדדים הסכימו שבית משפט במדינה חברה ידון בסכסוכים שנוצרו או שייווצרו בקשר ליחס משפטי מוגדר, הוא מוסמך, ו״סמכות זו בלעדית, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת״ (תרגום שלנו) (סעיף 25 לתקנה (UE) מס׳ 1215/2012). התניה נערכת בכתב או בעל פה באישור בכתב, או בצורה התואמת את הנוהג שקבעו הצדדים ביניהם, או במסחר בינלאומי, בצורה התואמת מנהג מוכר ונוהג באופן סדיר בענף. היא הסכם נפרד, שלא ניתן לתקוף את תוקפו רק משום שהחוזה אינו תקף.
התניה יכולה להיות אסימטרית. בית המשפט העליון לערעורים אישר תניה שחייבה לקוח לפנות לבתי המשפט בלוקסמבורג ואפשרה לבנק לפנות לכל בית משפט מוסמך אחר, שכן חוסר האיזון ״אינו מערער את תוקף התניה לנוכח דרישות סעיף 25 לתקנה, למעט במקרים שנאסרו במפורש בתקנת בריסל I bis״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 septembre 2025, n° 22-24.034). עם זאת, התוקף מותנה בכך שהתניה בוחרת בתי משפט במדינות חברות או במדינות שהן צד לאמנת לוגאנו מיום 30 באוקטובר 2007, מזהה נתונים אובייקטיביים מדויקים דיים ומכבדת את סעיפים 15, 19, 23 ו-24 לתקנה: האפשרות שנותרת לצד האחר יכולה להתייחס רק לבתי משפט אלה.
על התניה לכלול גם את ההיקף המתאים. נוסח רחב כולל תביעות בגין סיום הקשר, גם כשהן מבוססות על הדין הצרפתי (CA Paris, pôle 5, ch. 4, 21 janvier 2026, n° 25/09364). בדין הפנימי, בין סוחרים, תניה הסוטה מכללי הסמכות המקומית חייבת להיכתב באופן בולט מאוד (סעיף 48 לקוד סדר הדין האזרחי). המשרד מנסח את התניה בהתאם לעמדתכם ובוחן אותה לפני כל התדיינות. עיינו במאמר על תניית סמכות שיפוט אסימטרית.
שותף זר סיים את הקשר בפתאומיות: האם ניתן לתבוע בצרפת?
הכול תלוי בתניה ובמדינת השותף. בדין הצרפתי, סיום פתאומי של קשר מסחרי מבוסס ללא הודעה מוקדמת בכתב המתחשבת בפרט במשך הקשר, מקים אחריות למי שסיים אותו (סעיף L. 442-1, II לקוד המסחר). אולם שאלת בית המשפט המוסמך קודמת לשאלת התביעה לגופה.
אם השותף פועל במדינה חברה אחרת והתקיימו יחסים חוזיים, גם משתמעים, התביעה היא חוזית לפי תקנת בריסל I bis. לכן חלה תניית סמכות השיפוט: בית המשפט העליון לערעורים אישר החלטה שהפנתה מפיץ צרפתי לבית המשפט הגרמני שנבחר בתנאים הכלליים של ספקו (Cass. com., 14 octobre 2026, n° 25-11.317). גם בית המשפט לערעורים של פריז קובע שסעיף 25 לתקנה ״חל ללא קשר לסיווג התביעה או לבסיסה המשפטי״ (תרגום שלנו) (CA Paris, pôle 5, ch. 4, 21 janvier 2026, n° 25/09364).
אם השותף פועל מחוץ לאיחוד, חלים כללי הסמכות הצרפתיים, ובית המשפט העליון לערעורים קובע כי ״במישור הבינלאומי, מחוץ לתחולת דיני האיחוד האירופי, תביעה זו היא נזיקית במהותה״ (תרגום שלנו): הוא ביטל החלטה ששללה מחברה צרפתית את האפשרות לתבוע במקום שבו נגרם לה הנזק בתביעה נגד חברה אמריקאית, והחזיר את התיק לבית המשפט לערעורים של פריז (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051, סעיף 46 לקוד סדר הדין האזרחי). המשרד קורא את התניה, מזהה את התקנה החלה ואז מחשב את ההודעה המוקדמת החסרה. עיינו במאמר על תקופת הודעה מוקדמת מספקת.
שותף זר תובע אותנו בבית המשפט במדינתו: מה עושים?
בדקו תחילה אם לבית המשפט סמכות, והיערכו להגנה ללא דיחוי. בין מדינות חברות, הכלל הוא שאנשים שמקום מושבם במדינה חברה נתבעים בבתי המשפט שלה (סעיף 4 לתקנת בריסל I bis). עם זאת, בענייני חוזים התובע רשאי לפנות לבית המשפט במקום מסירת הטובין או מתן השירותים שנקבע בחוזה, ובנזיקין, למקום האירוע המזיק (סעיף 7). תניית סמכות שיפוט תקפה גוברת על אפשרויות אלה.
מחוץ לאיחוד, סמכות בית המשפט הזר כפופה לדינו, אך היא מתנה את אכיפת החלטתו העתידית בצרפת. בהיעדר אמנה, צו אכיפה לפסק הדין הזר יינתן רק אם קיימת זיקה ממשית בין הסכסוך לבית המשפט הדן בו (Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471, סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי). אי-התייצבות היא אסטרטגיה שיש לשקול: בית המשפט העליון לערעורים הותיר על כנו סירוב לאכיפת פסק דין בהיעדר נגד נתבע שלא ידע על ההליך מבעוד מועד (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-16.855). לעומת זאת, בפסק דין ממדינה חברה, היעדר המצאה מבעוד מועד אינו מאפשר לסרב להכרה אם הנתבע לא השיג על פסק הדין אף שהיה יכול לעשות זאת (סעיף 45 לתקנת בריסל I bis).
כאשר מקום מושב השותף מחוץ לאיחוד, הקוד האזרחי מאפשר גם לתבוע בבתי המשפט בצרפת זר, אף שאינו מתגורר בה, בגין התחייבויות שנטל בחו״ל כלפי צרפתים (סעיף 14 לקוד האזרחי). לא ניתן להסתמך על זכות זו נגד נתבע שמקום מושבו במדינה חברה אחרת (סעיף 5 לתקנת בריסל I bis). המשרד בוחן את התניה, את ההליך הזר שנפתח ואת התועלת בתביעה בצרפת.
תניית בוררות או תניית סמכות שיפוט: במה לבחור?
הבחירה תלויה בשותף, במדינת האכיפה ובסודיות המבוקשת. תניית סמכות שיפוט בוחרת בית משפט מדינתי, שהחלטתו נאכפת בין מדינות חברות ללא צו אכיפה (סעיף 39 לתקנת בריסל I bis). תניית בוררות מוסרת את הסכסוך לבוררים; בתחום הבינלאומי היא אינה כפופה לדרישת צורה (סעיף 1507 לקוד סדר הדין האזרחי), והפסק מוכר או נאכף בצרפת אם ההכרה בו אינה מנוגדת באופן מובהק לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1514).
לתניית הבוררות כוח משפטי משמעותי. כשמובא לבית משפט מדינתי סכסוך הכפוף לה, עליו להצהיר שאין לו סמכות, אלא אם בית הדין לבוררות טרם נדרש לסכסוך וההסכם בטל באופן מובהק או אינו חל באופן מובהק (סעיף 1448, החל מכוח סעיף 1506). לפי בית המשפט העליון לערעורים, התניה עצמאית מבחינה משפטית מהחוזה העיקרי, ותוקפה נבחן לפי רצונם המשותף של הצדדים ללא צורך להיזקק לדין מדינתי (Cass. 1re civ., 28 septembre 2022, n° 20-20.260).
לבוררות יש עלות, לרבות שכר הבוררים ומוסד הבוררות, שעלולה לעלות על שוויו של סכסוך קטן. הבחירה נעשית גם לפי המדינה שבה יהיה צורך לאכוף את ההחלטה: המשרד בודק בה את התנאים להכרה בפסק דין ובפסק בוררות, משווה בין האפשרויות לחוזה שלכם, מנסח את התניה שנבחרה ובוחן את התאמתה לתניית הדין החל. עיינו במאמר על תניית הבוררות בבוררות בינלאומית.
כיצד משיגים על פסק בוררות בינלאומית שניתן בצרפת?
באמצעות דרך ההשגה היחידה, בקשת ביטול (סעיף 1518 לקוד סדר הדין האזרחי). היא מוגשת לבית המשפט לערעורים של פריז, קבילה מיד עם מתן הפסק, ואינה קבילה עוד אם לא הוגשה בתוך חודש ממסירת ההודעה על הפסק, הנעשית בהמצאה רשמית אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 1519). המועד קצר: ההודעה מתחילה את מניין הימים.
העילות מוגבלות לחמש: קביעה מוטעית בדבר קיום סמכות או היעדרה, הרכבה לא תקינה של בית הדין לבוררות, חריגה מהמנדט, הפרת זכות הטיעון, או הכרה ואכיפה המנוגדות לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1520). בית המשפט לערעורים אינו דן בסכסוך מחדש. לעומת זאת, בתחום תקנת הציבור הביקורת מלאה: השופט הדן בביטול ״חייב לבחון אם ההכרה בפסק או אכיפתו מתיישבות עם תקנת הציבור הבינלאומית״ (תרגום שלנו), בלי להיות כבול לממצאי הבוררים; כך בוטל פסק שהיה מאפשר למשקיע ליהנות מפירות פעילות של הלבנת הון (Cass. 1re civ., 23 mars 2022, n° 17-17.981).
הבקשה אינה מעכבת את האכיפה. עם זאת, הנשיא הראשון הדן בהליך דחוף לסעד זמני (référé), או השופט הממונה על הכנת תיק הערעור (conseiller de la mise en état), רשאי לעצור את האכיפה או להתאימה אם היא עלולה לפגוע קשות בזכויות צד (סעיף 1526); לגבי פסקי בוררות שניתנו לאחר 1 בינואר 2027, סעיף 1526 החדש קובע שניתן לעכב את האכיפה בצו שאינו ניתן להשגה. המשרד בוחן את הפסק מיד עם מסירת ההודעה, מזהה את העילות הקבילות ומבקש, לפי הצורך, להתאים את האכיפה. עיינו במאמר על בקשה לביטול פסק בוררות.
כיצד אוכפים בצרפת פסק בוררות שניתן בחו״ל?
באמצעות צו אכיפה. פסק הבוררות מוכר או נאכף בצרפת אם הצד המסתמך עליו מוכיח את קיומו, ואם ההכרה או האכיפה אינן מנוגדות באופן מובהק לתקנת הציבור הבינלאומית (סעיף 1514 לקוד סדר הדין האזרחי). לגבי פסק שניתן בחו״ל, הצו ניתן בבית המשפט הכללי של פריז, בהליך במעמד צד אחד (procédure non contradictoire), על יסוד בקשה שאליה מצורפים המקור של הפסק ושל הסכם הבוררות או העתקים מאומתים שלהם (סעיף 1516).
ההסדר חל על כל פסקי הבוררות הזרים. בית המשפט העליון לערעורים קובע שהוראות אלה ״חלות הן על פסקי בוררות בינלאומיים והן על פסקי בוררות שניתנו בחו״ל, בין שהאחרונים פנימיים ובין שהם בינלאומיים״ (תרגום שלנו). הוא הוסיף שהאישור המיניסטריאלי הנדרש בדין המצרי כדי שגוף ציבורי יתקשר בתניית בוררות אינו משפיע על בחינת תוקפה בידי השופט הצרפתי, וצו האכיפה נותר על כנו (Cass. 1re civ., 13 janvier 2021, n° 19-22.932).
ניתן לערער על ההחלטה בבקשה בתוך חודש מהמצאתה הרשמית, ובית המשפט לערעורים רשאי לסרב להכרה או לצו אכיפה רק בעילות הקבועות לבקשת ביטול (סעיף 1525). לגבי פסקי בוררות שניתנו לאחר 1 בינואר 2027, יחולו סעיפים 1516 ו-1525 בנוסח שנקבע בצו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026, המתאים בין היתר את המסמכים המצורפים לבקשה. המשרד מכין את הבקשה ולאחריה את אמצעי האכיפה על הנכסים בצרפת.
כיצד אוכפים בצרפת פסק דין זר?
יש להבחין לפי מדינת המקור. החלטה שניתנה במדינה חברה באיחוד ואכיפה בה, נהנית בצרפת מכוח אכיפה ללא צורך בהכרזה על כוחה האכיף (סעיף 39 לתקנת בריסל I bis). לכן הנושה יכול לנקוט ישירות אמצעי אכיפה, בכפוף לזכות החייב לבקש לסרב לה (סעיפים 45 ו-46).
פסק דין שניתן מחוץ לאיחוד נאכף לפי האמנה הבינלאומית הדו-צדדית או הרב-צדדית החלה, כגון אמנת לוגאנו משנת 2007 שהתקנה משמרת את תחולתה (סעיף 73 לתקנת בריסל I bis), או בהיעדר אמנה, בהליך צו האכיפה הכללי. פסקי דין זרים אכיפים בצרפת באופן ובמקרים הקבועים בחוק (סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי). בהיעדר אמנה, השופט בודק את סמכותו העקיפה של בית המשפט הזר, התאמה לתקנת הציבור הבינלאומית המהותית והדיונית והיעדר מרמה (Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471). הוא אינו בוחן מחדש את פסק הדין לגופו, אך החלטה ללא הנמקה מתקבלת רק אם מוצגים מסמכים העשויים לשמש תחליף להנמקה, ו״על המבקש מוטל להציג מסמכים כאלה״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 juin 2026, n° 24-16.004).
לכן מכינים את התיק לפני הדיון: פסק הדין ותרגומו, כתב פתיחת ההליך, הוכחת ההמצאה, כתבי הטענות והמסמכים שהוצגו לבית המשפט הזר. בית המשפט העליון לערעורים הותיר על כנו סירוב לאכיפת הכרעות אמריקאיות ללא הנמקה, בהיעדר מסמכים אלה (Cass. 1re civ., 17 juin 2026, n° 24-16.004). המשרד אוסף את המסמכים, בודק אם קיימת אמנה עם מדינת המקור ופותח בהליך. עיינו במאמר על עיקול בצרפת מכוח צו תשלום איטלקי.
מבקשים לאכוף נגדנו פסק דין זר: כיצד מתגוננים?
בבחינה מחדש של כל תנאי שעל השופט לבדוק. קבלת פסק דין זר בצרפת ״מחייבת בדיקה, לצד סמכותו הבינלאומית העקיפה של השופט הזר המבוססת על זיקת הסכסוך לבית המשפט הדן בו, של התאמתו לתקנת הציבור הבינלאומית המהותית והדיונית ושל היעדר מרמה״ (תרגום שלנו) (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 21-18.406, סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי).
ניתן לחלוק על הסמכות העקיפה: בית המשפט העליון לערעורים ביטל החלטה שנתנה צו אכיפה לפסק דין מטקסס בלי לבדוק זיקה ממשית בין הסכסוך לבית המשפט האמריקאי (Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471). כך גם לגבי תקנת הציבור הדיונית: היא מופרת כאשר ״האינטרסים של צד נפגעו באופן אובייקטיבי עקב הפרת עקרונות היסוד של ההליך״ (תרגום שלנו), כמו בפסק דין בהיעדר שניתן בלי שהנתבע ידע על ההליך ובלי שיכול היה להשיג עליו (Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-16.855). ולבסוף, מרמה: סורבה אכיפת פסק דין אלבני שהושג תוך עקיפת בוררות באמצעות חברה בת (Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 21-18.406).
אם פסק הדין ממדינה חברה, ההגנה היא בקשה לסירוב לאכיפה (demande de refus d’exécution), בפרט בשל סתירה מובהקת לתקנת הציבור, היעדר המצאה מבעוד מועד של כתב פתיחת ההליך, או סתירה להחלטה שניתנה בצרפת בין אותם צדדים; בחינת סמכותו של בית המשפט במדינת המקור נשללת אז, למעט חריגים (סעיפים 45 ו-46 לתקנת בריסל I bis). המשרד פועל במהירות, לפני הטלת עיקולים. עיינו במאמרים על פיצויים עונשיים אמריקאיים ועל אכיפת פסק דין אנגלי.
חברה זרה מבקשת לפעול בצרפת: חברה בת או סניף?
לשני המבנים השלכות שונות. חברה בת היא חברה צרפתית: חברות שמושבן הרשום בצרפת כפופות לדין הצרפתי (סעיף L. 210-3 לקוד המסחר). יש לה אישיות משפטית, מוסדות וחשבונות משלה, והיא מתקשרת בשמה. סניף הוא מוסד פעילות של החברה הזרה: חברות מסחריות שמושבן מחוץ למחוז צרפתי ושיש להן מוסד פעילות באחד המחוזות הללו נרשמות במרשם המסחר והחברות (סעיף L. 123-1).
לבחירה השלכות בהתדיינות. אם מושב החברה הזרה במדינה חברה אחרת, ניתן להביא סכסוך הנוגע להפעלת סניף, סוכנות או מוסד פעילות אחר שלה לבית המשפט שבמקום הימצאם (סעיף 7, פסקה 5, לתקנת בריסל I bis); אם מושבה מחוץ לאיחוד, הסמכות כפופה לכללי הסמכות הצרפתיים המורחבים למישור הבינלאומי (סעיף 6 לתקנה, Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051). גם המושב בפועל חשוב: חברה אינה רשאית להסתמך כלפי צדדים שלישיים על מושבה לפי התקנון אם מושבה בפועל נמצא במקום אחר (סעיף L. 210-3).
תחומים מסוימים דורשים גם אישור מוקדם של השר הממונה על הכלכלה להשקעות זרות, ובפרט בפעילויות שעלולות לפגוע בסדר הציבורי, בביטחון הציבור או באינטרסים של ההגנה הלאומית (סעיף L. 151-3 לקוד המוניטרי והפיננסי). המשרד בודק אם הפעילות נכללת בכך, משווה בין חברה בת לסניף לצורך המיזם שלכם, ואז מנסח את התקנון ואת החוזים בתוך קבוצת החברות. עיינו בעמוד הקמת חברה.
מה משנה רפורמת הבוררות מ-1 בינואר 2027?
צו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026, בדבר אמצעים להבהרת הליך הבוררות ולעדכונו, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. נכון ל-31 באוקטובר 2026, ההוראות שבתוקף הן אלה המצוטטות בעמוד; לכמה מסעיפי קוד סדר הדין האזרחי כבר פורסם נוסח ל-1 בינואר 2027.
נוסח ההגדרה משתנה. כיום בוררות היא בינלאומית כשהיא נוגעת לאינטרסים של המסחר הבינלאומי (סעיף 1504 לקוד סדר הדין האזרחי); בעתיד, כשהיא נוגעת לאינטרסים כלכליים בינלאומיים (סעיף 1504 בנוסחו מ-1 בינואר 2027). הכלל המעניק קדימות לבורר מובהר: בית המשפט המדינתי מצהיר שאין לו סמכות, אלא אם בית הדין לבוררות טרם נדרש לסכסוך במועד שבו נדרש אליו בית המשפט המדינתי, וההסכם בטל באופן מובהק או אינו חל באופן מובהק. כל הוראה סותרת תידרש להיות מפורשת וחד-משמעית (סעיף 1448 החדש).
למועדים יש חשיבות. לפי הצו, סעיפים 1448 ו-1504 החדשים חלים כשהסכם הבוררות נכרת לאחר 1 בינואר 2027; הוראות אחרות תלויות במועד הרכבת בית הדין לבוררות, וההוראות בעניין צו האכיפה ודרכי ההשגה תלויות במועד מתן הפסק. בקשת הביטול, חמש עילותיה והמועד של חודש להגשתה נקבעים בסעיפים 1519 ו-1520, שלא שונו בהוראות שפורסמו עד כה (סעיף 1520). המשרד בודק מחדש את תניות הבוררות בחוזים הקיימים שלכם ובאלה שייחתמו לאחר מועד זה.
מהו שכר הטרחה של עורך דין למשפט מסחרי בינלאומי?
שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, בהתאם לסעיף 10 לחוק מיום 31 בדצמבר 1971 (loi du 31 décembre 1971): לפני ההתקשרות אתם יודעים מה כוללת המשימה ומה עלותה.
המשרד מעדיף שכר טרחה קבוע לכל שלב: ניסוח או בדיקה של חוזה בינלאומי, ניסוח תניית דין חל, סמכות שיפוט או בוררות, התראה לשותף זר (mise en demeure), טענת חוסר סמכות (exception d’incompétence), הליך לגופו של עניין, בקשה לצו אכיפה או הגנה מפניו, בקשה לביטול פסק בוררות, והקמת חברה בת או סניף. הוצאות תרגום, המצאה בחו״ל ובבוררות, שכר הבוררים ומוסד הבוררות, מתווספים לשכר הטרחה. כל משימה חדשה מעוגנת בתוספת להסכם, ללא חיוב בלתי צפוי. השכר הקבוע נקבע לאחר קריאת המסמכים, לפי מורכבות התיק והפעולות הצפויות.
לחוות דעת ראשונית על סמך מסמכים, בחינה מקדימה של התיק בעלות 80 € כולל מע״מ, באמצעות הטופס בעמוד, מובילה לניתוח בכתב בתוך 24 שעות עבודה. לשיחה ראשונה התקשרו ל-+33 6 89 11 34 45.
מקורות
מקורות רשמיים ועמודים קשורים
מקורות העמוד, שנבדקו ב-1 בנובמבר 2026, ותחומי העיסוק המשיקים של המשרד.
מקורות רשמיים
- תקנה (CE) מס׳ 593/2008 (רומא I): חופש הבחירה (סעיף 3), הדין החל בהיעדר בחירה (סעיף 4), הוראות כופות (סעיף 9), אמנות בינלאומיות קיימות (סעיף 25)
- תקנה (UE) מס׳ 1215/2012 (בריסל I bis): מקום מושב הנתבע (סעיפים 4, 5 ו-6), סמכויות מיוחדות (סעיף 7), תניית סמכות שיפוט (סעיף 25), הכרה ואכיפה (סעיפים 36, 39, 45 ו-46), אמנת לוגאנו (סעיף 73)
- סעיפים 14 ו15 לקוד האזרחי: סמכות בתי המשפט הצרפתיים כלפי זרים וצרפתים
- סעיפים 42, 46 ו48 לקוד סדר הדין האזרחי: סמכות מקומית, אפשרויות התובע ותניות סמכות שיפוט
- סעיף 509 לקוד סדר הדין האזרחי: אכיפת פסקי דין זרים
- סעיפים 1448, 1504, 1505, 1506 ו1507 לקוד סדר הדין האזרחי: הסכם בוררות, בוררות בינלאומית והשופט המסייע
- סעיפים 1514, 1516, 1518, 1519, 1520, 1525 ו1526 לקוד סדר הדין האזרחי: הכרה, צו אכיפה ודרכי השגה
- צו מס׳ 2026-741 מיום 6 באוגוסט 2026, סעיפים 1448, 1504 ו1526 בנוסחם ל-1 בינואר 2027: רפורמת הבוררות
- סעיף L. 442-1 לקוד המסחר: סיום פתאומי של קשר מסחרי מבוסס
- סעיפים L. 210-3 וL. 123-1 לקוד המסחר: הדין החל על חברות ורישום מוסדות פעילות של חברות זרות
- סעיף L. 151-3 לקוד המוניטרי והפיננסי: אישור מוקדם להשקעות זרות
- סעיף 10 לחוק מס׳ 71-1130 מיום 31 בדצמבר 1971: הסכם שכר טרחה
החלטות מצוטטות
- Cass. 1re civ., 3 mars 2021, n° 19-19.471: תנאי מתן צו אכיפה וסמכות עקיפה
- Cass. 1re civ., 17 juin 2026, n° 24-16.004: פסק דין זר ללא הנמקה ואיסור בחינה מחדש לגופו
- Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-16.855: תקנת הציבור הבינלאומית הדיונית ופסק דין בהיעדר
- Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 21-18.406: מרמה וסירוב לצו אכיפה
- Cass. com., 14 octobre 2026, n° 25-11.317: תניית סמכות שיפוט וסיום פתאומי באיחוד
- Cass. 1re civ., 12 mars 2025, n° 23-22.051: סיום פתאומי מחוץ לאיחוד ואופי נזיקי
- Cass. 1re civ., 17 septembre 2025, n° 22-24.034: תניית סמכות שיפוט אסימטרית
- Cass. 1re civ., 17 mai 2023, n° 22-16.290: תחולה בלעדית של אמנת וינה
- CA Paris, pôle 5, ch. 10, 7 avril 2025, n° 22/19085: מכר טובין בינלאומי ואמנת האג מיום 15 ביוני 1955
- Cass. 1re civ., 28 septembre 2022, n° 20-20.260: עצמאות תניית הבוררות
- Cass. 1re civ., 21 janvier 2026, n° 24-21.804: תניית בוררות שאינה חלה באופן מובהק
- Cass. 1re civ., 23 mars 2022, n° 17-17.981: ביטול פסק בוררות ותקנת הציבור הבינלאומית
- Cass. 1re civ., 13 janvier 2021, n° 19-22.932: צו אכיפה לפסק בוררות שניתן בחו״ל
- CA Paris, pôle 5, ch. 4, 21 janvier 2026, n° 25/09364: תוקף התניה לפי דין בית המשפט שנבחר
מאמרים ותחומים קשורים
נדרשת בדיקה של חוזה בינלאומי או טיפול בסכסוך עם שותף זר?
המשרד זמין 24/7, מסביב לשעון. שלחו את החוזה ותנאיו הכלליים, את ההתכתבויות עם השותף, את ההחלטה או פסק הבוררות ואת מסמכי מסירת ההודעה: עו״ד חסן כהן בוחן את הדין החל, את בית המשפט או הבורר המוסמך ואת המועדים, ואז מצביע על הדרך המתאימה: ניסוח תניה, התראה, טענת חוסר סמכות, תביעה לגופו של עניין, בקשה לצו אכיפה או בקשת ביטול.